 |
|
 |
||
|
||||
 |
איכות המזון אמנם תעלה (וכך גם המחיר). אולם הרעיון היסודי שזה בזבוז כסף לא ישתנה. אני קצת מכיר משפחות שמקבלות סיוע במזון ואני יכול להגיד שהם מן הבררנים ביותר באוכל. מפעל ההזנה על כן תהיה בעלת אותה יעילות אפסית. איני מבין מדוע אי אפשר שכל מנהל בית ספר יחליט על מפעל הזנה וימכור אותו לתלמידים או לתורמים בשכונה לפי הצורך. אני ראיתי דבר כזה נעשה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מפני שאי אפשר להסתמך על זה ש*כל* מנהל בית ספר יעשה את זה. מנהל בית ספר בשכונת מצוקה עם רמת עבריינות גבוהה, יש לו הרבה בעיות אחרות ואולי מנקודת הראות העמוסה-מדי שלו - עדיף שהמדינה תטפל בעניין ההזנה, וגם אם המדינה תעשה את זה ביעילות לא מספיקה - בכל זאת, הילדים לא ישארו רעבים, או שלפחות *חלק* מהילדים לא ישארו רעבים, אלה שהם לא בררנים מדי והרעב הוא שמכתיב להם. ואשר לתורמים בשכונה - הרי זה חוזר לנושא שכבר נידון פה בימים האחרונים, אינני זוכר באיזה דיון - התורמים בדרך כלל אינם בשכונה, לא בשכונה ה*זאת*, ויש צורך לחפש אחריהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. אם בתי הספר הם של המדינה ואין תחרות אין סיבה שהמנהל יעשה משהו בכלל. אם יפריטו את מערכת החינוך מנהלי בתי הספר יעשו את כל הנדרש. מדיניות ריכוזית דורשת עוד ועוד טלאים של התערבות שרק גורמים לעוד נזק ובזבוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אני חושבת שעכשיו, לראשונה זה זמן רב, אני מתחילה להבין את ההגיון המנחה אותך: אתה מתכוון שאבא-נרקומן-שקוע-בחובות-אמא-נרקומנית-זונה, שנורא מעניין את הת** שלהם איפה הילד לומד, האם הוא בכלל לומד, מה הוא אוכל והאם הוא אוכל - ברגע שתהיה תחרות בין בתי הספר, הם יגידו לעצמם: "לא רוצים את המנהל בית ספר הפארש הזה, אנחנו נעביר את הממל'ה שלנו לבית ספר יותר טוב ו*יותר יקר* - ושם יעשו בשבילו את כל מה שצריך, לימודים, אוכל..." - נכון שסוף סוף הבנתי את ההגיון הצרוף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחרות בין בתי ספר: 1) אין שום סיבה שהמתחרים יהיו יותר יקרים. 2) העלאת האיכות אינה תלויה במעשיהם של 100% מההורים. מספיק נדידה של 20% לבי"ס אחר כדי שהמנהל יתקן דרכיו או יעוף. 3) לא כל הילדים יש להם הורים נרקומנים. וגם הורים אלו אוהבים את ילדם ויכולים לבחור בי"ס טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) איך זה שהתחרות לא תכלול הפרשי מחיר, והאם אין הדבר נוגד את עקרונות השוק החפשי שאתה מטיף להם? 3) בילדותי, וחלק מנעורי, חייתי בשכונה שהיו בה הורים נרקומנים. ודאי שהם אהבו את ילדיהם, אך רוב הזמן הם היו שרויים בעולם שאינני יודעת מהו, אך זה לא היה העולם הזה בו אתה ואני חיים, ואהבתם לילדיהם נשארה, למרבה הצער, בטווח התיאורטי בלבד. אשר לזה שהם "יכולים" לבחור בי"ס טוב - הם יכולים, הם יכולים הרבה דברים, אך רוב הזמן אין העולם המציאותי, הכולל את ילדיהם, חוצה את סף ההכרה שלהם במידה מספקת כדי לפעול בכיוון זה. והרי מפעלי הזנה למיניהם וכיו"ב - נועדו בראש ובראשונה לילדים אלה, ולאו דווקא לילדים שהוריהם אנשים מן היישוב המתפקדים היטב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) כשלציבור אין כסף, המתחרים יבנו את המוצרים שהם מוכרים לכיס של הצרכנים. 3) ילדים אלו זקוקים לעזרה. מפעל הזנה זה לעג לרש ובזבוז משאבים. אם הקהילה תדע שהאחריות עליה יהיו את המשאבים לעזור לילדים האלו קצת יותר מאשר ארוחה חמה בבי"ס. אבל כאשר הכל ניתן על ידי המדינה, תוך בזבוז משאבים אדיר, הקהילה פחות ששה לעזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את סעיף 1 לא הבנתי וגם אין סיכוי שאבין. נעזוב את זה. אני מבינה את דבריך לגבי "לעג לרש", אך יש מקרים בהם נחוץ לקיים את הצורך האלמנטרי הזה, הזנה, לפני כל היומרות האחרות. גם אינני מתווכחת על בזבוז המשאבים הממשלתי, אך אתה מסתמך על גוף נעלם ואמורפי שאין לו אפילו הגדרה מדוייקת - ה"קהילה", ועוד יותר מכך על ששונה (ואכן, בהחלט מדובר פה על ששון, זה לא סתם ביטוי) של האניגמה הנ"ל לעזור. אני, מה לעשות, עקב נסיון חיי, הרבה פחות אופטימית ממך. אם הבחירה בנושאים אלה היא בין הקיים לבין המקווה והמצופה - אני מעדיפה כבר את הממשלה, הקיימת ממילא, והפועלת רע מאוד - אבל קיימת ופועלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) הצורך להבין את העניין הזה חשוב מאוד. בלעדיו לא ניתן להבין גם את 3. נניח שאת מוכרת שעונים. האם תחזיקי שעוני יוקרה או שעוני 5 שקלים? זה תלוי במה הצרכנים שלך רוצים לקנות. אותו דבר קורה בבתי ספר. אם הצרכנים שלך רוצים חינוך אך ורק בעלות השובר הניתן על ידי המדינה זה מה שאת תספקי ואת תעשי את זה הכי טוב שאפשר. 3) הממשלה אוכלת את כל המשאבים של החברה ובכך הורסת את הסיכוי לתיקון. בעצם הדילה היא כזאת - את יכולה לתת בטוח 20% תיקון או לתת לחברה לעשות משהו בין 10-70%, מה עדיף. אני מאמין שהחברה תעבור בקלות את ה 20% (גם אם בדברים אחרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי חוסר ההבנה ראה תגובה 237633. והרי אנו מדברים על אותו הדבר עצמו - האם לא רק שאמכור שעוני חמש-שקל - אלא גם אעז לטעון, בחוצפתי - שהם שעונים ממש טובים? ומה הנסיון שלך עם שעוני חמש-שקל? (ובחינוך, ובהזנה?) הרי כל זה מראש עורבא פרח, וכיון שאין מדובר בשעונים אלא באוכל - עדיף כבר שיהיה גוף אחראי, גוף חרא, אבל בעל מינימום של אחריות, ולו מסיבות אלקטורליות - המדינה, אין מנוס. ואני לא תופסת, לא רק כאן אלא בכל רחבי האתר, כבר הרבה זמן - איך אתה מדבר באחוזים על דבר שאינו קיים ואין איש יודע מהו? הרי אחוזים הם דבר שיש לו איזה מינימום של משמעות כשהוא קיים, לפחות בשרטוטים, לפחות על הנייר (ואני מאוד בספק אם אפשר להעביר למדינתנו האומללה מודלים מיבשת אמריקה או אירופה. ומודלים מזרח אסייתיים - לא רוצה, אתה רוצה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) האחוזים הם להמחשה. לא רוצה לא צריך. תמחישי לעצמך בדרך אחרת את הנזק שאנו גורמים בכך שאנו לוקחים 150 מליון שקל וממנים בו מפעל הזנה שהתועלת שלו היא משהו כמו10 מליון שקלים וכל השאר הולך לאוכל שייזרק, משכורות למתווכים ומשגיחי כשרות ואוכל לילדים שיש להם מקרר מלא כל טוב בבית. 2) אם את מוכרת שעונים את תתני את הכי טוב ברמת המחיר. יש שעוני 5 שקלים שעובדים שבוע ויש כאלו שעובדים שנה. אם תמכרי את אלו שעובדים שבוע תגלי שאין לך קונים כי ההוא מש"ס מוכר שעונים שמחזיקים שנה. השאלה איננה האם שעוני ה 5 הם יותר טובים משעוני הזהב אלא האם נתת בתוך משבצת המחיר את הכי טוב. 3) הדיבורים הללו על "אי אפשר להעביר" לא מובנים לי. נא הסבירי את הכשל. מה לא בסדר היום? קחי סיכה ותשימי אותו על המפה ותגלי שיש ברדיוס של 10 ק"מ לפחות שלושה ארגוני חלוקת מזון לנזקקים. המדינה נכנסת להזנה לא בגלל שיש צורך, אלא כדי להשתלט על התחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי ראית בפעם האחרונה מישהו בונה בניינים עם דירות בעלות נמוכה? כל הבניינים שאני רואה הם עם "דירות יוקרה" ו"לובי מפואר", גם באזורים לא מי יודע מה משובחים. לעומת זאת, אני מכיר הרבה מאוד אנשים שישמחו לקנות דירה קטנה חדשה בזול יחסית, גם אם היא פחות מושקעת ואין שיש בחדר המדרגות. השוק החופשי, מה לעשות, מתאים את עצמו למי שיכול לשלם יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה יפה מאוד. לא בטוח שהיא תקפה לכל תחום, אבל היא בהחלט יפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, לא חסרות חנויות של ''כל דבר בשתי שקל''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך נאמר זאת, אני לא הייתי רוצה לחיות בחברה שבה אנשים מקבלים חינוך ב''שתי שקל''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? אתה לא רוצה לחיות כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע, החינוך שאני קיבלתי, לעניות דעתי, כן שוה משהו. רוב האנשים שסביבי קיבלו חינוך סביר. אני לא יודע מה רמת החינוך הציבורי כיום אבל אם כשביתי תגיע לגיל בית ספר, אגלה שרמת החנוך שבו היא באמת כל כך נמוכה, אשקול מחדש את נכונותי להשאר בארץ ולגדל בה את ילדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם לנסות ולהתאגד עם כמה הורים כמוך ולהקים בית ספר. יש כאלה במדינה ואפשר ללמוד מנסיונם. כמובן שיהיה לכך מחיר, משאבי זמן, כסף, והכרה בכך שיעקב אמר כאן כמה דברים נכונים על התערבות המדינה בחינוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי היא לא רק רמת החינוך שיקבלו הילדים שלי אלא גם מצב החברה שחלק ניכר מבניה מקבלים חינוך כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומכאן השאלה שבתגובה 239360 אני קיבלתי את החינוך ה"סטנדרטי" שקיבלו בתקופתי, וקיבלתי (להערכתי) חינוך ברמה סבירה. הילדים שלי (שוב, להערכתי) מקבלים גם היום חינוך (פורמלי, אני לא מדבר על הנזקים שנגרמים להם בבית) ברמה סבירה ואף יותר מכך. לגבי כלל החברה הישראלית - אני מפקפק בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה הילדים שלך לומדים, אם מותר לשאול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הילדים (הגדולים) שלי לומדים בבי"ס מנור כברי. אבל אם אנחנו כבר כאן, אז תיקון לתגובה 239417 אני קיבלתי את החינוך ה"סטנדרטי" שקיבלו בתקופתי, וקיבלתי (להערכתי) *השכלה* ברמה סבירה. לגבי החינוך שקיבלתי יש לי הסתיגויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהם נמצאים בתחרות עם בתיה"ס העירוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם הבאה שאתה שולח את ילדיך לבי''ס תגיד להם לאמר למנהל שלא נאה להציג אתר בהקמה אשר עודכן בפעם האחרונה בשנת הלימודים תש''ס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפילו שם הם מפקיעים מחירים... (וכבר ראיתי חנות ''הכל בדולר'' ששער הדולר שלהם נקבע על שבעה שקלים...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם מקדימים את זמנם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עובר לניחושים אבל נראה לי שהם נכונים. מי שקונה דירה הנמצאת על קרקע יקרה רוצה שיש בכניסה ומוכן לשלם את ההבדל הלא גדול. אם גם הקרקע במחסור (כי המנהל משחררו טיפין טיפין) אזי כל הדירות תמכרנה ועדיף למכור מה שיש לו מרווח רווח יותר גדול. לעומת זאת, באזורים עם קרקע זולה, הביקוש לדירות הוא לרוב ביקוש לדירות יותר גדולות. כלומר: האם הם מצליחים למכור את כל מה שהם בונים? כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. "דירות יוקרה" ו"לובי מפואר" זה מה שכותבים על שלט הפח מחוץ לאתר הבניה. אני די בטוח שאתה טועה באשר לקהל היעד של הדירות. ב. הגדרת שוק הבניה בישראל כ"שוק חופשי" היא הגזמה פראית. הממשלה שולטת באופן כמעט מוחלט בכל המרכיבים: קרקעות, מיסוי גבוה ומונופולים בחסות המדינה למלט וברזל לבניה. וזאת בלי להתייחס לכמות גדולה של בניה הנעשית במימון ממשלתי ישיר. הממשלה הייתה וממשיכה להיות הגורם העיקרי ליוקר הדיור בישראל. (שלא לדבר על חוק הגנת הדייר המונע באופן מוחלט בניה להשכרה) ג. השוק החופשי מתאים את עצמו לכל הצרכנים - כמעט כל סחורה שאתה יכול להעלות על דעתך עולה היום פחות משעלתה בעבר או שעולה במחיר דומה ועושה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עניתי אז כי חשבתי שברבי או אורי יענו יותר טוב. מכיון שלא ענו אענה אני כמיטב יכולתי. העלויות של תליית שלט - "דירות יוקרה" ושל שיש בלובי הינן קטנות וגוררות אחריהן פתיחת כיס הרבה יותר גדולה של הלקוח. כלומר בתוספת של X ש"ח כדי לתת מראה יוקרתי, הקבלן יכול להעלות את מחיר הדירה ב X כפול 2, 3 ואולי אפילו 10, רווח נאה וכדאי. המתחרה שיגיד אני שם רק את המינימום ההכרחי וגאה בכך לא יצליח למכור דירות כי מחירם יהיה קטן באופן לא משמעותי ממחיר "דירות היוקרה". הצרכן יקשר את המראה הזול עם איכות זולה, ויברח כל עוד נפשו בו. לגבי העלות הנמוכה באמת היא בלתי אפשרית בגלל עלויות קרקע, מימון ומיסוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אויש. לא רק שהוא ענה, גם אני עניתי. נא למחוק את ההודעה או סתם להתעלם ממנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שענית בערך אותו דבר. הרבה יותר גרוע לענות בפעם השניה ולטעון את ההיפך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לגבי שיש המחיר (למ''ר) של בתים חדשים תלוי כמעט בלעדית במיקום, לא רק בגלל עלות הקרקע שבמקרה של בניה רוויה מתחלקת בין המון דיירים. אלא בעיקר בגלל שאנשים מוכנים לשלם הרבה כסף כדי לחיות ב''מקום טוב'' והקבלן תמיד ינסה למכור במחיר הכי גבוה שהלקוח יהיה מוכן לשלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן? לא אכן, הבלים! ראה תגובתו של בר ביצוע לטענה דומה בנוגע לסמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה בכלל משווה בין סוסים להבלים עם שיש. איך אפשר להשוות קרקע למריחואנה. כמה רוע אפשר לבלוע? ואם במקרה היית רציני: הקבלנים בוודאי ינסו למכור בהכי הרבה שאפשר לפי המיקום. אבל אם יהיו להם הרבה בתים באשקלון אז הכי הרבה הזה יההי לא הרבה. וכן בסמים. כל סוחר ינסה למכור במחיר הכי גבוה שאפשר בתנאי שהוא יצליח למכור ושם יקבע המחיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא טענה דומה. נו באמת. יש דבר כזה, באמת זניח, הקרוי "היצע וביקוש". המוכר רוצה למכור במחיר הגבוה ביותר שניתן, המחיר הזה נקבע על ידי היצע וביקוש. דירה במרכז תל אביב נהנית משלוש תכונות עקריות א. יש מעט כאלו ב. יש הרבה שרוצים כאלו ג. אין דרך לייצר כאלו בזמן קצר מכאן שמי שמוכר דירה כזאת *יכול*, אם חשקה נפשו, לנקוב במחיר שהוא גבוה ממה שתשלם עבור דירה זהה בפרברי עכו. במקרה הסמים החוקיים: א. קל מאוד לייצר אותם ב. יש הרבה שרוצים מכאן שמי שמוכר סמים ביוקר עתיד למצוא את עצמו ללא לקוחות, מאחר וכל אחד יכול לייצר אותם ולמכור אותם במעט פחות נוצרת תחרות שמורידה את המחירים, בדיוק כמו בכל סחורה אחרת הנמכרת בשוק החופשי (ובוודאי אלו שלא מבוססות על משאב מוגבל כמו שטח אדמה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. קל מאוד לייצר אותם? אני לא בטוח. ב. יש הרבה שרוצים? לא נכון, כיום יש מעט שרוצים. החשש שלי הוא שאם קוקה קולה תתחיל לשווק הרואין תחת הסיסמא סוטול טעם החיים, יהיו הרבה שרוצים. קוקה קולה הצליחה באמצעות פיתוח נוסחא כימית סודית ליצור טעם יחודי שהרבה אנשים בעולם מוכנים לשלם עבורו מעט יותר ממה שדורשים המתחרים. במקרה שהיא תתחיל למכור הרואין, אני חושש שהיא תצליח ליצור "טעם" ייחודי שאנשים יהיו חייבים לשלם עבורו כמה שהיא תדרוש ובמקרה הזה היא תוכל לדרוש ותדרוש הרבה יותר. בכל מקרה כמו בהרבה תחומים בשוק יהיו שלושה או ארבעה יצרנים גדולים שיתאמו ביניהם מחירים ויעשו רווחים עצומים. אולי בשוליים יקומו כמה מתחרים קטנים שייצרו בכמויות קטנות אבל הם לא יצליחו לכבוש לעצמם נתח שוק משמעותי מאותה סיבה שהשוקולד של תעשיית ממתקים נצרת לא מצליח לדחוק את זה של עלית מהמדפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוקולד של תעשיית ממתקים נצרת לא מצליח לדחוק את עלית מהמדפים, אבל הוא מספיק כדי לאלץ את עלית לשמור על יחס איכות-מחיר מסוים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא באמת היה גורם בעל משמעות, עלית היתה קונה אותו (ע''ע ליבר, צ.ד., ורד הגליל, מקס ברנר והרבה קטנים שאפילו לא שמעת עליהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלית לא קנו את ורד הגליל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שכך נכתב פעם אפילו באייל, אבל אני פוחד לעצבן את מנוע החיפוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה, מצאתי: תגובה 218781 אמנם איזה נודניק הכחיש את מה שכתוב שם, אבל אני לא מתכוון להאמין לשמאלני מאנייק בויכוח עם ישראלי גאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלאת מחיר מלאכותית של דירות באזור מסוים עשויה לשפר את כדאיות הרכישה, מכיוון שבדרך כלל טוב יותר לגור באזור שבו האוכלוסיה אמידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת משהו לגבי סעיף 1 שלא הבנתי: אם מדובר ממילא במתחרים העומדים לשרת ציבור שאין לו כסף - מנין תתחיל כל הצירקולציה הזאת של בניית מוצר ושיווקו לאותם צרכנים מסויימים - איך, בעלויות נמוכות תוך הידיעה מראש שהרווחים יהיו נמוכים - תיווצר התחרות, ואיך ייוצרו מוצרים טובים וטובים יותר, חינוך, הזנה או כל דבר אחר - הרי זה יהיה בדיוק כמו היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל ילד יש שובר של 400-500 שקל לחודש. זה המון כסף. אפשר לעשות בו הרבה מאוד אם לא מבזבזים כמו היום. יהיה המוני בתי ספר שיקומו על מנת למשוך את הצרכנים האלו אליהם בלי לדרוש אגורה שחוקה נוספת כל השנה. אז נכון שממול יהיו בתי ספר שגובים מההורים עוד 500 שקל לחודש ועושים חוגי קדרות וטיול כל שבועיים אבל בין בתי הספר שלא גובים כסף נוסף תהיה תחרות שתדחק החוצה את אלו שמבזבזים את הכסף על מורים משעממים בעלי ותק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לגמרי מבינה את התמונה שאתה מצייר. מה שיהיה זה בתי ספר שגובים 500 ש"ח ועובדים בהם מורים שמוכנים לעבוד תמורת שכר מינימום וכאלו שגובים 2000 ש"ח ויש בהם מורים טובים. זהו במוכח המצב בארה"ב במקומות שיש בהם שוברים ולא חל כאן כל שיפור באיכות ההוראה בבתי הספר שבשכונות החלשות (לעומת זאת, חלה אינפלציית ציונים בכל בתי הספר וגם באוניברסיטאות, כי מי רוצה להכשיל את מקורות ההכנסה שלו?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכיתה של 25 תלמידים אפשר תמורת 400 ש"ח לילד להעשיק מורה וחצי באיכות גבוהה עד גבוהה מאוד. (אולי לא בעלת תואר שני ו 20 שנות ותק אבל היא כל כך טובה ששעתיים עם הכיתה יספיקו לה). לגבי הפערים: אכן יהיו פערים כמו שהיום יש פערים. אמנם היום מצמצמים את הפערים על ידי שכנוע חלק מאלו שיש להם כסף להשקיע אותו בכל דבר חוץ מחינוך. ובכך מגדילים את מספר חסרי החינוך, אבל אלו שרוצים משקיעים בחינוך ומשאירים מאחור את אלו שאין להם. איני יודע מה קורה בארה"ב, אודה לך אם תביאי לינק או תאור, אולם הנסיון בשבדיה ובעוד מקומות הוא שהחינוך הפרטי מעלה את הרמה של החינוך הציבורי ולא להיפך. בעצם זה גם המצב בארץ וברור למה. כשהתלמידים מתחילים לברוח לרשתות חרדיות אז מתחילים לעבוד על שיפור הרמה. כל עוד התלמידים לא בורחים, למה להתאמץ? לגבי הציונים איני מבין מה זה שייך. מטרת הציונים לעודד ילדים ללמוד. אם זה מקדם את ביה"ס ואת התלמידים לתת לכולם 100 מה הבעיה עם זה? אם האוניברסיטאות רוצות מבחני כניסה שיעשו ולא יבקשו ציונים מביה"ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא נכון. 25 כפול 400 שווה 10000. מורה וחצי באיכות גבוהה מאד בוודאי ישתכרו כ 11000 לחודש לפני תשלומים נוספים של המעביד. ומה על עלויות חשמל, חומרים, ריהוט, שיפוצים ותחזוקה, ספריה, מזכירות, הכשרה מקצועית, אחות בית ספר...נראה לי שיש לי יותר נסיון ממך בתקצוב ארגונים ואני חייבת להגיד לך שאין שום סיכוי שיותר מ 60 אחוז מהתקציב בבית ספר ילך למשכורות. 2. יהיו פערים גדולים יותר. אם ברצונך להקטין את הפערים, עליך לסבסד בתי ספר בשכונות מצוקה, כך שיוכלו להתחרות עם אלו שבשכונות מבוססות. 3. בארץ? במקום עבודה קודם שלי, יצא לי לראיין בוגרי תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטאות ישראליות. הירידה ברמה בעשור האחרון היא כל כך מובהקת שלא ברור לי מאיפה המצאת את זה שהחינוך הפרטי עוזר. קורות חיים של בוגרי מכללות לרוב הלכו ישר למגרסה, למעט מקרים חריגים ביותר. אני לא מכירה את המצב בחינוך היסודי והעל יסודי, אבל לפי מה שאתה אומר, ניכר שסעיף (2) שלי קולע בדיוק - החרדים מסבסדים את מערכת החינוך ומעניקים לילדים ולהוריהם טובות הנאה ולכן ההורים בוחרים במערכת שלהם. 4. מטרת הציונים היא כפולה - האחת לעודד ילדים, השנייה לסייע בשיבוץ בלימודי המשך. גם זו וגם זו נפגעות כשכל מי שמגיע לשיעורים מקבל 100. למה שהאוניברסיטאות יערכו מבחני כניסה? אם השיקול הוא כלכלי, לא יותר פשוט לקבל את מספר הסטודנטים המקסימלי האפשרי, בלי קשר ליכולותיהם ולדאוג שהם לא יכשלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ב 10000 ש"ח אפשר לתת תוכנית יפה מאוד עם מורים באיכות גבוהה (לא מאוד). לחילופין אפשר גם לתת תוכנית יפה ב 8000 ש"ח לכיתה או להגדיל את הכיתות ל 30 ילדים. אפשר לקצר את יום הלימודים או לארגן תכניות למידה עצמית. אפשר לעשות המון אם יש תחרות. אם אין תחרות - צועקים עוד כסף ולא עושים כלום. 2. איני רוצה להקטין פערים. אני רוצה להעלות את כולם ולא לחסום איש בגלל חברו. אשמח לתרום לבתי"ס פרטיים בשכונות מצוקה כפי שאני עשיתי בעבר. אבל איני מוכן שיעצרו את אלו שיש להם כדי לצמצם פערים. זו טפשות ורשעות. 3. על מה את מלינה. את צריכה לשמוח שצמצמו את הפערים. אבל לעניין. אין לי ספק שבתי הספר הממ"ד בפ"ת הם באיכות גבוהה יותר מאשר אילו לא היה תחרות מצד 3 בתי"ס פרטיים. אין לי ספק שבחיפה בתיה"ס הממלכתיים הם ברמה יחסית טובה כי הריאלי נושף בערפם. במקומות בהם אין תחרות אמיתית וזמינה אכן למה להתאמץ? האם המורים אדיוטים? 4. כל אחד יודע שלימודים בטכניון יותר כדאיים מלימודים במכללות בגלל שהמעסיקים סומכים על הטכניון. אם הטכניון ידפיס תארים (על משקל להדפיס כסף) הם יאבדו את הערך של התארים שלהם ואז הם יוכלו להתחרות עם המכללות במשבצת המחיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה שאתה אומר שזה נכון לא הופך את זה לנכון. בארה"ב, העלות של בית ספר פרטי לא מסובסד היא יותר מ $10000 לשנה לתלמיד ושל בית ספר מסובסד (על ידי כנסיות וכו') היא בסביבות ה $3500 לשנה. גם אם בישראל העלויות נמוכות יותר, הן עדיין לא נמוכות פי 7. 2. לא נכון. אם תסבסד בתי ספר באזורים בעייתיים, תעלה את כולם משום שההורים, מצידם, יתחרו בך ויסבסדו את החינוך בשכונות המבוססות. 3. גיחי. בתי הספר הממ"ד באזורים המוכרים לי תמיד היו פח אשפה של מערכת החינוך החילונית, ביחוד התיכונים (אני זוכרת איך בפני כמה מבני כיתתי, חילוניים גמורים, עמדה האופציה להירשם לתכנית מלאה בתיכון דתי או לתכנית חלקית ללא בגרות בתיכון חילוני גרוע במיוחד). התיכון הממ"ד הטוב ביותר שהכרתי היה ברמה של אורט, משמעותית מתחת לתיכונים הממלכתיים העיוניים. בפ"ת הם אולי ברמה טובה כי אין שם הרבה חילונים ולכן הם לא משמשים כפחי אשפה? (וזה תמיד היה המצב). האם אתה יכול להביא אפילו דוגמא אחת למקרה בו הקמת בתי ספר חרדיים העלתה את רמת החינוך? 4. מה שאתה אומר נכון בטווח הארוך. בעל עסק נבון צריך לווסת את המוניטין - כך למשל בתקופה בה יש דרישה גבוהה לבוגרי מדעי המחשב והמעסיקים אינם סלקטיביים, על הטכניון לפתוח את השערים כפי שהצעתי. בתקופה בה אין ביקוש, הוא יכול להרשות לעצמו לבנות מוניטין, משום שבכל מקרה אין ביקוש גדול ללימודי מחשבים. אני מעדיפה את המודל בו מטרת הטכניון היא להכשיר חוקרים ומהנדסים ולא לפעול כעסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) נעבור לעקרון. המדינה נותנת סכום כסף מסויים לכל ילד. מה רע בזה? 2) אם הכוונה היא לתת יותר כסף לתלמידים באזורים בעייתים כדי שיוכלו לקנות לעצמם חינוך (שוברים דפרנציאליים) אז אולי יש בזה משהו. אם הכוונה היא לשפוך כסף לבתי ספר ממשלתיים באזורי מצוקה אז חבל על הכסף. 3) חוויות על תיכוני ממ"ד זה מאוד נחמד אבל לא שייך לעניין. בפ"ת יש מספר רב של בתי ספר יסודיים פרטיים דתיים ויש תחרות ביניהם. זה מכריח את בתי הספר להיות טובים. כנ"ל הדוגמא של הריאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) הדבר היחיד הרע בזה הוא שחינוך תיכוני הוא לא מוצר שה-value היחיד שלו נמדד במידת הביקוש. זאת גם מכיוון שנדרשים תנאי סף אובייקטיביים ואחידים, וגם מכיוון שמנגנון ההיזון החוזר הם בעייתיים מאוד, כי לטעויות יש השלכות רחוקות טווח, בלתי הפיכות, וקשות לאיתור. בוא נציג את זה ככה: אתה חושב שצריך חוקי תנועה? למה שלא כל אזרח ינהג כאוות נפשו, בכל כלי רכב שבא לו? וניתן לחוקי הביקוש וההיצע להכתיב את נורמות הנהיגה, ולבתי המשפט להלחם במי שפגע באחר (זכויות שליליות, לא?). זאת במקום לבזבז כסף על רמזורים, טסטים, ונהיגה עפ"י המהירות המותרת. ניתן אפילו להסתמך על יועצי תחבורה ועתונות, ולחלק תלושים לביטוח חובה - כמו שאתה אוהב. מה רע בזה? 3) אולי זה לא ידוע לך אבל גם בין בתי הספר התיכוניים הממלכתיים יש תחרות קשה מאוד, בעיקר על יוקרה וציונים אבל גם על מורים, מגמות יחודיות, אוכלסיות מובחרות, פרסום, תורמים, מפעלי התנדבות ועוד. כל הורה שאיכפת לו באופן מינימלי מהילד עושה לא מעט shopping לפני שהוא בוחר תיכון. בדומה, יש תחרות בין האוניברסיטאות (שאינן מוסדות למטרות רווח). אז נכון, יש אי-יעילות. מצד שני תשווה את המצב לאוניברסיטאות והמכללות הפרטיות שעובדות בארץ - למיטב ידיעתי המצב שם לא מזהיר, יש נורמות של פרסום שקרי, שוחד, רמה נמוכה, תוכניות לימוד פרטצ'יות ושחרור בוגרים ברמה נמוכה. בקיצור, עושה רושם שבקרה ממלכתית לא מונעת תחרות, ושלפחות באספקטים מסויימים היא מבטיחה איכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את סעיף 2 רק חכמים רואים, הה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שביטלתי אותו, ובכסף השתמשתי כדי לשחד את מנגנון הפקידות המנופח של האתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אומרת בעצם ככה: מאחר וישנם כל מיני הורים חסרי אחריות שלא מתעניינים בחינם ילדיהם יש צורך להפקיע את הזכות להחליט בעניינים אלו מכלל ההורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, היא אומרת שבגלל שיש הורים כאלו צריך להיות מנגנון שדואג שגם ילדים להורים כאלו יקבלו סיכוי כלשהו. אם אתה רוצה להחליף את מערכת החינוך הממשלתית רשת דוכנים לחלוקת שוברים לבתי ספר פרטיים, אתה חייב במקביל לקיים מנגנון פיקוח בעל סמכויות שימנע מיזמים חרוצים ומלאי חזון להעביר את שווי התלוש ישירות להורים הנרקומניים תמורת עמלה (ולעזזל עם הילדים). או לפקח על רמת בתי הספר הללו כדי למנוע מצב שמסע פירסום מוצלח יהווה תחליף למתן שירות ברמה גבוהה (כפי שקורה היום בכל כך הרבה מקומות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא, היא אומרת שבגלל שיש הורים כאלו צריך להיות מנגנון שדואג שגם ילדים להורים כאלו יקבלו סיכוי כלשהו." אין לי שום וויכוח עם אמירה כזאת אבל זה לא מה שהיא אמרה. מה שהיא *כן* אמרה, לפחות במשתמע, הוא ששיטה כמו שיטת השוברים איננה טובה משום שיש אי אלו הורים שלא אכפת להם מהילדים וזה מספיק כדי לפסול את מתן אפשרות הבחירה לכל ההורים. "אם אתה רוצה להחליף את מערכת החינוך הממשלתית רשת דוכנים לחלוקת שוברים לבתי ספר פרטיים, אתה חייב במקביל לקיים מנגנון פיקוח בעל סמכויות שימנע מיזמים חרוצים ומלאי חזון להעביר את שווי התלוש ישירות להורים הנרקומניים תמורת עמלה (ולעזזל עם הילדים)." איך זה בדיוק קשור לשיטה המסויימת הזו? האם היום בתי ספר לא מקבלים תקציבים? האם היום אין אפשרויות מעילה? חוץ מזה, מפעל הונאה כמו זה שאתה מתאר עדיין יצטרך לנהל בית ספר עם תלמידים, בעלה הנרקומן של הזונה אולי לא יהיה מוטרד מהאיכות הנמוכה אבל שאר ההורים כן יהיו וזה מנגנון פיקוח הרבה יותר אפקטיבי (וזול) מבנאדם (בר שיחוד) שבא פעם בחודש כדי לברר האם הכל דופק. "או לפקח על רמת בתי הספר הללו כדי למנוע מצב שמסע פירסום מוצלח יהווה תחליף למתן שירות ברמה גבוהה (כפי שקורה היום בכל כך הרבה מקומות)." באמת? איפה? האם *אתה* היית שולח את ילדיך, שנה אחרי שנה, לבית ספר שהדבר היחידי שהוא עושה זה לפרסם את עצמו? אולי אתה רק בעצם "דואג" לאותם אחרים, אותם אהבלים שבאותה שניה שהם רואים בעיתון פרסומת הם מייד קונים את המוצר? מסתבר שאתה בעצם מסכים עם החשמנית: בעיניך אנשים אינם מסוגלים לקחת אחריות על חייהם ולכן יש להפקיע מידיהם את הסמכות להחליט ולהעבירה לידי אנשים "מוסמכים" מטעם הממשלה - לטובתם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע על אילו אהבלים אתה מדבר אבל אני יודע שחברות מצליחות מוציאות מליונים על פירסום בכל מיני אפיקים, ושפירסום מוכיח את עצמו כמקדם מכירות. מעט אנשים רואים פרסומת בעיתון ורצים לקנות מוצר, אבל הרבה מאוד אנשים חושבים שמקדונלדס זה מזון איכותי, טעים ומשתלם, הרבה מאוד אנשים חושבים שהעובדה שמודפס השם קלוין קליין על הטי שירט מצדיקה את תוית המחיר הכבירה שיש עליו, והמון אנשים חושבים שאין להם סיבה לחיות אם אין להם אינטרנט מהיר (במקרה של כמה מהם זה נכון אבל יש מספיק אנשים שעושים חיבור של 1.5 מגה כדי לקרוא ynet כי הם חשובים שזה הכי טוב). כשאתה מוכר מוצר (ובשיטה שלך החינוך הופך למוצר שמוכרים לציבור) אתה לא צריך לספק מוצר איכותי, אתה לא צריך לספק מוצר זול או יחס עלות תועלת סביר, מה שאתה צריך זה לגרום ללקוח לחשוב שהוא מקבל מוצר איכותי בזול, פירסום על אפיקיו השונים מצליח להקנות דימוי איכותי/יוקרתי/משתלם למוצרים שאינם כאלו פרסומת בעיתון לא תעשה את זה אבל מסע פירסום שכולל את כל האספקטים של מסע פרסום מוצלח (החל מפרסומות בעיתון, דרך פרסומות בצורת תוכניות טלויזיה אוביקטיביות לכאורה, מוספי חינוך בעיתונים, חסויות לאירועי תרבות ועוד כמה עשרות דברים מהסוג הזה יכול בהחלט להצמיד לבית ספר תדמית שהוא לא יצטרך בכלל להצדיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כשאתה מוכר מוצר (ובשיטה שלך החינוך הופך למוצר שמוכרים לציבור) אתה לא צריך לספק מוצר איכותי, אתה לא צריך לספק מוצר זול או יחס עלות תועלת סביר" על פי התסריט שלך, הבית שלך צריך היה להיות מלא וגדוש במוצרים חסרי תועלת שקנית רק בגלל שטיפת המוח. האם זה כך? כמה אחוזים מהתקציב החודשי שלך מוצאים על דברים חסרי תועלת או מוצרים מחורבנים שקנית רק בגלל הפרסומת? איזה סוג מחשב יש לך? איזה מסך? איזה טלוויזיה? איזה מקרר? (אולי אתה מחוסן?) אינני מכיר תחום אחד של מוצרים הנמכרים בשוק החופשי שלא נהנה משיפור אסטרונומי באיכות ובמחיר בחמישים (או מאה או מה שלא תרצה) השנה האחרונות. זאת עובדה אלמנטרית שאני מתקשה להאמין שאני צריך לדבר עליה בכלל. זה אמנם נכון שכמעט כל היצרנים משקיעים הרבה מאוד בפרסום אבל זה נובע בעיקר מהאיכות הסטנדרטית הטובה מאוד של מוצרים כיום. כאשר המוצר שאתה מוכר טוב באופן מובהק מהתחרות, אתה צריך מעט מאוד פרסום (תחשוב על סובארו בשנות השמונים למשל1) אבל ישנם מעט מאוד מקרים בהם המצב נשאר כך (בשוק חופשי), המתחרים שלך משתפרים וההבדלים המהותיים מטשטשים. כשהמצב כזה, אתה מתחיל להזדקק ליותר פרסום משום שקשה יותר להתבדל באיכות המוצר, ועדיין התדמית היא חלק קטן מאוד ברוב המוחלט של המוצרים שאני ואתה צורכים. מוצרים כמו אופנה, משקאות קלים או שירותי טלפון סלולרי מתאפיינם בעיקר בכך שאין שום הבדל מהותי ביניהם (וקשה לדמיין שיהיה כזה), זאת הסיבה העיקרית לכך שהם נסמכים בעיקר על התדמית. המוצרים זהים (ואיכותיים) והדרך היחידה לגרום לך להעדיף אותם על אחרים. כל זה כמובן איננו נוגע לעניין בתי הספר והשוברים. אף אחד לא יפתח בית ספר בשביל לעשות מיליונים. אם זה כל כך מטריד אותך, ניתן לדרוש שבתי הספר יהיו מלכ"רים אבל זה ממש לא נחוץ משום שהניהול הוא שקוף והצגת רווחים מופרזים בוודאי תעורר תמיהות אצל ההורים (אם אתה נשאר עם עודף של מיליון שקלים בקופה כל שנה, מדוע שלא תשקיע אותם בתשתית, העלאת שכר למורים, השגת מורים טובים יותר וכו.) באותה צורה, בוודאי תוכל לראות זאת, ניתן יהיה לוודא שלא מוצאים מיליונים (לשם מה?) על פרסום. התסריט שלך פשוט לא הגיוני. ודרך אגב, חינוך הוא מוצר, גם עכשיו. מדובר בדבר שאנשים צריכים ושנקנה בכסף2. נכון לעת עתה, המוצר הזה מסופק על ידי מונופול ואיכותו איננה משביעה רצון במיוחד, האם ייתכן שיש קשר בין הדברים (מונופול=איכות מוצר ירודה) ואם כן, אולי כדאי לנסות לטפל בבעיה? אולי באמצעות ביטול המונופול? 1 וכן, הליאונה הייתה אוטו מחורבן אם אתה *אוהב* לנהוג אבל היא קלעה בול לטעם הישראלי - זול ולא צריך הרבה מוסך. 2 והרי לך חידוש מרעיש - אתה משלם כסף עבור החינוך "חינם" משום שאתה משלם מיסים. והמורים המסורים המחנכים את ילדיך מקבלים, כמה בזוי, כסף עבור עבודתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם סיגריות? מוצר שעולה הרבה כסף, גורם נזק בריאותי, ממכר וגורם בפעמים הראשונות של שימוש בו להרגשה רעה. אחוז ניכר מהמשתמשים במוצר היה רוצה להפסיק אבל לא יכול בגלל שפיתח תלות גופנית ופסיכולוגית בו. למה אנשים מעשנים? בגלל שמערך שלם של פירסום ויחסי ציבור הצליח תוך שימוש בתעשית הקולנוע, הטלויזיה והמוזיקה לקשר בין עישון לתכונות שאנשים רוצים לייחס לעצמם, אין כאן עניין של איכות המוצר, אין כאן גם עניין של צורך. אני בהחלט לא מחוסן נגד פירסומות ומופתע מידי פעם כשאני מגלה את ההשפעה שיש להן עלי. אני גם מודע שברוב המקרים, כשאני בא לקנות בפעם הראשונה מוצר, אין לי מושג מה אני מקבל וכל מה שיש לי זה דימוי מלאכותי. בית ספר זה מסוג המוצרים שקשה להחליף (נירשמת, התחלת שנת לימודים, עכשיו לעבור לבית ספר אחר זו בעיה), רוב האנשים לא מכירים מבחר גדול של בתי ספר ככה שגם על המלצות קשה להסתמך (לרוב אדם שמרוצה מבית ספר X לא מכיר בכלל את Y). מה שנשאר זה הדימוי הציבורי ועליו אפשר להשפיע באמצעות מסעי פירסום ( בשליפה, הנה 3 רעיונות: מוסף חינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים, מתן חסות לשעשועוני ידע לתלמידים בגיל בית ספר, הפעלת קו מידע טלפוני להורים) אני לא דורש שבתי הספר יהיו מלכרים ואין לי בעיה עם זה שבעל בית הספר והמורים ירויחו כסף מהעניין. מה שחשוב לי זה שבשורה התחתונה כל ילד במדינה יקבל חינוך ברמה סבירה. אני עדיין לא רואה איך זה מתבצע בשיטת השוברים בלי פיקוח הדוק של גורם שלא מרויח מהעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בגלל שמערך שלם של פירסום ויחסי ציבור הצליח תוך שימוש בתעשית הקולנוע, הטלויזיה והמוזיקה לקשר בין עישון לתכונות שאנשים רוצים לייחס לעצמם, אין כאן עניין של איכות המוצר, אין כאן גם עניין של צורך." אין לטענות האלו שום ביסוס. איזה מערך של פרסום ויחסי ציבור? האינך יודע שמוטלות מגבלות חמורות ביותר על פרסום סיגריות? אסור לפרסם בטלוויזיה. אסור להשתמש בדוגמנים צעירים מגיל 40 בפרסומות בעיתון ואסור להראות אנשים מעשנים. כל זה לעומת שורה של קמפיינים הפוכים - נגד עישון. אנא האר את עיני, האם לדעתך התופעה של הברזה מביה"ס או פירסינג היא תוצאה של "מערך שלם של יחסי ציבור"? או שאולי אנשים עושים כל מיני דברים שהם "לא צריכים" בגלל ש... מתחשק להם? "אני בהחלט לא מחוסן נגד פירסומות ומופתע מידי פעם כשאני מגלה את ההשפעה שיש להן עלי. אני גם מודע שברוב המקרים, כשאני בא לקנות בפעם הראשונה מוצר, אין לי מושג מה אני מקבל וכל מה שיש לי זה דימוי מלאכותי." ובפעם השניה? בוא נניח שהחלטת לנסות פעם ראשונה תפוזינה בגלל שברגע שראית את הבקבוק קפצה לך לראש תמונה של שדיים רוטטים בתוך חולצה רטובה. שתית ולא היה טעים. האם תקנה עוד פעם? "בית ספר זה מסוג המוצרים שקשה להחליף..." כפי שציינתי, אין שום הגיון במהלך הזה (של פרסום מקיף) מראש ואין שום בסיס להנחה שאתה יכול לגרום לאנשים לעשות מה שאתה רוצה באמצעות פרסום, זוהי שטות מוחלטת. הטענה שלך שלהורים לא יהיה מושג איזה מין שירות מספק בית הספר יכולה להיות מבוססת רק על ההנחה שההורים אינם מסוגלים להבחין בדברים הבסיסיים ביותר (כמו האם הילד מרוצה, האם יש אלימות, האם המתקנים נראים טוב וכו.) וכן שהם אינם מסוגלים לדבר אחד עם השני ולהבחין, יחד, בתופעות לא רצויות בבית הספר. אם בבית ספר ממוצע ישנם 400 תלמידים משמעות הדבר שישנם בערך 800 הורים. האם נראה לך סביר שמתוך אוכלוסיה של 800 אנשים אף אחד לא יהיה מחונן ביכולת להבחין האם בית הספר עושה שירות טוב? "...אני עדיין לא רואה איך זה מתבצע בשיטת השוברים בלי פיקוח הדוק של גורם שלא מרויח מהעניין..." אינך רואה משום שאינך מבין כנראה את התהליכים הבסיסיים ביותר שקורים במשק חופשי ומתעלם לחלוטין מדברים הידועים לך היטב, כך אני מניח, על בירוקראטיה. בוא נעשה תרגיל קטן. בוא נניח ששירותי שיפוצים בבתים יסופקו על ידי "משרד השיפוצים" הממשלתי. התהליך יהיה כזה. אתה מזמין שיפוץ, אחרי שנתיים וחצי מגיעים המשפצים הממשלתיים, משפצים לך את הבית, אחרי גמר העבודה מגיע המפקח הממשלתי ומאשר או לא מאשר את העבודה וקובע אילו תיקונים נוספים יש לבצע בעוד שאתה, כבעל הבית נטול כל סמכות להגיד דבר. האם נראה לך שאיכות העבודה במקרה כזה תהיה גבוהה או נמוכה? האם למפקח הממשלתי *אכפת*? האם ייתכן שלבנאדם נטול אינטרס ישיר יהיה אכפת? למה? כדי שהפיקוח יהיה נאות, הגורם המפקח *חייב* להיות *בעל אינטרס* וחייב להיות בעל יכולת להפעיל סנקציות על הגורם המפוקח. הילד שהולך לבית הספר הוא הילד *שלך* ולכן בעל האינטרס העליון הוא *אתה* ולכן הפיקוח היעיל ביותר הוא הפיקוח ש*אתה* תפעיל על בית הספר. המפקח של משרד החינוך איננו צריך לשלוח את הילד *שלו* לבית הספר של הילד שלך, הסיכוי שיהיה לו אכפת יותר הוא אפס. הסנקציה שאתה יכול להפעיל על בית הספר היא הסנקציה האולטימטיבית. אתה יכול להצביע ברגליים ובכך לא רק להפעיל לחץ על בית הספר אלא גם להשיג את מה ש*אתה* רוצה באופן מיידי משום שעכשיו אתה שולח את ילדך לבית ספר אחר, טוב יותר. ומה המפקח הממשלתי יכול לעשות כאשר הוא מגלה ליקויים? לנזוף במורה? לאיים? דרושה שערוריה בקנה מידה פסיכי כדי לגרום למפקח כזה לדרוש פיטורי מורה (דבר שלדעתי מעולם לא קרה בישראל) או לסגור את בית הספר. האמונה העיוורת שלך ביכולות של הפיקוח ממשלתי לדאוג לסטנדרטים של איכות גובהה מרשימה ביותר. עוד לא הצלחתי להבין את הקשר שלה למציאות או לנסיון... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר על פרסומות בצורה של תשדיר בטלויזיה או מודעה בעיתון, אני מדבר על פרסומות הרבה פחות שקופות (למשל שרון סטון בסצנת החקירה משטרתית בסרט אינסטינקט בסיסי או סלאש מלהקת רובים ושושנים מעשן בשרשרת תוך כדי נגינה), על הפירסום הזה אין שום מגבלות. אפיק הפירסום הזה הופך יותר ויותר נפוץ ואין עליו כמעט שום פיקוח, אם שרון סטון עישנה כי הבמאי שלה היה סוכן פירסום בלי איזשהו תיכנון על ובלי שקיבל שכר על הקידום העצום שהוא עשה לעיסקי הסיגריות באמצעות הסרט הזה, כיום יש תיכנון על, יש שכר על הקידום והוא הרבה יותר אפקטיבי. על איזה צורך בסיסי עונה העישון (בניגוד להברזה מבית הספר או פירסינג). נכון אף אחד לא יבחר בית ספר על סמך פרסומת בטלויזיה, התפקיד של הפרסומת הזו הוא רק להרגיל אותך לשמוע את השם של בית הספר, הם רק ידאגו לצרף "מוסף חינוך מיוחד" לעיתוני סוף השבוע, לדחוף את השם שלו באיזושהי צורה לתוכנית מי רוצה להיות מליונר או הכספת, ועוד 2-3 דרכים להכניס לך אינפורמציה על הבוגרים המוצלחים שלו וליצור אצלך תחושה שבית הספר הזה הוא מצויין, התחושה תקבל חיזוקים מכל מיני כיוונים, חלק גדול מהם אתה לא זוכר אבל "ידוע" שבית הספר התיכון העיוני מקדונלדס ברחובות הוא בית ספר מעולה. בוא נסתכל על דוגמת השיפוצניק מורחבת. אתה רוצה לקנות דירה, אתה תלך לאתר של חברת ק. בלן בע"מ (אחרי שנתקלת בכתבה שממליצה על רכישת דירה באיזור דרום מערב גבעתיים במוסף הכלכלי של עיתוון) תבדוק אם הדירה ניראה לך יפה, אם היא מרווחת מספיק לצרכיך, אם המיקום שלה מתאים לך וכו'. אחרי זה תשכור את שירותי חברת ב. ודק כדי לודא שהבניין יציב והטיח איכותי ועוד מליון פרמטרים שאין לך שום מושג בהם. מה שאתה לא יודע זה שחברת ב. ודק היא חברת בת של חברת א.חזקות שבעליה מחזיק גם ב 20% ממניות ק. בלן ומניות מ. לט יצרנית הבטון שממנו ניבנה הבית, שהמוסף הכלכלי שהציג את האיזור כאיזור מתפתח ואיכותי הוא בעצם פרסומת. עכשיו, האם לא היית מעדיף שמי שיפקח על הבניה יהיה מישהו שלא מקבל את המשכורת שלו מחברת א. חזקות שבסופו של דבר מרויחה מכך שאתה קונה את הדירה? כדי שהפיקוח יהיה נאות צריכים להתקיים עוד תנאים, למשל שהמפקח יהיה בעל מספיק ידע ונסיון מקצועי, שהמפקח יקדיש לפיקוח זמן, יבצע ביקורות פתע ובקורות יזומות, שתהיה לו סמכות לפשפש במסמכים לערוך מבחנים השואתיים וכו'. לרוב הורים אין את היכולות הללו. אני לא חושב שביקורת ממשלתית תיתן איכות הכי טובה שאפשר, אבל האיכות של יותר מידי מוצרים מסחריים פופולריים היא כל כך נחותה שבנושאים חשובים/קיומיים כמו חינוך, בריאות ובטחון אני מעדיף את האלטרנטיבה. בעניין של שיטת השוברים אני רואה מספר בעיות מעבר לעניין הפירסום: 1. הנשרה של תלמידים במטרה לשמור על תדמית בית הספר. 2. העדר התיחסות לתלמידים "לא כלכליים", אתה עני עם צרכים מיוחדים (לצורך העניין תלמיד שזקוק עלמעט שיערי תיגבור הוא בעל צרכים מיוחדים, שלא לדבר על בעיות כמו קשיי למידה למיניהם) תיתקע עם בית ספר אחד באיזור שלך שבו מרוכזים רק תלמידים כאלו וההשקעה בהם היא אפשסית כי בעל העסק מתעניין רק בהשורה התחתונה ואין עליו שום פיקוח של גורם שהאינטרס שלו הוא שתקבל חינוך טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לך להרחיק. הרי איש מאיתנו לא חווה *באמת* את נפלאות הליברליזם הכלכלי (אפילו מגונניו באתר זה, מדגישים חזור והדגש שאפילו ארה"ב הנאורה עדיין נגועה בהרבה מאוד כיסי שליטה ממשלתיים). ובכן, מניין להם לדעת ששיטה זו היא היא הטובה? על בסיס (להמתין פעימה) *פרסומים*. כן, כן, ב"הדרך לשיעבוד1" מוסבר בבירור מה חסר לנו. -אויל, הרי זאת לא פרסומות, זה ניתוח מדוייק של המציאות! אולי, אבל מבחינתי זה כמו תפוזינה. יש ג'ינג'ית מהממת על העטיפה, אבל אני בחיים עוד לא טעמתי. כל פעם שאני טועם משהו דומה, ומתלונן, מסבירים לי שזה לא זה, ויש משהו אחר- אמיתי. 1 סתם, אין לי מושג, אני לא קולט את הערוץ הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה קצת מיותר להתווכח על "האם יתרונות השוק החופשי יפעלו בשוק החינוך" כאשר אינך מכיר ביתרונות השוק החופשי באופן כללי. אם אנסה לסכם את טענותיך אז אתה אומר כך: א. הנטיה של סחורות ושירותים בשוק החופשי היא להיות גרועים יותר ויקרים יותר. ב. לחברות מסחריות יש אינטרס להונות את הצרכנים. ג. לחברות מסחריות יש את הכוח להסתיר את א' וב' באמצעות מערכת מסועפת וקונספירטיבית של פרסום. מלבד, אולי, סעיף ג', אני מתקשה להאמין שגם המרקסיסט האדוק ביותר יסכים עם הטענות הללו ואני חושש, בלי להעליב, שאינך מביע את העמדות הללו מתוך היכרות עם המטריה. אני לא חושב שיש הרבה טעם בדיון כאשר הפער הוא כל כך יסודי ברמה העובדתית הפשוטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, הסתקרנתי. איך מרכסיסט אדוק יכול אולי לקבל את סעיף ג', אם הוא לא מקבל את הטענות בסעיפים א' ו-ב'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"רגע, הסתקרנתי. איך מרכסיסט אדוק יכול אולי לקבל את סעיף ג', אם הוא לא מקבל את הטענות בסעיפים א' ו-ב'?" אף אחד לא אמר שהשקפת העולם של המרקסיסטים לא כוללת סתירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הונאת הצרכנים אינה אינטרס של החברות המסחריות. היא אמצעי למימוש האינטרסים שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אז לגמרי לא הבנת אותי. המטרה של מי שמספק סחורות או שירותים בשוק החופשי היא להרויח כמה שיותר כסף. הדרכים לעשות את זה הן למכור יותר, למכור ביוקר ולהוזיל את העלות למוכר. יש כל מיני דרכים לעשות את זה: 1. למכור מוצרים באיכות ירודה במחיר מאוד זול. 2. לשוות למוצר שלך תדמית יוקרתית ע"י מסעי פירסום ובכך לתרץ בפני הלקוחות את המחיר הגבוה. 3. למכור מוצר איכותי במחיר הוגן. למרבה הצער הרושם הוא ש 1 ו 2 הרבה יותר פופולאריים. אם תיקח לדוגמא את מצב התזונה בארה"ב, שם האוכל נמכר ומסופק ע"י מנגנון השוק החופשי בלי התערבות ממשלתית. חלק גדול מהאנשים אוכלים אוכל בריא, אין (כמעט) רעב, כלומר כולם מקבלי כמויות אוכל על פי דרישתם והרוב מרגישים מרוצים. מי שלא אוכל "נכון" חושב שזו אשמתו. בשורה התחתונה, יש קבוצה לא מבוטלת של אנשים מהמעמדות הנמוכים שסובלים מעודף משקל קיצוני שמשולב עם תת תזונה. איך זה יכול להיות? כי המנגנונים של השוק החופשי דאגו לכך שהם יזרימו הרבה כסף לכיסים של רשתות מזון מהיר וסופרמרקטים תמורת מזון זבל. אף אחד לא הכריח אותם ללכ למקדונלדס, הם תמיד יכלו לקנות מוצרי יסוד ולהכין בעצמם אוכל יותר בריא אבל הם לא. השורה התחתונה היא שהשוק החופשי באמצעים שלו (פירסום, שיווק מכירת מוצרים באיכות ירודה, עידוד אורח חיים שאינו מאפשר לאנשים עניים לדאוג לבריאותם כראוי) נוטה להביא אנשים ממעמדות סוציואקונומיים נמוכים למצב רע.1 אני חושש שאם החינוך יתנהל בחוקים כאלו ללא שום פיקוח מלבד בחירת הצרכן (אין לי התנגדות עקרונית לשיטת השוברים או לתחרות אלא לביטול גורף של מנגנוני הביקרות) יהיו אנשים עם רמת חינוך ירודה. 1 אני לא טוען שיש להלאים את עסקי המזון בארה"ב אבל יש צורך לטפל בבעיה. לדעתי זו אחריות של הממשל שם לטפל בה בין אם ע"י פיקוח וחיוב בפירסום מתאים ובין אם ע"י יצירת מודעות דרך מערכת החינוך, רגע, לממשל אין שום שליטה על מערכת החינוך, שיט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורון, כפי שציינתי, אין טעם לדון במערכת החינוך כל עוד אינך מבין את המנגנונים של השוק החופשי באותם תחומים בהם הוא כן עובד. אין לטענה שלך בדבר האיכות שום ביסוס, לא תיאורתי ובוודאי לא מעשי, בכל קטגוריה אפשרית של מוצר (מלבד משקאות עם פתיתי זהב) יש היום היצע רחב של מוצרים איכותיים וזולים, לך לסופר ותבדוק, שאל את אמך מה היה המצב לפני עשרים שנה ותראה. בדוק כמה אנשים מוציאים היום על מזון (כחלק מהכנסתם) וכמה הוציאו לפני עשרים, ארבעים או מאה שנה ותבין כמה זה מגוחך. לטענת הרמאות, אם זאת נכונה אזי האחוז המכריע של העסקאות המסחריות שאתה מבצע מסתיימות בהונאה. עכשיו נותר רק לבדוק זאת סטטיסטית. פתח את המקרר שלך וספור את מספר המוצרים הכולל, עכשיו ספור את מספר המוצרים שקנית משום שהונו אותך. חזור על התרגיל בארון המטבח, בסלון (רהיטים, טלוויזיה, דיווידי וכו) ובשאר חלקי הבית. באשר להשמנה. רוב בני האדם נוטים לאכול, מעצם טבעם, יותר ממה שהם צריכים ובחברת שפע כמו ארה''ב הדבר פשוט אפשרי. אתה יכול להשמין באותה מידה גם ממזון שהוכן בבית והמזון של מקדונלד'ס הוא מזון איכותי וזול בכל מדד סביר מלבד עניין של ''טעם טוב'' אצל הגורמה. גם אכילת קרואסונים לארוחת בוקר, צהריים וערב תוביל אותך למצב דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שגם המשקאות עם פתיתי זהב השתבחו במהלך השנים. אני לא הזכרתי את המילה רמאות בשום מקום ולא טענתי לגבי אף פעולה שקורת במסגרת מנגנון השוק החופשי כאל רמאות. על הטענה שלך לגבי האיכות והמחיר של מקדונלדס אני חולק ( http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2941988,00.h... או http://www.nrg.co.il/online/1/ART/746/224.html ). רוב בני האדם לא רוצים להיות שמנים מאוד ולא רוצים להגיע למצב שעודף המשקל שלהם יסכן את חייהם. למה הם משמינים? כי הפעולות שלהם מושפעות לא רק מהבחירות הרציונאליות שלהם אלא גם מחוסר הבנה, דחפים ולחצים סביבתיים. אם הסביבה פועלת באגרסיביות כדי לשכנע אותם שקוקה קולה זה נהדר, האינסטינקטים שלהם גורמים להם להעדיף משקה מתוק על פני משקה בריא וההבנה שלהם לגבי המשמעות הקלורית של פחית קוקה קולה לקויה, הם ישמינו. באותה צורה רוב בני האדם רוצים שהילדים שלהם יקבלו חינוך טוב שיאפשר להם למצות את הפוטציאל שלהם ולהפוך לאנשים מצליחים, אחראיים למעשיהם, תרבותיים ומאושרים. כשאנחנו באים לפרוט את זה לפרוטות, רוב האנשים לא ידעו איך לעשות את זה, בתי ספר יכולים עם שיווק מתאים לשכנע הורים שהם הרבה יותר טובים ממה שהם, תוסיף לזה את העובדה שיש אנשים שאין להם אפשרות לבחור בגלל מצב כלכלי, שיש אנשים שההשכלה שלהם אינה מספיקה כדי להבחין בכך שבתי הספר של הילדים שלהם אינם טובים ותקבל שילדים משכבות סוציואקונומיות נמוכות הולכים לבתי ספר שמגדילים את הסיכויים שלהם להישאר באותה שכבה. מה שאני טוען שיש הבדל מהותי בין מקדונלדס לבית ספר. בעוד שביקור מזדמן במקדונלדס לא יגרום לך נזק בריאותי, ביקורים תכופים מידי כן יגרמו אותו. בבית ספר אין כזה דבר ביקורים מזדמנים. ברוב המקרים תלמידים נכנסים לבית ספר למשך כמה שנים טובות והוא המקור העיקרי שלהם לידע, הקניית הרגלי למידה וחלק חשוב מהחינוך. בגלל זה צריך למנוע קיום של בתי ספר שאינם עומדים בדרישות מינימום מסוימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני לא הזכרתי את המילה רמאות בשום מקום ולא טענתי לגבי אף פעולה שקורת במסגרת מנגנון השוק החופשי כאל רמאות" אם המוצר שאתה מוכר מחורבן אבל אתה יוצר מצגת, באמצעות הפרסום, שהוא בעצם טוב זאת רמאות. זה בדיוק מה שאתה טוען. רוצה לסגת מן הטענה הזאת? בבקשה. "לגבי האיכות והמחיר של מקדונלדס אני חולק" הלינקים שהבאת אינם מחזקים את הטענה שלך יותר מלינק להודעה שלך עצמך. "האינסטינקטים שלהם גורמים להם להעדיף משקה מתוק על פני משקה בריא וההבנה שלהם לגבי המשמעות הקלורית של פחית קוקה קולה לקויה, הם ישמינו." לפחות שאתה מכיר בכך שההעדפה למתוק היא עניין של אינסטינקט ולא של שטיפת מוח מפרסומות. אני מכיר לא מעט אנשים מאוד חכמים שמבינים טוב מאוד את המשמעות הקלורית של פחיות קוקה קולה והם עדיין שמנים. עוד מעט תטען שההודים הסינים והאפריקאים רזים בגלל שיש להם מודעות גבוהה יותר לבריאות. אני אעזור לך בשלב הבא בתאורית הקונספירציה. לא רק שמקדונלד'ס וקוקה קולה גורמים לאמריקאים להשמין הם גם, מהצד השני, גורמים להם להרגיש רע עם זה באמצעות פרסומות בהם מופעים דוגמניות רזות ואחרי זה הם מוכרים לכל אותם אנשים אבקות, מכשירי כושר ושאר אביזרי הרזיה. הכל מתוכנן מראש! על שאר הדברים אין הרבה טעם להגיד, כפי שכבר אמרתי, אם אינך מכיר ביתרונות השוק החופשי בתחומים שאינם חינוך אין טעם לדון בשאלה האם הם קיימים בתחום החינוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי ראית פרסומת שאומרת שמוצר הוא איכותי? בכלל מתי ראית פרסומות שאומרות משהו על המוצר? הפרסומת בסך הכל מציגה כמה דמויות מהמורדים מזמינים מק רויאל על גחלים. הם אשמים שמי שרואה את זה (במיוחד אם הוא ילד שמזדהה עם הדמויות מהסדרה) מקבל את הרושם שמקדונלדס זה מגניב, שהדמויות שהוא מעריץ אוכלות מקדונלדס או שהוא יכול להדמות להם אם רק יאכל את הקציצה שמנונית? הם רק "משווים תדמית צעירה ותוססת" למוצר שלהם. אני בהחלט מכיר ביתרונות השוק החופשי אלא שמדובר בראיה בקורתית ומפוקחת ולא אמונה דתית. שוק חופשי מביא הרבה טוב וגם כמה בעיות לא קלות. את הבעיות הללו אני מוכן לסבול ברוב המקרים אבל כשמדובר בחינוך בריאות ובטחון (אישי ולאומי) אני מעדיף לסבול בעיות אחרות של שחיתות וחוסר יעילות מאשר להתמודד עם הבעיות הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נבחן אזור של החינוך שכן נמצא בתחרות חופשית: קורסי הכנה לפסיכומטרי (יש גם לבגרות, אבל אני לא מכיר אותם אישית, אז לא נדבר עליהם). בפרסומות שלהם, כל מה שאני רואה זה אנשים שקיבלו 790 ומעלה1, ומספרים כמה הקורס קל ונוח וכיף. אז אפשר לפנות למכרים ולבקש המלצות. אני, למשל, מוכן להמליץ על היי קיו. אחלה קורס, מאוד נהניתי, המדריך היה מאוד נחמד ויצאתי עם ציון פיצוץ. עכשיו בעיה: האם הציון פיצוץ שלי הוא תוצאה של הקורס המצויין, או פשוט משום שאני מאוד מוכשר? יש לי מכר שעשה פסיכומטרי בלי שום קורס וקיבל יותר מ-790. אני מכיר אנשים שעשו את אותו הקורס כמוני וקיבלו הרבה יותר ממני, והרבה מאוד אנשים שעשו בדיוק את אותו הקורס, וקיבלו הרבה (הרבה) פחות3. אז ההמלצה שלי שווה משהו או לא? קשה לדעת. אז אתה עדיין עומד מול השאלה - איזה קורס (אם בכלל) לעשות? מה שיש לך בידיים זה (א) פרסומות של בעלי אינטרס, (ב) המלצות של אנשים שאין להם דרך להשוות בין המוצרים השונים. מה נשאר? להשוות מחירים, למחוק את ההצעה הנמוכה ביותר (נשמע חשוד, לא?), ולקחת את הבא בתור. אם ככה אתה מקווה להצליח בפסיכומטרי - בהצלחה. 1 יש עכשיו פרסומת רצה שמראה בחור אחד לובש חולצה שכתוב עליה "95 במתמטיקה", ומספר כמה הקורסים של (מי שזה לא יהיה) סייעו לו להשיג את הציון הזה. הפרסומת מסתיימת, איך לא, באיזו כוסית דדנית שלובשת חולצה עם "100 במתמטיקה" ("חרשנית", על פי אותו בחור). כמה מתערבים שאף אחד מהם לא קיבל יותר מ-80?2 2 כדי שלא יחשבו שאני מתנשא או משהו, לי יש 76 במתמטיקה, וגם זה רק בזכות המגן. 3 בית הספר אפשר לנו לעשות קורס מוזל בשיתוף פעולה עם היי קיו, כך שכמעט כל השכבה שלנו עשתה אותו ביחד. הציון הכי גבוה שנתקלתי בו היה 7954, אצלנו בכיתה, והציון הכי נמוך ששמעתי עליו היה בסביבות ה-450. 4 בכלל, כל הציונים בכיתה שלי (פרט לאחד או שניים) היו מעל 700, כך שכשהשווינו ציונים ציינו רק את שתי הספרות האחרונות. אנשים אחרים בשכבה מאוד התעצבנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שאתה מתאר, אם אתה יודע לבחור את הקורס הטוב אתה לא זקוק לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בדיחה דומה לגבי חישוב ציון סכם בטכניון (אם הצלחת לחשב אותו, התקבלת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני יוצא דופן, כי טעיתי בחישוב, אבל עדיין התקבלתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם נכשלת במבוא ללוגיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופתי ציונים מעל 700 היו מצרך די נדיר. היית יכול להתקבל איתם לטכניון עם בגרות גרועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כמה שנים לפני שהתחלתי ללמוד, הציון שלי בפסיכומטרי לבדו היה מכניס אותי לרפואה או למדעי המחשב. כשנרשמתי, הוא הספיק לי בקושי לתקשורת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, לא הייתי מגדיר את הקורסים לפסיכומטרי כ"חינוך". זה לא ממש דומה למקרה של בית ספר יסודי/תיכון. שנית, לא ברור לי מה אתה רוצה להגיד. מההיכרות שלי עם התחום (דרך חברים שעברו אותו, אני התכוננתי לבד) ההבדלים בין הקורסים של המכונים השונים הם מינוריים ביותר - עדות לתחרות העזה בתחום ופרי העתקה חסרת בושה בין המכונים, הספרים מאוד דומים, השיטות אותן שיטות והאלמנט המרכזי הוא עצם התרגול של תנאי הבחינה ואופי השאלות) על פי טענת "המכון הארצי לבחינות והערכה" אי אפשר כלל להתכונן לבחינה וגם אם זה לא נכון, היכולת האישית שלך היא הגורם המכריע בתוצאה שתקבל ולא איכות הקורס. התחושה שלי היא שהיתרון של הקורס הוא הנוחיות לאותם אלו שמתקשים לגייס את המשמעת העצמית להתכוננות בכוחות עצמם וזקוקים למסגרת (וכמובן שיש כאן הזדמנות נאה לבלות בחברת בני גילך, בעיקר מן המין השני). מכאן שההמלצה שלך היא בעצם מאוד רלוונטית. היא מתייחסת לפרמטרים המהותיים בקורס (לא היה משעמם מדי, נתנו מספיק שעות, היחס היה נחמד, היו הרבה חתיכות וכו.) לציון יש ממילא קשר די קלוש עם איכות הקורס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכון הארצי טוען שאי אפשר בכלל להתכונן, ועל גורמים אחרים מקובל כי היכולת האישית היא הגורם המכריע, והקורס יכול לתרום לכל היותר נקודות בודדות, וגם זאת לא הודות לאיכותו אלא בעיקר בגלל המשטר הקולקטיבי שהוא מספק. ובכל זאת, שגשוגו של הענף יוצר את הרושם כי הוא חשוב וחיוני מאין כמוהו. - הרי על דברים מסוג זה דיבר דורון יערי. אוקיי, אז זה לא "חינוך", אבל - המכונים האלה מוכרים מוצר (ההפרש בציון) שעצם קיומו לא הוכח, ולא זו בלבד - הם הצליחו בעשר (יותר?) השנים האחרונות לשכנע את הנרשמים הפוטנציאליים לאוניברסיטאות כי הקורס הוא שלב הכרחי בדרך לבחירה חפשית של נושא הלימוד, או אף שלב הכרחי בעצם האפשרות להתקבל. שוק חפשי ויזמה חפשית ומדינות מערב חפשיות, אבל... האם גם *בני אדם* חפשיים? לא בדיוק. מדובר בבני אדם שאינם משועבדים למלך, או לרודן קומוניסטי, אך הם משועבדים לגורמי שוק היוצרים, באמצעות פסיכולוגיה שיווקית מתוחכמת - צריכה בלתי נלאית, שברובה אינה קשורה בשום צרכים אמיתיים. האדם המודרני אינו נשלט ע"י טירנים פוליטיים-צבאיים מן הסוג הישן, הוא נשלט בשלט-רחוק פסיכולוגי ע"י העשירים-מאוד-מאוד, שעשרם לעולם אין בו די. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להגזים. האדם המודרני לא ''משועבד'' לא לקפטיליסט המרושע באמצעים פסיכולוגיים ולא למדינה המרשעת הגוזלת את כספו באלימות. לרישא של דבריך אני מסכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו סטודנט פוטנציאלי המשלם אלפי שקלים עבור קורס בלתי נחוץ? מהי בת שש עשרה המשלמת מחיר מופקע עבור מותג מסויים, כשהיא יכולה לקנות את אותם ג'ינס בשליש המחיר? מהי עורכת דין בת ארבעים העובדת קשה ובסופו של דבר משחיתה את מיטב כספה על כל מיני קרמים בצנצנות, שהיא משוכנעת, למרות השכלתה ותבונתה הרבה - שיהפכו אותה באורח פלא לבת עשרים? - לא אנשים משועבדים? צר לי, אני מבינה את האמירה "הגזמת", אבל בעיני זהו סוג של שיעבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיניי אלו הם בני-אדם הפועלים באופן קונפורמיסטי, כמו כולנו. אז אפשר להגיד שקונפורמיזים זה ''סוג של שעבוד'' - אבל זה יהיה בהשאלה. זה לא הופך אותנו למשועבדים באותו מובן בו אנו משועבדים לשליט דיקטטור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל קריטי בין שיעבוד של טירן פוליטי צבאי לשיעבוד של "העשירים מאוד מאוד" - כדי לשבור את שיעבוד הטירן הצבאי עלייך לקחת נשק ולהתחיל לירות באנשים, או שלא יזוז כלום. כדי לשבור את שיעבוד "העשיר מאוד מאוד", עלייך לפתח חשיבה עצמאית - ואף עשיר מאוד מאוד לא יוכל למנוע זאת ממך, בניגוד לטירן הצבאי, שיוכל לירות בך. את לא מסכימה? אגב, את די מגזימה עם "צריכה בלתי נלאית". כולנו קונפורמיסטים עד גבול מסויים, אבל אני לא חושב שרובנו צורכים באופן בלתי נלאה, ולרוב אנחנו צורכים דברים שכן משפרים את איכות חיינו. אבל מכוני פסיכומטרי הם באמת דוגמא, לדעתי, למסחטת כספים - והבעיה היא בראש ובראשונה באלו שהולכים אליהם, במקום לנסות לעשות את המבחן לבדם קודם כל. אם יש ביקוש, יהיה היצע, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, אבל - לא אתפלא אם בתוך כשלושים, ארבעים, חמישים שנה מהיום - הצורך להשתחרר מעולן של שכבות-על קפיטליסטיות יגיע (בעקיפין, לא באופן נראה לעין, והילד לא ייקרא בשמו) לידי עימותים המוניים חמושים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עולם ישן עדי יסוד נחריבה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדורנו זה כבר לא כל כך מובן מאליו שהאנושות תמשיך ותשרוד עוד עשרות שנים, אבל במידה שכן, התפתחות הטכנולוגיה משפרת את יכולת השליטה והתמרון באזרחים שאינם נמנים על השכבה השלטת, כך שסיכוייהם לארגן הפיכה מוצלחת הולכים ומתמעטים עם הזמן (ע"ע 1984 ומה בעצם עוד חסר כדי להגיע לשם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוצלחת? מי אמר מוצלחת? זאת באמת תהיה הפיכת נפל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, במסגרת פינתנו "הפיכות ומה למדנו מהן" - האם לדעתך ההפיכה הצרפתית/הקומוניסטית לא היו הפיכות נפל, במובן הרחב של המילה? (פרשי את "המובן הרחב של המילה" כראות עינייך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- אז שהוא ישבור ת'ראש. רצה TAKE II. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הרי על דברים מסוג זה דיבר דורון יערי. אוקיי, אז זה לא "חינוך", אבל - המכונים האלה מוכרים מוצר (ההפרש בציון) שעצם קיומו לא הוכח," אבל זה לא המוצר שהם מוכרים. אותו ציבור שהולך לקורס הולך לשם משום שהוא רוצה להתכונן ולשפר את סיכויי ההצלחה שלו והוא צריך מסגרת. זה *בדיוק* מה שמספקים הקורסים. (וההתכוננות עצמה היא בהחלט דבר שהמכון ממליץ עליו, וגם מספק חומרים לעשות כן, לבד) את מייחסת יותר מדי חשיבות למה שאומרים בפרסומות כאינדיקציה למוצר שאותו מוכרים, לא תמיד יש קשר (למעשה לעיתים רחוקות יש קשר) קחי למשל פרסומות לתחבושות הגייניות וטמפונים. על מה מדברים שם? על ווסת? ברור שלא. מדברים של על "להרגיש חופשיה ומשוחררת" וכו. האם תטעני שזו הונאה רק משום שהרגשת החופש והשחרור היא דבר בלתי מוכח? השוק מספק את הצרכים והרצונות של בני אדם, ואלו לא תמיד נראים מאוד רציונליים אבל זו לא השאלה, השאלה היא האם השוק מספק את הצורך או שהוא יוצר אותו. בואי נבחן את העניין: א. אנשים רוצים ללמוד באוניברסיטה או במכללה - זה בוודאי צורך "אמיתי". ב. כדי להתקבל לאוניברסיטה לעבור את הבחינה הפסיכומטרית - זאת עובדה. ג. מי שניגש פעם שניה או שהתכונן לבחינה, ישיג ציון יותר גבוה מול תאומו המנטלי שלא התכונן ומעולם לא נבחן - כלומר - להתכוננות יש אישהוא אפקט, גם אם מינורי, ומכאן שיש צורך בהתכוננות. ד. רוב האנשים מעדיפים ללמוד במסגרת - הצורך במסגרת הוא צורך "אמיתי" ה. המכונים הפסיכומטריים מספקים מסגרת - מכאן שהצורך בהם הוא צורך "אמיתי" אם כל זה איננו מספיק את מוזמנת להרהר בסגמנט הבא של השוק: מרפאים בקריסטלים, חוזי עתידות ומחלקי מיים קדושים. האפקט האובייקטיבי של כל אלו הוא אפס בריבוע ובכל זאת אנשים הולכים אליהם. למה? האם זה תוצר של שטיפת מוח המייצרת צורך מלאכותי. או שמדובר כאן בצורך אמיתי של אנשים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהניסיון שלי של קורס פסיכומטרי מתברר כי קיימת תחרות מתמדת בין המכון הארצי לבין המכונים, תחרות המעלה את רמת קושי הבחינה בצורה בלתי פוסקת. לחברה חזקים תמיד יש יתרון כאן אך משום נוצרה כאן תחרות מתמדת שרק מגבירה את הלחץ להעלות את הרמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המכון הארצי טוען כי קורסי הכנה לפסיכומטרי אינם משפרים את הציונים מדוע הוא מרגיש צורך להעלות את רמת הקושי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר. המכון הארצי לא יכול לטעון שקורס ההכנה עוזר לעבור את המבחן כי אז המבחן הזה יהפוך להיות לא לגיטימי. מצד שני קורס ההכנה עוזר לעבור את המבחן בציון טוב יותר ולכן המכון להערכה חייב להעלות את הרמה כדי לשמור על ממוצעים והתפלגויות ציונים תואמות לאילו של שנים קודמות. התוצאה היא שמכוני ההכנה בעצם מגביהים את רמת היכולת להצליח בפסיכומטרי הנדרשת ממועמד ללימודים ויוצרים לעצמם לקוחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע הכרזה של המכון הארצי שקורס הכנה עוזר לעבור את המבחן (מה זה בכלל לעבור מבחן פסיכמוטרי? זה לא שניתן להיכשל...) הופכת את המבחן ללא לגיטימי? האם אתה מסוגל לחשוב על איזשהו מבחן אבסולוטי שלא יכול להיות מושפע מגורמים אחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המבחן הפסיכומטרי אמור לאמוד את הסיכויים שלי להצליח בלימודים אקדמיים. אם קורס יאפשר לי להשיג ציון יותר גבוה זהו סימן שהמבחן לא מודד את ממה שהוא אמור למדוד אלא מודד גם את איכות הקורס שעברתי שמושפע בין היתר ממצבי הכלכלי. אם המבחן לא מודד את היכולת שלי להצליח בלימודים1 אלא את היכולת שלי לבחור ולשלם עבור קורס הכנה איכותי אז הוא לא אמצעי לגיטימי לסינון נרשמים לאוניברסיטה. 1 או לא רק את היכולת הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ומי שביכולתו לשפר את הציון באמצעים כלשהם (קורס או כל דבר אחר) כנראה שביכולתו גם לשפר את הסיכויים שלו להצליח בלימודים אקדמים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |