|
בצוק העיתים, אני מבקש להטריד את צוות המגיבים בחשיבה שאינה בתלם הקטסטרופה שכפי הנראה עומדת להתרחש בקרוב. יש דבר אחד שקבלתי מן הויכוחים עם תומכי הרפורמה והוא הדחיפות של הצורך ברפורמה במערכת המשפט (כמובן לא ע"פ הקוים של ציר הרשע). יש כאן 2 נקודות. ראשית, עניין הצלילה של האימון בביה"מ היא באמת בעיה אקוטית. אם כל מה שיש לבתי המשפט זה האימון בהם, הם יתקשו מאד לתפקד בלעדיו. ואנו רואים זאת היום. נראה שיש מקום להגדיר עבירה מסוג של זילות בית המשפט כאשר ח"כ או שר שתתרחש כאשר הללו יתקפו שופטים ad hominem ולא את פסקי הדין באופן ענייני (למשל ע"י הוצאת דיבה או פרסום עובדות כוזבות על השופט). סיעתו של ח"כ/שר זה במידה והוא יורשע, תאלץ להחליפו והוא לא יוכל יותר לכהן בתפקידים אלו. תוכלו לקרוא לכך חיזוק עצמאות הרשויות. שנית וחשוב יותר, מערכת המשפט תהיה חייבת לדון בכתבי האישום נגד ח"כ/שר בעדיםות הגבוהה ביותר ומשפטו לא יוכל להמשך יותר משבועות ספורים. בימים אלו ממש, קם שוב יורש לנתניהו שעשוי להדיחו במרכז הליכוד. ולא אחד אלא שניים. הראשון הוא יריב לוין הי"ד והשני הוא דוד ביתן. מאחר ודוד ביתן הוא הפקח מבין השניים (הוא לפחות לא טוען שהגנה על שכניהם של פושעים היא פשע של בתי המשפט), אני עדיין רוצה להאמין שיש לו סיכוי. דא עקא הברנש מסתובב כבר חודשים אם לא שנים עם תיק הנידון בביה"מ. הוא עשוי להבחר למנהיג הליכוד ואז להיות מורשע בביה"מ. ואז לך תסביר לבוחריו שמעיפים אותו, לא בגלל שבוחריו הם סוג ב' (לפחות לא רק בגלל זה), אלא מפני שעבר על החוק. וגם לנבחרי ציבור אסור לעבור על החוק. המצב של ח"כ/שרים המסתובבים חדשים ושנים עם תהליך משפטי המתנהל נגדם, הוא בלתי קביל. ביה"מ אינו הרקול פוארו או מפקח קולומבו וגילוי עובדות חדשות הוא מאורע נדיר באולם המשפט. במשפט נתניהו המתנהל כבר חודשים, לא גילינו שהוא חף משחיתות אלא שגם הפרקליטות אינה העיפרון החד בקופסה. צריך לקצוב את משך המשפט של נבחרי הציבור או לפחות לקבוע הליך מקוצר מאד שיקבע אם החשדות נגדם מספיק מבוססים כדי להצדיק הדחת נבחר הציבור, גם אם לא יורשע פלילית בסופו של דבר.
|
|