בתשובה להמסביר לצרכן, 05/08/08 19:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ולעניין החסכן הסולידי, לפקח שהבנק באמת משקיע את הכסף באופן סולידי זה פיקוח או התערבות? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפקח שהבנק משקיע באופן ''סולידי'', זה כמו לפקח שהוא משקיע ''נכון'', או כמו לפקח שהוא גובה ריבית ''הוגנת'', וזה כמו שתפקח שהבן שלך ישא אישה ''ראויה''. כל זה התערבות. אני מציע להסתפק בפיקוח שהבנק מדווח אמת, פועל בשקיפות, וממלא אחר התחיבויותיו כלשונן. וללקוחות הסולידיים אני מציע שלא יסתפקו בהתחייבות ''שהבנק ישקיע באופן סולידי וראוי'' אלא יתבעו התחייבות מפורטת שאפשר לבדוק. לדעתי הבנקים מנפיקים תאור מפורט של השקעותיהם (למשל פרוספקטוס של קרנות) אבל אלו כתובים באותיות קטנות שאיש לא טורח לקרוא - אז אומרים להם ''זה די סולידי''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל גדול בין הבן שלך לבין בנק. הבן שלך מקבל החלטות עבור עצמו. הבנק לא יכול לקבל החלטות עבור עצמו. מי שמקבל את ההחלטה הם שכירים של הבנק, והסיכון האישי שלהם הרבה יותר קטן מהסיכון של הבנק. כשבנק מתמוטט, העובדים לא בהכרח פושטים רגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי זה נכון. יש הבדל עצום בין הבן שלי לבין בנק. יש הבדל קטן יותר בינו ובין לקוחות הבנק. גם הם מחליטים עבור עצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא נדמה לי שיש די הרבה מן המשותף בין הבן שלך לבין בנק: שניהם מעונינים להוציא מהארנק שלך כמה שיותר כסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש, סולידי זה לא בהכרח "נכון" השקעה לא סולידית היא "נכונה" יותר לאנשים מסויימים. אני לא חושב שאדם רגיל, אחד כמוני שלא מבין הרבה בתחום, יכול לעקוב אחרי איפה בדיוק כל קרן שהבנק משקיע בה משקיעה את הכסף שלה עד לדרגה עשירית ויותר. זה דורש זמן, משאבים וידע שפשוט אין לי (אגב, אין להם סודות? אז מה הבעיה של המתחרים שלהם לראות בדיוק מה הם עושים ולנהוג בהתאם?). וכל קרן גם יכולה, ואמורה, לשנות את ההשקעות שלה באופן דינמי בהתאם למצב השוק. אם הייתי יכול לבדוק את זה, הייתי משקיע לבד... בכל מקרה, יש לי הצעת פשרה בינך לבין איציק. הבנקים, וכל מי שירצה, יוכלו למכור השקעות עם פיקוח רגיל ("שהבנק מדווח אמת, פועל בשקיפות, וממלא אחר התחיבויותיו כלשונן") ובנוסף הם יוכלו למכור השקעות מפוקחות במיוחד (שבנוסף לזה הממשלה תפקח גם על איזה אחוז מניות יש בהן, כמה מניות זבל יש בהן, כמה מתוכן הן מיחזור של הלוואות שלא יעמדו בהן ועוד), לא נקרא להן סולידיות, נקרא להן "זולידיות" (אני ואיציק נדע שהן סולידיות, אתה תעמיד פנים שהן לא), ובנק שרוצה למכור את ההשקעה שלו תחת התווית "זולידית" יצטרך להעמיד אותה לפיקוח, אחרת שיקרא לה סולידית. כל אזרח יוכל לבחור איפה הוא רוצה להשקיע את הכסף שלו. מה אתה אומר? איציק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם גופים שמנסים להעריך את הסיכון מול התשואה הצפויה בקרנות למיניהן. הבנק שלי, למשל, הראה לי טבלה השוואתית ונתן לי לבחור את הקרן שמתאימה לצרכי. ברור שהם לא בונים את הטבלה ע"ס הפורטפוליו1 המדויק של הקרנות, וזאת מהסיבות שהזכרת כמו סודיות ודינמיות, וגם בגלל שמושגים כמו "מניות זבל" אינם מוגדרים היטב. מסתכלים רק על הרכב תיק ההשקעות2 מבחינת סוגי ניירות הערך (מניות3, מק"מ, אג"ח ממשלתי, אג"ח קונצרנים וכד'). ההרכב הזה מפורסם בתשקיף של כל קרן השקעות. לצורך ההערכה, הבנק שלי משתמש בהערכות של גופים אחרים שמדרגים את האג"חים הקונצרניים עפ"י בדיקה כלכלית של החברה המנפיקה. אם אתה נותן אמון בהערכות האלה, המצב הקיים טוב יותר מזה שאתה מציע: לא נותנים לך רק שתי אפשרויות בחירה בין "סולידי" ל"זולידי" אלא מאפשרים לך לבחור מכל הספקטרום. הקוץ שבאליה הוא שאתה צריך להאמין במודל של הבנק ושל הגופים שמעריכים את האג"חים. אני לא רואה סיבה טובה להניח שפיקוח ממשלתי יידע לעשות את ההערכה הזאת טוב יותר. _________ 1- אני משתמש במילה הזאת רק בשביל לעשות רושם. "תיק השקעות" טוב באותה מידה. 2- הרושם כבר נוצר, אפשר לדבר בלשון בני אדם. 3- סביר שגם אלה מוערכות באופן גס עפ"י גודל החברה, ומניות ששיכות לאחת מ 25 החברות הגדולות (מכללות במדד ת"א 25) נחשבות מסוכנות פחות מאחרות. חלק מהקרנות מצהירות על הרכב התיק ברזולוציה הגסה הזאת (משהו כמו "10% במניות ת"א 25, 10% במניות יתר-75 וכד'). אני לא יודע מה המצב בקשר למניות בחו"ל, ולא ניסיתי לברר בבנק איך המודל שלהם עובד. הנחתי שהם מבינים בזה יותר ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרשה לי להתערב בעניינך הפרטיים. פחות מתשואה של 15% על ההון זה עושק מימסדי. ואני אומרת זאת לא ממקום של ביקורת אלא מהעבודה על הדוקדורנט שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את עובדת על הדוקטורנט שלך? זה לא טוב, מומחים לזוגיות ממליצים על יחסים של אמון מלא, פתיחות ואמירת אמת. תרשי לי להתערב בעניינייך הפרטיים: עבדי על דוקטורט משלך, אם אפשר, ואת הדוקטורנט עזבי במנוחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח לקבל ייעוץ איך להשיג את התשואה הזאת בלי ליצור קשרים עסקיים עם האחים אלפרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קח כרטיס טיסה לשוויץ. כנס לסניף הבנק הקרוב למקום הנחיתה. תשאל את מנהל הסניף כיצד למנף את השקעתך בנגזרים הקרובים למקום מקור השקעתך. סלח לי שוטה, אבל אתה מפרפר ברשת. ראלף קליין נפטר היום בגיל 77. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שלאחרונה אני משתעשע קצת (וירטואלית) עם נגזרים ובינתיים מורווח (שוב וירטואלית) יפה באיסטרטגיה פשוטה יחסית שלא אפרט כאן, אבל הסיכון, הסיכון... חושבני שהכסף האמיתי שלי ישאר בהשקעות סולידיות. צר לי על רלף, ואני משתדל לא לקחת ממנו דוגמא. אני נמנע, למשל, מבארים סמיכי עשן ומריבים עם ברקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבא שלי אוהב אותך. אני עוד לא החלטתי אם אתה באמת ראוי. בכל מקרה אמליץ לך להשקיע אחזקות בנגזרים. עדיף בחו''ל למניעת מס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבא שלך פנוי? שוק הנגזרים באירופה1 עדיף על המקומי לא מטעמי מיסוי (אני אדם ישר, אני מדווח גם על רווחי הון בחו"ל, כן?) אלא בגלל שהוא פחות מתוחכם מהשוק בארץ כך שאפשר למצוא שם נישות לא משוכללות ולגזור קופון. לא הייתי מציע למשקיע הקטן להכנס לשוק הזה בארץ שכן יש סיכוי גדול שהוא יפסיד את כספו לשחקנים מתוחכמים ועתירי הון. לא מאמינה לי? תשאלי את אבא שלך. _________ 1- את האמריקאי אני לא מכיר מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני השתקעות בין הסדינים עברתי על התגובות בשבוע האחרון. שוק הנגזרים באירופה מתוחכם פי כמה מבישראל. שוק המעו"ף פה פרימיטיבי יחסית. לא תוכל למשל לבצע פעולה כפולה בהפרש שער נתון. למשל למכור שורט (לכתוב) אופציה call עם קניית אופציה put ולהנחות את המערכת הממוחשבת להגדיר הפרש קבוע במחיר. אחותנו הקטנה אשפית במציאת סטיות תקן בולטות במהלך המסחר. היא מריצה תוכנות אקטיביות להשוואה, אבל עיקר כישוריה באינסטינקט ההרג לקחת כמה פיפסים לטובתה. אבא אומנם פנוי אבל הוא לא המודל לחיקוי בכל הנוגע לניהול השקעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר להשקעות? השכ"ג לא מצפה מהבן זוג שלו לנהל לו את תיקי ההשקעות. מספיק שבנותיו של אותו בן זוג יעשו את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מצב ששכ''ג תואם ואפילו במקצת את ההעדפות המיניות של אבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה את יודעת? הרי אף אחד איננו מושלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיט. עד שמישהו כבר אוהב אותי הוא לא נמשך אלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוק הנגזרים באירופה אמנם מספק את האפשרות של פעילות באיסטרטגיות, מה שהבורסה בת''א אינה עושה (השד יודע למה), אבל השוק שם אינו משוכלל. סטודנט, ידע אישי (טוב, כמעט אישי. יש לי חבר שעושה הרבה כסף בזכות העובדה הזאת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוק לנגזרים על מדדים בארה''ב הוא המשוכלל ביותר. קצת מתחתיו השווקים באירופה (עם יתרון בולט לכותבי האופציות עקב תאריך מימוש יחיד). ישראל משתרכת מאחור בהיעדר 'עושי שוק' אוטומטיים לוויסות עדין ביומיום, וגם עקב פעילותם המניפולטיבית של שחקנים ראשיים להטיות מחירים סמוך למועד הפקיעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ב''עושי שוק אוטומטיים'', את מתכוונת לחבילות תוכנה ששולחות פקודות לבורסה עפ''י שינוי המדד ופרמטרים נוספים, הרי שהם קיימים גם בשוק בארץ. המניפולציות הן אכן בעיה ידועה של השוק הקטן בת''א, אבל כפי שאת מציינת הן מתרחשות סמוך לתאריך הפקיעה, כך שברוב ימי המסחר פגיעתן אינה קריטית (לטובת הציבור הרחב אסביר שהמניפולציות הן על שערי המניות שמרכיבות את המדד ולא ישירות על מחירי האופציות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-''עושי שוק'' אין הכוונה לחבילות תוכנה, אלא לחברי בורסה שתפקידים לדאוג לנזילות ולהעדר מרווחים (''ספריידס''), ולשם כך הם מקבלים זכויות יתר רבות מהבורסה. שוק הנגזרים בארה''ב הוא אכן משוכלל לחלוטין, ובארץ הוא די עלוב. אני לא מצליח לנחש מהיכן נובע הבלבול בדרך בין חבר שלך, אליך, ולאייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הברמנית דיברה על "עושי שוק *אוטומטיים*" (הדגשה שלי). 2. כפי שהצהרתי, אינני מכיר את השוק בארה"ב. דיברתי על השוק באירופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברמנית ברמנית ברמנית ברמנית, רק תיזהר מנקמת האנג'לינה. (וכשתגיע לגיל שבעים אל תתחיל לחלק סוכריות לילדות בנות שמונה, רק לב שבור יצא לך מזה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתומה, אני מנסה להגיע דרכה אל האבא שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה תמכור ליהונתן, לא לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמר האלמוני 'עושי שוק' הם חברי בורסה בעלי זכויות-יתר (כמו עמלה כמעט אפסית) אבל עם חובת ויסות הפרשי הצעות מחיר חריגות מצד הביקוש וההיצע. האוטומטיות יכולה להתבצע דרך שימוש בתוכנות העוקבות אחר המסחר והשערים המשתנים. באופציות מעו"ף 'כבדות' עמוק בתוך הכסף ניתן לראות מרווח עצום, עד כדי שלוש ספרות בנקודות, ב-Bid-Ask Spread. בנוסף למסחר בהיקף קטן וללא רציפות הדבר מהווה מכשלה חמורה בניהול אסטרטגיות הנשענות על פרמיה נמוכה באופציות אלו כתחליף לנכס-בסיס 'אמיתי'. מצד שני, כל עיוות כלכלי מהווה גם קרש הזדמנות לארביטראז' זריז. בהיעדר 'עושי שוק' אחותי אורבת לטעויות המערכת ולפעמים מצליחה לדוג מציאות פראיות בכיוונים הנגדיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחא. אם אחותך מצליחה לעשות כסף בדרך שתיארת השוק פחות משוכלל ממה שחשבתי. ייתכן שהפועלים בשוק לא טורחים לשלוח פקודות במרווח סביר לחלק מן האופציות הלא סחירות, כי הבורסה לא אוהבת פקודות שאינן מבשילות לעסקאות ומגבילה אותם. אני עדיין מופתע למדי מכך שאחותך מצליחה למצוא מציאות כאלה ולהגיב עליהן לפני שאיזו תוכנה חכמה דגה אותן1, אבל אני לא מתווכח עם עובדות. בהזדמנות אנסה לשאוב קצת יותר אינפורמציה לגבי ההשואה לאירופה מאותו חבר, אם כי אני לא בטוח שהוא ירצה לספק אותה. כאמור, מדובר בהרבה כסף. בינתיים אני מציע שניפרד כידידים. ___________ 1- אני לא יודע בוודאות, אבל מאמין שיש תוכנות שמשוות את מחירי האופציות למחירי נכס הבסיס לפי מודל מקובל כלשהו וכן כאלה שמשוות בין מחירי חוזים עתידיים לחוזים סינתטיים (מי שלא יודע מה זה, זה לא ממש מעניין) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני הפרידה (קורעת הלב) כידידים (זה לא אתה, זה אני. נישאר יזיזים), הרשה נא לי להמחיש לך בדוגמית מהיום כמה השוק בת"א לא משוכלל מכמה בחינות. 1) כפי שתראה ה-Bid-Ask-Spread האחרון פרוש על פני 240 נקודות. בהיעדר 'עושי שוק', טיפוסים כמו אחותי שמים פקודות קניה/מכירה פרועות לחלוטין למשך כל היום בתקווה לדוג איזה פראייר (אין שום מניעה מצד הבורסה, אגב, בניגוד לאמירתך, כשהסחר נעשה ישירות מול המחשב המרכזי און-ליין). 2) נסחרו רק 5 יחידות בשווי כספי כולל של 34.5 אלף ש"ח. די עלוב לדבר המתיימר להיות בורסה שוקקת פעילות רציפה. 3) מספר הפוזיציות הפתוחות עומד בסה"כ על 691. בשער הסגירה זה מייצג ערך של 4,837,000 ש"ח בלבד. 1.3 מיליון דולר. זו בדיחה נלעגת לני"ע שאמור להחליף נכס בסיס (פלוס פרמיה זעירה) 3 ימים לפני מועד הפקיעה. 4) באחד-העם מפשלים בגדול בכל הנוגע לקביעת שער הסיום. ע"ע הפער בין C-0950-AUG ל-C-0960-AUG העומד על 1160 נקודות (במקום קצת פחות מאלף), לעומת הפער בין האופציה האחרונה לאופציה בלינק למעלה העומד על 800 נקודות בלבד (גם שם זה צריך להיות קצת פחות מאלף). הנה ריכוז הנתונים מהיום לצורך השוואה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהפרידה קשה עלינו. אם יש בי מיתרים וכל זה. 1. מעשית המרווח הזה אומר שאין היצע וביקוש לאופציה ההיא. אין לנו ויכוח שהנזילות בשוק קטנה יחסית לבורסות גדולות (אם כי גדולה באופן יחסי לשוק הראשי כאן). לגבי פעילותה של אחותך - כשדברת על ניצול "טעויות מערכת" או משהו כזה לא חשבתי שאת מתכוונת להנחת מלכודות פתאים. את אלה אני מכיר וזה מתקשר טיפה להערה שלך בסוגריים: רצות בשוק כמה וכמה תוכנות שיודעות לספק היצע וביקוש במרווח סביר סביב המדד, והתוכנות האלה *כן* מוגבלות ע"י הבורסה מבחינת היחס בין מס' הפקודות לבין מס' העסקאות שכן בכל תנודת מדד הן אמורות לבטל את המרווח הקודם ולשלוח מרווח חדש, מה שאומר הרבה פקודות, מה שאומר עומס במחשבי הבורסה, מה שאומר כסף. מאחר והבורסה גובה עמלה רק עבור עסקאות ולא עבור פקודות, היא לא אוהבת את זה ומטילה מגבלות על אותן תוכנות אך לא על משתמשים שפועלים ידנית שכן האחרונים אינם יכולים להציף את הבורסה המספר פקודות גדול. מכל מקום, הסכומים שניתן לדוג בשיטה זאת אינם גדולים, אחרת גם אני, אחותי וכל העולם היינו שם. 2. שוב, על הנזילות אין שום ויכוח, הנתונים ידועים ומפורסמים. 3. כנ"ל, אבל דוקא לפני פקיעת האופציה חלק מהציבור כבר המיר אותה באופציה עם מועד מימוש רחוק יותר כך שחלק מהפוזיציות נסגרו. אם המספר היה באמת נמוך לכל האופציות, אותן מניפולציות שהזכרת באחת התגובות הקודמות שלך לא היו מבוצעות, והן כן. 4. ההפרשים בין C980, C970, C960, C950 יצאו לי 1029, 1089, ו 1050 (עפ"י הלינק שהבאת), כך שהעיוות קצת פחות נורא, אבל שער הסיום ממילא לא משמעותי במיוחד לצרכי מסחר שכן הוא מהווה רק את שער הפתיחה של יום המחרת אבל קשה להניח שתמצאי מישהו שירצה לסחור איתך על פיו (מלבד אותו טיפש מסעיף 1). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אוח, פרידה, פרידה שכזאת" (מיומנו של ד. בן-גוריון, גדוד נהגי הפרדות, גליפולי, מלחה"ע NO. 1) 1) נכון. 2) מדויק. 3) לא ממש. זירת המעו"ף בישראל סובלת מכמה ליקויי יסוד. אחד מהם - היעדר אפשרויות מעשיות ל- Time Spread. לחם חוקן של אחיות צעירות תאוות בצע וקילריות שאינן בוחלות בקציר כמה פיפסים לארוחת בוקר (מקושקשת, בבקשה, תפוזים סחוט, לחם דגנים, תודה) 4) עוד רעה חולה של המעו"ף בארץ היא העובדה שאין פעילות באופציות על המדד מעבר לזמן המסחר הקצוב (מלבד רבע השעה בטרם הפתיחה הרשמית בין 0930 ל0945). כשכתבתי את הפוסט הקודם, כשעתיים לאחר הסיום, היו השערים כדלהלן: C0950=8960 כשחזרתי מהמשמרת אכן ראיתי כי מחירי הסגירה שונו במהלך הערב/לילה. כנראה שקוראים את האייל באחד-העם. מצד אחר זו גם עדות על אי-שיכלול המערכת. בבורסות מתוקנות השוק קובע מחירים ולא החלטות שרירותיות שעות לאחר מעשה.C0960=7800 C0970=7000 באופן עקרוני אל לך לזלזל בדיג/ציד של עשרות נקודות, שלא לדבר על מאות, על אופציות בודדות. במצטבר זה יכול להגיע לאלפי שקלים ביום. כל פער מעל לעמלה שווה לקחת. בעולמם של הטריידרים, להבדיל ממשקיעים ומנהלי אסטרטגיות, המרווח הוא המלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. כבר הסכמנו על העדרן של איסטרטגיות מהשוק התל-אביבי. 4. אני חושב שהבעיה היתה אצל דה-מרקר, לא בבורסה. אני אתפלא מאד אם הבורסה קובעת את השערים "שרירותית" לאחר תום המסחר, אלא במקרים חריגים מאד כשהתגלתה תקלה כלשהי בחישוב. מכל מקום, אני חוזר על עמדתי ששער הסיום הוא נתון חסר ערך למסחר, בייחוד בשוק הנגזרים. אני לא הייתי טורח לקום מהמיטה בשביל כמה אלפי שקלים ביום, אבל חלילה לי מלזלזל בעניים וחלכאים רק בגלל עוניים וחלכאותם. עלו והצליחו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3) איסטרטגיות אפשריות לביצוע בת"א. הבעיה היא בסירבול. 4) יתכן והדף בדה-מארקר לא עודכן. לא יודעת בוודאות. שער הסיום אכן לא משנה מבחינת המסחר למחרת (מלבד מקרה של יום ה' בפקיעה ללא תזוזת מדד המעו"ף). מי אמר שצריך לקום מהמיטה בעבור אלפי או למצער מאות שקלים ליום? ניתן לבצע את כל הפעולות בשכיבה מול הצג על השידה. אגב, אם מתקינים תלת-פאזי אפשר אפילו להפעיל את המזגן במקביל לחיבור לרשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. התכוונתי לאיסטרטגיה בה אתה מבצע את שתי (או יותר) הרגליים כעיסקה אחת. 4. (לא הבנתי את ההערה בסוגריים. מה שקובע בפקיעה הוא ההפרש בין מחיר המימוש לבין המדד, ולא השער) אני מאחל לך משמרת נעימה ומציע שנפסיק לשעמם את קהל הקוראים בעניינים המשמימים האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3) כמובן. 4) אם אזכור אחזור ואדגים לך כוונתי דרך שער הסגירה מחר בשימוש המסחר הקצר טרם הפקיעה ביום ה'. תודה, ויום נעים גם לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. אשמח להחכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי עם אחותי בנושא והיא אומרת שאתה צודק בפרקטיקה ואילו טענתי תיאורטית בלבד. רק במקרה שמדד המעו"ף כמעט לא יזוז עד 0930 מחר בבוקר - מועד תחילת רבע שעה מסחר עד לפקיעת אופציות אוגוסט - אולי תהיה השפעה למחיר הסגירה היום על הצעות המחיר ב-Bid ו-Ask. אבל השפעה רבה יותר תהיה במקרה זה על חישוב הפרמיות לרבע שעה מסחר בלבד, וממילא הן תרדנה מאוד. כלומר יצאתי טמבלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל, הייתי שמח ללמוד משהו מעניין על המסחר בבוקרו של יום פקיעה. וברוכה הבאה למועדון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה מתרחש כבר היום בתוך העולם ה''זולידי'', הרי היום יש פיקוח ממשלתי על הבנקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגופים עליהם יש לפקח בהקשר הזה הם קרנות נאמנות, קופות הגמל וקרנות הפנסיה - לא הבנקים שהפכו להיות רק יועצים. אני לא רוצה לעורר היסטריה, אבל בעקבות הרפורמות האחרונות חלקים ניכרים מהנ''ל נמכרו בזריזות לגופים כמו חברות ביטוח וברוקרים שלא ממש ערוכים לנהל כשורה את מאות המיליארדים שנפלו לחיקם. פרטים בדו''ח ועדת החקירה להתמוטטות קרנות הפנסיה הפרטיות שיתפרסם בעוד כעשור. הפיקוח על הבנקים, למרות כל מחדליו, טוב לאין שעור מהפיקוח על הקרנות למיניהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי איך שאני מבין את הדיון, המסביר רוצה לבטל את הפיקוח הקיים (על הבנקים, הקרנות או על מי שיהיה) ולהשאיר פיקוח רק בנוגע לשקיפות ואמינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, לתת לאזרח המעוניין בכך אפשרות להשקיע את כספי הפנסיה שלו בסיכון גבוה? בָּעקרון אני כמובן תומך, אבל הבעיה שתתעורר כשהמוני זקנים חסרי כל יתגוללו בפתח ביתי ויתחננו לקצת לחם יבש מורידה את ההתלהבות שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהם מבקשים לחם יבש זה עוד כלום, חכה שיבקשו ממך ללעוס להם קודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(עדיף המוני זקנים מהמוני צעירים. חוץ מזה, נראה לי שכשמי שנכנס היום לפנסיה יהיה זקן על פתח ביתך ישמור המלאך גבריאל). בשביל זה אנחנו משלמים לביטוח לאומי, ובשביל זה הוא נותן קצבאות זקנה. לא? השאלות הן: 1. האם (ועד כמה) הממשלה צריכה להגביל את יכולתם של אזרחיה להמר בכספם? (אם אני מבין נכון, איציק אומר כן והמסביר אומר לא) 2. האם (ועד כמה) הממשלה צריכה להקל על אלה מאזרחיה שמעוניינים בכך להמר בכספם באופן סולידי (על ידי פיקוח על ההימור עצמו)? (אם אני מבין נכון, איציק אומר כן, והמסביר אומר לא) אני מקווה שאפשר למצוא ביניהם הסכמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(קמץ בבי"ת?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, העיקרון מיודע ודומני שעי''ן זוכה לתשלום דגש אחרי ה''א הידיעה. רציתי להדגיש שהיא לא שוואית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, סליחה ותודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי איזו פנסיה. את הכסף שהמדינה כבר כפתה (בחוק) עלינו לחסוך, כמו את הבטוח הלאומי, לא חייבים לתת לנו לנהל. אבל אם זה כסף שכולו בידי הפרט, אז לא מדובר על השקעה סולידית או אחרת - הרי הרוב יבזבזו את זה על טלפונים סלולריים הרבה לפני הפנסיה. אז שאלה מקדימה צריכה להיות איזה חלק מהכנסותי מאפשרים לי לנהל כרצוני. אני מדבר על החלק הזעום מהכנסותינו שהחברה כבר החליטה להשאיר בידינו. עם החלק הזה אני יכול לנסוע לווגס, לקנות פיאט או פרארי, להשקיע - איך שבא לי! - או לתרום לצער בעלי חיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי במעומעם כי נזרקו מספרים בערך של 60 מיליארד ש"ח הגנוזים בקופת הביטוח הלאומי. למירע ידיעתי אין שום דרך לנהל סכומים כאלו מעבר לשערי הריבית הנהוגים במשקים הלאומיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"המסביר רוצה לבטל את הפיקוח הקיים (על הבנקים, הקרנות או על מי שיהיה) ולהשאיר פיקוח רק בנוגע לשקיפות ואמינות. " אני לא בטוח שצריך לבטל משהו. אני לא חושב שיש פיקוח על רמת הסולידיות של הבנקים. בעיקרון אני אומר שצריך לתת לבנקים להשקיע איך שהם רוצים ובלבד שיגידו לך את מה הם מתכוונים ואאחר-כך יעשו מה שהם אמרו לך. אם רמת הפירוט שלהם לא מובנת לך, קח מדריך שאתה סומך עליו, או תבקש פירוט נוסף, או אל תשקיע אצלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה. מדוע התייחסתי לחובת הזהירות והפעולה הסולידית של הבנקים? כי רדיפת הבצע מעבירה מוסדות על דעתם והם מתפרקים מהמיסגרות שאמורות להיות להם. בשנת 2002 עקבתי אחרי מניות שקניתי ומכרתי ב-2000. במניה מסויימת היו רשומות בין בעלי העניין-המניות- העיקריים שלוש קרנות פנסיה. המניה נסחרה בשנת 2000 ב-90 $. בשנת 2002 היא היתה שווה 80 סנט. אינני יודע מתי הקרן קנתה אותה אך אני יודע שיש לא מעט אמריקאים שהפנסיה שלהם הצטמקה פלאים. אני מתייחס כאן לקרן פנסיה כאל בנק. כל המוסדות הללו מכוסים מישפטית ואי אפשר לתבוע אותם על מעילה באמון. אנחנו מפספסים את התופעה הזאת אבל היא מצדיקה מהפכה חוקית ואתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה אתה טוען. האם מניה שנמחקה כמעט לגמרי מעידה על מעילה באמון מצד הקרן שקנתה אותה? כמו שכבר הוזכר לא פעם, בטווח הארוך השקעות במניות הן בעלות התשואה הגבוהה ביותר. קרנות שמפזרות את ההשקעה בכמה וכמה מניות צפויות להרויח בממוצע יותר מקרנות שמסתפקות באג"חים, גם כאשר חלק מהמניות אינן עומדות בציפיות. היום, עם שפע תעודות הסל בשוק, גם האזרח הקטן יכול לפזר את ההשקעה שלו בלי מאמץ תמורת דמי ניהול אפסיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בדיוק הטענה. באיזו מידה מתפתה הקרן לקחת סיכונים ואיך משפיעה הדרך הזאת על עמיתים ספציפיים בקרן. היא אינה יכולה לומר לאנשים שיוצאים בשנה הבאה לפנסיה לא לצאת אלא לחכות עד שהסטיה מהמגמה תתקן את עצמה. הטענות בארצות הברית מדברות על סטיות קשות ממידת הזהירות שהצגת בתגובה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים שיוצאים לפנסיה לא אמורים להוון את כל הסכום שנצבר (ובכל מקרה ערך החסכון שלהם לא נקבע ע"ס השערים היומיים), כך שהמשפט הלפני אחרון בתגובה שלך לא משכנע אותי. אני גם לא חושב שמישהו כאן מתנגד לקיומן של קרנות שנמנעות מהשקעה בבורסה, אלא שככל הנראה לא תהיה להן הצלחה כבירה בגלל התשואות הנמוכות. את המקל הזה באמת אי אפשר לאכול משני הצדדים ולהשאיר שלם. הבעיה של קרנות שחורגות ממדיניות הסיכון המוצהרת שלהן היא בעיה חוקית, וצריך לטפל בה באמצעות החוק (ואני יודע שזה לגמרי לא קל עד שזה מאוחר מדי, כלומר עד שאיזה סיכון מתממש להן בפרצוף והמשקיעים מפסידים הרבה כסף). הצבעה על מניה אחת שנמחקה לא מלמדת כלום על מעילה באמון; להיפך, תיק שמכיל הרבה מניות צפוי להכיל גם מניות שיפסידו כסף וככל שההשקעה מפוזרת יותר כך גדל הסיכוי למצוא מניות גרועות בתיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הדוגמה לא הבאתי כמשהו שמייצג את כל תיק ההשקעות של הקרן. הבעיה שקראתי עליה, קיימת היום בארה''ב- היום ולא לפני שנתיים. המערכת הפיננסית בארה''ב כולל שוק ההון, עברה דה רגולציה והטענות היום הן שהרגולציה שנבנתה במיוחד לזמנים של מיתון, איננה קיימת היום כי בוטלה בתקופתם של רייגן וקלינטון. כמו כל המשברים בשוק ההון, למרות הידיעה שלא לעולם חוסן, ללא רגולציה אתה כעמית בקרן, תלוי בשיקול הדעת ובאי הגררות מנהלי הקרן אחרי הפיתוי לעשות מכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את השוק בארה"ב מספיק כדי להביע דעה על מה שקורה שם. נכון לעכשיו, המצב בארץ מפחיד למדי, לא בהכרח בגלל מדיניות פזיזה של הקרנות (על זה אני לא יודע, מלבד מה שקרה לקרן "חרמון"), אלא בגלל בעיות ארגוניות ומקצועיות בעקבות רפורמת בכר. הדבר דומה למוסך שכונתי שלפתע קיבל לטיפולו את צי הרכב של אגד. (גילוי נאות: הידע שלי מגיע מכלי שני, אבל הכלי הראשון הם אנשים שמכירים את הנושא מקרוב ויודעים על מה הם מדברים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"אם הייתי יכול לבדוק את זה, הייתי משקיע לבד..." לדעתי יש לך רק שתי ברירות שהם גם הוגנות וגם יעילות. - או שתשקיע לבד או *שתסמוך* על מישהו (בנק, ידיד, יועץ) שישקיע בשבילך. - או שתתקן את האוטו לבד או *שתסמוך* על הגרג'ניק. - או שתתרפא לבד או *שתסמוך* על הרופא או על סבתא. אם אתה רוצה להשקיע עם פיקוח ממשלתי על סולידיות - לדעתי אתה אהבל כי אתה *סומך* על פקידי הממשלה. אבל גם זה בסדר כל עוד אתה לא כופה גם עלי את הפיקוח של הליצנים האלו. אגב, מי שרוצה להשקיע רק בפיקוח ממשלתי שיקנה אג"ח מדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, גם מי שהולך לרופא שקיבל תעודה מהמדינה הוא אהבל? אני לא סומך על פקידי הממשלה, אני רק מוריד את מידת הסיכון שלי ומעלה את הקושי לרמות אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אנחנו מתבלבלים. אם אתה רוצה להישען על המדינה כדי להפחית את הסיכון שירמו אותך - אז אני אתך מהתחלה. זה בדיוק מה שהמדינה צריכה לעשות. היא יכולה לחתום על תעודת הרופא (אבל גם מועצת הרופאים יכולה) כדי לומר - ''בדקנו אותו - הוא עבר''. היא במיוחד צריכה לוודא שאיש שלא קיבל תעודה (ממנה או מהמועצה או מ..), לא ישווק את עצמו כאילו הוא כן קיבל תעודה (מ...). אבל אם הבאבא סאלי, למשל, אומר לך בפירוש שאין לו תעודה ושהוא יכול לרפא אותך גם בלי תעודה של רופא, ואם אתה מאמין לו, אז המדינה לא צריכה למנוע ממנו להציע את שירותיו ולא למנוע ממך לקבל אותם. ככה עם הבנקים. המדינה צריכה לפקח שהם אומרים אמת. כל השאר - זבש''ך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שהמדינה עושה יותר מלפקח שהרופאים אומרים את האמת. ז"א היא *גם* מפקחת שהבאבא סאלי לא יגיד שהוא רופא מוסמך, אבל *גם* מפקחת שד"ר ג, הרופא המוסמך, לא יתן לי תרופה שלא עמדה במבחנים אותם המדינה הגדירה, ואם הוא כן יתן לי, המדינה תשלול לו את הרשיון (ואולי אפילו תתבע אותו על רשלנות). ככה גם אם הבנקים, המדינה צריכה לפקח שמי מפוקח לא יגיד שהוא מוכר השקעה "זולידית", ושמי שכן מוכר השקעה "זולידית" יעמוד בתנאי הפיקוח של המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 486880 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו עם הבנקים, אני לא מבין ברפואה. אבל נדמה לי שלופאים מותר לתת לך תרופה שלא קיבלה רשיון. אישתי, למשל, הייתה אצל אחד הרופאים-קוסמים האלו שמוכרים מים מהולים (נדמה לי קוראים להם הומאופטים) והוא נתן לה בקבוקונים כאלו נחמדים. לא בדקתי, אבל אני משוכנע שאף ממשלה לא בדקה מה אחוז המים במים הללו. מכל מקום, לצורך הדיון, לא חשוב מה המדינה עושה אלא מה (לדעתנו) היא צריכה לעשות. ואם לדעתך היא צריכה לקבוע לרופאים באיזה תרופות להשתמש, ולבנקים אילו השקעות לבצע, ולשפים באילו תבלינים לתבל, אז יש לנו חילוקי דעות בעניין. כאילו, מה חדש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על רופאים מורשים (ז''א אלה שקיבלו רשיון מהמדינה) יש פיקוח של המדינה, אסור להם לתת תרופות שלא קיבלו אישור, אסור להם לתת תרופות במינון שלא קיבל אישור וכו'... הומאופטים הם, למיטב ידיעתי, לא רופאים מורשים. אני, שוב, מחזיר אותך לדיון. אני לא איציק, הדיון וחוסר ההסכמה שלי איתך הוא אחר לגמרי. השאלה היא לא ''האם המדינה צריכה לאסור על ההומאופט למכור לאישתך מים מהולים ולהגיד לה שזה ירפא לה את הרגל השבורה'', (ובהתאמה, ''האם המדינה צריכה למנוע ממך להקים קזינו ולהגיד ללקוחות שלך שזאת השקעה סולידית''). שנינו כבר הסכמנו שהתשובה על השאלה הזאת שלילית. גם על השאלה ''האם מותר למדינה להקים מסלול לרישוי רופאים, ולאסור על מוכרי מים מהולים לקרוא לעצמם רופאים, ולאסור על רופאים למכור מים מהולים בתור תרופה'' (ובהתאמה, ''האם מותר למדינה להקים מסלול לפיקוח אחרי ההשקעות של בנקים שמעוניינים לקרוא להשקעה שהם מוכרים השקעה זולידית'') הסכמנו שהתשובה היא חיובית. השאלה היחידה שנשארה פתוחה היא ''האם זה שאני הולך לרופא מורשה על ידי המדינה ולא להומאופט של אישתך אחרי שנשברת לי הרגל הופך אותי לאהבל''. זה לא שאני משוכנע שאתה טועה, רק שנראה לי שאתה אהבל באותה מידה, ויותר מזה, נראה לי שגם ההומאופט של אישתך אהבל לא פחותך משנינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עושה רושם שההומאופט הוא היחידי שמבין בכלכלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה ממליץ לי לבקש ממנו טיפים לבורסה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיפות ולא טיפים, ועדיף לבקש מאבא של הברמנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבא של הברמנית? ברור שאתה צריך להחזיר לו משהו בתמורה למחמאה, אבל חוששתני שאם הוא ייתן לי טיפים זה יהיה בתמורה לכל רכושי פחות או יותר ולא יישאר לי במה להשקיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לגבי האבא של, אבל אצלי תוכלי לקבל ייעוץ חינם תמורת חלק מהרווחים. במקרה של הפסדים, לא עלינו, את פטורה אפילו מאמירת תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלאק. אפשר לשאול בפרטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התלוצצתי, כמובן1, אבל אפשר לשאול בפרטי. __________ 1- אני צריך רק שני לקוחות וכבר הרווח שלי מובטח ללא שום סיכון או השקעה - עסק לא רע בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"האם זה שאני הולך לרופא מורשה על ידי המדינה ולא להומאופט של אישתך אחרי שנשברת לי הרגל הופך אותי לאהבל". אם אלו שתי האפשרויות היחידות, אז לדעתי הליכה לרופא מוסמך לא הופכת אותך לאהבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאן אתה הולך כשנשברת לך הרגל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הולך לרופא כי אני לא מכיר אפשרות אחרת. אבל לאן את הולך בדיון הזה? מה שחשוב פה זה לא אם אני או אתה אהבל אלא האם אנחנו רוצים שהמדינה תגיד לרופאים איך לרפא ולבנקים איך להשקיע. גם כשאני הולך לרופא שקיבל רישיון מהמדינה, אני לא רוצה שפקידיה יגידו לו מה לעשות, אלא רק שלא יאפשרו לו לרמות. "and that's all I have to say about that."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שאתה מכיר אפשרות אחרת, הרי רק לפני רגע סיפרת לי על אישתך. לאן אני הולך בדיון הזה: אני חושב שהמצב הקיים היום הוא המצב עליו הסכמנו, יש פיקוח על הבנקים ועל הרופאים, ומי שרוצה יכול לפתוח "מרפאה" או "בנק" (לפחות בכל מה שנוגע בעניין ההשקעות, אולי לא בארץ, אבל בטח יש הרבה מדינות בהם הימורים זה דבר חוקי לחלוטין) משלו ללא פיקוח, כשהדרישה היחידה של המדינה ממנו הוא שהוא לא יתיימר להיות רופא או בנק. המדינה עדיין מפקחת עליו שהוא לא ירמה את הלקוחות שלו, אבל היא לא מפקחת עליו בכל מה שנוגע למים המהולים שהוא נותן, או לזה שהרולטה שלו לא מספיק סולידית. ז"א, המצב היום הוא די אידיאלי (וזה ממש לא קורה הרבה שהמצב במציאות, מה שאתה רוצה שיהיה ומה שאיציק רוצה שיהיה מתחברים). עכשיו, אנחנו יכולים להסתכל על המצב וללמוד ממנו. למשל, שים לב שהתחרות למסלול הרפואה המורשית (מלשון רשיון) על ידי המדינה היא "הרפואה האלטרנטיבית", שהיא בדרך כלל רפואה של מהמרים, רפואה שלא מסתמכת על מחקרים מדעיים או מידע מוצק, אלא על ניחושים ותחושות בטן. שים לב שאם יש תרופה ברפואה שהמדע מצליח להוכיח את הצלחתה היא מאומצת על ידי הרפואה המורשית, ומה שיותר מעניין לעניינינו, שברגע שהתרופה מאומצת על ידי הרפואה המורשית, היא מפסיקה להתמך על ידי הרפואה האלרנטיבית. אז נכון שיש רק שתי אפשרויות לרגל השבורה, ללכת לרופא מורשה על ידי המדינה, או ללכת לשתות מים מהולים, אבל יש סיבה לזה שאף אחד לו מוכר גבס מחוץ למערכת המורשית, ואם אתה מאמין בהצע ובביקוש, אתה חייב לקבל את זה שהסיבה היא שפשוט אין לזה ביקוש. במילים אחרות, כמעט כולם אהבלים. גם בבנקים קורה דבר דומה. האלטרנטיבה לבנקים הם בתי הקזינו וההימורים, ושם כמעט תמיד ההימור הוא ספקולנטי (הרווח הפוטנציאלי גבוה, והסיכוי לא להרוויח גבוה). ז"א אין אף קזינו שמציע לך 8% ריבית שנתית. ושוב, הסיבה שאין כזה היא בגלל שאין לזה ביקוש, ולא בגלל שאנשים שונאים להמר (עובדה שיש לקזינויים ביקוש) ולא בגלל שאנשים שונאים הימורים סולידיים (עובדה שיש ביקוש להשקעות סולידיות). כנראה שגם כאן, הרוב הוא אהבל... או שאולי... או שאולי כדאי לך לחשוב על זה שוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחרות אחרת לבנקים היא הלוואות ללא בטחונות מספקים (חוץ מנוכחותו של "מנהל חשבונות" יעיל) בריבית גבוהה. מוכרי המים המדוברים לא רשאים לקרוא לעצמם רופאים: דיון 2230. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שטרחת בתגובה זו, והנימוס מחייב שאשיב אבל אין לי מה לומר.יותר מדי עמום שם: לא ברור לי מי הסכים מהו המצב הקיים ומי הסכים שזה המצב הראוי. לא ברור לי פשר המשפט "ומי שרוצה יכול לפתוח ..."בנק" ...כשהדרישה היחידה של המדינה ממנו הוא שהוא לא יתיימר להיות ... בנק". בפרט לא ברור לי למה הדברים שלך נראים כל כך מסובכים כשהטענה שאני העליתי כ"כ פשוטה: לדעתי המדינה לא צריכה להכתיב לבנקים איך לנהל את השקעותיהם אלא רק לוודא שהם לא ירמו את לקוחותיהם. לא ברור לי אם אתה מסכים לאמירה הזו או מתנגד לה. ולא ברור לי למה אתה מדבר על המצב המצוי (הקיים) כשאני מדבר על המצב הרצוי - בין שהוא מצוי עכשיו או לא. גם לא ברור לי למה אתה אומר שהאלטרנטיבה לבנקים היא בתי הקזינו, למה אתה אומר שהציבור אהבל, ומה זה חשוב לעניינינו מי אהבל. ולבסוף לא ברור לי על מה אתה מציע שאחשוב שוב. לפיכך, אני מציע התמקדות: אני טוען רק שהמדינה לא צריכה להכתיב לבנקים איך לנהל את השקעותיהם אלא רק לוודא שהם לא ירמו את לקוחותיהם. ורק במה שנוגע לזה אני מתעניין כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה קורה כשבנק מתתמוטט? מי ידאג לכספי הלקוחות? אם לא תדאג לכספי הלקוחות של בנק אחד, פתאום לקוחותיו של בנק אחר יבינו שכספם אינו בטוח. נראה לי שזו תהיה עונת שגשוג קצרה לרַצפים, אולם באופן כללי נזק גדול למערכת הבנקאית בפרט ולשוק בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה קורה אם הבתים של הלקוחות יתמוטטו? או אם יפטרו אותם מהעבודה? או...כל מני מרעין בישין אחרים? זו בעיה אחרת. אפשר לטפל בה עם ביטוח. אפשר אפילו שזה יהיה ביטוח הדדי, אפשר (אני נגד) גם לכפות את הביטוח הזה על האזרחים. אבל אם המדינה מכתיבה לבנקים ה"פרטיים" איך לנהל את השקעותיהם כדי שלא יפלו למעמסה על הביטוח שלה, אז בשביל מה צריך בנקים פרטיים?, כאילו "מה זה השטויות האלה?" שהממשלה תלאים את הבנק ותנהל אותו בעצמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תבנה יותר מדי על ביטוח. הביטוח אינו בנוי על מערכות מסוכנות. או שהפרמיה תהיה בגובה לא סביר או שהקטעים המסוכנים יוצאו מהפוליסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עניין שלי. צריך להבין שלא כל אחד יכול לנהל (כמוך) בנקים, חברות ביטוח, וכלכלות שלמות. למעשה אף אחד - ביחוד לא פקידי הממשלה - לא יכול ולא צריך לעשות זאת. - חברת הביטוח אומרת (בריש גלי) לבנק אנחנו מבטחים "במחיר סביר" רק את ההשקעות מסוג א' ב' ו-ג'. בעוד שעבור ביטוח השקעות מסוג ד' ה' ו-ו' אנחנו גובים מיליונים והשעקות מסוג ז' אנחנו לא מבטחים בשום מחיר. - הבנק עושה את השיקולים העסקיים שלו ומחליט איזה השקעות הוא רוצה לבטח ועל אילו מהן הוא מעדיף לוותר או להמר. - הלקוח בא לבנק ומקבל תפריט: השקעות כאלו מבוטחות (כשהעלות בסופו של דבר עליך) והשקעות אחרות אינן מבוטחות (כשהסיכון בסופו של דבר עליך). אומרים לו תבחר. הוא מחליט בהתאם לשיקוליו וטעמו על איזו קומבינציה ללכת. - המדינה מוודאת רק שמה שחב' הביטוח אמרה לבנק ומה שהבנק אמר ללקוח הם אמת לאמיתה. ככה לא צריך איזה ככמולוג שיושב בחדר חשוך במשרד האוצר ומחליט (לפי מה!?) איזו השקעה ואיזה סיכון מתאים לכולם. חכמים ברמה כזו קשה למצוא (מחוץ לאייל כמובן). --- לפני שקופץ מישהו, גם חברת הביטוח מבוטחת, כך שהסיכון שהיא תתמוטט מזערי (וגם את המספר הזה חושפים לפני הלקוח) אבל בכל זאת קיים. מי שלא יכול לסבול גם את הסיכון הזה שיפתח חשבון בבנק הדואר או בבלטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר לדעתך אם כל הקשורים בסאבפריים היו מבוטחים- הכל היה בסדר. כך אתה חושב? כל הרעיון של הביטוח בנוי על "אין משבר סאבפריים". כך גם קרנות הפנסיה בנויות על כך שרוב האנשים ימותו לפני גיל 82. אם ימותו בגיל 84 הקרן תפשוט את הרגל או תגייס את הממשלה לשינוי החוקים.אם הקרן תהיה מבוטחת, חברת הביטוח תפשוט את הרגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו, לא. שוקחופשיסטים לעולם אינם מבטיחים אוטופיה ללא התמוטטיות, זו המחלקה של הסוציאליסטים. אסונות קרו ויקרו; שוקחופשיסט לא טוען שאפשר לבטל אותם; הוא פשוט לא מוכן להכריח את שמעון לשלם על אסונות של לוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוקחופשיסט אמנם אומר שאסונות קרו ויקרו אך האסונות קרו מזמן ובגלל שהתערבו יותר מדי בשוק החופשי, ואם יעזו להתערב שוב פעם -יקרה אסון. אף שוק חופשיסט לעולם לא יודה שאסונות הם חלק אימננטי בשוק החופשי ושהשוק החופשי הוא רק חופשי כביכול אך למעשה איננו חופשי. כי מה ששוק חופשיסט שונא יותר מכל הוא שיתחרו בו, והוא יעשה הכל כדי שלא יתחרו בו אבל אז ממילא השוק יהיה חופשי רק בשבילו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר ולא מקשיב[*]. שוקחופשיסט אמיתי לא ירמה אותך: כל שוקחופשיסט מצוי יודע ומודה ש"אסונות הם חלק אימננטי בשוק החופשי". הם אפילו נותנים לזה שם, מחזוריות: תקופות שגשוג שבעקבותיהן תקופות משבר ופיטורים. [*] למה ציפיתי למשהו אחר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו נו, מאד נחמד. אני לא מקשיב? כמה קפיטליסטים וכלכלנים מהאסכולות שמתקראות "שוק חופשיסטי" דיברו על החלק המשברי של המחזור? אולי דיברו על "התאמות ותיקונים". הם לא דיברו על התמוטטויות ומשברים מיבניים. הרי בגלל המשברים המחזוריים הוקמה במערב מדינת הרווחה. השוק חופשיסטים יכלו לעלות ולהשתלט על הכלכלה בגלל שמדינת הרווחה וההתערבות הממשלטית כמעט ביטלה את המשברים המחזוריים, ולכן יכלו בכלכלנים בעלי תפיסת עולם כמו שלך, לדבר על עולם שטוח ללא משברים. אתה חושב שהשוק חופשיסטים יכלו לשכנע את הציבור להשקיע בשוק ההון עם דיבורים על משבר שימחק לו את ההשקעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נראה לי אחד שמבין בדברים האלו הרבה. אולי תסביר (בלי לינקים) לנו מה זה "משבר הסאבפריים". איך זה קשור לפנסיה? למה אי אפשר לבטח את זה? את מה כן אפשר לבטח בוודאות של 100%? אם אי אפשר לבטח בוודאות של 100% האם צריך ביטח? בהזדמנות שאתה כאן, יש לי עוד שאלות לאדם שקורא מאמרים כלכליים כל כך לעומק, כמוך: למשל, כמה אנשים מהשכבות הנמוכות בארה"ב, היו מפסידים את הסיכוי לבית משלהם ("החלום האמריקאי") אילו לא ניתנו גם הלוואות סאבפריים? מי יממן את הבתים שלהם? אם אתה לא יכול/רוצה להסביר *לעומק* את הדברים הללו שאתה כל כך מרבה לנףנף בהם, אני אקבל את הרושם שאתה מנסה להראות כמי שמבין מה שהוא לא מבין. ועם אנשים שזה הרושם שלי מהם, אין לי חשק לפטפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם כאלה, כמו תומאס אטברי נשיאה של חברת השקעות, החוששים ש"משבר הסאבפריים היה רק קצה הקרחון," שאחריו יגיע גל נוסף של "משבר הפריים שיהיה לו השפעה הרבה יותר גדולה." אגב, אני חושב שמי שמסתכל על ההשפעות של משברים פיננסיים בסדר גודל כזה רק מנקודת המבט של המאזן האישי/של חברות/של הכלכלה בכלל, מפספס [במודע?] אספקטים נוספים חשובים לא פחות אם לא יותר. אם הכלכלה המודרנית גילתה לפני איזה מאה שנה ששוויו של אדם לא נמדד בנכסים שלו אלא בפוטנציאל ההשתכרות שלו לאורך חיי העבודה, הרי שמשבר כמו זה שודד למעשה ממי שנפל בו את עתידו הפיננסי, שלא לדבר את עברו כי הוא שם את מה שהיה לו בתשלומים הראשוניים. אני מניח שהחרדה והניכור גוברים, גם ספציפית אבל גם באופן כללי. כך שהאידאולוגיה הרימה את ראשה המכוער פעם נוספת ונשכה את מעוטי היכולת או תמימי האמונה ב"שיטה". עתה הם נאלצים לנטוש את החלום, לעזוב את ביתם וחסכונותיהם, ומכיוון שהכלכלה גם היא איננה במצב הכי טוב, והמשבר כמובן מזין את הפגיעה בכלכלה, הרי שהמצב של הפרט מועמד בסכנה עוד יותר גדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היזהר בלשונך. עצם מדידת שוויו של אדם ועוד על פי "פוטנציאל ההשתכרות שלו לאורך חיי העבודה", היא חלק אינהרנטי וייחודי לאותה אידיאולוגיה ש"הרימה את ראשה המכוער". ובכלל, כשמדובר באידיאולוגיה, תמיד: - שלי יפה - שלך מכוערת - שלו ... אלו סיסמאות. אתה רץ בבחירות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר הזה, אידאולוגיה איננה כמובן פלטפורמה לפעולה פוליטית. מדובר על דרך ומבנה כולל של תפישת עולם והבנית מציאות בצורה שמסתירה בחובה, אולי, רבדים סותרים של אמיתות. לדוגמה, נניח שטוענים שבעוד שאתה (לא אישית, ואולי כן) חושב שמשבר הסאבפריים הוא חלק מהתנודתיות הכלכלית המבטאת את רוח הליברליזם החופשי על שני צדדיו, האחד דורש רציונליות והשני אחריות אישית כמעט מוחלטת. אולם, ניתן לטעון, שהמשבר בעצם מכוון (לא של איזו יד קונספירטיבית) לנצל את מיגבלות הרציונליזם ואי האפשרות המעשית לאחריות אישית בחברה אנושית למען הגבלת החרות למי שאין לו אמצעים, ושהתנודתיות הכלכלית - שבד''כ נמשכת שנים, זה לא גיהוק קצר - היא שעבודו המעשי להתדרדרות בסולם החברתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"מדובר על דרך ומבנה כולל של תפישת עולם והבנית מציאות " זה נכון. אבל גם כאן, תמיד, תפישת העולם והבנית המציאות... -- שלי - יפה -- שלך מכוערת -- שלו מטורפת מה שרציתי להדגגיש הוא שציונים כלליים כאלו לא תורמים לפוריותו של הדיון. אשר לדוגמה שהבאת, אכן אפשר לטעון זאת ויש רבים שטוענים (ומנמקים) שטענה כזו איננה נכונה. למיטב ידיעתי, אלו הטוענים ל"מיגבלות הרציונליזם", בד"כ משתדלים לטעון טענות רציונליות. הם סבורים שהם רציונלים - ואילו מיגבלות הרציונליזם חלות הן על מחסרי האמצעים והן על בעליהם. לכן הם -הרציונלים - מציעים פתרונות רציונליים שיכפו על חסרי הרציונליות מכל הסוגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תורמים ועוד איך, במיוחד שאין אלו ציונים אלא צורת ניתוח מושגית של רעיונות, וכפי שכתבתי למעלה וניסית להביא דוגמה מבהירה, אידאולוגיה זה לא תמיד ''מישנה'' מסוימת כפי שבד''כ נהוג להבין את המושג. אשר לפיסקה האחרונה שלך, לא בדיוק הבנתי מה אתה מנסה לומר, ואם כן הבנתי אז אני חולק על זה. מיגבלות הרציונליזם אינם כלי שליטה שניתן לעשות בו מניפולציה רציונלית. להבנתי, מגבלות הרציונליות הן דבר מובנה בהתנהגות האנושית, דבר שממנו תאוריות שונות מתעלמות באלגנטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כנראה שאי אפשר לכפות הגדרות אחידות על כולם. אם לביטוי "כך שהאידאולוגיה הרימה את ראשה המכוער" אתה קורא "צורת ניתוח מושגית של רעיונות", אז נדמה שהפער המושגי בינינו גדול מכדי לקיים ניתוח משותף של רעיונות, והוא חייב להתמצות בחילופי דברים כמו "שלי תורמת ועוד איך", "שלי יפה ושלך מכוערת", "שלי גדול יותר" וכו'. לעניין מגבלות התבונה (ונפלאותיה), אני חושב שהשימוש שאתה עושה במושג "מיגבלות הרציונליזם" עמום עד כדי חשש למניפולציה. לכן אני לא יכול להיות בטוח שאנחנו מדברים על אותו הדבר. אם אתה (או מישהו) יכול להסביר ביתר בהירות את משמעותו, כמו גם אילו תיאוריות מתעלמות ממנו (ולשם השוואה אילו אינן מתעלמות ממנו) באלגנטיות, אז הסבר כזה היה תורם לאיכות הדיון - ועוד איך! --- אופס. רגע לפני הלחיצה על "אשר" עלתה על דעתי האפשרות שבמושג הזה אתה מתכוון למיגבלות האפשרות לקיים דיון רציונלי. אם לזה כוונתך, אז אני מסכים שהאפשרות הזאת מוגבלת. אבל נראה לי שבבחירת מינוח עמום ושימוש ברמזים, אנחנו עוצרים את עצמינו הרבה לפני הגבול. לא חבל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. הביטוי "הרימה את ראשה המכוער" דווקא נשמע לי מוכר ואפילו חשבתי שאני יודע להשתמש בו. למשל: הנה בתגובה למעלה שוב הרים ראובן את ראשו המכוער. פשוט חשבתי שיש הקשרים ששימוש כזה לא תורם לדיון, |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן דווקא אתה לא משתמש בזה במובן הנכון. המובן הנכון הוא כאשר מתיחסים למשהו מופשט. למשל ''האדיבות הרימה שוב את ראשה המכוער''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מי זה ראובן באייל, זה לא משהו מופשט?! סתם, אתה צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
When danger reared its ugly head,
He bravely turned his tail and fled. Yes, brave Sir Robin turned about, And gallantly he chickened out. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |