 |
מה יש פה להבין? מה אתה רוצה שאסביר?
יש או היו פמיניסטיות ספורות שטוענות שנשים יכולות, או שכדאי להן, לחיות ללא גברים בסביבה, או שתומכות בנוכחות מינימלית בלבד של גברים במרחב המחיה הנשי. ההכרזה "אנחנו לא צריכות" היא התרסה מעט ילדותית ששייכת לימיו הראשונים והמיליטנטיים של הפמיניזם. בינתיים עברו הרבה מים ואני חושבת שרבים פקחו עיניים והבינו ששני המינים צריכים לחיות יחד בצורה סבירה (מה זה "סבירה"? שאלה טובה).
היום, אני לא חושבת שיש הוגה פמיניסטית רצינית שמדברת כך. אם נשמע טון כזה, הוא בא לא מתוך חוסר הזדקקות לגברים כפרטנרים או כנוכחים דומיננטיים בעולם הנשי, אלא מתוך רצון לחקירה פנימית שלעתים אינה מתאפשרת בנוכחות המין השני (שאין חולק על כך ששנים רבות היה המין המדכא).
כך לפחות *אני* חושבת שירגישו נשים הטרוסקסואליות שלא חוו טראומה קשה מגברים, נאמר. גברים שטוענים שכל הפמיניסטיות (=מהסוג הזה) לסביות או שונאות גברים, מחמיצים את הנקודה הזו של חקר פנימי. האם תאמר על גברים שחלק מזהותם הוא התכנסות לצפייה במשחק כדורגל, שהם "לא צריכים נשים"?
פוליטיקה היא רק פן אחד של ההגות הפמיניסטית. למרות ש"האישי הוא הפוליטי", בלימודי האשה מעורבים גם תחומים כמו סוציולוגיה, ביולוגיה, ספרות, אמנות, פסיכולוגיה, בלשנות ועוד. אבל נכון, יש לזה פן פוליטי חזק, ואפשר להתחקות על שורשי החוג הספציפי הזה ואחרים, ב"הידלדלותה של הרוח באמריקה".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש