 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין איך כחוט השני עוברת דרך מחצית מהאפשרויות בסקר דמותו של נשיא המדינה ויצחקיו היקרים. הכור בדימונה, הויתור בסבסטיה, הסכם לונדון, הסכם אוסלו. למען ההגינות אציין גם שפרס עמד גם בראש ההחלטות המוצלחות ביותר בתולדות המדינה ובראשן תכנית היצוב הכלכלית מיולי 1985. אני בחרתי את סבסטיה כהחלטה הגרועה ביותר. שם היתה נקודת המבחן של הויתור על שלטון החוק ומרגע שנפרץ הסכר אין חזרה. המדיניות הממשלתית עם הקריצה היא הרעה החולה הגדולה ביותר במדינה לטעמי, כי היא הופכת אבן יסוד של המשטר הדמוקרטי- שוויון בפני החוק- לחוכא ואיטלולא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התרומה של פרס לתוכנית היצוב היתה שולית. לאור האינפלציה המשתוללת, לא היתה לו ברירה אלא לקבל את התוכנית של הדרג המקצועי (מיכאל ברונו וסטנלי פישר), שאכן עבדה באופן יוצא מן הכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מנת שלשר אוצר יהיה בכלל איזשהו סכוי להצליח בתפקידו הוא זקוק לעצמה פוליטית. זה לא מזיק לאף שר, אבל לשר אוצר זה הכרחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינפלציה התחילה להשתולל כמה שבועות לפני שפרס הפך לראש ממשלה (ב-1979 היא עמדה על יותר ממאה אחוז ומאז היא עלתה מידי שנה מלבד 1981), ובכל זאת קודמיו לא קיבלו שום תוכנית מוצלחת של הדרג המקצועי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכנית היצוב נהגתה אמנם על ידי ברונו ופישר, אך הפעלתה היתה ענין פוליטי. היא נזקקה להסכמת ההסתדרות למשל כדי להצליח. מודעי ופרס כפו את התכנית על כל הגורמים ודאגו שלא תתמסמס, כפי שקרה ל''עסקות החבילה'' לפניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכנית הייצוב הייתה מבוססת על בלוף שדאגו לפמפם הכלכלנים ואחריהם הפוליטיקאים (אולי בעלי ההון היו יזמי הבלוף). הבלוף היה שמה שגרם לאינפלציה היתה עליית השכר. לפני מספר שנים שמעתי ראיון עם אפרים קליימן-נדמה לי שבן גילו של ברונו ומהמחזור הראשון של נערי פטנקין.. באחת התשובות הוא פלט שאם יעלה השכר, תתחדש האינפלציה. זה מראה שאולי בשבילו ובשביל חבריו זה לא היה בלוף אלא חלק מהדת. באופן אובייקטיבי זה היה בלוף כשבודקים את הנתונים. אסתר אלכסנדר-גם היא אחת מנערות פטנקין, תיארה את הבלוף בספרה ''כח השוויון בכלכלה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינפלציה נגרמת בעיקר מגרעון ממשלתי בתקציב הממשלה (שמחייב הדפסת כסף או להלוואות). כל השאר זה במידה רבה פילפולים ותירוצים. העלאת שכר שאינה מקוזזת מעליית הכנסות המדינה יוצרת גרעון, לכן היא גורם לאינפלציה. כאשר בשנה שעברה הגרון היה בערך 3.5 אחוז אמרתי שהאינפלציה תהיה בשיעור דומה לא חשוב מה יספרו לי כלכלנים "מומחים". צדקתי. השנה, נדמה לי, הגרעון הוא יותר מ- 4 אחוז, לכן גם האינפלציה תהיה יותר מ- 4 אחוז. למעשה, עקב ההקטנה הלא צפויה בהכנסות המדינה (שווה ערך לגרעון בתקציב) יקרה אחד מהשניים: או שיהיה קיצוץ בתקציב או שהאינפלציה תהיה הרבה יותר מ- 4 אחוז (אני מהמר על יותר מ- 5 אחוז אינפלציה ב- 12 החודשים הקרובים). כאשר האינפלציה עוברת שיעור מסויים, מתחיל תהליך חדש של אינפלציה שאינו משקף רק גרעון בתקציב אלא משקף חוסר אימון ביכולת המדינה לשמור על ערך כספי האזרחים, זה גורם למצב של סחרור אינפלציוני. זה מה שקרה בתחילת שנות ה- 80. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה לומר שאחוזי הגרעון חפפו לאחוזי האינפלציה? בוא נראה: שנה אינפלציה גרעון כאחוז מהתוצר. 2002 5.35% 3.6% 2003 -2.075% -שלילית 5.4% 2004 1.4% 3.7% 2005 2.89% 1.9% 2006 0.19% 0.9% 2007 3.5% 0.5% |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש אסור. אני עוקב דרך הבלוגים של קרוגמן וכלכלנים אחרים ורואה שמדי פעם מוצגים שם גראפים שממוטטים דברים שהציחו לפמפם לנו כמוסכמות דרך העיתונות שלנו ובארצות אחרות. הדבר נעשה על ידי סינון כל תפיסה אחרת מהניאו ליבראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי "חפפו", אמרתי "בעיקר". אתה מעוות את דברי לצורך הבאת עובדות סותרות כביכול, כאשר בכל שנה בודדת יש סטיה כלפי מעלה או כלפי מטה. "בעיקר" בדברי כוונו לממוצע רב שנתי, עם צעדים נוספים מתונים שמשלימים את ריסון הגרעון. תיאוריה מקובלת אומרת שבארץ שבה יש תהליך יציב של גידול התוצר - מותר ואפילו עדיף גרעון קטן בתקציב בשיעור 2 עד 3 אחוז הגרעון, הגרעון הזה בממוצע יחפוף את שיעור האינפלציה ומאידך יתמרץ פיתוח המשק. שים לב שאמרתי "בממוצע" כדי שלא תביא לי שוב דוגמאות סותרות כביכול כפי שעשית למעלה. אני מתעצל לחשב ולבדוק נתונים אבל בסך הכל, בממוצע רב שנתי אני מעריך שהדוגמאות שהבאת דווקא מוכיחות את טענתי, דהיינו שהממוצע הרב שנתי של הגרעון קרוב מאוד לממוצע של האינפלציה. הבעיה בשנות השמונים הייתה שהגרעון בתקציב היה גדול מאוד, אם איני טועה הגרעון השנתי בתקציב היה משהו כמו 15 אחוז. במקרה של גרעון גדול בתקציב האינפלציה קשה לחיזוי משום שהציבור המסחר והתעשיה ניכנסים ללחץ ופניקה; לחץ ופניקה כשלעצמם יכולים לגרום לסחרור איפלציוני הרבה יותר מהגרעון. היו אז גם פוליטיקאים שראו ברכה בגרעון גדול, טענו שגרעון גדול ממריץ את הייצור במשק בשיעור משתלם; הוא אולי המריץ את המשק אבל המריץ יותר את האינפלציה. מאז תוכנית הייצוב ברונו-פישר הפסיקו כמעט לחלוטין עם השטות הזו של גרעון תקציבי גדול , הגרעון בתקציב צומצם מאוד ואיתו צומצמה האינפלציה . רק עם כניסת ביבי ב- 1996 הפסיקו לגמרי את הגרעונות מעבר ל- 3% ומאז האינפלציה מתונה ובשיעור דומה. אפשר לאמר דברים טובים או רעים על ביבי — אבל מאז 1996 , בהיותו ראש ממשלה, כל ממשלות ישראל הקפידו שהגרעון בתקציב יהיה קטן, סדר גודל של 3 אחוז מהתקציב. הקפידו וראה זה פלא: ברגע שהקפידו על כך שנה אחר שנה האינפלציה התייצבה על שיעור ממוצע רב שנתי דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להביא את נתוני הגרעון בתקציב המדינה בשנים 1980-1990 ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכנית היצוב של יולי 1985 הצילה את המדינה מפשיטת רגל. יתרות המט"ח היו מדולדלות בזמן שלא הצליחו לסגור את הגרעון במאזן התשלומים. האצת האינפלציה לא איפשרה לעסקים לתכנן קדימה בכלל. העיוותים הפיננסיים והכלכליים היו כבירים. היה איזה קטע מוזר שהיו לוקחים בשעה מסוימת ביום מזומן מסניף בנק אחד ומפקידים אותו בסניף בנק אחר כדי לקבל פעמיים רבית ביום אחד. האמון של הציבור במערכת הכלכלית הלך ונשחק. התכנית והצלחתה היא לדעתי הגורם הבודד שהשפיע יותר מכל גורם אחר על כלכלת המדינה שלנו מאז קומה. אני לא רואה איך אפשר להפריז בחשיבותה. היא לא היתה מבוססת על בלוף אלא על שמירה קפדנית על ה"זבנג" של ההקפאה. כך הרבית הגבוהה יכלה להפוך לרבית ראלית גבוהה ולקרר את המנוע האינפלציוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוכנית הצליחה, אך באיזה מחיר? היא הביאה לארץ את הנאו ליברליזם, פתחה את השוק ליבוא זול, ושכנעה את הציבור שהוא אוסף של צרכנים ויצרנים, במקום מעמד מדוכא. אמנם יותר אנשים נהנו מיותר מוצרים יותר זולים, והרגישו בטוחים בשקלים שבידיהם, אבל מה על כל מצעדי האחד במאי שהפסדנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להבין מה באמת קרה, לא מספיק לקרוא על תכנית הייצוב, אלא צריך לקרוא על מה שהיה קודם. ויסות המניות (קרא את/על דו"ח ועדת בייסקי בתוספת הידיעה שלא רק הבנקים ויסתו את המניות אלא המערכת הפוליטית הרלוונטית-משרד האוצר- ידעה את זה)."מוסדות השלטון וגורמי הפיקוח, ובראשם שרי האוצר יגאל הורביץ ויורם ארידור, מנכ"ל משרד האוצר יעקב נאמן, נגידי בנק ישראל ארנון גפני ומשה מנדלבאום, המפקחים על הבנקים עודד מסר וגליה מאור, יו"ר הרשות לניירות ערך מיכאל ארנון, הממונה על שוק ההון בן-עמי צוקרמן - כולם ידעו על ויסות המניות, אך לבד מאזהרות חלושות, אותן פטרו יפת, מאיר ושות' כלאחר יד, נמנעו מפעולה כלשהי או אפילו מאזהרת הציבור. יתרה מזאת, שר האוצר ארידור אף אמר בטלוויזיה באותם ימים, שלו היה לו כסף להשקיע, היה משקיע בבורסה." האם ויסות מניות הבנקים היה קשור לאינפלציה? הדבר היחיד שיש לי אליו כעת קישור הוא ספרם של ביכלר וניצן "מרווחי מלחמה לדיווידנדים של שלום". עמ' 237-334 . http://bnarchives.yorku.ca/229/02/20070500_nb_WPPD_2... אסתר אלכסנדר תיארה יפה בסיפרה את מקורות האינפלציה- דעה קצת שונה מביכלר וניצן. ביכלר וניצן מתמודדים עם הדעות השונות על מהותה של האינפלציה, בין היתר של מיכאל ברונו, אפרים קליימן ואחרים שאינני זוכר כרגע את שמם. אולי לא תסכים לדעותיהם, אבל לבטח תתייחס באופן ספקני יותר לדעות המקובלות -בעקר לאור מה שקורה היום בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חייב לקרוא כדי להכיר את תכנית הייצוב. כבר עמדתי על דעתי הכלכלית אז. ויסות מניות הבנקים היה אחת מהרעות החולות של תקופת האינפלציה, ולא הגרועה שבהן. הויסות היה סוד גלוי מאוד, וועדת בייסקי הוציאה לאור מה שכל בר דעת ניחש בלי קושי. קריסת מניות הבנקים זכתה לפרופיל תקשורתי גבוה מאוד אבל לא היתה לה השפעה מהותית על המשק בסדרי הגודל של תכנית הייצוב. נכון שבטווח הארוך ההלאמה היתה נדבך מרכזי בתהליך שבירת מוקדי הכח הישנים ששלטו בבנקים (ובראשם ההסתדרות) אבל נקודתית במונחי אובדן תמ''ג או תעסוקה במשק זה לא היה ארוע מז'ורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויסות מניות הבנקים אולי לא היה קשור לאינפלציה, אבל הוא היה צמוד למדד (+ עוד כמה אחוזים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם העניין הוא עליית הקפיטליזם החזירי בישראל, אולי צריך ללכת אחורה ל- 1977, לימיו של שמחה ארליך כשר אוצר. הימין בסך הכל ניסה לממש את ההבטחות שבעטיין נבחר, לראשונה, לנהל את המדינה (לפי מצע שכלל, כמדומני, עקרונות ליברליים במוצהר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש. (עקרונות ליברליים היו דווקא במצע של מפלגה אחרת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לזה: המהפך הכלכלי [ויקיפדיה]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה העניין, אז אתה צריך ללכת עוד צעד אחורה, ל 1974, לימיו של יהושע רבינוביץ כשר אוצר (ורבין כראש ממשלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזירות והתבטלות השלטון בפני ההון הפרטי היו עוד קודם, ב 1968, בימי ספיר והחברה לישראל [ויקיפדיה]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עליית הקפיטליזם (בכלל, לאו דווקא החזירי) בישראל מתחילה אכן ב המהפך הכלכלי [ויקיפדיה] של 77' שהיה מלא כוונות טובות אבל בוצע על רגל אחת (מה הוא רוצה מהפח, פינטו?) והצית שורה של בעיות שרדפו את הכלכלה במשך שנים רבות אחר כך- בעיקר שחרור הגרעון התקציבי. ניצני הקפיטליזם החזירי, אם תרצה, נמצאים בבהלת הקניות של טלויזיות צבעוניות ומכוניות בשנת 82' עם הפחתת המסים שביצע שר האוצר ארידור. ב 82' נרשמה גם בועת מניות בכיכובה של מנית חברת אתא הכושלת, ושל קרן הנאמנות רונית בניהולם של ה"ה יוסי ריגר ואליעזר פישמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך. אני אפילו חושב שאחת מתוצאות המהפך של 1977 היתה הקטנה פרמננטית של קצב הצמיחה של ישראל, שלא השכילה להתאושש מהמשבר של אמצע שנות ה- 70. כמובן שאי אפשר להראות כאן קשר סיבתי, אלא רק קורלציה - אבל הנה קישור מעניין על כך: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר הסיבתי הוא כמובן עקיף - המהפך הביא להסכמי קמפ דיויד, ואלו בתורם האיטו את הצמיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ולא. אלו היו שתי הנסיגות הקודמות מסיני (זו של 1957, ולפניה הפינוי ע"י בני ישראל בדרכם ממצרים) שגרמו לנזק מוראלי וכלכלי כאחד לעם ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיִּשְׁאֲלוּ, מִמִּצְרַיִם, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּשְׂמָלֹת. לו וַיהוָה נָתַן אֶת-חֵן הָעָם, בְּעֵינֵי מִצְרַיִם--וַיַּשְׁאִלוּם; וַיְנַצְּלוּ, אֶת-מִצְרָיִם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובני ישראל, אכלו את-המן ארבעים שנה--עד-בואם, אל-ארץ נושבת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם אוכלים מן כל יום 40 שנה במדבר, זה ההגדרה של מיתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ולא יכלו להשאיר שם איזה (חצי) שבט שימשיך ליהנות מהמן עד עצם היום הזה? לא חבל לסגת מסיני אחרי שכבר היה שלנו, ועוד אחרי מלחמה קשה עם עמלק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בגלל שחצי השבט שנהנה מהמן, או מאוזניו לפחות, נמצא בפרס... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוזני המן [ויקיפדיה] הן במקור מאכל גרמני - Mohntasche - "כיס פרג". לא נראה לי שכ"כ הרבה אנשים נהנו מאוזני המן המקוריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש גרסא משלי למקור העוגיה הנ''ל, שגם מסבירה יותר טוב את צורתו וגם מתקשרת יותר טוב עם הנס שקרה בפורים והגורמים לו, אבל לא נראה לי שהייתי רוצה לפרט אותה מעל גלי האתר (בפתח) המכובד הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תכתוב על זה מאמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אפשר לתמצת את זה בשתיים-שלוש שורות, קצר מדי למאמר. ב. הקהל כאן דורש סימוכין - ואין לי כאלה. ג. כמו שרמזתי, לא בטוח שהפורום המכובד והציבורי הזה הוא המקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והסופגניות שלנו מחנוכה הן המאפה שברלין מתמחה בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפולנית הם נקראים הומנטאשה - | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"העשור האבוד" של ישראל מ 74' עד 85' נבע ממספר מגמות שהשתלבו לעליה דרסטית בהוצאות הממשלה ותפיחה של הגרעון הממשלתי ולהרעה מתמשכת במאזן התשלומים - גידול מהותי בנטל הביטחון (ראה לוח 5 כאן זהירות PDF!) - גידול אקספוננציאלי בתשלומי העברה וסובסידיות (דווקא מדיניות סוציאלית של ממשלת בגין הראשונה) - עליית מחירי האנרגיה. גיוסי החוב הממשלתיים הגדלים ברביות הולכות ועולות חנקו את יכולת הגיוס של המגזר הפרטי ואת הכלכלה בכלל. ההיפר אינפלציה איפסה את יכולתם של גופים עסקיים לתכנן ולהשקיע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... וגם ויתור על משאבי טבע בשווי מאות מילארדי דולרים כמו נפט, גז ומחצבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר העלית את הנושא, שאלה קטנה: איזה חלק מהים התיכון כלול בהבטחה האלוהית לאברהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר העלית את הנושא, שאלה קטנה: איזה חלק מהמוח שלך קשר בין שדות הנפט באבו רודס ובעלמה, להבטחה האלוהית לאברהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי תחת הרושם המוטעה שהטיעון נגד הנסיגה מסיני לא בוסס רק על מניעים כלכליים. אבל אם כך, האם היית מצפה שגילוי שדות הגז החדשים בים התיכון יבטיח לישראל שנים של צמיחה ושגשוג? (אני דווקא חושב בהקשר הזה על המחלה ההולנדית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יבטיח - יאפשר. כמו כל דבר - תלוי מה נעשה איתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק גדול מגידול החוב היה מגידול התשלומים עקב גידול המדד- היותם צמודים. רק רגע אחד: מה זה? החוב שעלה בגלל גידול האינפלציה הביא לגידול האינפלציה? אז אולי הסיבות לאינפלציה הן אחרות? נתוני הלמ"ס מראים שהאינפלציה לא היתה עונש לעליה בחוב אלא להיפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר יותר כסף רודף אחרי אותה כמות מוצרים ושרותים ערך הכסף יורד וזוהי האינפלציה הקלאסית. בבסיס המנגנון האינפלציוני בארץ בשנות השבעים: הממשלה הוציאה יותר כסף ממה שהכניסה (גרעון ממשלתי), לוותה את ההפרש מבנק ישראל (הדפסה) ומהדורות הבאים (ביטוח ההצמדה) והגדילה את כמות הכסף במשק. מנגנוני ההצמדה המשוכללים שימנו את התהליך האינפלציוני וסייעו לעליית המדרגה מאינפלציה דו ספרתית לתלת ספרתית בלי שהציבור הרגיש נפגע מכך (להיפך, מי שהיתה לו משכנתא לא צמודה נהנה מאוד). מנגנוני ההצמדה לא יצרו בעצמם אינפלציה אבל איפשרו מעין תמסורת שמסחררת את האינפלציה לרמות גבוהות יותר על ידי אותה דחיפה. סובסידיות שנתנה הממשלה באמצעות מנגנון ביטוח ההצמדה הגדילו מאוד את הגרעון הממשלתי בהחבא. הגרעון הממשלתי התחיל לגדול מיד אחרי ששת הימים בניגוד למדיניות המיתון של 66-67. המדיניות המרחיבה והוצאות הבטחון הגדולות של מלחמת ההתשה הוסיפו והגדילו את הגרעון בתחילת שנות השבעים לרמה ממש גבוהה של 12.5% בשנת 72' אבל הצמיחה והעליה בשנים 68-72' איפשרו להתיחס אליו בסלחנות. בתחילת שנות ה 70' האינפלציה כבר עלתה לרמה דו ספרתית (10%, 13% 14% בשנים 70-72) אחרי 73' הוצאות הבטחון רק הוסיפו לגדול, תשלומי ההעברה והסובסידיות המשיכו לצמוח, מחירי האנרגיה זינקו, ואת הכל הממשלה הוסיפה לממן בצורה גרעונית כאשר מהצד שני של המאזניים כבר לא עמדו צמיחה חריגה או הגירה חיובית (להפך- הנפולת של הנמושות ירדו ללוס אנג'לס). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע אריק: אחת הבעיות הגדולות למבוכה שאתה רואה אצל כל הכלכלנים הגדולים של מדינת ישראל באותה התקופה, שהסיבתיות שנתת מאד לא משכנעת. הדרך הנכונה לחקור מה קרה היא לפלח את הגורמים השונים ולא להתייחס רק למספרים מיצרפיים והיבטים מאקרו כלכליים. בקיצור: כמו שאמר גרון עמוק בסרט כל אנשי הנשיא: לך בעקבות הכסף:מי הרוויח ומי הפסיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזו מבוכת כלכלנים אתה מדבר? כשאתה אומר שהסיבתיות לא משכנעת אתה מתכוון לכך שנטל הביטחון העצום בשנות השבעים לא תרם לבעיות הכלכליות של ישראל בשנות השבעים והשמונים? לכך שההגדלה המסיבית של תשלומי ההעברה הממשלתיים לא הגדילה את הגרעון הממשלתי לרמות חריגות? או לכך שגרעון ממשלתי דו ספרתי לאורך שנים הוא לא מתכון לפשיטת רגל כאשר אין צמיחה מסיבית כמשקל נגד? אתה טוען שלנתח מאקרו כלכלה בדרכים מאקרו כלכליות היא לא הדרך הנכונה? במטותא תן לי את הניתוח החלופי שלך. תקרא כאן עמודים 43-44 ותגיד לי מה לא ברור וחד משמעי בעומס הכלכלי שהטילו הוצאות הבטחון על כלכלת ישראל בשנות השבעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, במקום להכנס לויכוח הרגיל על ממשלה קטנה/גדולה, מהגרף של דן בן דוד עולה עוד אפשרות: שבמדינות מתפתחות יש יתרון לקפיטליזם שכולל גם מידה לא מבוטלת של תכנון ריכוזי, אבל כשהמדינה עוברת סף מסוים של פיתוח המגזר הפרטי כבר יכול לדאוג לעצמו ותפקיד הממשלה מצטמצם, בד בבד עם ירידה בקצב הגידול הפוטנציאלי של התוצר לנפש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם אפשר להכליל מהטיימליין היחודי של מדינת ישראל הכללות כאלו. נכון שבתחילת דרכה הפרויקטים הגדולים המתוכננים מלמעלה (נמל אשדוד, המוביל הארצי, מפעלי ים המלח, הכור בכרכור) נתנו דחיפה נהדרת לכלכלה, ונכון שנסיגת הממשלה מהתערבות משקית בעשור הקודם היתה גם היא דבר מבורך, אבל בסך הכל אני קיינסיאני שמעדיף לראות השקעה ממשלתית בתשתיות בעיתות מיתון כדוגמה הקלאסית של סכר הובר [ויקיפדיה]. אני בהחלט יכול לטעון בזכות הקמת פרויקטים לאומיים גם בעיתות מיתון עתידיות (תעלת הימים, ארובות השרב, רכבת לאילת) בלי קשר לגובה התמ"ג המוחלט או התמ"ג לנפש. אלו פרויקטים שהמגזר הפרטי אינו מעונין להסתכן בהם והרווח המשקי מהם טמון בטווח הארוך, ולעתים בתמורה פחות מדידה (אחדים מיתרונות הרכבת לאילת1 הם ירידה בכמות התאונות בכביש הערבה, בצריכת הדלק ובזיהום האויר). הבעיה היא שהסיאוב והכסיינות, ובעיקר שלומיאליות נפגשו בפרויקטים מהסוג הזה בעשורים האחרונים2 כנראה צריך בולדוזר בממשלה כדי להרים פרויקטים כאלה3. ______ 1 אני כמובן מדבר על רכבת שנושאת גם מטענים, לא רק נוסעים, ומעלה צפונה למשל מאה אלף כלי רכב שנוחתים בנמל אילת כל שנה וכיום מובלים במשאיות. 2 מחלף חולון שדרוג קו הרכבת לירושלים מכרז הולכת הגז עמי איילון לפני שנתיים על מתקן קליטת הגז:"מה בוער?". 3 אתרי קראוונים [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"מחדל" של מחלף חולון לא היה ולא נברא. מדובר בהחלטה מודעת, שקולה ואולי אפילו מוצדקת. כשבנו את גשר הולץ עבור נתיבי איילון לא ידעו אם ומתי תבנה המסילה מתל אביב דרך חולון, בת-ים וראשון לציון אל אשדוד ואשקלון. בניית הגשר כך שישאיר מקום למסילה חייבה הריסת מבנים בבית הספר הולץ והוחלט לדחות את הריסת המבנים עד שיהיה בכך (אם יהיה בכך) צורך. נכון, מדובר בהוצאה נוספת, אך החלופה היתה הריסת מבני בית הספר כבר בשנות ה-80, רק עבור מקום למסילה שיוותר מיותם יותר משני עשורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אתווכח, ניזונתי מכותרות העיתונים שזעקו מחדל. אתה מוזמן לבחור פרויקטים אחרים מהרשימה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפרפתי על הרשימה, אין ספק ששלומיאליות ורשלנות קיימים, אבל מה שעולה בעיקר מהרשימה היא חוסר יכולת או חוסר רצון להתמודד עם קבוצות בריוניות שמשתלטות על שטחים לא להם או כופים את השקפת עולמם המוזרה על כלל הציבור. אם אתה רוצה לראות דוגמה לכוח שיש לאתרא קדישא (שאין לה שום מעמד פורמלי, אבל ביכולתה לגייס מאות מפגינים אלימים) חפש בגוגל ״מבני טומאה״ ותגלה שרכבת ישראל שפכה מאות מיליוני שקלים על פתרונות לניקוז טומאה מקברים עתיקים (שכמובן אסור להזיז ממקומם) שהיו לאורך תוואי המסילה לבאר שבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תצחקו, תצחקו... יתכן שהטומאה היא המפתח לפתרון תעלומת החומר האפל ביקום. חלקיקי הטומאה הם ללא ספק WIMP, שכן הם מטמאים רק בני אדם וחומרים מסוימים (אף אחד לא חשב לבנות גלאי WIMP על בסיס יין, נכון?). יש להם גם אנטי חלקיקים, שהם המרכיב העקרי באפר פרה אדומה. עוצמת שדה הטומאה ללא ספק דועכת עם רבוע המרחק, שכן מותר כיום לכהנים לטוס מעל בתי קברות בגובה סביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה לא היה על חשבוני, הייתי צוחק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות מפריע לי שמרצים קבוצות לחץ שונות בדרך להגשמת חזון או פרויקט, אם זה מה שצריך כדי להשלים את הפרויקט בלו"ז סביר. יותר מפריע לי הסתכלות לצד השני והמהום בזמן שהשנים חולפות, כמו במקרה ארובות השרב או המתקן לקליטת גז. אני משוכנע שאם שמעון היקר היה ראש הממשלה ולא אולמרט, כבר היתה עומדת היום ארובה במדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוסר רצון להתמודד עם קבוצות בריוניות שמשתלטות על שטחים לא להם או כופים את השקפת עולמם המוזרה על כלל הציבור | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי ההקשר של הקישור השני, אבל ערבים בכלל ובדואים בפרט מעורבים רבות בהשתלטות לא חוקית ובריונית על שטחים המיועדים לפרוייקטים שונים ולתשתיות חיוניות. האימפוטנטיות של מערכות המשפט ושל המשטרה מביאות לא פעם להרמת ידים של מנהלי הפרוייקט ותשלום שוחד של מיליונים על מנת לסיים את הסאגה בפינוי מרצון. דוגמה לכך היו הבתים שהוקמו ללא רשיון על קרקע של רכבת ישראל בצמוד לתחנת הרכבת של רמלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום עכשיו היא מעקף כנגד הדמוקרטיה. העם מצביע ימין, ושלום עכשיו (ושאר ארגוני השנאה, בגיבוי הפרקליטות ובגצ) כופים בכח את רצונם על הציבור, כבר עמדתי על כך בתגובה 596148 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מייחס לדבריך תוקף של צווי בג''ץ. ''כבר עמדתי על כך''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, סליחה שאני שם עצמי במקום האורים והתומים, האלוהים החיים האדמו"ר אהרון ברק, מלך המשיח לעולם ועד! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, לא ברור לי הקשר בין שלום עכשיו או כל ארגון אחר ובין ההשתלטות הבריונית על שטחים והאימפוטנטיות של מערכות השלטון בהתמודדות איתם. מקרים דומים היו גם עם יהודים, למשל בהקמת מחלף גלילות מערב, שם בעל קיוסק לא חוקי דרש (וקיבל) פיצויים אסטרונומים עבור פינוי הקיוסק שהוקם והופעל בניגוד לחוק. קיבוץ נען התיש את רכבת ישראל קרוב ל-4 שנים בדרישה לקבל פיצוי על קרקעות חקלאיות שהופקעו כאילו היו מיועדות לבניה (ובסוף הפסיד ושילם גם הוצאות משפט גבוהות). הבעיה העיקרית בעיני, היא לא מעורבות ארגונים פוסט-ציונים או אנטי-ציונים אלא ביורוקרטיה וחוסר יעילות של מערכות אכיפת החוק. לא ברור לי למה דיון משפטי בנושא בעלות על שטחים לוקח שנים, למה המשטרה לא מסוגלת לטפל בכמה עשרות בריונים אלימים (חרדים או ערבים, לפחות תושבי נען לא הפעילו אלימות) ולמה עיריות ומועצות מקומיות לא מסוגלות לאכוף את חוקי התכנון והבניה בשטחן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי ששלום עכשיו משתלטים על אדמות, אלא שהם כופים את השקפת עולמם המוזרה על כלל הציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון למה שקורה במדינת ישראל או במדינה אחרת? אנחנו מנהלים כבר עשרות שנים את מלחמת שלום ההתנחלויות ואתה מדבר על איזו השפעה מסתורית של שלום עכשיו? חלק ממיסדי שלום עכשיו היו קצינים קרביים. גם אני יודע קצת מנסיון אישי על המלחמה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק ממייסדי שלום עכשיו (וסמלים קרביים במיל.) נמצאים היום בליכוד. אז מה? אין קשר בין תנועת שלום עכשיו שהיתה תנועת מחאה אותנטית (ומומנה ע"י פעיליה), לבין העמותה הנוכחית שהיא סוכן זר של האיחוד האירופאי (וממומנת על ידו), ושהמזכ"ל הנוכחי (הלא נבחר) שלה הוא חיידק נאלח, מלבד השם. לו אני אחד ממייסדיה, הייתי תובע את העמותה על התחזות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיידק נאלח? שמא התכוונת עכברוש ביבים? בסדר, בסדר, אני אגיד לעצמי לבד: גודווין! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז גם יעלון הוא פופוליסט? כמו רגב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יעלון הוא אחד מהאנשים הרציניים והחכמים במדינה, ותרומתו לבטחונה ידועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במיוחד חכמתו מרוכזת בנעלים הגבוהות נגד הנחשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של נעליך מעל רגליך לדוגמה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כפרתי במקצועיות שלו בתחום ההרג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לדעת מה דעתך על רמת ההתערבות הממשלתית הנדרשת בפרויקטים לאומיים? את דעתך על שלום עכשיו אני כבר יודע. אתה יכול לסמוך עלי שאני לא אחשוב ששינית את דעתך בין לילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המשלה מגדירה פרויקט כלאומי, מן הסתם היא צריכה להיות מעורבת בו, בין אם כרגולטור, כמזמין העבודה, או כמבצע, הכל בהתאם לצורך. מה הקשר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר הוא שהגבת לפתיל שבו דנתי עם easy ואחרים בהחלטות ממשלתיות הרות גורל בתחום הכלכלי ובמידת נחיצותם של פרויקטים לאומיים. שיתפת אותנו בעמדתך הנחרצת בנושאי שלום עכשיו ופלסטינים, ואולי תשתף אותנו גם בדעתך הפחות נחרצת בנושאי מדיניות כלכלית ממשלתית. האם ראוי לדעתך שהממשלה תקדם פרויקט כמו ארובות השרב כפרויקט לאומי? יש המון בעד ונגד. ביבי הכריז על הרכבת לאילת כנושא שהוא יקדם בעוז. בעד ונגד? מתקן קליטת הגז שמתעכב ועולה לנו מיליארדים בהוצאות על סולר יקר ומזהם ליצור חשמל- האם אתה נוטה לסמוך על הממשלה בנושאים כאלה שהיא מקבלת את היעוץ הטוב ביותר ומחליטה החלטות רציונליות או שיש לך ביקורת על הדרך והתוצאה? את הדעה שלך על העניינים שאתה מעלה אני חושב שכל בר אוריין כבר יודע, שיתפת בה את הקוראים בדיונים המתאימים, אז במקום להמשיך לדחוף אותה לכל מקום, שייכת או לא שייכת, אולי תתרום לי משהו בנושאים האחרים שאותם העליתי לדיון כאן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור הראשון מהדף שעליו מצביע הקישור השני שלך מספר גם הוא על קבוצות בריונים שמשתלטות על שטחים לא להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהקבוצה שמנהיגה את המדינה דוגלת באידיאולוגיה שלפיה הממשלה איננה מסוגלת להרים פרויקטים ביעילות, לא מפתיע שרמת כוח האדם בשירות הממשלתי מתדרדרת ואיכות המיזמים הממשלתיים יורדת - מה שיוצר מעגל קסמים. גם כאן אפשר לראות קשר למהפך הכלכלי. אני מקווה שתחול בקרוב התפכחות מהאמונה שרדיפה אחרי כסף מובילה למצוינות, ונחזור למודל קפיטליסטי מאוזן יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מוביל למצוינות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רדיפה אחרי מצויינות כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רדיפה אחרי מצויינות לא גורמת למצוינות לברוח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אם כולם ירדפו אחריה בסוף היא תתעייף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז נשיג איזה ישות עייפה ומותשת. לזה אתה קורא מצוינות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תגובה שגרמה לי להצטער שאין באייל כפתור לייק... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והתגובה שלך גרמה לי לשמוח שאין באייל כפתור לייק... (זה יכול להתפרש לא נכון. כוונתי שנאלצת להשקיע יותר במחמאה שלך, ולכן היא שווה יותר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, חשבתי על זה במהלך כתיבת התגובה ההיא. כל הכבוד על עיצוב הממשק ומתוחכם. ובכלל, כל הכבוד ותודה רבה על האתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אין מעודדים אותה מלמעלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע''י הטמעה של האמונה שרדיפה אחרי כסף מובילה למצוינות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שפן מכסף בתחרויות ריצה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שפני כסף שמשתתפים בתחרויות, שלא יתפלאו שזנבם נקטף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושפני שוקולד? (פעם היו כאלה של עלית כמדומני, ואני הייתי מתחיל באוזניים דווקא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארנבי שוקולד, טוב להם שלא נולדו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני בנים יש לארנבת בן יצחק ובת יוכבד כל אחד מהם נולד בחנות של שוקולד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והקרדיט שנשמט הוא ללאה גולדברג כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאמא הארנבת מסתכלת וחושבת: טוב לזה שלא נולד בחנות של שוקולד אוי לי איך אוכל לסבול, אם יתחילו לאכול גם את בני, גם את בתי? קודם כל, אִכלו אותי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להגנתי אספר שאמנם התאכזבתי כאשר גיליתי כי רוב ארנבי השוקולד חלולי-גוף וראש הינם, אבל למצער זה מעיד שאין תודעתם חשה בכאב האכילה כלל וכלל, אפילו עבור מחמירי הבעיה הפסיכו-שוקולדית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה מה לאה גולדברג חשבה לעצמה עם השיר הזה. לעשות לילדים רגשִי לגבי אכילת ארנבות משוקולד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי. אולי היא רצתה להכין אותם לעניין ההוא עם במבי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לשמור על בריאות השיניים שלהם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |