 |
כפי שציינתי פה לא פעם, אני מאוד נהניתי מן הסרט. לא מן האספקט שאותו ביקרתי אלא מאספקטים אחרים. לגבי הנאה וחידוד טעם - זה בדיוק ההפך! חידוד הטעם גורם לך להינות יותר! - אתה אולי נהנה מפחות סרטים מבחינת הכמות אולם נהנה מכל אחד יותר מבחינת האיכות.
מדבריך משתמע שבררנות היא פגם. עדיף להיות בעל טעם רחב ככל האפשר - מה שגובל בחוסר טעם - מאשר לפתח טעם מדויק יותר. ההשוואה לסושי ולפלפל אינה מדויקת. ההשוואה הנכונה תהיה פלפל גרוע לפלפל טוב. לאחר האחרון כבר אי אפשר להינות מהראשון.
תגיד לי, אתה נהנה עדיין באותו אופן משידורי פרפר נחמד? ורכבת ההפתעות? וסיפורים לילדים בני שנה? ולמה לא?
הרי עדיף לפי גישתך להישאר ברמה הזו ולא להתקדם ולהתחדד ולפתח טען ובררנות כי זה הורס דברים קודמים.
פיתוח בררנות וטעם חיוביים מקנים הנאה רבה יותר וסוג חדש של הנאה. לא רק מגע בלתי מובחן עם אובייקט ההנאה - אלא ביקורת, הנאה אסתטית, תחושה שהדברים נעשו היטב. לא להיות פסיבי לגמרי מול הסרט או הספר אלא לדקדק בו ולשאוב מכך הנאה. אני בטוח שהנאה אינטלקטואלית אינה דבר זר לך.
"לא להנות מסרטים מהנים" - ומי קבע שהם מהנים? אתה? לפי מה?
אני גם לא דיברתי על טעמים פגומים אלא על טעמים שונים ועל רמות שונות של מובחנות. אני לא מבין למה, אבל הדיון הזה נגרר כל הזמן לרמות אישיות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש