בתשובה לחשמנית על מונית, 03/08/04 11:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1) כשלציבור אין כסף, המתחרים יבנו את המוצרים שהם מוכרים לכיס של הצרכנים. 3) ילדים אלו זקוקים לעזרה. מפעל הזנה זה לעג לרש ובזבוז משאבים. אם הקהילה תדע שהאחריות עליה יהיו את המשאבים לעזור לילדים האלו קצת יותר מאשר ארוחה חמה בבי"ס. אבל כאשר הכל ניתן על ידי המדינה, תוך בזבוז משאבים אדיר, הקהילה פחות ששה לעזור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את סעיף 1 לא הבנתי וגם אין סיכוי שאבין. נעזוב את זה. אני מבינה את דבריך לגבי "לעג לרש", אך יש מקרים בהם נחוץ לקיים את הצורך האלמנטרי הזה, הזנה, לפני כל היומרות האחרות. גם אינני מתווכחת על בזבוז המשאבים הממשלתי, אך אתה מסתמך על גוף נעלם ואמורפי שאין לו אפילו הגדרה מדוייקת - ה"קהילה", ועוד יותר מכך על ששונה (ואכן, בהחלט מדובר פה על ששון, זה לא סתם ביטוי) של האניגמה הנ"ל לעזור. אני, מה לעשות, עקב נסיון חיי, הרבה פחות אופטימית ממך. אם הבחירה בנושאים אלה היא בין הקיים לבין המקווה והמצופה - אני מעדיפה כבר את הממשלה, הקיימת ממילא, והפועלת רע מאוד - אבל קיימת ופועלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) הצורך להבין את העניין הזה חשוב מאוד. בלעדיו לא ניתן להבין גם את 3. נניח שאת מוכרת שעונים. האם תחזיקי שעוני יוקרה או שעוני 5 שקלים? זה תלוי במה הצרכנים שלך רוצים לקנות. אותו דבר קורה בבתי ספר. אם הצרכנים שלך רוצים חינוך אך ורק בעלות השובר הניתן על ידי המדינה זה מה שאת תספקי ואת תעשי את זה הכי טוב שאפשר. 3) הממשלה אוכלת את כל המשאבים של החברה ובכך הורסת את הסיכוי לתיקון. בעצם הדילה היא כזאת - את יכולה לתת בטוח 20% תיקון או לתת לחברה לעשות משהו בין 10-70%, מה עדיף. אני מאמין שהחברה תעבור בקלות את ה 20% (גם אם בדברים אחרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי חוסר ההבנה ראה תגובה 237633. והרי אנו מדברים על אותו הדבר עצמו - האם לא רק שאמכור שעוני חמש-שקל - אלא גם אעז לטעון, בחוצפתי - שהם שעונים ממש טובים? ומה הנסיון שלך עם שעוני חמש-שקל? (ובחינוך, ובהזנה?) הרי כל זה מראש עורבא פרח, וכיון שאין מדובר בשעונים אלא באוכל - עדיף כבר שיהיה גוף אחראי, גוף חרא, אבל בעל מינימום של אחריות, ולו מסיבות אלקטורליות - המדינה, אין מנוס. ואני לא תופסת, לא רק כאן אלא בכל רחבי האתר, כבר הרבה זמן - איך אתה מדבר באחוזים על דבר שאינו קיים ואין איש יודע מהו? הרי אחוזים הם דבר שיש לו איזה מינימום של משמעות כשהוא קיים, לפחות בשרטוטים, לפחות על הנייר (ואני מאוד בספק אם אפשר להעביר למדינתנו האומללה מודלים מיבשת אמריקה או אירופה. ומודלים מזרח אסייתיים - לא רוצה, אתה רוצה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) האחוזים הם להמחשה. לא רוצה לא צריך. תמחישי לעצמך בדרך אחרת את הנזק שאנו גורמים בכך שאנו לוקחים 150 מליון שקל וממנים בו מפעל הזנה שהתועלת שלו היא משהו כמו10 מליון שקלים וכל השאר הולך לאוכל שייזרק, משכורות למתווכים ומשגיחי כשרות ואוכל לילדים שיש להם מקרר מלא כל טוב בבית. 2) אם את מוכרת שעונים את תתני את הכי טוב ברמת המחיר. יש שעוני 5 שקלים שעובדים שבוע ויש כאלו שעובדים שנה. אם תמכרי את אלו שעובדים שבוע תגלי שאין לך קונים כי ההוא מש"ס מוכר שעונים שמחזיקים שנה. השאלה איננה האם שעוני ה 5 הם יותר טובים משעוני הזהב אלא האם נתת בתוך משבצת המחיר את הכי טוב. 3) הדיבורים הללו על "אי אפשר להעביר" לא מובנים לי. נא הסבירי את הכשל. מה לא בסדר היום? קחי סיכה ותשימי אותו על המפה ותגלי שיש ברדיוס של 10 ק"מ לפחות שלושה ארגוני חלוקת מזון לנזקקים. המדינה נכנסת להזנה לא בגלל שיש צורך, אלא כדי להשתלט על התחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי ראית בפעם האחרונה מישהו בונה בניינים עם דירות בעלות נמוכה? כל הבניינים שאני רואה הם עם "דירות יוקרה" ו"לובי מפואר", גם באזורים לא מי יודע מה משובחים. לעומת זאת, אני מכיר הרבה מאוד אנשים שישמחו לקנות דירה קטנה חדשה בזול יחסית, גם אם היא פחות מושקעת ואין שיש בחדר המדרגות. השוק החופשי, מה לעשות, מתאים את עצמו למי שיכול לשלם יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה יפה מאוד. לא בטוח שהיא תקפה לכל תחום, אבל היא בהחלט יפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, לא חסרות חנויות של ''כל דבר בשתי שקל''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך נאמר זאת, אני לא הייתי רוצה לחיות בחברה שבה אנשים מקבלים חינוך ב''שתי שקל''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? אתה לא רוצה לחיות כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע, החינוך שאני קיבלתי, לעניות דעתי, כן שוה משהו. רוב האנשים שסביבי קיבלו חינוך סביר. אני לא יודע מה רמת החינוך הציבורי כיום אבל אם כשביתי תגיע לגיל בית ספר, אגלה שרמת החנוך שבו היא באמת כל כך נמוכה, אשקול מחדש את נכונותי להשאר בארץ ולגדל בה את ילדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם לנסות ולהתאגד עם כמה הורים כמוך ולהקים בית ספר. יש כאלה במדינה ואפשר ללמוד מנסיונם. כמובן שיהיה לכך מחיר, משאבי זמן, כסף, והכרה בכך שיעקב אמר כאן כמה דברים נכונים על התערבות המדינה בחינוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי היא לא רק רמת החינוך שיקבלו הילדים שלי אלא גם מצב החברה שחלק ניכר מבניה מקבלים חינוך כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומכאן השאלה שבתגובה 239360 אני קיבלתי את החינוך ה"סטנדרטי" שקיבלו בתקופתי, וקיבלתי (להערכתי) חינוך ברמה סבירה. הילדים שלי (שוב, להערכתי) מקבלים גם היום חינוך (פורמלי, אני לא מדבר על הנזקים שנגרמים להם בבית) ברמה סבירה ואף יותר מכך. לגבי כלל החברה הישראלית - אני מפקפק בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה הילדים שלך לומדים, אם מותר לשאול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הילדים (הגדולים) שלי לומדים בבי"ס מנור כברי. אבל אם אנחנו כבר כאן, אז תיקון לתגובה 239417 אני קיבלתי את החינוך ה"סטנדרטי" שקיבלו בתקופתי, וקיבלתי (להערכתי) *השכלה* ברמה סבירה. לגבי החינוך שקיבלתי יש לי הסתיגויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהם נמצאים בתחרות עם בתיה"ס העירוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם הבאה שאתה שולח את ילדיך לבי''ס תגיד להם לאמר למנהל שלא נאה להציג אתר בהקמה אשר עודכן בפעם האחרונה בשנת הלימודים תש''ס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפילו שם הם מפקיעים מחירים... (וכבר ראיתי חנות ''הכל בדולר'' ששער הדולר שלהם נקבע על שבעה שקלים...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם מקדימים את זמנם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עובר לניחושים אבל נראה לי שהם נכונים. מי שקונה דירה הנמצאת על קרקע יקרה רוצה שיש בכניסה ומוכן לשלם את ההבדל הלא גדול. אם גם הקרקע במחסור (כי המנהל משחררו טיפין טיפין) אזי כל הדירות תמכרנה ועדיף למכור מה שיש לו מרווח רווח יותר גדול. לעומת זאת, באזורים עם קרקע זולה, הביקוש לדירות הוא לרוב ביקוש לדירות יותר גדולות. כלומר: האם הם מצליחים למכור את כל מה שהם בונים? כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. "דירות יוקרה" ו"לובי מפואר" זה מה שכותבים על שלט הפח מחוץ לאתר הבניה. אני די בטוח שאתה טועה באשר לקהל היעד של הדירות. ב. הגדרת שוק הבניה בישראל כ"שוק חופשי" היא הגזמה פראית. הממשלה שולטת באופן כמעט מוחלט בכל המרכיבים: קרקעות, מיסוי גבוה ומונופולים בחסות המדינה למלט וברזל לבניה. וזאת בלי להתייחס לכמות גדולה של בניה הנעשית במימון ממשלתי ישיר. הממשלה הייתה וממשיכה להיות הגורם העיקרי ליוקר הדיור בישראל. (שלא לדבר על חוק הגנת הדייר המונע באופן מוחלט בניה להשכרה) ג. השוק החופשי מתאים את עצמו לכל הצרכנים - כמעט כל סחורה שאתה יכול להעלות על דעתך עולה היום פחות משעלתה בעבר או שעולה במחיר דומה ועושה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עניתי אז כי חשבתי שברבי או אורי יענו יותר טוב. מכיון שלא ענו אענה אני כמיטב יכולתי. העלויות של תליית שלט - "דירות יוקרה" ושל שיש בלובי הינן קטנות וגוררות אחריהן פתיחת כיס הרבה יותר גדולה של הלקוח. כלומר בתוספת של X ש"ח כדי לתת מראה יוקרתי, הקבלן יכול להעלות את מחיר הדירה ב X כפול 2, 3 ואולי אפילו 10, רווח נאה וכדאי. המתחרה שיגיד אני שם רק את המינימום ההכרחי וגאה בכך לא יצליח למכור דירות כי מחירם יהיה קטן באופן לא משמעותי ממחיר "דירות היוקרה". הצרכן יקשר את המראה הזול עם איכות זולה, ויברח כל עוד נפשו בו. לגבי העלות הנמוכה באמת היא בלתי אפשרית בגלל עלויות קרקע, מימון ומיסוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אויש. לא רק שהוא ענה, גם אני עניתי. נא למחוק את ההודעה או סתם להתעלם ממנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שענית בערך אותו דבר. הרבה יותר גרוע לענות בפעם השניה ולטעון את ההיפך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לגבי שיש המחיר (למ''ר) של בתים חדשים תלוי כמעט בלעדית במיקום, לא רק בגלל עלות הקרקע שבמקרה של בניה רוויה מתחלקת בין המון דיירים. אלא בעיקר בגלל שאנשים מוכנים לשלם הרבה כסף כדי לחיות ב''מקום טוב'' והקבלן תמיד ינסה למכור במחיר הכי גבוה שהלקוח יהיה מוכן לשלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן? לא אכן, הבלים! ראה תגובתו של בר ביצוע לטענה דומה בנוגע לסמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה בכלל משווה בין סוסים להבלים עם שיש. איך אפשר להשוות קרקע למריחואנה. כמה רוע אפשר לבלוע? ואם במקרה היית רציני: הקבלנים בוודאי ינסו למכור בהכי הרבה שאפשר לפי המיקום. אבל אם יהיו להם הרבה בתים באשקלון אז הכי הרבה הזה יההי לא הרבה. וכן בסמים. כל סוחר ינסה למכור במחיר הכי גבוה שאפשר בתנאי שהוא יצליח למכור ושם יקבע המחיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא טענה דומה. נו באמת. יש דבר כזה, באמת זניח, הקרוי "היצע וביקוש". המוכר רוצה למכור במחיר הגבוה ביותר שניתן, המחיר הזה נקבע על ידי היצע וביקוש. דירה במרכז תל אביב נהנית משלוש תכונות עקריות א. יש מעט כאלו ב. יש הרבה שרוצים כאלו ג. אין דרך לייצר כאלו בזמן קצר מכאן שמי שמוכר דירה כזאת *יכול*, אם חשקה נפשו, לנקוב במחיר שהוא גבוה ממה שתשלם עבור דירה זהה בפרברי עכו. במקרה הסמים החוקיים: א. קל מאוד לייצר אותם ב. יש הרבה שרוצים מכאן שמי שמוכר סמים ביוקר עתיד למצוא את עצמו ללא לקוחות, מאחר וכל אחד יכול לייצר אותם ולמכור אותם במעט פחות נוצרת תחרות שמורידה את המחירים, בדיוק כמו בכל סחורה אחרת הנמכרת בשוק החופשי (ובוודאי אלו שלא מבוססות על משאב מוגבל כמו שטח אדמה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. קל מאוד לייצר אותם? אני לא בטוח. ב. יש הרבה שרוצים? לא נכון, כיום יש מעט שרוצים. החשש שלי הוא שאם קוקה קולה תתחיל לשווק הרואין תחת הסיסמא סוטול טעם החיים, יהיו הרבה שרוצים. קוקה קולה הצליחה באמצעות פיתוח נוסחא כימית סודית ליצור טעם יחודי שהרבה אנשים בעולם מוכנים לשלם עבורו מעט יותר ממה שדורשים המתחרים. במקרה שהיא תתחיל למכור הרואין, אני חושש שהיא תצליח ליצור "טעם" ייחודי שאנשים יהיו חייבים לשלם עבורו כמה שהיא תדרוש ובמקרה הזה היא תוכל לדרוש ותדרוש הרבה יותר. בכל מקרה כמו בהרבה תחומים בשוק יהיו שלושה או ארבעה יצרנים גדולים שיתאמו ביניהם מחירים ויעשו רווחים עצומים. אולי בשוליים יקומו כמה מתחרים קטנים שייצרו בכמויות קטנות אבל הם לא יצליחו לכבוש לעצמם נתח שוק משמעותי מאותה סיבה שהשוקולד של תעשיית ממתקים נצרת לא מצליח לדחוק את זה של עלית מהמדפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוקולד של תעשיית ממתקים נצרת לא מצליח לדחוק את עלית מהמדפים, אבל הוא מספיק כדי לאלץ את עלית לשמור על יחס איכות-מחיר מסוים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא באמת היה גורם בעל משמעות, עלית היתה קונה אותו (ע''ע ליבר, צ.ד., ורד הגליל, מקס ברנר והרבה קטנים שאפילו לא שמעת עליהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלית לא קנו את ורד הגליל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שכך נכתב פעם אפילו באייל, אבל אני פוחד לעצבן את מנוע החיפוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה, מצאתי: תגובה 218781 אמנם איזה נודניק הכחיש את מה שכתוב שם, אבל אני לא מתכוון להאמין לשמאלני מאנייק בויכוח עם ישראלי גאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלאת מחיר מלאכותית של דירות באזור מסוים עשויה לשפר את כדאיות הרכישה, מכיוון שבדרך כלל טוב יותר לגור באזור שבו האוכלוסיה אמידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת משהו לגבי סעיף 1 שלא הבנתי: אם מדובר ממילא במתחרים העומדים לשרת ציבור שאין לו כסף - מנין תתחיל כל הצירקולציה הזאת של בניית מוצר ושיווקו לאותם צרכנים מסויימים - איך, בעלויות נמוכות תוך הידיעה מראש שהרווחים יהיו נמוכים - תיווצר התחרות, ואיך ייוצרו מוצרים טובים וטובים יותר, חינוך, הזנה או כל דבר אחר - הרי זה יהיה בדיוק כמו היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל ילד יש שובר של 400-500 שקל לחודש. זה המון כסף. אפשר לעשות בו הרבה מאוד אם לא מבזבזים כמו היום. יהיה המוני בתי ספר שיקומו על מנת למשוך את הצרכנים האלו אליהם בלי לדרוש אגורה שחוקה נוספת כל השנה. אז נכון שממול יהיו בתי ספר שגובים מההורים עוד 500 שקל לחודש ועושים חוגי קדרות וטיול כל שבועיים אבל בין בתי הספר שלא גובים כסף נוסף תהיה תחרות שתדחק החוצה את אלו שמבזבזים את הכסף על מורים משעממים בעלי ותק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לגמרי מבינה את התמונה שאתה מצייר. מה שיהיה זה בתי ספר שגובים 500 ש"ח ועובדים בהם מורים שמוכנים לעבוד תמורת שכר מינימום וכאלו שגובים 2000 ש"ח ויש בהם מורים טובים. זהו במוכח המצב בארה"ב במקומות שיש בהם שוברים ולא חל כאן כל שיפור באיכות ההוראה בבתי הספר שבשכונות החלשות (לעומת זאת, חלה אינפלציית ציונים בכל בתי הספר וגם באוניברסיטאות, כי מי רוצה להכשיל את מקורות ההכנסה שלו?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכיתה של 25 תלמידים אפשר תמורת 400 ש"ח לילד להעשיק מורה וחצי באיכות גבוהה עד גבוהה מאוד. (אולי לא בעלת תואר שני ו 20 שנות ותק אבל היא כל כך טובה ששעתיים עם הכיתה יספיקו לה). לגבי הפערים: אכן יהיו פערים כמו שהיום יש פערים. אמנם היום מצמצמים את הפערים על ידי שכנוע חלק מאלו שיש להם כסף להשקיע אותו בכל דבר חוץ מחינוך. ובכך מגדילים את מספר חסרי החינוך, אבל אלו שרוצים משקיעים בחינוך ומשאירים מאחור את אלו שאין להם. איני יודע מה קורה בארה"ב, אודה לך אם תביאי לינק או תאור, אולם הנסיון בשבדיה ובעוד מקומות הוא שהחינוך הפרטי מעלה את הרמה של החינוך הציבורי ולא להיפך. בעצם זה גם המצב בארץ וברור למה. כשהתלמידים מתחילים לברוח לרשתות חרדיות אז מתחילים לעבוד על שיפור הרמה. כל עוד התלמידים לא בורחים, למה להתאמץ? לגבי הציונים איני מבין מה זה שייך. מטרת הציונים לעודד ילדים ללמוד. אם זה מקדם את ביה"ס ואת התלמידים לתת לכולם 100 מה הבעיה עם זה? אם האוניברסיטאות רוצות מבחני כניסה שיעשו ולא יבקשו ציונים מביה"ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא נכון. 25 כפול 400 שווה 10000. מורה וחצי באיכות גבוהה מאד בוודאי ישתכרו כ 11000 לחודש לפני תשלומים נוספים של המעביד. ומה על עלויות חשמל, חומרים, ריהוט, שיפוצים ותחזוקה, ספריה, מזכירות, הכשרה מקצועית, אחות בית ספר...נראה לי שיש לי יותר נסיון ממך בתקצוב ארגונים ואני חייבת להגיד לך שאין שום סיכוי שיותר מ 60 אחוז מהתקציב בבית ספר ילך למשכורות. 2. יהיו פערים גדולים יותר. אם ברצונך להקטין את הפערים, עליך לסבסד בתי ספר בשכונות מצוקה, כך שיוכלו להתחרות עם אלו שבשכונות מבוססות. 3. בארץ? במקום עבודה קודם שלי, יצא לי לראיין בוגרי תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטאות ישראליות. הירידה ברמה בעשור האחרון היא כל כך מובהקת שלא ברור לי מאיפה המצאת את זה שהחינוך הפרטי עוזר. קורות חיים של בוגרי מכללות לרוב הלכו ישר למגרסה, למעט מקרים חריגים ביותר. אני לא מכירה את המצב בחינוך היסודי והעל יסודי, אבל לפי מה שאתה אומר, ניכר שסעיף (2) שלי קולע בדיוק - החרדים מסבסדים את מערכת החינוך ומעניקים לילדים ולהוריהם טובות הנאה ולכן ההורים בוחרים במערכת שלהם. 4. מטרת הציונים היא כפולה - האחת לעודד ילדים, השנייה לסייע בשיבוץ בלימודי המשך. גם זו וגם זו נפגעות כשכל מי שמגיע לשיעורים מקבל 100. למה שהאוניברסיטאות יערכו מבחני כניסה? אם השיקול הוא כלכלי, לא יותר פשוט לקבל את מספר הסטודנטים המקסימלי האפשרי, בלי קשר ליכולותיהם ולדאוג שהם לא יכשלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ב 10000 ש"ח אפשר לתת תוכנית יפה מאוד עם מורים באיכות גבוהה (לא מאוד). לחילופין אפשר גם לתת תוכנית יפה ב 8000 ש"ח לכיתה או להגדיל את הכיתות ל 30 ילדים. אפשר לקצר את יום הלימודים או לארגן תכניות למידה עצמית. אפשר לעשות המון אם יש תחרות. אם אין תחרות - צועקים עוד כסף ולא עושים כלום. 2. איני רוצה להקטין פערים. אני רוצה להעלות את כולם ולא לחסום איש בגלל חברו. אשמח לתרום לבתי"ס פרטיים בשכונות מצוקה כפי שאני עשיתי בעבר. אבל איני מוכן שיעצרו את אלו שיש להם כדי לצמצם פערים. זו טפשות ורשעות. 3. על מה את מלינה. את צריכה לשמוח שצמצמו את הפערים. אבל לעניין. אין לי ספק שבתי הספר הממ"ד בפ"ת הם באיכות גבוהה יותר מאשר אילו לא היה תחרות מצד 3 בתי"ס פרטיים. אין לי ספק שבחיפה בתיה"ס הממלכתיים הם ברמה יחסית טובה כי הריאלי נושף בערפם. במקומות בהם אין תחרות אמיתית וזמינה אכן למה להתאמץ? האם המורים אדיוטים? 4. כל אחד יודע שלימודים בטכניון יותר כדאיים מלימודים במכללות בגלל שהמעסיקים סומכים על הטכניון. אם הטכניון ידפיס תארים (על משקל להדפיס כסף) הם יאבדו את הערך של התארים שלהם ואז הם יוכלו להתחרות עם המכללות במשבצת המחיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה שאתה אומר שזה נכון לא הופך את זה לנכון. בארה"ב, העלות של בית ספר פרטי לא מסובסד היא יותר מ $10000 לשנה לתלמיד ושל בית ספר מסובסד (על ידי כנסיות וכו') היא בסביבות ה $3500 לשנה. גם אם בישראל העלויות נמוכות יותר, הן עדיין לא נמוכות פי 7. 2. לא נכון. אם תסבסד בתי ספר באזורים בעייתיים, תעלה את כולם משום שההורים, מצידם, יתחרו בך ויסבסדו את החינוך בשכונות המבוססות. 3. גיחי. בתי הספר הממ"ד באזורים המוכרים לי תמיד היו פח אשפה של מערכת החינוך החילונית, ביחוד התיכונים (אני זוכרת איך בפני כמה מבני כיתתי, חילוניים גמורים, עמדה האופציה להירשם לתכנית מלאה בתיכון דתי או לתכנית חלקית ללא בגרות בתיכון חילוני גרוע במיוחד). התיכון הממ"ד הטוב ביותר שהכרתי היה ברמה של אורט, משמעותית מתחת לתיכונים הממלכתיים העיוניים. בפ"ת הם אולי ברמה טובה כי אין שם הרבה חילונים ולכן הם לא משמשים כפחי אשפה? (וזה תמיד היה המצב). האם אתה יכול להביא אפילו דוגמא אחת למקרה בו הקמת בתי ספר חרדיים העלתה את רמת החינוך? 4. מה שאתה אומר נכון בטווח הארוך. בעל עסק נבון צריך לווסת את המוניטין - כך למשל בתקופה בה יש דרישה גבוהה לבוגרי מדעי המחשב והמעסיקים אינם סלקטיביים, על הטכניון לפתוח את השערים כפי שהצעתי. בתקופה בה אין ביקוש, הוא יכול להרשות לעצמו לבנות מוניטין, משום שבכל מקרה אין ביקוש גדול ללימודי מחשבים. אני מעדיפה את המודל בו מטרת הטכניון היא להכשיר חוקרים ומהנדסים ולא לפעול כעסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) נעבור לעקרון. המדינה נותנת סכום כסף מסויים לכל ילד. מה רע בזה? 2) אם הכוונה היא לתת יותר כסף לתלמידים באזורים בעייתים כדי שיוכלו לקנות לעצמם חינוך (שוברים דפרנציאליים) אז אולי יש בזה משהו. אם הכוונה היא לשפוך כסף לבתי ספר ממשלתיים באזורי מצוקה אז חבל על הכסף. 3) חוויות על תיכוני ממ"ד זה מאוד נחמד אבל לא שייך לעניין. בפ"ת יש מספר רב של בתי ספר יסודיים פרטיים דתיים ויש תחרות ביניהם. זה מכריח את בתי הספר להיות טובים. כנ"ל הדוגמא של הריאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) הדבר היחיד הרע בזה הוא שחינוך תיכוני הוא לא מוצר שה-value היחיד שלו נמדד במידת הביקוש. זאת גם מכיוון שנדרשים תנאי סף אובייקטיביים ואחידים, וגם מכיוון שמנגנון ההיזון החוזר הם בעייתיים מאוד, כי לטעויות יש השלכות רחוקות טווח, בלתי הפיכות, וקשות לאיתור. בוא נציג את זה ככה: אתה חושב שצריך חוקי תנועה? למה שלא כל אזרח ינהג כאוות נפשו, בכל כלי רכב שבא לו? וניתן לחוקי הביקוש וההיצע להכתיב את נורמות הנהיגה, ולבתי המשפט להלחם במי שפגע באחר (זכויות שליליות, לא?). זאת במקום לבזבז כסף על רמזורים, טסטים, ונהיגה עפ"י המהירות המותרת. ניתן אפילו להסתמך על יועצי תחבורה ועתונות, ולחלק תלושים לביטוח חובה - כמו שאתה אוהב. מה רע בזה? 3) אולי זה לא ידוע לך אבל גם בין בתי הספר התיכוניים הממלכתיים יש תחרות קשה מאוד, בעיקר על יוקרה וציונים אבל גם על מורים, מגמות יחודיות, אוכלסיות מובחרות, פרסום, תורמים, מפעלי התנדבות ועוד. כל הורה שאיכפת לו באופן מינימלי מהילד עושה לא מעט shopping לפני שהוא בוחר תיכון. בדומה, יש תחרות בין האוניברסיטאות (שאינן מוסדות למטרות רווח). אז נכון, יש אי-יעילות. מצד שני תשווה את המצב לאוניברסיטאות והמכללות הפרטיות שעובדות בארץ - למיטב ידיעתי המצב שם לא מזהיר, יש נורמות של פרסום שקרי, שוחד, רמה נמוכה, תוכניות לימוד פרטצ'יות ושחרור בוגרים ברמה נמוכה. בקיצור, עושה רושם שבקרה ממלכתית לא מונעת תחרות, ושלפחות באספקטים מסויימים היא מבטיחה איכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את סעיף 2 רק חכמים רואים, הה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שביטלתי אותו, ובכסף השתמשתי כדי לשחד את מנגנון הפקידות המנופח של האתר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |