|
||||
|
||||
ואת התחום-שבחרת-לקשור-את-הקריירה-שלך-אליו1 צריך? אפשר לממש? הוא קרוב למימוש? ---------------------------------- 1 אפשר לקרוא לו "אלגברה"? "מתמטיקה"? או שזה יהווה עלבון? |
|
||||
|
||||
אפשר לקרוא לדברים שאני עושה "אלגברה" (למה שזה יהיה עלבון?). אפשר גם לדייק יותר, אבל לא נראה לי שזה המקום המתאים. האם "צריך" מתמטיקה? האם "צריך" מתמטיקאים? התשובה כמובן תלויה בפירוש השאלה, וזו עשויה להיות הזדמנות לשאול את אותה שאלה גם על תחומים אחרים. בכל מקרה, בהתחשב בסביבה רווית הסטודנטים והאוהדת, נראה לי שהמשחק מכור. אני לא יודע איזה סוג של נימוק אתה מחפש. יש כמה דברים שעשיתי שאפשר "לממש" (מחוץ למתמטיקה התאורטית); לרוב זה לא כך. אני לא מחפש את היישומים הפרקטיים האלה באופן יום יומי, וזה נכון לרוב המתמטיקאים שאני מכיר. המתמטיקה שואבת חלק משמעותי מן המוטיבציה שלה מתחומים קרובים (פיזיקה, מדעי המחשב, שאר מדעי הטבע, סטטיסטיקה), אבל כהרפתקה אנושית, היא עומדת יפה ברשות עצמה. אם התכוונת לעמת את התשובות שלי עם התשובות המקבילות לגבי מחשוב קוונטי (תגובה 128603), אני לא רואה מקום להשוואה. יש כמובן עניין תאורטי מסויים במודלים שונים לחישוב אבל ההצדקה העיקרית להתמקד דווקא במודל הקוונטי היא התקווה שיצא מזה משהו מעשי. אם לא יצא, הנושא יקבל את המעמד הראוי לו במסגרת התאורטית המתאימה, ותו לא. |
|
||||
|
||||
למה שאלגברה תהיה עלבון? לא יודע, פשוט לא הבנתי למה לא אמרת את השם המפורש, ופחדתי לפגוע שלא לצורך (זה הרי לא נושא הדיון). את שתי הפיסקאות האחרונות אפשר להעתיק כמו שהן ולכתוב על פיזיקה (חוץ מפירוט התחומים הקרובים, כמובן). אני לא חושב שמי שקושר את גורלו למיחשוב קוונטי עושה זאת מתוך תקווה שיצא מזה משהו מעשי בעתיד הקרוב, בטח לא ברמות האלה, כמו רוב מי שבוחר לקשור את גורלו לפיזיקה תיאורתית. |
|
||||
|
||||
מה שנחמד בנושא רב-תחומי כמו מחשוב קוונטי, הוא שאין בדיוק משמעות לעניין של לקשור את גורלך אליו --- אם יום אחד יתברר לך, שהתחום משעמם אותך, או שאין לו יותר עתיד פרקטי, בהנחה שרצית להתייחס לפרקטיקה, תמיד תוכל להשתמש בכלים שפיתחת והכרת במהלך המחקר בכיוון אחר, בין אם בפיסיקה הקוונטית, באופטיקה הלא-ליניארית, במדעי המחשב, או כל נושא אחר שיש בו אפליקציות מעשיות. |
|
||||
|
||||
השאלה היא אם יתנו לך הזדמנות לעבור לתחום אחר. חוקרים ותיקים מוצאים תמיד תחומי עניין חדשים, והנסיון שהם צברו הוא בעל ערך גם אם התוצאות עצמן כבר לא מעניינות במיוחד. לעומת זאת, אני לא חושב שלמי שפרסם כמה מאמרים בתחום שנפח את נשמתו1 יש סיכוי גדול להתקבל כחוקר במוסד טוב. 1 כרגע, "מחשוב קוונטי" הוא דוגמא לתחום חי ובועט. |
|
||||
|
||||
קשה ללמוד מן ההשוואה של נושא ששואב את ההצדקה הכמעט-יחידה לקיומו מן הסיכוי למימוש עתידי (גם אם בעתיד הרחוק), לבין מקצועות תאורטיים חובקי-כל (כמו מתמטיקה או פיזיקה). אגב, הנימוק בשורה הראשונה שלך פשוט מקסים... אני מקווה שלא יהיה צורך גם בהמשך. |
|
||||
|
||||
דוקטורנט לפיזיקה שחוקר את המחשב הקוונטי הוא עדיין דוקטורנט לפיזיקה (שהוא תחום תיאורתי חובק כל), לא? |
|
||||
|
||||
כן, אלא שבעוד ארבע-חמש שנים הוא עלול למצוא את עצמו במצב של המועמד מתגובה 135343. |
|
||||
|
||||
עוד לא השתכנעתי, אם המאמרים שהוא פירסם היו מאמרים בפיזיקה, שעסקו במחשב קוונטי כתחום מהמכניקה הקוונטית (או תורת האינפורמציה הקוונטית), ולא מאמרים בהנדסה של משהו רחוק ממימוש בתחום שנפח את נשמתו, הוא יוכל לחקור בתחומים אחרים במכניקת הקוונטים, ואם הוא חוקר טוב, יעסיקו אותו בגלל כישוריו כחוקר והידע שלו במכניקה קוונטית (או תורת האינפורמציה הקוונטית), ללא קשר לעובדה שהתחום שהוא עבד בו נפח את נשמתו. להבדיל, אם כל המכניקה הקוונטית תנפוח את נשמתה, מצבו יהיה עגום, אבל זו בעיה אפשרית של כמעט כל מי שחוקר במדעי הטבע (להבדיל, אני חושב, מפילוסופיה/ מתמטיקה/ מדעי החברה). |
|
||||
|
||||
1. כדי לחסוך אי-אילו מאות מלבנים, אני אמנע מלשאול מה ההגדרה של "חוקר טוב". הרשה לי רק להעיר שעוד לא מצאו לזה מבחנים אובייקטיביים. אם החוקר הטוב שלנו כתב מאמרים על פרטי הפרטים של תאוריה שכבר לא מתעניינים בה, הוא עלול להתקל בבעיה כשהוא מנסה להרשים אנשים בכישוריו כחוקר. 2. כל מה שכתבתי על מחשבים קוונטיים מבוסס על התרשמות שלי, כמי שאינו מומחה בתחום. אם מדובר בהלכה למעשה, דהיינו בחירת תחום מחקר לתואר שני או שלישי, המלצתי היא לבחור מנחה טוב, ולשמוע בקולו. |
|
||||
|
||||
1. מסכים. 2. אני חושב שכדאי להוסיף עניין אישי ויכולת אישית, אבל, מצד שני, אולי לא. |
|
||||
|
||||
מה שמזכיר לי את הסיפור על השפן שישב בפתח מערה וכתב במחברת. ניגש אליו שועל ושאלו לפשר מעשיו. ענה לו השפן כי הוא כותב תזה. "על מה" שאל השועל. "השפן הוא החזק שבחיות היער" ענה השפן ללא היסוס. "מעניין" ענה השועל, "אפשר לראות הוכחות?" "ודאי" ענה השפן "היכנס אחרי למערה והוכיח לך אחת שתיים". נכנסו השפן והשועל. אחרי כ-5 דקות יצא השפן שכל פרוותו אדומה - ולשועל אין כל זכר. כך היה גם עם הדוב והזאב. לבסוף, הינשוף, שעמד כל העת על גזע עץ סמוך למערה לא התאפק ושאל את השפן, כיצד ייתכן הדבר. השפן שרק ומן המערה יצא טיגריס. "תכיר" אמר השפן "זה המנחה שלי". מוסר השכל: (כפי שאמרת אתה) בחר מנחה טוב ושמע בקולו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני מוחה על ההתעללות בשועלים! |
|
||||
|
||||
אני חושב על המרצה שלי בקורס "מבוא לעיבוד אינפורמציה קוונטית", שבהחלט קשר את גורלו במיחשוב הקוונטי, ודווקא מוצא שאני נוטה יותר לכיוון של עוזי. במה הוא מתעסק? על מה הוא מפרסם? על אלגוריתמים של הצפנה ותקיפה קוונטית. מה אם לא יהיה מימוש והתחום ידעך? במדעי המחשב, הוא לא עשה שום עבודה משמעותית. יש הבדל רציני בין התקפה קלאסית על אות מוצפן, ובין ניצול-הפוטון-השני-המופיע-כל-שליחה-עשירית בהתקפה הקוונטית שהוא פיתח. איזה דברים משמעותיים הוא (י)עשה במכניקה קוונטית? הרי לא צריך הבנה של יותר מקורס שני בתואר ראשון במכניקת הקוונטים כדי לדעת מה קורה, וכל התחום מבוסס על ניצול הידע הקיים, לא על פיתוח חדש. אז אם יכרת הענף, מה הוא שווה? הרי הוא כד"ר שכרגע יצא מהטקס. |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר את המרצה שלך, ואני מעדיף לא לדבר עליו, אבל אני לא חושב שלאדם כמו איגור וולוביץ' (Igor Volovich, http://xxx.tau.ac.il/find/math-ph/1/Volovich/0/1/0/a...) תהיה בעיה כזו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |