בתשובה להאייל האלמוני, 11/02/15 11:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תוקן, תודה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מוזר האתר הזה של "אגורה", הם קוראים לעצמם "מערכת שיתוף החפצים הראשונה בעולם", אבל אני לא ממש מבין את ההבדל העקרוני בינם לבין פריסייקל שהוקם לפניהם שהופך אותם לראשונים. ואם כבר אני שואל שאלות טפשיות, למה בישראל אין חנויות צדקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לויצ''ו יש - לשם אנחנו תורמים בגדים משומשים ומעת לעת גם ספרי ילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שאותי יותר מעניינת היא למה אין חנויות משכון בישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניחה שזה שילוב של שני דברים. הראשון, היום קל לקבל אשראי והלוואות שלא דורשות העמדת בטוחה נגדן. השני, במציאות של מייד אין צ'יינה, אנשים מחזיקים בבית פחות ופחות חפצים ניידים בעלי ערך, ואלה שישנם (תכשיטים יקרים, חפצי יודיקאה וכו') הם מעטים1 ובעלי ערך סנטימנטלי גדול. אגב, למקרה שהשאלה מעניינת אותך מעבר לתיאוריה בלבד - ברחוב אלנבי בת"א יש לפחות חנות משכון אחת עדיין פעילה. 1הכוונה, בקרב אלה שנזקקים לסכומים מידיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חשבתי כך,אבל לפני חודשיים חזרתי משיקגו והייתי ברחובות עם לפעמים 3-4 חנויות משכון ברחוב עם דברים שחלקם ממש מקסימים ,חלקם שווים זהב לאדם הנכון (תקליט וניל נדיר או מצלמת וינטג' מיוחדת וכו') וחלקם פשוט מציאות שוות (מצלמה דיגיטלית ניקון ב5 ד' כי אין לה את המטען לדוגמה). זאת פשוט צורת מסחר נהדרת ויעילה שטובה לכל הצדדים. (וכמובן התוכנית הנהדרת "הסטוריה למכירה") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שזאת עסקה טובה גם למי שמכר את המצלמה בשתי דולר? או בסבירות גבוהה, למי שנגנבה ממנו המצלמה כדי להימכר בשתי דולר לבית המשכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יעשה בעל המשכון עם מצלמה משומשת שתקועה אצלו זמן רב. אולי הוא לא יודע לבדוק אם היא תקינה או לא. אולי אין קונים למצלמה ישנה. נראה שבעל המשכון מנסה להיפטר מהמצלמה, על הקונה חובה לבדוק שהמצלמה תקינה לפחות ברמה שמצדיקה קניה שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק המצב,הם לא מתחייבים שהמצלמה עובדת,זאת קניה AS-IS.אין החלפות אין החזרות. יוסי-אני לא בטוח שזה שיש מצלמה כזאת זמינה לקניה חוקית ב5 ד' לא פוגעת בכדאיות הגניבה שלה. (ואם לדייק יותר ,אני לא חושב שהייכן שיש חנויות משכון יש יותר גניבות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישקש, רמזתי לך שיש סבירות גבוהה שהמצלמה שקנית, זאת בלי המטען, היא היא הסחורה הגנובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי,וזה נכון, יש סיכוי כזה. יחד עם זאת יכול מאוד להיות שהיא יושבת שנה בחנות או שהבעלים לא יודע איך לתקן וכו' ומכאן העלות הנמוכה. בתשובה שעניתי לך.(אולי אני מתנסח בגמלוניות) רציתי לומר שזה שזאת העלות של המצלמה (מכל מיני סיבות) הופכת את הגנבה שלה ללא משתלמת כרגע. בעיר בלי חנות יד שניה או משכון לאדם הרגיל יהיה קשה למצוא מצלמה,כל מצלמה במחיר כזה והשווי שלה לגנב יכול להיות גבוה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה שמנקרת אצלי בראש. אולי מישהו יוכל להאיר את עיני. קניתי דרך איביי מעיל עור יוקרתי בכחמישית ממחירו בחנות היצרן בניו יורק. בהתחלה חששתי שמדובר בזיוף, אבל קיבלתי את המעיל ויש בו את כל הסימנים שהוא מקורי. עכשיו אני מתחיל לחשוש שאותו מוכר שמשווק את המעילים האלה במחיר הזול כל-כך, מוכר סחורה גנובה. איך אפשר לדעת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם אתה מומחה, או לכל הפחות ששני המעילים מונחים לפניך, אין לאדם הרגיל יכולת לזהות מוצר מזוייף. טיקטים, מדבקות, תפירה ייחודית וסימנים מסחריים אחרים מזוייפים בקלות רבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשאלת השאלה - אם אי אפשר להבחין בין שני המוצרים, וחיי המדף שלהם יהיו דומים, האם זה משנה? אני קניתי לפני עשר שנים נעלי טימברלנד בחמישית מחיר בשווקי רחוב בקוריאה. ייתכן שהן 'מזויפות'. הן החזיקו חמש שנים מעמד יותר מנעליים שקניתי שנה לאחר מכן בארץ בהון קטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שחיי המדף יהיו דומים? רכשתי כמה מוצרים "ממותגים" זולים במזרח, חלקם היו מעולים, חלקם היו גרועים1, וחלקם היו כמצופה מהמותג. דוגמה פשוטה להבדל זניח, בתאילנד קניתי בגד ים של "בילבונג" הבגד ים היה סבבה, ושימש אותי במשך זמן רב. לאחר זמן, קניתי בגד ים דומה באילת (בחנות של בילבונג), וגיליתי כמה הבדלים, למשל, במקורי השרוך תפור לבגד ים2, במקורי, החורים לשרוך לא מחלידים והתפירה יותר טובה3, אבל את שני העניינים האלה לא יכולתי לזהות בעת הקנייה, מצד שני הוא עלה פי 4. 1 תיק טיולים "ממותג" עם כל הקליפסים, המדבקות והתפירות המיוחדות, שאחרי פחות מחודש התחילו להישבר בו הקליפסים, ונוצרו חורים בתאים פנימיים וברשתות חיצוניות. 2 יתרון, לא הולך לאיבוד. חסרון, כשהוא מתבלה, יש בעיה להחליפו. 3 הראשון החזיק שנה וחצי לפני שנוצר בו קרע קטן באיזור רגיש, והשני כבר בן 3 אבל השרוך שלו איבד את צבעו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל לבסס אם ההבדל הוא אובייקטיבי או סובייקטיבי, צריך לבסס את הצד השני של המשוואה - האם אכן ההתנהגות ש'מצופה מהמותג' לשיטתך, אכן תקפה בשטח כשאתה קונה את המותג המקורי עצמו בכסף מלא. אם גם במקרה הזה תגלה ש'חלקם היו מעולים, חלקם היו גרועים, חלקם היו סבירים', אז כנראה שהמותג דה פקטו מתנהג כמו החיקוי. לי יש הרגשה שבשנים האחרונות ההבדלים הללו הולכים וקטנים, בגלל שהמותגים עצמם איכותם יורדת (בתחום הביגוד עסקינן כרגע). מכנסיים שקניתי לפני שנתיים ופחות במלוא כספי וממותגים ידועים ומכובדים כבר דהו ואיבדו את הצבע שלהם, לפעמים מהר יותר ממכנסיים שקניתי בשווקים בסין בשליש מחיר בתקופה דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שהבעיה אצל היצרן המקורי. נעלי טימברלנד שנקנו בארץ בחנות של טימברלנד לא החזיקו מעמד בשטח אפילו שנה וחצי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המעילים של אותו היצרן מגיעים עם תווית מקור נפרדת ומיוחדת. בנוסף, ערכתי בדיקת שעטנז וכך ניתן לבדוק אם החומרים הכתובים במפרט היצרן הם בדיוק אותם חומרים מהם עשוי המעיל לחלקיו השונים. אם זה זיוף, זה זיוף מושקע ומדויק לעילא ולעילא. נדמה לי שהקונץ בזיוף הוא להשתמש בחומרים אחרים ולחפף באיכות וגימור כדי למכור מוצר שנראה דומה אבל עולה הרבה יותר זול לייצר אותו. אם החומרים הם אותם החומרים, באותו הרכב ורמת גימור מן השורה הראשונה, איפה הרווח של הזייפן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם במקרים שהחומרים הם אותם החומרים, באותו הרכב ורמת גימור מן השורה הראשונה, ליצרן יש אפשרויות להרוויח. קודם כל, מחירו של מוצר אינו הסכום שעולה לייצר אותו, אלא המחיר שהצרכן מוכן לשלם עבורו, וברוב המקרים זהו סכום גבוה מהראשון (אחרת היצרנים היו פושטים את הרגל). אם הזייפן מוכר במחיר שהוא בין שניהם, עדיין נותר רווח בידו. חוץ מזה, לזייפן1 יש תקורות נמוכות יותר. לדוגמא: הזייפן לא יוצא במסע פרסום יקר ואינו מחזיק משרדים מפוארים. ____ 1 שבמקרים לא מעטים זהו קבלן של בעל המותג המייצר גם עבורו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובהחלט יכול להיות שהצרכן הסיני מוכן לשלם פחות מהצרכן האמריקאי, למשל. אגב, לדעתי במזרח לעיתים המוצרים המוזלים הם של אותם יצרנים בדיוק, אבל כאלה שלא עברו את שרשרת המזון הארוכה שלוקחת רווחים עד שהם מגיעים לארצות רחוקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצרכן והשעון המזויף (או לא?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהיצרן צריך להרוויח, אבל כך גם הזייפן. אני יכול להבין את זה אם הזייפן מוכר בחצי מחיר מהיצרן. אבל חמישית מחיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום קשר בין עלות הייצור למחיר. עבדתי בחברה שייצרה מוצר צריכה אלקטרוני, עלויות הייצור וההרכבה היו כ-50 דולר, המוצר נמכר ב-300. (מן הסתם לחברה היו הוצאות נוספות מעבר לייצור והרכבה, מחקר ופיתוח, הנהלה, מכירות, משלוחים וכו'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון לומר שעלות היצור לא עומדת ביחס ישיר למחיר הסופי של המוצר, אבל בהחלט יש קשר. כפי שאמרת, עלות היצור לא מסתכמת רק בחומרי גלם והרכבה נטו. הרי זה לא רק להעסיק עובדים, לקנות חומרי גלם ולשלם חשמל. זה לכסות עלות של פס יצור, שאומר קניית והתאמת מכונות ליצור את הרכיב הנ"ל, זה אומר לכסות את עלות ההמצאה והפיתוח ולמכור מעבר לזה כדי להרוויח. אם ננסה לפרק את הסעיפים, נראה שהזייפן לא צריך לשלם על מחקר ופיתוח, ומן הסתם גם לא צריך לשווק את המוצר בצורה יחודית ויוקרתית כנהוג בקרב מותגים שכאלה, אלא ימכור אותו בתוך שאר חולי ישראל, עם שלל זיופים אחרים. אבל כמו היצרן, הזייפן צריך לבנות ולהתאים את אותו פס יצור1 ולקנות את אותם חומרי הגלם1 ולהעסיק עובדי יצור שרמת המומחיות שלהם זהה 1, וגם הזייפן צריך לשווק ולהפיץ את המוצר שלו ולנהל את העסק... ואם אחרי הכל המחיר נשאר חמישית מהמחיר של היצרן המקורי, הרי שמדובר בחזירות מוגזמת של מישהו שמנסה להרוויח 500% על המוצר שלו. בחוסר ידע מוחלט בנושא אני תוהה: כמה חזירים כאלה יש בשוק? _______________ 1 אם הוא רוצה לקבל מוצר זהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאני מכיר-הרבה מאוד,כמעט כל חברה שיש לה מוצר שהיא מגדירה אותו כיחודי (מסיבות שונות ומשונות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם? דוגמא אחת: מיד לאחר שי.ב.מ. הוציא את המחשב האישי הראשון שלה השוק הוצף במחשבים של חברות אחרות תחת המוניקר IBM Compatible. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניתי ל"מישהו שמנסה להרוויח 500%",יפתיע אותי מאוד אם לIBM בתחילת הדרך היה רווח של פחות מ500% על המחשב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי יפתיע אם היה לה רווח של יותר מ-50%. IBM ייצרה ברזלים, לא ביטים, ועל ברזלים שיעורי הרווח (כמעט) תמיד הרבה יותר נמוכים. בנוסף, כשאתה משיק מוצר חדש, הוא לא מיד מגיע למאות מיליוני אנשים. ולכן כשאתה מחלק את עלות הפיתוח (שמן הסצם היתה עצומה) של המחשב הראשון על אלף - עשרת אלפים - מיליון המחשבים הראשונים, אתה מגלה שהם עלו לחברה המון כסף, ואי לכך גם שולי הרווח שלה נמוכים. עם הזמן, כשתהליכי הייצור ההמוני שלך משתפרים ומשתפשפים, מחיר הייצור צונח. לייצר את המחשב המיליון יכול לעלות סדרי גודל פחות מלייצר את המחשב הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעור הרווח על הברזלים נמוכים רק בתנאים מסוימים. כאשר ה־PC יצא לראשונה לא ציפו ב־IBM לקבל תחרות ישירה על אותם ברזלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת לא ציפו? כבר היו אז קיימים אפל IIE, קומודור 64, ספקטרומים ושאר גוונים (לא - לא של אפור!). אז הם לא יכלו לצפות להיות היחידים בשוק. באשר לשוק ההעתקות הישירות של IBM XT (נדמה לי) - אני לא מספיק מכיר את ההיסטוריה העסקית של האנומליה הזאת שאפשרה לכל זב חוטם בעולם להעתיק אחד לאחד מוצר/גאדג'ט מוביל ולמכור אותו, אבל יש לי זכרון מעורפל ששמעתי פעם מישהו שטוען, שלמרות שעל פניו זה נראה כמו מהלך אסטרטגי שגוי - זה כנראה היה מהלך אסטרטגי נכון, כי ל-IBM לא היה שום סיכוי לעמוד בביקוש העולמי לבדה, אילו לא נתנה את האישור הזה, וייתכן שההשתלטות המוחלטת של מחשבי IBM על השוק התאפשרה רק בגלל ש-IBM הסכימה שכולם יעתיקו אותה וימכרו את המחשב שלה, ובכך עשו אותו למוצר השולט בשוק שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אז איפה הרווח של יבמ? היא לא מכרה מערכת הפעלה, ולא היתה דומיננטית בשוק התוכנות ולא בשוק הציוד ההקפי, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. אולי מישהו כאן שמכיר את ההיסטוריה בנושא טוב ממני, יאיר את עינינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקלישאה שאני מכיר (במעורפל) היא שזו כן היתה שגיאה קולוסאלית של יבמ1, ואם אכן זו הטענה השגורה, אז מי שטוען שזה היה מהלך מתוכנן ונבון צריך להביא סיפור משכנע. 1 עד כדי זה שבאותם ימים, טרום חלונות, יבמ היתה ענקית שבעה בשוק לא תחרותי, שאולי פשוט לא היתה רעבה למצות כל דולר אפשרי מהשוק, ולא כאב לה לפזר בזול קצת שמחה בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא הייתה תחת מגבלות חוקי אנטי-מונופול. זו הייתה אחת הסיבות שהחברה הראשונה שמכרה תואמי IBM1 הצליחה בכלל לשרוד. בשנת 1985 הם ניסו לשנות כיוון ולהוביל ארכיטקטורה חדשה (PS/2). השוק כבר לא הלך איתם. 1 אמדהל, החל משנת 1975 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיסי הראשון של איביאם נמכר בשנת 1980 לכל המוקדם. אמדהל לא מוכרת לי בכלל. נראה שאיביאם נכנסה לשוק מאוחר מדי. על השוק התחילו להשתלט ייצרנים קטנים , בעיקר אפל וקומודור. הכניסה המאוחרת חייבה את איביאם להכניס שותפים בפועל (מיקרוסופט מערכת הפעלה דוס, יצרנית ביוס לא זוכר שמה, מדפסת אפסון, מעבדי אינטל מהשוק החופשי, יתכן עוד שותפים שלא זוכר מיהם). השותפויות הללו לא חייבו את השותפים ולכן קל היה לבנית "תואם איביאם"). שגיאה נוספת של איביאם ההיתה שהיא מכרה במחירים מפוצצים מדי מה שאיפשר לייצרני התואמים להתחרות באיביאם על ידי מכיאת תואמים זולים בהרבה. בערך בשנת 1985 התחיל שטפון תואמים טאיוונים שהיו גם אמינים למדי גם בעלי תאימות מוחלטת וגם זולים. איביאם ניסתה להשתלט מחדש על השוק על ידי מערכת הפעלה בשליטתה המלאה , os2 , שהיתה טובה יותר מפיסי-דוס (פיסי דוס תאמה דה פקטו ל- מס-דוס) אבל רוב הקונים הסתפקו באיכות של מס-דוס. os2 נותרה ללא שימוש. במצב זה איביאם יכלה רק להציע חומרה איכותית יחסית למתחרים, לכן הייתה לה אחיזה באירגונים (כי אירגונים לא יכלו לסבול תקלות חומרה רבות). כלומר: איביאם נשארה בשוק רק בנישה האירגונית או חברות בסטנדרט גבוה. בסופו של דבר התואמים שיפרו גם את האיכות ובכך סילקו את איביאם מהנישה האירגונית/איכותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל־IBM היו מחשבים לפני שהיו לה מחשבים אישיים. ר' Amdahl Corporation [Wikipedia]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהדיון (אוף טופיק) הוא ההיסטוריה של מחשבים אישיים. אבל אולי לא הבנתי מה הדיון. עד שהמחשבים האישיים הופיעו איביאם שלטה ללא עוררין בשוק המחשבים. היו לה אומנם מתחרים אבל אף אחד מהם לא הטריד אותה במיוחד. כשהופיעו המחשבים האישיים נוצר איום ממשי על איביאם מכיוון שהוא כירסם במעמד המחשבים הגדולים ויצר מעמד חדש של מחשבים זעירים שאינם תלויים כלל במחשבים גדולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסר משהו בתאור שלך. בשנות השבעים נכנסו מתחרים לשוק שהציעו מחשבים אחרים, עם מעכות הפעלה שונות ותפיסה שונה מהמיינפריים של י.ב.מ. חברות כמו PDP, NCR (למשל PDP11), אוליבטי, ניקסדורף מכרו מחשבים בינוניים-קטנים ולשוק נכנסה מילת קוד "מיחשוב מבוזר". י.ב.מ., עכש"ז, די הזיעה למכור מחשבים כמו SYSTEM34 (עם תיכנות בשפת RPG) ומחליפיו, כמו AS400. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: PDP היה מחשב של DEC (דיגיטל, בארץ). ויש מערכת הפעלה די מפורסמת שפותחה עליו. הוא נקרא PDP מכיוון שמייסדי החברה לא רצו בהתחלה שיתייחסו למוצר שלהם כ"מחשב" (כי מחשב היה מוצר של IBM ושאר החבר'ה הרציניים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הזכרתי את המתחרים הקטנים של איביאם, כגון חברת דיגיטל ריסרץ' (יצרנית מחשבי פידיפי וואקס), המתחרים הקטנים לא היוו איום ממשי על איביאם. הם ניכנסו לנישות מסוימות אבל איביאם נותרה דומיננטית בשוק. למצב בשוק קראו אז "איביאם ושבעה הגמדים". מה שאיים ממש על על איביאם ולבסוף חיסל את הדומיננטיות שלה הוא: הביזור באמצעות מחשבים זעירים (מיקרו מחשבים), שפעלו כל אחד בניפרד או פעלו ברשת מקומית. גם שבעת הגמדים חוסלו בתהליך זה. . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון טעות. לא דיגיטל ריסרץ' הייתה ייצרנית PDP ו- VAX אלא חברה אחרת (אולי DEC כפי שאמר צפריר כנראה במקום אחר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעח"ב: החלק החמישי בדיון 1512. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שאני זוכר IBM זלזלה בשוק המחשב האישי, ואני לא יודע אם עם או בלי קשר, ביצעה שתי טעויות גדולות. האחת ההסכם עם מיקרוסופט, שאיפשר למיקרוסופט למכור MS-DOS למכונות שאינן של IBM, והשניה שהדבר היחיד בכל הברזל שהיה מוגן בזכויות יוצרים היה ה BIOS. השילוב של שתי הטעויות האלו גרם לכך שברגע שמתחרות הצליחו להמציא BIOS תואם ניתן היה לייצר מחשבים תואמים. המחשב האישי של IBM היה גם יקר וגם אטי להתפתח ולשלב חידושים. מכונות מבוססות 8088 "תואמי IBM-XT" עלו פחות מחצי מהמקור והיה להם לחצן "טורבו" שהאיץ את מהירות השעון של המעבד. אני זוכר שבסוף שנת 86' קומפאק הצליחו להוציא את המחשב שלהם "תואם יבמ" מבוסס 386 לפני שיבמ עצמם הוציאו את המקור. יבמ ניסו לתקן את הטעות כשהוציאו את מערכת ה PS/2 , אבל זה היה מאוחר מדי והסטנדרט של מכונות אינטל המשיך לרוץ בלעדיהם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שידוע לי, על ברזל אי אפשר להוציא זכויות יוצרים - במובן זה שאם מישהו בונה ברזל אחר שלא משתמש בתכנון של הברזל המקורי אבל עושה עבודה תואמת אי אפשר לעצור אותו. יש תחומים שבהם ניתן לרשום פטנט יסודי שמי שלא מחזיק בו (או ברשיון שימוש בו) לא יוכל לממש תאימות, אבל אלה תחומים טכנולוגיים מצומצמים יחסית; ב-PC לא היתה שום טכנולוגיה מתקדמת דיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה טוען שמותר היום לייצר ולמכור העתקים זהים\תואמים של אייפון 5, מבלי שאפל יתבעו לך את המכנסיים? מסופקתני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער שלא הגבתי קודם. ראשית, אין הרבה טעם לבנות חיקויי אייפון 5, מה שהולך עכשיו זה ה-6. בסין יש הרבה חיקויים - חברות כמו Xiaomi מייצרות דגמים דומים להפליא חיצונית לאייפון, ומבישות על האנדרואיד מעטפת שמחקה אותו בצורה מרשימה. כמובן, בפנים זה עדיין אנדרואיד כך שלא לזה התכוונת. אפל לא מגינה על האייפון באמצעות פטנט, וגם לא יכולה להגן עליו באופן הזה. היא גם לא צריכה. נניח שהיית מפתח חומרה תואמת לגמרי לאייפון (כולל השבב שאפל מפתחת בעצמה). איזו מערכת הפעלה היתה רצה שם? היית רוצה שתרוץ iOS, אבל על זה יש לאפל זכויות יוצרים. אז אתה צריך גם לפתח מערכת הפעלה תואמת iOS, שתממש את כל קריאות המערכת וגם תספק את כל השרותים שהמערכת הזו נותנת ליישומים שרצים עליה (GUI, רשת, אבטחה, מה לא). נניח שעשית את זה; האייפון לא יכול לפעול באופן מלא בלי להתחבר לשרותים של אפל עצמה, כמו למשל חנות יישומים, אייטיונז או אפילו סירי. כמובן, אפל לא תחבר אותך עם מכשיר לא מקורי. לכן תצטרך להקים גם מערך שרותים מקביל. עד הנקודה הזו תוציא, קרוב לוודאי, משהו כמו חמישה מיליארד דולר ולפחות חמש שנים - לאפל זה עלה ולקח יותר. עכשיו אתה מגיע לבעיה הקטנה האחרונה - אפל יכולה לדרוש (ומן הסתם כבר דורשת) בלעדיות מכל מי שמעלה יישומים לחנות שלה, כלומר כדי שמישהו יעלה יישום לחנות שלך הוא יצטרך ליצור ולתחזק גרסה נוספת - ואתה תצטרך ליצור ולתחזק כלי פיתוח, מן הסתם גם לשלם ליישומים פופולריים כדי שיכינו גרסה עבורך. החברה שניסתה לעשות את הדבר הקרוב ביותר לזה היתה מיקרוסופט - היא לא ניסתה לחקות את האייפון, אבל היא בהחלט ניסתה לבנות את כל המערכת האקולוגית של מערכת הפעלה חדשה, החל מחומרה, דרך מערכת ההפעלה ועד חנות היישומים והיישומים עצמם. מעניין כמה הם הפסידו על זה עד היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפל תבעה בעבר בהצלחה את HTC על חיקוי הטלפון שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא דיבר על חיקוי מראה חיצוני, אלא חיקוי המבנה הפנימי. כאן באמת אין טעם לחקות מהטעמים שציין. לגבי חיקוי מראה חיצוני. לדעתי זה בולשיט שהיה מעניין נאמר עד שנת 2012 , כל עוד טלפון סלולרי היה מוצר אקסוטי שמיוצר בעיקר על ידי 5 חברות מותג. מאחר וייצור סלולרים טובים עובר לחברות רבות, החשיבות של העתקת חברות מותג הולכת ודועכת (תמיד יהיה מיעוט קונים שיעדיף לקנות חיקויים זולים של חברות מותג , העדפה מסיבות פסיכולוגיות בעיקר). ההעדפה בייצור טלפונים מחברות חדשות היא טלפונים עם מערכת הפעלה אנדרואיד, כי זו מערכת הפעלה נפוצה מאוד עם מעט מגבלות של זכויות יוצרים. כרגע יש 5-10 חברות סיניות שמיצרות סלולרים טובים למדי, צפוי שמספרן יגדל וכן יצטרפו יצרנים נוספים ממדינות כמו קוריאה, יפן, טאיוון. לי יש סלולרי מחברה סינית בינונית שמספק את רצוני. אילו הייתי קונה היום, הייתי קונה כנראה מהחברות הסיניות הטובות שיומי או לנובו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לעמדה העממית שהעתיד כולו אנדרואיד, הכדאיות של השימוש במערכת ההפעלה1 אנדרואיד, לא משתלמת עבור היצרנים לאורך זמן. היצרנים כבר עובדים קשה על החיפוש אחר אלטרנטיבות ואיך לברוח ממלכודות הדבש של גוגל. זה עניין של זמן עד שהפרגמנטציה תחזור שוב להשתולל, כאילו חזרנו ל-2006. רואים ניצנים לכך כבר עכשיו. __________ 1 במערכת ההפעלה כפי שהיא, כולל ההסכמים וההגבלות של גוגל. אין ספק שבעתיד, חוץ מכך שיצוצו מערכות הפעלה חדשות של יצרנים שונים, גם יהיו המון forks דרסטיים של אנדרואיד, אבל בלי האקו סיסטם של גוגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שהיצרנים לא יכולים לחרוג יותר מדי מהמערכת של גוגל בלי לפגוע בתאימות היישומים - ואף אחד לא יקנה טלפון שהורדת יישומים עבורו היא ענין של "שיטת מצליח" כשיש בשטח אינספור טלפונים לא יקרים שמבטיחים תאימות מלאה. היצרנים הגדולים מנסים לקבל את המערכת של גוגל, אבל ליצור מעליה ממשק שיבדל אותם - TouchWiz, ZenUI וכיו"ב. קשה לומר שמישהו מהם הצליח עד היום לתת ערך אמיתי שימשוך אנשים למכשירים שלו, אם כי כמה מהם הצליחו לדחות לקוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היצרנים עובדים על לחרוג מהמערכת של גוגל ובשווקים מסוימים בהצלחה. במזרח הרחוק זה די נפוץ לקנות מכשירים על בסיס אנדרואיד שאינם תואמים לאקו סיסטם של גוגל (גרסאות שהן הרבה יותר מסתם החלפת סקין) וגם בארה״ב יש הצלחה לא מבוטלת לגירסה של אמאזון למערכת ההפעלה. זה רק עניין של זמן עד שליצרנים ימאס מחיבוק הדוב של גוגל. הם סובלים את גוגל, בינתיים, כי היתרונות עדיין רבים על החסרונות, אבל זה רק עניין של זמן פיתוח והשקעת משאבים (והרושם הוא שהם ממשיכים לנסות להשקיע בכיוון הזה). המלחמה של גוגל, לשמור על אנדרואיד כעל מערכת הפעלה חסרת פרגמנטציה, היא קרב אבוד מראש. אני חושב שאפילו הם יודעים את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה ידוע לחלק (או רוב) המגיבים: מנגנון ההגנה של גוגל הוא היישומים. תוכנת הבסיס זמינה בחינם וכתוכנה חופשית. אבל קבוצה הולכת וגדולה של יישומי גוגל זמינים בתנאים מגבילים מאוד. בין התנאים: * אם החברה משתמשת בהם, אסור לה למכור טלפון אנדרואיד ללא היישומים. * אין אפשרות להשתמש רק בחלק מהם אמזון מספקת יישומים חלופיים. מיקרוסופט ניסתה לזמן קצר אבל ויתרה. יש כמה חברות סיניות שמנסות לספק תחליפים שאולי עובדים בצורה סבירה בסין. סמסונג (ואינטל, במידה מועטה) עובדת על מערכת הפעלה חליפית (Tizen). אבל גם היא (וכל האחרות) מתחזקות ממשק עצמאי למקרה של ריב עם גוגל. אני בינתיים מנסה לעבוד עם טלפון של Jolla עם Sailfish OS. נראה מעניין. אבל המחסור ביישומים מורגש. ושימו לב לאירוניה: מתוך סקירה אוהדת לטלפון לומיה חדש שלטלפון יש ממשק טוב והוא בנוי עם חומרה טובה אבל אין לו סיכוי כי כל מיני חברות, ביניהן גוגל, לא כותבות יישומים בשבילו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ, סיכום נאה של המצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצצתי בויקיפדיה אנגלית. מסתבר שבשנת 2014 מספרי מכירות סמרטפונים מסודרים לפי כמות הוא: גאלאקסי, איפון , שומי, לנובו, אל-ג'י, החברה htc נידחקה אחורה (משער שעדיין בעשיריה ראשונה). כזכור, בעבר htc הייתה בין ה 5 הראשונות. לא בדקתי אבל נראה שרוב המכירות של שומי ולנובו הן בסין וכנראה גם בהודו (מדינות עם אוכלוסיה של קרוב ל 3 מיליארד אנשים, לכן משפיעות על כמות מכירות גלובלית). בכל אופן כבר בשנת 2014 שומי ולנובו התקדמו יפה מאוד בצמרת המכירות הגלובלית של סמרטפונים. הניבוי שלי (כאמור) הוא שתוך 10 שנים המכירות הגלובליות של הסמרטפונים האיכותיים יתפזרו בין 10 ל- 15 יצרנים. במקרה כזה לא יהיו מותגים _בודדים_ שנימכרים בכמויות גדולות, כפי שהיה עד 2012. יהיה מצב דומה למכירות טלוויזיה היום: אין מותגים מובילים בטלויזיות (פרט לאניני טעם שמוכנים לשלם עבור שם טוב ויתרונות שוליים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכירות זה נתון בעייתי. רווחים ממכירות זה הנתון המעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מתקרב ל־3 מיליון" זה אולי סין והודו ביחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס. מיליון, מיליארד, הכל מילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי שמועות - חברת גוגל בחרה בחברה הוואווי הסינית בתור החברה שתייצר את הסמרטפון שלה או אחד הטבלטים שלה (עדיין לא ברור מה, כי הכל מבוסס על שמועות). גוגל התחבטה בין הוואווי לאל-ג'י ובחרה לבסוף בהוואווי. הניחוש שלי הוא שמדובר בטלפון של גוגל ולא בטבלט כי: א) הווואווי היא יצרנית ענקית לשבבי תיקשורת של ניידים (יתכן הראשונה בעולם מבחיה כמותית) ועיקר שבבי התיקשורת הללו מכוונים לטלפונים סלולרים. (שבבי תקשורת כוונתי מלבד תקשורת סלולרית גם "ויפי" ו"זיהוי מיקום לוייני"). ב) להוואווי יש מספר טלפונים סלולרים ידועים מזה מספר שנים (אם כי לא זכו להצלחה חריגה בגלל מחירם הגבוה). יתכן שהוואווי מנסה איסטרטגיית קידום מכירות על ידי הצעת מחיר ייצור מאוד נמוכה , שהיא נתנה לגוגל. לפי מה שפורסם בעבר, הוואווי מסובסדת כבד על ידי ממשלת סין כדי שתתשלט על ייצור גלובלי במוצרי תקשורת. במקום אחר פורסם שממשלת ארצות הברית אסרה על שימוש בשבבי הוואווי בטענה שמושתלת בהם תוכנת ריגול. סיפורים מעניינים על מאבק מסחרי (לדעתי) בין ארצות הברית לסין בשוק הסלולריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא באמצעות מנגנון של פטנט. אפל גם לא יכולה להגן בפטנט, למשל, על החיבורים למכשירים שלה ולמנוע שמוש באביזרים שאינם מיוצרים על ידיה - כשם ש-HP לא יכולה למנוע באמצעות פטנט שמוש במחסניות דיו שלא מתוצרתה ויצרני מכונות קפה לא יכולים לחסום יצרני קפסולות אחרים. הם יכולים, כמובן, להכריז שמי שמשתמש באביזרים לא מקוריים מאבד את האחריות למוצר, אבל לא יכולים למנוע את הייצור והמכירה שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה איזה סיפור עם חברה שכללה איזו תוכנה קטנה במחסנית הדיו של המדפסת כדי להגן על עצמה מפני שימוש בתחליפים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקסמרק. להבנתי, היא נכשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה. אבל זו לא הגנה משפטית, זו הגנה טכנולוגית - ואם מישהו אחר היה מפתח מחסניות שנותנות בדיוק אותה פונקציונליות (כלומר מתממשקות עם המדפסת בצורה תואמת לחלוטין כולל הקודים), אני מאמין שלא היתה להם דרך משפטית לחסום את השיווק שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקסמרק דווקא ניסתה למנוע את ההעתקה באמצעים משפטיים - לא פטנט, אלא זכויות יוצרים ו-DMCA. זכתה בערכאה הראשונה והפסידה בערעור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שאמרתי: לא היתה דרך משפטית לחסום את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להבין את כוונתך. אם הזייפן הוציא מוצר זהה למקור, או הזייפן שותף ליחודיות של אותו המוצר, או לחילופין תאמר שאין יחודיות. או שתגיד שהיחודיות הזו שווה 500% רווח? חשבתי שבגלל היחודיות הם טוענים שעלות היצור היתה גבוהה יותר ולכן הם לא מרוויחים כל כך הרבה. הסבר לי בבקשה את דבריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי בעיקר למוצרים מורכבים (אלקטרו' וכו'). בד''כ רכיבים שמיוצרים בנפרד ומורכבים בחברת ברנד,אם החברה קונה ספק מסין מעבד מגרמניה ועדשות מאיטליה-אין באמת ''זייפן'' לדבר כזה,ואתה תשלם הרבה הרבה יותר מהשווי המשוכלל (חומרים,תקורה,הוצאות,ביטוח וכו'),על בקרת האיכות ובעיקר על השם. עד כמה שאני יודע,אין בשוק הקמעונאי באמת הרבה יצרנים-יש יצרנים בודדים של(לדוגמה) מסכים בעולם,יצרני צבעים לרכב,משקפים,עדשות וכו' כולם קונים מהם ומשלבים אותם במוצרים שלהם או פשוט צורבים את שמם על המוצר. (ישנם חברות יוצאות דופן-אפל וסוני לדוגמה (ממה שזכור לי),שהם באמת מיצרים את רכיבי רוב המכשירים שלהם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני רק הערה - אפל לא מייצרת את המסכים שלה בעצמה, היא מעבירה את הדרישות לאחד מחמשת היצרנים הגדולים (והיחידים בעצם) והם מייצרים אותה בשבילם. ייצור מסכי LCD זאת משימה כל כך גדולה ויקרה, ששום ארץ מערבית לא הקימה תעשייה כזאת1, וכל הייצור נעשה בקוריאה, יפן (בירידה), טייוואן וסין). 1 טוב, יש גם עוד כמה סיבות היסטוריות כנראה, אבל בקירוב ראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה,את רוב הרכיבים הם מייצרים בעצמם לא? (במחנה העבודה המכונה "מפעל"-פוקסקון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ומהקישור שלך אנו למדים שאפל הינה *לקוח* של חברת פוקסקון, אזי התשובה היא - לא, הם לא מייצרים בעצמם, פוקסקון מייצרת אותם בשבילם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייכן בקישור כתוב שאפל היא לקוח? אתה יודע למה הטענות הן נגד אפל שכמעט כל החברות הגדולות בשוק רוכשות ממנה מוצרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, התכוונתי לקישור הזה: foxconn [Wikipedia] (ראה בסעיף Major customers). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביפן מנסים לקדם ייצור מסכים חדישים בהתאגדות שנקראת , נדמה לי, JDI . בהתאגדות יש את כמה חברות האלקטרוניקה המובילות ביפן, נדמה לי סוני מיציבושי ועוד כמה . אני מקווה ש- JDI ייצרו בזמן הקרוב מסך שנקרא, אם אני זוכר, בשם pixeleyes שמבחינה טכנולוגית עולה בהרבה על מה שיש היום בשוק. (מסך פיקסלאייס יאפשר בין השאר שימוש זול בסטילוסים עם קצה חד כמו עפרון כדי שאפשר יהיה לכתוב על המסך כמו כתיבה בעפרון. יש דבר כזה לטלפונים נוט של סמסונג , אבל המחיר של הנוטים גבוה מכדי שיהיה עממי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ניקח לדוגמה מוצר מורכב - טלפון של נוקיה. החברה תגדיר אותו כיחודי כי היא קנתה למצלמה עדשות של קרל זייס - שהן יקרות יותר מעדשות המצלמה של סמסונג גלקסי, והרכיבה מיקרופון יותר איכותי, מארז חזק ועמיד, GPS אמין שמחזיק מעמד שנים (שוב - בהשוואה לגלקסי) ועוד רכיבים וחלקים שונים. נוקיה תוכל לומר שהמוצר יחודי בגלל שהוא מכיל את המרכיבים היחודיים והאיכותיים שאין בטלפון אחר. זייפן שירצה לזייף את נוקיה בצורה זהה למקור, יצטרך להשקיע באותם רכיבים כמו נוקיה. ואם אתה מדבר על מעיל. אז כשהזייפן רוצה ליצור עותק זהה למקור, הוא צריך לקנות עור של אותה חיה, שמעובד באותה איכות ובאותו עובי, וצריך לקנות את אותו סוג פרווה ובאותה איכות, ואותו צמר, ואותם סיבים סינטתיים, ואותו רוכסן, ולקנות את אותן מכונות ואותה רמה של אנשי מקצוע שיתפרו לו את המעילים באותה רמת גימור, ולהשקיע מאמץ בזיוף התווית וסימני היצרן שיהיו בדיוק אותו דבר. אלה בערך ההוצאות של היצרן בעצמו, חוץ מההוצאה של ההמצאה והעיצוב הראשוניים. ולכן לכזה דבר יש זייפן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה בד"כ זיוף מכוון של מוצרים כמו טלפונים סלולרים מתקדמים מאופיינים במראה מאוד דומה ובאיכות תת-רמה. (נקודה קטנה,מוצר לא חייב להיות יחודי באמת,מה שחשוב-שהצרכן צריך לתפוס אותו כיחודי). יש לך ספק לגבי הרווח של אייפון 1-2 ? (שבעיני הצרכן (ואולי באמת) היו חסרי תחרות ויחודיים). לגבי טקסטיל לסוגיו,מקרה תאורטי-יש מפעל בסין שמייצר מעיל למטפסי הרים מקצועיים לברנד (נגיד לLowe Alpine),המותג רוכש לצורך העיינין 10,000 מעילים בחודש,יכולת היצור של המפעל הוא 12,000 -מה אתה חושב שקורה בין ה10 ל12? מפסיקים פס יצור? כמו שאני רואה את זה ההבדל בין זיוף למותג בטקסטיל הוא בקרת איכות.אם אתה קונה זיוף זה עיניין של מזל ,אתה יכול ליפול על "זיוף" שהוא אותו מעיל בדיוק,אבל בדיוק,כמו המקורי (חלק מהאלפיים העודפים) או זיופים בדרגות איכות הולכות ויורדות. קשה לי להאמין שמישהו יקים מפעל למוצר חצי מורכב כמו לדוגמה נעלי נייק-אייר במיוחד,סביר מאוד שאם אתה רואה נעל כזאת (שדורשת טכנולוגיה מסויימת על מנת לייצר אותה) היא מהעודפים ולא יצור של זייפן,בלי הבקרת איכות של נייק.בניגוד לדוגמה לטישירט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו זו הייתה שיטה של יצרני הטקסטיל האיטלקיים: הייצור היה מתנהל בשיטה של מכרז: הקונה (עבור מותג אופנה) מכריז מה הוא צריך ומזמין ספקים להכריז על זמן ומחיר אספקה אפשריים. קובעים אותם (בדרך כלל לפי ההצעה הטובה ביותר) אבל הקונה לא התחייב לקנות ממי שהציע את אותה ההצעה: אם ספק אחר יספק את אותה הסחורה במקום ובזמן הרצוי, הוא יקבל את התשלום (מדובר על הרבה יצרנים קטנים). כל השאר ינסו להיפטר מהעודפים דרך רשתות (לא חוקיות, בד"כ קשורות למאפיה) שמוכרות מותגים מזויפים. המותגים היו מודעים לפעילות הזו וסבלו אותה, בין השאר מכיוון שהיא מחזקת את תדמית המותג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אשתך קנתה תיק של מייקל קורס בעשרים דולר , מה הצליל שהוא מפיק כשהוא נופל ביער? וברצינות- דן אריאלי חקר את לבישת המותגים המזויפים, ולמרבה הפלא הפרק המלא מהספר שלו שעוסק בדיוק בכך זמין ברשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, אין לי דרך לדעת אם זה זיוף-מקורי או גנוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד''כ יש מקומות מסויימים שידועים כמוכרים של גנובים ומקומות של זיופים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה קונה באיביי, אתה לא יודע יותר מדי על המוכר ואיך הוא השיג את הסחורה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קנה ממוכר שמוכר הרבה ולאורך זמן ועם דירוג גבוה,הוא לא יסתכן בלמכור גנוב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מתאים למוכר שקניתי ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שלא מדובר על מוצר ללא מתחרים בשוק - למה חזירות? אם הצרכנים מוכנים לשלם את הסכום הנ"ל - אז למה לא? המטרה של כל עסק היא לנסות למכור במחיר הגבוה ביותר שהם יכולים את המוצר שלהם [שוב - בהנחה שלא מדובר במוצר צריכה ללא מתחרים בשוק]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שזו המטרה שלהם לא אומר שזו לא חזירות. אם המטרה שלי היא להעביר לכיסי את כל עושר העולם ולא להשאיר דבר לאחרים אז אני חזיר. יש מי שסובר שחזירות כזו היא תופעה חיובית כיוון שהיא מדרבנת אנשים למאמץ ומביאה בסופו של דבר ליצירת עושר גדול יותר משהיה קיים בלעדיה. יכול להיות, ובכל זאת זו חזירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה שונה מחנויות יד שנייה אם ככה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבחנות משכון את יכולה גם למשכן,מה שהופך אותה לעוד ספק אשראי לעסקים קטנים (שבארץ לדוגמה יש מחסור גדול בסוג אשראי הזה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה אין מלצרים בני 40 בישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי סיבות-כי תרבותית זה לא נחשב למקצוע,והשכר נמוך יחסית לדרישות הפיזיות היחסית גבוהות (בניו יורק לדוגמה בל-בוי יכול להרוויח בקלות 300-400 דולר ביום.). ולכן הקבוצות באכלוסיה שעובדות בבנין בגילאי 40 גם ממלצרות בגיל הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמות המלצרים היהודים בני 40+ באמת נראית לי דומה לכמות היהודים בני 40+ שעובדים בבניין. נראה לי שקבוצת האוכלוסיה הזו פשוט לא קיימת באוכלוסיה היהודית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא קיימת, פשוט כולם נמצאים באייל הקורא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? כקונה, אין לחנות משכון שום ייתרון על חנות צדקה. שתיהן מאפשרות לך לקנות דברים משומשים במחיר זול ממחיר השוק, אם כי סביר להניח שחנויות צדקה יהיו זולות מחנויות משכון (משום ש(1) לא מדובר על מוסד למטרות רווח, (2) רוב העובדים בו מתנדבים ו(3)הוא משלם פחות מיסים). כצופה, הרבה חנויות משכון מעידות על כלכלה לא בריאה. משום שחנויות משכון יכולות להתקיים רק בכלכלה בה הרבה אנשים צריכים למשכן את החפצים שלהם, ז"א (1)הרבה אנשים צריכים הלוואות, (2) לאותם אנשים יש הרבה רכוש אותו הם לא צריכים ו(3)אותם אנשים לא יכולים למכור את הרכוש שלהם בשוק באופן עצמאי. מצד שני, הרבה חנויות צדקה מעידותף לדעתי, על כלכלה בריאה. משום שחנויות צדקה יכולות להתקיים רק בחברה ש(1)יש להרבה אנשים בה מספיק עודף בחפצים על מנת שהם יוכלו לתרום אותם בלי הצורך למכור אותם, ו(2)להרבה אנשים יש מספיק זמן פנוי להתנדב למטרות טובות יותר ו(3)אנשים מוכנים לתרום מזמנם וחפציהם למטרות טובות יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו-(4) הוא מקבל את הסחורה שלו בחינם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה"ב עד כמה שידוע לי תמיד היו חנויות משכון.לא צריך "הרבה",אחד בעיר זה סביר. לא תממצא בחנויות צדקה אותם דברים שיש בחנות משכון,בדיוק מהסיבה שבעל החנות משלם על המוצר. לצדקה אתה תביא כל מה שאתה לא צריך למשכון כל מה שאתה לא צריך/כרגע ואתה יכול להרוויח עליו כסף. 1.כמה זה "הרבה"? 2.זה צריך להיות דבר שלילי? 3.בטח שיכולים,תראה "הסטוריה למכירה".יש הרבה יתרונות לחנות משכון (אחד מהם לדוגמה הוא כסף מזומן ביד מיד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד היו, ותמיד פרחו בזמן משבר כלכלי. מה לדעתך לא תמצא בחנויות צדקה? כשאתה מביא משהו למשכון אתה לא מרוויח עליו כסף, לא כרגע ולא בכלל. מהרגע שהבאת אותו לחנות משכון התחלת להפסיד, והשאלה היחידה היא כמה תפסיד. 1. הרבה זה מספיק על מנת להקים עסק רווחי. 2. זה חיובי לאנשים מסויימים ושלילי לאחרים. זה מעיד על כלכלה לא בריאה, יש אנשים שכלכלה לא בריאה מאד חיבית עבורם. 3. למיטב הבנתי (לא ראיתי את הסדרה הזאת אף פעם) מדובר על חנות שעוסקת גם במשכון וגם בסחר בחפצים משומשים. אני משוכנע שיש בישראל מוסדות שעוסקים בסחר בחפצים משומשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד בעיר זה "הרבה"? מעפרונית שמעתי לראשונה שיש בת"א אחד,וזהו אני לא מכיר עוד... כמעט כל דבר מתקדם ,בעל ערך גבוה יחסית או נדיר :מוצרי אלקטרוניקה מתקדמים (תראה לי אתר צדקה שמחלק MacBook Air?!),תכשיטים,אומנות, כלי נגינה איכותיים במיוחד ועוד ועוד.. אין דבר כזה "מהרגע שהבאת אותו לחנות משכון התחלת להפסיד, והשאלה היחידה היא כמה תפסיד.",מוצר שווה כמה שמוכנים לשלם בעבורו או לחלופין כמה שמוכר מוכן לקחת עבורו. כשאתה נותן מוצר ששווה X בשוק תמורת X- ,אתה בתמורה ל "-" מקבל כסף מזומן ביד ומיד בלי להתרוצץ,בלי טלפונים,בלי הונאות,בלי במקרים מסויימים דמי תיווך או חוזים וכו',אם אתה מגדיר זאת כ"הפסד" אז כל הלוואה היא הפסד וגם כל תוכנית ביטוח. 1.איך זה מסתדר עם "תמיד היו, ותמיד פרחו בזמן משבר כלכלי."? במיוחד הקטע של ה-"תמיד היו". 2.(גם אם נתעלם מהמושג הבעייתי "אותו הם לא צריכים")באיזו תיאוריה כלכלית/פסיכולוגית/גאוגרפית זה של"אנשים יש הרבה רכוש אותו הם לא צריכים" זה מעיד על כלכלה לא בריאה? 3.מז"א "גם סחר בחפצים משומשים"? מה חנות משכון רגילה עושה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאחד מאיתנו לא יודע מה זה חנות צדקה. חנות צדקה זה לא אתר צדקה, וחנויות צדקה לא "מחלקות" שום דבר. נראה לי שאחד מאיתנו לא מבין איך עובד משכון. כשאתה ממשכן משהוא אתה לא מוכר אותו, אתה, ובכן, ממשכן אותו. ז"א אתה נותן אותו לבעל חנות המשכון תמורת הלוואה (עם ריבית) ובמידה ולא תחזיר את ההלוואה הוא יוכל למכור אותו למי שירצה. מה שאתה מתאר זה מכירה, לא משכון. בוודאי שכל הלוואה שלא למטרות השקעה היא הפסד, ועל אחת כמה וכמה, בוודאי שכל הימור (וביטוח הוא, כידוע, הימור) הוא הפסד בפוטנציה (בסוף הבית תמיד מרוויח, אם קוראים לו טראמפ, דיין או מנורה). 1. אני לא מבין מה לא מסתדר. תמיד היו, לא אומר שהמספר שלהם היה קבוע. בזמן משבר המספר שלהם עולה. תמיד יש מכירות של מזגנים, בשיא הקיץ הם פורחים. תמיד היו מכירות של גרעינים, בזמן המונדיאל המכירות הם פורחים. 2. זה לא סתם "הרבה אנשים" זה הרבה אנשים שצריכים הלוואות. בכל תיאוריה כלכלית שאני מכיר, לא שזה הרבה, אבל בכל זאת נראה לי שזה יותר ממך, הרבה אנשים שמחזיקים ברכוש אותו הם לא צריכים ובו בזמן צריכים הלוואה מעיד על כלכלה לא בריאה. תחשוב למה יש להם את אותם חפצים (אותם הם לא צריכים = מותרות), הם בטח קנו אותם כשהיה להם מספיק כסף או אמונה חזקה (חזקה מספיק לשכנע מישהו לתת להם אשראי) שיהיה להם כסף, תחשוב למה הם צריכים עכשיו עכשיו הלוואה, וצריכים אותה כל כך דחוף שהם לא יכולים למכור את אותם מותרות, תחשבו למה אף אחד לא מוכן לתת להם אשראי עכשיו, תחשבו למה הם לא מצליחים להחזיר את ההלוואה... 3. חנות משכון עוסקת ב.. הפתעה... משכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי אחד מאיתנו מערבב אלכהל וסמים -אז לא מחלקות,במחיר מאוד נמוך,למה להתפס לשטויות?! בקיצור אתה לא מכיר דבר כזה. נראה לי אחד מאיתנו מערבב אלכהל וסמים,לחנות משכון יש שני צורות של עבודה אחת למשכן ואחת לקנות (שואלים אותך אם אתה רוצה למשכן או למכור),מן הסתם אנחנו מדברים על הפן המכירתי כי אחרת למה אתה משווה לחנות צדקה? חנות צדקה ממשכנת? לא לכתוב תגובות שאתה במצב הזה. למה שההלוואה לא תהיה למטרת השקעה? הוא (המוכר) לא מפסיד (במובן הרחב של המילה) כי אחרת הוא לא היה מבצע את העסקה. אם אתה מתכוון שזה הפסד במובן של ביטוח או השקעה אז בסדר,זאת כלכלה. 1.נעשה זאת לאט (בנתיים תלך לשתות קפה ,תחזור מפוקס יותר) כתבת :"הרבה חנויות משכון מעידות על כלכלה לא בריאה" שאלתי:".כמה זה "הרבה"?" ענית:"הרבה זה מספיק על מנת להקים עסק רווחי." שאלתי:"איך זה מסתדר עם "תמיד היו, ותמיד פרחו בזמן משבר כלכלי."? במיוחד הקטע של ה-"תמיד היו"." אני מבין שהסתבכת עם השאלה,אני אסביר : אם "הרבה חנויות מעידות על כלכלה לא בריאה" והרבה ="חנות רווחית" איך זה שתמיד היו חנויות משכון? 1+1 אומר שאו שכל מיני חנויות פעלו ופועלות שנים בלי להרוויח או שהכלכלה בארה"ב לא בריאה מאז ולעולם-בכל מקרה טענה מופרכת. 2.אתה טרול של "אל-סם"? איזה הרבה אנשים?את הסעיף הקודם עם ההרבה אנשים הבנתי. הסעיף המדובר הוא :"(2) לאותם אנשים יש הרבה רכוש אותו הם לא צריכים". זה שאדם מוכר או ממשכן טבעת לא אומר שהוא פשט את הרגל או "צריך הלוואה" להחזר משכנתא או אוכל לילדים. נגיד ויש לך טבעת נדירה או איזה ביצת פברז'ה אילו דרכים יש לך לממש את הערך הכלכלי שלהם? אתה מתעלם מהחלק (שעליו אנחנו מדברים) מהותי מרעיון המשכון,בית מסחר יותר מבית הלוואות. בכלל זה שיש עוד גוף שיכול להזרים כספים לעסקים קטנים זה תמיד טוב. 3.שאני מבין שבעולם שאתה כרגע בו אין קשר בין משכון לסחר בחפצים משומשים. אתה גאון פיננסי.אתה במקרה בגזברות של מפלגת קדימה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |