 |
|
 |
||
|
||||
 |
כתבה מצוינת של יובל נח הררי שעושה סדר גם במצב הנוכחי של המחאה וגם במטרות העל במאבק מול ההפיכה המשטרית. על הדרך הוא מפריך באופן מסודר את הטענות השל תומכי ההפיכה (טענות שהוא מגדיר בעדינות כ'תמימות או מיתממות'. והמבין יבין). משם: "עוד טענה נפוצה אומרת שאמנם כוח בלתי־מוגבל לממשלה נשמע כמו דבר מפחיד מאוד, אבל כוח בלתי־מוגבל לבג"ץ זה דבר מפחיד לא פחות. לפי טענה זו, החוקים שמנסה הממשלה להעביר בסך הכל נועדו לשלול מבג"ץ את הכוח הבלתי־מוגבל שהוא נהנה ממנו בעשורים האחרונים. גם במקרה הזה, לא ברור אם מי שמעלים טענה זאת הם תמימים או מיתממים. מה זאת אומרת שלבג"ץ יש כוח בלתי־מוגבל? הכוח שלו מוגבל מאוד. בואו נשחק "20 שאלות". איזו מלחמה ממלחמות ישראל הוכרזה על ידי בג"ץ? על איזה מבצע צבאי פיקדו שופטי בג"ץ? איזה הסכם שלום נחתם על ידי בג"ץ? התקציב של איזו שנה הוכן והועבר על ידי בג"ץ? איזו עיר בישראל נבנתה על ידי בג"ץ? מהי התוכנית של בג"ץ לפתרון משבר הדיור בישראל? מהי התוכנית של בג"ץ לפתרון המשבר האקולוגי? אולי אין צורך ב–20 שאלות — הנקודה ברורה. לבג"ץ אין כוח בלתי־מוגבל. בניגוד לממשלה, בג"ץ אינו יכול להכריז מלחמה או לעשות שלום; הוא לא שולט בתקציב ולא בונה ערים; והוא לא יכול לפתור את משבר הדיור או את המשבר האקולוגי. הממשלה היא זו ששולטת במנגנון הביצועי האדיר של המדינה. מאות אלפי חיילים, שוטרים ועובדי ציבור מגויסים וממומנים על ידי הממשלה ומצייתים להוראותיה. המנגנון הביצועי הזה נותן לממשלה את הכוח להכריז מלחמה ולעשות שלום; להעביר תקציבים ולבנות ערים; ולפתור את משבר הדיור והמשבר האקולוגי (אם היא תרצה בכך). בג"ץ אינו שולט בשום מנגנון ביצועי דומה. זה לא סתם שלאורך ההיסטוריה יש המון דוגמאות לדיקטטורות שהוקמו על ידי ממשלות, ולעומת זאת קשה מאוד למצוא דוגמה לדיקטטורה שהוקמה על ידי בית משפט. לבית המשפט פשוט אין כוח לעשות את זה. מי שמתעקשים שלבית המשפט יש כוח בלתי־מוגבל כנראה לא מבינים את משמעות המילה "כוח", או את משמעות הביטוי "בלתי־מוגבל"." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אלמלא חומת התשלום הייתי עובר על הדברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת מצער שהמאמר הזה לא נפתח לציבור, אבל הררי אומר דברים דומים במקומות רבים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מתייחס לסעיפי הרפורמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא במאמר הזה. חלקים ממנו כאן אבל הם לא עושים חסד עם המאמר כולו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. בעזרת אחד האיילים השגתי לבסוף את המאמר, שגם בעיניי עדיף על ראיון או סירטון שלא תמיד מאפשרים ניסוח מדוייק, מנומק ומרופרר. מצאתי במאמר של הררי שתי התייחסויות לסעיפי הרפורמה. באחד הוא יוצא נגד השינוי המוצע בוועדה לבחירת שופטים: "אסור שלממשלה תהיה שליטה על מינוי השופטים". לדעתי אין הוא מנמק שם מספיק מדוע השינוי המוצע ירע את איכלוסה הנוכחי של מערכת המשפט. הוא יכול היה למשל להביא נתונים השוואתיים ממדינות דמוקרטיות אחרות, שבחלקן נתונות לציבור זכויות נרחבות אף יותר מן המוצע, בקביעת הרכב הרשות השופטת ובפיקוח עליה. או, כדי לא להרחיק, יכול הררי לבחון מינויים ממשלתיים שכבר נהוגים בישראל מקדמת דנא כגון זה הרמטכ"ל, המפכ"ל, נגיד בנק ישראל והיועמ"ש, ולבסס טיעון עובדתי כלשהו כנגד זכות או יכולתן של ממשלות ישראל לבחור באנשי מקצוע מתאימים. במקום זאת, לפחות במאמר הזה, העדיף הררי להתרכז בהצגת טענות פנטסטיות באשר להשלכות השינוי המוצע. התייחסות לסעיף אחר ברפורמה, כנראה "פסקת ההתגברות", היא כללית יותר: "אם בג"ץ יפסול חוקים לא־דמוקרטיים והממשלה תסרב לקבל את הפסיקה…". יש לציין שעוד קודם למהפכה של ברק ולין, ועוד יותר לאחר הרפורמה, יוכל בית המשפט לפסול חוקים. אבל נדמה לי שהררי הולך כאן רחוק יותר ומניח מעין "מועצת חכמים" שאינה זקוקה להסמכה חוקית מאת בשר ודם, אבל נתונים לה הידע והזכות להעניק או לשלול את החותם "דמוקרטי" מעל הכרעות הציבור. טענה זו ראויה לתשובה ארוכה ועתירת דוגמאות, שלא לומר אנציקלופדיה. אבל אסתפק כאן בדבריו של דב"ג: "תארו לעצמכם שהעם רוצה משהו, ובאים שבעה אנשים המכותרים בתואר של שופטים…ויפסלו חוק אשר העם רוצה בו…. אני חושב שמתן סמכות כזאת לשופטים הוא דבר ריאקציוני…סימנה המובהק של דמוקרטיה הוא לא שלטון למען העם, אלא שלטון על ידי העם. גם עריצים טוענים, או גם סבורים באמת, שהם שולטים לטובת העם." הפלורליזם הישראלי יכול להכיל הכרעות ערכיות כאלו של הררי (ועמו הסליחה עם עיוותתי את כוונתיו), אך עבור שכמותי, תפיסות כאלו, ועוד בשם הדמוקרטיה, צורמות ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה זקוק להנמקה מדוע שליטה של הממשלה בועדה למינוי שופטים מסירה את המחסום האחרון בפני ריכוז כוח בלתי מוגבל בידיה, קשה לי להיכנס לדיון של ממש איתך. כל המינויים האחרים שמנית אינם קשורים לשאלה זאת וקשה לי לראות איך הם שייכים לענייננו. משונה, כי הדבר האחרון שחשבתי עליך הוא שתהיה שותף לדמגוגיה ילדותית כזאת. הממשלה ממנה את נגיד בנק ישראל ובד"כ עושה עבודה טובה בעניין, ומכאן שאפשר לתת לה למנות גם את שופטי בג"צ, מ.ש.ל.. דומני שזה מופיע כדוגמא הראשונה בהסבר ל "non sequitor" במילון הלוגיקה למתחילים. העניין המרכזי שהררי מדגיש (לא בטוח שדווקא המאמר הזה) , ובצדק רב לטעמי, הוא שמה שעומד על הפרק אינן השאלות הטכניות של איך בדיוק מושג איזון בן הרשויות, ולכן השוואות של אספקט אחד למקבילו במקומות אחרים ("בקנדה יש פיסקת התגברות", "בארה"ב הנשיא בוחר את השופטים", "באיטליה יש גבינה טובה") מחטיאות את המטרה. מה שהוא מדגיש זה שחייבים להתייחס רק לתוצאה: אילו בלמים ואיזונים יהיו אם ה"רפורמה" תוחל. אם התשובה היא זאת שסמוטריץ' נותן, כלומר "אני, שר האוצר של מדינת ישראל, מבטיח שלא אפגע בזכויות אדם" מספקת אותך, תוכל לספר לו על כך עוד כשעתיים בדרככם למעלה אביתר. אותי היא מפחידה, לא רק בגלל שזה סמוטריץ' אלא בגלל שעצם האפשרות שאדם עם הבנה כזאת של עקרונות יסוד בדמוקרטיה - מודרנית, אם צריך להוסיף - יכול להיות שר בממשלה מצמררת. לגבי אותו "חותם דמוקרטי" שאתה חושש לשלומו בגלל בג"ץ, הרי אין ויכוח על כך שהמילה האחרונה אינה בהכרח שלו, ורוב *מספיק גדול* של ח"כים יוכל להתגבר על הכל, ואפילו לשנות את החוקה אם תהיה כזאת. הויכוח הוא בשאלה אם 61 (או 64) הוא רוב מספיק *לכל דבר ועניין*, למשל למינויו של שר ששיקר ביודעין בבית המשפט, לאי קיום עיקרון השיוויון בפני החוק (אלא בצד של הזכויות, כמובן, ובפרט אם הן זכויות של ציבור שבחר במפלגות הקואליציה), או של מינוי יאיר נתניהו לשגריר ישראל בארה"ב, במסגרת המסע "fuck Biden". דב"ג חי בעולם שונה משלנו, לטוב ולרע, עולם שבו מה ש"לא יעלה על הדעת" לא עלה על הדעת, כך שגם גרירתו הנה אינה ברורה לי. אפילו החרדים כבר לא מעירים אותו מתנומתו כדי לבסס את דרישתם למתן פטור גורף מכל שרות ציבורי למרות שהוא אבי הבעיה הזאת. אתה מזכיר לי את הימנים הקיצונים בארה"ב ששמחים לספר לנו שג'פרסון החזיק מאות עבדים. דב"ג גם הפעיל את השב"כ (אז הוא עוד נקרא ש"ב) נגד יריבים פוליטיים, ואני מקווה שאתה לא רוצה ללמוד ממנו גם את זה. היו לו עקרונות נכונים לשעתם (אלא שבימיו "שעה" נמשכה כמה עשורים. לומשנה). אם אני זוכר נכון, במאמר המדובר הררי התייחס בעיקר לנושא אחר: עכשיו, כאשר נוכחנו שיסודות הדמוקרטיה הרבה פחות בטוחים ומוגנים ממה ששיערנו, אסור לנו להסתפק בחזרה למצב הקודם, אלא עלינו להבטיח שמצב כזה לא יתאפשר בעתיד, במיוחד בגלל שהשינויים הדמוגרפיים רק יגבירו את הסיכון הזה בעתיד. אני מבין שעבור מי שבעיניו הדמוקרטיה היא אך ורק "רצון העם" כפי שנקבע בבחירות (ולצורך העניין נניח לרגע את ההנחה המופרכת שבאמת השאלות שעל הפרק היו הנושאים העיקריים שעלו במערכת הבחירות) כל המהומה אינה אלא צעד אנטי דמוקרטי. לצערי אני מוצא מעט מאד טעם - וחשוב יותר: חשק - להתווכח עם מי שאלה דיעותיו. בניגוד למרטין גארדנר זצוק"ל אני נאלץ להודות שלא כל האנשים הרציונליים אוחזים באותה תפיסת עולם, אבל זה לא מחייב אותי להתווכח עם מישהו בשאלה אם כדור הארץ שטוח. מסתבר, אגב, שיריב לוין עצמו דווקא אינו נמנה עם האנשים האלה. go figure. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כן: הוא עגול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פשוט לא יאמן שבמאה העשרים אחת יש מי שטוען ש-"דמוקרטיה = הרוב קובע"1. זו טענה מופרכת באופן בולט ומובהק. טענה שגויה באופן נחרץ וברור. טענה שעומדת בסתירה למציאות היומיומית וההיסטוריה הקרובה באופן ישיר וגלוי. טענה עליה אין שום סיכוי אפילו להתחיל להגן, מכיוון שמכל זווית בה בוחנים אותה (פילוסופית, ערכית, תאורטית, טכנית...) די במבט חטוף כדי לגלות שהיא מפוררת ושבורה לגמרי. טענה שעומדת בשורה אחת עם "כדור הארץ הוא שטוח". אך בניגוד אליה, היא מועלית מידי פעם על ידי אנשים נורמטיביים ומשכילים לכאורה. תופעה מאד מסקרנת. ומאד מייאשת. אם אפילו אמיתות כל כך טריוואליות לא מצליחות לבסס את עצמן, אז כנראה שאין תקווה לדמוקרטיה (הפעם במובן האמיתי של המילה). 1 אני לא מתכון לטענות היסטוריות או תאורטיות (שגם הן שגויות, אבל לא באופן מעניין), אלא לטענה לפיה הגיוני\רצוי\טוב לקיים חברה בה זה העיקרון המכונן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. פעח"ב "יש בקהל הקדוש המון בריונים צעקנים, אז למה שלא ניתן להם יותר כוח?" אני לא חושב שאפו זקוק להגנתי, אבל הוא ללא ספק אדם משכיל ואינטליגנטי, וגם בין המצדדים המפורסמים יותר בהפיכה המשטרית יש אנשים כאלה. אולי כאשר זכויות המיעוט הלא יהודי מתנגשות עם מה שהם מפרשים כזכותם הבלתי מעורערת, בין אם מתוקף הבטחה אלוהית או מכל סיבה אחרת (אפו, למיטב ידיעתי, לא חזר בתשובה, וגם מר אנשלוביץ' אינו דתי), הם נוטים לפסול כל הגבלה שהיא על "רצון הרוב". לטענתם, אם הנחות היסוד מוליכים לתוצאה בלתי מתקבלת על הדעת - והתוצאה באמת לא מתקבלת על דעתם - צריך להחליף את הנחות היסוד. הבעיה היא שהם, ככל הנראה, מרגישים משהו דומה לגבי תפיסת העולם שלי. מכל מקום, אני בהחלט אשמח לקרוא דיאלוג בינך לבין אפופידס בנושא. קטונתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה שהמינויים הללו סבירים היא בגלל שבתי המשפט מציבים לפוליטיקאים מבחני סבירות. זוכרים את היועץ המשפטי לממשלה רוני בר־און? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, כשאני נזכר ברעיון שהועלה למינוי יוסי שלי כמ''מ הסטטיסטיקאי הראשי אני מתחיל לחשוב שאולי צריך לחשוב על מנגנון אחר גם לבחירת בעלי התפקידים הבכירים שאפופידס הזכיר. ''שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר ומפכ''ל המשטרה דוד ביתן ביקרו באום אל פאחם ושרו יחד עם מקהלת לה-פמיליה ''שיישרף לכם הכפר'''' נשמע מספיק הזוי היום כדי להיות תסריט ריאלי מחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדמיון שלכם מוגבל אם הדבר ההזוי ביותר שאתם מצליחים להעלות על הדעת זה פוליטיקאים זבל׳ה בתפקידי מפתח. תזכורת למקרה שכבר שכחנו: שר המשפטים וחברי הממשלה הזאת מתרועעים עם עבריינים / משפחות פשע. אנשים שמתעסקים והתעסקו בשוק אפור, סמים, חטיפות, איומים ואף רצח. אנשים שהמשטרה גילתה סליקים של חומרי נפץ ונשק אוטומטי על גג בית הכנסת שלהם. לא סיפור ישן על משפחת פשע היסטורית מלפני 20 שנה, אלא ממש לא מזמן בשנת 2019. בטח בטח - בואו ניתן לאנשים כאלה להשפיע על מי יהיה שופט בישראל. What can go wrong? גם אם הייתי מאמין קיצוני בזכותו של הציבור להשפיע על בחירת שופטים (אני לא, אבל נניח) הייתי מחפש מנגנון אחר לחלוטין כדי לאפשר זאת מאשר המנגנון המזעזע בחוק שהולכים להעביר בקרוב בקריאה שניה ושלישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רוצה למשוך את מה שכתבת עוד מידה אחת קדימה. ספק גדול תופס את הדעת אם דעות/עמדות מסוג זו שבתגובתו של אפופידס בכלל ראויות להתיחסות. בדעות אלו ק"נ טעמים איך להתעלם משאלת עריצות הרוב. בעיקר, מציגים כנגד הטיעון הזה את הטיעון של עריצות משפטית. קצת קשה לראות איך מיחסים עריצות לרשות החלשה מבין השלוש, אבל ניחא. הדבר המרגיז ביותר בטיעונים מסוג אלו של אפופידס כלל אינו נמצא בתוכם אלא מחוצה להם. המקרה הישראלית הוא מקרה קצה ודוגמה מספר הלימוד לניסיון לשימוש לרעה בעיקרון שלטון הרוב. הרי באיוולתם של האיסטרטגים ואנשי המשפט עוקרי ההרים רוטלוין, נחשפה לאור היום הכוונה להשתמש בהשתלטות על ביה"מ כדי להכשיר פטורים פוליטיים מהשרות בצבא, להכשיר כהונת שרים שהם עבריינים מורשעים, להכשיר עבירות על החוק המקומי והבינלאומי למען קולוניאליסטים שהם קנאים מוטרפים ולמען לראשי השלטון המושחתים השואפים לחסינות סופית ואוניברסלית שתעמיד אותם מעל שלטון החוק. והאבסורדי מכל, כדי לנקום את נקמתה של ישראל השנייה בישראל הראשונה על עוולות אמיתיות או מומצאות. וכל זאת בשמו של שלטון הרוב. האם יש דוגמה טובה יותר למושג עריצות הרוב? ועוד כמה מילים על דב"ג. בן גוריון היה במידה ידועה דיקטטור נאור. ככזה, הוא תמיד העדיף הסדר פרגמטי על פני חקיקה. זה גם מה שקרה בתחום גיוס החרדים. החקיקה הראשונה בתחום זה היתה אאל"ט ב-2002 (חוק טל) ובכך כמובן אי אפשר להאשים את דב"ג. מה שהתחיל ב-1948 בפטור ל-400 בני ישיבות הלך וגדל כל שנה עד שהגיע ב-1974 ל-2.4% ממחזור הגיוס. ההסדרים היו שונים ומשונים. מלכתחילה נוצרה בעיה מכיון שהנימוק האידיאולוגי (הצלת עולם הישיבות) היה שקר ובפועל החרדים כיוונו לפטור גורף לכל החרדים. כך שבמקביל ל"תורתו אומנותו" היו עוד הסדרים אחרים ובכללם לדתיים הלאומיים שכמעט ולא השתמשו ב"תורתו אמונתו". בתחילה השתמשו בסעיף 12ב כחוק הביטחון כדי להכריז על החרדים כבלתי כשירים לשירות. יותר מאוחר נוסף סעיף 36 שעסק בפטורים מכל מיני מינים ובסוף צויין "או מטעמים אחרים" ובכך השתמשו. בנוסף לאלו שקבלו פטור מוחלט בשיטות השונות, התפתח מנגנון של דחיית שירות, בכל פעם לשנה. בד"כ הדחיות חודשו עד שהמלש"ב הפך לבלתי ראוי לשירות באחת מן הדרכים הטבעיות. ב-1974, בגלל הגידול במספרים, שמעון פרס הגביל את מספר הדחויים בשנה ל-800. עם עליית בגין לשלטון בוטלו המגבלות השונות והוכרז על פטור גורף לכל בני הישיבות, כך שבפועל גויסו בעיקר בני ישיבות ההסדר מן המגזר הדתי-לאומי. במקביל בוטלו כל הדחיות וההסדרים שאפשרו פטור גם לחרדים שלא למדו בישיבות. החרדים התגברו על הבעיה הזו ע"י כך שרשמו את כל בניהם בישיבות בין אם למדו שם ובין אם לא. בספר שלי מי שאשם בבעיה הנוכחית הוא בגין ולא דב"ג (אלא אם כן תרצה להאשים את הבג"ץ). בעניינים אחרים דב"ג פחות זכאי. הוא אחראי לכך שהנשיא בישראל הוא חסר סמכויות, שר המשפטים שלו מינה את שופטי העליון לפי מפתח מפלגתי, הוא בעצם בטל את הכנסת המכוננת (חוקה) ואיחד אותה עם הכנסת המחוקקת ובמידה רבה אחראי לכך שאין לישראל חוקה. אני מניח שאם היה מדובר רק בחוק למינוי שופטים ע"י הפוליטיקאים, דב"ג היה בעד. אין לי שום סימוכין לכך, אבל התחושה שלי היא שדב"ג בניגוד לרוה"מ האחרים היה מודע לכך שישראל היא חברה שבטית (קיבוץ גלויות וכל הג'אז הזה) חסרת מסורת דמוקרטית וליברלית ואין לסמוך על ההמון שידע איך לשלוט. לדב"ג כמו לבני דורו היתה מודעות לסכנה לדמוקרטיה שמהוים הממסדים הדתיים. מה שדרוש הוא דיקטטור נאור שידע לא מה רוצים האזרחים אלא מה הם צריכים. דוקא בגלל שהיה מודע לסכנתם, דב"ג העדיף להימנע מהתנגשויות עם הדתיים והעדיף להגיע להסדרים פרגמטיים עם המנהיגים הפוליטיים (הפרופסור ליבוביץ תאר זאת כקנייה ושיחוד הממסד הדתי וסוג של הפרד ומשול ושנא בשל כך את דב"ג שנאה עזה). לכן, בראייה לטווח ארוך, דב"ג אחראי במידה רבה לשליטה הדי טוטאלית שיש להנהגה הפוליטית החרדית על צאן מרעיתה. מה היה דב"ג חושב היום? אין לדעת. לדעתי, הדרך של דב"ג התבססה על ההנחה שהדתיים, כמו העדות, יעלמו עם הזמן והדיקטטורה האוטוריטרית שלו תבטיח את זה. התכנית הזאת נכשלה כישלון צורב. אני בספק רב אם דב"ג היה מוכן להמר על דמוקרטיה ליברלית אמיתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לך ולאחרים על התגובות, גם אם חלקן מייחס לי דעות וקווי אופי מסויימים. בשלב זה אני נמנע מלהיכנס בעובי הקורה ומתעניין יותר בשני היבטים מצומצמים של הדיון. הראשון הוא מידת ההיכרות עם פרטי הרפורמה, והצעות לתיקון יכולות היו להעיד על הימצאותה של כזו. השני הוא מידת השימוש במידע ההיסטורי והאקטואלי העשיר על העולם הדמוקרטי. זה אולי השמרן שמקליד במקומי, אבל הוא סומך על הניסיון האנושי, ואם אפשר הסטטיסטי, הרבה יותר מאשר על ההיגיון האנושי, כולל זה שלי. תהיתי משום כך אם היסטוריון כהררי יצליח לגייס את יכולותיו המקצועיות לעניין שעל הפרק. מה שהדגיש עבורי את הצורך בנוקדנות מסוג זה היא עצומת הכלכלנים, שהיא חלק משורה של עצומות וגילויי דעת מקצועיים בעשרות השנים האחרונים, שהתבדו ברובם, הגיוניות וראויות ככל שנראו לי בזמנו. כעת, התייצבות מרשימה הן באחידותה והן בנחרצותה של בכירי הכלכלנים בישראל וגם כמה מן העולם חוזה שחורות לכלכלה הישראלית. גם כאן, סירבו חלק מן הדוברים להתייחס לסעיפי הרפורמה, לא כל שכן להעלות הצעות שיפור. בפודקסטים, כתבות וראיונות שנילוו לעצומה, נטענו או נרמזו דברים שחלקם הגדול הופרך על נקלה. נדרשתי לעניין זה על ידי חברים ובני משפחה שביקשו את דעתי בעניין1. —---------------------------------------------------- 1 לייתר דיוק, ביקשו לשנות את דעתי. הנה בכל אופן מסמך התשובה - תיקונים בשפה נאותה יתקבלו בברכה. בשלב זה כדאי להתעלם מן העניינים הלא כלכליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מוזר לראות שאחרי חודשיים שכבר רואים בהם את קריסת הכלכלה במגוון מדדים שונים (משער הדולר, הבורסה וההשקעות בהייטק), אתה כולל את אזהרות הכלכלנים ככאלה ש'התבדו ברובן'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מתכוון, מן הסתם, לאזהרות אחרות (''חלק משורה של עצומות וגילויי דעת מקצועיים בעשרות השנים האחרונים, שהתבדו ברובם''). קריסת הכלכלה היא עניין מורכב למדי, כי האזהרות מפניה ואי השקט החברתי שמתבטא במחאה מהוים קטליזטור לתהליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאתה תאשים את המחאה בקריסת הכלכלה? אכן זמנים קשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא האשמתי אותה אלא כקטליזטור לתהליך שעלול להיות איטי יותר אבל כואב יותר בלעדיהן. אני לא חושב שיש צורך להעמיד פנים כאילו לאזהרות של בכירי הכלכלנים אין השפעה בכיוון של נבואה שמגשימה את עצמה. ובמלים פשוטות יותר למען צופי ערוץ 14 ופרשניו: אזהרות מפני דיקטטורה גורמות נזק כלכלי לטווח קצר, אלא שדיקטטורה גורמת נזק כלכלי חמור הרבה יותר, לשנים ארוכות, שלא לדבר על נזקים אחרים. אישית, אפילו אם דיקטטורה היתה דווקא מועילה לכלכלה - הו, סטאלין - הייתי מתנגד לה באותו תוקף שאני מתנגד לה היום. (ומי שיטרח מספיק לחפש ברחבי הרשת ויגלה את פרצופי האמיתי, שיבלה). ואגב, האנגרמה ל"קהלת" יכולה להיות יותר מתוחכמת, אבל הנוסח המלא נפסל בגלל הטענה שאנשים לא יבינו אותו בתנאי השטח בהם הוא מוצג). __________ (כן, יש לי עודף זמן. shoot me). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה הmerde :) אני הגעתי עד ל'תרד' ולא יותר מזה. _____ לאור הרעש רב הדציבלים בהפגנות - בעיקר מהזמבורות שגרמו לנו להצטייד בפק"ל קבוע של אטמי אוזניים - כבר הבנתי שהברירה של המחנה הליברלי היא 'דמוקרטיה או תדר'. אחר כך עוד יאשימו אותנו בדו-שיח של חרשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתונים הללו נבדקו גם ביחס למדינות אחרות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים שכלכלנים, גם הטובים והמפורסמים בהם, די גרועים בלחזות את העתיד. את אחת הדוגמאות המכוננות קיבלנו רק לפני שנה וקצת, כאשר יו"ר הפד המוערך ג'רום פאוול המשיך להתעקש שהאינפלציה היא transitory ואין צורך להקפיץ את הריבית בגללה. טעות יסודית בנושא המרכזי שהוא והמועצה שלו מופקדים עליו. בכלל, מדע הכלכלה הוא הרבה יותר "רך" ממה שמקובל לייחס לו. במקרים רבים לא ניתן לבצע ניסויים הדירים בגלל כמות המשתנים. במקרו כלכלה בכלל אי אפשר, ופשוט זורקים החוצה משתנים. גם הנחות היסוד של "האדם הכלכלי" הרציונלי והשוק המשוכלל עורערו קשות בעשרים השנה האחרונות, ונגסו באמינותם של המודלים המתמטיים שהיו אמורים לחזות התנהגות פרטים וקבוצות. והנה בא ה"אבל" והוא "אבל" ענק: כל הכלכלה נשענת מאז ומעולם על שתי מלים מהשורש בעל הקונוטציות הדתיות "אמן": אמון ואמונה. כסף, אשראי וחוזים מסחריים יכולים להתקיים רק במערכת יחסים שיש בה אמון. וככל שהאמון גדול יותר (במי שהנפיק את הכסף, במערכת האכיפה של חוזים) כך הכלכלה מתפתחת בקלות.12 נח הררי בקורס שלו נותן דוגמאות לאימפריות ההולנדית והבריטית שצמחו על חשבון האימפריה הספרדית וניצחו אותה, משום שיכלו ללוות כסף יותר בקלות כי הבנקאים סמכו על מערכת החוקים שלהן יותר מאשר על זו של מלך ספרד. האשראי, שהוא על פי נח הררי הכח המניע הראשי של הצמיחה הטכנולוגית והכלכלית המואצת ב 500 השנים האחרונות, נשען על אמונה בצמיחה העתידית. בלעדיה מתן האשראי היה מצומצם והצמיחה הכלכלית היתה זעומה. כן, יש כאן נבואה שמגשימה את עצמה. הנבואות שמגשימות את עצמן הן חלק משמעותי מאוד בכלכלה המודרנית. כאשר האמון של המוסדות הבינלאומיים באמינות של מערכת החוקים הישראלית מתערער, ההשפעה על השקעות היא מהירה וחזקה. הרפורמה, ששואפת לחזק את כוחה של הממשלה על חשבון בית המשפט, פוגעת ישירות באמון הזה. מערכת הבלמים והאיזונים שמאפיינת דמוקרטיות ליברליות חשובה לסוכנויות הדירוג לא פחות מאשר הגירעון התקציבי, כי עבורם היא האישור שבעתיד לא ישתנו כללי המשחק במדינה המדורגת. רואים את זה היטב בדו"ח של מודי'ס מאתמול: הם משבחים את יחס החוב תוצר הנמוך, את העודף התקציבי של השנה שעברה והגירעון הנמוך הצפוי בתקציב השנה הנוכחית3, אבל מורידים את הדירוג בגלל הניסיון להפרת האיזון בין הרשויות. לפי הפרמטרים, ללא הצעדים שנקטה הממשלה הנוכחית, אולי אפילו היה עולה הדירוג. המחאה האזרחית ועמדת מערכת הביטחון4 הן עבורם נקודות חוזק שאולי אפילו מנעו הורדת דירוג חריפה יותר. ______ 1 אחת הטענות כבדות המשקל נגד האקטיביזם של בית המשפט העליון ובעד רפורמה היא ערעור האמון באכיפת חוזים בעקבות פס"ד אפרופים. לא קראתי את פס"ד עצמו, אבל הפרשנות שקראתי עליו אכן מעלה בעיה רצינית. 2 יוצא שהמגנה כרטא היא אבן היסוד להתפתחות הכלכלית המואצת של אירופה שהחלה כמה מאות שנים אחריה, ואחת התשובות לשאלה איך קרה שאירופה הענייה והשולית כבשה את העולם כולו תוך כמה מאות שנים. 3 הלוואי, אבל לא נראה לי שיתממש. הכנסות המדינה ממסים צונחות באופן מבהיל. 4 מהניסוח קשה להבין אם זה גלנט, מחאת הטייסים או העצמאות והאזהרות של הרמכ"ל וראשי סוכנויות הבטחון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במיוחד בשבילך הרצאה חופשית לצפייה שלו. משמיעה מאד אקראית - די קרוב למאמר שהופנה כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שאני ממעיט בערכו של אדם שלא חטא. יובל נח הררי הוא סוג של היסטוריון-סלב, שהתפרסם בזכות המלצה של אובמה. לא התרשמתי שיש תובנות מרשימות וייחודיות בהרצאותיו של הררי על המהפכה המשפטית. לא התרשמתי גם שהוא מצליח במיוחד לחשוף את המניפולציות ועיוותי המציאות של רוטלוין וחוגי קהלת בעניין הרפורמה המשפטית. למיטב זכרוני, הררי הבטיח לאנושות שבעוד כמה עשרות שנים נוכל לחיות לנצח וזה היה רגע אחד לפני התפרצות הקורונה. הוא אמיץ ונחוש בחדירתו לתחום העתידנות, אבל זה לא בהכרח מאפיין של היסטוריון מעמיק במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראיון לערוץ 14 מלפני שבועיים יריב לוין אומר, בקולו שלו, שה"רפורמה" בצורתה המקורית פוגעת בדמוקרטיה. השתלטות על כל הרשויות. אמר - ועדיין ממשיך. """ היתה טענה אחת אמיתית - אם ברוב קאוליציוני אפשר למנות מספר בלתי מוגבל של שופטים נימצא במצב שקואליציה שגם כך יש לה שליטה בממשלה ובכנסת – תשתלט על ביהמש וכל 3 הרשויות יהפכו לאחת. זה לא יכול להתקיים במדינה דמוקרטית. זה חשש נכון """ מקור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק שלך שבור. זה כנראה יותר טוב: https://twitter.com/i/status/1642798135587028992 . העובדה שהממשלה לא נפלה בו במקום אחרי ה"תגלית" הזאת מצטרפת לתיקיה הגדלה והולכת בקצב מפחיד בה מאוחסנים הדברים אני לא מבין. לוין טוען בפה מלא שכל הטרלול של המדינה בשלושת החודשים האחרונים, הטירוף הבלתי נתפס שגרם נזק כלכלי, חברתי ומדיני אדיר ושהביאנו לפתחי פי פחת נעוץ באי הבנה טריוויאלית שלו, ובאטימותו המוחלטת לגבי מה שנצעק חזור וצעוק מכל מקור אפשרי כבר 100 ימים. "ובכן" אמר האפיפיור לאחר ויכוח_טורטוסה [ויקיפדיה] "כל הטענות שהועלו ע"י היהודים היו שטויות, מלבד טענה נכונה אחת: ישו לא היה המשיח". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אי הבנה - ראוי שיתפטר שר משפטים שעושה נזק כזה גדול בגלל חוסר מקצועיות. אם הבין אבל פעל בזדון - ראוי שיתפטר בגלל הנזק המודע שעשה למדינה1. 1 במקומות מסוימים טקסט כמו שלו יכול היה להוביל למשפט על בגידה במדינה - זה לא שונה משר בטחון שמורה על מכירת ציוד צבאי מתקדם למדינת אויב, או על חשיפת יכולות מתקדמות ופגיעה מכוונת בבטחון המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אטילה פה כמובן עושה מעשה נוכלות מתקדם. מה אומר שר המשפטים, שבהצעה היה חור, שאיפשר בתנאים מסויימים השתלטות של קואליציה עתידית על בית המשפט העליון. ומאחר שזו לא הייתה הכוונה, מנענו את החור הזה בעצמנו, במענה לביקורת. איך זה הופך להוכחה לקונספירציה? כך עובד הליך חקיקה תקין." - חבר הכנסת רוטמן מגיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוטמן משקר. הוא כותב שאף אחד לא ידע שזה המצב לפני קריאה ראשונה (שקרתה ב 21 בפברואר). אבל רק כמה ימים אחרי שלוין הציג את תוכניתו, אמרה השופטת חיות בנאומה (ב 12 בינואר): """ הטענות חסרות-היסוד המועלות כנגד השיטה הקיימת לבחירת שופטים, נועדו לכסות על הסיבה האמיתית שבגינה פועלים הוגי תוכנית השינויים, והיא - הרצון להביא לפוליטיזציה מוחלטת של מינוי השופטים בישראל, בדרך של הקמת ועדה לבחירת שופטים אשר בה יהיה לפוליטיקאים רוב אוטומטי. מכך בדיוק הזהיר בגין בשעתו, באומרו כי יש למנוע מצב שבו "הממשלה היא שתמנה למעשה את שופטינו". אזהרה זו הייתה נכונה אז והיא נכונה גם היום """ ורוטמן ולוין בהחלט שמעו את נאום חיות כי הם הגיבו עליו. אבל אולי הוא לא רלוונטי כי הוא לא חלק מתהליך החקיקה? אז אולי חוות הדעת של היועמ"ש שהוגשה ב 2 לפבו לשר המשפטים ולועדת חוק חוקה ומשפט - לבקשת השר לווין - היא כן רלוונטית. בה נכתב: """ כל אחד מההסדרים המוצעים מעלה קשיים מהותיים, היורדים לשורש עקרון הפרדת הרשויות, העצמאות השיפוטית והמקצועיות של הרשות השופטת.. היועצת הבהירה, לאחר בחינה ראשונית, כי לא ניתן לקיים בחינה מקצועית של הסדר המשנה באופן יסודי את דמותה המשטרית דמוקרטית של המדינה בלוח זמנים זה """ ה"בעיה שהתגלתה" היתה ידועה מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אתה מתכוון לתגובה שלו בפתיל שם) אפשר להניח שכשהוא כותב "אף אחד לא ראה את זה בקריאה הראשונה" - הוא מתכוון לכתוב "אני לא ראיתי את זה בקריאה הראשונה" וכשהוא כותב "אף אחד גם לא העיר את זה לפני הקריאה הראשונה" הוא מתכוון לכתוב "אף אחד מהאנשים להם אני באמת מאזין גם לא העיר לי את זה לפני הקריאה הראשונה". תחת ההנחה הזאת זה לא ממש שקר1. כתירוץ לאמירה של לוין נראה לי שזה2 תירוץ די טוב. אמנם מציג אותם כלא ממש חכמים, אבל לא נראה לי שיש לו בעיה עם זה. 1 קצת מטריד שאדם שמתכנן חוקים במשך עשורים, שכתב על זה ספרים, שדן על זה עם פרופסורים, לא רואה את מה שמובן מאליו אפילו לאדיוט כמוני, ומצליח לא לשמוע את כך האנשים החכמים שהעירו את אותה הערה. אבל, אני מניח שזה לא מטריד את מי שבחר אותו. 2 בניסוח שלי: "לוין לא התכוון להגיד שניסינו להעביר חוקים לא דמוקרטים, אלא שהיתה בחוקים שרצינו להעביר לאקונה לה לא התכוונו3 שיכלה לאפשר לשלטון אחר4 לנצל אותה ולהפוך את שיטת השלטון ללא דמוקרטית". 3 מן הסתם משום שהלב "שלנו" כל כך טהור שלא העלינו על דעתנו שיש אנשים כל כך רעים בעולם שיחשבו לעשות מעשה כזה. 4 מן הסתם הסמול5 המרושע. 5 שים לב מי הראשונים להצביע על הלאקונה, ככה עובד הראש של הסמולנים האלה, כל הזמן חושבים איך לנצל כל חוק להכניס את האג'נדה הדיקטטורית שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה לא שקר, הוא צריך לראות נוירולוג בדחיפות (דוגמא בחיפוש זריז, וכל מי שעוקב יודע שמן הסתם יש עוד רבות.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע מהחקירות בתיק 2000 הוא סובל גם מאמנזיה, כך שהוא בעל כל הכישורים להיות ראש ממשלה. רק לוין! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לצפות מאדם לשמוע כל הערה בכל ישיבה שהוא מנהל בזמן שהוא מנסה להעביר חוקה בחודשיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
___________ 1 זה הדבר הראשון שקפץ לי לראש. או שהוא עיוור כל כך שבמשך 20 שנה הוא לא חשב על זה, ולפיכך עדיף שלא יכהן בתפקיד עם אחריות ציבורית2 - או שכך הוא תכנן את זה, ונוקט בשיטת מצליח, ואז צריך לעתור נגד הזכות שלו להבחר לכנסת, בגלל סעיף 7א. 2 "נפלה שגגה" די מתאים כאן, לא?3 3 איפה דב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר גרוע מטפשות, זו רשעות. ידע גם ידע, ואם לא היינו יוצאים לרחובות היה ממשיך לשקר וכופה עלינו דיקטטורה. זו אולי אחת הסיבות הכי חשובות לא לאפשר לו שום שליטה בוועדת השופטים. לגמרי 7א. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קריאה בדף הטווטר של רוטמן תגלה לך שבמקרה שלו טפשות1 הרבה יותר סבירה מרשעות. 1 במקרה שלו, השילוב של אינטליגנציה ממוצעת וחוסר מודעת לכמה היא ממוצעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התער הקהה של אלוקרד (תיקון לתער של הנלון): אל תבחר ליחס רק לזדון או רק לטפשות מה שאפשר להסביר על ידי שניהם. ספציפית לגבי הויכוח על רוטמן לגבי אם הוא טיפש או האם הוא רשע: https://media.giphy.com/media/zbzNUbpFnlw8E/giphy.gif |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3 אותי מעניין יותר לדעת מה עמדתו של ידידיה בקשר למתרחש, ובפרט לגבי התגלית המדהימה של לוין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא רק זה, את הפטצ׳ של הגבלת מספר השופטים-השפוטים שהרוב יכול למנות הם איזנו עם סעיפי חוק אחרים שהופכים את זה ללגמרי מספיק כדי להגיע בכל זאת אל היעד של שליטה בבית המשפט העליון. היכולת לבחור את נשיא בית המשפט, שינוי גודל הרוב הנחוץ בפסיקות, אי היכולת של בית המשפט לדון בכלל בחוקי ״יסוד״1, פסקת התגברות ועוד רשת של חוקים וסעיפי חוק. זה בדיוק העניין בבליץ החקיקה ולמה איזה סעיף ספציפי בחוק הספציפי בשינויים בועדה למינוי שופטים זה לא העניין בכלל. השינוי בהרכב הועדה זה לא ה״רפורמה״. זה רק כלי אחד מיני רבים במפלצת החקיקה לה הם קוראים ״הרפורמה״. הם יודעים בדיוק מה שהם עושים. אי אפשר לבקר כל מקרה לגופו וכל חוק במנותק מהשאר. כשעושים את זה נופלים בדיוק לפח שהם שמו לנו. ITS A TRAP! הם עובדים בשיטת ״Whatever sticks״. אפילו אם רק 50% מהחוקים המתוכננים יעברו, נגיע למצב בו כל 3 הרשויות יהפכו לאחת. אם המדינה הזאת חפצת חיים, אסור לדבר עם הנבלים הללו. חובה להתנגד. ___________ 1 כשברקע מתוכננים חוקי יסוד פרסונליים שתפורים למידות של אנשים ספציפיים בקואליציה הנוכחית, לדבר על חוקי ״יסוד״ זאת בדיחה. הרוב יכול פשוט לחוקק כל חוק איזוטרי שמתחשמק לו כ״חוק יסוד״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל תסתכל על הצד החיובי של זה: אם נמשיך את המגמה הזו, תהיה למדינת ישראל חוקה ארוכה ומפורטת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו לשיטתו "אף אחד" לא כולל כמה מאות אלפי מפגינים, כמובן. טוב, מי בכלל סופר את אלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצוק העיתים, אני מבקש להטריד את צוות המגיבים בחשיבה שאינה בתלם הקטסטרופה שכפי הנראה עומדת להתרחש בקרוב. יש דבר אחד שקבלתי מן הויכוחים עם תומכי הרפורמה והוא הדחיפות של הצורך ברפורמה במערכת המשפט (כמובן לא ע"פ הקוים של ציר הרשע). יש כאן 2 נקודות. ראשית, עניין הצלילה של האימון בביה"מ היא באמת בעיה אקוטית. אם כל מה שיש לבתי המשפט זה האימון בהם, הם יתקשו מאד לתפקד בלעדיו. ואנו רואים זאת היום. נראה שיש מקום להגדיר עבירה מסוג של זילות בית המשפט כאשר ח"כ או שר שתתרחש כאשר הללו יתקפו שופטים ad hominem ולא את פסקי הדין באופן ענייני (למשל ע"י הוצאת דיבה או פרסום עובדות כוזבות על השופט). סיעתו של ח"כ/שר זה במידה והוא יורשע, תאלץ להחליפו והוא לא יוכל יותר לכהן בתפקידים אלו. תוכלו לקרוא לכך חיזוק עצמאות הרשויות. שנית וחשוב יותר, מערכת המשפט תהיה חייבת לדון בכתבי האישום נגד ח"כ/שר בעדיםות הגבוהה ביותר ומשפטו לא יוכל להמשך יותר משבועות ספורים. בימים אלו ממש, קם שוב יורש לנתניהו שעשוי להדיחו במרכז הליכוד. ולא אחד אלא שניים. הראשון הוא יריב לוין הי"ד והשני הוא דוד ביתן. מאחר ודוד ביתן הוא הפקח מבין השניים (הוא לפחות לא טוען שהגנה על שכניהם של פושעים היא פשע של בתי המשפט), אני עדיין רוצה להאמין שיש לו סיכוי. דא עקא הברנש מסתובב כבר חודשים אם לא שנים עם תיק הנידון בביה"מ. הוא עשוי להבחר למנהיג הליכוד ואז להיות מורשע בביה"מ. ואז לך תסביר לבוחריו שמעיפים אותו, לא בגלל שבוחריו הם סוג ב' (לפחות לא רק בגלל זה), אלא מפני שעבר על החוק. וגם לנבחרי ציבור אסור לעבור על החוק. המצב של ח"כ/שרים המסתובבים חדשים ושנים עם תהליך משפטי המתנהל נגדם, הוא בלתי קביל. ביה"מ אינו הרקול פוארו או מפקח קולומבו וגילוי עובדות חדשות הוא מאורע נדיר באולם המשפט. במשפט נתניהו המתנהל כבר חודשים, לא גילינו שהוא חף משחיתות אלא שגם הפרקליטות אינה העיפרון החד בקופסה. צריך לקצוב את משך המשפט של נבחרי הציבור או לפחות לקבוע הליך מקוצר מאד שיקבע אם החשדות נגדם מספיק מבוססים כדי להצדיק הדחת נבחר הציבור, גם אם לא יורשע פלילית בסופו של דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהסחבת המשפטית דורשת תיקון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |