 |
קודם כל, לא מעניין אותי לעשות סימטריה משום סוג. ח"כים כמו אורבך אולי תומכים בגזל ונישול, ח"כים כמו בשארה תומכים ברצח, ואני לא מתעניין בשאלת הסימטריה ביניהם ומי יותר גרוע (אף שיש לי דעה ברורה מאד בנושא). מה שחשוב הוא זה: במסגרת הפעילות הצבורית שלהם, חברי כנסת פועלים למען כל מיני ענינים - מהם שחשובים ומועילים בעיני, מהם שלא מועילים, מהם שמזיקים ואף מסוכנים. אם ח"כ מקדם דברים שהם חשובים בעיני אז מגיע לו קרדיט מלא על כך, בלי קשר לשאלת השתייכותו המפלגתית או האידאולוגית. במקרה של ח"כ אורבך, רוב הפעילות שלו היא בתחומי החברה ולא בתחום המדיני וההתנחלותי. גם אנשים שרחוקים ממנו בהשקפותיהם (כמו דב חנין, נניח, או שלי יחימוביץ') יודעים שהם יכולים לעבוד יחד אתו כדי לקדם נושאים משותפים. רק אתה תקוע באיזה חוסר יכולת לראות מעבר למנעד הקבוע שלך - כיבוש, התנחלויות, התנחלויות, כיבוש. תתעורר. יש עוד נושאים בעולם.
לא זו בלבד שיש עוד נושאים בעולם - והרבה - אלא שמי שיש לו יומרות להיות איש שמאל אמור להיות מוטרד מהם. אתה אינך איש שמאל; אתה מתנגד לכיבוש ולהתנחלויות, מה שמכונה בז'ארגון הישראלי "שמאלן", אבל בין זה לבין שמאל אמתי אין כמעט כל קשר (או יותר נכון: זה אספקט אחד קטן של שמאל אמתי). אילו היית איש שמאל היית מוטרד מהפערים בחברה, מזכויותיהן של קבוצות מיעוט שונות בתוכה ומאלף דברים אחרים שכל מפלגת שמאל בעולם המערבי מוטרדת מהם - ואתה מעולם לא השמעת כאן ציוץ בגינם. החוק של אורבך הוא חקיקה סוציאל-דמוקרטית קלאסית - חוק שמגביל קצת את החופש של היצרנים ומעביר קצת מהכוח אל הצרכנים מבלי לפגוע בחופשיות של השוק עצמו. ח"כים כמוהו, כמו זבולון אורלב ובעבר כמו יצחק לוי השקיעו חלק גדול מאד מזמנם וכוחם הפוליטי לחקיקה כזו בדיוק. אבל אתה הרי לא מסוגל להבחין בסוציאל-דמוקרטיה גם אם היא תתישב לך על קצה האף. הם שייכים ל-"רעים", אז כלל לא משנה מהם הם עושים בפועל. כל תגובה שאתה כותב כאן היא הדגמה מחודשת של מה שכתבה נועה בתגובה 575116 נראה, אולי המחאה הנוכחית תניע שינוי בנושא הזה (לא אצלך, ממך כבר התיאשתי, אבל בחלקים אחרים של השמאל).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש