 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראש ממשלת המעבר הודיע שלא יביא את ההסכם לאישור הכנסת משום שהאופוזיציה מופקרת. "לאור ההתנהגות המופקרת של האופוזיציה - החלטנו לא להביא את ההסכם להצבעה בכנסת" קשה לי להבין איך לא רועדות אמות הסיפים לנוכח החלטת הממשלה לא להביא הסכם כזה לאישור הכנסת בגלל הנימוק הזה. קשה לי להאמין שאפילו הבג"ץ הזה יתיר את המחטף הזה, ובסופו של דבר כן יובא ההסכם לאישור הכנסת. אם בכל זאת יתיר זאת תהיה זאת אחת מנקודות השפל בדמוקרטיה הישראלית. ההבדל בין סיפור ההסכם וסיפור מינויו של מזוז שבו פעל בג"ץ בצורה הגיונית, הוא שבסיפור של מזוז לא מדובר בנושא כה דרמטי, אלא בסך הכול במינוי פקיד למשרה לא מי יודע מה חשובה. לכן, למרות שאיני מאמין שבג"ץ יאשר זאת, אני לא לגמרי בטוח בכך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם בג״צ לא יתיר, אולי יושב ראש הכנסת יוכל פשוט להתעלם ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יושב ראש הכנסת יתעלם ממנו ויתפטר, ואז בגץ יורה לכנסת להתכנס בראשות זקן חברי הכנסת כדי לדון בהסכם, והכול יבוא על מקומו בשלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה אמש (שלישי) חוות דעת לגבי הליך אישור הסכם הגבול הימי עם לבנון. "אין חובה בדין להביא הסכם מסוג זה לאישור הכנסת. לצד זאת, לאור האופי המיוחד של ההסכם, והקרבה המשמעותית לתאריך הבחירות, הבאת ההסכם לאישור הכנסת היא האפשרות העדיפה והראויה בראי דיני הבחירות, אם כי אין מניעה משפטית לנקוט חלופה של הנחת ההסכם לידיעת הכנסת, למשך תקופה בת שבועיים. ההחלטה באיזו דרך לנקוט [...] צריכה להתקבל על ידי הממשלה במליאתה". א. מעניין, פתאום זה לא רק מותר לקבוע את הגבולות הטריטוריאליים של המדינה בקולותיהם של סמי אבו שחאדה והמשותפת, אלא זו אפילו חובה דמוקרטית קדושה. נראה שתפיסת הדמוקרטיה והחוק של אנשי הימין בישראל היא תועלתנית להפליא. ב. ואפרופו פלאי החדשות, מעניין אם הרשימה המשותפת תאמץ הפעם את עמדת לבנון הרשמית שההסכם טוב ללבנון או את תפיסת תומכי החזבאללה שההסכם הוא ויתור לבנוני על שטח טריטוריאלי שלהם. מה שעוד לא שמענו זה שהרשימה המשותפת תתעניין במה שטוב לישראל. ג. מה לגבי תקדימים? לא בדקתי, אבל נדמה לי שהבאת הרחבות של הגבול הימי לפרלמנט אופיינית דוקא למשטרים דיקטטוריים. ד. הסכם הגבול הימי בין ישראל לקפריסין לדעתי, לא הובא אפילו להחלטת הממשלה אלא נחתם ע"י השר עוזי לנדאו (2010) וזהו. נכון שמדובר בגבול אחר (מים כלכליים ולא גבול טריטוריאלי), אבל לעומת זאת מדובר בהרבה יותר קמ"ר והרבה יותר הכנסות פוטנציאליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מפספס, החיזבאללה תומך בהסכם. המתנגדים להסכם הם מתנגדי החיזבאללה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אחזיק זאת נגדך שלא קראת את התגובה שלי בעניין. מי שמובילים את ההסכם מן הצד הלבנוני הם בני בריתו הפוליטיים של נסראללה, הנשיא הנוצרי מישל עאון, רוה"מ הסוני מיקאתי ובפרלמנט נביה ברי השיעי. זה כולא את נסראללה במלכודת המאלצת אותו ללכת גם עם וגם בלי. זהו חלון ההזדמנויות שעליו מדברת ממשלת ישראל. בסוף החודש כהונת הנשיא מסתיימת ואין לדעת אם הנבחרים החדשים יסכימו להסכם כזה או בכלל. מצד אחד, הסכסוך עם ישראל הוא ההצדקה שיש לחזבאללה להיות הגורם האזרחי החמוש היחיד, מה שהופך את המפלגה הבינונית הזו לכנופיית טרור השולטת באזרחי לבנון באיומי נשק. לכן חזבאללה נוקט במדיניות עקבית של שימור כל מוקדי הסכסוך עם ישראל (נאקורה, שבעא, ראג'ר). גם איראן ורוסיה המספקים לחזבאללה נשק ומימון, מתנגדים מאד להסכם הזה. מצד שני קשה לנסראללה להסתבך עם שותפיו, מה שעשוי להתנקם בחזבאללה בחזית הפוליטיקה הפנימית בלבנון (למשל בבחירות). לכן נסראללה מצד אחד בפומבי עומד מן הצד ("זה עניין של הממשלה, לא של החזבאללה"), אבל מאחורי הקלעים מנסה להכשיל את העסקה. מנין לדעתך באו ההסתייגויות הלבנוניות? לאחר שנודע על הסכמת הלבנונים, נסראללה התבטא שקודם כל צריך לחתום על ההסכם ו"מחר יהיה יום חדש". אני מפרש זאת כאיום. אולי אני טועה. לא חסרים שונאי ישראל גם בין אויביו של נסראללה (המקוים שהתלקחות בין ישראל לחזבאללה, תעשה עבורם את מה שהם לא יכולים לעשות לחזבאללה). ובודאי אפשר למצוא התנגדויות להסכם מן האופוזיציה לממשלה. אבל, באוירת המשבר הכלכלי בלבנון, הגורם הפוליטי המשמעותי היחיד המעז לדבר נגד הם החזבאללה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אתה לא ממחלקת "זה חוקי ולכן זה כשר ועל הסרחון ניתן לציבור להחליט בבחירות הקרובות"? על ההסכם אפשר להגיד לפחות שהוא נעשה בידיעתם ובעידודם של גורמי הבטחון בניגוד לכמה הסכמים בממשלות קודמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניין לקחת את הרעיון שזה חוקי? בגלל שהדוברת של סער אמרה זאת? חכה, לפחות לראות מה יגיד על זה בג"ץ. אם למנות את מזוז לשש שנים על ידי ממשלת מעבר זה לא חוקי אז לא להביא הסכם כזה לכנסת, ועוד לפני בחירות כשהממשלה היא ממשלת מעבר, זה בוודאי לא חוקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשלה הנוכחית היא (עדיין) לא ממשלת מעבר. היא תהפוך לממשלת מעבר אחרי הבחירות (או אם לפיד יחליט להתפטר, או אם היא תפסיד בהצבעת אי אמון - מה שיבוא קודם). לממשלה שמכהנת בתקופה שבין ההחלטה על פיזור הכנסת לבחירת כנסת חדשה קוראים "ממשלה יוצאת" (ראה, למשל, הפסקה הראשונה בפסק הדין בעניין מזוז). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המידע בדבר ההגדרות המשפטיות. מה שברור שמדובר בממשלה זמנית שלא קבלה את אמון הכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל כל ממשלה היא זמנית וכל ממשלה קיבלה את אמון הכנסת. ממשלה יכולה לאבד את אמון הכנסת (ואז היא הופכת לממשלת מעבר). הממשלה הנוכחית קיבלה את אמון הכנסת ולא איבדה אותו עדיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט מתוך פסק הדין שאליו הפנית: . . . בעוד שממשלה יוצאת, על אחת כמה וכמה ממשלת מעבר, אינה נהנית עוד מאמון שכזה, והיא פועלת, הלך למעשה, בגרעון דמוקרטי, ללא מנדט מהעם. השופטים קבעו שממשלה כזאת, גם ממשלה יוצאת, לא רשאית להחליט כל דבר כמו ממשלה רגילה. לכן הם גם פסקו כפי שפסקו. לכן, לענייננו איני בטוח אם ההגדרה המשפטית המדויקת כל כך משנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שלפי בית המשפט העליון, ממשלה יוצאת לא רשאית להחליט כל דבר כמו ממשלה רגילה. זה עדיין לא הופך אותה ל''ממשלת מעבר''. אין לי שמץ של מושג אם במקרה הספציפי הזה ההבדל בין ממשלת מעבר לממשלה יוצאת משנה. אין לי שמץ של מושג אם לאחת מהן אסור לחתום על חוזה כזה ללא אישור הכנסת או משאל עם, לשתיהן אסור, או שלאף ממשלה אסור (גם לא ברור לי מאיפה זה ברור לכל הרבה אנשים אחרים). עדיין, ובלי קשר לשאלה המשפטית, מפריע לי שמתשמשים במושג ''ממשלת מעבר'' בזמן שזה לא המושג הנכון. נראה לי שזה נעשה בכוונה להטעות (אני מניח שאתה לא ידעת שמדובר בשני מושגים שונים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, הדוברת של סער גם חשבה שאין בעיה למנות את מזוז לשמונה שנים. אז זה כן היה חוקי או לא היה חוקי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה. העניין הכי מעניין. מה דעתך על הנימוק של לפיד? שהוא לא מביא את זה להכרעת הכנסת משום שאופוזיציה אי אפשר לסמוך עליה. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לתומי חשבתי שלבג''ץ אין זכות להתערב בהחלטות של הממשלה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז באמת היית תם. אם בג''ץ לא יוכל להתערב בהחלטות הממשלה הוא יהיה מיותר. זה בדיוק תפקידו. אבל מה שכן טענתי בעבר הוא שהוא אינו בית מחוקקים. אין הוא יכול לחוקק חוקים ואין הוא יכול לבטל חוקים של הכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ניתוח של קורא עיתונים) הנימוק הפוליטי של ראש הממשלה כמובן לא יהיה מה שייטען בפני השופטים. הקושי העיקרי של הממשלה הוא שלכאורה יש כאן העברה של מים טריטוריאליים, בין 5 ל-22 ק״מ מהחוף. העברה של מים טריטוריאליים ודאי נופלת בגדרי חוק היסוד. השטח הנ״ל נקבע כשטח מים טריטוריאליים של ישראל בהחלטת הממשלה משנת 2011. הפתרון שתציע היועמ״שית ויקבל בג״ץ הוא שלא היה בכוח ההכרזה ההיא להקים את הסטטוס על השטח, אם משום שלא היה בסמכות הממשלה או משום שהממשלה התכוונה מלכתחילה רק להצהרה לצורך משא ומתן, וזאת למרות שהפקידה באו״ם את ההחלטה. לחילופין, הפה שאסר הוא הפה שהתיר. אם ממשלת נתניהו יכולה לצרף שטח בהחלטתה, למה שממשלת לפיד לא תוכל לבטל את ההחלטה הזו? ואם ביבי היה מכריז בעלות על אוסטרליה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה מצטט ניתוח שראית באיזה שהוא מקום, או שמדובר ברעיון שלך? אני לא נתקלתי בניתוח כזה לא בדבריו המטופשים של ראש הממשלה, וגם לא בדברים שצוטטו מפי היועצת המשפטית. לכן, איני בטוח שמבחינה משפטית השטח עליו וויתרנו נחשב לשטח שהממשלה סיפחה לרשותנו, אלא לשטח שלנו. אבל איני בטוח. הניחוש שלי הוא שהניתוח הזה לא יעלה בבית המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי בשבילך ציטוט (עוד אחת מנקודות השפל בדמוקרטיה הישראלית, מצא את ההבדלים): "לי נראה שחברי הוועדה מהאופוזיציה עושים הכל כדי לנגח את ראש הממשלה ואת הרעיון הקואליציוני... זה מנוגח לא מהשיקולים הנכונים. חיזוק מערכת היחסים עם מצרים וירדן לא רלוונטית? עם טורקיה לא רלוונטית? אנחנו סובלים משאננות יתר. תצביעו נגד ומה תגידו? הצלחנו להצביע נגד ולהראות לראש הממשלה שאין לו רוב בוועדה בכנסת? ראש הממשלה לא חייב לקבל את ההמלצה שלכם..."1 _________________ 1 כלכליסט, 14.12.2015 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו? והוא חייב? האם ההחלטה לא לקבל את המלצת הוועדה שונתה על ידי איזה שהוא בית משפט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את עמדתך. חשבתי שהבעיה שלך היא עם הטיעון ''האופוזיציה לא אחראית''. אם מה שמעניין אותך הוא מה החליט בית המשפט אז עדיין מוקדם להרעיש את אמות הספים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו לפיד היה אומר: האופוזיציה מופקרת (נניח אפילו "בת זונה"). אנחנו לא חייבים להביא את ההסכם להחלטת הכנסת, לא הייתי מדבר עד שום סיפים. הניסוח המדויק שלו: לא נביא את ההסכם לאישור הכנסת בגלל ששהאופוזיציה מופקרת, הוא זה שהקפיץ אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, הבעיה היא הניסוח. הרי ידוע כבר שעמדת היועמ''ש היא שהוא לא חייב, אבל רצוי שהוא כן יביא את ההסכם לכנסת, ויש לקרוא את הציטוט לאור הדברים הידועים כדלקמן- אני לא חייב להביא את ההסכם לאישור הכנסת. הייתי רוצה,למען מנהל תקין, אבל האופוזיציה מופקרת וגו' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, אם אתה רוצה ללמוד משהו על החוק, קח את היפוכם של דבריה של היועצת המשפטית הזאת. ראה באיזה להט הגנה על העמדה שמותר למנות את מזוז לשמונה שנים והתמידה בעמדתה זו גם אחרי ששמעה את דעתם של שופטי בית המשפט העליון. בעניין חוק המתנות לעובדי ציבור היא גילתה חוסר הבנה מוחלט בדומה לכמה משתתפי האייל בטרם העמדתי אותם על כוונת החוק ופירוש המלים "באשר הוא עובד ציבור", וננזפה בשל כך על ידי נשיאת בית המשפט העליון. אל תיקח את דבריה כראיה. היא פשוט עושה דברו של גדעון סער שמינה אותה, ותייעץ בדיוק את מה שהוא רוצה לשמוע. חד וחלק. אשר לניסוח האלטרנטיבי שאתה מציע, אינך משכנע אותי בכך. שים לב גם להבדל ב"רוח הדברים" בין דברי לפיד ודברי מיקי זוהר. מיקי זוהר פונה לוועדת הכנסת האופוזיציונית1 של אז, מונה לה את כשליה (לדעתו) אחד לאחד, ואחר כך מטיח בה שהממשלה לא חייבת להישמע לה. לפיד בכלל לא פונה לאופוזיציה, אלא מדבר עליה בגוף שלישי כאילו היא לא קיימת, והעובדה שהיא בכל זאת קיימת בתוך הכנסת מוליכה אותו למסקנה שאישור הכנסת מיותר. 1 וועדת כנסת אופוזיציונית היום בכלל לא אפשרית. ממשלת "האיחוי" נצלה את כוחה כדי לדאוג לכך שחלוקת הכוחות בין המפלגות בתוך הוועדות לא תשקף את גודל המפלגות, באופן שתמיד יהיה יתרון למפלגות הקואליציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוצא שאני מגן בפתיל הזה על אמירה שאני חושב שלא היתה במקומה. אז למען הסר ספק- אני מסכים שהניסוח של לפיד היה איום, והטיעון שעולה מהניסוח הזה לא לגיטימי. לאופוזיציה מותר להיות מופקרת ולראש הממשלה אסור להסחף אחריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם עדיין לא ברור, כשמיקי זוהר אמר שראש הממשלה לא חייב וכו', החובה שהוא דיבר עליה לא קשורה בהתנהגות האופוזיציה שאותה תיאר קודם אלא בכל מיני חוקים ונהלים של הכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד היום נטיתי להיות בעד ההסכם הנוכחי. לאחר שהאזנתי לדברי קצין צה"ל בוועדת חוץ וביטחון, אני משנה את עמדתי: להערכתנו יש חלון הזדמנויות צר להשלמת ההסכם בתקופה הקרובה גם לאור סיום כהונת הנשיא הנוכחי בשלושים באוקטובר 22 והמצב הפוליטי הפנימי בלבנון ותחילת ההפקה בכריש שעשויה להוביל בסבירות גבוהה להפעלת כוח הדדית שיכולה להוביל להסלמה. אלה מלים מכובסות שפרושן כניעה לאיומי החיזבאללה. בשום מצב אסור לעשות דבר כזה, כי ברגע שנכנעים לסוחט אין לדבר סוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אין שום בסיס לדיון בהסכם כל עוד לא ראינו חו"ד של מומחה לאיזה מהקווים (1 הישראלי או 23 הלבנוני) יש בסיס מוצק יותר באמנות הבינלאומיות. אם לקו הישראלי יש יותר תוקף, אז אפשר לדבר על ויתורים (או אם תרצה כניעה, סחיטה וכו'). אם דווקא לקו הלבנוני יש יותר תוקף במשפט הבינלאומי אז הכל קשקוש. אם המציאות המשפטית נזילה לגמרי אז לא כניעה ולא קשקוש, אלא מו"מ שבו כל צד השיג את החלק היותר חשוב לו מתוך מה שרצה. עד כה לא ראיתי שום חו"ד כזו- לא של גורם נטול פניות ואפילו לא של גורם אינטרסנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שכתבת לא קשור בסיבה שבגללה עברתי מתמיכה בהסכם להתנגדות לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא. הגבתי בנושא הדיון להודעה האחרונה בו. זה נשמע כאילו כואב לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. תגובתך לא הייתה בתשובה לתגובתי האחרונה, והדבקת אותה אליה בטעות? וגם לא הבנתי מה נשמע ולמה משהו כואב לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתי לא היתה ישירות אל תגובתך האחרונה, אולי רק למונח ''סחיטה'' שמופיע בה, אבל לא בהקשר בו כתבת אותו. לא הדבקתי אותה בטעות, אלא כתגובה לדיון כולו. מתגובתך נשמע כאילו אתה מתמרמר שהגבתי לא ישירות לתגובתך. מקווה שאני ברור הפעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני רואה שאני עצמי טעיתי והדבקתי את תגובה 752726 לתגובה שלי שהייתה חלק מפתיל של דיון אתך. נושא התגובה לא היה חלק מהדיון בפתיל הזה והכוונה הייתה לפתוח פתיל חדש עם כותרת חדשה על ידי הדבקת התגובה למאמר עצמו. אולי הטעות הזאת גרמה לאי ההבנה בהמשך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו עוד טעות. הכוונה לתגובה 752839 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון הזה בבג"ץ שודר בשידור חי וראיתי את חלקו. מהערות השופטים אפשר להסיק שכנראה ידחו את העתירות ויתירו את אישור ההסכם מבלי להביאו לאישור כנסת. עורך הדין פורר שהיה פעם בכיר בפרקליטות (1:09:10) אמר שלא ניתן לדעת מראש מה תהיה החלטת השופטים, כי הם יכולים לבחור כל אחת משתי האפשרויות כרצונם ואחר כך להדביק להם את הנימוקים המתאימים. זו טענה שאני טוען שוב ושוב שנים: לחבר נימוקים זה המקצוע שלהם. אבל לא בהכרח בחירת השורה התחתונה סיבתה הנימוקים האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפקיד של בג''ץ בהרבה מהמקרים, בפרט החשובים שבהם, הוא לשקול ערך אחד מול ערך אחר. לדוגמה- ערך חופש העיסוק בחוק יסוד מול ערך השבת בחוק שעות עבודה ומנוחה. ההחלטה להעדיף במקרה מסוים ערך אחד על השני תלווה בנימוקים שתומכים בכך, ואילו העדפה של הערך השני תלווה בנימוקים אחרים. זאת העבודה שלו. הטענה שהוא מסמן את המטרה מסביב לחץ לא יכולה להסתמך על כך, כי בכל מקרה הפסיקה תהיה לפי הנימוקים- או לשיטתך הנימוקים לפי הפסיקה- ואין דרך להבדיל ביניהם. כלומר- מי שבא עם עמדה מוקדמת שהוא סומך על בג''ץ תמיד יחשוב שהפסיקה היא על פי הנימוקים, ומי שעמדתו המוקדמת הפוכה תמיד יחשוב שהנימוקים הם על פי הפסיקה. הדרך היחידה שחשבתי להכריע ביניהם היא להצביע על עקביות או חוסר עקביות בפסיקה. אפשר לנסות את זה, אבל אולי גם שם גישת המטרה מסביב לחץ יכולה לטעון שבג''ץ בחר את התקדימים המתאימים לו והתעלם מאחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבדיוק המקרה שלפנינו מאפשר להבין את כוונתי. הבאתי את דבריו של אותו נציג צה"ל, המודה באופן ישיר שאחד הנימוקים להמלצת הצבא על קבלת ההסכם הוא סיכוי למלחמה בצפון, אם לא נחתום על ההסכם הזה. תאר לעצמך שלשופטים רועדות הביצים (אני לא אומר שזה כך, אבל תסכים אתי שזו אפשרות), והגורם הכי חזק שמניע אותם הוא חשש מאפשרות כזאת. אין כלל וויכוח על כך שהשאלה אם כן או לא להביא את ההסכם לאישור הכנסת לא קשורה כלל בנימוק הזה, אבל השופטים יודעים שאם יחליטו על הבאת ההסכם לאישור הכנסת יש סיכוי גבוה מאד (צריך רוב של 80) שלא יתקבל, ואז החלטתם מביאה מלחמה. לכן הם מחליטים להימנע מאפשרות קשה זו, ואז הם גם מוצאים את הנימוקים החוקיים המתאימים, שאין קשר בינם ובין הסיבה האמיתית בגללה החליטו מה שהחליטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אלך עם התסריט שלך: נניח שחתימה על ההסכם מונעת מלחמה, והבאה שלו לכנסת תגרום בסבירות גבוהה לביטולו ולמלחמה. אין זה תפקידם של השופטים להחליט על יציאה למלחמה או לא. זה תפקידה של הממשלה. אם הממשלה החליטה לא לצאת למלחמה ומשכנעת את השופטים שחתימה על ההסכם זו הדרך שלה לקיים את ההחלטה הזו, זה יכול לדעתי להיות שיקול של השופטים. החלטה שלהם נגד עמדת הממשלה תמנע ממנה להוציא את החלטתה (החשובה ביותר) לפועל, ומזה כן צריכות לרעוד להם הביצים, כי בהינתן שההחלטה סבירה, לבית המשפט אסור למנוע את מימושה. אני כאילו אומר אותו הדבר (החלטת השופטים תקבע אם תהיה מלחמה או לא) אבל ההחלטה היא בעצם של הממשלה והשופטים מחליטים האם לאפשר לממשלה לקיים את החלטתה או להטיל עליה וטו. אם החלטת הממשלה סבירה לבית המשפט אסור להתערב. אני מניח שבהנתן התסריט הנתון בית המשפט יהיה גם מתון מאוד בסייגים שהוא מטיל על ממשלת מעבר. כי החלטה על מלחמה היא ההחלטה של כל ממשלה שהיא. זו אולי הסמכות הקריטית ביותר שחייבת להיות לכל ממשלה. לכן לדעתי אם הממשלה תצליח לשכנע את בית המשפט שזו הדרך שלה למנוע מלחמה, זה יהיה שיקול מרכזי של בית המשפט וימצא את דרכו לנימוקים. ______ אישית אני חושב שזה יהיה תירוץ גרוע של הממשלה כי ללבנון במצבה הנוכחי אין שום רצון ושום יכולת לצאת למלחמה. כן, החיזבאללה יכול לירות עלינו רקטות כמו שעשה ב 2006, אבל לא ייצא לו מזה כלום. הוא לא יזכה בנקודות מאף אחד בלבנון, וסביר בעיני שאפילו יפסיד נקודות בדעת הקהל הלבנונית. המדינה בהתרסקות כלכלית, אז היא צריכה גם מלחמה בנוסף לכל צרותיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מחמיץ לגמרי את הנקודה. הדיון בבית המשפט הוא בכלל לא על זכותה של הממשלה להחליט על יציאה למלחמה, אלא על מחויבותה להביא את ההסכם לאישור הכנסת, ונדמה לי גם שכאשר מישהו שם העלה את הנקודה של סחיטה ופרוטקשן הנשיאה הפסיקה אותו מיד ואמרה שמדובר לא בנושא משפטי אלא בנושא פוליטי והם לא דנים בכך. מה שאמרתי הוא שנושא שהוא בכלל לא בדיון הוא בכל זאת בתוך ראשיהם של השופטים, ודווקא הוא יכול להיות בסופו של דבר זה שקובע מה יחליטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שהמדינה תקשור את מיאונה להביא את ההסכם לאישור הכנסת בטיעונים בטחוניים, והבנתי שהמדינה תציג בפני בית המשפט חומר סודי לחזק את טיעוניה. על כך אני מדבר. זה קלף חזק שיש לממשלה מול בית המשפט שהייתי מופתע אם היא לא היתה משחקת אותו- להכריח את בית המשפט להתייחס לשיקולים הבטחוניים שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול להעלות על דעתי נימוק בטחוני למעט אותה סחיטה, שבגללו צריך לדלג על הכנסת. . . ובינתיים כבר תקע הבג''ץ את החץ במקום שרצה, ועכשיו הוא עובר למלאכת ציור המטרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עושה פה השלכה פר אקסלנס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...השופטים יודעים שאם יחליטו על הבאת ההסכם לאישור הכנסת יש סיכוי גבוה מאד (צריך רוב של 80) שלא יתקבל..." היו שלוש טענות שונות: (1) שממשלה יוצאת נמצאת ב"גרעון דמוקרטי", ולכן היא חייבת להביא את ההסכם לכנסת, (2) שכל ממשלה חייבת להביא כל הסכם מדיני לכנסת ו(3)שההסכם נופל תחת ההגדרה של חוק יסוד: משאל עם1. רק קבלה של הטיעון השלישי מחייב רוב מיוחס של 80 חברי כנסת2. השופטים יכלו לקבל את שני הטיעונים הראשונים, שדורשים רוב רגיל. 1 "שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שהם חלים בו" 2 איך זה שרוב של פחוות מ-70 חברי כנסת מעביר חוק שדורש רוב מיוחס של 80 חברי כנסת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 אחד האבסורדים של המערכת. אבסורד אחר הוא שעכש"ז את החוק שדורש רוב של 80 ח"כים עצמו אפשר לבטל ברוב רגיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי לא אבסורד אלא פררוגטיבה של הכנסת. כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסיבה זו אני חושב שאין שום סיבה להגדיר רוב מיוחס לשום חוק. רוב של 61 הוא רוב ודי בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה רוב של 61? למה לא רוב רגיל? אפשר להגדיר בחוק שגם שינויו ידרוש רוב של 80 או 90 או 73. אני בעד ההצעה שכל שינוי בחוקי ייסוד ידרוש רוב של 80 חברי כנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד שיחוקק חוק יסוד: החקיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ניוטון לא עשה כמעט כלום בפרלמנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא ניסה, אבל כל פעם שהוא הפעיל את כוחו על המערכת המערכת הפעילה עליו כוח נגדי באותה עוצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טושה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרוטוקול מוכיח שהוא קיבל את זכות הדיבור פעם אחת וביקש לפתוח את החלון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובגלל שהוא לא עשה כלום בפרלמנט, היה לו זמן לחלטר כשומר בגנים המלכותיים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |