בתשובה לבובי, 30/11/00 8:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, הרשה לי להביע תנחומי על כי הנך משחת לשווא את זמנך בלימודי רפואה סינית, וכולי תקווה כי תחזור אל חיק הראציונליות ביום מן הימים. השפעת הסביבה על העובר, וגם על הילד הגדל, כמובן, ידועה מזה שנים. המחקרים הנוגעים להשמעת מוזיקה נראים בעיני מפוקפקים למדי, וגם התפרסמו מחקרים מנוגדים שהפריכו אותם. אך חשוב מכך - לפני שתתיימר לעסוק בגנים, רצוי שתלמד לפחות באופן בסיסי את הידע הקיים כיום - מספיק ידע של ביולוגיה ברמת חטיבת הביניים כדי לדעת שהגנים מספקים פוטנציאל, שכמובן אינו מתמלא תמיד. תזונה לקויה, זיהום אוויר, ואפילו טראומות פסיכולוגיות - כל אלה ועוד עשויים לפגום בהתפתחות העובר והילד מבחינה פיזית ומנטלית. ידוע, כמובן, שילד שיזכה לגירוי נאות בשנותיו הראשונות הוא בעל סיכוי טוב יותר לפתח כישורים מנטליים גבוהים מאשר ילד שהיה נתון בהסגר ולא זכה לתקשורת עם בני אדם אחרים. בקיצור, לפני שאתה הולך לרעות בשדות זרים, כדאי שתבדוק מה יש למדע המודרני להציע. הרבה יותר אמין, בד''כ, והרבה יותר מדוייק. בהצלחה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש דברים שעובדים ברפואה הסינית הרבה יותר טוב מהרפואה הרגילה. לכל דבר יש תחום שבו הוא טוב יותר וטוב פחות . החוכמה היא לשלב בין שניהם. לי למרות נסיוני הדל יצא לעזור לדי הרבה אנשים. בעיקר בבעיות של גב תפוס או כואב. וכלה בבעיות מעט יותר חמורות. לסינים יש את הפילוסופיה של חמשת האלמנטים, שזה ממש מדהים לראות כיצד זה עובד על רוב האנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה ההסברתית של הרפואה הסינית נובעת מהטרמינולוגיה שהיא משתמשת בה. המילה אלמנטים (או יסודות בעברית) משמשת בכימיה לתיאור תכונה של חומרים מסוימים. אש היא לא אלמנט אלא תהליך. לדוגמא, אם תיקח מימן (''אלמנט'' אויר) ותשרוף אותו (הוספת ''אלמנט'' האש) כלומר תיצור תהליך שבו הוא מתרכב עם חמצן, תקבל מים (עוד ''אלמנט'' שהופיע משום מקום כששני האלמנטים האחרים נעלמו לשום מקום). בעצם זה מוכיח שהתיאוריה הסינית של ה''אלמנטים'' (לפחות בתרגום העברי שלה) אינה נכונה. אני לא יודע אם התיאוריה הזו נכונה או לא פשוט מכיוון שאני לא מכיר אותה. אני יודע שהמסקנות ממנה עובדות במקרים מסוימים. הבעיה שלי היא עם השימוש במילים לא מתאימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיזה התייחסות אתה מצפה משפה שיש בה אלפי אותיות...... סינית הינה שפה מורכבת מאוד, ומאוד ציורית ואנרגטית. ישנן עשרות ומאות דרכים להגיד אותו דבר, עם מסר זהה, ובעל קונוטציות רגשיות שונות. אני אדם מאוק רציונלי, אני חושב שהמדע והרפואה הגיעו להשגים מדהימים. אני גם איני מקבל הספקטים רבים של הרפואה הסינית, אבל אנימאמין שזה רק מכוון שאני רואה אותם באספקטים לא נכונים. משום מה אנשים שוכחים שהמקור של ה"רפואה הסינית", אם כך נבחר לקרוא לה. הוא כבן 4000 שנה, 4000 שנה.... הלא הנסיון הוא הכלי הטוב ביותר לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנסיון הוא הכלי הטוב ביותר? אני נוטה שלא להסכים. הניסוי הוא הכלי הטוב ביותר, וזה כלי שפשוט לא קיים ברפואה הסינית. הבעיה העיקרית של הרפואה הזאת (מעבר לעובדה שאנשי הניו אייג' עושים לה עוול בכך שהם משלבים אותה עם מיני ממבו ג'מבו של קלפי טארוט, קריסטלים וכיו"ב) היא שהיא נובעת מתיאוריה, ולא מניסוי אמפירי. יותר גרוע - התאוריה (צ'י ודומיו) היא שגויה. בכך אין כבר ספק. אין שום "אנרגיה" שזורמת לך בגוף. אז מה יש לנו? יש לנו קבוצות פאגניסטיות (מי שראה בטעות אתמול את "בראשית" עם עינת ארליך, יודע בוודאי על מה אני מדבר), שאין להן שום יתרון על פני ה"ריפוי" שמציעים רבנים שונים. ריפוי באמונה. זה עובד, חלק מהזמן, על חלק מהאנשים. אבל לא בגלל שזו דרך טיפול נכונה, אלא בגלל שכל טיפול שאנשים יאמינו בו יפעל במידה מסויימת, בין אם תנופף סביבם בקטורת או אם תדחוף להם לפה גלולת סוכר. גם היהדות קיימת כבר 3000 שנה. האם היא צודקת יותר בגלל זה? העובדה שחזרו על טעות מספיק זמן לא הופכת אותה לאמת. להיפך - היא הופכת את הטעות לשקר מרושע ומסוכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כאן האי הסכמה היא כבר על בסיס עקרוני... אני בהחלט מסכים איתך בקשר לפאגניות, למרות שאני שאני משתדל כמה שאפשר להימנע מעינת ארליך. אבל, בוא ניקח רובד אחד ענייני שנובע ישירות מן התאוריות שברפואה הסינית, האקופונקטורה. שיטת עבודה בעלת השפעות אמיתיות ומועילות, ולא במישורים פסיכוסומטיים. היא מתבססת ישירות על התאוריות של הרפואה הסינית, אני לא אומר שאני מקבל את הקיצוניות המוצגת בתאוריות אילו, אבל מדוע קונספט שאומר שבגוף ישנה אנרגיה, ככל אנרגיה המניעה אותו וניתנת לרתימה ולניצול היא אינה קבילה? במישור יותר אישי, אני יכול להגיד לך שכבר חשתי אותה, והרגשתי אותה בכל גופי. לא כחלק מטקס יפני עתיק של הדלקת קטורת ובליעת גלולות סוכר, אלא בביצוע קאטה פשוטה. אם אתה עושה עבודה גופנית, אתה בטח מכיר את ההרגשה. תחושה שהתנועה שאתה מבצע היא "נכונה", אני מרגיש אותה. ברוס לי הרגיש אותה (כשהוא העיף מישהו 2 מטר בעזרת 2 inch punch) ואני מאמין שכל מי שמבצע עבודה גופנית נכונה מרגיש אותה, והאמת מה כל כך מזעזע בזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוס לי קיבל דום לב ומת בגיל מאוד צעיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לזה שום קשר. ברוס לי, לדאבוני הרב, היה נוטל סמים ומת ממנת יתר אך אנשים רוצים להודות בזה. (ישנן כל מיני גרסאות למותו, כגון: כאב לו הראש וידידה שלו נתנה לו כדורים שבעקבות נטילתם הוא מת כתוצאה מגידול במוח אשר נוצר מהכדורים), אך אל תקנו אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה אתה מתאמן? היה לי דיון ארוך שעד היום ממשיך לתת את אותותיו בעניין קיומו של הצ'י. קשה לשכנע את העמיתים לפורום בכל הקשור לקיומו. גם אני מרגיש את הצ'י כאשר אני מבצע קטה או תרגלי צ'י גונג, מרגישים מן זרימה חמה כזו בתוך הגוף. לאו דווקא ברוס לי הרגיש אותה, כל נזיר שאולין שמכבד את עצמו מגיעה לשליטה "אבסולוטית" של הצ'י. נזיר הדגים לי מול העיניים את השליטה בצ'י, פשוט מדהים, לא ניתן להגדיר את זה, תמונה אחת שווה אלף מילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך תמונה של הצ'י? אשמח לראות. "זרימה חמה כזו בתוך הגוף" המממ... נשמע דומה מאוד לאנדרנלין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמממממממממממממ.... מעניין אנדרנלין זה משהו שמתחיל לזרום בדרך כלל כתוצאה מלחץ והתרגשות בעוד שמה שאני דיברתי עליו אני יכול להזרים בכל רגע נתון. יש לך תמונה של האוויר, אשמח לראות, יש לך תמונה של האנדרנלין? אשמח לראות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען השמחה והצהלה: תמונה של אוויר: http://www.solarsystem.org.uk/earth/img2a.jpg מרכיבים של אוויר אפשר אפילו לשים במיכל (במצבי צבירה שונים), לשקול, לצלם ואף להעמיס על משאית שנוסעת לתל-אביב. אדרנלין זה *חומר* (הורמון) שאפשר לשים בתוך מזרק או לאכסנו במחסן. תיעוד וצילום של הבלוטות שמפרישות אותו בתוך גופנו, יש כבר המון זמן1. כל אלו דברים ש"מאוד קשה" לעשות עם צ'י. אני מניח שגם לשיטת המאמינים יש הבדל מהותי בין אנרגיה אטומית, דלק למכונית, חצץ, פוגים, גלגלי רכב, משחת שיניים, אבץ, חמצן, חול ואור שמש לבין ה"אנרגיה" הזאת שאתם קוראים לה צ'י. לא מדובר בחומר או אנרגיה שניתן למדוד, לצלם או לראות על איזו סקאלה. מקסימום להרגיש (כמו שמרגישים את אלוהים, את האווירה המתוחה כשזר תמהוני נכנס לחדר, את העצב לאחר פרידה או את האהבה כלפי אהובת ליבנו). הנסיון של מאמינים לשים את כל הדברים כולם, באותה קטגוריה של דברים אשר קיומם הפיזי מוכח אמפירית (7.8 ושאר קישקושים) הוא לא יותר מיריה שלכם ברגליכם שלכם (אם כי אני מניח שעם מספיק אימון, אתם תצליחו להתחמק מן הכדור, כיאה לנזיר שאולין מיומן). ______ 1 לא מוסיף קישור לתמונה. איכסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב... אייך אני יכול למחוק את הבועה עליה הגבתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין מחפש את הכפתור האדום שעושה את זה. יש כמה מאות תגובות שלי באתר שהייתי שמח לזרוק אל הלימבו האיילי וישא"ק (כולל את זו שאני כותב עכשיו). (אבל ברצינות: אי אפשר. אפשר לבקש מהעורכים, אבל אני לא חושב שהם נוהגים לעשות זאת בלי סיבה מיוחדת או הגיונית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. נהוג במחוזותינו להגיד "אני חוזר בי ממה שאמרתי בתגובה XYZ..." במקום למחוק תגובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לכלול קישור בטקסט, פשוט הקלידו את הכתובת (במלואה, כולל "//:http"). כדי ליצור קישור לתגובה, למשל תגובה מספר 1234, הקלידו תגובה 1234. מספר התגובה מופיע בחלק השמאלי העליון של כל תגובה. באופן דומה, ניתן לקשר לדיונים (מאמרים, עידכוני חדשות וסקרים) כך: דיון 1215, כדי לקשר לדיון שמספרו 1215. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נורא, לא מהותי. יש לי קטעי ווידאו שמראים כל מיני מכשירים אשר מוכיחים את קיומו של הצ'י, אני אנסה לשים אותם באתר. כשציינתי שאני מרגיש את הצ'י, זה לא היה במובן של הרגשה אשר נובעת מ-''פלסבו'' אלא תחושה ממשית שאני מרגיש, מן שינוי במצב של היד אליה אני מעביר את הצ'י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאנשים מאמינים במשהו שישפיע עליהם והוא אכן משפיע עליהם בעקבות האמונה החזקה? מן נבואה שמגשימה את עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל עורכים ניסוי בו לוקחים קבוצה של אנשים מחלקים אותה לשניים, לחלק אחד נתנו תרופה (שטוענים שהיא אמורה לעבוד-למשל קקי של עקרבים), ולחלק השני נותנים משהו שנראה כמו קקי של עקרבים. אם אילו שאכלו את הקקי שנראה כמו קקי של עקרבים טוענים שבעקבות אכילת הקקי הם התרפאו אז אפקט פלצבו או פלסבו תקף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי, אולי באמת לא הבנתי את עקרון האפקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב שהקבוצה שלוקחים תהיה קבוצה שתומכת פה אחד כי קקי של עקרבים הוא תרופה משפיעה לכל דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תדע לך, עלית על משהו נכון כשציינת את האדרנלין. אומני לחימה נוהגים לדמות את השימוש ב-צ'י כשליטה באדרנלין, כלומר, ע''י התרכזות, לאחר שנים רבות של אימונים, אתה לומד להביא את הגוף, שלא במצב של התרגשות עזה, למצב כמו כשזורם האדרנלין או להביא מתוך רצון לזרימת האדרנלין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלה בדעתי שזאת מזימה שטנית של טל. בכל בוקר הוא מתבונן בסיפוק בערמת התגובות המתגבהת והולכת, סוקר בקצרה את הדיונים המתארכים, ותר אחרי ההודעות הטפשיות במיוחד. מישהו מקשקש על תפנית פוליטית שחייבת להתרחש בקרוב, אחר עושה מעצמו אידיוט מוחלט בדברו על ליכסון מטריצות ושלישי, פרופסור לפילוסופיה של המוסר והאתיקה, מנבל את פיו כאחרון אוהדי בית"ר ונופל במלכודת האיילים האלמונים. עיני הנץ של מר כהן אינן מחמיצות דבר, ומאגר הנתונים שלו אינו שוכח אף ביט. תוכנה מיוחדת שהוא כתב (ההמ"ה שמה) מזהה מילות מפתח, מבצעת ניתוח טכסטואלי מתוחכם, מאתרת כתובות איי.פי. חשודות, ומקפיצה התרעות מהבהבות בצבע אדום: "יותר מדי שגיאות כתיב. כנראה אלון עמית", "נימה אנטי-דתית פתולוגית. עוזי וי, בוודאות של 02%. ± 96.75", "עורך דין חילוני מתחזה שוב לחרדי המפזז ההוא" וכיוצא באלה. טל עובר בזריזות על ההתרעות, שכמעט תמיד פוגעות בול, ומסמן בכוכבית קטנה את התגובות הקשורות. באחד הימים כשנפח מאגר הנתונים יחצה את קו ה- GB 10 , וכשהוא נענה, כביכול, ללחץ הקהל, עומד העורך החביב להציע את השרות הכל-כך מתבקש: מתן האפשרות למחיקת תגובות ישנות שסר חינן בעיני המחברים. ההתלהבות הכללית תהיה רבה כל-כך, שאף אחד לא יתרגש מהסעיף הקטן שמדבר על תשלום סמלי "לכיסוי ההוצאות". הודעות מסומנות בכוכבית ישאו, כמובן, תג מחיר כפול. הרי לכם פרק בהיסטוריה עתידית, באדיבות כדור הבדולח של כרמית: ... בשבועות הראשונים להפעלת התוכנית, היו הרווחים צנועים ולא עמדו בתחזית הרווח הצפויה, שכן לא רבים טרחו לעיין בכתבים המשעממים שהם עצמם כתבו כדי להחליט אילו מהם ראויים לגניזה. רק הפרפקציוניסטים היותר קיצונים שקעו במלאכה הסיזיפית של הגהה לאחור, והיו מוכנים לשלם ממיטב כספם בעבור מחיקת זכרם של כל פסיק שנשמט או נקודה שהפכה ל"ץ". מכל מקום, קבוצה קטנה אך איכותית זו סיפקה לטל הכנסה קבועה שכן בד בבד עם השמדת הודעותיהם הישנות הם לא נמנעו משליחת הודעות חדשות. יתר על כן, דומה שהעיסוק האובססיבי במחיקת ההיסטוריה הותיר בידיהם פחות זמן להגהת ההודעות החדשות שלהם שהכילו יותר שגיאות מהממוצע, והבטיחו שמאגר ה"דורשות מחיקה" ישמור על נפח פחות או יותר קבוע. השיפור המשמעותי הראשון התרחש כשהידיעה הגיע לאחד, שכ"ג, שלא עמד בפני הפיתוי למחוק את כל תגובותיו כולן, החל מהיום הנורא ההוא בו דרכו אצבעותיו לראשונה ב"אייל" ועד ימינו אנו. שכ"ג שם לו למטרה להטביע את רישומו על ההיסטוריה האיילית בתור האדם בעל מספר התגובות הרב ביותר שלא הטביע שום רישום על ההיסטוריה האיילית. למרות המחיר הצנוע שנדרש עבור הודעה בודדת, ואפילו לאחר שהוסכם על הנחה משמעותית לאצוות של חמישים תגובות ומעלה, הגיע סך ההכנסות רק מהפטפטן הבלתי נלאה הנ"ל לרמה סבירה בהחלט, מה שאיפשר לטל לרכוש את יאכטת החלומות עליה יכול היה רק לחלום (אלא מה?) עד לפני זמן קצר. חודש לאחר מכן היה העורך הצנוע שלנו גם הבעלים הגאה של מטוס מנהלים בגודל בינוני, כמה מטעי קפה בבוליויה ושתי בארות נפט. אבל הבוננזה האמיתית היתה עוד לפניו: בהתגלות פלאית שניתן להשוותה רק למה שקרה לארכימדס באמבטיה לפני כמה אלפי שנים, נחתה עליו יום אחד התובנה שאם יש מי שמוכן לשלם עבור מחיקת הודעות, יהיו גם מי שמוכנים לשלם עבור החזקתן בחיים, גם אם ברוב המקרים לא היה ויכוח על כך שהמתתן תהיה המתת חסד, ואולי דווקא משום כך. בהתאם לעקרון הזה, כל תגובה שנמחקה תשוב ותופיע במלוא הדרה אם מישהו יהיה מוכן לשלם תמורת התענוג הזה. מה שהתפתח באופן הכרחי הוא מה שהביולוגים קוראים "התפתחות משותפת" בה הממית והמחיה נמצאים במרוץ אכזרי להשגת מטרתם הצודקת, ובסופו של כל גלגול נמצאים באותו המקום בו התחילו, רק עם נכסים מדולדלים משהו. התסכול המצטבר של חבורות החיים ("תנו לתגובות לחיות") והמוות ("שחררו אותנו מהשורה") שהבינו את האבסורד בחיבוק-המוות ההדדי שלהן אך לא הצליחו להיחלץ ממנו, גרם לסחרור מחירים אקספוננציאלי, שהסתיים רק כשכל העניין נמאס על האדון כהן שרכש בינתיים את מיקרוסופט, והוא סגר את האייל. ניתן, איפוא, לומר באופן פרדוקסלי שהמילה האחרונה היתה דוקא של המוחקים. (מתוך: "עשרת הארועים ששינו את העולם" (2013, התנשכ"ג)) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודיע מראש שאני מוכן לשלם 10 רופיות יותר מכל סכום שתיתן לטל עבור מחיקת ההודעה הספציפית הזו, כדי להחזירה לחיים. אם תתעקש, שנינו לבד נממן לו את רכישת הצד הבלתי-זוגי של רח' מזא"ה וזוג דולפינים מאומנים1. 1 אם אני זוכר טוב. כבר הוכיחו לי פעם שאני לא זוכר את כל ההומורסקה הזו, אבל את *זה* אני זוכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי. הריני מעלה את עשר הרופיות שלך בעוד קופיקה. האמת היא שחשבתי גם על זה (אבל בסוף החלטתי לקצר את ההודעה המקורית): די מהר המשחק מגיע לנקודת שיווי משקל בה ההודעות נמצאות בסופרפוזיציה מבוטלת/קיימת, מה שמתבטא בכך שהן מופיעות בגוונים עמומים של אפור, והדבר היחיד שממשיך להשתנות הוא השורה הסופית בחשבונות הבנק של השחקנים, שנעשות אדומות יותר ויותר, וכמובן גם של טל כהן. אני בטוח שהמתכנתים בבנק שלו יעריכו מאד את האלגוריתם של ראובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוכנית העסקית הסודית של גוגל בהשראת השוטה: "בחורף 96' הייתי ברונטית ונעלתי נעליים שטוחות. צלם אחד הצליח לצלם אותי במשך חזרה למחזמר שהוצג במכללה שבה למדתי. בתמונה שהתקבלה ניתן לראות בבירור בחורה שדופה וחיוורת מעייפות, טובעת בתוך חולצת אקסטרה, אקסטרה לארג'. מאז צילום התמונה חלף כמעט עשור, שבמהלכו הפכתי לבלונדינית הנועלת עקבים גבוהים. אבל כשמריצים את שמי בחיפוש תמונות בגוגל, זו התמונה הראשונה שמקבלים. מאריסה מייר, מנהלת מוצרים בגוגל, אומרת שאנשים רבים מבקשים שיסירו את הקישורים לתמונות שלהם, אם כי היא לא ידעה להעריך כמה. המטרה של הבקשות הללוהיא לטאטא הצדה את העבר. אחרי הכל, איך אפשר להמציא את עצמך מחדש אם הדמות הישנה שלך רחוקה מהמשתמש לחיצת עכבר אחד?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעד השני, במקרה זה, מגיע לפני הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שטלי תוכל להסביר לך את העצב לאחר פרידה או את האהבה כלפי אהובת ליבנו במונחים חומריים וניתנים למדידה. (לא שאני מקבל את ההסבר, אבל זה לא קשור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם מה (שאני חושב) שהתכוונת אליו בסוגריים. כשיגמרו לעשות reversed engineering לבני אדם, נדבר ;) (אני דווקא מקבל את ההסברים הרדוקציוניסטיים, אך רק כל עוד מתיחסים אליהם כאל הסברים/תאוריות/עובדות מדעיות/תמונה חלקית ולא כאל הדברים כשלעצמם. מעצם טבעם הם לעולם לא יהיו מספקים1). לדבר על אהבה במושגים פיזיקליים/כימיים/סאב-אטומיים זה בהחלט יכול להיות מעניין (לזמן מה), אבל בסופו של יום אתה מחבק את החברה שלך שאתה אוהב כי אתה *רוצה* ואתה לא "נוסע" פסיבי ששולח בעל כורחו פולסים חשמליים אל השרירים הרצויים, כדי ללפות עוד אוסף של מולקולות, כתוצאה של השתחררות של כמה אנדורפינים. לא צריך להיות דואליסט או מיסטיקן, בשביל להכיר בחשיבות של "שכבות" או "קנה מידה" כאשר מביטים על העולם או מנסים להסבירו2. ____ 1 וטוב שכך. 2 זה נכון כאשר מנסים להסביר משהו פרימיטיבי ופשוט יחסית כמו פרוטוקול תקשורת3, אז בטח שזה נכון (בלשון המעטה) גם לגבי משהו מורכב הרבה יותר, כמו בני אדם. 3 מישהו מתנדב להסביר איך עובד FTP במושגים של רדוקציה ל-0 ו-1? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני למדתי שאותה ''זרימה חמימה'' היא שילוב של אדרנלין, אנדורפינים וטסטוסטרון. כשאני אומרת ''למדתי'' זה לא באוניברסיטה או ממקור מדעי, אלא כשלמדתי טכניקות מדיטציה וטראנס מערביות זה מה שאמרו לי האנשים שלימדו אותי את הטכניקות. אני מודה ומתוודה שלא טרחתי לחקור את העניין יותר מדי, וגם שאני לא בדיוק יודעת מה זה אנדורפינים (אדרנלין וטסטוסטרון אני כן מכירה). אולי מישהו עם רקע מדעי יוכל לחוות את דעתו בנושא. בכל מקרה, אותה ''חמימות'' היא דבר שכל מי שעוסק בטראנס, מדיטציות, אימון כושר הריכוז וכו' - מרגיש אותו. ככל שמתעמקים יותר בטכניקת מיקוד מסוימת, ככה הוא יותר חזק. זה ממש מרגיש כמו חשמל בגוף. וזה גם, לעניות דעתי, המקור של כל אנשי הניו אייג' למיניהם שמדברים על ''אנרגיות'' או על ''צ'י'' או על ''אנרגית אהבה מהיקום''. מצד אחד, אני חוטפת פריחה בכל פעם שאני שומעת מישהו שמדבר על ''אנרגיות רוחניות''. מצד שני, ברור לי שהרבה יותר פשוט להגיד ''הרגשתי אנרגיה חזקה'' מאשר להגיד ''תהליכי זרימת האדרנלין ושחרור האנדורפינים היו מוגברים אצלי היום''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחקר לא מצביע על כך שהחולים בהם נעשה הניסוי *הרגישו* את זרימת הכימיקלים בתוך הגוף כמו שאנשים טוענים להרגיש "אנרגיות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. מדוע צריך דווקא *לראות* צ'י כדי להאמין בקיומו? אולי צ'י זה כמו גז שלא רואים, לא שומעים, לא מריחים ולא טועמים (רק מרגישים את האפקט שלו)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקראי שוב את התגובה לה הגבתי. הוא מדבר שם על כך ש''תמונה אחת שווה אלף מילים'', ולכן ביקשתי לראות תמונה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4000 שנה היה פה לפני. אני סתם פלגיאט. עמכם הסליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין תרבויות בכלל, ובין התרבות המערבית לסינית בפרט, אינו עניין של טרמינולוגיה שונה בלבד, או של שימוש בסימני כתב מוזרים כפי שהעירו כאן. על הבדל הרבה יותר עמוק ויסודי בין גופי ידע תרבותיים שונים עומד הפילוסוף מישל פוקו בספרו "סדר הדברים". בהקדמה לספר מביא פוקו פסקה שמצא בכתבי בורחס שזיעזעה אצלו, כדבריו, את אשיות מחשבתו. הפסקה אצל בורחס מצטטת "אנציקלופדיה סינית מסוימת" שנכתב בה כי בעלי החיים ממוינים כך: (א) שייכים לקיסר (ב) חנוטים (ג) מאולפים (ד)חזירים יונקים (ה) סירנות (ו) מופלאים (ז) כלבים משוטטים (ח) כלולים במיון הנוכחי (ט) תזזיתיים (י) רבים מספור (י"א) מצוירים במכחול העשוי שערות גמל עדינות (י"ב) וכו' (י"ג) שזה עתה שברו את קערית המים שלהם (י"ד) שמרחוק נראים כמו זבובים." פוקו מספר שכאשר קרא קטע זה לראשונה פרץ בצחוק גדול. מה שניכר מיד לעין במיון הסיני הזה הוא שלקטגוריות השונות אין כל מכנה משותף. במערכת החשיבה המערבית לא זו בלבד שסירנה, למשל, אינה נתפסת כבעל חיים, אלא שאין דבר הקושר בין חתול ששבר זה עתה את קערית המים שלו לבין בעל חיים מאולף או מצויר. המשל הזה ממחיש לנו את הקסם האקזוטי של מערכת חשיבה אחרת, מוסיף פוקו, ואת המגבלות/גבולות המערכת שלנו "את חוסר האפשרות המוחלט שלנו לחשוב את *זה*." פוקו מראה לנו באמצעות סיפור זה עד כמה מכריעה פעולת המיון בכינון גופי הידע שלנו. המיון הוא השלד של בניין הידע ומכתיב את צורתו וגבולותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד המאפיינים העקריים של סגנונו של בורחס הוא השימוש בהפניות אנציקלופדיסטיות למקורות אמיתים, אמיתים למחצה ובדויים להפליא, אשר נותנים את הרושם שלספריו יש גם סמכות מחקרית-למדנית. איזכורים אלה מספקים עבודה להרבה חוקרים ההולכים בעקבות מקורות ערטילאיים. זאת אחת הטכניקות שבורחס נוקט כדי לטשטש את הקו המבדיל בין מציאות ודמיון. בהתיחסו לחלוקה הסינית (המדומה או מבוססת ) הוא הוא ניסה להראות שמיכיוון שאיננו יודעים את מהות היקום, כל שיטת קיטלוג היא שרירותית .מכיוון שבורחס אינו יכול להפסיק להיות בורחס ,הוא ממשיך לתמוך בניסיון המדעי של הקטלוג. ואולם, מה שמניע את בורחס הוא מה שלדעתו נמצא בלב האומנות והוא ''המעשה האסטטי'' ונקודת המפגש אשר יוצרת את היצירה, כאשר הסופר והקורא נפגשים. כל החומרים הללו לא מענינים אותו כל כך כמדען ופילוסוף אלא כסופר החותר ליצירה האסטטית. בנקודה זו קיימת השקה בין בורחס ומטרלינק, אשר היופי האסטטי-פואטי משמש העמוד תווך בכתיבתם. אפשר אולי להגיד בפרפרזה בורחסית שאחד איפשר את קיומו של השני. (כל האמור ,איננו שולל כמובן את אבחנותיו של פוקו) עוד על בורחס בסיפרו של ליאו קורי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבה לא נחמיר כל-כך עם הרפואה הסינית. למיטב ידיעתי, מבחר שיטות הרפואה ה"אלטרנטיבית" או ה"משלימה" מסייעות בטיפול בסימפטומים - כאבי הגב שבובי מזכיר וכאבים אחרים, מתוך מידע שנאסף במשך אלפי שנים. האם יש לשלול אותו על הסף? בודאי שלא! מדוע לא להקל על החולה, אפילו אם מבחינה מדעית פרופר זה ממבו-ג'מבו אחד גדול? מצידי שההשפעה תהיה אפילו פסיכוסומטית לגמרי. כמובן שכאן יבואו שתי הסתייגויות: א. הרפואה ה"משלימה", כשמה, תבוא תמיד רק כמשלימה לרפואה הקונבנציונלית. ב. הרפואה ה"משלימה" לא תכיל הליכים שיגרמו לירידה ברמת האבחון ויצרו אשליה של בריאות, אלא רק הליכי הקלת כאב וסימפטומים אחרים. הרופא הקונבנציונלי צריך להיות מודע לטיפול החילופי (ומי יודע, אולי אפילו ימליץ עליו בעצמו) ולכן מודע גם לתופעות לוואי או סימפטומים שיעלמו בגלל הטיפול האלטרנטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהיכן מגיע כל הזלזול הזה? קיימת כאן הדיעה המושרשת ש"טיפול בשיטות מזרחיות לא יכול לגרום לריפוי רציני ואמיתי של בעיות רפואיות קשות, כפי כמובן שיכולה התרבות המפוארת והמפותחת שלנו.." הרי אתה בעצמך ציינת את העובדה שהפילוסופיה הנ"ל, ממנה פיתחו היוצרים הבנה של החיים ודרכי חיים שונות וטיפולים, קיימת כבר אלפי שנים. כאמור 4000, אבל מי יודע.... יש כאן שלילה די רצינית, כמעין העמדת העניין במקומו. הסדרת מי נחות ומי לא, הרי לא יתכן שרפואה עתיקת יומין פועלת יותר טוב מהרפואה המודרנית, וכי מדוע לא... הלא ההיסטוריה פשוט חוזרת על עצמה שוב ושוב ואנא ממכם לחזור באמת אל דפי ההיסטוריה, ולראות את המיון לשני סוגי אנשים... המקובעים בדעתם כלפי משהו, ובטוחים שמשאנו עושים כעת הוא הנכון. ואילו המקבלים את העובדה שגם לפנייהם היו אנשים שידעו משהו, וגם לפני האנשים הללו היו אנשים שידעו דבר מה, וזה באמת לא משנה מאיזה צד של העולם הם. עכשיו, מי מבן שני הסוגים הללו, לרוב טועה (לא כתבתי את ההודעה הזאת כתגובה ישירה להודעה של הכותב אליו אני מגיב, אלא יותר בהתייחסות כוללת לדיון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, לפחות הדיקליימר בסוף הרגיע אותי (ההתייחסות ל-4000 שנה הייתה של דורון יערי ולא שלי) אבל אני בטוח שטל כהן ישמח להפנות אותך למבחר הסברים על בדיקות "עיוורון כפול". אם אתה רוצה לדייק אזי אני מוכן לסגת מעט ולומר שלא נמצא הסבר מדעי לרפואה האלטרנטיבית, קווי אנרגיה, ין, יאנג וצ'י או כל שם אחר שתבחר. אם יש בידך כזה, הרי אתה מועמד לפרס נובל לרפואה. בקיצור, כמו בדיון על התנ"ך, עתיקות אינה סימן לנכונות. אסטרולוגיה למשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה אני באמת צריך איזה בדיקת עיניים.. בכל מקרה, אני חושב שהוכחות שהגוף שלנו מסוגל למעשים די מדהימים כבר ראינו כולנו. לדוגמת נזירי שאולין. זה באמת רק כח נפשי.... או שאולי יש שם עוד משהו. עוד יכולות גופניות. הרי אף אחד לא אמר שצ'י זאת מן אנרגיה קסומה ומיסתורית, רק שזאת אנרגיה. (דבר מסתורי מספיק כשלעצמו) איך יכולים להיות חיים, בלי כח חיים? איזשהו כח מניע, שאפשר לתמרן. אנחנו הרי שולטים בגופנו, הוא לא סתם איזה כלי שפועל ברמת מודע שבה אנו שולטים ותת מודע מכני שבו אנחנו לא.. אז מדוע שלא נוכל להניע את גופנו ולתמרן אנרגיה בעזרתו, זה הרי מה שאנחנו עושים כל היום בתהליכים גופניים שוטפים. זהו דבר עתיק ימים, אבל אחד שפועל. אני אפילו ארחיק לכת ואגיד שהוא הוכח פועל יותר זמן מאשר הרפואה המערבית, זה לא הופך אותו ליותר יעיל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזהרה! יש ספויילר לסרט "איש על הירח" בהמשך, ראו הוזהרתם. אחד הדברים הראשונים שהסיק דקארט היה שבבואנו לחקור את האמת אנו לא יכולים להסתמך על החושים כיוון שהם מטעים אותנו. אשליות אופטיות למשל - הראיה וההסתכלות שלנו יוצרים משהו שאינו שם. דוגמא מובהקת לכך היא התמונה המפורסמת של הכלב הדלמטי שהיא בעצם רק אוסף של כתמים שחורים על רקע לבן. לכן, כאשר אתה כותב "אני חושב ש(את) ההוכחות שהגוף שלנו מסוגל למעשים די מדהימים כבר ראינו כולנו, לדוגמא נזירי שאולין" (משום מה, יש לך פיקסציה מוזרה דווקא על סין. מדוע אתה קורא לדברים מסויימים "פגאניים" אבל לדברים אחרים, שכנראה משכו את לבך "ברורים מאליהם"?) אני מפקפק בנכונות ה"בדיקה" או "מחקר" שלך, ועמידתו בקריטריונים מדעיים. לכן, יש לי תחושה שכאשר אתה כותב "הוכח" אתה בעצם מתכוון "הראו לי,ואין לי הסבר, אבל זה כנראה נכון". אני שב ומפנה אותך לטל כהן שיסביר לך מהו ניסוי מדעי, מה זה "עיוורון כפול" בניסוי. לכן, אל תאמין כך סתם לכל מה שאתה רואה. לדוגמא, ביום חמישי צפיתי שוב בסרט "איש על הירח" המתאר את חייו של הקומיקאי האמריקאי אנדי קאופמן. (אופס, ספויילר אלרט.... ספויילר אלרט....). בסוף ימיו הוא חולה בסרטן ונוסע לפיליפינים כדי לעבור "ניתוח קסם". ב"ניתוחים" אלו ה"מנתח" בדרך פלא מוציא רקמה חולה מגוף החולה מבלי להשאיר סימנים או צלקות כלשהן. בפועל, כאשר קאופמן (ג'ים קארי) נשכב על "מיטת הניתוחים" הוא רואה כיצד ה"מנתח" שוטף את ידיו ומחביא בתוכן חתיכת בשר ודם של תרנגולת. החיוך העצוב שעלה על פניו היה בלתי נשכח. כעת גם ההשפעה הפסיכוסומטית (שהרי השפעה פיסית לא הייתה, כי בעצם לא קורה שם כלום), אבדה. אשר לשאלת "כח החיים". עד סוף המאה ה-19 עדיין הייתה הביולוגיה המפלט האחרון של המיסטיקה. הגישה ה"ויטאליסטית" טענה לקיומו של אותו "כח חיים" שמבדיל בין הדומם לחי (והצומח). הביוכימיה הפריכה את הגישה הויטאליסטית והראתה כיצד התהליכים הביולוגים ניתנים להסבר על ידי אינטראקציות כימיות. ולשאלת היעילות. גם מרק עוף זה טוב להצטננות. זה נבדק לאורך שנים רבות, ואפילו הוכח מדעית לפני כמה שנים. האם היית מתאר לעצמך רופא לפני שלושים שנה שהיה רושם לחולה מצונן בתור תרופה מרק עוף בלבד? כמובן שלא! הרופא יכול לרשום רק תרופות שהוכחו באופן מדעי. אם אפשר להמליץ בנוסף על דרכים נוספות, לבריאות (תרתי משמע), אבל ודאי שלא כמודוס ויונדי של הטיפול. האם אתה סומך אך ורק על שיטות ריפוי סיניות ומסרב לטיפול מערבי (כמשתמע מסוף תגובתך)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מפקפק בכל הקריטריונים המדעיים. המדע לומד את החיים בצורה לוגית..ואי לך מבין דברים מופלאים, אבל ל*רוב* לא משליך אותם בצורה תואמת על מגוון החיים. בגלל שהדיון הוא לא עלי, ואני לא רוצה להסיט אותו, אז אני לא אכנס על זה לשיחה. אבל, אני כן אגיד לך שמיתנתי את הכתיבה שלי בצורה משמעותית, כי היא הייתה פלספנית להפליא והאמנתי שאת הנקודה האמיתית ניתן גם להוציא מההודעה הזאת, ולמען האמת גם די הגענו לעיקר: אתה באמת אומר שפעולת הגוף המלאה היא בשל אינטראקציות כימיות? כמובן שעל זה הוא מושתת, אבל זה המימד היחידי בו הוא קיים? הוא פשוט כל כך מורכב שנוצרים חיים? זה מה שהשתמע מהודעתך בכל מקרה.. האינטראקציות הכימיות, הם חלק ממכלול עבודה. (איזה דרך עבודה אחרת יש בטבע) אבל האם הם המטרה...המשמעות... ודאי שלא. אם כן, אז איך התפתחנו ולשם איזה סיבה. אני מצטער, אבל אם תנתח את הדבר הזה בראשך מספיק זמן, תגיע גם כן להבנה שזה לא היה במקרה שאיזה תרכובת פחמן התחברה עם איזה תרכובת שומנית, ופתאום יש לנו תא חי שמתחיל להיתחלק... יש אותם למעשה, בכל מקום בכל דבר. אני רק טוען שגוף האדם מסוגל לקלוט את כמעט כל מה שמסביבו, ויודע ליצור, לאחסן ולהניע אנרגיה. אני אפילו חושב שזה מתבקש לחלוטין מהעובדה הפשוטה שאנו דבר חי. לזה התכוונתי כשכתבתי קודם ה"צד המכני" באמת יתכן שאנחנו פשוט אינטראקציה כימית מאורגנת להפליא שחוזרת על עצמה שוב ושוב? אם כן, אז בעיני הסבר זה כושל בכל הקריטריוניים המדעיים\הגיוניים כאחד. בקשר לרפואה אלטרנטיבית... אימי הייתה רופאה, כירורגית למען האמת. אבל, אחרי שהפסיקה עבודה קלינית גם יצאה לה לפגוש מעט רפואה אלטרנטיבית. בבית אני לוקח גם אנטיביוטיקה, וגם רסכיו.. אני פשוט לא מבין מדוע צורת הטיפול המזרחית (הערתך נילקחה לצומת ליבי...:)) שהוכיחה את עצמה כפועלת בטח יותר זמן מן הרפואה המודרנית. צריכה להיות שוות ערך ל"מרק עוף" ולא לניתוח עורקים...(כאן אני מגזים כמובן) היא אינה רק מרפאה כאבי גב וברכיים. היא גם ניגשת להרבה תחומים רוחניים שהרפואה "הסטרילית" של ימינו אינה מגיבה אלייהם. כמובן, שכשיבוא היום לבחור בין ניתוח לב פתוח לבין אקופונקוטרה, אני אצעד בשמחה לסניף קופת חולים מכבי הקרוב לביתי. אבל בנוגע לשאר טיפולים אחרים, בעלי אופי שונה...אם רק אצליח להיתגבר על הפחד המתמיד שלי ממחטים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ודאי שלא." לא כל כך ודאי. התגובות הכימיות שעומדות מאחורי כל מערכת ביולוגית מספיקות בהחלט לכל אדם שטורח ללמוד ולהבין אותן. נכון, תרכובת פחמן שמתרכבת עם תרקובת שומנית לא יוצרת חיים. גם גילוי האלקטרוליזה לא הוביל מיד לריבה טי אן אי עם 32 מגה זיכרון. אדם מהמאה הקודמת שיראה טורניר מקוון של רד אלרט 2 יחשוב שזה נס המוכיח את קיומו של אלוהים (או את צדקתן של התאוריות הסיניות, מה שבא לו), ואם תנסה להגיד לו שזה בעצם תוצר של גילוי כימי לא תצליח אפילו להצחיק אותו. ולגבי הרפואה הסינית ש"הוכיחה את עצמה" - הוכחה סטטיסטית, בבקשה. עצם העובדה שהרפואה הסינית קיימת 4000 שנה (ואני מפקפק גם במספר הנ"ל, אבל לא משנה) לא אומרת שהיא הוכיחה את עצמה. היא רק אומרת שהיא מם חזק מספיק כדי לשרוד את אותם 4000 שנים. הרפואה המערבית, לעומתה, דווקא כן הוכיחה את עצמה - תוכל להשוות בקלות את תוחלת החיים הממוצעת (אפילו של העשירים ביותר) של התקופות של-לפני-הרפואה-המערבית, לזו של אפילו העניים בני תקופתנו שנהנים ממנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לתוחלת החיים – אם תקרא בספר תהילים, תראה שהחיים אז ארכו 70-80 שנה: "ימי חיינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה". אין סיבה לפקפק בנכונות הכתוב, משום שהוא "מסיח לפי תומו". זהו שיר שנועד לאוזני בני תקופתו, ולפיכך מציין עובדות הידועות להם. כנראה שלא תמיד היו החיים קצרים כמו בימי הביניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שהשנה בימי התנ"ך הייתה קצרה מ12 חודשים. בימי הביניים תוחלת החיים הממוצעת היתה נמוכה מבימינו אבל גם אז היו אנשים שהגיעו לגילאי 70-80 ולמעלה מכך. (צריך לזכור שהרבה מתו אז בלידתם או בילדותם ולכן ממוצע תוחלת החיים היה קטן.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלק השני הוא הנכון. עד לימינו ממש (המצאת האנטיביוטיקה או משהו בסביבה) תוחלת החיים הנמוכה נבעה מתמותה גדולה מאוד של תינוקות, ילדים ואימהות יולדות. אנשים מבוגרים בגילאי 70-80 לא היו משהו נדיר גם בתקופות שלפני התנ"ך. אין שום סיבה לערער על מהימנות התנ"ך בענין זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלפחות בארץ תוחלת החיים הארוכה ביותר, נמצאת בבני ברק, שהיא העיר העניה ביותר בארץ. מישהו יכול להסביר לי את זה ? זה קצת סותר את התאוריות שלכם . לא ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותם של נערים בגיל 18 עד 21 די פוגע בתוחלת החיים הממוצעת, לא!? בבני ברק נהנים משירותי בריאות מודרניים מלאים של מדינת ישראל, אבל לא משרתים בצה"ל. עונה לך על השאלה!? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ככה, ראשית, אל תתבייש "להתפלסף". פילוסופיה אינה מילה גסה. כעת לתוכן: מבחינה מדעית אין אפשרות להתייחס למה שאינו טבעי (ועל כך ניהלתי דיון ארוך במאמר "דו"ח על מצב התבונה" - דיון 296 ) המדע החדש, מאז ימי הרנסאנס, הוציא את התכלית "מחוץ לחוק" כהסבר. אריסטו היה אומר כי "האבן נופלת כי היא שואפת (וזו במקרה זה תכליתה) לחזור למצבה הטבעי". ניוטון, בניגוד לכך, טוען כי חוק טבע הוא זה שמכתיב את נפילתה של האבן ולא מעורב בתהליך שום "רצון" או "שאיפה". ולכן השאלה שאתה שואל בהמשך היא בעצם חסרת משמעות מבחינה מדעית. אי אפשר לכמת ולאפיין בחוק את אותן תכליות או רצונות, ולכן כל דיון בשאלת הנפש ישאר פילוסופי (אני עובד כרגע על מאמר לאייל שקשור בעקיפין לבעיית הגוף והנפש, שוב, מהכיוון הפילוסופי) אך לא מדעי. לשאלת "מרק העוף", ובכן, אין שום דבר רע במרק עוף (אלא אם כן אתה עוף), אבל כל טיפול שלא נבדק בצורה מדעית שקול ל"מרק עוף", הוא יכול להיות בגדר המלצה, הוא יכול להיות אפילו טוב מאד, אבל לא יוכל להחליף טיפול קונבנציונלי שיש בידנו הסבר לפעולתו. אתה מתעקש לטעון כי הטיפולים האלטרנטיביים הוכיחו את יעילותם. מספרים בבקשה. אחוזי תמותה בסין לאורך השנים. השוואה מול המערב של ימינו. אני לא מוכן לקבל השלכת טענות באוויר ללא גיבוי. ולענין הגישה המדעית של מדעי הטבע. ובכן, אם ההסבר המדעי לא מוצא חן בעיניך אזי tough luck, לא ראיתי אותך מספק הסבר חילופי שמגדיר במדוייק את הקריטריונים לפיהם ניתן לבחון אותו. אתה טוען שהגוף מייצר, מאחסן ומשנע אנרגיה. אבל, וכאן מגיע ה"אבל" הגדול. אינך מספק לי דרכים למדוד את אותה אנרגיה. בעצם, הכנסת גורם שרירותי למערכת, שהוא אדיש לסביבה. אין לך דרך להסביר את האינטראקציה שלו עם הגוף למשל. ולכן, אתה פותח פתח להכניס כל גורם שרירותי אחר למערכת, דרקונים ורודים ופיות וכוהני-עץ. אני שב וממקד את הדיון בך (למרות שניסית להסיט אותו) ושואל מדוע ההעדפה לכיוון המזרחי דווקא? יש תרבות שלמה של מכשפות עם שרידים גאליים, דרכי הוודו ושאריות הכישוף האפריקני. נראה שההחלטה שלך לדבוק דווקא בסינים היא שרירותית בלבד, ונובעת (אם אני יכול להעיז ולנחש) מהעובדה שהוקסמת מהתרבות המזרחית או מהשפעה מבית (מה שציינת לגבי אימך) . אחרת, אין לך שום דרך או הצדקה לפסול שיטות אלטרנטיביות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרפואה הסינית מתבססת על קיום הצ'י (אנרגייה פנימית הזורמת ב-12 נתיבים-מרידיאנים), היכולת של נזירי שאולין לבצע תרגילים מדהימים שונים נובעת מהשליטה שלהם בצ'י והיכולת שלהם לרכז אותו בנקודות שונות בגוף. לא ניתן לומר כי המבנה האנטומי של הנזירים הוא זה שמקנה להם את היכולת הזו כי הרי אפריך טענה זו ע"י העובדה שהנזירים לא שריריים במיוחד והם מבצעים תרגילים (הנחת כל משקל גופם על חוד חנית אחת בלבד) שאין סיכוי בכלל ש-body builders יצליחו לבצע (שהם שריריים הרבה יותר מנזירי שאולין). מה ההסבר של הרפואה המערבית (או הסברים כימיים) לתופעה זו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא כדאי לא להיות שרירי אם אתה רוצה להניח את כל גופך על חוד חנית. שרירים הם משקל, ואתה רוצה כמה שפחות משקל, ועוד כמה שיותר עבה. ואם אפשר - אז גם חנית קהה קצת. הצ'י לא ממש קשור לכאן. מקסימום הרבה סיבולת לכאב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה בעצם אומר זה שתינוק לא יפצע אם תניח את משקל גופו על חוד חנית אחת משום שמשקל גופו קל(מצטער על ההשוואה המזעזעת) או לחילופין שאדם רגיל שאינו שולט בצ'י ומשקלו הוא כמשקל גופו של נזיר שאולין- אשר ביכולתו לבצע תרגיל זה-יצליח להשען על חוד חנית עם כל משקל גופו, מבלי להפצע, ויחוש רמה כזו או אחרת של כאב (לפי טענתך)? אינך סבור כי אם אדם במשקל זהה פחות או יותר לשל נזיר שאולין (לצורך העניין), אשר ינסה להניח את כל משקל גופו על נקודה אחת (שהיא חוד החנית), וגופו מאונך לחנית (מקביל לריצפה) יפצע? לטעמי הכאב לא יהיה ברמה של כאב נסבל או בלתי נסבל אלא כאב של חנית אשר חודרת לגוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דרך למדוד את אנרגיית הצ'י הזאת שאינה דורשת פעלול מסובך במיוחד עם אנשים מאומנים? למשל, להדליק באמצעותה נורה קטנה, ואפילו לרגע, או להזיז משהו קל ממקום למקום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה נכון אבל נתתי את הדוגמה של נזירי שאולין כי היא דוגמא ממחישה. אין הסברים פיזיקלים או מדעיים אשר (שסותרים או מפריכים את קיומו של הצ'י) מסבירים בצורה מפורטת ומקיפה מה מאפשר לנזירי שאולין לבצע את תרגיליי ה-צ'י-גונג שהם מבצעים (ראה את ההסברים הפיזיקלים מאוניברסיטת פיטסבורג על הנזירים-כמה הם סתמיים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה נכון? יש או אין דרך להווכח בקיום האנרגיה הזו בניסוי נטול נזירים? (אני מנסה להבין אם אתה אומר "הנה תופעה שאתם לא יכולים להסביר", או "הנה תופעה שהפיזיקה שלכם לא מסבירה, ושלי כן"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שיש דרך להווכח בקיום האנרגייה הזו בניסוי נטול נזירים. הווכחות בקיום האנרגייה (הצ'י) היא לא בגדר תאוריה, דבר שלא הוכח אלא הצ'י הוכח (אינפרה אדום משולב עם תדר 7.8 מוכיח את קיומו של הצ'י). אני פשוט מנסה ליצור דיון, ופרובוקציה עם אילו שחולקים על קיומו של הצ'י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע מה זה "אינפרא אדום" ואני יודע מה זה "תדר 7.8". אבל מה זה "אינפרא אדום משולב עם תדר 7.8"? ואיך זה, מה שזה לא יהיה, מוכיח את קיומו של הצ'י? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לאחר שכבר שלחתי את ההודעה הקודמת שלי ראיתי את ה-''הסברים הפיזיקלים'' לתרגילים שנזירי שאולין מבצעים. התגובה של אליהם שהם מעניינים אך הם הסברים מאוד שיטחיים, סתמיים, יומרניים ופשוטים אני הייתי רוצה שהפיזיקאי מאוניברסיטת פיטסבורג יסביר מה מבדיל אותו מהנזיר שנשען על החנית, לא הדימיון בין בלון לבן-אדם, מרכז הכובד וכו' אלא למה הנזיר שאולין יכול, והוא לא (מבחינה פיזיקלית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא הסביר (באופן שטחי, אבל מספיק בהחלט): הנזיר מאומן ומדוייק. כשהוא נשען על החנית, הוא יודע בדיוק איך ואיפה (עניין של קורדינציה ואימון, לא של פיזיקה). אין ספק שהם מאד מוכשרים, הנזירים האלה - והפיזיקאי ההוא לא הסתיר את הערכתו - אבל לא צריך מן "אנרגיה" (מכנית? יחסותית?) קיקיונית כדי להסביר את העניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות אם נזיר שאולין יראה לך את הנקודה המדוייקת שעליה אפשר להישען גם אתה תוכל, גם אתה, בו נגיד תוך מקסימום כמה שעות תמצא את הנקודה ותוכל לבצע את התרגיל הזה. אז למה או אייך זה הגיוני שהם מתאמנים (על מנת להצליח לבצע את התרגילים הללו) כל יום כל היום במשך מינימום 10 שנים? ועוד משהו שהפיזיקאי החליט להבליג עליו לא להתייחס, ולא לתת הסברים פיזיקלים זה אייך נזיר דוחף עם חנית שתקועה ב ג ר ו נ ו מכונית? כאן כבר הטענה של מרכז הכובד לא תקפה. האם גרונו של אדם זה הוא מרכז הכובד של גופו? אייך אדם מן השורה יוכל לדחוף מכונית שחנית תקועה בגרונו אם לא ע"י ההסברים "המיסטים" (מיסטים בגרשיים משום שהצ'י הוכח ע"י אינפרה אדום משולב עם תדר 7.8 ) של הצ'י? בהקשר הזה וכתגובה להערתך- מה הקשר לקורדינציה בדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניה, רגע. ואיך קוסמים חותכים אישה לשלושה חלקים, זה אתה כבר יודע? ואיך אורי גלר מעקם כפיות, אתה כבר יודע? ואם לא - למה אתה חושב שהם לא עושים משהו שניתן להסברים באמצעים רציונליים, אבל השאולין כן? אין לי מושג איך הוא דוחף מכונית עם הגרון, אבל גם אין לי מושג איך יש את הגברתנים האלו שמסוגלים לגרור משאית בשיניים. אני אישית בקושי מצליח לדחוף קורקינט בירידה. אגב, עשיתי חיפוש על הביטויים "צ'י", "תדר" (שניהם באנגלית, כמובן) ו-"7.8", ולא הצלחתי למצוא שום דבר שקשור למה שאתה טוען. אפשר לינק, בבקשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהקטע על 7.8 זה רק מטאפורה ל "הסבר טכני מדעי כלשהו". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו שמצליחים למשוך משאיות עם השיניים אינם משתיכיים לקטגוריה חברתית כזאת או אחרת הם תופעות נדירות לעומת השרירנים שמושכים משאיות עם גופם וההסבר לכך הוא פשוט- שרירים חזקים ודומיננטים (רגליים ידיים בטן).יש חשיבות לכך שהנזירים משתיכים לקטגוריה (נזירי שאולין)כי זה מראה סטטיסטית שצורת האימון (פיתוח הצ'י) היא זו שמביאה אותם להישגים שהזכרתי לעיל. זו עובדה, שחוץ מהם אין עוד אנשים -לא ה-"גברתנים" ולא שרירנים (אשר מתאמנים על כוח פיזי אדיר) שמסוגלים לבצע את התרגילים של הנזירים=מבוססים על כוח פיזי שנובע משליטה פנימית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהאימון המיוחד שהם עוברים מכשיר אותם. מי (חוץ מהרב בצרי) חושב אחרת? ומה בקשר לצ'י? שניים סוכר, תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה אומר אימון מיוחד, יש לך שמץ של מושג למה אתה מתכוון? מה זה בועלי נידות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, יש לי שמץ מושג, כשהדגש הוא על ''שמץ''. בועלי נידות זה סתם, עזוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כל, אין שום קשר בין אורי גלר וקוסם שחותך אישה לכמה חלקים ולדיון. אנחנו מדברים על הצ'י, האנרגייה שזורמת בגוף האדם ועוד אתה מדבר על אשליות אופטיות שנעשות ע"י מראות . לגבי אורי גלר באמת מעניין אייך הוא מעקם כפית! אבל זה כבר קשור לתכונות מולדות לא משהו שהוא פיתח במשך שנים אני לא רואה את הקשר או לא רואה את הנקודה שניסיתה להבהיר עם איזכורו. שנית כל, אני יעשה מאמצים כדי למצוא איזה אתר שמכיל מידע על הצ'י. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי ניסה להבהיר לך שתיאוריית הצ'י דורשת קצת יותר ראיות מכמה אנשים שמושכים משאית. הכפיות של אורי גלר שייכות לתכונות מולדות? אתה בטוח בזה? אי אפשר לא לצטט את רנדי: "If Mr Geller is bending spoons by divine powers, he's doing it the hard way "
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עושה בלבול שלם. אני לא טוען שיש קשר בין אנשים שמושכים משאיות לבין הצ'י עליו אני מדבר ועל השליטה בו ע"י נזירי שאולין. אולי התכוונת שצריך יותר מנזיר שדוחף עם גרונו (שחנית תקועה בו), מכונית כדי להוכיח את "תאוריית" הצ'י? כדי שנבין למה התכוונת! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, התכוונתי להוא עם החנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רנדי נפטר. ג'יימס רנדי [ויקיפדיה] עוד אחד מהלוחמים נגד כוחות השחור הלך מאיתנו, אבל מה זה לעומת מותו של בדרן סוג ג' שמילא את כל מהדורות החדשות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו רק זה שהוא יתגלגל מחדש בגופו היה זוכר את זה, הוא יכול היה ללכת לגבות את הפרס שהגלגול הקודם שלו הבטיח ולסגור מעגל נאה. (האמת, הפטנט היחיד שגיליתי עד כה להעברת רכוש בין גלגולים, בהנחה שהם קיימים. לא משימה קלה, אם תחשבו על זה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלו הלו! אני מבקש... מדובר באושיית תרבות, ומוטיב מרכזי בשירה העברית המתחדשת. ____ איך ולמה הוא הפך מברקן לבארקן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
______ נכון ללפני שנה ומשהו הוא שינה את השם וזה פתר לו את כל הבעיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
___________ איזה פספוס; היה הופך ל"ברקהן" וחי 175 שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, נראה שאתה מפספס עיסוק צדדי שיכול להגדיל את חשבון הבנק שלך. _____ אולי נשנה את שם הנגיך ל"קוהורונה" ונציל מיליונים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
____ סגולה נגד צרות, או משהו בסגנון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
____ הציטוט המפורסם של ג'וליה רוברטס |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
____ אם התכנית שלך היתה לגרום לי לחפש באינטרנט ציטוטים של ג'וליה רוברסט ולנסות (לשווא) להבין למה התכוונת, אז הצלחת. לא אסלח לך על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Big mistake. Big. Huge.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הבנתי, טריוויאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אושיית תרבות? אם סרטי בורקאס, מתיחות וקומדיות מטופשות הן תרבות אז כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רצית? צ'כוב? וברצינות - הם כן. כמו שבריטני ספירס היא תרבות, ויותר. האמת הרבה יותר. זאב רווח (הדמות המזוהה ביותר עם סרטי הבורקס) הוא אושיית תרבות, שהרפליקות שלה המשיכו להיות מצוטטות עשרות שנים אחרי. "מה רוצה התולעת?" יכולה להיות (ובטח היתה) אחת השאלות הקלות ב"מי רוצה להיות מיליונר". אני משער ש"הגשש החיוור" הם כן אושיות תרבות עבורך. אם כן, תסביר לי את ההבדלים בין המערכונים שלהם (כתבו אותם אושיות תרבות בלתי מעורערות: יוסי בנאי, שייקה אופיר, דן בן אמוץ) לבין סרטי הבורקס. אני חושב שסרטי הבורקס אינם שונים מהז'אנר האיטלקי המקביל ("משפחת המלוכלכים" המוערך), או מ"פרזיטים" הדרום קוריאני, זוכה ארבעה פרסי אוסקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חייב להיות צ'כוב אבל כן יכול להיות משהו יותר בטוב טעם כמו למשל הגשש החיוור. ההבדל ביניהם לסרטי הבורקס הוא שאצל הגשש ההומור הוא לא וולגרי וצעקני ולא מתבסס על התנכלות לחלשים וניצול נשים כמו בסרטיו של יהודה ברקן. להשוות אותם לאטורה סקולה או בונג ג'ון-הו זה הזוי ומופרך לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שסרטי הבורקס הם בהחלט חלק מהתרבות הישראלית, אבל סרטי המתיחות של ברקן הם פסולת קולנועית חסרי כל ערך תרבותי (ולטעמי גם חסרי ערך בידורי, אבל יש כאלה שממש נהנים מהתועבה הזאת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, ולכן סרטי הבורקס נשארו איתנו ואילו סרטי המתיחות נשכחו. (אני זוכר שהיו ברקן ודנוטה, פחות או יותר. אבל כמעט אף פעם לא יצא לי לצטט מהם, למשל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישית אני סולד מסרטי מתיחות בכלל. אני לא יכול לשפוט האם אלו של ברקן היו גרועים במיוחד בסוגה. אני מסכים שאין בהם מטען תרבותי כמו שהיה בסרטי הבורקס, ולו במבחן התוצאה כמו שאמר ידידיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחת הוודאות שאזכה לתארים כמו מתנשא ופוץ, אני חושב שסרטי הבורקס הם אכן חלק מהתרבות הישראלית: פי הטבעת. סוציולוגים ופסיכולוגים יכולים למצוא בהם עניין, ממש כפי שהפרוקטולוג השכונתי מוצא עניין ברקטום שלי (אל תשאלו!). אה, בעצם אני יכול להיחלץ מתוויות הגנאי אם אשלח את התגובה בעילום שם, בתקווה לא ליפול במלכודת. נראה אם אצליח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהגישה שלך מתנשאת. אין שום רע בסרטי מתיחות. הם לא מתיימרים להיות יצירת תרבות אלא יצירה של בידור. מי שנהנה נהנה ומי שלא נהנה לא צופה בהם. לפי התרשמותי מדובר בסרטים שכל הכנסתם היו מקהל הצופים , לא ממימון ממשלתי (אולי אני טועה) במקרה כזה אי אפשר לבוא אליהם בטענות. היו בטלוויזיה מתיחות של אלי יצפן ואף אחד לא ירד עליו, אני זוכר שהיו כאילו שאהבו אותו מאוד ואת המתיחות שלו. לאחר פרק זמן כנראה נימאס לצופים והם נעלמו. גם היום ביוטיוב יש מפעם לפעם מתיחות, מכיוון שציוד ההסרטה זול. מי שאוהב את זה מסתכל, צוחק וזהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היה רק מתיחות (שמבוססות על לעג והשפלה של קורבן תמים) שמעצם טיבן הן חומר גלם נחות להומור אלא גם ביזוי והחפצה של נשים. והטיעון של פופולריות מסחרית אינו רלבנטי כאן ובכלל. אמנות וגם בידור נמדדים בקריטריונים של איכות היצירה ולא של היענות הקהל. הליברטאניזם רק הורס כל חלקה טובה ולא יכול להיות מוצג כנימוק לגיטימי והצדקה לזבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרט המתיחות הראשון שראיתי נקרא ''מה תאמר לגברת ערומה''. זה היה לפני כחמישים שנה ואז זה דווקא די הצחיק אותי. אבל יותר מאוחר מאסתי בסוג הסרטים הזה. לפחות במתיחה הזאת מי שהיה צריך להיות הכי נבוך זה השחקנית ולא סתם מישהו שהתלבשו עליו, והיא בחרה לעשות זאת וגם להרוויח מזה כסף, אז זה פחות נורא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שארז דווקא לא יתרעם על סרט המתיחות החדש מהז'אנר, זה שמכה גלים בארה''ב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |