בתשובה ללוגי גרסקו, 23/08/02 3:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש אמת במה שאתה אומר. ביקורת אכן נתונה לנקודת המבט של המתבונן. מכאן שלמעשה אין כל טעם בביקורת: על טעם ועל ריח אין מה להתווכח. אולם בכל זאת, יש הבדל בין מי שאומר "לטעמי כך וכך" לבין מי שמבסס דבריו לוגית על הטקסט. זו גם הסיבה בדרך כלל אני לא עוסק בביקורת אלא במחקר. אבל עדיין, בכל זאת ניתן לשכנע אנשים שהטקסט שבו הם עוסקים הוא טוב או רע יותר ממה שחשבו. ניתן לשנות טעם של אחרים וגם את טעמך שלך. אני למשל אם הייתי צופה בסרט לפני שהתחלתי לעסוק בנושא הזה לא הייתי מעלה את הביקורת הזו כלל. כי לא הייתי מודע לעניין. אולם לאחר שנתקלתי בסוגים רבים של קישורי עלילה וברמות שונות של רופפות פיתחתי טעם עדין ומחודד יותר. העובדה שרוב הצופים לא ראו את הכשל לא אומרת שהוא לא קיים. זה אומר שהוא לא הפריע להם מכל מיני סיבות: היקסמות מדברים אחרים או פשוט אי מודעות לעניין. אבל, במידה רבה, כן מדובר בטעם או בהכרה של קונבנציות אחרות. מי שזה לא הפריע לו, שיבושם לו. הביקורת הזו בעצם היותה ביקורת משקפת בהכרח דעה, אפשר לא להסכים איתי, זה ברור, אבל להגיד שמה שאני ראיתי פחות טוב ממה שאתה ראית, זה קצת פחות מקובל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''להגיד שמה שאני ראיתי פחות טוב ממה שאתה ראית, זה קצת פחות מקובל.'' אתה טוען לכשל בעלילה. אחרים לא ראו אותו. אתה עדיין טוען שהכשל קיים ושאחרים לא ראו אותו כי טעמם פחות מחודד משלך. כלומר, אתה לא רק אומר שמה שראית יותר טוב ממה שאני ראיתי, אלא שזה גם מעיד על כך שטעמי אינו מחודד מספיק. זה עוד פחות מקובל, ואפילו קצת מעליב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התנסחתי בצורה מדוייקת. כיוונתי שאחרים אינם רגישים לאותן נקודות שאני רגיש אליהן, כפי שאני וודאי פיספסתי יתרונות אחרים ואולי גם כשלים אחרים. אולם העיקר אינו רק ברגישות אלא ביכולת לנסח ולהסביר את טענתך וגם לבסס אותה בטקסט. לגבי מה שאנשים רואים או לא רואים - זה לא אינדיקציה. כמה פעמים הצביעו בפניך על דברים שלא הבחנת בהם? בלי סוף. מדובר בקונבנציות. ישנן קונ' שונות מתקופות שונות לגבי אספקטים שונים ביצירה. יש קונ' הטוענות בעד הידוק עלילתי רב יותר ויש כאלו שפחות, יש הטוענות בעד אחדויות נוספות - זמן, מקום, גיבור, נושא - ויש שפחות. תלוי איך אתה מסתכל על זה ותלוי מה הטקסט מכתיב. לפי דבריך, כל מי שיצביע על משהו שלא ראית אז בהכרח הוא מעליב אותך כי הוא טוען שהוא רואה טוב יותר. השאלה היא לא מה האחר רואה אלא אם אתה מסוגל להבין אותו ולהציג טענת נגד. בכל מקרה, אם מישהו נעלב אני מתנצל בפניו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לומד ממך דברים כל הזמן. דובי והאחרים, אין להם שום הסברים, אז הם מלכלכים עליך בשניצקלייניות. אני לא יודע מאיפה יש לך את הסבלנות לענות להם, אבל תמשיך אור תמשיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבלנות אינה סבלנות מבחינתי, אלא מאבק נואש להציל נקודה שהקהל שלי מסרב להבין, עד כי אני כבר מתחיל לפקפק בנכונותה. אני נאבק קשות, גם בעצמי ואולי בעיקר בעצמי, כדי למצוא איזה שהוא סדר וחוקיות באינטואיציה. הויכוח אמנם מתנהל כדיון חיצוני אבל הוא בעיקר נגד עצמי. אני מניח שאם אשכנע אחרים אז סביר כי אני צודק. בכל מקרה, תודה על העידוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה להבהיר את עצמי גם. 1. אם שמת לב, גם אחרי שהארת את הנקודה, רוב המגיבים כאן עדיין 'מסרבים לראות'. ואולי יותר נכון לומר שהם פשוט לא מסכימים אתך. אתה יכול כמובן להגיע למסקנה שהם לא מסכימים אתך כי "הוקסמו מדברים אחרים" או כי "פשוט לא הקדישו תשומת לב", אבל זה נותן תחושה לא נעימה של התחמקות. אולי הבעייה אינה במגיבים האחרים אלא בנקודת המבט שלך? תראה, מה שמפריע לי הוא ההנחה המציגה את המסקנות שלך כשיפוט אובייקטיבי. אם אינך מתיימר לשיפוט כזה אלא מבהיר שהכשל קיים *לדעתך*, אני מתנצל ונסוג. 2. תסכים אתי ודאי שקונבנציות לגבי עלילה תלויות גם, במידה מסוימת, במדיום. תחושתי היא שבמדיום הקולנועי סיפקה סצינת השלג הסבר טוב לשינוי הכיוון, למרות היותה קצרה כל-כך, משום שהייתה מרשימה מאוד מבחינה ויזואלית ולכן נחרתת היטב בזיכרון. אני יכול להעיד שזו אחת הסצנות שאני זוכר בצורה הכי מפורטת מהסרט. האם לא תהיה מוכן לקבל 'עוצמה ויזואלית' כהסבר נראטיבי מספק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אחת הטענות של המחקר הסטרוקטורליסטי של הספרות הוא שאין ''שיפוטים לא נכונים''. במקום לומר נכון ולא נכון צריך להסביר מדוע הקורא אמר את מה שאמר. זה בערך מה שאתה מציע כאן. הסבר אלטרנטיבי. הצופים לא חשים כי החוט העלילתי של הסרט רעוע מסיבות אחרות שמביאות להסבת תשומת הלב מן החוט העלילתי או שמטרתו של החוט הזה - רצף - מושגת בדרכים אחרות. אפשר גם לטעון שפשוט ''סתם'' צופים אחרים לא חשים כי החוט העלילתי רעוע, גם זה כמובן אפשרי. טענתי אינה ''שיפוט אובייקטיבי'' אם כי היא מנסה להסתמך על כלים אובייקטיבים. יש פה במידה רבה עניין של דעה ושל טעם, זה כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרכז את תגובותי כאן כי יש לי תחושה שאנחנו מגיעים לאיזו הסכמה. ראשית אומר שמהנה מאוד לשוחח אתך, שכן אינך דוגמטי ואתה משתדל לתת הזדמנות לטיעונים חדשים. כעת לסיכום הדיון מהצד שלי: 1. בהנחה ש"קוהרנטיות" מוגדרת כ"אופן כלשהו שבו ניתן לארגן את המידע המתקבל ביצירה בתוך סכמות מוכרות או סכמות חדשות הנבנות בתוך היצירה" אני מקבל את הטענה שכולם מחפשים קוהרנטיות. עם זאת, מאחר שהגדרה זו תלויה בזהותו של הקורא/צופה, בסכמות המוכרות לו, בחינוכו, ובנקודת ההתייחסות שלו אל היצירה, ברור שהתשובה לשאלה "באיזו מידה יצירה מסוימת היא קוהרנטית" תהיה תלויה במידה זו או אחרת בזהותו של המתבונן. השאלה היא באיזו מידה עשויה תשובה זו לסטות מהתשובה שייתן 'הקורא האידאלי' או 'הקורא הממוצע' 1 המוכלל. מחקר הספרות מתבסס על ההנחה של סטייה קטנה יחסית; דעתי היא שיש סטיות גדולות מאוד, אפילו במסגרת אותה תרבות (ובוודאי כשמדובר בצופים מתרבויות שונות). 2. בנקודה מסוימת הודית כי בתקופה המודרנית קוהרנטיות איננה בהכרח מתבטאת באחדות העלילה אלא באחדויות אחרות. אני טוען שאחדויות אלו תלויות בין השאר גם במדיום שבו נוצרת היצירה. חלק מטענתי בהקשר של הסרט 'שר הטבעות' הוא שאחדות העלילה מנגנת בקטעים מסוימים כינור שני לאחדויות אחרות, אשר מכסות על פניה. על רקע סעיף 1, עם זאת, אני חושב שזיהוי מידת ה'אחדותיות' של הסרט, מבחינה עלילתית או מבחינות אחרות, תלוי באופן חזק בסכמות המתבונן. אי לכך אני מקבל כלגיטימית את דעתך על כשל עלילתי ונסוג מטענתי כי 'הכשל אינו קיים כלל'. עם זאת, ברצוני להבהיר כי מנקודת המבט הלגיטימית שלי ושל עמיתים באייל, הנגזרת מתוך הציפיות שלנו 2 לקוהרנטיות, אין בנקודה זו כל כשל במבנה העלילתי של הסרט. ייתכן כי הדבר נובע מציפיות שונות בקשר לאחדות העלילה וייתכן כי הוא מתבסס על קיומה של אחדות אחרת, 'ויזואלית' כפי שהצעתי באחת מתגובותיי הקודמות. 1 שני אלו כמובן שונים זה מזה בתכלית, אך אין זו הנקודה. 2 השונות, כמובן, זו מזו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנאה הדדית. אכן כן. ה"משחק האחדותי" כלומר התחלפויות בין סוגים שונים של אחדות במטרה ליצור קוהרנטיות הן כלי יעיל מאוד לשמירה על אחדות ולריכוז תשומת הלב. אם שמת לב למשל, בפרקים של "סקס בעיר הגדולה" אין אחדות עלילה. אין קשר בין הדמויות ובין קורותיהן בתוך כל פרק למעט פגישות והחלפת דעות. אולם, אם שמת לב, קורות הדמויות הן אנלוגיות זו לזו. בדרך כלל כל אחת מהן עוברת אותו סוג של סיפור עם גבר שונה. פעם זה מין, פעם זה משהו אחר. זה מאוד אופייני לסדרות כאלה. הסיפור מאורגן באחדות מקום, דמויות והתרחשויות אנלוגיות אבל לא על ידי אחדות עלילה. האובייקט המיוצג נותר מאוחד והיצירה נתפסת כקוהרנטית בשל ארגון חליפי. האנלוגיה יוצרת מיקוד על הדמיון בין הסיפורים ולא על הרצף. אכן ישנה קוהרנטיות שתלוייה במדיום. למשל קוהרנטיות לשונית. מהי חריזה אם לא סוג כזה של קוהרנטיות? אם כי איני מבין לגמרי מהי קוהרנטיות ויזואלית שאתה מציע. אולם ברצוני להדגיש כי ביצירות שאינן עושות שימוש רב או בכלל באחדות העלילה כגורם המקנה קוהרנטיות, הדבר מובהק, או לפחות בולט. אך בשר הטבעות ישנה עלילה מובהקת ועליה נשען כל הסרט. כלומר הסרט אינו נשען גם על אחדויות אחרות או לפחות לא נשען עליהן במידה רבה. יש שם רצף עלילתי בולט ולכן פגם ברצף הזה הוא פגם בולט בסרט. אין מדובר ב"קורות החבורה" אלא בתהליך עלילתי ברור. זה לא למשל מצב שבו יש אוסף סיפורים ומאורעות שעברו על גורם כזה או אחר - דמות, אזור, עולם, ואז יש גורמים מאחדים אחרים אלא מדובר בתהליך עלילתי ברור. יש הבדל גדול בין השניים. כאשר הציר העלילתי הוא במופגן הבסיס של היצירה אז כל פגם בו הוא משמעותי. זה שונה ממצב שבו לציר העלילתי בסיסים חליפיים. למשל מצב שבו מספרים את קורות הארץ הזו והזו. פה פחות משנה הרצף ויכולה להיות למשל חלוקה גאוגרפית ולא עלילתית כי מראש לא מתחייבים לרצף עלילתי. זה ההבדל. כך למשל בספר שופטים. לא תמיד יש רצף בין החוליות. יש סיפור על שופט ואז על אחר ואז על איזה מלחמה. כי הנושא הוא קורות הארץ בתקופת השופטים והרצף העלילתי אינו העיקר. הציר העלילתי כגורם מרכזי מאפיין את הפואטיקה הטרום מודרנית. ממנה והלאה יש ירידה מסוימת בכוחו כגורם מארגן לטובת צירים מקבילים, כל מיני סיפורים מתנגשים. אף שהיום כבר יש חזרה לרומן ה"קלאסי". רומן עם רצף עלילתי, דבר גורם לדבר, הכול מסודר כמו שצריך, והקורא לא צריך להתחיל לחפש אנלוגיות כדי להקנות קוהרנטיות לטקסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, גם כשלמדתי לאהוב את טעמו של הסושי, זה לא גרם לי להפסיק להנות מפלאפל. אם ''חידוד הטעם'' שלך גורם לך שלא להנות מסרטים מהנים, אני חושב שמי שטעמו פגום כאן הוא שלך, לא שלי ושל שאר העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שציינתי פה לא פעם, אני מאוד נהניתי מן הסרט. לא מן האספקט שאותו ביקרתי אלא מאספקטים אחרים. לגבי הנאה וחידוד טעם - זה בדיוק ההפך! חידוד הטעם גורם לך להינות יותר! - אתה אולי נהנה מפחות סרטים מבחינת הכמות אולם נהנה מכל אחד יותר מבחינת האיכות. מדבריך משתמע שבררנות היא פגם. עדיף להיות בעל טעם רחב ככל האפשר - מה שגובל בחוסר טעם - מאשר לפתח טעם מדויק יותר. ההשוואה לסושי ולפלפל אינה מדויקת. ההשוואה הנכונה תהיה פלפל גרוע לפלפל טוב. לאחר האחרון כבר אי אפשר להינות מהראשון. תגיד לי, אתה נהנה עדיין באותו אופן משידורי פרפר נחמד? ורכבת ההפתעות? וסיפורים לילדים בני שנה? ולמה לא? הרי עדיף לפי גישתך להישאר ברמה הזו ולא להתקדם ולהתחדד ולפתח טען ובררנות כי זה הורס דברים קודמים. פיתוח בררנות וטעם חיוביים מקנים הנאה רבה יותר וסוג חדש של הנאה. לא רק מגע בלתי מובחן עם אובייקט ההנאה - אלא ביקורת, הנאה אסתטית, תחושה שהדברים נעשו היטב. לא להיות פסיבי לגמרי מול הסרט או הספר אלא לדקדק בו ולשאוב מכך הנאה. אני בטוח שהנאה אינטלקטואלית אינה דבר זר לך. "לא להנות מסרטים מהנים" - ומי קבע שהם מהנים? אתה? לפי מה? אני גם לא דיברתי על טעמים פגומים אלא על טעמים שונים ועל רמות שונות של מובחנות. אני לא מבין למה, אבל הדיון הזה נגרר כל הזמן לרמות אישיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אנקדוטה טיפשית מחיי הקטנים) לי יש הנאה מוזרה מלאכול במסעדה משהו לא טעים, שעשוי לא טוב. זו פשוט התחושה האליטיסטית שיש לי טעם טוב מספיק כדי לדעת שזה עשוי לא טוב. אגב, אין לי הנאה מקבילה משום סוג אחר של יצירה גרועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה יפה נורא. רציתי גם אני לכתוב דברים דומים לדובי, כי שאלו אותי במישור אחר דבר דומה (האזנה מרוכזת למוזיקה עוזרת לך להבחין בפרטים קטנים; גם בתקלות הקלטה (clipping) או קידוד mp3 באיכות נמוכה. סיפרתי שזה ממש מפריע לי, וגורם לי לרצות לזרוק את ה CD מהחלון, ונשאלתי: *מדוע* לכן להקשיב בריכוז?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אהרון ברק אוהב מאוד פלאפל. בעיניו נחשב הפלאפל למעדן של ממש.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והא גם משלם על הפלאפל ?? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |