בתשובה ליעקב פופק, 03/02/03 20:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לי דווקא כן. הסבר כיצד אתה משקיע כספים אלו בצמצום הבעיה האקולוגית החמורה ביותר על פני כדור הארץ - הריבוי הטבעי של בני אדם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה האקולוגית החמורה ביותר היא פגיעה של המין האנושי במשאבים שכדור הארץ מעמיד לרשותו, הראשונים הם האויר והמים. אני רחוק מלהיות מומחה לנושא אבל חיפוש אחר מקורות אנרגיה פחות מזהמים, טיהור האויר והמים, פיתוח שיטות גידול מזון פחות מזהמות ויותר יעילות, שיטת תעשיה פחות מזהמות, הגברת האכיפה על מדינות וגופים שפוגעים בסביבה הן מטרת ראויות שיתרמו לרווחת המין האנושי הרבה יותר מ''צעדים ענקיים''. אני בטוח שישנם הרבה מומחים לאקולוגיה שהיו שמחים לקבל אחוזים בודדים מהמשאבים (ובכלל זה גם מיטב המוחות שמוקדשים כיום לפתרון בעיות כמו הליכת חלל או קיום מערכות תומכות חיים בכלי רכב חלליים) בשביל המטרות הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמעשה, כמות הפתרונות האקולוגיים הם רבים וטובים. הבעיה פה היא לא הפיתוח, גם לא הכסף. הבעיה היא שפשוט לא רואים את הפתרונות הללו מיושמים. מישהו בדרך פשוט תוקע אותם או מתעלם מקיומם. כל יום אני קורא או שומע על בעיות מכל מיני סוגים שהיו ניתנים לפתירה בצעד פשוט ועדיין יכולים לתקן את הנזק אך בכל זאת לא עושים זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהאנושות עצמה, בשל קצב ההתרבות המוגזם שלה, היא הבעיה האקולוגית החמורה ביותר על פני כדור הארץ. אני פשוט חושב שאף אקולוג לא יעז להגדיר את האנושות עצמה כזהום, כמו שהוא עושה זאת כשהוא מדבר על גזים וחומרים אלו או אחרים. כל הפעולות שהבאת למעלה, לא יועילו לאנושות בטווח הארוך (שהוא די קצר לדעתי) אם ימשיכו להתעלם מהבעיה האקולוגית החמורה ביותר, עליה אני מדבר. אין אני רואה כיצד ניתן לפתור את הבעיה האקולוגית עליה אני מדבר, בעזרת כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתייחס לאקולוגיה כאילו מטרתה הראשונה היא לשמור על סביבה ורסטילית וקרובה ביותר למקור של כדור הארץ אני מתייחס לבעיה מהגיה התועלתית. איכות הסביבה היא מבחינתי היכולת של הסביבה הארצית לתמוך בקיום חי אדם ברמה הגבוהה ביותר. ברור לי שגם קיום של מיני חיות רבים ככל האפשר, שטחים פתוחים וכו' הם בעלי חשיבות אבל הם לא הדבר החשוב ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אנשים וצפיפות האנשים הם חלק מהסביבה. סביבת חיים צפופה מדי, בה מסתובבים יותר מדי "מיקרופים", היא בעייתית לאיכות החיים שלנו לא פחות מכמות הגזים שנפלטים מארובה של מפעל זה או אחר. שימור הסביבה כקרובה יותר למקור (משל"י) מעניין אותי כקליפת השום. אני גם מדבר על תועלתנות מנק' מבט אנושית בלבד. לא להפוך אותי למחבק עצים בבקשה :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כמות האנשים בעולם היא נתון, נכון? בתקציבים שבהם מבררים אם היו פעם מים על המאדים, ניתן היה לפתח טכנולוגיות שהיו מגדילות את המשאבים העומדים לרשות האנשים ההלו - למשל, מאפשרות לייצר יותר מזון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובינתיים, ראו לאן עוד הולכים תקציבים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה נראה לך כמו מאמר רציני שצריך לשאוב ממנו מידע? איפה פרס, עם צעקות ה"טבלוואייידים" כשצריך אותו? הבלבול שם בין פרויקטים כמו ה-SETI, בין מחקר אסטרונומי טהור כמו גילוי של כוכבי לכת חדשים ובין הקשקש שהוא "חקר העב"מים" ותיקי ה-X, חוגג. אופס, לא שמתי לב, זה IOL חדשות. עכשיו הכל ברור. "ניתן לקבוע ללא קושי כי הנשיא, רואה יותר מדי טלוויזיה" -> ממש פאר של ידיעה חדשותית אוביקטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיית הצפיפות היא בעיה חמורה יותר מבעיה של מחסור במזון. בעולם שבו אנו חיים יש כבר מספיק אוכל לכוולם בטכנולוגיות המוכרות, כבר עכשיו (פשוט יש מקומות בעולם בהם יש שפע לעומת מקומות אחרים עם מחסור). זה שאנשים לא מסתגלים, לא מאמצים, לא רוצים או שלא מאפשרים להם להתפתח לרמה הטכנולוגית הקיימת זה כבר בעייה חברתית/פוליטית ולא של קידמה טכנולוגית (בטח לא בעייה טכנולוגית של האמריקנים). בכלל, למה זה תפקידה של ארה"ב לפתח טכנולוגיות למען האכלת העולם השלישי בזיל הזול? האמריקנים לא רעבים ללחם, למה שהם יסכימו להשקיע כמויות אדירות של כספים, במציאת דרכים קלות יותר להאכיל את העולם, ולא ימשיכו לעסוק בדברים שמעניינים אותם, כמו חקר החלל? כשממשלת העולם החופשי תוקם, אפשר יהיה להציע הצעות שכאלה, בינתיים מדובר במד"ב, לא פחות מרעיון ישוב המאדים (למשל). לאמריקנים יש כסף והם לא *חייבים* לבזבז אותו על מישהו אחר (או לפחות הם לא מרגישים שהם חייבים לבזבז אותו על מישהו אחר). אבל כמו שאמרתי, בעיית המזון היא לא הבעיה האקולוגית עליה דיברתי. גם אם מחר יומצא לו המכשיר הנחמד הזה, שאיתו מיצרים אוכל על האנטרפרייז, עדיין בעיית הריבוי הטבעי המטורף של האנושות עולה על כל הבעיות הסביבתיות שמחבקי העצים בד"כ מדברים עליהן (כולל רעב). מי יודע, אולי בעקבות אשליות של שפע המזון, הבעיה אפילו תחמיר. עם כל כמויות האוכל האפשריות, כמות בני האדם, שמתרבים באופן אקספוננציאלי, הולכת להפוך (כבר מתחילה להפוך?) את חיינו ואת סביבתנו למקום שבלתי נסבל לחיות בו (בעתיד הקרוב - אפילו מסוכן לחיות בו), בלי קשר לשאלת המזון. כמות האנשים היא נתון, אך לא במובן של *קבוע*. את הנתון הזה אפשר לצמצם, אך לא בעזרת כסף (אלא ע"י הכרה והסתגלות למצב וע"י שינוי תפישות עולם מסורתיות/שבטיות/היסטוריות, המנותקות מן המציאות). החיים של *כולם* יכולים להיות טובים, גם באמצעות הטכנולוגיות הקיימות. תליית תקוות אוטופיות בעולם טוב יותר, בשל פיתוח טכנולוגי זה או אחר, זה לבנות ארמונות באוויר, לא יותר ולא פחות מהארמונות באוויר שאתם מדברים עליהם - חקר החלל. את החלל צריך לחקור מסיבה אחת ולא יותר - זה ממש מעניין. כאלה אנחנו בני האדם - סקרנים שכאלה. אנחנו מנסים לברר מי אנחנו, מה אנחנו ומה זה המקום המוזר הזה שאנחנו נמצאים בו - היקום. אני בכוונה לא נכנס לרטוריקה, בה אני יכול להשתמש, שמראה מדוע חקר החלל *כן* תורם באופן מעשי לחלוטין, כן משפר את הטכנולוגיה שלנו וכן משפר את איכות חיינו (לפחות פוטנציאלית - שיפור טכנולוגי זה לא הכל בחיים) פה על כדור הבוץ הכחול שלנו. אני לא רוצה לעלות טיעונים שכאלה, למרות שאפשר. בשביל זה יש עמודים ומאמרים שלמים למציאה באינטרנט. אפשר להתחיל במה שלסופר החביב אסימוב (ז"ל), היה להגיד בעניין זה, במספר רב של כתבי עת מדעיים (ומד"ביים). אתן רק דוגמא אחת: מה אתם חושבים הנושא החם כרגע ב-NASA? בינגו! טרפורמינג. יצירת ביוספרות שניתן לגדל בהן מזון באופן אפקטיבי זה עסק חם כרגע ב-NASA. לא מעט כסף מוזרם ב-NASA למציאת דרכים יעילות לגידול מזון. נכון, הרעיון המרכזי הוא בניית ארמונות באוויר ששאובים מרעיונות מספרי מד"ב - ישוב כוכבי לכת אחרים, אבל מחקר שכזה יכול לתרום לידע שלנו לגבי גידול מזון אפקטיבי, גם כאן בככק"ש1. מחקר זה מאוד מזכיר את מה שאתם רוצים להוציא עליו כסף. השיגו אתכם. NASA כבר חשבו על כך קודם. בפרק הבא של הקשקשידה של אביב: איך אפשר להשתמש ברטוריקה שמדברת כנגד חקר החלל, ע"י אותם טיעונים "פרקטיים" ו"מחוברים אל הארץ", לשם התנגדות להשקעה של כספים במחקרי המדע הטהור. בשביל מה מוציאים כספים על מחקרים בתחום הפיסיקה? לא עדיף להוציא את הכספים הללו על החברה, במקום על אלקטרונים חמקניים? למי אכפת מן הקריזות של הקוואנטים, כשבעולם יש אנשים עם בטן מקרקרת? _____________ 1 הכדור הכחול הקטן שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נלחם באיש קש. לא מדובר בהתנגדות לחקר החלל, מדובר בהתנגדות לריבוי מיותר ולא-פרופורציוני של טיסות מאויישות, על חשבון, למשל, טיסות לא-מאויישות שהן זולות הרבה יותר, ויש להן ערך מדעי רב יותר לדולר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כבר מתחיל להזות אנשי קש בכל פינה. לא נכון. אתה מתבלבל בין טיעוניו של פופק (יחס טיסות מאוישות/לא מאוישות) לטיעונים אחרים שהועלו פה לגבי יחס שליחת טיסות מאוישות לעומת השקעה בבעיות "ארציות" שלא רלבנטיות *כלל* לחקר החלל. אני לא נלחם ובטח שלא נגד איש קש. לא דחפתי דברים לפה של מישהו ולא התעקשתי על *X אומר ש... והוא טועה בגלל ש... נה נה בננה*. אם אתה מתעקש, ראה בהודעה זו נימוק כללי בעד חקר החלל (ואם אתה מסכים עם רוח הדברים - אז לא חייבים להתווכח. מותר גם להגיד - אני מסכים אבל...). אם אתה בכל זאת מתעקש, קרא הודעה זו שוב וכל פעם שכתוב חקר החלל, קרא זאת כ*שליחת טיסות מאוישות אל מחוץ לאטמוספירה*. באותו שוונג, דלג גם על הפסקא הלפני אחרונה. לגבי חשיבות הטיסות המאוישות דווקא, לכך התיחסתי יותר בתגובותי האחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדוק שוב את ההודעה של ברקת (לה עניתי) וראה שאתה בעצם הפכת אותה בטעות לאיש הקש. אני לא מחויב לענות לטענותיו של פופק בלבד. ברקת אמרה משהו (הפנית משאבים לאפיקים הומניים במקום הבדיקות של כמויות המים על המאדים) והוא ממש לא רלבנטי לטיסות מאויישות, עדיין. אז שאלה לי אליך, האם אתה עדיין עומד מאחורי הטענה שהתיחסתי לאיש קש דמיוני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומצד שני, פנית אלי בתגובה ההיא פעמיים בלשון רבים (''אתם''), כאילו הייתי נציגה של מישהו. מילא. אני קצת חולה וכל זה, אז אפנה את תשומת לבך רק לדבר אחד, צדדי דווקא, שעולה מהטיעונים שלך - מצד אחד, האמריקאים דואגים רק לעצמם, זה הכסף שלהם, זכותם וכו' וכו'. מצד שני, כשצריך - הם מרכזי ושליטי העולם הראשון, ומתוקף זה העולם כולו, ומכתיבים סדר יום עולמי בנושאים כלכליים, פוליטיים וחברתיים. בשני המקרים, כמובן האמריקאים קנו לעצמם את הזכות לפעול כך. אבל צריך לשים לב לזיגזוג המהיר בין שתי הפרדיגמות האלה, שהוא אופורטוניסטי עד מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקת - ה"אתם" לא היה במקום. ניהלתי (וקראתי) את הויכוח-עם-זקן-לבן-וארוך הזה פעמים כה רבות, כך שהשתרבבה לי החלוקה למחנות (סטייל: "אתם במחנה הימין/שמאל!" שמופיע כה רבות באייל). סליחה. גם אם האמריקנים מבצעים את הזיגזג בין הפרדיגמות (ונניח לרגע שיש סתירה ביניהן), לא הבנתי היכן אני ביצעתי זיגזג שכזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל טוב ויפה, אבל... מה לחקר החלל ולפתרון בעיית הצפיפות? נניח שמאדים עבר terraforming מלא ומוצלח, ושדותיו המוריקים ממתינים לקבלת אזרחי העולם. נניח שאין כל בעיות רפואיות או בטיחותיות במשלוח אדם למאדים. נניח גם שעלות המשלוח למאדים היא כאלף דולר לאדם - משהו כמו טיסה מכאן לארה"ב. נתעלם לרגע מכך שבנסיעה שכזו (הגירה), אדם בד"כ לוקח עימו חפצים רבים (כלומר עוד עלות למשלוח). איך כל זה פותר את בעיית הצפיפות? האם האנושות תהיה מסוגלת לשלוח מיליארד איש למאדים, אפילו במחיר המוזל הזה? ואם כן, במה יועיל לכדוה"א מיליארד אחד פחות – מתוך 6 (בינתיים)? וגם אם כן נצליח לשלוח המונים - האם ניתן יהיה להגיע לקצב שילוח גבוה מקצב ההתרבות הטבעי? קצב הריבוי הטבעי עומד על יותר מ-200,000 נפש ביום (לאחר ניכוי פטירות), נכון ל-2002 (ע"פ הערכות ה-CIA). האם אפשר בכלל לשלוח אנשים לחלל בקצב שכזה? אם כל חללית מכילה 1000 איש, ידרשו 200 המראות ביום *רק כדי למנוע גידול*. אם נניח שאנו משתמשים ב"מעלית חלל", מדובר בהמראה כל 7 דקות בערך. נניח שנבנות מספיק חלליות; נניח שקיימות *שתי* מעליות חלל (המראה כל 15 דקות "בלבד") – כל זה עדיין רק ישאיר את גודל האוכלוסיה על כנו. (אם לא משתמשים במעלית חלל, אלא בהמראה "קונבנציונלית", חשוב רק על כמות הדלק שתדרש...). בקיצור, מאוד, מאוד לא סביר, בלשון המעטה, שחקר החלל יפתור את בעיית הצפיפות כאן בבית. בעיית הצפיפות תפתר רק ע"י בקרת ילודה – או אסון המוני, חלילה. שום פתרון אחר הנראה כיום באופק לא יעבוד (למיטב ידיעתי, אין מכשירי טלפורטציה עתידים להופיע בשוק בעתיד הנראה לעין). לחקר החלל, והתיישבות במקומות אחרים, יש חשיבות רבה - מחקר מדעי, וגם הגנה על האנושות מפני כליה במקרה של אסון (טבעי או מעשה ידי אדם). אבל כל קישור בינו לבין בעיית הצפיפות הוא מעשה רמיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון שלפעמים אנשים מפליגים לכווני עתידנות משונים. (למשל, ישנו אחד פרופ' עדי צמח שמוצא כל מיני פתרונות טכנולוגיים משונים, (כמו ''אנטי גרויטציון'') לבעיות שהוא כלל לא מבין את מהותן), אבל כשמדברים על עתיד בן כמה מאות שנים, כל העניינים שהעלית בדבר ''הגירה'' מכדור הארץ אינם כל כך בלתי סבירים. כשאני חושב על אזורי מחייה לא מדובר דווקא במאדים או בכוכב אחר אלא אולי במבנים מלאכותיים ענקיים שמרחפים בחלל וסופגים את האנרגיה מהשמש כדי לבצע את כל פעולות המחזור. אגב, בילדותי, הרבה לפני ששוגר הלווין הראשון ע''י הרוסים, היה בביתי ספר (או אנציקלופדיה) לילדים ובה תוארו כל הדברים שאנו חוזים בהם היום כמו הריחוף בחלל וההגעה לירח. בספר הזה תוארה תחנת חלל שהיא בעצם טבעת ענקית שסובבת סביב צירה כשחדרי המגורים נמצאים בהיקף, וכך נוצר כח משיכה מלאכותי כדי להשיג תנאי מחייה נורמליים. הדבר הזה לא התממש ואני תמה עד היום מדוע כשמדברים על תחנת חלל היום לא חושבים על כוון כזה. כמובן ששנינו לא נוכל לדעת אם האמת נמצאת בספקנות שלך או באמונה שזה ייתכן שלי. בעניין הספקנות בקשר לגודל התפתחות טכנולוגית, שמעתי פעם סיפור על מדען מאד מפורסם ומוכשר שחי כשהמציאו את המחשב, שנתן הערכה שלעולם לא יצליחו ליצור מחשב שמהירותו גבוהה בהרבה מאותו מחשב פרימיטיבי שהיה אז בידיהם, וגם שלא יהיה שום צורך בכך . . .(איני זוכר את הפרטים ומי המדען). זו דוגמה לכך שלפעמים קשה לתאר את הצרכים וההתפתחויות הטכנולוגיות העתידיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש במהירות סיבוב גבוהה כוחות מדומים שיכולים לשבש את אורחות החיים. בתחנת חלל מהסוג שאת מתאר הם יפעלו בכל מקרהשל תנועה על רדיוס התחנה כלומר על ציר למעלה למטה המדומה. בכל פעם שמישהו יניף או יניח חפץ יפעל על החפץ כוח הכיוון ההיקף (כיוון מתחלף בהרמה ובהורדה) שגדלו פרופורציוני למכפלת מהירות ההרמה, מהירות הסיבוב ומסת החפץ. הכוח הזה קיים גם כאן והוא הכוח שגורם לטילים ומעבורות חלל לנטות מערבה קצת אחרי ההמראה במקום לעלות ישר למעלה. בתחנת חלל שבה מהירות הסיבוב תהיה הרבה יותר גבוהה מסיבוב ביום הכוחות הללו יורגשו במהירויות הרבה יותר יומיומיות. אם אני זוכר נכון את הנוסחאות מדובר במקרה של תחנה בקוטר 100 מטרים עם כבידה מדומה של חצי g בסדר גודל של שישים אחוז מהמשקל (שם, שלושים אחוז מהמשקל כאן) של חפץ כשמרימים אותו במהירות של מטר לשניה. תחנת חלל מספיק גדולה תצליח להקטין את הכוחות הללו אבל כיום תחנת חלל בקוטר של 10 קילומטר (שיקטינו את הכוח ל6% שהם עדיין משמעותיים) זה עדיין חזון רחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לתאוצת קוריאוליס. תחנת חלל ברדיוס 50 מטר צריכה לסוב במהירות זויתית של שורש של 9.81 לחלק ל 50 רדיאנים בשנייה, כלומר 0.44 רדיאנים בשניה, כדי שבהקף יורגש g כמו ע"פ כדור הארץ. תאוצת קוריאוליס גודלה המהירות הזויתית כפול המהירות , כלומר הנפה במהירות של מטר אחד לשנייה תתן תאוצה של 0.44 מטר לשניה בריבוע שהם ארבעה אחוזים מ g . כמעט ולא יורגש. זה גם מתאים יותר לאינטואיציה לפני שחישבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחנת החלל המוצעת כל התנועות המשמעותיות תהיינה באותו ''גובה''. למשל, אדם הולך על ריצפה ישרה - תנועתו אינה גורמת לשינוי מרחקו ממרכז הסיבוב. גופים שנעים כך, לא יפעל עליהם כח קוריאוליס. ע''פ כדור הארץ אמנם כוח קוריאוליס קטן בהרבה, אבל הוא פועל על גופים שנעים על פני כדור הארץ - טיסה צפונה (במיוחד בקרבת אחד הקטבים) משמעותה קיום רכיב מהירות בכוון ציר הסיבוב, ולכן פועל כח קוריאוליס. לכן נוצרות כל התנועות הסבוביות של הרוחות סביב השקעים הברומטריים, המערבולות וכדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק מדובר בכוח הרבה יותר קטן ממה שכתבתי. ובכל זאת השפעת הכח הזה מטרידה כיוון שהוא לא אינטואיטיבי והוא מעמיס על שרירים שלא מורגלים במאמץ. ניתן לבצע ניסוי פשוט עם כיסא מסתובב וספר כדי להיוכח בו (יושבים על הכיסא מסובבים אותו ומרחיקים במהירות את הספר מהגוף). מצד שני אני מניח שלו היינו לוקחים אדם שאינו מורגל בנסיעה במכונית הוא היה מתייחס בצורה דומה לכוחות המדומים שחש נוסע במכונית כך שיתכן בהחלט שאנשים על תחנת חלל כזו פשוט יתרגלו להרים דברים לאט או להתכונן לפעולת הכוח כשהם מניפים משאות כמו שנחנו מטים את הגוף במכונית לפני פניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שלא נבנה באמת תחנת חלל בקוטר של עשרה קילומטר ? זה יכול להיות די פשוט וזול. לא צריך טבעת מושלמת. די בשני מבנים שווי מסה שמחוברים ביניהם בכבל באורך עשרה קילומטר שיוכל לשאת את משקלם + חלק ממשקל הכבל עצמו. בתחנה כזאת כח קוריאוליס הוא בערך 0.00004 אחוזים מהמשקל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בגלל המסה של תחנה כזו: בערך 50,000 טון (בקירוב גס), וכדי להעלות אותם מכדור הארץ לשם צריך פי חמישה (?) דלק; זה שקול לכ-3000 שיגורי מעבורת. (מצד שני, עם כמה עשרות שיגורים בשנה כבר עכשיו, הרעיון אינו בלתי אפשרי). אגב, הפתרון הטבעי של כרית המתכת בחגורת האסטרואידים לא יפשט את המצב: צריך להשקיע פי עשרה אנרגיה כדי להגיע מהחלל הסמוך אלינו אל החגורה, מאשר כדי להמריא מכדור הארץ לחלל (לא בגלל המרחק, כמובן, אלא בגלל שדה הכבידה של השמש). (אל"פ, וגם ל"א). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. על סמך מה 50000 טון ? תחנה "כזו" משקלה יכול להיות גם טונה אחת ואולי פחות. תלוי מה גודלה. לפי הצעתי הקוטר הענק יהיה מורכב מכבל. אין לי כאן נתונים של חוזק חומרים שמהם עושים היום כבלים קלים, אך מסת הכבל תהיה בודאי קטנה בהרבה ממסת שני החלקים. 2. איני יודע מה היא אותה "כרית מתכת". על מה מדובר ? 3. יותר מדי ראשי תיבות פשו לאחרונה במרחבי האייל. מה זה אל"פ ? הפרוש היחיד שאני מכיר ל ל"א זה "לוחמה אלקטרונית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא פיזיקאי ולא אסטרו(פיזיקאי? נאוט?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. חשבתי על תחנה בצורת חישור (ובקוטר שהצעת, 10 ק"מ). ההצעה לחבר תחנה למשקל נגדי ולסובב אותם סביב מרכז הכובד המשותף מעניינת, ופותרת את בעיית המסה; מן הסתם, צריך יהיה לדאוג למנוע גם במחצית הפחות משמעותית, כדי לשמור על יציבות המבנה. 2-3. נראה שהייתי צריך לכתוב גם אלשכ"ג (=אני לא שוטה הכפר הגלובלי), כי הפירוש שלו מדוייק ואמין. הצירופים שמתחילים ב-א"ל ("אני לא עורך-דין" וכדו') נועדו לחסוך מהמגיבים את המבוכה שבהודאה המפורשת "יתכן שאני טועה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הצעתי לא יהיה לחללית הזאת חלק פחות משמעותי. שני החלקים יהיו משמעותיים במידה שווה, וכמובן מנוע דומה בכל אחד מהם. בחלק אחד נדור אנחנו ובחלקה השני הפלשתינים כדי לקיים את עקרון ההפרדה. (אתה יודע מה ? נעשה אותה בקוטר 50 קילומטר. מה שבטוח בטוח . . .) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לצירופים שמתחילים בא"ל. אל"פ1 אבל לא נראה לי שזה בגלל מבוכה כי לא רוצים להודות שטועים. אולי סתם נמאס לכתוב קלישאה איילית בת ארבע מילים,(אני לא עורך דין) אז אם מוכרחים ואפשר לצמצם מה טוב.2 1 אני לא פסיכולוג. 2 גיליתי שאיני שש לכתוב אפילו אלע"ד בגלל הזיהוי שלה אצלי עם שיח "פנימי" מדי. 3 3 כמו הביטוי כדה"ב שנשחק עד דק ומהר במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הרעיון הזה לא חשבתי. מה יקרה אם מסיבה כלשהי הכבל יתנתק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה כזה הישראלים והפלשתינים יחזרו לרחף בתאיהם, וההפרדה ביניהם תלך ותעמיק, כי שני חלקי החללית נמצאים כל הזמן בכווני מהירות הפוכים. מה כבר יכול להיות יותר טוב מזה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועם כל היופי שבחזון הזה, נדמה לי שבתור טיפול לבעיית הצפיפות על כדור הארץ, הוא נופל בכל הטיעונים של טל בדיוק כמו ישוב מאדים (המאדים?), אם לא יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בכל הטיעונים של טל שום דבר שמפיל את החזון הזה על הסף. אין שום חוק טבע שסותר זאת. אנחנו חושבים ותקועים במושגים של היום. (אני זוכר ויכוחים שהיו לי עם אבי ז"ל שהיה אדם די משכיל, ובכל זאת, גם אחרי שפורסמה תוכנית אפולו עם לוח זמנים, שבמסגרתה יונחת אדם על הירח התעקש לטעון שהאדם לעולם לא יגיע ל"לבנה", ואני אמרתי לו שהוא עוד יזכה לראות שטעה, כפי שבאמת היה.) בעתיד אולי יהיו מנועים לרכבי חלל שמבוססים על מיזוג גרעיני שאולי יפתרו לחלוטין את בעיות האנרגיה. אגב, הידעתם שהיום, המנוע החללי (זה שמאיץ מאיט ומשנה כוונם של לווינים), הכי מבטיח, הוא מנוע חשמלי בכלל ? (אם תהיה התעניינות אוכל להוסיף פרטים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שאין שום דבר שמפיל את החזון על הסף: הטענה שלי היא שחקר החלל, כפי שהוא מתבצע כיום, לא קשור לחזון הזה כלל. פתרון הצפיפות ע"י יישוב המאדים יתכן אם, למשל, תתגלה טכניקה לטלפורטציה (כנס לתא טלפון, חייג M-A-R-S, צא מתא הטלפון ותגלה שאתה על המאדים). בשיטה של פינוי אנשים, פיזית, ע"י חלליות או מעליות מטען, היא לא ראלית לחלוטין, ללא כל קשר לעלות השיגור – הרי המחיר שהנחתי, 1000 לאדם, הוא חינם מכל בחינה שרק אפשר לחשוב עליה, לעומת העלויות הקיימות כיום. בכל מקרה, חקר החלל המאוייש, כפי שהוא מתקיים כיום, לא תורם ולא יתרום לפתרון בעיית הצפיפות. את המידע שנאסף ע"י האסטרונאוטים לצורך מחקרים מדעיים אפשר היה לאסוף ע"י חלליות לא מאויישות בשבריר המחיר (למעט המידע אודות "רפואת חלל", התנהגות הגוף בחלל – שמשמש, בלולאת פידבק, לצורך המשך הטיסות המאויישות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק עליך בדבר הראליות. ראליות היום וראליות בעוד מאתיים שנה הם דברים שכמעט אין קשר ביניהם. אלף דולר לאדם, אם תגיד זאת בעוד מאתים שנה אולי איש לא יבין על מה אתה מדבר. בעצם כבר אמרתי כמעט את כל מה שהיה לי לומר בעניין הזה. אבל יש עוד נקודה מאד מאד מאד חשובה. את מי מעניין לשלוח מכונות לחלל ? איך תצליח להלהיב את הציבור בכך ? מי ייתן לכך כסף ? "אדם במאדים" - זה מושג שתצליח לגייס עבורו מוטיבציה כסף ומשאבים. ללא אתגר ברור מובן ומשמעותי כלום לא יזוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה! אז הסיבות הן פופוליזם. נהדר. עם טענה זו אין לי ויכוח. באשר ל"עוד 200 שנה" - אבא שלי תמיד אמר שמאז ז'ול ורן, אנשים מפחדים לקרוא לאחרים "מטורפים", מחשש שיתברר שהחזון המטורף עוד יתגשם. אבל צריך לדעת היכן למתוח את הקו: היכן להצהיר שחזון הוא לא ריאלי במידה כזו, שאין כל טעם להתייחס אליו ברצינות. בוא ונביט על הדרכים המוכרות כיום לשיגור אדם למאדים, כולל אלו שהן בגדר "מדע בדיוני" כיום. יש שלוש: חלליות (גדולות יותר, משוכללות יותר, בטוחות יותר), מעליות חלל, וטלפורטציה. בשני המקרים הראשונים, אין כאן פתרון לבעיית הצפיפיות, בשל הנימוקים שכבר הצגתי. לגבי השלישית, חקר החלל (מאוייש או שלא) לא ממש יעזור כאן. עדיף להשקיע במחקר פיזיקלי "בסיסי". ושוב, אל תבין אותי לא נכון: אינני מתנגד לחקר החלל. אני פשוט טוען שהצגת הדברים, כאילו זוהי הדרך הטובה ביותר (או בכלל דרך סבירה) לפתור את בעיית הצפיפות על כדוה"א, היא שטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לך ויכוח עם מה שאתה קורא "פופוליזם" כי זו טענה חזקה. כך זה עובד אצלנו ולא יעזור שום דבר. אמרתי לעצמי לא להתווכח עם יתר דבריך כי מה זה יעזור, אבל בכל זאת: לגבי החישובים שעשית בהתחלה. אמרת אלף איש בחללית. מאתיים המראות ביום. למה לא עשרת אלפים איש בחללית ? למה לא עשרת אלפים המראות ביום של חלליות מונעות בכח גרעיני ? הרי אלף איש זה פחות או יותר סדר הגודל של מספר אנשים במטוס גדול כיום. ויש אלפי המראות כאלה ביום ? איך אתה קובע את החסמים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שיתאפשרו יותר המראות, בחלליות גדולות יותר. חקר החלל במתכונתו הנוכחית לא יוביל לגילוי חלליות גדולות יותר, לא לעלויות נמוכות יותר, ולא לאנרגיה זמינה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר שאתה מצד אחד מטיל ספק במימוש טכנולוגיות קיימות ומוכחות בקנה מידה גדול, ומצד שני מונה את המושג ''טלפורטציה'' ככלי להעברת מסות ממקום למקום כשיטה שיש טעם להתייחס אליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה שלא הבנת אותי: אני טוען כי מחד, רק טכנולוגיה כמו טלפורטציה תהפוך את יישוב-החלל-כפתרון-לצפיפות למשהו ריאלי; ומאידך, הטלפורטציה כשלעצמה אינה ריאלית. מסקנה: יישוב-החלל-כפתרון-לצפיפות אינו ריאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד מהרשות לפיתוח אמל"ח של צה"ל דיבר לפני כשנה בערך בשבת, בתכנית "פגוש את העיתונות" עם שלי ייחימוביץ. הוא אמר שמדברים וחוקרים ברצינות את האפשרות של טלפורטציה בשדה הקרב, בעוד כמה עשרות שנים. *עשרות*. לא מאות. ושום צוות בחלוקים לבנים לא פרץ לאולפן במהלך השידור וגרם להפסקת התכנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להעליב את שלי יחימוביץ', יש סבירות לא מועטה שאף אחד באולפן לא ידע מה רמת המופרכות של הטענה... (היי, בסטאר טרק עושים את זה!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצפה משלי יחימוביץ או מהעובדים באולפן להתייחס למופרכות הטענה, אלא ממי שייפה את כוחו של האיש (שכחתי מה שמו, נדמה לי שהוא בדרגת פרופסור) להיות מייצג של מוסד צה"לי ולדבר על תכניותיו, לקרוא אותו לסדר, אחרת כולנו כאנשים שמייחסים איזושהי מידה של רצינות, עדיין, לתכנית כמו "פגוש את העיתונות" ומבדילים בינה לבין "יצפאן" או "רק בישראל", נחשוב שמישהו שם למעלה השתגע בגדול/ הקולות הצה"ליים של עלה ירוק לא באו דווקא מקרב החיילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להתווכח איתך על מופרכות הטענה, שאני מקבל, אולי מישהו ימצא עניין בלינק הזה: http://www.howstuffworks.com/teleportation2.htm ותוספת: הניסוי שמוזכר שם התבצע לפני כמה שנים וה"טלפורטציה" היתה למרחק של מטר. לפני כמה ימים הצליחו לבצע זאת למרחק כמה קילומטרים, אבל לצערי אין לי לינק לידיעה. מכל מקום, המרחק בין פוטון לאדם בלתי ניתן לגישור בעתיד הנראה לעין (אפילו אם היא מצוידת בטלסקופ החלל). (ובהזדמנות זאת אני רוצה להמליץ על האתר www.howstuffworks.com שמכיל אינפורמציה על כל מה שרציתם לדעת ולא היה לכם את מי לשאול, וגם על המון דברים שאף פעם לא רציתם לדעת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדובר היה אלוף (מיל.) יצחק בן ישראל, הראש היוצא דאז של המנהל לפיתוח אמל''ח ותשתיות (מפא''ת) במשרד הביטחון. אני לא רוצה להסגיר כאן סודות מדינה כמוסים, אך מדובר במחקר ראשוני ושולי למדי באופטיקה קוונטית, כלומר תקשורת מוצפנת באמצעות פוטונים מצומדים. לא מדובר בכלל על טלפורטציה של חלקיקים, וודאי שלא על בני אדם. עובדים על זה בערך שלושה אנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאופן דיבורו של האלוף (מיל) בן ישראל (ותודה על הפרטים), השתמע במפורש שכן מדובר בזמן כלשהוא, גם אם לא בעוד שבוע, על בני אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימים אלו מוקמת מעבדה לחישוב קוונטי בטכניון אשר בחיפה. ואת האמת, דווקא עובדים על זה ארבעה אנשים (שני דוקטורים, דוקטורנט ומסטרנט). ורק להבהיר על איזה טלפורטציה מדובר - מדובר על טלפורטציה של *מידע*. אם יש לך שני חלקיקים מצומדים, אחד בקיטוב ידוע, ואחד בקיטוב לא ידוע, ויש לך עוד כלמיני, שלא נכנס אליהם, תוכל להחליף בין המצבים. כך שהחלקיק השני, שנמצא אצלי, יקבל את הקיטוב שאצלך, (זה שרצית להעביר, ושמכיל את המידע), ושלך יעבור לקיטוב לא ידוע. היתרון בדבר, להבנתי, שתאורטית העסק מיידי - ויש לך העברת מידע במהירות שהיא מעל מהירות האור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשום פנים ואופן אין העברת מידע במהירות העולה על מהירות האור. כבר התיחסתי לרעיון של טלפורטציה תגובה 107005 ותגובה 106711 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שיש. אנסה לתת דוגמא מהעולם הקלאסי: נניח שלי ולך יש שני כדורים, אחד אדום ואחד כחול. אנחנו שמים את אחד הכדורים (לא יודעים איזה) בקופסה, ואת השני בשקית. את השקית אני שומר אצלי, ואתה נוסע עם הקופסה למאדים. איך שאתה נוחת, אני פותח את השקית שלי, ורואה כדור אדום. בו ברגע, אני יודע איזה כדור יש אצלך - פרסטו, מידע עבר ביותר ממהירות האור. המממ, אבל אני רואה מה אמרתי שהטעה אותך - שום מידע לא ממש "עבר" פה, הייתה כאן בעצם הגדלת ה"ידע". אז אני חוזר בי מהניסוח הקודם - לא התכוונתי, וודאי, שתוכל לשלוח משהו מפה לשם במהירות הגדולה ממהירות האור. רק שידע יכול לגדול בלי להחסם על ידי מהירות שליחת חלקיקים. אבל אני רואה שזה מה שדיברתם עליו החל מתגובה 106711, רק היה חסר לכם הניסוח שלי לעיל, שאני מקווה שמבהיר לך את צורת החשיבה הנכונה. :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מציג את זה כך, זה נראה די אידיוטי. כמה כסף הם מוציאים בשנה כדי לפתח את הקונספט הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, דובי, לא מדובר על פיתוח חישוב בעזרת כדורים כחולים ואדומים על חשבוניה, זו הייתה דוגמא לאיזי. כמה כסף? בינתיים לא המון. המעבדה בשלבי הקמה, ומדובר על רכישת ציוד בשווי של כמה עשרות אלפי דולרים, למיטב ידיעתי. לא יודע כמה עולים ארבעת האנשים שהזכרתי קודם. מה שכן, בעולם מוציא הכסף העיקרי על הנושא הוא הNSA, שכן מחשב קוונטי יכול לפקטר (למצוא את הגורמים הראשוניים) מספר בן n ביטים בסיבוכיות של ((n^2*log(n)*log(log(n, וזה מצויין, כי קלאסית היום הסיבוכיות אקספוננציאלית. ז"א שאם הNSA בונים מחשב קוונטי חלש למדי, ולאחרים אין מחשב קוונטי, אין קוד בעולם שבטוח בפניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל סוגי המפתחות שקיימים כיום, צריך מחשב קוונטי בגודל של כמה אלפי ביטים קוונטיים. כיום הצליחו להפעיל בקושי מחשב קוונטי של שבעה ביטים קוונטיים. הייתי אומר שרוב הקודים בעולם בטוחים בפני ה-NSA מהבחינה הזו, אם כי שמיר פרסם לאחרונה תוכניות למכונת פריצת RSA קלאסית במאה מליון דולר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלפי ביטים? מפיתום? ב500 ביטים אני כבר כותב מספר של 150 ספרות, כך שמחשב קוונטי של 1000 ביט יספיק לכל צורך מעשי. ותפסיק לבכות על זה ש1000>>7. יהיה בסדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרגשה אינטואיטיבית שמחשב קוואנטי אמור להיות גם טוב מאד בשחמט, ויוכל להסיר את החרפה מהתיקו 3:3 בין קאספארוב לג'וניור. מישהו יודע אם אני צודק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי את מי אתה שואל. הסטנדרטים עולים כל שנה. עד כמה שאני זוכר, מספר הביטים המומלץ למספר שהוא הבסיס למפתח כיום 1024. והסיבות להחליף אותו אינן קשורות כלל למחשבים קוונטיים, אלא דווקא להתקפות קלאסיות. אלא אם כן תהיה פריצת דרך משמעותית בתחום של יישום, אני חושש שהחלק היותר מעניין של הקורס שלקחנו לא ייצא אל הפועל. ואני מתכוון לפריצת דרך עצומה, יותר גדולה מכל פריצות הדרך שהיו בתחום של המחשוב הקלאסי, מאז המצאת הטרנזיסטור. אני, אישית, ממליץ להשקיע במערכות שעטנזיות, עם רכיבים קוונטיים קטנים יחסית, ולראות עד כמה זה, כשלעצמו, מסייע. אבל מי שואל אותי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפתחות RSA באורך 1024 ביט אכן נחשבים ע"י רבים לבטוחים בעשור או שניים הקרובים, אבל יתכן שידרשו עדכונים להערכה זו. נראה שאת שני השלבים העיקריים באלגוריתם ה-Number Field Sieve ניתן להשלים בשנה אחת בעלות של עשרות מליוני דולרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטתכם היא ההתקפה הקלאסית אליה כיוונתי. תודה על הקישור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי בדיוק היום פורסמה שם הכתבה הזו http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוצה לשנות קצת את הניסוח של תגובה 91686 ? וגם: מה פשר התעלמותך המתארכת מהאיזכורים שאני זורק בעניין הדוקרב קספרוב-צעיר עמוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין חושב שמיחשוב קוונטי הוא חלומות באספמיה. כרגע אין מועמדים טובים יותר לארכיטקטורות שבהן יבנו מחשבי-העתיד (אלא אם נשאר עם הזן הפון-ניומני), וההשקעה בבדיקת הכיוון הזה ברורה. עם זאת, לו הייתי דוקטורנט במדעי המחשב או פיזיקה, לא הייתי קושר את הקריירה שלי בהרפתקה הזו. (אל הדוקרב התייחסתי בדיון המתאים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שמיחשוב קוונטי הוא חלומות באספמיה, למה לא היית קושר את הקריירה שלך בהרפתקה הזו (בהנחה שמדובר בקריירה אקדמית)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי בעוד עשרים שנה, כשיהיה ברור שהענף הזה עומד להכרת, אני אשב בקצה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, יכול להיות שגם בעוד עשרים שנה הוא עדיין יראה כחלומות באספמיה, להבדיל דברים שנראים היום כעל סף מימוש יהיו בעוד עשרים שנה ממומשים ולכן חסרי עניין מחקרי, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יותר לי להעיר בנושא זה, מנסיוני המוגבל (קורס, ובסמסטר הבא סמינר), הגעתי למסקנות הבאות: א. אני ספקן מאד לגבי האפשרות למחשבים קוונטיים סבירים בזמן הקרוב, אם בכלל. במיוחד אם מגדירים סבירות על ידי היחס בין מספר ביטים קוונטיים לעומת ביטים קלאסיים בשימוש יומיומי, או בשימוש במפתחות קריפטוגרפיים. כלומר, האלגוריתם של שור נחמד, אבל לא מעשי, בגלל בעיות קוהרנטיות. ב. אף-על-פי-כן, לתחום שימושים אשר אינם דורשים מספר גדול מדי של ביטים קוונטיים, כמו בהחלפת מפתחות או בחישובים מבוזרים. ג. התחום מעניין מבחינה תיאורטית גרידא. בתחום של סיבוכיות קלאסית, למשל, יכולות להיות לו השלכות על שאלת ההכלה של P ב-PSPACE. ד. התחום יכול אולי להיות שימושי בכיוון ההפוך, למשל, שימוש בתורת האלגוריתמים הקוונטיים על מנת לבצע ניתוח רציני יותר של תהליכים קוהרנטיים מרובי-חלקיקים, גם אם איננו יכולים לשלוט בהם במידה מספקת. ה. אלגוריתם החיפוש הקוונטי של גרובר הוא פשוט אלגוריתם יפה. אולי הוא יעודד תכנון אלגוריתמים יפים בתחומים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לפרט יותר לגבי ג'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כליל, אבל לקחתי אותו קורס (אפילו היינו שותפים בשיעורי בית, אידיליה). מכיר קצת את הבולשיט הסיבוכי של מדעי המחשב? מכיר את הקבוצה BPP? (האלגוריתמים ההסתברותיים האלה?), אז אם נגדיר קבוצה חדשה, BQP, קבוצת האלגוריתמים הקוונטיים, אזי היא מקיימת אותם יחסי הכלה כמו BPP לP וPS. (ז"א: P מוכל שווה BQP מוכל שווה PS, לצורך העניין). אז כמו שאם היית מוצא אלגוריתם שהוא פולינומי בהסתברות (היינו, בBPP), אבל לא בPS היית יכול להסיק ש P מוכל ממש בPS, אז באותו אופן אם תמצא אלגוריתם בBQP שדורש מקום של יותר מP, תסיק אותה מסקנה. רק שעבור BQP יש יותר תקווה שזה יקרה. (והתנצלות מקרב לב למי שלא ראה פקולטה למדעי המחשב מבפנים ובטעות הגיע לסוף ההודעה הזו. אני בעצמי לא הייתי יודע לקרוא מה שכתבתי לפני סמסטר. למה, למה לקחתי עוד קורס במדעי המחשב? לא הספיק לי אחד שהייתי חייב לחזור לנסות שוב פעם? אהמ. כן.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח שלי הציע לי לקחת את הרעיון הזה כנושא לתזה - לנסות למצוא חסם פיזיקלי על BQP שיראה שהוא מוכל ממש בPS. סיפרתי על הרעיון לאחד משני המרצים היחידים בפקולטה שמכירים את המושג "חישוב קוונטי" והוא לא ממש התלהב להנחות אותי בכיוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מיטב ידיעתי, הסיבה היחידה ש עבור BQP יש יותר תקווה שזה יקרה, היא שלא השקיעו עדיין את הזמן הדרוש על השוואה בין BQP לבין שאר המשפחות, על מנת להגיע למסקנה (אליה הגיעו עבור המשפחות הקלאסיות), שכנראה לא נגיע להוכחה. עבור P ו-NP יש למשל רשימה גדולה של כיווני הוכחת שיוויון או אי-שיוויון, שניתן לפסול מסיבות שונות. אולי עוד כמה שנים יפרסם מישהו רשימה של כיווני הוכחה שניתן לפסול לגבי יחסה של BQP למשפחות השונות, ואז נוכל להתייאש גם ממנה. (אני מצטרף להתנצלות של גלעד, לאו דווקא לשאר הסוגריים שלו.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההסבר. לא ברור שיש באמת יותר תקווה להפריד בעזרת BQP, אבל אף פעם אסור לאבד תקווה.. ----------- למי שלא ראה פקולטה למדעי המחשב - השאלות האלה הם בין המענינות ביותר בכלל שיש במדע. לרוע המזל, אני לא מכיר לינק ממש מוצלח שמתאר את הבעיות הנ"ל (ובראשן הבעיה של P מול NP) בצורה ממש טובה. אפשר לנסות את למי שכן מהתחום, כדאי לקרוא את |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאני מבין בתחום הרבה פחות ממך, מה זה הזמן הקרוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יקשה עליך להבין הרבה פחות ממני - החתול הממוצע יודע רק במעט פחות. אשר לזמן הקרוב, אני מדבר על שני העשורים הקרובים. אם מגדירים סבירות לפי סדר הגודל של מחשבים קלאסיים בני-שימוש בזמן מקביל, אני מדבר על ארבעת העשורים הקרובים. אשמח להתבדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אחרי מספיק זמן, לאנשים תגמר הסבלנות. אי-אפשר לסמוך על כך שהתחום ישאר בגדר חלומות לא ממומשים לעדי-עד. 2. דברים שהצליחו לעשות, אפשר לשפר. הסיכון שהעניין בתחום מסויים יאבד תמיד קיים, אבל דווקא תחומים שקרובים היום למימוש הם ביטוח לא רע מפני הסכנה הזו. שאלה לגבי 1: AI. (פירוש: אינטליגנציה מלאכותית היא חלום-רחוק כבר חמשים שנה, ועדיין לא נמאס; למה שמחשוב קוואנטי לא יהנה מאותה תופעה?). תשובה: אינטליגנציה מלאכותית, צריך. מחשבים מהירים יותר, צריך. מחשבים קוואנטיים דווקא - לא צריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגע שמושגת התקדמות מסוימת בנושא, היא הופכת לתחום אחר- זיהוי-דיבור,לדוגמא. יש להניח כי תחומים שכיום נחשבים לא''מ יחשבו בעתיד לתחומים נפרדים שאף אחד לא יעלה על הדעת על הקשר בינם לבין א''מ. אם אני לא טועה, הסיבה לעניין הרב במחשוב קוונטי היא חוק מור. כמובן צריך לזכור את מחשבי הדנ''א ואת המחשבים האופטיים שגם הם חלופה(בינתיים, נראה שהמחשוב האופטי יחליף את המחשוב על בסיס סיליקון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נכון שנושאים כגון זיהוי דיבור או זיהוי תבניות התפתחו בתחילה בפריפריה של המחקר בבינה מלאכותית, אבל ההצלחה בתחומים האלה נובעת בעיקרה מהזמינות של חישוב מהיר ומאלגורתמים ש"הגיעו" ממדעי-המחשב הקונוונציונאליים או תחומים קרובים. דווקא הליבה של הבינה המלאכותית - הבנת טקסט - לא הגיעה להשגים מרשימים. 2. "חוק" מור הוא כלל אמפירי, ולא חוק הכולל סנקציות נגד תעשיית המחשבים במקרה של אי-עמידה בדרישות החוק. אני מבין את העניין הנוכחי במחשוב קוואנטי (וגם בתחליפים אפשריים אחרים), ומאחל הצלחה לעוסקים במלאכה. עם זאת, אני נשאר פסימי (לפחות לעשר השנים הקרובות). (תוקפה של הודעה זו פג ב- 21.2.2013 בחצות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכיר לי, לאיזה תחום בחרת לקשור את הקריירה שלך? היום, (כמעט) אף פיזיקאי לא חוקר ומנסה לשפר את מנוע הקיטור, או אפילו את מנוע הבנזין. פיזיקה זה לא תחום הנדסי אלא תחום מדעי. ואנשים שחוקרים את המחשב הקוונטי מקדמים את המחקר המדעי בכלל, אם ע"י שלילת האפשרות לממש אותו, ואם ע"י העלאת תחומים חדשים בפיזיקה. ובקשר לאינטליגנציה מלאכותית, תוך כדי סיכון הענף עליו אני יושב מדי פעם, למה באמת "צריך"? הרי כל כך קל לייצר ולהשתמש באינטליגנציה טבעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הפסקה האחרונה, אני מסכים, אבל משום מה, כאשר התחלתי להציע את המתבקש, דהיינו, שיש להעביר את תקציבי המחקר מבינה מלאכותית לשטיפת מוח ותכנות בני אדם, במקום להתייחס אלי ברצינות, החלו לקרוא לי בשמות כמו ''מנגלה.'' אילו קיבעונות יש להם בממסד המדעי. ובקיצור, היתרון בבינה מלאכותית הוא שניתן לשלוט בה, בלי שארגוני זכויות האדם יעמדו לך על הראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתרון על מה? ז"א, מה בכלל המטרה של מחשב שיודע לקרוא טקסט (ואני שואל כמי שראה כמה תוכניות עסקיות שבנויות על מחשבים כאלה)? קח את המשאבים של מאה שנות מחקר (חמישים שעברו, ועוד חמישים שיעברו, עד שבסוף ירימו ידיים/ יעברו למחשב קוונטי) של מיטב מהמוחות של המין האנושי, ותשקיע את הכסף הזה בתחום מחקרי שתוחלת הכסף שבו גבוהה יותר (ז"א, תחומים עם תוכניות עסקיות שנשמעות קצת יותר רווחיות, זמן מחקר יותר קצר, סיכויי הצלחה גבוהים יותר, אפשרות לזיהוי נקודת כשל מהירה יותר וכו'), בכסף שתרוויח, תעסיק שני סינים במשכורת גדולה מהמשכורת שנייקי משלמת להם, כולל זכויות סוציאליות, והנה יש לך את האופציה של קריאת טקסטים, ללא בעיות של אירגוני זכויות אדם, ואפילו עם כמה דולרים להשקיע במשהו מופשט ואקדמי, כמו למשל, בינה מלאכותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל סינים קוראים רק בסינית! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה רע בסינית? 2. תזכיר לי, באיזה שפה קוראים המתחרים שלהם (המחשבים)? 3. למד את הסיני אנגלית (או כל שפה שתרצה להשתמש בה), אם תתחיל בגיל שנתיים-שלוש הוא יוכל להגיע לרמת ידע מספקת עוד לפני שיתחיל לעבוד, בעלות שלא תעלה בהרבה על העלות של הלימודים שלו (שבכל מקרה היית צריך למד אותו). עדיין נראה לי זול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני אמרתי רע? 2. בינתיים, שום שפה. Got me there. 3. או, אני הצעתי דברים כאלה, אבל משום מה לא נותנים למדענים מטורפים לגדל ילדים למטרות מחקר, סינים או אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. אבל זה (לימוד קריאה) מה שעושים עם (כמעט) הילדים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא, לא! לחטוף ילדים סינים, ללמד אותם לקרוא, ולהעביד אותם בעיבוד נתונים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה צריך לחטוף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משנה... בדיחה גרועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאני יכול לתת כאן תשובה מלאה לשאלה (הראשונה) שלך. תשובה חלקית אפשר למצוא כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל הLaTeX תורגם שם טוב. אולי תסדר את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת התחום-שבחרת-לקשור-את-הקריירה-שלך-אליו1 צריך? אפשר לממש? הוא קרוב למימוש? ---------------------------------- 1 אפשר לקרוא לו "אלגברה"? "מתמטיקה"? או שזה יהווה עלבון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקרוא לדברים שאני עושה "אלגברה" (למה שזה יהיה עלבון?). אפשר גם לדייק יותר, אבל לא נראה לי שזה המקום המתאים. האם "צריך" מתמטיקה? האם "צריך" מתמטיקאים? התשובה כמובן תלויה בפירוש השאלה, וזו עשויה להיות הזדמנות לשאול את אותה שאלה גם על תחומים אחרים. בכל מקרה, בהתחשב בסביבה רווית הסטודנטים והאוהדת, נראה לי שהמשחק מכור. אני לא יודע איזה סוג של נימוק אתה מחפש. יש כמה דברים שעשיתי שאפשר "לממש" (מחוץ למתמטיקה התאורטית); לרוב זה לא כך. אני לא מחפש את היישומים הפרקטיים האלה באופן יום יומי, וזה נכון לרוב המתמטיקאים שאני מכיר. המתמטיקה שואבת חלק משמעותי מן המוטיבציה שלה מתחומים קרובים (פיזיקה, מדעי המחשב, שאר מדעי הטבע, סטטיסטיקה), אבל כהרפתקה אנושית, היא עומדת יפה ברשות עצמה. אם התכוונת לעמת את התשובות שלי עם התשובות המקבילות לגבי מחשוב קוונטי (תגובה 128603), אני לא רואה מקום להשוואה. יש כמובן עניין תאורטי מסויים במודלים שונים לחישוב אבל ההצדקה העיקרית להתמקד דווקא במודל הקוונטי היא התקווה שיצא מזה משהו מעשי. אם לא יצא, הנושא יקבל את המעמד הראוי לו במסגרת התאורטית המתאימה, ותו לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שאלגברה תהיה עלבון? לא יודע, פשוט לא הבנתי למה לא אמרת את השם המפורש, ופחדתי לפגוע שלא לצורך (זה הרי לא נושא הדיון). את שתי הפיסקאות האחרונות אפשר להעתיק כמו שהן ולכתוב על פיזיקה (חוץ מפירוט התחומים הקרובים, כמובן). אני לא חושב שמי שקושר את גורלו למיחשוב קוונטי עושה זאת מתוך תקווה שיצא מזה משהו מעשי בעתיד הקרוב, בטח לא ברמות האלה, כמו רוב מי שבוחר לקשור את גורלו לפיזיקה תיאורתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שנחמד בנושא רב-תחומי כמו מחשוב קוונטי, הוא שאין בדיוק משמעות לעניין של לקשור את גורלך אליו --- אם יום אחד יתברר לך, שהתחום משעמם אותך, או שאין לו יותר עתיד פרקטי, בהנחה שרצית להתייחס לפרקטיקה, תמיד תוכל להשתמש בכלים שפיתחת והכרת במהלך המחקר בכיוון אחר, בין אם בפיסיקה הקוונטית, באופטיקה הלא-ליניארית, במדעי המחשב, או כל נושא אחר שיש בו אפליקציות מעשיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם יתנו לך הזדמנות לעבור לתחום אחר. חוקרים ותיקים מוצאים תמיד תחומי עניין חדשים, והנסיון שהם צברו הוא בעל ערך גם אם התוצאות עצמן כבר לא מעניינות במיוחד. לעומת זאת, אני לא חושב שלמי שפרסם כמה מאמרים בתחום שנפח את נשמתו1 יש סיכוי גדול להתקבל כחוקר במוסד טוב. 1 כרגע, "מחשוב קוונטי" הוא דוגמא לתחום חי ובועט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה ללמוד מן ההשוואה של נושא ששואב את ההצדקה הכמעט-יחידה לקיומו מן הסיכוי למימוש עתידי (גם אם בעתיד הרחוק), לבין מקצועות תאורטיים חובקי-כל (כמו מתמטיקה או פיזיקה). אגב, הנימוק בשורה הראשונה שלך פשוט מקסים... אני מקווה שלא יהיה צורך גם בהמשך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקטורנט לפיזיקה שחוקר את המחשב הקוונטי הוא עדיין דוקטורנט לפיזיקה (שהוא תחום תיאורתי חובק כל), לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אלא שבעוד ארבע-חמש שנים הוא עלול למצוא את עצמו במצב של המועמד מתגובה 135343. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לא השתכנעתי, אם המאמרים שהוא פירסם היו מאמרים בפיזיקה, שעסקו במחשב קוונטי כתחום מהמכניקה הקוונטית (או תורת האינפורמציה הקוונטית), ולא מאמרים בהנדסה של משהו רחוק ממימוש בתחום שנפח את נשמתו, הוא יוכל לחקור בתחומים אחרים במכניקת הקוונטים, ואם הוא חוקר טוב, יעסיקו אותו בגלל כישוריו כחוקר והידע שלו במכניקה קוונטית (או תורת האינפורמציה הקוונטית), ללא קשר לעובדה שהתחום שהוא עבד בו נפח את נשמתו. להבדיל, אם כל המכניקה הקוונטית תנפוח את נשמתה, מצבו יהיה עגום, אבל זו בעיה אפשרית של כמעט כל מי שחוקר במדעי הטבע (להבדיל, אני חושב, מפילוסופיה/ מתמטיקה/ מדעי החברה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כדי לחסוך אי-אילו מאות מלבנים, אני אמנע מלשאול מה ההגדרה של "חוקר טוב". הרשה לי רק להעיר שעוד לא מצאו לזה מבחנים אובייקטיביים. אם החוקר הטוב שלנו כתב מאמרים על פרטי הפרטים של תאוריה שכבר לא מתעניינים בה, הוא עלול להתקל בבעיה כשהוא מנסה להרשים אנשים בכישוריו כחוקר. 2. כל מה שכתבתי על מחשבים קוונטיים מבוסס על התרשמות שלי, כמי שאינו מומחה בתחום. אם מדובר בהלכה למעשה, דהיינו בחירת תחום מחקר לתואר שני או שלישי, המלצתי היא לבחור מנחה טוב, ולשמוע בקולו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |