בתשובה לדב אנשלוביץ, 06/02/03 16:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש במהירות סיבוב גבוהה כוחות מדומים שיכולים לשבש את אורחות החיים. בתחנת חלל מהסוג שאת מתאר הם יפעלו בכל מקרהשל תנועה על רדיוס התחנה כלומר על ציר למעלה למטה המדומה. בכל פעם שמישהו יניף או יניח חפץ יפעל על החפץ כוח הכיוון ההיקף (כיוון מתחלף בהרמה ובהורדה) שגדלו פרופורציוני למכפלת מהירות ההרמה, מהירות הסיבוב ומסת החפץ. הכוח הזה קיים גם כאן והוא הכוח שגורם לטילים ומעבורות חלל לנטות מערבה קצת אחרי ההמראה במקום לעלות ישר למעלה. בתחנת חלל שבה מהירות הסיבוב תהיה הרבה יותר גבוהה מסיבוב ביום הכוחות הללו יורגשו במהירויות הרבה יותר יומיומיות. אם אני זוכר נכון את הנוסחאות מדובר במקרה של תחנה בקוטר 100 מטרים עם כבידה מדומה של חצי g בסדר גודל של שישים אחוז מהמשקל (שם, שלושים אחוז מהמשקל כאן) של חפץ כשמרימים אותו במהירות של מטר לשניה. תחנת חלל מספיק גדולה תצליח להקטין את הכוחות הללו אבל כיום תחנת חלל בקוטר של 10 קילומטר (שיקטינו את הכוח ל6% שהם עדיין משמעותיים) זה עדיין חזון רחוק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לתאוצת קוריאוליס. תחנת חלל ברדיוס 50 מטר צריכה לסוב במהירות זויתית של שורש של 9.81 לחלק ל 50 רדיאנים בשנייה, כלומר 0.44 רדיאנים בשניה, כדי שבהקף יורגש g כמו ע"פ כדור הארץ. תאוצת קוריאוליס גודלה המהירות הזויתית כפול המהירות , כלומר הנפה במהירות של מטר אחד לשנייה תתן תאוצה של 0.44 מטר לשניה בריבוע שהם ארבעה אחוזים מ g . כמעט ולא יורגש. זה גם מתאים יותר לאינטואיציה לפני שחישבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחנת החלל המוצעת כל התנועות המשמעותיות תהיינה באותו ''גובה''. למשל, אדם הולך על ריצפה ישרה - תנועתו אינה גורמת לשינוי מרחקו ממרכז הסיבוב. גופים שנעים כך, לא יפעל עליהם כח קוריאוליס. ע''פ כדור הארץ אמנם כוח קוריאוליס קטן בהרבה, אבל הוא פועל על גופים שנעים על פני כדור הארץ - טיסה צפונה (במיוחד בקרבת אחד הקטבים) משמעותה קיום רכיב מהירות בכוון ציר הסיבוב, ולכן פועל כח קוריאוליס. לכן נוצרות כל התנועות הסבוביות של הרוחות סביב השקעים הברומטריים, המערבולות וכדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק מדובר בכוח הרבה יותר קטן ממה שכתבתי. ובכל זאת השפעת הכח הזה מטרידה כיוון שהוא לא אינטואיטיבי והוא מעמיס על שרירים שלא מורגלים במאמץ. ניתן לבצע ניסוי פשוט עם כיסא מסתובב וספר כדי להיוכח בו (יושבים על הכיסא מסובבים אותו ומרחיקים במהירות את הספר מהגוף). מצד שני אני מניח שלו היינו לוקחים אדם שאינו מורגל בנסיעה במכונית הוא היה מתייחס בצורה דומה לכוחות המדומים שחש נוסע במכונית כך שיתכן בהחלט שאנשים על תחנת חלל כזו פשוט יתרגלו להרים דברים לאט או להתכונן לפעולת הכוח כשהם מניפים משאות כמו שנחנו מטים את הגוף במכונית לפני פניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שלא נבנה באמת תחנת חלל בקוטר של עשרה קילומטר ? זה יכול להיות די פשוט וזול. לא צריך טבעת מושלמת. די בשני מבנים שווי מסה שמחוברים ביניהם בכבל באורך עשרה קילומטר שיוכל לשאת את משקלם + חלק ממשקל הכבל עצמו. בתחנה כזאת כח קוריאוליס הוא בערך 0.00004 אחוזים מהמשקל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בגלל המסה של תחנה כזו: בערך 50,000 טון (בקירוב גס), וכדי להעלות אותם מכדור הארץ לשם צריך פי חמישה (?) דלק; זה שקול לכ-3000 שיגורי מעבורת. (מצד שני, עם כמה עשרות שיגורים בשנה כבר עכשיו, הרעיון אינו בלתי אפשרי). אגב, הפתרון הטבעי של כרית המתכת בחגורת האסטרואידים לא יפשט את המצב: צריך להשקיע פי עשרה אנרגיה כדי להגיע מהחלל הסמוך אלינו אל החגורה, מאשר כדי להמריא מכדור הארץ לחלל (לא בגלל המרחק, כמובן, אלא בגלל שדה הכבידה של השמש). (אל"פ, וגם ל"א). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. על סמך מה 50000 טון ? תחנה "כזו" משקלה יכול להיות גם טונה אחת ואולי פחות. תלוי מה גודלה. לפי הצעתי הקוטר הענק יהיה מורכב מכבל. אין לי כאן נתונים של חוזק חומרים שמהם עושים היום כבלים קלים, אך מסת הכבל תהיה בודאי קטנה בהרבה ממסת שני החלקים. 2. איני יודע מה היא אותה "כרית מתכת". על מה מדובר ? 3. יותר מדי ראשי תיבות פשו לאחרונה במרחבי האייל. מה זה אל"פ ? הפרוש היחיד שאני מכיר ל ל"א זה "לוחמה אלקטרונית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא פיזיקאי ולא אסטרו(פיזיקאי? נאוט?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. חשבתי על תחנה בצורת חישור (ובקוטר שהצעת, 10 ק"מ). ההצעה לחבר תחנה למשקל נגדי ולסובב אותם סביב מרכז הכובד המשותף מעניינת, ופותרת את בעיית המסה; מן הסתם, צריך יהיה לדאוג למנוע גם במחצית הפחות משמעותית, כדי לשמור על יציבות המבנה. 2-3. נראה שהייתי צריך לכתוב גם אלשכ"ג (=אני לא שוטה הכפר הגלובלי), כי הפירוש שלו מדוייק ואמין. הצירופים שמתחילים ב-א"ל ("אני לא עורך-דין" וכדו') נועדו לחסוך מהמגיבים את המבוכה שבהודאה המפורשת "יתכן שאני טועה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הצעתי לא יהיה לחללית הזאת חלק פחות משמעותי. שני החלקים יהיו משמעותיים במידה שווה, וכמובן מנוע דומה בכל אחד מהם. בחלק אחד נדור אנחנו ובחלקה השני הפלשתינים כדי לקיים את עקרון ההפרדה. (אתה יודע מה ? נעשה אותה בקוטר 50 קילומטר. מה שבטוח בטוח . . .) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לצירופים שמתחילים בא"ל. אל"פ1 אבל לא נראה לי שזה בגלל מבוכה כי לא רוצים להודות שטועים. אולי סתם נמאס לכתוב קלישאה איילית בת ארבע מילים,(אני לא עורך דין) אז אם מוכרחים ואפשר לצמצם מה טוב.2 1 אני לא פסיכולוג. 2 גיליתי שאיני שש לכתוב אפילו אלע"ד בגלל הזיהוי שלה אצלי עם שיח "פנימי" מדי. 3 3 כמו הביטוי כדה"ב שנשחק עד דק ומהר במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הרעיון הזה לא חשבתי. מה יקרה אם מסיבה כלשהי הכבל יתנתק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה כזה הישראלים והפלשתינים יחזרו לרחף בתאיהם, וההפרדה ביניהם תלך ותעמיק, כי שני חלקי החללית נמצאים כל הזמן בכווני מהירות הפוכים. מה כבר יכול להיות יותר טוב מזה ? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |