בתשובה לארז לנדוור, 28/07/11 8:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא, לא צורם לקרוא הצעת חוק כזו כשהיא באה מאורי אורבך. לא היה צורם לקרוא אותה גם אם היא היתה באה ממיכאל בן ארי או מחנין זועבי. בני אדם הם מורכבים ויש להם כל מיני צדדים (אני לא מדבר עליך, אתה ממשיך להתחפר בחד-ממדיות מוחלטת), ואם אדם שאתה לא אוהב את השקפותיו פועל למען דברים חיוביים אז העובדה שאתה מצייר אותו כמפלצת מעידה עליך יותר מאשר עליו. אני לא מסכים עם רבות מאד מהשקפותיו של דב חנין, אבל אני שמח מאד שהוא מכהן כח"כ (כשם ששמחתי בתמר גוז'נסקי לפניו) כיוון שהוא ח"כ חרוץ שמנסה באמת לפעול למען האינטרס של האזרחים ולא של כל מיני גורמי לחץ. אפילו בפעילות הצבורית של עזמי בשארה היו נקודות חיוביות לא מעטות בעיני. גם אורי אורבך הוא בין החרוצים וההגונים בח"כים, והרוב הגדול של הדברים שהוא עושה ומקדם אינם קשורים כלל להתנחלויות ולכיבוש. אגב, אתה רואה את עצמך כאיש שמאל? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שמדיניות הכיבוש וההתנחלויות היא בלתי מוסרית בעליל, אי אפשר לעשות סימטריה בין ימין קיצוני לשמאל קיצוני או אפילו בין תומכי התנחלויות ללאומנים ערבים. תמיכה בחוקים נאורים במקרים אחרים לא תכשיר את השרץ כשם שלא תכשיר אותו לגבי תומכי אפרטהייד, קו-קלוקס-קלאן או ניאו-נאצים. (ובבקשה לא להזכיר את השטות הזאת שנקראת גודווין.) כן. בודאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם עלה בדעתך שנניח שמדיניות הכיבוש וההתנחלות היא בלתי מוסרית, אבל יתכן ויש עוד דברים בלתי מוסריים מלבדה בעולם? בעיני, התפיסה של כמה אנשי שמאל קיצוני, לפיה יש להתעלם מדעתם של 6 מליון תושבים ויותר באשר לאופי המדינה בה היו רוצים לחיות, לטובת זכותם של צאצאי הפליטים הפלסטינים וכל מי שהתחתן איתם לשוב לארץ, לא-מוסרית-בעליל עוד פחות. ולאומנים ערבים המעוניינים לסלק מכאן את כל מי שאבותיו ואבות אבותיו הגיעו לפה אחרי 1917, לא טובים בעיני יותר. אפשר לעשות סימטריה כמה שרוצים. אתה יודע, בקצוות, הרדיקלים משני הצדדים ממש דומים זה לזה. _____________ גודווין! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין מי שחותר לשיויון אמיתי ובין מי שחותר למדיניות של גזל ונישול. מדינה דו-לאומית ושיבת פליטים בלתי מוגבלת היא כמובן לא מעשית ולא חכמה אבל מוסרית וצודקת מבחינת הרעיון. והכיבוש עצמו, הוא הבעייה הגדולה ביותר של ישראל, מעשית ומוסרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, לא מעניין אותי לעשות סימטריה משום סוג. ח"כים כמו אורבך אולי תומכים בגזל ונישול, ח"כים כמו בשארה תומכים ברצח, ואני לא מתעניין בשאלת הסימטריה ביניהם ומי יותר גרוע (אף שיש לי דעה ברורה מאד בנושא). מה שחשוב הוא זה: במסגרת הפעילות הצבורית שלהם, חברי כנסת פועלים למען כל מיני ענינים - מהם שחשובים ומועילים בעיני, מהם שלא מועילים, מהם שמזיקים ואף מסוכנים. אם ח"כ מקדם דברים שהם חשובים בעיני אז מגיע לו קרדיט מלא על כך, בלי קשר לשאלת השתייכותו המפלגתית או האידאולוגית. במקרה של ח"כ אורבך, רוב הפעילות שלו היא בתחומי החברה ולא בתחום המדיני וההתנחלותי. גם אנשים שרחוקים ממנו בהשקפותיהם (כמו דב חנין, נניח, או שלי יחימוביץ') יודעים שהם יכולים לעבוד יחד אתו כדי לקדם נושאים משותפים. רק אתה תקוע באיזה חוסר יכולת לראות מעבר למנעד הקבוע שלך - כיבוש, התנחלויות, התנחלויות, כיבוש. תתעורר. יש עוד נושאים בעולם. לא זו בלבד שיש עוד נושאים בעולם - והרבה - אלא שמי שיש לו יומרות להיות איש שמאל אמור להיות מוטרד מהם. אתה אינך איש שמאל; אתה מתנגד לכיבוש ולהתנחלויות, מה שמכונה בז'ארגון הישראלי "שמאלן", אבל בין זה לבין שמאל אמתי אין כמעט כל קשר (או יותר נכון: זה אספקט אחד קטן של שמאל אמתי). אילו היית איש שמאל היית מוטרד מהפערים בחברה, מזכויותיהן של קבוצות מיעוט שונות בתוכה ומאלף דברים אחרים שכל מפלגת שמאל בעולם המערבי מוטרדת מהם - ואתה מעולם לא השמעת כאן ציוץ בגינם. החוק של אורבך הוא חקיקה סוציאל-דמוקרטית קלאסית - חוק שמגביל קצת את החופש של היצרנים ומעביר קצת מהכוח אל הצרכנים מבלי לפגוע בחופשיות של השוק עצמו. ח"כים כמוהו, כמו זבולון אורלב ובעבר כמו יצחק לוי השקיעו חלק גדול מאד מזמנם וכוחם הפוליטי לחקיקה כזו בדיוק. אבל אתה הרי לא מסוגל להבחין בסוציאל-דמוקרטיה גם אם היא תתישב לך על קצה האף. הם שייכים ל-"רעים", אז כלל לא משנה מהם הם עושים בפועל. כל תגובה שאתה כותב כאן היא הדגמה מחודשת של מה שכתבה נועה בתגובה 575116 נראה, אולי המחאה הנוכחית תניע שינוי בנושא הזה (לא אצלך, ממך כבר התיאשתי, אבל בחלקים אחרים של השמאל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה עוולות במדינה אבל החיים תחת שלטון זר הכרוך בהתעמרות יומיומית של מתנחלים והשפלות וטירטורים במחסומים הוא העוול הגדול ביותר. נוח להיות ''חברתי'' ולקבל שבחים מכל קצוות הקשת הפוליטית כי אתה עוסק בעמך שלך אבל לא כולנו יכולים לעצום עיניים כל הזמן. הגדרת אורי אורבך כסוציאל דמוקרט היא בעיתית מאוד כי סוציאל דמוקרטים הם גם אנטי-קולוניאליסטים באופים ובתפיסתם. אני בהחלט תומך במחאה החברתית הפורצת עכשיו מכיוון ששינוי בעניני פנים יכול לבוא רק כתוצאה מלחץ ציבורי אלא שזה לאו דוקא סוציאל-דמוקרטיה אלא דומה יותר לתנועה הפרוגרסיבית האמריקאית מלפני מאה שנה שהיתה תנועה של מעמד ביניים שדרשה חלוקה הוגנת יותר של המשאבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחלוקת בין חילונים סוציאל דמוקרטים כמוך לבין דתיים לאומיים כמו ח"כ אורבך אינה ברת גישור. אף אחד מהצדדים לא יחליף דיסקט לפתע פתאום. אבל בהנתן המחלוקת הידועה עדיין ישנם אזורים בהם הכוונות הטובות חופפות וניתן לקדם נושאים יחדיו. האם לשיטתך על חברי כנסת מקצה אחד של הקשת לסרב לתמוך ביוזמות של ח"כים מהעבר השני על בסיס אישי למרות האינטרס המשותף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אבל הסתירה בולטת מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק האחרון שהוא יזם הוא הפרשת גמולי פנסיה מסך כל שכרו של העובד, כולל שעות נוספות. אם זה יעבור - חסל סדר חוזים בסגנון "מוסכם כי שכרו של העובד מורכב מ-4,000 שקל בסיס + 2,000 ש"ח עבור שעות נוספות". __________________ כלומר, הסעיף יוכל להשאר, אבל הוא יהיה חסר טעם מבחינת המעסיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסיבה לא ברורה השכר הנוכחי שלי מורכב מ-80% בסיס ו-20% עבור שעות נוספות (עד 30 שעות נוספות בחודש ללא צורך באישור, 30 נוספות בתשלום נוסף באישור סמנכ"ל בלבד ומראש, מעבר לזה אסור באיסור חמור) ולמרות זה גמולי הפנסיה והפיצויים מופרשים על כל השכר. בעבודה הקודמת שלי זה לא היה ככה וההפרשות הסוציאליות היו על 80% מהשכר בלבד. למזלי אותו מעסיק עשה טעות טפשית (דרש ממני לחתום על חוזה עבודה חדש) והצלחתי לאלץ אותו לפטר אותי (פשוט סרבתי לחתום ודרשתי להמשיך את תנאי ההעסקה הקודמים), כך שקיבלתי לאחרונה צ'ק שמן על ההפרש בין ההפרשות בפועל ובין פיצויי פיטורים על מלוא השכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה ברורה מאד. מצפים שתעבוד שעות נוספות כי זה הייטק, ולא רוצים שחלילה תתבע עליהם תשלום. אז השכר המופרך שאתה מקבל מורכב גם ככה מתשלום על שעות נוספות. עבדת שעות נוספות? מצויין, כבר קיבלת עליהם את שכרך מושלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה מתחילה כשמדובר בשכר לא גבוה בכלל, ולא בהייטק, והוא בכל זאת מפוצל לשכר מגוחך + נוספות פוטנציאליות, וזאת כשדיברו איתך על יום עבודה סטנדרטי ולא הזכירו שמתכוונים שתעבוד 3.5 שעות נוספות מדי יום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאיתי דיברו על יום עבודה סטנדרטי הגדירו אותו מראש כ"שמונה עד שבע" (או השעות הרלוונטיות). המקום היחיד בו דיברו איתי במונחים של יום עבודה+שעות נוספות היה בשירות המדינה, וגם שם הבהירו לי בכל מקום מה הדרישות בפועל בצורה שנראתה לי די ישרה (אם כי אני לא עובדת שם כדי לדעת אם יש פער בין הדרך בה הציגו את הדברים לבין הדרך בה הם מתקיימים בפועל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמונה עד שבע, זה 11 שעות ביום. זה לא יום עבודה סטנדרטי. __________________ לא לקחתי את העבודה ההיא. הפער בין מה שהוסבר לי בע"פ לבין החוזה היה חריף מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי ''משרה מלאה'' אלא ''סטנדרטי''. כלומר, מלכתחילה דיברו איתי על דרישות התפקיד במשרד הספיציפי, והשכר היה בהתאם. אף אחד, בשום משרד שהתראיינתי בו, לא דיבר איתי על שכר עבור ''משרה מלאה''. תמיד תמיד ציינו מה דרישות המשרה המדוברת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאני יודע מה מצפים ממני ועובד בהתאם 9-9.5 שעות ביום. אני מתרשם שרוב הסובבים אותי עובדים שעות דומות בדרך כלל, אם כי קורה שעקב הפרש השעות בינינו ובין קליפורניה השעות האלו יוצאות בלילה (לי זה עוד לא קרה). נכון שיש ימים שבהם חייבים לסיים משהו דחוף ונשארים עד מאוחר. זה לא נפוץ ואף אחד לא ירים גבה אם למחרת אני אגיע לקראת הצהרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
9.5 שעות ביום זה 8 שעות רגילות ושעה וחצי שעות נוספות. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. 8 שעות ביום נוהגות במקום עבודה שעובדים בו 6 ימים בשבוע. 9 שעות ביום נוהגות במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע. סה"כ 45 שעות שבועיות שהן משרה מלאה במדינת ישראל. חצי שעה נוספת זה זמן ארוחת הצהריים שלך, שעפ"י חוק אינו חייב להכלל במניין שעות העבודה. והואיל ואינו נכלל, מבלה אדם במקום עבודתו 9.5 שעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שמצפים ממך לעבוד יותר. אבל נגיד שעבדת 9.5 שעות ביום ובחוזה כתוב 9. אם אין את חלוקת השכר - אתה עלול חלילה לתבוע אותם ולבקש שכר על עוד חצי שעה ביום. איך אפשר למנוע את זה. ישבו העו"ד על המדוכה ואמרו, ממילא משלמים לך כעובד הייטק שכר מופקע לפי כל קנה מידה. נחלק אותו לשכר על שעות נוספות שמשולם ממילא, וכך נגן על עצמנו מתביעות. כל חברות ההייטק שאני מכיר משתמשים בטריק המשפטי הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם כמה חברות לא-הייטק שאני מכירה, שלא משלמות שכר מופקע לפי כל קנה מידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הנסיון שלי, זה מאד נדיר לחברות לא הייטק, וגם חברות ההייטק שמשלמות שכר לא מופקע לחשבי השכר שם, *לא* עושות הסכם כזה עם חשבי השכר. באיזה עוד תחום ראית את התופעה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיתוח תכנים אינטראקטיביים לילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אבל שם אתה מקבל, נגיד, 5000₪ ועוד 3000₪ לשעות נוספות, שתשולם בלי קשר? ממש מפתיע, כי נראה לי שזה לא יעבור בבית משפט. זה שחתם יכול לטעון שהכל זה פיקציה, כי 5000₪ זה סכום נמוך מדי למעצב\אומן, והם סתם התחמקו מתשלום שעות נוספות. מה שאין כן בעובדי הייטק מפונקים, שם זה יותר בסגנון של 18,000₪ + שעות נוספות, והסכום הזה, גם אם הוא נמוך למקצוע, הוא הגיוני בתוך משכורת בסיסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא יעבור בבית משפט, אבל בתחומים מצומצמים, אם אתה הולך לבית משפט אתה יוצר לעצמך שם של עובד בעייתי ואף אחד לא ירצה להעסיק אותך. זה לא רק התחמקות מתשלום שעות נוספות. לא עבדתי באותו המקום, מסיבת הטריק הזה בחוזה1 אבל ממה ששמעתי, לא עבדו שם שעות נוספות. לא קבוע, לפחות, ולא בכמות שמי שמשתכר 5,000, נניח, היה מרוויח 3,000. פשוט, זה מאפשר למעסיק להפריש פחות לפנסיה, לשלם פחות פיצויים, ועוד כהנה וכהנה. 1 בע"פ דיברו על הסכום כולו, כשכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להפריש פחות לפנסיה גם בלי הטריק הזה. זה נקרא משכורת בסיס פלוס בונוסים. וזה אפילו חוקי. אני חושב שהטריק הזה נועד אך ורק למנוע תביעות על שעות נוספות, והוא ייחודי למקומות בו הגיוני שתעבוד שעות נוספות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בונוס על מה? זה נראה לי הגיוני במכירות, נניח. אבל אם מישהו הוא מעצב. על מה יתנו לו בונוס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קרה, אסור לתת בונוס? חבר שלי קיבל בונוס כי החברה הרוויחה, למרות שלא בטוח שהוא קשור לזה. מותר לשלם כסף כל חודש גם שלא במסגרת שכר הבסיס. לשלם על שעות נוספות למרות שלא בוצעו בפועל זה הגיוני, ולתת חלק מהמשכורת כבונוס לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היא שאתה לא יכול לתת בונוס בסכום קבוע, שאותו סוגרים מראש בחוזה עבודה. למשל חוזה ובו כתוב ששכרך הוא X שקלים, ומלבד זאת אתה מקבל בונוס של Y שקלים בחודש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה לא השימוש המקובל ל"בונוס" (מאידך, שעות נוספות לביטוח מתביעות שממילא משולמות זה גם לא השימוש המקובל לשעות נוספות...), אבל אני לא רואה מניעה חוקית מלקבוע זאת בחוזה. אתה מכיר בעייתיות בזה? אולי הם יכולים להתנער מההתחייבות, אבל מעבר לזה זה לא נראה לי בעייתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחת העבודה שלי - ונראה לי שגם זו של נועה - היא שחוזה שכזה מוטה לתביעה מאוחרת יותר, בו טוען העובד ששכרו האמיתי הוא X+Y שקלים, ולכן יש לשפותו בהפרשים המתאימים לפנסיה וכדומה. לעומת זאת, אם מדובר ב״שעות נוספות״ אז החוזה ״בטוח יותר״ למעסיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא מבין מה ההבדל. בשני המקרים מדובר בפיקציה, אתה לא תעבוד בחיים את כל השעות הנוספות ובכל זאת תקבלם, והבונוס הוא פשוט משכורת קצת יותר גבוהה לא רישמית. למה אתה יכול לומר על הבונוס "הכל פיקציה", ועל השעות הנוספות המשולמות ממילא (שעליהם אגב לא תמיד משולמים פנסיה וכדו') לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זאת לא משכורת גבוהה יותר לא רשמית. מקום העבודה לא משלם יותר מהשכר המקובל. הוא משלם (נניח) את השכר המקובל, רק שהוא מפצל אותו לשכר מעליב + "שעות נוספות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר התקדמנו, והגענו למסקנה שתשלום בונוס, ותשלום שעות נוספות הם אותו דבר מבחינת תקפות משפטית. וכאן מגיעה הנקודה שלי. בנוגע לשכר המוגזם של עובדי ההייטק. אם תצליחי להוכיח שהשכר מעליב, וכל ההסכם הזה בלוף - הרווחת. אבל אני לא בטוח שהמעסיק שלך לא יראה אנשי מקצוע דומים שמקבלים את אותו שכר בלי להעלב. לכן אני לא חושב שיש למעביד מה לחשוש מזה. מה שהוא כן יכול לחשוש הוא, שעבדת שעות נוספות בשביל לסיים את הפרוייקט - ותבקשי על זה תשלום נוסף. על זה בא הביטוח שמראה כי הוא כבר שילם לך שעות נוספות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדברת על עובדי הייטק. עובדי הייטק מקבלים שכר גבוה גם כך. הבעיה שהתופעה הזו זולגת לתחומים נוספים, בלי משכורת ההייטק הנלווית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה בעייתי, אבל לא נראה לי שזה בעייתי במיוחד. את מתכוונת לא לעבוד שעות נוספות - הבהירי את זה למעסיק. אם הוא ירצה אותך - הוא ייקח אותך בכל זאת. את מתכוונת לעבוד שעות נוספות - קחי בחשבון שהוא לא מוכן לשלם מעבר למשכורת הקבועה. זה כל מה שההסכם הזה אומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. מה שההסכם הזה אומר, זה שהם מתכוונים להפריש לי לפנסיה לא ממלוא שכרי עליו הסכמנו1, אלא מפחות ממנו. ושאם יפטרו אותי, ישלמו לי ללא ממלוא שכרי, אלא מחלק ממנו. ואני, אם אני עובדת שעות נוספות, רוצה תשלום עליהן. אם הייתי מקבלת שכר עובדי הייטק, הייתי מסכימה שהשעות הנוספות מגולמות בשכר. סבבה. אבל זה לא השכר המדובר. 1 שהוא, כמובן, פחות ממה שרציתי, אבל ככה זה תמיד. _ "אם הוא ירצה אותך - הוא ייקח אותך בכל זאת", יש לי הרגשה נורא חזקה שזה תקף יותר לגברים מאשר לנשים. הרושם שלי הוא שמעסיקים נכונים להתפשר וללכת לקראת גברים הרבה יותר ממה שהם נכונים עם נשים. גם בנוגע לשכר וגם בנוגע להצבת גבולות מסוג זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי אחיינית שהיא אלופה במו"מ, אפילו במועמדות לתפקידים בהם אין לה שום ניסיון או ידע. לפעמים אני נבוך כשהיא מספרת לי אילו תנאים היא השיגה וכיצד היא ניהלה את המו"מ. אבל סטטיסטית, כנראה שאת צודקת, מה שמביא אותי לג'יי לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קחי את התוספת המדוברת, תדמייני שהמעביד מוסיף לך 20% פחות מהתוספת, באופן רגיל. זה אותו דבר. הוא פשוט הציע לך קצת פחות בצורה אחרת. זה לא שיקול לקחת או לא לקחת את ההצעה. וכמו שאמרתי, לא רוצה לעבוד שעות נוספות? תבהירי את זה. יש מקצועות שלא ישלמו לך שעות נוספות לא משנה מה תעשי, צריך פשוט להתרגל לרעיון הזה. ___ הרושם שלי הוא, שסטטיסטית נשים נותנות פחות (או עושות רושם שהן נותנות פחות, זה לא ממש משנה לצורך העניין) למעבידים מגברים (אם זה בגלל הריונות, השקעה בילדים, או סתם כי באקלים הנוכחי יש הרבה נשים שפחות מתאימות לתפקיד המבוקש), וקשה להן יותר לדרוש, ולכן קיבלת רושם שהם מתפשרים יותר לקראת גברים. מנסיוני הקטן זה לא ממש נכון בהרבה מקומות עבודה ממשלתיים, ולא ממשלתיים. אם כבר יש גם מקרים של אפליה מתקנת לא מודעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שזה שיקול. שוב. אנחנו מדברים על רמות שכר שונות לגמרי. 20% לא ישנו לך אם לקחת את העבודה או לא. אני, אם אני מסכמת על שכר, וכבר הורידו אותי אל מתחת לציפיות השכר שלי, לא אקח את העבודה אם אני מגלה ששכר הבסיס שלי הוא 5000 שקל. _______ אני לא חושבת שנשים נותנות פחות. ממש לא. בכלל לא נכנסתי לנושא של ילדים והשפעתם על העבודה. לא היה רלוונטי עד עתה, ומעולם לא עלה בראיונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה, לא שיקול אם ההסכם מוזר או לא. השיקול היחיד הוא הסכום הסופי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
___ ומה שאת חושבת לא ממש משנה. משנה הרושם שמקבל המעסיק. והרושם שמתקבל מחופשת לידה, הוא של עובד שיכול להעלם פתאום לשלושה חודשים. הרושם הזה אומר - "נותנת פחות", וקשה לי להבין הגיון שאומר אחרת. ויש עוד הרבה מעבר לחופשת לידה שרלוונטי לכל הנשים. סדר העדיפויות המוזר שלהם הוא לא להקריב הכל תמורת הקריירה, בניגוד לגברים שמוכנים בדרך כלל להקריב הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם היה המצב בחוזה העבודה שקיבלתי לאחרונה. לאחר שביקשתי לשנות אותו התברר שמנהל החברה בישראל לא היה מודע לקיומו בחוזי העבודה שלהם וביקש ממני לשנות את הסעיף הרלוונטי כמו גם סעיפים בעייתיים אחרים. יתכן שמאחר והחוזה היה ארכני באופן חריג ומנוסח באנגלית, אף אחד לא טרח לקרוא אותו לעומקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, עוד לא נתקלתי בחברת הייטק בלי הסעיף הזה או סעיף דומה. גם לא במיקרוסופט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי לציין, תגובתי נוגעת לפסקה השניה של איזי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |