|
||||
|
||||
ומה עושים אם לאתונות האלה יש ארגונים ותקציבים ותוכניות כמו "מבט אתוני" בטלוויזיה? |
|
||||
|
||||
אני רואה שקמנו בבוקר ועדיין אתה מחרף ומגדף. יישר כוח. טיפ: נסה "פוסטמה". עלי זה עובד הכי טוב. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא, אני צריכה שזה יבוא מאנטי-פמיניסט. |
|
||||
|
||||
אני מקלל רק את מי שאני אוהב. |
|
||||
|
||||
אתה לא הראשון ולא האחרון. סתם להזכירך, בתגובתך הקודמת קראת לי "חולירע מוחלט", מה שסימן הידרדרות קלה ברמת הדיון (לפחות בחלקי הדיון שבהם השתתפתי אני). נראה שאתה בכלל לא חושב שיש פה צרימה, או שמשהו מצדיק התנצלות, או לפחות ריכוך הטון, או חשיבה מחודשת. ואולי רק הבנה שלא כל הא/נשים בעולם צריכים להעמיד את רגשותיהם ומחשבותיהם לרשות המפתח שאתה קבעת, אחרת הם "חולירע". ושמא נסתפק בהבנה שגם אם חושבים/מרגישים באופן שנראה לך שגוי, אפשר להמשיך לתקשר איתם בלי להיגרר לקללות. נראה שאתה באמת חושב שאם לא פרצתי ביבבה למקרא סיפורו של גיל דור, אלא הפלגתי בהרהורים אל נושא קרוב, אני ראויה לגינוי חריף כזה. אפשר להבין שרמת ההזדהות שלך עם הסיפור הזה, מתוקף הסיפור האישי שלך, גבוהה מאוד - גבוהה כל כך עד שאתה לא מצליח לראות שהוא סיפור של צד אחד בלבד. אם ביקשת שאשפוט (או שכולם ישפטו) את הסיפור, אני מסרבת לעשות זאת על סמך עדות אחת בלבד, כפי שהיה עושה כל שופט שפוי. תנוח דעתך: גם סיפור הפוך לחלוטין, והרבה יותר גרוע - של הישראלי שמואשם ברצח וביתור גופת אשתו בתאילנד - אני לא שופטת, כל עוד לא ברורים הפרטים כולם. עיניך הרואות, אני ממשיכה להסביר ולהתדיין ברצינות אחרי שאתה כבר איבדת את עשתונותיך. כנראה שאני לא "חולירע" אלא סתם נעבעכית. אבל לך כל זה לא משנה, כמובן. |
|
||||
|
||||
לך תבין נשים. אתה רק מקלל אותן קצת, הן כותבות לך תגובה ארוכה ונחמדת. |
|
||||
|
||||
קשה לי לשחזר אבל נדמה לי שחשבתי שאת מקללת גם אותי וגם את גיל דור כשבאה לך ההארה וקראת לי בדלן ג'נרי. בדלן ג'נרי זה נשמע כמו קללה, את יודעת. לדעתי אם תלכי ברחוב בחריש ותגידי לשכנים שלי בדלן ג'נרי, את כבר לא תלכי יותר ברחוב בחריש. |
|
||||
|
||||
(אנחה) מתגובתך הראשונה כבר הבנתי שאתה לא יודע מה זה בדלן ג'נדרי (לא "ג'נרי"). אם זה נשמע לך כמו קללה, זה אולי מפני ש... למה בעצם? (כוחו של הרגל, אולי). קרא את תגובתו של ליאור כאן ואת ההגדרות ל"בדלנים" ו"משתלבים": תגובה 144132 (אני לא אפנה אותך עכשיו למאמר השלם, אבל התגובה היא חלק מדיון במאמר שלם על בלבניזם). לקחתי את המושגים האלה והשלכתי אותם ליחסי גברים/נשים כפי שהם משתקפים בראיית העולם שלך. זה עדיין נשמע לך, אדם צעיר ומשכיל, כמו קללה? אתה עדיין חושב שמוצדק לומר שאני "חולירע"? האם אנחנו עדיין מודדים את יחסי האנוש פה, או בכל מקום אחר, בקנה המידה של חריש (אלוהים יודע מה קורה שם, מהתיאור שלך. לא הייתי שם), או של כל יישוב אזוטרי אחר? אני תוהה אם יש טעם בתגובות שלי אליך, או בחצי-ציפייה שלי שתודה שההתנפלות האימפולסיבית שלך עלי במקרה זה היתה טעות. אולי אפילו שתתנצל. כנראה שזמני עדיין מתבזבז לריק. |
|
||||
|
||||
אני חושב, ברקת כנפו הצעירה, שההגדרות של מר בלבן אינן עניין הדיון כאן, וגם לא ההברקות שלך, שבמסגרתן את מגדירה אותי כבדלן ג'נדרי, או כבלבן אוקטוגנרי. מבחינתי זה הכל שטויות ופילפולים של אנשים עם שמות משפחה היפר-אירופאיים ופסבדו-אציליים כמו בועזסון ואלכסנדרוביץ' שיושבים להם חבושי צילינדרים בקפיטריה של גילמן ומנסים להרשים זה את זה בשימוש במונחים לועזיים ובהסתלבטות פריג'ידית על הקורבן חם-הדם התורן. אם את קוראת זעקה כמו זו של גיל דור, שהיא גם זעקתם של שני ילדים קטנים, אגב, ובניגוד לאשה השחוטה בפיליפינים עוד אפשר להציל אותם, וכל מה שיש לך לומר בתגובה זה שאני בדלן מגדרי (בשביל זה המציאו את המילה 'מגדר', את יודעת? בשביל שלבנטינים כמוני לא יצטרכו לשבור את השיניים על ג'נדרי וג'נרי) לפי התיאוריה הלא-מעניינת-במיוחד של מר בלבן, אז משהו לא בסדר במצפון שלך, ובמקרה הטוב את אדם קר ו/או מנוכר מהמציאות האנושית הסובבת אותו. ייתכן שאת רק אדם קר ו/או מנוכר, ולא חולירע. אני מתנצל איפוא על הכינוי 'חולירע'. |
|
||||
|
||||
אין לי ממש שליטה על השם שנולדתי איתו, אתה יודע. ואני לא מתבייש בו מספיק, למרות אנשים כמוך, כדי לרצות להחליף אותו. זה נחמד שהוא הופך אותי להיפר אירופי פסבדו אצילי. אתה יודע, לשפוט אנשים ע"פ שם המשפחה זה כל כך אייטיז. מה זו הקפיטריה של גילמן? ואיזה מונחים לועזיים נקטתי בניסיון להרשים - את איילת? דווקא אותה? אני באמת לא מבין מדוע אתה צריך את הירידה הזו לפסים אישיים. ואם במקום "גדי אלכסנדרוביץ"' היה כתוב למעלה "ניסים בוזגלו", או אולי "גאולה בת-חיים", זה היה משנה את ההתייחסות שלך למה שכתבתי? |
|
||||
|
||||
לא, זו סתם היתה ירידה לצורכי ירידה והיא אכן לא היתה במקום. |
|
||||
|
||||
ובתור עונש אלוהים שרף לי עכשיו את המיקרוגל ואת הפיתה שהיתה בתוכו וכל הבית מלא עשן לבן. |
|
||||
|
||||
גם זה יספיק בתור התנצלות. הסטנדרטים שלי לא מה שהיו פעם (אולי מפני שאני לא אשכנזייה אלא סתם משתכנזת). עניין הדיון כאן הוא כל מה שהמתדיינים חושבים שהוא עניין הדיון. באת לאייל - שא בכלליו, גם אם תתפתח פה שיחה על "גדל אשר באך" (= לא קללה). והזעקה של גיל מונק היא עדיין סיפור של צד אחד. אבל מילא, אני מניחה שבקבוצת התמיכה לפריג'ידים/יות כבר יסבירו לי הכל. |
|
||||
|
||||
את גדל-אשר-באך קניתי לעצמי כשזה יצא, בארה''ב, שזה היה בערך כשאת יצאת לדעתי. |
|
||||
|
||||
עשר שנים אחרי שאני יצאתי, חבוב. עוד משהו בסוגיית הגיל, או שנעבור לצבע שיער וטקסטורה של חצ'קונים? |
|
||||
|
||||
צבע שיער רואים בתמונה, משהו כהה. חצ'קונים לא רלוונטי, אם היית בת 10 כשיצא הספר באנגלית. ספרי איפה נולדת וככה, אם בא לך. |
|
||||
|
||||
תחילתה של ידידות מופלאה? |
|
||||
|
||||
בהחלט. ידעתי שהיה בשביל מי לשמור את מיץ המנגו כל החודשים האלה. |
|
||||
|
||||
(אגב, לא ניסיתי להתחיל. אני תמיד סקרן לגבי שמות, ייחוס משפחתי וגאוגרפי. ''משמרי'' נשמע כמו משהו קיבוצניקי, ממשמר העמק או משהו). |
|
||||
|
||||
זה יותר ''משהו מעוברת, אילתור של הפקיד שרשם עולים ממצרים, או משהו''... |
|
||||
|
||||
וגם אני וגם ''גדל אשר באך'' מזדקנים בחן. |
|
||||
|
||||
תחשבי על זה ככה: ככל שאת גדלה, גם אשר בך גדל. |
|
||||
|
||||
ואתה דווקא 1משתלב טוב למדי בשיח האיילי, המלא מושגים אשר בור ועם הארץ לא יכירם. 1 לא, לא התכוונתי לקלל. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
עלית עלי, ממזר. |
|
||||
|
||||
אהה, אז יצא המרצע מן השק. נוסף להיותך שק חבטות לכל הנשים בחייך, אתה גם סובל משד עדתי משפיל. אכן, רחמי נכמרים, ואגב, מילים כגון ''השכלה'', ''ידע'', ''למידה'' או ''התעמקות'' פרט לכך שאינן מילים גסות, אינן נחלתן של אירופאים, אלא גם של לבנטינים ואולי, אם היית טורח לראות בהן קרש קפיצה ולא התנשאות צילינדרית (ואגב, אצלנו באירופה, נשים לא חובשות צילינדרים, הן סתם סקפטיות) היית יכול גם לכתוב עניינית. עכשיו גם ברור לכל שכדי שתקרא מה שכותבות נשים, הן צריכות להיות היפר אירופאיות ופסבדו אציליות משום שאם שמן הוא ספרדי, הן לא יכולות לדבר בשל התשוקה האנטי-פריג'ידית העוטפת אותן. אני מתנצלת שהתייחסתי לדבריך ברצינות זמנית. |
|
||||
|
||||
איילת, למה את משתמשת במונחים לועזיים כמו "פסבדו", "היפר" ו"פריג'ידית"? את מנסה להרשים אותי? אגב, אני היחיד שמתחיל להרגיש שיש בארץ הזו גזענות, והיא לא בהכרח מופנית כלפי "השחורים"? |
|
||||
|
||||
העתקתי מגיל. אני לא יודעת מה זה אומר. אני בסה''כ אישה. |
|
||||
|
||||
אני אשכנזי גם מצד אבא וגם מצד אמא. אם כי אשכנזי נחות מפולניה ובסרביה, ולא בריטי או ייקה כמו שאביך, ככל הנראה, לפי השם. |
|
||||
|
||||
מעניין. אנחנו מדיינים בינינו כבר כך וכך זמן, מעולם לא חשבת לעיין בפרטי האישיים, להתעמק מעבר לתגובות ואולי לקרוא את מה שכבר הופנית אליו בעבר והוא מאמר בין שני חלקים שלי שפורסם באייל ועוסק בעבריינות נשית ומעל הכל, לא חשבת שאולי אני נשואה ואימצתי את שמו של בן זוגי 1. ולידע כללי, השם "בועזסון" הוא אכן אליטה, אך הולנדית ולא בריטית. אני אתחיל לחשוב שבאמת אין בינינו כלום... ועל עובדת היותך פולני - תנחומי הכנים. 1 שמת לב שאני לא קוראת לו בעלי? זה בגלל הפריג'ידיות. |
|
||||
|
||||
לא העליתי בדעתי שאשה משוחררת כמוך תוותר על שם משפחתה לטובת זה של בן-זוגה. האין בכך ביטול ה'אני' והכרה במבנה הפטריארכלי המדכא של החברה שלנו? |
|
||||
|
||||
במה ביטול ה"אני"? בויתור על שמו של אבי למען שמו של בן זוגי? אני שמחה שאתה מנסה להלעיט אותי בתבניות המקובלות של המבנה הפטריארכלי. גם כדי להיות שנון, צריך לקרוא מעט בטעם ולדאבוני, אתה הופך מעורר רחמים יותר ויותר. אולי רק תנסה להיות ענייני ומקורי ואם אין לך מה לומר, פשוט אל תגיד? |
|
||||
|
||||
לא מבין, אני המצאתי את בילי מוסקונה-לרמן-ברזילי-כהן-רזיאל-ויזלטיר? זה לא איזה קטע קבוע של פמיניסטיות, להגדיל את שם המשפחה במקום להגדיל את המשפחה? |
|
||||
|
||||
גיל, למה יש לי הרגשה שאתה חוטא בחטא הקדמון - משמיץ ציבור רחב בגלל קומץ שלדעתך מייצג את כולו? יתר על כן, למה אתה חושב שגם אם מישהי חושבת שיש צדק בדברי הבילי-ברזילי-ויזילטיר שלך, זה אומר שהיא תנהג בדיוק כמוה, בלי חשיבה עצמית, בלי דברים שבהם היא לא תסכים איתה, בלי רצונות משלה? |
|
||||
|
||||
תחושתי היא שכאשר אני מנסה להיות נחמד איתכם אתם יורדים עלי. אז אני יורד עליכם חזרה, ואז לפחות אתם במגננה. הנה למשל עכשיו - הייתי נחמד וחשפתי את עצמי קצת. אז אתם תרדו עלי. חכה תראה. |
|
||||
|
||||
גיל, כנראה שלא הבנת. ''האייל הקורא'' הוא לא וואיינט. בניגוד לאתר השני, כאן נערכים דיונים על נושאים. צד א' אומר וצד ב' עונה, זו התבנית הפשוטה. אף אחד לא יורד עליך יותר ממה שאתה מאפשר, ואתה לא יכול לזרוק חזיזים ולצפות לתגובות טוקבקיסטיות שגרתיות. אתה מדבר, אנחנו עונים. קוראים לזה דיאלוג, ופה, אפילו נשים משתתפות. |
|
||||
|
||||
"ההגנה הכי טובה היא ההתקפה" זה בשחמט. האייל הקורא לא היה שדה קרב בפעם האחרונה שבדקתי, ואתה עושה כאן נבואה שמגשימה את עצמה: אם תרד עלינו כל הזמן, בסוף באמת יימאס לנו ונגיע בעצמנו לתגובות אישיות, כי ראינו כבר ששום דבר אחר לא עוזר ואתה ממשיך לתקוף אישית. ("אנחנו" זה אני ועוד כותבים היפוטתיים, אף אחד ספציפי). |
|
||||
|
||||
אגב, איילת מדברת אלי לא יפה מהרגע הראשון. אני למשל לא אוהב את הטון התוקפני שבו היא פתחה את אחת התגובות הראשונות שלה: תגובה 188027 זה בדיוק הטון היהיר והכוחני שאני רגיל לשמוע מפמיניסטיות, שחושבות שהן מחזיקות את העולם בביצים. את רוצה לענות לי, תעני לי - מה את מאיימת עלי במלחמות התשה? |
|
||||
|
||||
איילת היא תוקפנית, לא ידעת? היא גם הרביצה פעם למישהו שנגע לה בבטן ההריונית שלה. אני מבינה שקשה לך להתמודד עם נשים שעונות לך, כי כשהן כותבות יפה אז הן חולירעות. 1+1 פשוט. |
|
||||
|
||||
את אכן תוקפנית בדיון הזה. ואף אנטיפטית ולא-כנה. ולמרות שאת אשה, מותר לי לומר לך את זה. |
|
||||
|
||||
אין ויכוח בנוגע לאנטיפתיות. אשמח אם תראה לי, איפה הייתי לא כנה. |
|
||||
|
||||
כאן - ובעיקר בתגובה שבאה אחר כך - היית לא כנה לדעתי: תגובה 189012 אמרת ככה: "כן. הרבה מאמינים לכך שהנתונים שהבאת הן בדותא מוחלטת. נשים הן לא מפלגות חרדיות שיכולות להפיל את הממשלה אם רק ירצו בכך." ביקשתי ממך הסבר לצמד המשפטים האלה, ולא קיבלתי הסבר כן לדעתי. מה התכוונת לומר? אילו נתונים הם בדותא ואיך זה קשור להיותן של הנשים חלשות? האם ניסית לומר שהיות הנשים חלשות מצדיק שימוש מניפולטיבי בנתוני כזב בכדי לקדם את עניינן? |
|
||||
|
||||
א. עניתי לך ב תגובה 189078 . זה שהתגובה לא מצאה חן בעיניך, מעיד על חוסר יכולתך להקשיב לצד השני, ולא לחוסר כנות מצידי. אם היתה בך טיפת נכונות, היית בודק את הרקע שלי לפני שהיית משתלח בגין "דקלומי פמיניזם שינקת מן הסתם בשיעורי מגדר ואינסוף סשנים פמיניסטיים עם אחיותיך..." ב. אין לי עניין לחזור לדיון ההוא, בעיקר משום שהתעלמת מנקודות ענייניות שכן הועלו בו ולא היו נעימות לך לתיאוריה (למשל התגובה הראשונה שלי, שכל מה שהיה לך לומר עליה התייחס לזמן בו הופיעה). ג. כפי שכבר אמרתי, פה זה לא Ynet ואם אתה מצפה להערצה רק בגלל העיניים היפות שלך והעובדה שאתה מסכן כי נתקעת עם מרשעת, טעות בידך. |
|
||||
|
||||
ניפרד כאנטיפתים? |
|
||||
|
||||
למה, כי שוב לא ענית על אותן סוגיות? היה שלום. |
|
||||
|
||||
צ'או. |
|
||||
|
||||
את *באמת* נתת פעם סטירה למישהו שנגע לך בבטן ההריונית? לפני זמן רב נתקלתי בתגובה ההיא וחשבתי שזה סתם סיפור שבא להמחיש פואנטה, לא תיארתי לי שזה היה באמת. (את הפואנטה הבנתי - הנוגעים הם חוצפנים ומסיגי גבול. למרות זאת אודה ואולי אף אבוש מעט - כש*לי* נגעו בבטן ההריונית - זה נעם לי, גם כשזה היה ברשות הרבים. בטן הריונית יש בה את אותו מערך עצבים שבבטן לא הריונית, ואני מניחה שאין שום סיבה מיוחדת שמגע יד אדם לא ינעים לה, כמו לכל בטן אחרת. ההבדל הוא באמת בלגיטימציה החברתית. מילא) |
|
||||
|
||||
אחת בעיטה לביצים, חזקה ואפקטיבית: תגובה 96189 ועוד שתי סטירות, לגבר ולאשה: תגובה 96723 |
|
||||
|
||||
חוץ מזה, כנראה שאחרי הבעיטה לביצים של החצוף קינחה איילת בסטירה מצלצלת תגובה 83453 |
|
||||
|
||||
נו טוף, אני לא הלכתי למועדון ובוודאי לא חשוך, ולא נתקלתי בסיטואציה המתוארת. אולי היא צודקת לגבי המקרה הזה, מה אני יודעת. אשר לשאר הניזוקים - נראה שהייתי מחייכת אליהם בחיבה ואף מחכה בסבלנות, ידיהם/ן על בטני, עד שהתינוק/ת י/תבעט. |
|
||||
|
||||
והתגובה היתה שונה, אם רק היו מבקשים רשות ולא נוהגים בי כרכושם. |
|
||||
|
||||
את יודעת, פעם בעיתון 'העיר' היתה גרפיקאית שצבטה לי את הטוסיק. ולא עשיתי כלום. אם אי-פעם תצבטי לי את הטוסיק, אני רשאי לתת לך בעיטה בפות? |
|
||||
|
||||
גיל רונן, בתגובתי הראשונה למאמר הזה הזכרתי את הסקר שעשו בנוגע לתפיסות הציבור את יעל דיין וצחי הנגבי (אם לא קראת אז, אתה מוזמן עכשיו). בפועל, אני אלימה ואגרסיבית ולא נחמדה ואתה בכיין ומסכן שנפל קורבן בידי אמזונות. אתה חוזר לאחר ימים לנקודות שונות בדיון ומנסה לעורר עליהן דיון פרובוקטיבי ללא שום ערך אחר. אתה מתעלם בבירור מהאנשים שמגיבים לך ומגיב לא לעניין, אך ברגע שנשים הן המגיבות, הן הופכות להיות חולירעות, פסאודו אינטלקטואליות, אירופאיות ושאר ירקות. כרגע הבאת את הדיון הזה לשפל ששכנע אותי שאתה אכן אדם מסוכן. אתה, גיל רונן, מנסה להעמיד את כל הגברים בשורה אחת וכולם אנסים בפוטנציה, רוצחים עתידיים והכל בגלל אישה. הצדקה של רצח תינוקת ע"י אביה, יכולה להתרחש רק אצל מי שיכול לדמיין את הסיטואציה הזו ואני אלימה כי אני הגנתי על גופי? הגברים ברשימה שלך הם מסוכנים והנשים צריכות להכנע להם רק כדי לא לפגוע בעצמן ובילדיהן, כל זכות להגנה עצמית שאינה פסיבית אינה קיימת בלקסיקון שלך ולמעשה, בתמונה האידילית שלך, האישה אמורה לשבת בבית (מתוך בחירה כמובן) כשתפקידה העיקרי הוא לשתוק ולספק את הגבר. כל מה שתבחר לעשות וחורג מגבולות המסגרת הזו, הוא על אחריותה בלבד ולכן היא מאבדת כל זכות להתלונן על כך. למעשה, אני כבר לא מתחרטת שניתנה לך הבמה הזו שכבר מזמן הגיעה למחוזות אחרים. אני לא חושבת שבנקודה זו אתה יכול לשכנע גברים בצדקתך, אלא רק לצרף אליך אספסוף שלא היה צריך אותך על מנת שיפקח את עיניו. אם זכרוני אינו מטעני, אתה ביקשת לסיים את הדיון איתי כבר לפני מספר ימים. יום נעים לך גיל רונן ובהצלחה בכל אשר תפנה. |
|
||||
|
||||
תחת הסיכון שאעורר את רוגזך אני רוצה לשאול אם את רואה את ההקבלה בין הטענה שלו על פימשטיין לטענה שלך שכל אישה שפשעה עשתה את זה בגלל גבר? |
|
||||
|
||||
מתי ואיפה היא כתבה דבר כזה? זה חמור כמעט כמו "מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה". |
|
||||
|
||||
הפכתי להיות המלנקק הלאומי? הנה: תגובה 189078 פסקה שניה. אוקיי, טעיתי. לא כל פשע, רק מעילה ורצח. אני מתנצל בפני איילת, וטוען לסניליות בנימוקים להקלת העונש. |
|
||||
|
||||
ההתנצלות מתקבלת לעת עתה. (מחזירה את הנבוט לארון) |
|
||||
|
||||
בוא נסייג את הפשעים. כשאני טענתי כך במאמר שעסק על הגורמים לפשיעה בעקבות נשים, כתבתי גם שבקרימינולוגיה הפשעים הנחשבים "נשיים" הם סמים, שידול לזנות, גניבות ומעילות. שם גם כתבתי שדווקא רוצחות (כגון אביבה גרנות וחווה יערי) נחשבות ל"גבריות" יותר וההתייחסות החברתית אליהן שנויה במחלוקת בדיוק משום הפרכת הדימוי האימהי והרך. רוצה להתייחס לרוצחות אחרות? בבקשה - כרמלה בוחבוט, רוצה להתייחס למועלות הגדולות באמת? בבקשה - אתי אלון. שתי האחרונות הן דוגמא לנשים שפעלו מתוך ההשפעה הגברית עליהן. אתה מוזמן להוסיף לרשימה גם את שרה (שמוליק) אנג'ל שעליה נטען שהיתה המפעילה של שמעיה אנג'ל אך זוכתה לאחר שנתיים במעצר. ורק לצורך ההבהרה - אני לא נותנת בוקסים בשביל הכיף. רק למי שמגיע. עכשיו אתה רגוע? |
|
||||
|
||||
''אני לא נותנת בוקסים בשביל הכיף. רק למי שמגיע.'' העיקר שקפצתם עלי כשנתתי במאמר דוגמה לאשה שהבוקס ''הגיע לה מזמן''. טוק אבאוט א דבל סטנדרד. |
|
||||
|
||||
אגב, הסיפורים האלה גם לא אומרים דברים טובים על גישתך לאימהוּת. הרי את לא מכירה את האנשים שהיכית, אני מניח. לכן את גם לא יכולה לדעת איך הם יגיבו לאלימות שלך. נגיד שההוא שבעטת לו בביצים היה מחזיר לך בעיטה בבטן, מי היה סובל מכך? העובר שלך. האם גם בהמשך הדרך תעדיפי את האגו המאצ'ואי שלך על טובת הילד שלך? האם תעדיפי "לבעוט לבעלך בביצים" באמצעות בתי משפט וכו' על מה שטוב להתפחותו הרגשית וחוסנו הנפשי של ילדך? האם - כאשר תעמדי מול מבחני קור-רוח למיניהם, ובעלך יעצבן אותך, כמו שקורה בחים - תראי תמיד לנגד עיניך את ילדך כמישהו שאת צריכה להביא אותו לבגרות עצמאית ומוצלחת ככל האפשר, או שתראי את המפגש הבא עם החבר'ה, שבו תוכלי להשוויץ באונך כי רב ולספר סיפורים על המכות שהפלאת ביריבך וההשפלה שהנחלת לו? |
|
||||
|
||||
הודיה קדם מתה בגלל אמא מאצ'ואית. |
|
||||
|
||||
בראבו. מזל שהאמא של הילדים שלך לא מספיק מאצ'ואית. |
|
||||
|
||||
הודיה קדם מתה בגלל אבא מנוול. אני מציע לא לנסות להעביר את האשמה, ולו חלקית, לאנשים אחרים. |
|
||||
|
||||
הודיה קדם מתה בגלל אבא משוגע לחלוטין ואמא ששיחקה איתו קצת יותר מדי במשחק הסאדו שלה. |
|
||||
|
||||
יודע מה? שכנעת אותי. עכשיו אני בטוח שמטרתה של אמא של הודיה קדם במשחקי הסאדו שלה הייתה לגרום לפימשטיין להטביע את התינוקת באמבטיה. כמו כן אני משוכנע שאם בחורה הולכת במיני, זה אומר שהיא משחקת קצת יותר מדי עם אנשי הרחוב החרמנים, אז שלא תתפלא אם אונסים אותה. עכשיו ראיתי את האור. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שרוני קדם חשבה שהוא יטביע את הבת שלה. היא חשבה שהיא תוכל להמשיך להתעלל בו לעד ומקסימום הוא יפגע בעצמו. הניסוי נכשל. |
|
||||
|
||||
תראה, אני אגיד לך ברצינות מה מפריע לי במה שאתה אומר: רצח של מישהו הוא לא פעולה שניתן להצדיק אותה או לתרץ אותה בשום צורה. אם מישהו ביצע את הרצח, זו אשמתו היחידה, אלא אם שטפו לו את המוח או העמידו אותו במצב קיצוני ("תהרוג את הנשיא או שנחסל את כל המשפחה שלך שמוחזקת בידינו"). ואני מתקשה לראות איך המשחקים הסאדיסטיים של העלמה יכולים להפוך אותה לשותפה במעשה. אולי תסביר לי מה היה טיבה של אותה "התעללות"? |
|
||||
|
||||
מה שאני יודע - גם ממה שהיה כתוב, וגם מלהתסכל על הפרצופים של הצמד-חמד הזה - זה שהאיש היה איש חלש מאוד ורופס, מדוכא ועל כדורים, והוא חוייב בתשלומי מזונות שלא עמד בהם. אני זוכר שהוא פוטר מעבודתו (או עמד להיות מפוטר?) ושהיא התנתה את זה שהיא תיתן לו לראות את הבת שלו בזה שהוא יעמוד בתשלומיו. גם החוק מכיר במצב שבו אדם אינו אחראי למעשיו. אני לא יודע אם זה חל עליו, אבל אני יודע שזה לא חל עליה, ושהיא התעללה בו והיתה אחראית למעשיה. זה לא אומר שהיא רצחה את בתה, אבל היא לא יכולה להינקות משותפות באשמה במה שקרה. |
|
||||
|
||||
ממה שאמרת אני משתכנע יותר ויותר שהיא אשמה - בזה שהיא נתנה לו להתקרב בכלל אל הילדה. לתת ילדה קטנה להשגחתו של איש ''חלש ורופס, מדוכא ועל כדורים'' זו סכנת נפשות, ללא ספק. |
|
||||
|
||||
אם ככה יש גם הרבה אמהות שאסור לתת להן להתקרב לילדים שלהן. אבל כשאתה שומע את המילה ''אמא'' קופץ לך בדסקטופ של מוח האייקון של ''אלוהים''. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. אני בטוח שגם אמהות דפוקות לא חסרות, וכבר שמענו על אמהות שהטביעו את ילדיהן באמבטיה, פימשטיין לא מקורי. ההפך, לדעתי - אם איני טועה, יותר אמהות רוצחות את ילדיהן מאשר אבות, סטטיסטית. האבות לרוב יותר נפוצים כשזה בא להתעללות מינית. יש לך סטטיסטיקות? |
|
||||
|
||||
הייתי בטוח שהבאתי את הקישורים האלה כבר. הנה טבלה של משרד הבריאות האמריקאי, נתוני 2001: http://www.acf.dhhs.gov/programs/cb/publications/cm0... |
|
||||
|
||||
חסר כאן פירוט של סיבת המוות (צריך להבדיל בדיון הנוכחי בין הזנחה לבין רצח מכוון) אבל זה פחות או יותר תואם את מה שאני אמרתי. מה לגבי התעללות מינית? |
|
||||
|
||||
יש פה את כל הקישורים: http://www.acf.dhhs.gov/programs/cb/publications/cm0... |
|
||||
|
||||
ובאשר למיני והאונס (שמתקשר לנושא הודיה קדם רק במוחו של מי שמאמין שהעולם מורכב מנקבות-קורבנות וגברים-מתעללים): בחורה שהולכת עם מיני, שלא תתפלא שמסתכלים לה על התחת. בחורה שהולכת עם מחשוף נדיב, שלא תתלונן שמסתכלים לה על השסע. בחורה שהולכת עם שני המרכיבים הנ"ל, מאופרת באופן צעקני ומנענעת את אגנה באמצע דיזנגוף, שלא תבכה אם שורקים לה. ובחורה נאה שנכנסת לחדר המלון של מייק טייסון בשתיים לפנות בוקר אחרי ערב של מיזמוזים, שלא תצפה לצאת משם מבלי שעברה חווייה מינית כלשהי. אני גבר בן 39, ואני לא הייתי נכנס לחדר של מייק טייסון ב-2 בלילה. |
|
||||
|
||||
שלושת הסעיפים הראשונים: מסכים. הסעיף הרביעי: קרוב לודאי שהיא צריכה לצפות לחוויה מינית, אבל זה לא אומר שאם היא אומרת "לא", וטייסון עושה "כן", זה לא אונס. אלא אם היא אמרה את ה"לא" כשהם היו באמצע האקט. וגם שם אפשר להפסיק, אתה יודע. נושא המיני והאונס הוא פשוט הקצנה אבסורדית של הגישה ההופכת את הקורבן לאשם. אשמח אם תפרט לי קצת יותר על מסכת ההתעללות הסאדיסטית שעבר אלי פימשטיין המסכן, זה יוכל לעזור לי להבין יותר טוב את כוונתך. |
|
||||
|
||||
תגיד, ואם זה להיפך? נגיד שאני שוכב והבחורה יושבת עלי. לא כל כך התחשק לי לשכב איתה והמצפון שלי מעיק עלי כי טכנית יש לי בכלל חברה, אבל היא היתה נורא חמה עלי והחברה שלי בחו"ל ונתתי לה לבצע בי את זממה. באמצע שהיא מתגרה ואו-טו-טו היא הולכת לגמור, אני נזכר במה שהבטחתי לחברתי ואומר בשקט "חמוטל, אני צריך ללכת". היא עושה את עצמה לא שומעת, משכנעת את עצמה שלא התכוונתי, ממשיכה עד לאורגזמה. כמה שנים היא צריכה לשבת בכלא לדעתך וכמה פעמים עליה להיאנס שם בכדי שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה? |
|
||||
|
||||
יודע מה? אני מסכים איתך שיש אבסורד בכך שיחסי מין יכולים להפוך לאונס באמצע האקט, וחוזר בי ממה שאמרתי קודם. מצד שני, אם אתה נכנס לחדר במוטל זול בשלוש בלילה, ויוצא משם אחרי שהבחורה רכבה עלייך ללא הסכמתך, זה כבר אונס - אם כי טיפה לא ברור לי טכנית איך זה יעבוד (ויש דרכים יותר אלימות שבהן אישה יכולה לאנוס גבר). |
|
||||
|
||||
זה בעייתי כי באקט המיני עצמו יש אלמנט של הצגת כוח, התפעלות מכוח והתרגשות מכוח. באקט הקלאסי יש אלמנטים בלתי ניתנים להכחשה - סמליים אך מוחשיים - של אדנות, שליטה וכוח גברי וכניעה נשית. לכן חשוב מאוד שנשים מראש יקפידו על כללי משחק מסויימים, שכוללים את זה שלא מסתובבים במקומות מסויימים, בלבוש מסויים עם גברים מסויימים, ואם כן אז לא נכנסים איתם לחדרי מלון באמצע הלילה לאחר ערב של מיזמוזים, ואם כן נכנסים אז לא מתפשטים ומגרים אותם הלאה. כי ברגע שאת כבר שם, ואת ערומה, והוא כבר גוהר מעליך - אז האקט כבר בעיצומו, בהסכמתך, וזה ממש לא הוגן לטעון אחר כך לאונס. זה לא אומר שבמקרים מסויימים - כמו למשל שימוש מוגזם בכוח, הכאבה, סקס שנעשה בצורה משפילה במיוחד למרות התנגדות הצד השני - אין בכל זאת עילה להליכים נגד הפוגע/ת. אבל אני הייתי נזהר מלקרוא לכל דבר כזה אונס. למשל, לא הייתי מאשים באונס בעל ששוכב עם אשתו, בשום מקרה שאני מצליח לחשוב עליו. אפשר אולי להאשים אותו במעשה מיני בכפייה או משהו כזה, במקרים קיצוניים שאני לא מצליח לחשוב עליהם, אבל לא באונס. |
|
||||
|
||||
אני לחלוטין לא מבין על מה אתה מדבר. ראשית, מה זה "האקט הקלאסי"? ובמה האקט הקלאסי, גם אם קיים, צריך להשפיע על החברה שלנו? יחסי מין בחברה שלנו כוללים אלמנטים של הצגת כוח מקרב גברים, בדיוק כפי שיש הצגת כוח מקרב נשים, ולא חסרים מזוכיסטים שמתחננים שנשים יצליפו בהן. מה אתה מנסה להגיד? אני גם לא מבין מה אתה נטפל לסמנטיקה של אונס. *נניח* שהבעל שאתה מדבר עליו לא "אונס" את אשתו, אלא מבצע "מעשה מיני בכפייה". העונש שהוא ראוי לו זהה לעונש של כל אנס, ולא ממש ברור לי למה יש חשיבות סמנטית למה שאתה אומר. אני מקווה שאתה נזהר לא להחיל את דפוס החשיבה -שלך- לגבי מהם יחסי מין על כלל האוכלוסיה. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שלא אמצא ראויה להיצלב, וברצוני להציע כאן תיזה מהפכנית: השרלילה (אסתפק בשם הזה, לא זוכרת את שמה) שנכנסה לחדרו של מייק טייסון אינה מעידה על כלל הנשים ואין טעם להשתמש בה כמקרה דוגמה. אשר לנשים שחשוב שיקפידו על כללי המשחק - אולי, אבל הרבה יותר הוגן, יעיל וקצר - להגן על החברה מפני גברים מועדים. הייתי מציעה לרכז אותם במכלאה ולנעול אותם למשך הלילה. |
|
||||
|
||||
העניין הוא שהשרלילה היא מקרה קצה, שבו הרבה פחות ברור מה נכון ומה לא נכון. אם טייסון הולך ברחוב, רואה אישה יפה, מחטיף לה בוקס, גורר אותה לסמטה ומבצע בה את זממו, אין ויכוח על כך שזה אונס. המקרה של השרלילה נופל אל תוך איזור הדמדומים שבו לא ברור אם זה אכן אונס או לא, ודווקא בשל כך יש למקד בו את רוב תשומת הלב. |
|
||||
|
||||
אולי למקד בו תשומת לב למטרות לימודיות, אבל לא להחיל אותו אוטומאטית על הכלל ולא להקיש ממנו, כפי שעושה גיל רונן, פסיקות הלכה לכל המין הנשי. |
|
||||
|
||||
עכשיו אני כבר מצטערת שהחזרתי לדיון את העניין העתיק הוא. בבקשה, אנא - אל תמשיך עם זה - בשבילי, אם לא בשביל איילת. תודה. |
|
||||
|
||||
איילת אלימה, וגם אמרה לא-אמת. |
|
||||
|
||||
משום שלטעמי גיל הגיב בצורה קצת מוגזמת המערבת (לא בפעם הראשונה) את ההזיות הפרטיות שלו באופן החורג מסיפורה של איילת. אין לי שום עניין שהוא יציק לה (או למישהו אחר), ושאדע שזה התחיל ממני. חוץ מזה כאן זה לא בית משפט ואיילת לא יושבת על ספסל הנאשמים, וגם לא גיל, לצורך זה. לכן הייתי בעד שזה ייפסק *לגמרי*, משני הכיוונים. |
|
||||
|
||||
חשמנית (למה לא להזדהות בשם, אגב?): אין לי שום הזיה על בעיטות-פות. נמאס לי לשמוע איומים מקוונים באלימות מנשים. אף אחד מהזכרים שכותבים פה לא חש צורך לספר על מעלליו בהכאת נשים במועדונים ובחלוקת סטירות, בעיטות וצ'פחות למין היפה. אני לא אוהב לשמוע סיפורים על בעיטות בביצים וסטירות מיותרות מהסוג שאיילת מספרת ונדמה לי שזה נועד ליצור סביבה איזו אווירה של פחד ויראת כבוד, מה שלא נראה לי מוצדק. בשביל כבוד צריך לעבוד. |
|
||||
|
||||
אוקיי, אז אין לך הזיות. הכל בסדר, מצידי - קונסולידציה כוללת ובא לציון גואל. ומצידי אל תרפה מאיילת, אם זה צורך חיוני בשבילך. אני כבר לא קשורה. אי ההזדהות בשם - ממגוון של טעמים, מקצתם כאן תגובה 202624, ומה זה משנה? זה משנה? |
|
||||
|
||||
הלאה המטריארכיה. תפסיקו לבעוט באשכינו, תפסיקו להפעיל נגדנו את התקשורת ואת בתי המשפט ואת המשטרה, תפסיקו לקחת מאיתנו את ילדינו ואת כספנו ואת כבודנו. שבו בשקט. |
|
||||
|
||||
מעולם לא בעטתי בשום אשך ואף לא בשום איזור אחר. מעולם לא הפעלתי נגד שום אדם את רשימת הגורמים שאתה מונה ולא לקחתי מאף אחד את ילדיו, כספו או כבודו. אין צורך לפנות אלי בלשון רבים. אם כי, אגב, גם כל הנשים שאני מכירה אישית, קרובותיי, ידידותיי וכו' - לא עשו דבר מכל אלה. פעם עמית לעבודה תקף אותי ואני אמנם הגבתי *גם* פיסית (אך בעיקר בדיבור), דחפתי אותו - אבל שלטתי בעצמי, במכוון, ולא בעטתי באשכיו (נטיה טבעית ואינסטינקטיבית, באותו רגע), מתוך מודעותי לכך שמבין כלל הכאבים, זה נחשב כאחד הכאבים החזקים. בסופו של דבר, מאחר והוא היה מבוגר ממני בהרבה (בן חמישים פלוס, גיל שאז נראה לי מופלג), יצא ככה שבימים שאחרי כן הרגשתי לא נוח עם זה שדחפתי אותו. עד היום לא ברור לי איך - אבל אני התנצלתי בפניו כמעט יותר משהוא בפניי (שנינו התנצלנו והמשכנו כידידים. יותר הוא מעולם לא ניסה צעד פיסי אלא רק בדיבורים). כבוד, אגב, הוא רגש שאדם *מעורר*, או אינו מעורר. זה לא רק עניין שלוקחים או נותנים. בעוד חצי שנה, שנה, כשאולי חייך יהיו בפאזה אחרת, יותר רגועה (אינשאללה, אמן ואמן, בלי *שום* ציניות) - קרא שוב את המאמרים והתגובות שלך כאן, ואולי יקל עליך להבין כמה בעייתי הוא נושא היכולת לעורר כבוד, במקרה שלך. |
|
||||
|
||||
יש חוק המגדיר את כבוד האדם וחירותו, ולא כתוב שם שום דבר על מה שאדם צריך לעשות בכדי לזכות באותו כבוד. |
|
||||
|
||||
ואת מתנהגת בצורה מעוררת כבוד? השיר הקטן והנחמד הזה שהפנית אליו את גיל רונן - זה כן מעורר כבוד? |
|
||||
|
||||
גיל דיבר על כבוד ועניתי לו. אותי אישית הכבוד לא מעניין. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
איזו סיבה יש לה ליצור סביבה אוירה של פחד? הרי אתם לא נפגשים אישית וכל התקשור ביניכם נעשה בתקתוק על המקלדת. שאלה רטורית, אתה לא חייב לענות. |
|
||||
|
||||
זה לא מיועד כלפי אלא כלפי סביבתה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |