בתשובה לאפופידס, 01/12/24 17:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל הביקורות נשמעות לי נכונות1, חוץ מ-2. לוי לא משווה מספרי הרוגים כדי למצוא מי טוב ומי רע, אלא כדי לשפוט אם צה"ל נלחם באופן פושע ברצועת עזה. לכן נכון לספור רק הרוגים משני הצדדים בזמן המלחמה ברצועה, ולא ב-7 באוקטובר. (אני מקווה שאכן לוי לא מונה בקרב ההרוגים הפלסטינים את אלו שנהרגו ב-7 באוקטובר על אדמת ישראל2, אבל אני מניח שמספרם קטן יחסית.) 1 עד כדי טענות עובדתיות שאיני בודק. 2 הוא ממילא לא מונה כלום בעצמו, רק מסתמך על נתונים של אחרים, זו כבר ביקורת 1. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכונות? תמיד היתה לי תחושה עמומה שימיני הוא קשקשן מסוגת העיתונאים שמחפשים איזון ולא את האמת. הכתבה הזאת לא שפרה ערכו בעיניי. לוי מציג את הטענה שצה"ל בכיבוש עזה, בכדי לצמצם את מס' חייליו הנפגעים, פגע באזרחים באופן חריג. כדי לכמת טענה זו הוא מציג פרמטר הנקרא העברת סיכון (מן החיילים שלך אל אזרחי האוייב). הפרמטר הוא מס'הנפגעים של הצבא הכובש ביחס למס' הלא חמושים שנפגעו. ולכן לוי משתמש במספר 349 שהם נפגעי צה"ל מתחילת התמרון בעזה. יוצא לו בערך 1:68 אאז"ן. איך קשורים נפגעי צה"ל ב-7 באוקטובר? לימיני הפתרונים. ימיני מקשקש על כיבוש מוסול וא-רקה כדי להראות ששם היה יחס גרוע יותר. זה קשקוש ולו מהסיבה שהלוחמים שם לא היו אמריקנים אלא כורדים ועירקים, צבאות מערביים מובהקים. בכל מקרה, א-רקה זה דוגמה ממש גרועה, כי הכוחות הכורדים שלחמו שם בדאעש, לא רצו או לא יכלו לכתר את העיר ותושביה יכלו להמלט בכל רגע בכיוון דרום. מס' ההרוגים האזרחיים שם היה קטן מאד (117 לפי הויקי) וחלקם מן הסתם נהרגו ע"י לוחמי דאעש. במוסול התרחשו קרבות קשים במשך חודשים, כאשר קואליציה שעיקרה כורדים ומיליציות של עירקים שיעים לחמו בדאעש. בקרבות נהרגו 2 חיילים אמריקאיים. מס' האזרחים ההרוגים היה גדול מאוד, אבל לא ידוע, מפני שאפאחד לא טרח לספור אותם ומדובר בהערכות. בכל מקרה לא מדובר בניסיון של צבא מערבי לחסוך בנפגעים ע"י פגיעה באזרחים. בקיצור אין קשר. לעומת זאת בקרב על פאלוג'ה שמביא לוי כהשוואה, לחמו צבא היבשה האמריקני והמארינס כנגד לוחמים עירקים-סונים. לוי עצמו מציין שפאלוג'ה פחות צפופה מעזה. לעומת זאת האמריקנים נקלעו שם למצבים קשים, כולל ירי של אנשי מארינס לתוך קהל מפגין שעד היום לא ברור אם ירו מתוכו על האמריקנים או לא. בקיצור היתה שם תערובת מאד מסוכנת של לוחמים ואזרחים עויינים. ואכן היחס שם לא מאד שונה (1:57 אאז"ן). אבל מה שמרגיז זה לא השרלטנות של ב"ד ימיני. יגיל לוי מציג את הטענה שצה"ל הפעיל אש מאד כבדה והרס סביבתי דרמטי כדי להעביר את הסיכון מחייליו שלו אל האוכלוסיה האזרחית. טענה זו, עובדתית, היא ברורה כשמש לכל מי שאינו חרש, שוטה, קטן או ביביסט. והוא מביא מספרים כדי לבדוק אם יחס העברת הסיכון חריג או לא. עכשיו נניח שב"ד ימיני צודק והיחס בעזה אינו חריג ביחס למקרים דומים. האם עצם הטענה עצמה אינה ראוייה לבחינה עצמית אצל הצבא המוסרי ביותר בעולם, האמון לשעבר על טוהר הנשק, בלי קשר לשאלה אם האמריקנים והצרפתים גרועים יותר או פחות מאתנו? (גם מהמספרים של לוי עולה שההבדל אינו גדול). במקום זאת גוררים אותנו שוב לויכוח החביב על חסידי הימין אם ערבים יודעים לספור. בניגוד לסיפורים של אפופידס, רבים דוקא מקבלים את דיווחי משרד הבריאות הפלשתיני. הטענות של צה"ל הן בעיקר בשאלת היחס בין לוחמים לאזרחים. לוי כותב שני דברים על כך. ראשית הוא אומר שלגבי מספר המתים הפלשתינאיים, אפאחד לא הציע בינתיים הערכה אחרת מזו של הפלשתינאים. ושנית הוא אומר שהוא השתמש ביחס לוחמים\אזרחים לפי הגרסה הישראלית. וכל זה מבלי להזכיר שיתכן שיש עדיין אלפי גויות שלא חולצו מהריסות הבתים בעזה. (לענ"ד גם ההערכה הישראלית של הרוגי החמאס מופרזת ומורכבת כמנהג הצבאות בכל מקום מדיווחים כפולים על אותם הרוגים). אני חושב שגם אם פרופ' יגיל לוי צודק בהערכות שלו, רוב הישראלים בכלל לא יבינו מה הבעייה כאן. על השאלה כמה אזרחי אוייב מותר לך להרוג כדי לחסל את כוחו הלוחם של האוייב צריך להתווכח ולא על דקדוקי העניות של מי שקרן גדול יותר. אלמלא השרלטנות הקונילמלית של ב"ד ימיני, הייתי מוכן לקבל בשלווה שדעותיו ה"פרוגרסיביות" של פרופ' יגיל לוי היטו את שיקול דעתו. אפשר היה אפילו לקבל בשיוויון נפש את הטיעונים נטולי ההוכחות שהרעבת ילדים, אבדן שטחים או טרנספר משפיעים באופן כזה או אחר על הנפש ערבית. אבל כאשר הגולם-איש שמונה לשרהב"ט מתעקש שבפעם הבאה צריך לפגוע במדינת לבנון ולא רק בחזבאללה, האם לא ראוי להתיחס לנפש הישראלית כחשודה בסוג של פסיכופטיות שאי אפשר לסמוך עליה בעניין ביצוע פשעי מלחמה כנגד אוכלוסיה אזרחית? האם לא צריך לדרוש מישראל לתת לעצמה דו"ח אם וכמה פגיעה באזרחי האוייב חיונית לבטחונה (כפי שעשה אפופידס בעצמו בעניין לבנון) מבלי לתת לעצמנו פטור על סמך הטיעון שהאמריקנים\צרפתים גרועים מאיתנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומה שאיני יחיד ומיוחד בהסתייגות של השבט שלנו מטרנספר של העזתים וסיפוח שטחים ברצועה. עד לרגע זה לא לגמרי ברור לי עד הסוף, מה הסיבה להתנגדותי הנחרצת. אחרי הכל העזתים קבלו הזדמנות לעצמאות שלא היתה לאף פלשתיני, בלי שאפילו מתנחל אחד זיהם את טוהר החיים הערבי. הבחירה שלהם היתה אחריות קולקטיבית לטבח ה-7 באוקטובר. נראה שהחרות היקרה ביותר לליבם היא החרות לטבוח ביהודים. ישאו נא בתוצאות מעשיהם. אלא שדווקא הדיון בטענות של יגיל לוי מספק קצה חוט לדיון בשאלה זו. אם שוכחים את תגובת האיסטרא בלגינא ב"ד ימיני, אפשר לטעון שיחסי העברת הסיכון של צה"ל בעזה, איך שלא יחשבו אותם, לא יכולים אפילו לגרד את היחס האינסופי בהירושימה ונגסקי. מה בעצם עומד לזכות האמריקנים שם? אפשר לטעון שעשרות אלפי הנפגעים בהירושימה ונגסקי, חסכו במותם גם את חייהם של מאות אלפי יפנים אחרים שהיו נספים אם המלחמה הקונבנציונלית נגד יפן היתה נמשכת. בדומה לכך, אפשר לטעון כי גם העזתים, בטווח הרחוק יצאו נשכרים ממיטוט שלטון החמאס. לעומת זאת, אם התוצאה הסופית של הטבח וההרס בעזה תהיה טרנספר של האוכלוסיה הנותרת, הרי שכל צידוק מוסרי ניטל מן הנעשה שם. גם אם מתעלמים מטרוף המערכת של ההתנחלות בעזה בשעה שהדרום והצפון של ישראל חיים עם רוב ערבי שאורחות חייו והסטנדרטים של שלטון החוק אצלהם הולכים ומזדחלים לחיי שכניהם, הרי שטבח וגרוש של אוכלוסיה אזרחית שלמה בגלל מעשים שלא הם עשו, הם דברים שאף בן אנוש לא צריך להשלים עמם. יש הבדל מהותי בין עם הנלחם על חייו לבין עם העושה שפטים בשכניו בחסות הצידוק של ענישה קולקטיבית ושרירותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמריקאים טענו שהאופציה לפצצות האטום - פלישה וכיבוש של יפן על ידי כוחות הברית עד שתיכנע - היתה עולה מיליון חיילים אמריקאיים. שזה הפוך ממה שאתה טוען. אם שאר הדברים שכתבת אני נוטה להסכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הפוך? זהו יחס העברת הסיכון האינסופי אותו ציינתי. מטרת האמריקאים היתה להציל מיליון מחייליהם שהיו עשויים ליהרג בכיבוש יפן. לצד זה, בפועל הם הצילו גם את חיי מאות אלפי היפנים שהיו נספים. אפשר לעיין בנפגעים היפנים האזרחים בעת כיבוש אוקינווה. אני מניח שרוב היפנים לא חושבים כך. אבל אני בטוח שגם ביניהם יש שיודעים שמספר ההרוגים היפניים היה הרבה יותר גדול אילו נמשכה המלחמה, שלא לדבר על כך שמחצית יפן היתה נופלת לידיו של סטלין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, במחשבון שלי 200,000 לחלק למיליון זה חמישית, לא אינסוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר על יחס העברת הסיכון: מספר האזרחים שנהרגו מחולק במספר החיילים שנהרגו בכיבוש העיר. היחס הזה בא לכמת את המידה בה הצבא הכובש העביר את הסיכון לעצמו אל האזרחים. בעזה 349:24,000 בהירושימה 0:100,000 אני שוב ממליץ לקרוא את המאמר של יגיל לוי בהארץ. יתכן שהוא מדייק יותר ויתכן שפחות. אבל צריך לראות את המספרים כדי לפחות להבין על מה אנו מדברים. המסקנה שאני הסקתי היא: לא צריך לחכות לעתיד. ישראל כבר הסתבכה בעזה במצב שהוא מאד בעייתי מבחינה הומאנית ומוסרית. זה עדיין לא נותן כיוון ברור לגבי מה צריך לעשות בהמשך, אבל לפחות מאיר באור ברור את החמאס מבית, שבעיניו המצב הזה הוא סוג של ימות המשיח. אם לא נדע להרחיק עצמנו מתועבת דניאלה וייס, סמוטריץ והבנחמין נעטה על עצמנו ועל צאצאינו אשמה וכלימה שלא במהרה תמחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, אם החמאס היה נכנע אחרי שבוע כמו ביפנים, זה היה באמת חוסך עשרות אלפי הרוגים פלסטינאים. הבעיה היא שהחמאס בעד חרוגים פלסטינאים, שלא כמו היפנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה עוד כלום לעומת אכזריות ההונים וג'ינג'יס חאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא! הא!. _______ רק עכשיו שמתי לב לאיות בשם השיר - Dschinghis. 7 אותיות להברה אחת. מרשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה 6 אותיות בהברה Dschin, ו-4 אותיות בהברה ghis. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, חילקתי אחרת, אולי בהשראת הפזמון ג'ינג, ג'ינג(7), ג'ינגיס קאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הנה לך מילה חד-הברתית בת 9 אותיות: strengths | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה צודק. ב. ועם זאת, לפחות במבטא שלי - שומעים את רוב האותיות הנהגות. שלא כמו בג'ינג. ג. וניטפוק אחרון - יש שם המון "שוואים", בחוזקות שלך, איכשהו יכול להיות שהם כן קצת מאריכים את ההגיה, למרות שהם לא תנועה "ארוכה"? זה ממש מהר, אבל אני מנחש שאם אמדוד כמה זמן לוקח לי לומר strengths מול go, האחרונה תהיה מהירה הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה של שפות אירופיות רבות היא שמי שלימד אותם לכתוב - כלומר העניק להם את האלפבית - הם הלטינים, וללטינים היה מנעד פונטי מצומצם יחסית. ואז האירופים היו צריכים לפתח כל מיני טריקים ושטיקים כדי לייצג עיצורים כמו אלו בז'ורז' ובשמשון. הגרמנים הלכו בגדול עם שלוש אותיות לייצג שי"ן. תוספת ה-D עבור ג'ינגיס ידידנו היא סבירה כשלעצמה, בפרט לשם לא-גרמני עם צירוף שלא קיים בגרמנית שורשית. הבעיה היותר קשה היא שהעיצור ש' על שלוש אותיותיו נפוץ מאוד גם בגרמנית שורשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עוד זוכר את דזשאן ולדזשאן בגרסה שאני קראתי לעלובי החיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגרסה שאני קראתי קראו לו י'אן ולי'אן, ולא ידעתי איך לקרוא את זה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |