בתשובה לרודי וגנר, 29/01/06 0:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא טענתי שהשמאל ברח מהאייל. נהפוך הוא. כשהתחלתי לכתוב כאן לפני שנים לא מעטות ראיתי באתר, אתר שרוב כותביו שמאלנים ודווקא משום כך אהבתי להשתתף בו, כי אני אוהב להתווכח. וגם היום אני חושב שהמצב לא השתנה. בפנייתי עכשיו פניתי למשתתפים השמאלנים הרבים שמתתפים בו היום, והם אכן צצו (ועכשיו גם אתה). ובכל זאת לא תמצא כמעט התייחסויות יזומות של השמאל לנצחון החמס. רק כששואלים אותם מדוע הם שותקים, כפי שעשיתי, הם עונים איך שהוא, כדי להפריך את טיעוני זה. לגבי 3 ו 4 הזכרתי כאן ראיון עם ביילין ברדיו (אחרי נצחון החמס). אף הוא אמר בראיון שהוא בעד הליכים שנעשים בתאום אחרי משא ומתן, ובכל זאת ההתנתקות היא טובה והוא תמך בה, זאת משום שכאשר אי אפשר להשיג תוצאות במו"מ צריך לעשות מהלכים חד צדדיים. זה היה המוטו העיקרי בתורתם של רמון ומצנע, למשל. גם אני כמוך בעד מעשים שקורים רק אחר משא ומתן. לא זה מה שמבדיל בין שמאל וימין. מה שמבדיל הוא מה שאתה מוכן להציע במו"מ הזה. הליך חד צדדי של נסיגה הוא בפרוש המצאה שמאלנית (שאולי אתה, במקרה לא שותף בה). אוסלו היה תהליך של מעשה שלאחר משא ומתן (אבל רע, בגלל שהיה רק פורמלית מו"מ, ובעצם היה בו רק מתן). הם הביא לאסון, ועכשיו כאשר בגלל עמדת האוייב ההליך הזה מיצא את עצמו הם המציאו את ההליך החד צדדי שהוא גרוע הרבה יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני, במקרה, הייתי במילואים עד אתמול ולכן "שתקתי". אני במידה רבה מסכים עם ביילין בשתי הנקודות שהוא העלה: 1. מו"מ עדיף על צעדים חדצדדיים (כי מו"מ באמת יכול לחזק את המתונים). 2. ההתנתקות טובה לישראל (אבל לא בגלל שהיא 'תחזק את המתונים' ואפילו לא בגלל שהיא 'תחזק את הביטחון') את הנקודה האחרונה חשוב לי להסביר. בעיני ההתנתקות, אף כי ודאי שאינה 'פתרון קסם' ושמו"מ לשלום היה עדיף עליה עשרות מונים, היא מהלך חיובי (אם כי בדרך שבה בוצעה היו כמה בעיות). מדוע? א. כי היא שיפרה את יכולתנו להגן על אזרחינו. מבחינה טקטית, קל יותר להגן מתוך גבולות מוגדרים מאשר כאשר שתי אוכלוסיות מעורבות זו בזו. ב. כי היא חסכה כסף רב - רק במילואים האחרונים יצא לי לדבר עם חייל מילואים שסיפר לי שצה"ל פירק *שתי חטיבות* בעקבות הפינוי, העביר חלק מהאנשים למקומות אחרים ושיחרר רבים מהם. ימי מילואים רבים מאוד נחסכו (וימי מילואים זה ימבה כסף) ג. כי ברמה הפנים-ארצית, היא הציבה את העיקרון שיש לממשלה זכות לפנות את ההתנחלויות, ובכך סייעה לבסס את הלגיטימציה שלו לקראת פינוי התנחלויות במסגרת הסכם שלום עתידי. ד. כי ברמה הבינלאומית היא שיפרה לאין ערוך את מעמדה של ישראל (וגם זה מתבטא בכסף, אבל לא רק בכסף). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה החיפזון? תן לנו השמאלנים לחשוב קצת. אני כבר יכול לומר לך, כמו שיכולתי לומר לך קודם, שאני בעד לדבר עם כל אחד. אם חמאס נבחר , אז צריך לדבר עימו. אין זה משנה אם הוא בעד השמדתנו או לא. אינני מקבל את ההיסטריה של הימין שרואה בכל דיבור ירדה על הבירכיים וכניעה מראש. צריך לזכור שאנחנו חזקים מכל מדינה או ארגון במזרח התיכון ויכולים להרשות לעצמנו לדבר עם כל אחד. החמאס נבחרו להנהיג את הפלסטינאים- איתם צריך להדבר. בן גוריון בשנות ה-30 התבטא לא פעם בתגובה על הקשרים שהיו מנהלים כל מיני אנשים עם כל מיני גורמים ערביים "מתונים". הוא טען שצריך להדבר עם המופתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותו עניין, ההיסטוריון ג'וסף אליס טוען שלאור הנסיון ההסטורי, השדים והרוחות הרעות שנולדו מהתקפת הטרור של 9/11 מתגלים כטראומות של הדמיון. "לראות בספט. 11 כארוע בעל השפעה מכוננת על מדיניות החוץ והפנים עומד בניגוד להיגיון ולנסיון." סביר שהוא צודק, אם כי ישנה במילה אחת נוספת שמכניסה אלמנט של אי-נחת אמריקאי, "מזוודה." האם ישראל פטורה ממנה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בל נשכח שדיאלוג עם ארגון טרור נותן לגיטימציה לארגון, ומכיון שכך - גם לטרור. מעניין שדווקא מהצד הפוליטי שלך, יוסי ביילין בהיותו שר משפטים, קרא לניתוק היחסים עם אוסטריה כשיורג היידר נבחר, וזאת מבלי שיורג היידר יפעל כנגד ישראל או היהודים, אלא רק על רקע דעותיו http://www.jafi.org.il/agenda/hebrew/index4.asp במאמר מוסגר, אני טוען שמעשיו יקרבוהו ומעשיו ירחיקוהו - במלים אחרות, אל לנו להבהל מהשם "חמאס", וההבדל היחיד בין החמאס לבין הפת"ח הוא שאלה רוצים להשמידנו בשם הדת, ואלה בשם הלאום. אם החמאס יזנח את דרך הטרור, ניתן להגיע איתו להסכם הפסקת אש. שאלה מעניינת שעלתה במוחי בעקבות האזכור על שנות ה30 (ולי אין עליה תשובה חד משמעית) - האם בשנת 33, עם עליית היטלר לשלטון (לפני תחילת הרדיפות), היה בעיניך לגיטימי מצד ההנהגה בארץ לדבר עימו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לשאול את יצחק יזרניצקי. הוא ניהל עימם קשרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאול אותו אני יכול, אבל שמעתי שהוא כבר לא עונה כל כך לעניין... למיטב ידיעתי דוקא הוא לא היו לו מגעים כאלו, למרות שידוע לי שהיו מנהיגים אחרים ביישוב - הן מימין והן משמאל - שניהלו מגעים עם בכירים ברייך, לפני ובזמן מלה"ע ה2. נצא מנקודת הנחה שנגד עיניהם של הנושאים ונותנים עמדה הצלת יהודים. אבל השאלה היא אחרת - תאר לך שהשנה 1933, ולשלטון בגרמניה עולה בעל אידיאולוגיה שקוראת לחיסולך, או לפחות לסילוקך מהאזור (עדיין - בניגוד למקרה הנוכחי עם החמאס - הוא לא פעל בנידון) - האם תישא ותיתן עימו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי לך כבר. אל תשווה את החמאס לגרמניה הנאצית מבחינת העוצמה. אמנם היו בישראל כאלו שקראו לערפאת -היטלר, והיו אמריקאים דמגוגים שקראו לסדאם חוסיין היטלר. ההבדל ביו מדינה קטנה מול גרמניה לבין מדינה חזקה מול החמאס ברור. אין סכנה שהחמאס ישמיד את ישראל ולכן אפשר לדבר איתו. הוא בסוף יקבל אותנו בלית ברירה. אינני מבין האם אנשי ימין שמתרים בנו על שהחמאס רוצה להשמיד את ישראל ואם לא נהיה סרבנים הוא גם יצליח - באמת מאמינים בזה או שהם רק תועמלנים שדגים במים עכורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי בצורה ברורה שכמדינה החזקה במזרח התיכון אנחנו יכולים לדבר עם כל אחד. עניין הטרור- אינני מתרגש מהלגיטימיות או חוסר הלגיטימיות. כמעט כל מדינה שזכתה בעצמאות תוך מאבק- השתמשה בטרור; כולל אנחנו. טרור הוא הנשק של החלשים. גם אינני אוהב את המושגיזציה של הטרור - איזה מושג על אנושי ומטפיסי. אינני מקבל את משפט המחץ-טרור הוא טרור הוא טרור. תמיד צריך להסתכל ולבדוק את הפרטים. הטרור הפלסטינאי שונה מהטרור של אל קאידה. הטרור הפלסטינאי הוא כמו הטרור של האצ"ל, הלחי, מאו מאו, פ.ל.ן. אי. או. קה. הפרטיזנים בארצות הכבושות וכד'.נכון שיש היום שלב מאד אכזרי של מתאבדים אך זה נקרא טרור עוד לפני השלב הזה. ראוי לזכור שגם להפצצות על אוכלוסיה אזרחית קראו הפצצות טרור (כמובן אם הגרמנים הפציצו. להפצצות אמריקאיות או בריטיות לא קראו הפצצות טרור למרות שזה בדיוק מה שהיו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגע שהצדקת את הטרור, הפסקת להיות בר שיח מבחינתי. תודה ושלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על לא דבר. לא הצדקתי שום טרור. במהלך שרותי הארוך בצה''ל נלחמתי נגד טרוריסטים לא פחות ממך אז אל תטיף לי מוסר. אינני מצדיק שום טרור ושום הרג. גם אינני מצדיק צביעות, עיוורון, ראיית אמת סלקטיבית וצדקנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל אופן הכנסתי אותי לשורות החמאס שלא מדברים איתם. תודה על הפטריותיות שלך והסולידריות היהודית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקרא שוב. אנה הסבר לי איפה ישנה הצדקה. אם מישהו מבין שנכם מצדיק טרור - זה אתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבכל זאת יש הבדל מהותי בין הטרור הפלשתינאי-איסלמי לבין הטרוריסטים האחרים: ברשימת המטרה של הטרוריסטים האחרים מופיע קודם כל שחרור הקבוצה שלהם משלטון גורם זר. אצל הפלשתינאים מופיעה גם השמדתו של הגורם הזר (למשל, ה-EOK לא שאפו לחסל את בריטניה). הטרור האיסלמי הוא עוד עליית מדרגה ורשימת המטרות שלו אינה נסובה סביב מטרות פוליטיות קונקרטיות, אלא סביב שאיפות תאולוגיות אמורפיות. נוסף על כך, אני מסכים איתך שעניינים של לגיטימיות מוסרית, אינם עקרוניים, אבל הם אינם נטולי חשיבות. סוג הקרבנות שבוחר לעצמו הטרוריסט ומידת האלימות והפסיכופתיות של מעשיו קובעים במידה רבה את ההתיחסות אליו. הטרור הפלשתינאי (והאיסלמי בודאי) הפוגע בקרבנות שהקשר שלהם לעניין הפוליטי קלוש כל כך, הוא קרוב מאוד לטרור רנדומלי עיוור, מה שממצב אותו על הקו שבין לוחמת הגרילה לפסיכופתיות קרוב מאוד לקצה הפסיכופטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
EOK? הדבר הכי קרוב שמצאתי היה EOKA (החזית לשיחרור קפריסין או משהו כזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
EOKA (Ethniki Organosis Kyprion Agoniston, in English National Organisation of Cypriot Fighters)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני חושב שיש כאן עניין פסיכופטי. למעשה הצבתה של פעילות הטרור הזאת באיזור הדמוני -פסיכופטי, פוטרת אותנו מבדיקת אחריותנו למצב. אבל אם תתחיל לעקוב אחרי התהליכים שעברו הפלסטינאים ואנחנו מאז מלחמת ששת הימים, תראה מאיפה התחילו ואיך הגיעו אנשי האגף האיסלאמי למה שהגיעו. תראה שבהתחלה המתאבדים היו רק אנשי חמאס והג'יהאד האיסלאמי ואחר כך הצטרפו אליהם גם צעירי הפתח-גדודי חללי אל אקצה. אני הייתי מנסה להבין את התהליכים בלי מונחים פסיכיאטריים. כשנגיע להכרה שאלה מנהיגי הפלסטינאים ונצטרך להסתדר עימם, ולמזלנו אנחנו חזקים. הם יתמתנו אני בטוח. היום הם אומרים שהם מוכנים להודנה אם ניסוג לגבולות 67. החמאס נמצא איתנו כבר היום בהודנה. בינתיים מה שראינו שזו תנועה שמסוגלת לבצע דברים- לא רק פיגועים אלא גם הפסקת פיגועים. אנחנו צריכים להפחית את הגורמים לנכונות להתאבד שבאחריותנו- ויש הרבה כאלה. העובדה שהרבה מאד מהמתאבדים לא באו מהתנועות האיסלאמיות אומרת דרשני. וכעשיו אני מצפה להתנפלויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל תגובה או אי-הסכמה היא בגדר התנפלות. מה לעשות שאני חושב שדבריך אינם תואמים את המציאות כפי שאני רואה אותה והם מבטאים בעיקר עמדה סוליפסיסטית-רדיקלית של הימין-שמאל הישראלי הרואה בישראל את מרכז העולם (או לפחות מעצמה מזרח תיכונית) וכתוצאה מכך מטילה על ישראל את האחריות לכל התפתחות בעולם לטוב ולרע. א. אאל"ט המתאבדים הראשונים במזה"ת המודרני היו חברי ארגון קומוניסטי בדרום לבנון (ולא הפתח' או החמאס). ב. באופן די קונסיסטנטי הטרור האיסלמי התפתח די בלי קשר לסכסוך עם ישראל (האחים המוסלמים במצריים וסוריה, הטרור האיסלמי באלג'יר, המהפכה השיעית האיראנית, הטרור הצ'צ'ני). כאשר הזרמים האיסלמיים חדרו לסכסוך הפלשתיני-יהודי (או ליתר דיוק חזרו אליו), המוטיב המרכזי שלהם היה נגד השחיתות ואזלת היד של הטרור הפלשתיני החילוני ולא רדיקליזציה של המאבק (מי שרוצה להמשיך לשעשע עצמו במעשיות כיצד תמרונים פוליטיים זניחים ומגוחכים של הממסד הפוליטי היהודי יצרו את הטרור האיסלמי העולמי, שום מציאות לא תצליח לשכנע אותו). ג. אני סבור שאינך רשאי לחמוק מן הטעון המרכזי שהבאתי. לא זרקתי באויר תאור פסיכולוגיסטי ("דמוני-פסיכופטי") נטול כל הקשר. טענתי טענה ספציפית מאוד: בגלל התרכובת הייחודית בעת המודרנית של דת עם טרור רדיקלי נוצר בטרור האיסלמי מאפיין ייחודי ושונה משאר תנועות הטרור: ההתרחקות ממטרות פוליטיות מוגדרות (הגדרה עצמית פוליטית) לכיוון של חסלנות אידיאולוגית וגזענית. בכך הטרור הפלשתיני קרוב יותר ל-KKK האמריקני מאשר לאצ"ל והלח"י. במציאות הדבר מתבטא בכך שגם ארגון כמו ה-IRA (ארגון טרור נבזי למדי המערב פוליטיקה עם פלילים) לא הניח מטעני חבלה ברכבות או חטפו והרגו אזרחים של בלגיה או ארה"ב, למרות שהקשרים בין המדינות הללו לבריטניה היו יותר עמוקים מהקשרים שלהן עם ישראל. הראשונים שעשו פעולות כאלו היו הטרוריסטים הפלשתיניים וההרחבה האיסלמית הגלובלית שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין אחר בו אני חולק עליך הוא התחזית הורודה שלך לגבי השלטון החמאסי. השלטון החמאסי עומד בפני 2 שלבים חשובים של תפיסת השלטון. אלו 2 שלבים נפרדים ולא אחד. א. כאשר כנופיה עולה לשלטון, מבחנה הראשון הוא "חיסול" הכנופיות האחרות (הפתח', התנזים, הנשיא וכדומ'). המבחן הזה נועד לענות על השאלה האם הכנופיה עלתה לשלטון כדי לבלות את זמנה בטרקלינים הפוליטיים הנעימים של העולם הגדול (ערבי ומערבי) או שהיא באה לשלוט. אם החמאס יכשל במבחן זה (כפי שנכשל האבו-ג'ילדה הנוכחי), לא יהיה שלב שני והאנדרלמוסיה העראפתית תמשך, אולי בתוספת הסלמה אורטורית-מילולית. ב. השלב השני, לאחר התבססות השלטון הוא הבחירה בין פוליטיקה פרגמטית-מתונה לבין רדיקליזציה והסלמה המתבטאות במדיניות של הליכה על הקצה. השלב הזה מתבטא בד"כ במאבק שקט בין גורמים פרגמטיים לגורמים רדיקליים בתוך השלטון עצמו. הנקודה העקרונית היא ש"הצלחה" בשלב הראשון היא תנאי הכרחי לקיום השלב השני, אבל לא תנאי מספיק כדי לקבוע מה תהיה ההכרעה בשלב השני. גם היטלר לאחר שעלה לשלטון חיסל את יריביו בימין (בס"א, בצבא ובפוליטיקה השמרנית) בליל הסכינים הארוכות וביסס את שלטונו כשלטון ממסדי ולא כשלטון אנרכיה של הרחוב. האם זה מנע את הרדיקליזציה של של הממסד השלטוני הגרמני שבאה אח"כ? איני אומר שתוצאת השלב השני ידועה מראש. להיפך, הסימנים לעת עתה הם חיוביים. אני רק אומר שההכרעה עדיין פתוחה. רצוי שהשלטון הישראלי יהיה מודע לכך שהכדור הפעם הוא במגרש החמאסי וינסה לחכות בסבלנות להכרעה ולא ימהר לקפוץ בהכרזות ואיומים שמטרתן ל"חנך" את החמאס, מעשה חמור קופץ בראש. כדאי הפעם להיות זהירים ונבונים. אין שום צורך כרגע לשלם במטבע קשה, צריך פשוט להתאפק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |