בתשובה לאפופידס, 10/04/02 23:08
לתקוף מטרות סוריות בלבנון 65404
אולי הגיע הזמן להפסיק לתקוף את כולם כל הזמן?
לתקוף מטרות סוריות בלבנון 65458
אנחנו כבר הרבה זמן לא תוקפים אותם. זה לא עזר.
לתקוף מטרות סוריות בלבנון 65475
הרבה יותר זמן כן תקפנו אותם. גם זה לא עזר.
ובמחשבה שניה 65476
התגובה שלי היא לא במקום. אני בכלל לא חושבת שהשאלה ''אם זה עזר או לא עזר'' בכלל רלוונטית. שימוש במעשים תוקפניים (שגולת הכותרת שלהם היא כמובן מלחמה) על מנת להשיג דברים (''כדי שיעזור'') צריך להפסיק לחלוטין וזו לא צריכה להיות אופציה שצריך לחשוב עליה.
ובמחשבה שניה 65481
The ideal pacifist position, that is, "violence is morally repugnant, and should not be used in any circumstances, even to defend one's own life" is one that I have great respect for. Unfortunately, it also means that whoever uses it is an easy target for any aggressor. The problem is that aggressors are more likely to arise spontaneously than not, which means that to be an ideal pacifist leads one to a life of eternal wandering and death, either running away from aggressors, waiting until they kill you, or living in the hope that society as a whole will protect you. That was the way of the Jews for a long, long while. It was not a pleasant life. Oh, one could probably have a century or two of quiet, but then the royals will find that there is general disquiet in the people, and to avoid the danger of being replaced, they will find a scape-goat. And why not choose a group that is non-violent at that, to be used as the people's punch-bag? And then, a Jewish group either dwindeled in numbers, or moved away, or both.

I, for one, would rather allow violence as a valid tool for social interactions, and instead choose to focus on controlling violence, and making sure it is not abused, or used unjustly. I do not wish, at the moment, to take the ideal pasifistic position, and become a Wandering Jew.
ותשקוט הארץ ארבעים שנה 65532
אהבתי במיוחד את הקטע על האפשרות העלובה למקסימום של מאה מאתיים שנות שקט.
ותשקוט הארץ ארבעים שנה 65683
התכוונתי לומר, ''דור או שניים.'' צר לי על הבלבול.
ובמחשבה היסטורית 65522
מישהו חכם אמר פעם לעמו: "בברירה בין קלון למלחמה בחרתם בקלון וסופכם שקיבלתם גם קלון וגם מלחמה".

תחשבי איזה מנהיג אמר את זה לאיזה עם (רמז, בתקופת השואה)
ותעשי חושבים מה אנחנו צריכים לעשות היום בלבנון וברשות הפלסטינאית שהכריזה עלינו מלחמה אחרי השפלות רבות שספגנו מהם במשך השנים.
אף אחד עוד לא מת מקצת אלימות 65523
כרמית היקרה, עוד לא הגיע הזמן להפסיק לתקוף. הסיבות לכך רבות הן. אולי את לא יודעת, אבל הם מאמינים באל אחר משלנו(!). יש להם גם מאכלים עם תבלינים משונים ומבטא גרוני מפחיד בשפה לא ברורה, שאף אחד לא מבין. הנשים שלהם לבושות אחרת וגם כן מדברות בשפה שלהם - עלינו, כדי שלא נבין. ככה שבאופן כללי הם מעצבנים. ועוד לא דיברנו על ה"מוסיקה" שלהם....
אבל "הם" זה רק חלק מן הבעיה. לתקוף, זה מה שאנחנו יודעים, זו המהות וזה התוכן. אני אישית לא מכיר דרך אחרת לחיות. חוץ מזה, מה נעשה בכל הזמן שיתפנה לנו?

ואם אלו אינן סיבות טובות לאלימות, אז אני לא יודע מה כן!
חוץ מזה, הם התחילו (הם צחקו עלינו פעם, ביום השני של העליה הIII), אז שאנחנו נפסיק ראשונים? למה מי מת?

ובכלל, מה את לא נהנית? אז מה בשם אלוהים כן עושה לך את זה?

בכל זאת, בתקווה שהעלתי אך חיוך על שפתייך, אם יש לך הצעה קונקרטית לפעולה (או להיעדרה), תוך הערכת ההשלכות, אשמח להיוודע אליהן.
אכן חיוך 65766
עמדת במשימה לא קלה ביותר. לגרום לי לחייך זה דבר קשה.
כן, משוגעים כולנו וגם אני משוגעת שכל מה שאני עושה זה לשבת מול המסך.
ובכל זאת, אחרי תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ובמדע המדינה (ואני ממש לא שייכת למין המתנשאים שחושבים שתואר ראשון הפך אותם למומחים בינלאומיים), אני משוכנעת מעבר לכל ספק שמלחמה היא אקט מטופש ובלתי יעיל בעליל. כל מלחמה הסתיימה בסופו של דבר במשא ומתן ובפתרון מדיני כלשהו, אז למה לכל הרוחות לשפוך כל כך הרבה דם בדרך, להרוס מאות ואלפי משפחות ולהרוס בדרך רכוש ותשתיות וכבישים ואוטובוסים. שיתיישבו לדבר עכשיו בלי להרוג אותנו, תודה רבה.
הדבר היחיד שמלחמה עושה (ואת מטרותיה היא לא משיגה, בזה אדון קלאוזביץ טעה ובגדול) היא להשחית את שני הצדדים ולהפוך אותם למכונות אכזריות וחסרות חמלה אנושית. רציתי לכתוב חיות אבל זה היה עלבון לחיות. אתה רוצה חברה כזאת? אני לא רוצה. אתה רוצה להתחתן עם גבר שפרץ בית פלשתיני וגרם לילדה בת חמש טראומה לכל החיים? אני לא רוצה.
ומעבר לכך, כל המזלזלים בפציפיזם מתעלמים מן העובדה שרוב הפציפיסטים היום הם לא אידיאליסטים, אלא פרגמטיסטים. אני לא רוצה שלום כי יש לי איזשהו רעיון נשגב על אחווה בין דתית, אלא כי אני רוצה שקט, ושלווה, להרוויח את הכסף שלי איך שאני רוצה ולבזבז אותו איך שאני רוצה ולנסוע לאן שאני רוצה בחופשיות. יחי החלום הקפיטליסטי.
ולאלו שאומרים: אבל הם תוקפים אותנו אני אענה באותה תשובה שאמא שלי היתה עונה לי כשהייתי עוד ילדה רכה בשנים.
"ואם הם יקפצו מהגג אז גם את תקפצי?"
ולא, זו לא הצהרה ילדותית. אם כולם רשעים ומושחתים ותאבי כוח וצמאי דם, האם גם אנחנו נהיה כאלו? האם כמדינה שלפחות תיאורטית חורטת על דגלה דמורקטיה וחרות, אין אנו אמורים להיות אחרים? האם כיהודים, כעם שידע רדיפות קשות ושעוד סבל העינויים טרי בזכרונו, אין אנו אמורים להיות אחרים?
וכן, אני כן מפקפקת בהגנתיות של הפעולות הצבאיות של מדינת ישראל. כמו דון קישוט אנחנו נלחמים בטחנות רוח. ואל תגידו לי טרור. בטרור לא נלחמים בטנקים וגם לא בהפצצות מהאוויר ואת זה יגיד לכם כל סטונדט שנה א' ליחסים בינלאומים שלקח את הקורס של ד"ר קצוביץ באוניברסיטה העברית. ואת זה גם יגיד לכם כל ינוקא פלשתיני שצוחק על הטנקים של צה"ל בפרצוף והולך להתפוצץ בשוק בירושלים.
אם יקפצו מהגג... 65791
לא, אבל אני בוודאי אדאג שאני לא אשאר מיד מתחתם כשהם קופצים. רוצה לומר - ישראל לא ''קופצת מהגג'' בעקבות הפלסטינים. אנחנו לא מגייסים שאהידים, ובשום מקום אין הוראה לחיילים לגרום טראומות לילדות בנות חמש. מה שישראל עושה זה מגינה על עצמה. ואם זה אומר שהקופץ מהגג יתרסק על המדרכה במקום להנצל בגלל שאני ריככתי לו את הנפילה - נו, חיים קשים.
בזה אנו חלוקים 65792
אני לא סבורה שישראל מגנה על עצמה בפעולותיה הצבאיות. להיפך, אני סבורה שהפעולות הצבאיות, הכביכול הגנתיות, מסכנות את חיי שלי כישראלית ואת חיי שאר אחיי ואחיותיי הישראלים ושמצבי מבחינה בטחונית היה טוב יותר ובטוח יותר אם הן לא היו מתבצעות.
ואין הוראה לגרום טראומה לילדות בנות חמש, אבל זה מה שקורה בפועל. וזה רע.
רוב הפציפיסטים היום 65798
''רוב הפציפיסטים היום הם לא אידיאליסטים, אלא פרגמטיסטים'' - הנה גם את הצלחת להוציא חיוך, ממני. חבל רק שהוא לא מחזיק מעמד הרבה זמן.
אולי הוא לא מחזיק הרבה זמן 65800
כי הוא לא מבוסס? מה אתה יודע, המשוגעת אולי צודקת.
אולי 65804
ואולי בגלל שאני לא רואה כאן שגעון אלא נאיביות ילדותית?
בואי נחדד את זה קצת: האם פציפיזם היה מדיניות סבירה בזמן מלחמת העולם השניה? מלחמת השחרור? מלחמת ששת הימים? מלחמת יום כיפור?

(שימי לב בבקשה שאני לא שואל בקשר לנסיבות שהובילו לכל אותן מלחמות, אלא למצב הנתון שהיה כאשר המלחמות כבר פרצו, או ממש בערב המלחמה).

פאציפיזם בישראל הוא, במידה רבה, פאראזיטיות. אם לא היו אנשים שמוכנים להלחם לא היה נשאר כאן פאציפיסט אחד לרפואה.
אנחנו לא מדברים על אותו הדבר 65808
אני אומרת "פציפיזם" ואתה חושב "סרבני שטחים".
אני לעומת זאת אומרת "פציפיזם" ומתכוונת לכך שצריכה להיות התנגדות דמוקרטית לגיטימית לפעולות המלחמתיות, שאותם אני רואה כחסרות טעם וכמסכנות את חיי האזרחים במדינת ישראל בלי קשר לסרבנות.
אני לא הייתי לוחמת ולא קיבלתי צו 8, אבל אם הייתי מקבלת, ודאי שהייתי "מוכנה להילחם". הרי זו חובתי האזרחית. זה לא צריך למנוע ממני להתנגד פוליטית למלחמה, ששוב, אני רואה אותה כחסרת טעם, לא יעילה בכלל ומסכנת את חיי.
הנאיביות בעיניי היא להאמין שלהפציץ את הפלשתינאים, יגרום להם להפסיק את פעולות הטרור.
אנחנו לא מדברים על אותו הדבר 65822
לא, כשאת אומרת פציפיזם אני חושב פציפיזם.
אכן חיוך 65799
כרמית, איך נלחמים בטרור?
כלומר, נניח שטרוריסט מבקש משהו, ואני לא רוצה לעשות מה שהוא מבקש (אני מדברת על מקרה היפוטתי בו דרישת הטרוריסט בלתי סבירה בעליל, לאו דווקא על מקרה ישראל-פלשתין) מה אפשר לעשות?

אם צד אחד מוכן להפעיל כוח, והשני לא, זה לא משאיר לצד השני הרבה ברירות. אפילו במשא ומתן הצד הפציפיסטי יהיה בעמדת נחיתות, כי לו יהיה יותר דחוף להגיע להסכם ולהפסיק את האלימות (כמו להשכיר דירה יום לפני שאתה טס לחו"ל).
פציפיזם זה לא התאבדות 65807
ואם כבר הגעת למצב שבו יש טרוריסט שחטף מטוס או לקח בני ערובה ודורש דרישות, אז ברור שצריך להפעיל כוח ואז זו באמת הגנה עצמית.
מה שאני אומרת, זה ש''להילחם בטרור'' זה דבר שצריכים לעשות הרבה לפני שמגיעים למצב הקיצוני עם המטוס או עם בני הערובה וזה צריך להיות מאבק שלא נעשה בכוח.
עם טנקים לא נלחמים בטרור ולא עם מטוסים. ובזה טועה לא רק מדינת ישראל ששולחת את החיילים שלה למשימות שעושות כל מיני דברים, אבל את הטרור הן לא משרשות, אלא טעה גם הנשיא ג'ורג' בוש, שעשה מה שעשה באפגניסטן, אבל את בן לאדן לא תפס ואת הטרור לא מיגר.
הטרור תפס את הזירה הבינלאומית לא מוכנה. כולם רגילים למלחמות. כולם יודעים מה זה מלחמה ואיך עושים אותה וכולם מומחים לאסטרטגיה, שפתיים יישקו. רק מה, טרור לא מתבצע על ידי מדינות, אלא על ידי ארגונים ואנשים פרטיים. לטרור אין חוקים כמו למלחמות. לטרור יש היסטוריה קצרה מאוד.
והרעיון שלי קשה להבנה לאנשים שמקובעים על מושג ה''מלחמה'', אבל מה לעשות ואני בחורה יצירתית שהקבעון ממנה והלאה ואני סוברת שבטרור נלחמים באמצעות שינוי חברתי פנימי. אם ילדים יקבלו השכלה שתלמד אותם לשאול שאלות ולחקור, אם הם ידעו מה זו חרות ומי זה ג'ון סטיוארט מיל ומי זה ג'ון לוק, אם הם ידעו מה זה מרקסיזם ומה זה קפיטליזם ומה זאת דמוקרטיה, וחשוב מכל, אם הם לא רק ידעו מה זה, אלא גם יחיו את זה בעצמם, הם לא יגדלו לפוצץ את עצמם באוטובוס ולא יעמידו עצמם מול המרגמות בדרום לבנון. הם יהיו עסוקים בהגשמה אישית.
כן, זה לא מהיר כמו יומיים של הפצצות ''יעדים'' בדרום לבנון וזה לא מספק את תחושת הנקם ודרישת הדם. אבל זה עובד ויעבוד ורק זה יעזור.
מה הקשר? 65814
מה הקשר בין טרור להשכלה?
כלומר, בכל העולם ילדים מקבלים חינוך זבל, ולי אישית אין מושג ירוק מיהו סטיוארט הנ"ל, ובכל זאת אנחנו לא טרוריסטים.
הרבה ילדים סינים גדלים ללא מושג בדמוקרטיה וקפיטליזם, והם גם לא טרוריסטים.

מצד שני, הרבה מהטרוריסטים מהשטחים הכבושים הם דווקא אנשים משכילים שלמדו באונברסיטאות, גם אלו שריסקו מטוסים לתוך מרכז הסחר העולמי היו אנשים משכילים שגדלו במדינות מפותחות. למיטב זכרוני, גם לרמטכ"לינו תמיד היתה השכלה גבוהה, ותראי לאיפה זה הביא אותנו.

בקיצור, השכלה זה דבר נהדר, אבל לא ברור שזו הדרך להפסיק את האלימות.
לא השכלה אלא חינוך 65815
לערכים של דמוקרטיה, חרות וחיים, ויחי ההבדל הקטן בין השכלה לבין חינוך.
ואולי את לא יודעת 65816
מי זה ג'ון סטיוארט מיל, אבל את חייה במדינה שמושתתת בחלקה על הפילוסופיה שלו. כלומר הדברים שלו הוטמעו כבר בחינוך שלך ובסביבה שלך ויחד עם ערכים אחרים הם אלו שמונעים ממך להפוך לטרוריסטית.
ואולי את לא יודעת 65818
עדיין לא ענית על השאלות שלי:

1. ברחבי העולם גדלים אלפי ילדים עם חינוך קלוקל עפ"י הקריטריונים הנ"ל. למשל אלו ממדינות קומוניסטיות. ולמרות זאת רובם ככולם אינם טרוריסטים.

2. לפי מיטב זכרוני, הטרוריסטים שהתאבדו בבניין הסחר העולמי גדלו במערב, במדינות דמוקרטיות. מדוע הם נהיו טרוריסטים?

יתכן שיש להפריד בין תרבות לחינוך.
למדינות רבות יש אופי שונה שנובע לא רק מהמשטר והחינוך אלא גם מגורמים כמו מסורת והיסטוריה. יתכן שגורמים אלו מספיק חזקים כדי שלחינוך לא תהיה השפעה עליהן?
למשל בברה"מ לשעבר היו רפובליקות רבות עם היסטוריה נפרדת, במשך 70 שנה כולם נהנו ממיטב החינוך הסובייטי האחיד, שעשה הכל כדי לטשטש הבדלי תרבות ולאום, ולמרות זאת עדיין אוקראיני יהיה שונה מגרוזיני.
לא השכלה אלא חינוך 65845
ומה אם החבר'ה לא ממש מעוניינים בדמוקרטיה? האיסלאם, כמו היהדות, לא ממש בנוי לדמוקרטיה.
המוסלמים הקיצוניים לא רוצים חרות ודמוקרטיה. הם רוצים טאליבן.
ולמה זה כך? 65987
האם מהגנים שלהם?
ואולי מההשכלה והערכים שספגו בילדותם?
כל פתרונות הזבנג וגמרנו מבית היוצר של אנשלוביץ' ושות' הם התחמקויות מכך שפתרון אמיתי הוא רק השקעה בהשכלה, רמת חיים ואפשרויות. אני מאמין שאם מדינת ישראל הייתה לוקחת ב- 1967 אחריות אמיתית על השטחים, מזרימה כספים לשיקום ושיפור החברה הפלסטינית במקום ליישוב ישראלים בשטחים, כל המצב שנקלענו אליו כעת היה נמנע. עראפת ואנשי טוניס היו הופכים ללא רלבנטיים מאוד מוקדם.
מחיאות כפיים לכרמית. סוף סוף מישהו אמיץ מספיק להתמודד עם האמת.
נו, יופי. 66017
כולם חכמים לאחר המעשה. כל שנותר הוא לבנות מכונת זמן, והכל יסתדר כראוי.
ולמה זה כך? 66062
לא, לא כי זה בגנים שלהם, כי זה בדת שלהם. אתה לא יכול לחנך לדמוקרטיה ביד אחת, ולשלול את הדת ביד השניה. האנשים עצמם צריכים לוותר על הדת כדי לקבל את הדמוקרטיה (באופן מלא). הם לא יעשו את זה, כי אין להם שום סיבה לעשות את זה. נסה לדכא את היצר האנטי-דמוקרטי שבדת, ותכשל שוב ושוב, בדיוק כשם שהקומוניסטים מעולם לא הצליחו להשריש את הדת מתוך הקהילות השונות בברה''מ.
רגע של נוקדנות 66091
התכוונת לשרש. כמו לאכוף ולעקוף, הפכים הנוטים להתבלבל זה עם זה.

דרך אגב, נדמה לי שהקומוניזם הצליח לצמצם מאוד את דתיות העם הרוסי, גם אם לא חיסלה לחלוטין.
רגע של נוקדנות 66104
גוד דמן איט! היום קראתי במוסף המיוחד של הארץ את ההבדלה הזו בין שתי המילים, וסימנתי לעצמי לזכור שאני תמיד מבלבל ביניהן. אז כשבאתי לכתוב את ההודעה הזו, חשבתי על המילה שבאה לי אינטואיטיבית, ואז השתמשתי במילה השניה. לשם שינוי, כמובן, צדקתי בניחוש הראשון שלי הפעם. אוף.

הקומוניזם הצליח לדחוק את הדתיות לקרן פינה, אבל היא הייתה שם כל הזמן, וברגע שנגוז הקומוניזם, הדתיות פרצה מכל החורים.
רגע של נוקדנות 66656
קדושה וקדשה
רגע של נוקדנות 66865
אכן דוגמא יפה.
דרך אגב, קראתי, קצת באיחור, את מוסף יום העצמאות של ''הארץ'' בעניין ''מצב העברית''. חובה לכל עברי שוחר תרבות ודעת, ביחוד מאמרו של אסף ענברי.
רגע של נוקדנות 66916
סכל ושכל
רגע של נוקדנות 66917
קילס ו... קילס
רגע של נוקדנות 66941
פריאר ופריאר
ג'ובניק וג'ובניק
(טוב, אלו הפכו משמעות עם השנים, לא נחשב)
שם זין ולא שם זין
רגע של נוקדנות 66942
חבל על הזמן, ו- חבל על הזמן.
רגע של נוקדנות 74078
לכבוד פרשת השבוע החולף (לרוב העולם) או זו שלפניה (לדרדעים): שתום וסתום.
רגע של בורות 74081
מה זה דרדעים?
(זה לא קשור לגרגמל וכאלה, נכון?)
רגע של בורות 74091
דרדעים הם כת של תימנים בעלי מנהגים שונים ומשונים. לפני שבועיים, כשכל העולם קרא את פרשת ''קורח'', הם הוסיפו לה חצי מפרשת ''חוקת''. לפני שבוע הם קראו את החצי השני של ''חוקת'' ואת פרשת ''בלק''. אתמול, כשכל העולם קרא ''בלק'', הם קראו דווקא את ''פנחס''. אני נוהג לבקר בבתי כנסת שונים, ומכיוון שלפני שבוע הייתי אצל הדרדעים הללו, ואתמול הייתי בבית כנסת אחר, זכיתי לשמוע שני ''בלקים'' (פרשה נהדרת) ולהתחמק מ''פנחס'' המייגעת. כך גיליתי לראשונה (אין לי מושג איך לא ידעתי זאת עד עתה) ש''שתום'' הוא דווקא ההיפך מ''סתום''. ''שתום העין'' - פתוח העין.
תודה! 74095
דבר בעל התוספתות 74131
אוסיף מעט לדבריו של אשר בעניין הדרדעים:

אם איני טועה, מדובר בקבוצה שצמחה בתימן, בעיקבות איגרתו של הרמב"ם בסוף המאה ה12 (או תחילת ה13?). מה שהבדיל קבוצה זו מן השאר היתה גישתם הרציונליסטית לכתבי הקודש.
בניגוד לגישה הדרשנית של כמעט כל היהדות באותה תקופה (ועד היום), דוגלים הדרדעים בקבלת הפשט ביהדות ובמקרא ודחיית הדרש המיסטי, שהדביק ליהדות מיני כישופים וסיפורי מעשיות תוך ריקון הטקסט המקראי מתוכנו. משמעות שמם הוא "דור-דעה", שבא מן הנכונות להעמיד את הכתוב למבחן דעת בני הדור.

על החתום,
הנציגות המוכרת של העדה התימנית באייל
דבר בעל התוספתות 74247
אני זוכר במעומעם את הביטוי "חוכמת כלכול ודרדע" מאיפשהו בתנ"ך (אולי איוב?), כך שהשם נלקח מהתנ"ך, ו"דור-דעה" אינו אלא פרשנות לשם התנ"כי.
שלמה, לא איוב 74248
מלכים א, פרק ה' פסוק י"א http://www9.cc.huji.ac.il/snunit/kodesh/bible/mmlca0...
פרובוקציה... אוף טופיק .. 74249
כתוב שם ששלמה כותב לחירם מלך צור:"אתה ידעת את דויד אבי..." האם זה שופך אור חדש על טענותיה של יעל דיין בדבר נטיותיו המיניות של דויד?
לא יודע על תומך, אבל בטח לא סותר 74250
כתוב גם ''כי אוהב היה חירם לדויד, כל הימים''
שלמה, לא איוב 74423
תודה!
אגב, כאשר אני מנסה לתרגם בבבילון DARDA
הפירוש שלהם:
home of knowledge - ממילון של שמות תנ"כיים.
דבר בעל התוספתות 74712
אתה טועה בענין התאריך - התנועה נוסדה במאה ה-‏19, ע"י הרב יחיא קאפח, סבו של הרב יוסף קאפח, שנפטר לפני שלוש שנים (וכנס לזכרו יערך בבניני האומה ביום פטירת הרצל - כ' בתמוז).
הרב יחיא קאפח כתב ספר בשם "מלחמות ה"' שיצא בחריפות כנגד הקבלה בכלל והזוהר בפרט, וניסה להוכיח שיש בהם סממני עבודה זרה. כנגד ספר זה יצאו רבני תימן בספר נגדי בשם "אמונת ה"' שבו ניסו להפריך את טענותיו (ברשותי עותק של הספר). המחלוקת היתה קשה ביותר, ועל הרב קאפח הוטלו חרמות אלות נידויים ושמתות שונים, בהם תמכו גם חשובי רבני ארץ ישראל. היא נמשכה עד ימינו אלה. נראה שרק עתה, מנפטרו שני החשובים שברבני התימנים, הרב יוסף קאפח מזה והרב יוסף צובירי מזה, יש השלמה ופיוס.
דבר בעל התוספתות 74727
נדמה לי (אני זוכר משהו מאוד מעורפל) שפעם שמעתי הרצאה של פרופ' יהודה ניני שבו טען שהזרם הרציונליסטי ביהדות תימן התעורר במאה התשע עשרה כתוצאה ממפגש בין תרבותי בין האליטה הדתית התימנית לבין חוקרים יהודיים מאירופה שהיגיעו לתימן כחלק ממסעות המחקר האירופאים אל המזרח במאה התשע עשרה. והביאו את בשורת ההשכלה לתימן שהתרגמה שם לחזרה אל הרציונליזים של הרמב"ם.
הוא הזכיר את (יוסף ?) הלוי (ושוב אולי אני טועה בשם) כמזרחן בן המאה התשע עשרה שיצא במימון (הסורבון ?) לכמה מסעות מחקר שכאלה ובין היתר הגיע לתימן וכן לאתיופיה.
דבר בעל התוספתות 78094
אוף, רק עתה ראיתי שיש תגובות נוספות בענין הדרדעים.
למה אי אפשר לעשות שזה ישלח לי אימייל אם יש תגובה לאחר יותר מX ימים מן התגובה האחרונה בה צפיתי?

תודה לך ולאשר על התיקונים והתוספות. אכן, דבריו של פרופ' ניני (ידיד משפחה וותיק) הם החוט המקשר בין דבריי לאלו של אשר. הדרדעים אכן נוסדו כתנועה רק במאה ה19, לאחר שהמוצ'ילרו יוסף הלוי הצרפתי הביא לתימן את בשורת ההשכלה והרציונאליזם. חלקה של איגרת תימן בעניין זה לא ברור לגמרי. במשך כל מאות השנים מאז פירסומה, נילמדה היא בהערצה בקרב חלקים גדולים ביהדות תימן, אך נחוצה היתה דחיפה נוספת, בדמות ביקורו של יוסף הלוי, כדי שתקום תנועה שתנסה לאמץ חלקים מגישתו של הרמב"ם ליהדות ותקרא תיגר על היהדות הדרשנית.
דבר בעל התוספתות 78333
אתה רק חצי תימני. הנציגים האמיתיים והשלמים הם יפת ושרעבי.
כמה זה חצי מרבע? 78340
מה עם "גדליה רבע איש"?
אתה חצי צודק 78546
הכרזת הייצוג יצאה מטעם חציי, שעל טהרתו אין חולקים.
רגע של בורות קיצונית 74102
בר המיצוה שלי היה בפרשת בלק, במפטיר מתואר כיצד פנחס בן אהרון הכהן הורג שני אנשים, הרב שהכין אותי לא ממש הסביר לי את ההקשר וכיוון שיראתי מפניו לא שאלתי. יצא שקראתי תיאור די מזעזע מול קהל אנשים והם בתמורה זרקו עלי סוכריות.
שנתיים מאוחר יותר אזרתי אומץ אבל הרב מת בינתיים וכך יצא שאני עדיין לא יודע מדוע דקר פנחס בן אהרון הכהן את האישה בקבתה, בעסה.
רגע של בורות קיצונית 74109
על פי אחד המדרשים (לא זוכר איזה), פנחס שיפד את שניהם ביחד, ואז יצא לסיבוב במחנה כשהוא מניף את הרומח עליו תלויים השנים כשישליקים (או מוטב, שיפוד "גיד").
את זה הרב סיפר לך?
רגע של קנאות קיצונית 74110
גם אני לא יודעת למה המשוגע הזה רצח את המסכנה, אבל במקרה CNN היה שם ברגע הנכון, ותיעד את המאורע.
דיון 888
זאת היתה תגובה ציונית הולמת! 74137
רגע של קנאות קיצונית 81103
לטעון מחדש את כל הסיפור לצורך תמונה אחת?
הקישור לתמונה: http://www.haayal.co.il/images/888.jpg
וואלה. תודה! 81107
רגע של נוקדנות 66989
טעה ותעה נפטר ונפתר טפל ותפל.
רגע של נוקדנות 66998
האם בעית ט' ת' התעוררה רק כשזנחנו את ההגייה הספרדית (וגם היידישאית)?
רגע של נוקדנות 67004
אל תשאל אותי, אני נולדתי למציאות הזאת.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67072
זנחנו? כאילו כולנו ספרדים שהשתמדו ונטמעו בשיבוש האשכנזי? אצלי זה דווקא היה הפוך. למרות היות הורי ממוצא תימני ואשכנזי, בהתאמה, את ההפטרה עשיתי דווקא בנוסח ספרדי, שהוא לא זה ולא זה. אגב, מהו הנוסח הרשמי בבתי הכנסת של עדת האייל הקורא?
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67075
מעניין, גם אני זוכר שאת ההפטרה עשיתי בנוסח הספרדי, למרות ששני הורי אשכנזים. מי שלמדתי אצלו (שגם הוא היה אשכנזי) טען משהו בסגנון ''הגרסה הספרדית הרבה יותר יפה ופחות גלותית''.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67079
זה היה, פחות או יותר, הנימוק אצלנו! בעניין זה, לכל מעריצי ומוקירי זכרי, ניתן להשיג כתבה ישנה מ"זהו זה" בה אני מסביר עניין זה למראיין. קלטות אלה לא ניתנות להשיג בחנויות המובחרות, אך ניתן להזמינן בטלפון 13131313-800-1, או להשיגן בשאר החנויות ב40 שקל לקלטת (אלא אם דוד שלח אותך).
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67158
אז מה, לעת בחרות התחלת לקרוא רק חלקי הודעות )-:

כתבתי גם על הגיה ספרדית וגם אשכנזית. עד כמה שאני מבין, הספרדים מבליטה הבדלים בין א' ה' ע' או ח' כ' והאשכנזית בין ט' ת' או ת' דגושה. לא דברתי על נוסח קריאה אלא על הגיית האותיות האלו. כמה דוברי עברית מקפידים על שבס (שבת) מחוסן (מחותן)?
מודה ועוזב 67169
אכן נחפזתי לשפוך דם ולהטיל רפש. הנחתי שהמערכת האוטומטית של האייל מוחקת תשובות מוטעות ומיותרות ולכן לא הפעלתי אני שיקול דעת הולם לפני אישור התגובה. מתברר שגם לכאן הגיעה החובבנות.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67175
חלק מהמיזרחיים מבליטים גם הבדלים בין ת' לט'.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67236
נו, באמת. ההגיה הספרדית היא - לא פחות ולא יותר- העברית המודרנית שאנחנו מדברים היום. טוב, אולי קצת פחות ח' ו-ע'. אם כי אני חושבת שהם עדין קימים אם כי בצורה פחות מובהקת מאצל, למשל, עולה חדש מתימן. ההחלטה לדבר עברית בנגינה ספרדית היא מימי תחילת הישוב העברי (ותחית השפה העברית) פשוט מתוך החלטה ששורשיה אקדמים, הגורסת כי העיברית ה''ספרדית'' קרובה יותר בנגינתה לשפה העברית הקדומה, בימי התנ''ך.

היה לי העונג המפוקפק לשמוע תפילה בעברית בהגיה אשכנזית, אצל אנשים שאינם דוברי עברית (כאן בניו יורק) וההבדל בין זה לבין מה שישראלים מכירים כ''הגיה אשכנזית'' המדוברת בארץ (אצל אנשים שבסופו של דבר הרי כן נחשפו לעברית מודרנית), הוא הבדל של שמים וארץ. ובמילים אחרות - לא הבנתי אף מילה.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67252
ההבדלים בין ט' ו ת' בהגיה מזרחית הם אחרים. הת' נשראת לא שינוי אבל הט' נשמעת כאילו תקעו ע' גרונית מיד אחריה.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67315
''שופית הקוידש'' המדוברת בפי הקיצונים שבחרדים האשכנזים, היא בעצם העברית שלנו בכל מיני עיוותים פראיים. ביום-יום, כמובן, הם מדברים יידיש, ולא עברית. עברית משמשת רק לתפילה. מתרגלת דתיה שלי הדגימה לנו איך זה נשמע, והיה מאוד משעשע.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67947
לא "שופית הקוידש" אלא "שפת הקודש" או מוטב "לשון הקודש" (מבטאים: לושן, אך כותבים: לשון. את כל המילים העבריות כותבים ביידיש כמו בעברית).
לערנט זיך 67973
היום מדברים ביידיש רק הדתיים האשכנזים, לא רק הקיצונים שבהם. למשל בניו יורק ובלונדון אפשר לשמוע יידיש בשכונות הדתיות. העניין הוא שהיידיש נהפכה כיום רק לשפת תקשורת פונקצונלית ואיבדה את המרחב והעושר הגדול שהיה לה עד מלחמת העולם השניה. לפני כמה שנים נסעתי עם משפחתי לבקר בארכיון היידיש הגדול בעולם שנמצא באמהרסט מסצ'וסטס(*). המרכז שבנוי בצורה המזכירה בתים משטעטל אירופאי ישן מכיל אוסף של 1.5 מליון ספרים ביידיש, עיתונים, מגזינים, מכתבים מכונות דפוס ועוד.

רק מי שמתסתובב בין ערמות הספרים הממוינים או הממתינים למיון, יוכל להבין איזה עולם תרבותי-חילוני אבד בשואה. תרגומים לכל ספרות המופת העולמית, לפילוסופיה וספרי מדע. ספרות מקורית, בדיונות והגותית, ועיתונים יומיים. אף אחד לא טורח היום לתרגם שירה יוונית או מחזה שייקספירי ליידיש או לכתוב מחקר פסיכולוגי ביידיש. והיידיש משמשת רק לצרכי מו"מ של היומיום. עד כמה שאני מבין, שפת היידיש הצטמצמה גם בגלל שלדתיים אין צורך במעגלי השפה הספרותיים וההגותיים.

באתר של המרכז כתוב שהיידיש היא בת כ1000 שנים ושיש 18 שפות יהודיות שונות. ערב השואה דיברו ביידיש 11 מליון איש.
הרדיו הציבורי האמריקאי שידר סידרת תוכניות במסדרת פרויקט הנקרא "פרויקט הרדיו היידישאי" המספרות על תור הזהב היידישאי באמריקה. מסתבר שבשנים 1930-50 הרדיו שידר תוכניות יידיש מחוף לחוף, הכוללות מוסיקת פופ ו-סווינג, מחזות, סיפוקים דוקומנטרים ועוד.
(*)1. אפשר לחשוב מדוע מרכז כזה לא הוקם בישראל - מלחמת העברית, היחס לגלות, הזלזול בחשיבות שמירת נכסי תרבות.

2. הסיפור כיצד הוקם המרכז מעניין מאד. הכל התחיל בשגעון של סטודנט בן 23, אהרון לנסקי, שהחליט להציל כתבים ביידיש ואסף כ 70,000 ספרים.

3. אזור אמהרסט ממולץ לביקור לא רק לחובבי יידיש אלא לחובבי ספרות בכלל. המשוררת אמילי דיקנסון חיה ונקברה בעיירה והרזור כולו זרוע באסמי ענק שהוסבו למחסני ספרים משומשים ויד שניה.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67946
האם תוכל לפרט בנוגע ל"שרשים האקדמיים" של ההחלטה הזו?
דברים שמעתי בעבר 90281
אליעזר בן יהודה פנה להגיה הספרדית ולא לזו האשכנזית בעיקר מכיוון שזכה לשיתוף פעולה מצד הספרדים בירושלים ולחוסר שיתוף פעולה מצד האשכנזים.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67944
ככל הידוע לי, אין אשכנזים המבדילים בין ט' ובין ת' דגושה. ישנם ספרדים המבדילים בין ט' ובין ת'. כמעט ואין ספרדים המבדילים בין ת' דגושה ובין ת' רפויה.
אצל תימנים יש הבחנה בין שלושת העיצורים.
רגע של נוקדנות 67943
אה. חיפשנו שרשים בעלי משמעות הפוכה, פחות או יותר.
רגע של נוקדנות 67950
fission and fusion
שאלת הבהרה 66507
זה בדת *שלהם* או בדת *בכלל*? כי לפי התיאור שלך, יש גם סתירה בין יהדות ודמוקרטיה, או בין נצרות קתולית ודמוקרטיה. אני מסכים אתך שיש בעיה קשה בתפר בין פנאטיות דתית לדמוקרטיה (הרי אנחנו מתמודים עם אותה בעיה אצלנו), אבל להכליל את כל הערבים כפנאטים דתיים זה קצת לא מדויק, אתה לא חושב? בחברה הפלסטינית יש מגמות של חילון ומולן מגמות של התעוררות דתית, ועלינו לעודד את מגמות החילון באמצעות הצגת היתרונות של אורח חיים זה (השכלה, מדע, קידמה). במקום זה אנחנו סודרים את האוניברסיטאות ומורידים את רמת החיים. אנחנו תורמים לכך שלא תהיה דמוקרטיה בשטחים (ובכך אני מסכים עם יובל רבינוביץ', גם אם איני מסכים עם הפתרון האלטרנטיבי שהנ"ל הציע)
שאלת הבהרה 66531
זה בעיה בהרבה דתות שאני מכיר. כמובן שאפשר לדמיין בקלות דת שלא תנגוד את הדמוקרטיה בשום צורה. אבל זו תהיה דת מוזרה למדי - פלורליסטית, שאינה מייחסת שום עליונות מוסרית לעצמה.
בעצם, כשחושבים על זה - דווקא יהיה די קשה לדמיין דת כזו.

קיים במדע המדינה מושג שנקרא ''תרבות פוליטית'' - האם התרבות המקובלת במקום כלשהו היא תרבות ''משחקית'', כלומר נוטה לדמוקרטיה, או שמא אוטוריטארית, או אולי סתם פרוכיאלית - כלומר, האנשים נוטים להסתגר בקהילות הקטנות שלהם בלי להתייחס יותר מידי לשלטון המרכזי.
תרבות פוליטית יכולה להשתנות, אבל זה לא דבר פשוט. הדמוקרטיה היא מן המשטרים הקשים ביותר ליצירה, משום שהוא נותן בידי מתנגדיו כוח אדיר לבטל אותה, לפחות בשלבים הראשונים להקמתה. מאוחר יותר, כשמוסדות חינוך וחיברות כבר מבוססים היטב, יותר קשה להפילה מבפנים.
הבעיה עם האוניברסיטאות בפלסטין היא שהן לא כל כך נוטות לדמוקרטיה, ונדמה שהן יותר עסוקות בהטפה לאלימות כנגד ישראל...
דת ומנטליות 66554
אפשר להראות שזו לא רק הדת, שהרי מדובר גם בחילוניים. כמו כן, דת זו, ככל דת, לבשה ופשטה צורות במשך ההסטוריה, מסיבות שונות ומשונות. היו תקופות בה היתה דת שנקראה האיסלאם שהיתה הומניסטית ושוחרת ידע והיו תקופות אלימות ומסתגרות, של דת עם אותו שם, הכל על פי מצוות הדת. הדת אינה יצור תאורטי סטאטי, כפי שנוהיה רוצים היו לחשוב. בסופו של דבר, היא משפיעה ומושפעת ע''י רוח הזמן, ע''י המנטליות של האוחזים בה. אי אפשר לתלות רק בדת את כל חוליי החברה המוסלמית. גם ליקויים הנראים כתוצאה ישירה מן האיסלאם, בעצם הוכנסו אליו - למשל כדי לענות על צורכי שליטים, בעלים, ראשי חמולות ועוד. הבעייה היא הרבה יותר עמוקה מן הדת, הבעייה היא המנטליות שמזינה את הדת.

אך יש כאן גם נקודה של אור. יבוא יום ושוכני עולם אפל זה יחפצו לפרוץ את המסגרות שכבלוהום עד כה ולזכות בחופש, ברווחה ובשגשוג המגיעים לכל קבוצה אנושית. עצם קישור הרע אל אובייקט אחד - הדת, בו ניתן (לכאורה) לתלות את מירב החוליים, ועל פיו לזהותם, עשוי להציב את התנקזות רוב הפסול אל הדת - כמועילה. הרי אנו אוהבים לתלות כמה שיותר בכמה שפחות ולשפוך את התינוק יחד עם ה(שכחתי פתאום איך הביטוי מסתיים, נדמה לי ''מים'').
לא השכלה אלא חינוך 65853
חינוך = שטיפת מוח?
אכן חיוך 65852
אם כך, נראה שכל שנותר לנו הוא להתחיל להתרגל לטעמם של מי הים של עזה.
אכן חיוך 65861
כל מלחמה נגמרה במשא ומתן?
על מלחמת העולם השניה לא לימדו אותכם בקורס (גרמניה נכנעה ללא תנאי ומנהיגיה הועמדו לדין)?
על מלחמת העצמאות הישראלית?
על מלחמות נפוליאון?
אכן חיוך 65909
כרמית היקרה,
קראתי את הדברים המפורטים בכל תגובותייך והתרשמתי עמוקות מן הכוונות הטובות והכנות. עדיין, אם את ראש ממשלת ישראל, היום (15.4.02), מה את עושה כדי להפסיק את הקטל ההדדי, בצפון ובמרכז?
To Everyone 66094
I have a lot to say and answers to everyone but right now I am in a vacation abroad and will be here for the next two weeks. I would not bother you with English, so will have to have a pause in the discussion...
Happy Yom Haatzmaut to everyone.
צר לי, אבל 65910
מלחמה היא לא אקט מטופש ובלתי יעיל בעליל.
גם אם כל מלחמה הסתיימה בסופו של דבר במשא ומתן ובפתרון מדיני כלשהו (מה שלא מדויק), הרי מלחמה, (כמעט כמו סכסוכי עבודה), במבט קר וציני (כלומר, של מי שלא נדרש לשלם את החשבון), היא אמצעי להשיג יתרונות במשא ומתן, כלי לבדיקת גבולות ו''קוים אדומים'' (של שני הצדדים, גם שלך וגם של היריב). מה ש''לא יעלה על הדעת'' בטרם מלחמה, הסכמים שלא נחתום עליהם בשום אופן,מה שהוא ''יהרג ולא יעבור'', הופכים לאחר שהורגים ונהרגים, ל''הישגים מדהימים''.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים