|
עניין אחר בו אני חולק עליך הוא התחזית הורודה שלך לגבי השלטון החמאסי. השלטון החמאסי עומד בפני 2 שלבים חשובים של תפיסת השלטון. אלו 2 שלבים נפרדים ולא אחד. א. כאשר כנופיה עולה לשלטון, מבחנה הראשון הוא "חיסול" הכנופיות האחרות (הפתח', התנזים, הנשיא וכדומ'). המבחן הזה נועד לענות על השאלה האם הכנופיה עלתה לשלטון כדי לבלות את זמנה בטרקלינים הפוליטיים הנעימים של העולם הגדול (ערבי ומערבי) או שהיא באה לשלוט. אם החמאס יכשל במבחן זה (כפי שנכשל האבו-ג'ילדה הנוכחי), לא יהיה שלב שני והאנדרלמוסיה העראפתית תמשך, אולי בתוספת הסלמה אורטורית-מילולית. ב. השלב השני, לאחר התבססות השלטון הוא הבחירה בין פוליטיקה פרגמטית-מתונה לבין רדיקליזציה והסלמה המתבטאות במדיניות של הליכה על הקצה. השלב הזה מתבטא בד"כ במאבק שקט בין גורמים פרגמטיים לגורמים רדיקליים בתוך השלטון עצמו.
הנקודה העקרונית היא ש"הצלחה" בשלב הראשון היא תנאי הכרחי לקיום השלב השני, אבל לא תנאי מספיק כדי לקבוע מה תהיה ההכרעה בשלב השני. גם היטלר לאחר שעלה לשלטון חיסל את יריביו בימין (בס"א, בצבא ובפוליטיקה השמרנית) בליל הסכינים הארוכות וביסס את שלטונו כשלטון ממסדי ולא כשלטון אנרכיה של הרחוב. האם זה מנע את הרדיקליזציה של של הממסד השלטוני הגרמני שבאה אח"כ? איני אומר שתוצאת השלב השני ידועה מראש. להיפך, הסימנים לעת עתה הם חיוביים. אני רק אומר שההכרעה עדיין פתוחה. רצוי שהשלטון הישראלי יהיה מודע לכך שהכדור הפעם הוא במגרש החמאסי וינסה לחכות בסבלנות להכרעה ולא ימהר לקפוץ בהכרזות ואיומים שמטרתן ל"חנך" את החמאס, מעשה חמור קופץ בראש. כדאי הפעם להיות זהירים ונבונים. אין שום צורך כרגע לשלם במטבע קשה, צריך פשוט להתאפק.
|
|