|
||||
|
||||
יודע מה? שכנעת אותי. עכשיו אני בטוח שמטרתה של אמא של הודיה קדם במשחקי הסאדו שלה הייתה לגרום לפימשטיין להטביע את התינוקת באמבטיה. כמו כן אני משוכנע שאם בחורה הולכת במיני, זה אומר שהיא משחקת קצת יותר מדי עם אנשי הרחוב החרמנים, אז שלא תתפלא אם אונסים אותה. עכשיו ראיתי את האור. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שרוני קדם חשבה שהוא יטביע את הבת שלה. היא חשבה שהיא תוכל להמשיך להתעלל בו לעד ומקסימום הוא יפגע בעצמו. הניסוי נכשל. |
|
||||
|
||||
תראה, אני אגיד לך ברצינות מה מפריע לי במה שאתה אומר: רצח של מישהו הוא לא פעולה שניתן להצדיק אותה או לתרץ אותה בשום צורה. אם מישהו ביצע את הרצח, זו אשמתו היחידה, אלא אם שטפו לו את המוח או העמידו אותו במצב קיצוני ("תהרוג את הנשיא או שנחסל את כל המשפחה שלך שמוחזקת בידינו"). ואני מתקשה לראות איך המשחקים הסאדיסטיים של העלמה יכולים להפוך אותה לשותפה במעשה. אולי תסביר לי מה היה טיבה של אותה "התעללות"? |
|
||||
|
||||
מה שאני יודע - גם ממה שהיה כתוב, וגם מלהתסכל על הפרצופים של הצמד-חמד הזה - זה שהאיש היה איש חלש מאוד ורופס, מדוכא ועל כדורים, והוא חוייב בתשלומי מזונות שלא עמד בהם. אני זוכר שהוא פוטר מעבודתו (או עמד להיות מפוטר?) ושהיא התנתה את זה שהיא תיתן לו לראות את הבת שלו בזה שהוא יעמוד בתשלומיו. גם החוק מכיר במצב שבו אדם אינו אחראי למעשיו. אני לא יודע אם זה חל עליו, אבל אני יודע שזה לא חל עליה, ושהיא התעללה בו והיתה אחראית למעשיה. זה לא אומר שהיא רצחה את בתה, אבל היא לא יכולה להינקות משותפות באשמה במה שקרה. |
|
||||
|
||||
ממה שאמרת אני משתכנע יותר ויותר שהיא אשמה - בזה שהיא נתנה לו להתקרב בכלל אל הילדה. לתת ילדה קטנה להשגחתו של איש ''חלש ורופס, מדוכא ועל כדורים'' זו סכנת נפשות, ללא ספק. |
|
||||
|
||||
אם ככה יש גם הרבה אמהות שאסור לתת להן להתקרב לילדים שלהן. אבל כשאתה שומע את המילה ''אמא'' קופץ לך בדסקטופ של מוח האייקון של ''אלוהים''. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. אני בטוח שגם אמהות דפוקות לא חסרות, וכבר שמענו על אמהות שהטביעו את ילדיהן באמבטיה, פימשטיין לא מקורי. ההפך, לדעתי - אם איני טועה, יותר אמהות רוצחות את ילדיהן מאשר אבות, סטטיסטית. האבות לרוב יותר נפוצים כשזה בא להתעללות מינית. יש לך סטטיסטיקות? |
|
||||
|
||||
הייתי בטוח שהבאתי את הקישורים האלה כבר. הנה טבלה של משרד הבריאות האמריקאי, נתוני 2001: http://www.acf.dhhs.gov/programs/cb/publications/cm0... |
|
||||
|
||||
חסר כאן פירוט של סיבת המוות (צריך להבדיל בדיון הנוכחי בין הזנחה לבין רצח מכוון) אבל זה פחות או יותר תואם את מה שאני אמרתי. מה לגבי התעללות מינית? |
|
||||
|
||||
יש פה את כל הקישורים: http://www.acf.dhhs.gov/programs/cb/publications/cm0... |
|
||||
|
||||
ובאשר למיני והאונס (שמתקשר לנושא הודיה קדם רק במוחו של מי שמאמין שהעולם מורכב מנקבות-קורבנות וגברים-מתעללים): בחורה שהולכת עם מיני, שלא תתפלא שמסתכלים לה על התחת. בחורה שהולכת עם מחשוף נדיב, שלא תתלונן שמסתכלים לה על השסע. בחורה שהולכת עם שני המרכיבים הנ"ל, מאופרת באופן צעקני ומנענעת את אגנה באמצע דיזנגוף, שלא תבכה אם שורקים לה. ובחורה נאה שנכנסת לחדר המלון של מייק טייסון בשתיים לפנות בוקר אחרי ערב של מיזמוזים, שלא תצפה לצאת משם מבלי שעברה חווייה מינית כלשהי. אני גבר בן 39, ואני לא הייתי נכנס לחדר של מייק טייסון ב-2 בלילה. |
|
||||
|
||||
שלושת הסעיפים הראשונים: מסכים. הסעיף הרביעי: קרוב לודאי שהיא צריכה לצפות לחוויה מינית, אבל זה לא אומר שאם היא אומרת "לא", וטייסון עושה "כן", זה לא אונס. אלא אם היא אמרה את ה"לא" כשהם היו באמצע האקט. וגם שם אפשר להפסיק, אתה יודע. נושא המיני והאונס הוא פשוט הקצנה אבסורדית של הגישה ההופכת את הקורבן לאשם. אשמח אם תפרט לי קצת יותר על מסכת ההתעללות הסאדיסטית שעבר אלי פימשטיין המסכן, זה יוכל לעזור לי להבין יותר טוב את כוונתך. |
|
||||
|
||||
תגיד, ואם זה להיפך? נגיד שאני שוכב והבחורה יושבת עלי. לא כל כך התחשק לי לשכב איתה והמצפון שלי מעיק עלי כי טכנית יש לי בכלל חברה, אבל היא היתה נורא חמה עלי והחברה שלי בחו"ל ונתתי לה לבצע בי את זממה. באמצע שהיא מתגרה ואו-טו-טו היא הולכת לגמור, אני נזכר במה שהבטחתי לחברתי ואומר בשקט "חמוטל, אני צריך ללכת". היא עושה את עצמה לא שומעת, משכנעת את עצמה שלא התכוונתי, ממשיכה עד לאורגזמה. כמה שנים היא צריכה לשבת בכלא לדעתך וכמה פעמים עליה להיאנס שם בכדי שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה? |
|
||||
|
||||
יודע מה? אני מסכים איתך שיש אבסורד בכך שיחסי מין יכולים להפוך לאונס באמצע האקט, וחוזר בי ממה שאמרתי קודם. מצד שני, אם אתה נכנס לחדר במוטל זול בשלוש בלילה, ויוצא משם אחרי שהבחורה רכבה עלייך ללא הסכמתך, זה כבר אונס - אם כי טיפה לא ברור לי טכנית איך זה יעבוד (ויש דרכים יותר אלימות שבהן אישה יכולה לאנוס גבר). |
|
||||
|
||||
זה בעייתי כי באקט המיני עצמו יש אלמנט של הצגת כוח, התפעלות מכוח והתרגשות מכוח. באקט הקלאסי יש אלמנטים בלתי ניתנים להכחשה - סמליים אך מוחשיים - של אדנות, שליטה וכוח גברי וכניעה נשית. לכן חשוב מאוד שנשים מראש יקפידו על כללי משחק מסויימים, שכוללים את זה שלא מסתובבים במקומות מסויימים, בלבוש מסויים עם גברים מסויימים, ואם כן אז לא נכנסים איתם לחדרי מלון באמצע הלילה לאחר ערב של מיזמוזים, ואם כן נכנסים אז לא מתפשטים ומגרים אותם הלאה. כי ברגע שאת כבר שם, ואת ערומה, והוא כבר גוהר מעליך - אז האקט כבר בעיצומו, בהסכמתך, וזה ממש לא הוגן לטעון אחר כך לאונס. זה לא אומר שבמקרים מסויימים - כמו למשל שימוש מוגזם בכוח, הכאבה, סקס שנעשה בצורה משפילה במיוחד למרות התנגדות הצד השני - אין בכל זאת עילה להליכים נגד הפוגע/ת. אבל אני הייתי נזהר מלקרוא לכל דבר כזה אונס. למשל, לא הייתי מאשים באונס בעל ששוכב עם אשתו, בשום מקרה שאני מצליח לחשוב עליו. אפשר אולי להאשים אותו במעשה מיני בכפייה או משהו כזה, במקרים קיצוניים שאני לא מצליח לחשוב עליהם, אבל לא באונס. |
|
||||
|
||||
אני לחלוטין לא מבין על מה אתה מדבר. ראשית, מה זה "האקט הקלאסי"? ובמה האקט הקלאסי, גם אם קיים, צריך להשפיע על החברה שלנו? יחסי מין בחברה שלנו כוללים אלמנטים של הצגת כוח מקרב גברים, בדיוק כפי שיש הצגת כוח מקרב נשים, ולא חסרים מזוכיסטים שמתחננים שנשים יצליפו בהן. מה אתה מנסה להגיד? אני גם לא מבין מה אתה נטפל לסמנטיקה של אונס. *נניח* שהבעל שאתה מדבר עליו לא "אונס" את אשתו, אלא מבצע "מעשה מיני בכפייה". העונש שהוא ראוי לו זהה לעונש של כל אנס, ולא ממש ברור לי למה יש חשיבות סמנטית למה שאתה אומר. אני מקווה שאתה נזהר לא להחיל את דפוס החשיבה -שלך- לגבי מהם יחסי מין על כלל האוכלוסיה. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שלא אמצא ראויה להיצלב, וברצוני להציע כאן תיזה מהפכנית: השרלילה (אסתפק בשם הזה, לא זוכרת את שמה) שנכנסה לחדרו של מייק טייסון אינה מעידה על כלל הנשים ואין טעם להשתמש בה כמקרה דוגמה. אשר לנשים שחשוב שיקפידו על כללי המשחק - אולי, אבל הרבה יותר הוגן, יעיל וקצר - להגן על החברה מפני גברים מועדים. הייתי מציעה לרכז אותם במכלאה ולנעול אותם למשך הלילה. |
|
||||
|
||||
העניין הוא שהשרלילה היא מקרה קצה, שבו הרבה פחות ברור מה נכון ומה לא נכון. אם טייסון הולך ברחוב, רואה אישה יפה, מחטיף לה בוקס, גורר אותה לסמטה ומבצע בה את זממו, אין ויכוח על כך שזה אונס. המקרה של השרלילה נופל אל תוך איזור הדמדומים שבו לא ברור אם זה אכן אונס או לא, ודווקא בשל כך יש למקד בו את רוב תשומת הלב. |
|
||||
|
||||
אולי למקד בו תשומת לב למטרות לימודיות, אבל לא להחיל אותו אוטומאטית על הכלל ולא להקיש ממנו, כפי שעושה גיל רונן, פסיקות הלכה לכל המין הנשי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |