|
||||
|
||||
ההנאה הדדית. אכן כן. ה"משחק האחדותי" כלומר התחלפויות בין סוגים שונים של אחדות במטרה ליצור קוהרנטיות הן כלי יעיל מאוד לשמירה על אחדות ולריכוז תשומת הלב. אם שמת לב למשל, בפרקים של "סקס בעיר הגדולה" אין אחדות עלילה. אין קשר בין הדמויות ובין קורותיהן בתוך כל פרק למעט פגישות והחלפת דעות. אולם, אם שמת לב, קורות הדמויות הן אנלוגיות זו לזו. בדרך כלל כל אחת מהן עוברת אותו סוג של סיפור עם גבר שונה. פעם זה מין, פעם זה משהו אחר. זה מאוד אופייני לסדרות כאלה. הסיפור מאורגן באחדות מקום, דמויות והתרחשויות אנלוגיות אבל לא על ידי אחדות עלילה. האובייקט המיוצג נותר מאוחד והיצירה נתפסת כקוהרנטית בשל ארגון חליפי. האנלוגיה יוצרת מיקוד על הדמיון בין הסיפורים ולא על הרצף. אכן ישנה קוהרנטיות שתלוייה במדיום. למשל קוהרנטיות לשונית. מהי חריזה אם לא סוג כזה של קוהרנטיות? אם כי איני מבין לגמרי מהי קוהרנטיות ויזואלית שאתה מציע. אולם ברצוני להדגיש כי ביצירות שאינן עושות שימוש רב או בכלל באחדות העלילה כגורם המקנה קוהרנטיות, הדבר מובהק, או לפחות בולט. אך בשר הטבעות ישנה עלילה מובהקת ועליה נשען כל הסרט. כלומר הסרט אינו נשען גם על אחדויות אחרות או לפחות לא נשען עליהן במידה רבה. יש שם רצף עלילתי בולט ולכן פגם ברצף הזה הוא פגם בולט בסרט. אין מדובר ב"קורות החבורה" אלא בתהליך עלילתי ברור. זה לא למשל מצב שבו יש אוסף סיפורים ומאורעות שעברו על גורם כזה או אחר - דמות, אזור, עולם, ואז יש גורמים מאחדים אחרים אלא מדובר בתהליך עלילתי ברור. יש הבדל גדול בין השניים. כאשר הציר העלילתי הוא במופגן הבסיס של היצירה אז כל פגם בו הוא משמעותי. זה שונה ממצב שבו לציר העלילתי בסיסים חליפיים. למשל מצב שבו מספרים את קורות הארץ הזו והזו. פה פחות משנה הרצף ויכולה להיות למשל חלוקה גאוגרפית ולא עלילתית כי מראש לא מתחייבים לרצף עלילתי. זה ההבדל. כך למשל בספר שופטים. לא תמיד יש רצף בין החוליות. יש סיפור על שופט ואז על אחר ואז על איזה מלחמה. כי הנושא הוא קורות הארץ בתקופת השופטים והרצף העלילתי אינו העיקר. הציר העלילתי כגורם מרכזי מאפיין את הפואטיקה הטרום מודרנית. ממנה והלאה יש ירידה מסוימת בכוחו כגורם מארגן לטובת צירים מקבילים, כל מיני סיפורים מתנגשים. אף שהיום כבר יש חזרה לרומן ה"קלאסי". רומן עם רצף עלילתי, דבר גורם לדבר, הכול מסודר כמו שצריך, והקורא לא צריך להתחיל לחפש אנלוגיות כדי להקנות קוהרנטיות לטקסט. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |