בתשובה לכליל החורש נאורי, 05/02/03 14:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בדוק שוב את ההודעה של ברקת (לה עניתי) וראה שאתה בעצם הפכת אותה בטעות לאיש הקש. אני לא מחויב לענות לטענותיו של פופק בלבד. ברקת אמרה משהו (הפנית משאבים לאפיקים הומניים במקום הבדיקות של כמויות המים על המאדים) והוא ממש לא רלבנטי לטיסות מאויישות, עדיין. אז שאלה לי אליך, האם אתה עדיין עומד מאחורי הטענה שהתיחסתי לאיש קש דמיוני? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומצד שני, פנית אלי בתגובה ההיא פעמיים בלשון רבים (''אתם''), כאילו הייתי נציגה של מישהו. מילא. אני קצת חולה וכל זה, אז אפנה את תשומת לבך רק לדבר אחד, צדדי דווקא, שעולה מהטיעונים שלך - מצד אחד, האמריקאים דואגים רק לעצמם, זה הכסף שלהם, זכותם וכו' וכו'. מצד שני, כשצריך - הם מרכזי ושליטי העולם הראשון, ומתוקף זה העולם כולו, ומכתיבים סדר יום עולמי בנושאים כלכליים, פוליטיים וחברתיים. בשני המקרים, כמובן האמריקאים קנו לעצמם את הזכות לפעול כך. אבל צריך לשים לב לזיגזוג המהיר בין שתי הפרדיגמות האלה, שהוא אופורטוניסטי עד מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקת - ה"אתם" לא היה במקום. ניהלתי (וקראתי) את הויכוח-עם-זקן-לבן-וארוך הזה פעמים כה רבות, כך שהשתרבבה לי החלוקה למחנות (סטייל: "אתם במחנה הימין/שמאל!" שמופיע כה רבות באייל). סליחה. גם אם האמריקנים מבצעים את הזיגזג בין הפרדיגמות (ונניח לרגע שיש סתירה ביניהן), לא הבנתי היכן אני ביצעתי זיגזג שכזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |