|
||||
|
||||
יש הרבה עוולות במדינה אבל החיים תחת שלטון זר הכרוך בהתעמרות יומיומית של מתנחלים והשפלות וטירטורים במחסומים הוא העוול הגדול ביותר. נוח להיות ''חברתי'' ולקבל שבחים מכל קצוות הקשת הפוליטית כי אתה עוסק בעמך שלך אבל לא כולנו יכולים לעצום עיניים כל הזמן. הגדרת אורי אורבך כסוציאל דמוקרט היא בעיתית מאוד כי סוציאל דמוקרטים הם גם אנטי-קולוניאליסטים באופים ובתפיסתם. אני בהחלט תומך במחאה החברתית הפורצת עכשיו מכיוון ששינוי בעניני פנים יכול לבוא רק כתוצאה מלחץ ציבורי אלא שזה לאו דוקא סוציאל-דמוקרטיה אלא דומה יותר לתנועה הפרוגרסיבית האמריקאית מלפני מאה שנה שהיתה תנועה של מעמד ביניים שדרשה חלוקה הוגנת יותר של המשאבים. |
|
||||
|
||||
המחלוקת בין חילונים סוציאל דמוקרטים כמוך לבין דתיים לאומיים כמו ח"כ אורבך אינה ברת גישור. אף אחד מהצדדים לא יחליף דיסקט לפתע פתאום. אבל בהנתן המחלוקת הידועה עדיין ישנם אזורים בהם הכוונות הטובות חופפות וניתן לקדם נושאים יחדיו. האם לשיטתך על חברי כנסת מקצה אחד של הקשת לסרב לתמוך ביוזמות של ח"כים מהעבר השני על בסיס אישי למרות האינטרס המשותף? |
|
||||
|
||||
לא אבל הסתירה בולטת מדי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |