בתשובה להמסביר לצרכן, 19/06/07 12:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נקודת המפתח פה היא ''כנראה שעם זיו זה לא עבד'', לעומת המצב עם הדגלים במקום פלאפל- שם נראה לך שזה כן עובד. אני גם לא מבין בדיוק את ההבדל בין מוטיבציה לסולידריות בדיון הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
===>"אני גם לא מבין בדיוק את ההבדל בין מוטיבציה לסולידריות בדיון הזה". זה הבדל קריטי. בקיצור: מוטיבציה זה הסיבה שבגינה זונה נותנת לך. סולידריות (אני מקווה) זו הסיבה שלך ושל זוגתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה צריך לעבוד על הזוגיות שלך אם לדעתך יחסי המין הם מתוך סולידריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חידה: איך קוראים לאשה שמקיימת עם בעלה יחסי המין מתוך סולידריות? ___ הסנלו תרבג |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוי, לך לך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה לי שאישתך צריכה להבחן בקמארי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, מצחיק שאתה מזכיר את זה, בדיוק השבוע היועצת הציעה לי לקנות פרחים ביום שישי כדי לתת ביטוי *סמלי* לרגשות שלדעתה עצורים בי. אני רואה ש"סולידאריות" (להלן אחווה) לא נראת לך מסגרת נאותה ליחסי מין, אבל אני בכל זאת מקווה שהטיפול הזוגי שלנו לא יסתכם רק בשיפור המוטיבציה - שמעתי שויאגרה עושה את זה יותר בזול. טוב, די עם הבעיות הפרטיות שלי. ההבדל שרציתי להצביע עליו הוא שמוטיבציה זה עניין רציונאלי-עסקי ואילו אחווה זה עניין ריגשי כמו אהבה (אגב, אתה יודע מה ההבדל בין אחווה לאהבה?). היחסים בין זיו לבנק הפועלים שייכים לקטגוריה הראשונה. היחסים בין זיו ועניי ישראל, או ביני ובינך, שייכים לקטגוריה השניה, אם כי בכולם יש כמובן רמות שונות של מוטיבציה ו/או אחווה. אני חושב שהשימוש הרווח למילה סולידריות מבלבל אותך. היום מדברים על "סולידריות" בין ועדי עובדים שובתים - שזה בכלל לא רגש אחווה אלא מוטיבציה מאינטרס של שוק: הם ישבתו איתנו - אנחנו נשבות איתם. זה לא האחווה הפועלית שעליה חלם האח הגדול מרקס, אבל זה מה שנשאר לנציגיו המודרניים. ובגללם נראה לך מצחיק שבין בני זוג יש אחווה. הלאומיות, אם היא בכלל משהו, היא רגש של אחווה. אם לא כמו בינך ובין זוגתך אז אולי כמו בינך ובין בן-דודך המרוחק. ובגלל שרגשות אחווה, בניגוד למוטיבציות, קשה להביע במילים, אנשים נוהגים להביע אותם בסמלים - כמו הפרחים שהיועצת אמרה לי להביא לאישתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה לגבי מוטיבציה. מוטיבציה היא עניין רגשי לחלוטין למרות שיכול להיות לה בסיס ראציונלי. לגבי ועדי עובדים למשל: קח את איגוד האחיות: בחשיבה רציונלית האיגוד הזה היה צריך לצאת למאבק עד שישיג את הרמת שכרן של כל האחיות בפאזה. אצלנו הוא לא עושה את זה . מדוע? אפשר לתת הסברים ראציונליים למצב הזה של חוסר תחושת כוח ויאוש. ריגשי אדוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ים אדוני ים אדוני שישו ושימחו בים אדוני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחווה היא אהבת אחים1. אני יודע מה ההבדל המילוני בין שתי המילים. שאלתי מה ההבדל ב*הקשר הזה*. אם נהיה רגע ציניים, המטרה של המדינה לעודד סולידריות ( במובן של דגלים, נשיא, פטריוטיות) זה כדי לספק מוטיבציה. מצד שני, לא שמעת אף פעם על מישהו שנקשר רגשית למקום העבודה שלו? מבחינת המעסיק או המדינה, לא כל כך חשוב *איך* עוררת את המוטיבציה, נכון? 1לא במובן של מלון ניו המפשיר, סוטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*בהקשר הזה* של זיו ובנק הפועלים, אמרתי מה לדעתי ההבדל בין מוטיבציה ואחווה. וגם אמרתי שלדעתי היחסים של הבנק עם זיו מבוססים על מוטיבציה ולא על אחווה, ולכן הבנק נותן לו כסף - כדי שתהיה לו מוטיבציה לעבוד אצלהם ולא בבנק לאומי, למשל. לא הבנתי מה כוונתך ב"אם נהיה רגע ציניים". בשביל מה עוד רגע? אם אתה חושב ברצינות שסולידריות ומוטיבציה זה היינו הך (אני לא מסכים!), אז אפשר לחלק ביום העצמאות פלאפל במקום להניף דגלים ולהדליק משואות. שמעתי על הרבה שניקשרו ריגשית למקום עבודתם וגם על כאלו שניקשרו לדובי שלהם או למוצץ. ואני מבין שאפשר לפעמים עשות מניפולציה ברגשות כדי לעורר מוטיבציה. לדעתי, מעסיק שעושה מניפולציות הוא כזה שלא כדאי לעבוד אצלו, ומדינה שעושה ככה היא מדינה שרע לחיות בה. גם הדיבור השגור על "המדינה" שחייבת, שנותנת, שלוקחת, שעושה מניפולציות להגברת המוטיבציה וכו' הוא מלכתחילה שגוי בעיני. אני חושב שהמעסיק ואתה הם שני גופים בעלי אינטרסים נפרדים שיש להם מוטיבציה להחליף נכסים. אבל אתה והמדינה, בד"כ, באותו צד - כמו בעלי המניות של הבנק - ולכן לא נכון לדבר על המדינה בגוף שלישי. הדיבור הזה של "המדינה חייבת לי" מזכיר לי את ההוא שאחרי נפילת מניות הבנקים טען שאת ההפסדים צריכה לכסות המדינה ולא משלם המיסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה כאן? קודם כל אתה מדבר על "המדינה שחייבת ..." ומיד אחר כך לועג לדיבור ההוא? אם לא היית מכניס את איש הקש, לא היית צריך להלחם בו. אולי אתה צודק, שסולידריות אינה שקולה למוטיבציה בדיון הזה. סולידריות שקולה ל*כסף* - דבר שבעזרתו או בשמו אפשר לשכנע(=לספק מוטיבציה ל) אנשים לעשות משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זכור לי שאמרתי "שהמדינה חייבת..." (אלא אם ציטטתי דובר אחר). אם עשיתי זאת - טעיתי. את הרעיון שסולידאריות שקולה לכסף אני בכלל לא מבין. האם אתה אומר שאפשר לתת לזיו כסף כדי להגביר לו את המוטיבציה לתת כסף לעניים? ואם כן, אז בשביל מה צריך אותו באמצע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני(= בעל הבנק) רוצה לשכנע את זיו לעשות עבורי משהו- לעבוד קשה עבור הבנק. כדי שתהיה לו מוטיבציה לעשות את זה אני משלם לו. אני רוצה לשכנע את "ההמונים" לעשות משהו עבורי- להתגייס לצבא ולא להסתובב ברחובות ולשרוף מכוניות. כדי שתהיה להם מוטיבציה אני בונה בינם לביני סולידריות. האם עכשיו הרעיון ברור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור. כדי שזיו יעשה לך את העבודה אתה משלם לו חצי מיליון ש"ח לחודש. אבל מה? כדי שלא יתרשל ושהמוטיבציה הנמוכה שלו תגדל, אתה משלם לו תוספת מוטיבציה -בונוס של 20 מיליון ש"ח. למה לא תבנה בינך ובינו סולידריות? הוא עוד עלול להסתובב ולשרוף את הב.מ.וו. שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאחת הבעיות בגישה של הליברטינים היא שאנשים לא מסוגלים לכבוש את האמונה הטפלה שאומרת שלא ייתכן שאדם אחר הוא מוכשר פי מאה מאדם אחר. פי חמש כן, אולי פי עשרים אבל לא פי מאה. אמונה טפלה, אבל אבן נגף רצינית בדרך לאוטופיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת איננה אמונה טפלה בעניין הזה. לשלם בונוס של 30 מיליון ש"ח בנוסף למשכורת של מאות אלפי ש"ח בחודש, אינם עומדים בשום יחס להיצע של מנכ"לים בשוק. למדינה החליט דירקטוריון בנק המיזרחי לשלם בונות של מיליונים אחרי שכבר לא עבד בבנק. יש בשיטה הזאת יותר מאשר ביקוש והיצע. הבעלים רוצים לשלם ולא מוכרחים ויש להם אינטרס כלשהו. מדינת ישראל בסה"כ הולכת בעיקבות ארה"ב אבל לא לגמרי הבנתי את הרעיון מאחורי התשלומים הללו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני לא הבנתי זה למה אתה כל כך עסוק בכמה מישהו אחר מקבל. מה זה חשוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני לא הבנתי למה אתה לא כל כך עסוק בזה? ואם יש לי מניות של בנק הפועלים? לא הרבה אבל מספיק בשביל לחוש שחוגגים על חשבוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תמכור מהר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמיכה של הליברטריאן הממוצע בזכות לשאת נשק איננה מקרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשלכולם יהיו רובים, כדאי שלא תהיה במיעוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שלכולם יש רובים לא אומר שפותחים באש יותר בקלות משהיום נותנים אגרוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עוד לא חטפתי אגרוף מאף אחד (מאז היסודי), למיטב זכרוני. העונש על ירי לא מוצדק אפילו יותר חמור, אז אני לא חושש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחד שקרא לפירוק מוחלט של המדינה היה כליל החורש נאורי, לא אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, הבנתי - אתה מתכוון שאני בסכנה של להיות שנוא כל כך אוניברסלית, שירי בי יהיה חוקי. אני מאמין שיהיו מספיק אנשים שקולים (ויפים) כמוך, שיגנו על זכויות המיעוטים המתועבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שיהיו, But we'll make an exception in your case (ותודה לגראוצ'ו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הרחקנו יותר מידי מהנושא. הפתיל התחיל מתגובה 447924. אתה זה שהכנסת (ברמיזה) את הזכות לירות באחר כדרך להגן על עצמך מרוב בני האדם. מכיוון שכך, אתה1 לא מיעוט מתועב, אתה סתם צלף משוגע. אפילו איש שקול ויפה כמוני לא חושב שצריך להרשות לך לירות בסובבים. 1 לא אתה באופן אישי, כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אתה זה שהכנסת (ברמיזה) את הזכות לירות באחר כדרך להגן על עצמך מרוב בני האדם" - לא נראה לי שהבנת אותי. 1 נחיה ונראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לזה אני רגיל. אז אני מבקש הבהרות לגבי תגובה 448326. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא יודע להבחין בין הסתברות גבוהה לבין הסתברות מספיק גבוהה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שלא קיבלת אגרוף עד היום, זה רק בגלל שההסתברות לכך היא לא גבוהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא באמת התכוונתי להסיק מהחוויות האישיות שלי לבדן לגבי כל האנושות. זו סתם הייתה צורת התבטאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה בכל זאת ניסית להגיד? הסיכוי לקבל אגרוף כשאתה הולך לך ברחוב הוא לא גבוה במיוחד (עובדה שנכונה גם עבור רחובות הארלם), אבל הסיכוי לפגוש באלימות ומגע פיזי עם זרים בארצנו המיוזעת, בתור לאוטובוס, בחוף הים, ברחוב ובמקומות הומי אדם איננו נמוך מספיק כדי שנוכל להיות רגועים לחלוטין. לא יודע מה איתך, אבל אני מעדיף להיפגש מידי פעם בחמומי מוח שמנופפים באגרופיהם על פני מפגש עם חמומי מוח שמנופפים בנשק שהם מחזיקים עפ"י חוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהיות האזרח הממוצע חמוש, ועונשים נוקשים יותר על אלימות, יכולים להרתיע את חמומי המוח. עובדה היא שחייהם אינם מעבר מתגרה אחת לשניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמומי המוח הם חלק מאוכלוסיית האזרחים הממוצעים. כשגם להם יהיה נשק (בדיוק כמו לכולם) אין שום הגיון בטענת ההרתעה. לא חמום המוח צריך לחשוש, אלא זה שיודע לשלוף פחות מהר. היכולת לאכוף אי החזקת נשק קלה הרבה יותר מהיכולת לאכוף שימוש ראוי בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חמומי המוח הם [קטן] חלק מאוכלוסיית האזרחים הממוצעים" - הנה, תיקנתי לך. עכשיו ההגיון שמאחורי ההודעה הקודמת שלי ברור לך, גם אם אתה עדיין לא מסכים איתו. "לא חמום המוח צריך לחשוש, אלא זה שיודע לשלוף פחות מהר" - חמום המוח גם יודע לרוץ מהר? נגיד, יותר מהר מהקליעים של כיתת יורים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. ההגיון של התגובה שלך לא ברור לי. מה זה משנה שהחלק באוכלוסיה שישתמש בנשק בצורה לא אחראית הוא קטן? לבעיות חברתיות אין אופי דמוקרטי. מיעוט יכול לקבוע את פני החברה כולה. חמום המוח אולי יודע לרוץ מהר ואולי לא, אבל הוא לא חושב פעמים לפני שהוא מאיים על עוברים וחרשים עם האקדח שלו. הוא חמום מוח. <understatement>לא כל בני האדם הם רציונליים כל הזמן ובוחרים את מה שהכי כדאי להם ו/או לסובבים אותם</understatement>. בשם אי התערבות המדינה בחייהם של האזרחים, אתה רוצה לבנות משטרה שתצליח להיות גננת כל כך מוצלחת ודקדקנית כך שהיא תצליח לאכוף חוק שאומר "זה בסדר שכווולם יחזיקו בנשק ויוכלו לקנות אותו ב-office depot, אבל חובה להשתמש בו באופן ראוי ואחראי". אידאליזם זה מצחיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה"ב אפשר לקנות נשק, עד כמה שאני יודע, בלי הרבה יותר מתקופת צינון של 14 יום, והבעיה שזה יוצר שם קטנה בהרבה מהגיהנום האימפולסיבי שאתה מתאר. "מה זה משנה שהחלק באוכלוסיה שישתמש בנשק בצורה לא אחראית הוא קטן?" - זה משנה, כי אז שאר האוכלוסיה יכולה לשלוח את החלק הקטן הזה לכלא ו/או לכסא החשמלי. אני לא מאמין כל כך באימפולסיביות, ב"לא יכולתי לעצור את עצמי", ב"שגעון זמני". לדעתי, הרוב המכריע של האנשים האלו יכלו לעצור את עצמם יופי, אלמלא חיים שלמים שבהם הם למדו שהרווח עולה על ההפסד כשאתה מתפרע. האנשים היחידים שהכרתי שהיו משחיתים רכוש ברגעי כעס היו ילדים מפונקים שההורים שלהם היו משלמים על התיקונים, ולרוב גם משתדלים שלא להביא אותם שוב למצב הזה על ידי סירוב לדרישותיהם. האנשים היחידים שהיו מכים בחמת זעם שהכרתי תמיד תקפו כך רק את החלשים מהם, ורק כשהם היו במצב שבו היה ברור להם שהם לא יענשו (מערכת החינוך שלנו...). אידיאליזם - עוד לא שאלו אותי כמה רחוק אני רוצה לקחת את האידיאל הזה, אז איך אתה יודע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי חשד שאתה סתם מנסה להיות פרובוקטיבי,בכלמקרה,מומלץ לך לראות סרטו של מייקל מור - Bowling for Columbine ממהכרות עם האופי הישראלי - מפחיד אותי לחשוב על תפוצת נשק כזאת בארץ,<שכבר עכשיו גבוהה למדי בהתחשב בלובשי מדים למינהם>,ועל ההשפעות ההרסניות שיהיו לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי את הסרט, ולמען האמת לא כל כך הבנתי מה הטענה של מור. הוא עצמו אומר שבקנדה היחס נשק/אנשים גדול יותר, אבל מספר הרציחות קטן הרבה יותר. על פניו נראה שמה שהוא מעדיף לעשות הוא לקשור את הרצח בקולומביין להפצצות ארה"ב ביוגוסלביה (?) ולצלם "ראיון" מביך עם צ'רלטון הסטון שהכניס אותו בטעות הביתה, כי זה מצטלם מה-זה טוב לנופף בתמונה של ילדה שנורתה למוות אל מול גבו המסתלק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בישראל היחס נשק/אנשים גדול יותר, וישראל משמשת תמיד כנימוק של תומכי התיקון השני. אני חושב שהטענה של מור היא שהאלימות והרציחות נובעות מהתרבות האמריקאית (בין השאר, התיקון השני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ברור, אבל לא ברור על איזה חלק מהתרבות האמריקאית הוא מתלונן. בין שלל המסרים המבלבלים שלו, הכי בולט היה זה שטען שהכל נובע מהפחד של האדם הלבן מהאדם השחור, ואפילו היה סרטון דמגוגיה סאות'פרקי להדגמה. לא שוכנעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז''נ, החלק שהוא מתלונן עליו הוא החלק שמאדיר רוצחים, שמקדש את המיתוס של המערב הפרוע וכו'. בתיקון השני לא כתוב שמותר לשאת נשק בשם ערכים כמו זכות האדם לרכושו, מניעת התערבות המדינה או הזכות להגנה עצמית, אלא ''מאחר שמליציה ערוכה היטב נחוצה לביטחונה של מדינה חופשית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. בין שלל הטיעונים שהוא זרק שם לחלל האוויר אני זוכר שהיה גם משהו כזה, רק שלא זכור לי שהוא הקדיש לזה תשומת לב רצינית במיוחד. אני חושד שהוא מנסה להיות כמו השעון העומד שבכל זאת צודק פעמיים ביום. רק ההפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נראה לי מקום טוב להזכיר את הקלישאות בנושא, כמו שבהינתן שלכולם יש זכות לנשק, אנשים יהססו יותר להפעיל אלימות בגלל איבוד היתרון היחסי. "חברה חמושה היא חברה מנומסת" (הסליק) "Abe (Lincoln) may have freed all men, but Sam (Colt) made them equal"
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"If you have to shoot- shoot, don't talk."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן הרבה מאוד חברות שמעוניינות לעורר תחושת סולידריות ושייכות למקום העבודה בקרב עובדיהן עורכות כל מיני ''גיבושונים'', מסיבות, דינמיקות קבוצתיות ועוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אותה חברה היא מיפעל שמרוויח היטב, עובדי ריצפת הייצור מקבלים בסביבות שכר המינימום- אז הגיבושון בא כתחליף זול לשכר הוגן. אינני טוען שהגיבושון אינו עוזר גם במקום בו משולם שכר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ה"אני(= בעל הבנק)" הבנתי. את ה"אני" השני לא הבנתי (אלא כשמדובר בדיקטטור וזה לא מעניין). הסולידריות של לאום היא לא בין ההמון ובין איזה "אני" ערטחלאי אלא בתוך העם ובין עצמו. כמו שאהבה של בני זוג היא לא בינם ובין חמותם אלא בינם ובין עצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמיותיהם. או כמו שאמרה לי כלה טאיה בתקופת האינתיפאדה - ''התרעות חמות''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון קטן: אתה בונה סולידריות עם ההמונים כדי שהם ישרפו עבורך למוות בטנקים שהם בנו בכדי להגן עליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בת הזוג שלי הייתה מביאה לי פרחים, הייתי עוזב אותה - מה אני הולך לעשות עם פרחים? או שאולי אני צריך להתרגש מהמחווה הנדושה הזאת? רוצה לעשות משהו נחמד בשבילי? תכיני לי סנדוויץ', שטפי לי את האוטו או הסיעי במקומי את הילדים לגן. עשי משהו שאני עושה בשביל עצמי בדרך כלל (דוגמאות יותר אינטימיות לא חסרות) - בתור התחלה, את יכולה לדעת שהפעולות האלו (או תוצאותיהן) בכלל מעניינות אותי. כשאת תקני לעצמך פרחים כל יום שישי, אני אתחיל לחשוב לחסוך לך את הטרחה ולקנות בעצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה סתם נטפל אלי. הרעיון עם הפרחים בא מהיועצת. תשאל אותה. אגב, אישתי באמת קונה לעצמה פרחים ביום שישי. לך תבין. אולי היא עושה את זה כדי לחסוך לי את הטרחה שהיועצת הטילה עלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבינה - גברים לא אוהבים פרחים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשם עצמי בלבד, אני אוהב פרחים בגינה, בעציץ, באדנית על החלון ואפילו את הפריחה של ההרדופים לאורך כבישי ישראל. אני לא אוהב פרחים בצנצנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שבגינה, בעציץ וכיו"ב הם מקסימים יותר. אבל מה רע בפרחים בצנצנת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם זאת שאלה של טעם. בעיני זה לא אסתטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אייל, עם הקרניים האדירות שלו, הוא מחזה מרהיב. מה רע בראש שלו תלוי מעל האח ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כל רע. אני אישית מסוגלת אפילו תפוחי אדמה לשים על האש ללא כל חמלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם נראה לך לגיטימי שלאנשים מסויימים ראש של אייל לא יראה אסתטי מעל האח ? הטיעון המרומז היה, שלא ניתן ליחס באופן גורף לאובייקט תכונה מחוץ לסביבה הטבעית שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה היא שלא נראה לי לגיטימי שהוא ייראה להם אסתטי - מעל האח או בכל מקום אחר, אם הוא נפרד מגופו. וההבדל הוא, שאני יכולה להסביר בדיוק מדוע זה לא לגיטימי, אבל אין לי הסבר מדוע פרחים יפים אינם אסתטיים מחוץ לסביבתם הטבעית, לפחות לא כאלה שגודלו לצורך מכירה ואינם מוגנים או זקוקים להגנה.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא לגיטימי שזה יהיה אסתטי בעיני מישהו (נא לא להניח שהחיה ניצודה, האייל המדובר מת בגיל מבוגר מנסיבות טבעיות, לא שזה אמור להשפיע) ? ד"א, למעשה יש היום איילים שמגודלים לצורך ציד (שמורות ציד, על אדמה פרטית, בהן חיים עדרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ייתכן שזו קטנויות או היצמדות לניואנסים, אבל אני ממש רואה הבדל בין בעלי חיים המיועדים לצייד לבין פרחים המיועדים למכירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא יכול*ה* להבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לשם כך פניתי אליך - או שאתה מסביר ל*צרכן" בלבד, ולא ל*צרכנית*? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה עניין גנטי. (אבל עזבי, אני נסחף להומור של קהל מאוד מסוים. אם זה מסקרן אותך תציצי בבלייזר - את אישתי זה מרגיז - היא למדה לעת זיקנה ''לימודי מגדר''). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לומדים בלימודי מגדר? זה לא מפריע להנות אחר כך משי של פרחים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שהצלחתי להבין, לומדים שם שכל הגברים חארות. שגם אם הם מביאים פרחים זה בגלל שהם רוצים משהו. שהנשים צריכות לכבוש את העולם ושבכלל לא צריך גברים כי את הפונקציה האחרונה שהייתה להם, הטכנולוגיה מאפשרת לנשים לעשות בעצמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הרושם הכללי שלי מהטלוויזיה. אפשר פירוט מעמיק יותר ממישהו שמכיר את זה מהמציאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישתי למדה את כל זה בבית וככה חסכנו כסף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוג יעיל. אתה בטוח שאתה נשוי לאישה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תתני לו להטעות גם אותי - מה כן לומדים שם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטע מייעוץ מומחים בנושא: "...אני אישית התקנתי את Wife 1 ועצתי לך כי תקרא בחוברת ההפעלה של התוכנה Wife 1 את הפרק הדן בתקלות חברתיות וכלליות (Social & General Faults – SGF), שם תראה כי בהפעלה נכונה וזהירה, זוהי תוכנה יציבה בדרך-כלל, המגיבה נכון לפקודות וכן עמידה למדי בפני קריסות... אחד הפתרונות היעילים הוא שימוש בפקודה I AM SORRY.EXE\:, אותה יש להפעיל מיד בעת זיהוי השגיאה, או כאשר המערכת נתקעת. אל תנסה לעשות Reboot , היות וזה לא יועיל והתוכנה לא תחזור לתפקד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון שלך טועה ומטעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהמשפט היחיד שלך אפשר להבין שאת לא מסתייגת משני המשפטים הראשונים שלי, אבל אי אפשר להבין מה ההסתייגות שלך מהמשפט האחרון שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסתייגת כמובן מכל התיאור שלך, שכולו טועה ומטעה (או הבאה צינית לידי הקצנה של טענות שנאמרו באמת). אלא שיש לי הסתייגות אישית מהמשפט האחרון, שקשור איכשהו לביוגרפיה שלי (לגבי "בכלל לא צריך גברים וגו"'). תמיד היה צריך גברים ותמיד נצטרך גברים, גם אם נדמה שכבר יש דרכים אחרות להפריה, עדיין אנחנו צריכות גברים. או כמו שאמרתי לחברה ותיקה "גם הם בני אדם" :-P . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''תמיד היה צריך גברים ותמיד נצטרך גברים'' - נמקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו צריך להוציא את הזבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שנזכור למה אנחנו שונאות אותם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האייל זקוק לתפוסה מלאה (ולא רק 30%). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה "עדיין אנחנו צריכות גברים". כן, כל התאור שלי נכתב בציניות מוקצנת. אבל באמת המקוצע הזה "לימודי מגדר", שלפעמים נקרא "לימודי נשים", נראה לי מוזר. למה אין "לימודי גברים"? מהטקסטים שראיתי אצל אישתי (לא כולם, אבל חלק משמעותי) נראה לי שכל התחום הזה הוא החדרה של פוליטיקה לאקדמיה. ופמיניסטיות לוחמניות, שצריכות לכתוב אולי מצע מפלגתי, כותבות מאמרים "אקדמיים" מאוד מגמתיים. השלב המתבקש הבא הוא שיפתחו באוניברסיטה חוג ל"לימודי קדימה" או "לימודי הליכוד" כשאת התכנים יכתבו האידיאולגים של המפלגות הללו, ומי שיצעק יותר חזק "אף שעל" או "שלום עכשיו" יזכה בציונים יותר גבוהים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנת נכון. הטענה הבסיסית היא שמאז ומתמיד הפוליטיקה נכחה באקדמיה, אם כי באופן חבוי יותר (אך לא חלש יותר). אלא שהייתה זו פוליטיקה גברית/אשכנזית/ציונית/הטרוסקסואלית/דכאנית שיש לקעקע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש פה להבין? מה אתה רוצה שאסביר? יש או היו פמיניסטיות ספורות שטוענות שנשים יכולות, או שכדאי להן, לחיות ללא גברים בסביבה, או שתומכות בנוכחות מינימלית בלבד של גברים במרחב המחיה הנשי. ההכרזה "אנחנו לא צריכות" היא התרסה מעט ילדותית ששייכת לימיו הראשונים והמיליטנטיים של הפמיניזם. בינתיים עברו הרבה מים ואני חושבת שרבים פקחו עיניים והבינו ששני המינים צריכים לחיות יחד בצורה סבירה (מה זה "סבירה"? שאלה טובה). היום, אני לא חושבת שיש הוגה פמיניסטית רצינית שמדברת כך. אם נשמע טון כזה, הוא בא לא מתוך חוסר הזדקקות לגברים כפרטנרים או כנוכחים דומיננטיים בעולם הנשי, אלא מתוך רצון לחקירה פנימית שלעתים אינה מתאפשרת בנוכחות המין השני (שאין חולק על כך ששנים רבות היה המין המדכא). כך לפחות *אני* חושבת שירגישו נשים הטרוסקסואליות שלא חוו טראומה קשה מגברים, נאמר. גברים שטוענים שכל הפמיניסטיות (=מהסוג הזה) לסביות או שונאות גברים, מחמיצים את הנקודה הזו של חקר פנימי. האם תאמר על גברים שחלק מזהותם הוא התכנסות לצפייה במשחק כדורגל, שהם "לא צריכים נשים"? פוליטיקה היא רק פן אחד של ההגות הפמיניסטית. למרות ש"האישי הוא הפוליטי", בלימודי האשה מעורבים גם תחומים כמו סוציולוגיה, ביולוגיה, ספרות, אמנות, פסיכולוגיה, בלשנות ועוד. אבל נכון, יש לזה פן פוליטי חזק, ואפשר להתחקות על שורשי החוג הספציפי הזה ואחרים, ב"הידלדלותה של הרוח באמריקה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר נאמר כאן, האקדמיה תמיד הייתה מלאת פוליטיקה, רק שהפוליטיקה השלטת, כמו האידיאולוגיה השלטת, היא שקופה - אנשים כל כך גדלים לתוכה, שלא רואים אותה כבר. רואים רק כל פוליטיקה ''אחרת''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מגיב כאן גם לברקת ולאלמוני/ת הקודם/ת. זה שבאקדמיה תמיד הייתה פוליטיקה, זה ברור. בכל מקום שיש אנשים יש פוליטיקה. זה שהפוליטיקה הזו נשלטה בידי גברים, לבנים, בורגנים ומדכאים - גם זה נראה לי נכון (לפחות עד לפני כ-30 שנה). זה שצריך לקעקע את הדיכוי ולפתוח את השורות - גם זה נראה לי נכון. אבל זה שכדי לפתוח את השורות צריך חוגים אקדמיים שעניינם טיפוח אידיאולוגי או קידום מגזרי, נראה לי ירידת מדרגה. החוג במכללה שבו אישתי למדה לאחרונה נוהל על ידי לסביות מוצהרות שכשהן מדברות על "העצמת נשים" זה נשמע כמו "נשות כל העולם התאחדו". לפני שיקפצו עלי, אין לי דבר נגד לסביות או הומואים או דו-מיניים ואחרים, ובטח לא נגד נשים. אני רק חושב שאין צורך לעשות מזה מקצוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מותר לשאול, באיזו מכללה מדובר? (ואם אתה מוצא שמוטב לא לומר שם - תן רמזים, מיקום גיאוגרפי או כדומה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניינם של חוגי המגדר בד"כ - לפחות באוניברסיטאות - איננו טיפול אידיאולוגי או קידום מגזרי: זה רק ערך מוסף. העניין העיקרי הוא בחשיפתה של אותה אידיאולוגיה "שקופה" השולטת בחיינו עדיין, באופן שאפשר יהיה לראותה ולברור מתוכה מהן האקסיומות שמתאימות לכל אדם באשר הוא אדם/אישה, ואלה מהן נקבעו רק משום נוחותן לגברים - על אף שהן מכבידות/מעיקות על/משתקות נשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"העניין העיקרי הוא בחשיפתה של אותה אידיאולוגיה "שקופה" השולטת בחיינו עדיין" זה נשמע לי כמו טענה פוליטית - "שולטים בנו", "עובדים עלינו" - ולא אקדמית. אם זה העניין העיקרי של חוגי המגדר, אז הם חוגים פוליטיים - לא אקדמיים. כמו שכבר הסכמתי, יש תופעות סוציולוגיות-היסטוריות של שליטת גברים-לבנים-בורגנים באקדמיה. ראוי שיהיו שם יותר אחרים. ואכן, נדמה לי, שבסגל הפקולטות למדעי הרוח (ואולי גם החברה) יש רוב לנשים מהשמאל (כלכלי ומדיני). מכל מקום, את התופעה הסוציו-היסטורית המעניינת והחשובה הזאת אפשר לחקור בחוגים לסוציולוגיה, היסטוריה סיפרות ופילוסופיה. בחוגים הללו, מניפסטים בסגנון "נשות כל העולם התאחדנה" יהיו אחד מנושאי המחקר ולא "כלי מחקר". אני רק אומר שנראה לי שחוג שבו מניפסט פוליטי כזה הוא הנחת היסוד וכלי המחקר, לא מתאים להיקרא אקדמי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |