בתשובה ליהונתן בר, 05/06/13 22:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם לקבע לא קרבי. כמובן שבניגוד למילואים אין בונוס על אבט''שים ואין שום הבדל לעומת מצב רגיל (ואין מעביד שיכול לעשות צרות). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא נראה לי שהבנתי למה התכוונת. אני רואה באבט''שים של חיילי סדיר שיפור משמעותי על פני שירות מילואים - כיוון שהמילואים תמיד מגיעים בזמן לא נח, תמיד יש מעסיק לא מרוצה (או שאתה עצמאי, ואז המצב עוד יותר גרוע). בקיצור, בפן הזה לפחות של ''חוק שעות עבודה ומנוחה'', מצב הסדירניקים רק טוב יותר משל האזרחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מדברים פה על קבע, כן? לאנשי קבע מהסוג שיוצא הבייתה כל יום, אבט"שים הם גם תמיד בזמן לא נוח. ושוב אני חוזר: ברגע שתרצה להעביר את הלא-קרביים למסגרת שבה הם עובדים עד גיל 67, תצטרך להשוות אותם לשאר העובדים גם מבחינות אחרות - ובמילים אחרות, להפוך אותם לאזרחים עובדי צה"ל.* | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לאנשי הקבע יתרון שאין לרוב העובדים במשק: מקום עבודה יציב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יציב, בגיל 45 הם מפוטרים! (לא ברצינות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות מבעבר, אבל את עושה פה את הטעות של להסיק מהמצב הקיים למצב שונה רדיקלית (להלן, פרישה בגיל 67) ולהניח ששום דבר לא ישתנה חוץ מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסק הוא לא בהכרח מהמצב הקיים למצב שונה רדיקלית (להלן, פרישה בגיל 67), אלא מההשוואה למועסקים אחרים ע"י המדינה, שגם הם פורשים בגיל 67. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כפי שציינתי, יש עוד כמה הבדלים בין עובדי מדינה לאנשי צבא קבע, ולא רק גיל הפרישה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד לאבט"שים (ממה שזכור לי שבוע-שבועיים בשנה), עניין חוסר התגמול על שעות נוספות בקבע הוא ההפרש הכלכלי האמיתי. מעבר לזה, אני יכול לומר לזכות השכר הגלובלי בצה"ל, שהוא המקום היחיד שהכרתי שבו אכן השכר הגלובלי עובד לשני הכיוונים - ז"א שאתה לא תקבל תגמול על שעות נוספות, אבל מצד שני אם תאלץ להחסיר שעות עבודה בחודש/שבוע/יום מסוים, אף אחד לא ידרוש ממך להחזיר אותם בימים אחרים. בניגוד למה שקוראים משכורת גלובלית במשק הפרטי, שם היא "גלובלית" - קרי לא תלוית שעות - רק כאשר אתה עושה יותר שעות, ולא פחות. שזה העיוות האמיתי בשיטה הזאת. (ובמאמר מוסגר כל ענין אי-התשלום על שעות נוספות שהפך מקובל הוא לטעמי מעמודי היסוד של הנורמות המעוותות של שוק העבודה, אם לא החטא הקדמון שלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת. במקור, המטרה של חוק שעות עבודה ומנוחה הוא שלא כל חייו של עובד יסבבו סביב העבודה, שהיה וצריך לבצע עבודה מעבר לשעות הקבועות - זה יעלה למעביד יותר ואז: א. המעביד יחשוב פעמיים אם באמת צריך את זה, או שמא העבודה יכולה לחכות למחר. ב. העובד יפוצה על הזמן הנוסף שעבד. המצב הקיים היום הוא שבמקומות עבודה רבים מחזיקים בפחות עובדים מכפי שעומס העבודה הקבוע דורש, או שקובעים לוחות זמנים מתוך הנחה שהעובדים ישארו שעות נוספות וסופ"שים, במקום להביא עובדים נוספים. לו המעבידים היו צריכים לשלם, הם היו שוכרים עובדים נוספים או קובעים מלכתחילה לוחות זמנים הגיוניים לכוח האדם שעומד לרשות החברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כשאתה חייל הרבה יותר קל לסדר את האבט"שים כך שיתאימו לעבודה שלך. ככה זה כשהאבט"שים בצה"ל ואתה משרת בצה"ל. באזרחות הבוס שלך לא יכול להתקשר למשרד הרלוונטי ולסדר את העניינים. ולמה צריך להפוך אותם לאזרחים עובדי צה"ל? מה שתצטרך כדי להשאיר אותם בתפקיד עד גיל 67, הוא לתת לשפר את תנאי העבודה עד אשר תמלא את המכסות הדרושות - ותו לא. האם תוכל לעשות זאת רק לאחר שתהפוך אותם לאזרחים עובדי צה"ל? לא יודע, אבל זה בהחלט לא מחוייב המציאות. יכול להיות ששינויים קטנים הרבה יותר יספיקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי האבט"שים - זה תיאורטית נכון, אבל מעשית קצת פחות. ושוב, לאנשי קבע זה עניין אחר. ולמה *צריך*? כי המצב כרגע הוא שאנשי קבע נבדלים בכמה עניינים מאזרחים, למשל: 1. גיל הפרישה. 2. מוחרגים מחוק שעות עבודה ומנוחה, באופן גורף ובכל תפקיד.שום שעות נוספות. 3. מודל קידום פירמדילי (אין לך תקן גבוה יותר? עוף הביתה או שלא תקבל העלאת שכר). 4. משמעת צבאית (כן, גם לג'ובניקים יש כמה משמעויות מזה. במיוחד הכפיפות החוקית למערכת מקבילה). 5. במקצועות רבים, משכורת נמוכה מהמקביל באזרחות. מה שאתה רוצה לעשות הוא: לקחת מהם את היתרון שב-1. להשאיר להם את כל החסרונות שב-2 ו-3 ו-4 ו-5, ולהניח שבכל-זאת כל הדרושים יישארו. לא קונה. "שיפור תנאי העבודה" הזה לא יכול לקרות כל זמן שפקודות הצבא הקיימות בתוקף, וגם לא תוכל להשוות אותם חלקית לעובדים במשק ואז להימנע מלהשוות את כל שאר התנאים בטיעון שזה צבא פה. השינויים הדרושים הם כאלה שפשוט הופכים את העסקת אנשי קבע לא-קרביים לבעייתית, ולכן תצטרך להחליף אותם באזרחים עובדי צה"ל. וזה אפשרי בחלק מהמקצועות, אולם בוודאי לא בכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי להזכיר שחוק שעות העבודה והמנוחה לא חל על עוד כמה אנשים (למשל, שוטרים), לרוב העובדים בשוק (ובוודאי לשוטרים) יש מודל קידום פירמדילי, משמעת צבאית יש גם לשוטרים, והמשכורות של שוטרים הן לא ממש גבוהות. ובכל זאת, משום מה, גיל הפרישה של שוטרים הוא קצת יותר גבוה מאנשי קבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומנגד, אתה רואה איזה כוח אדם משובח מושכת משטרת ישראל. וככה בדיוק היא גם מתפקדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוח האדם שמשטרת ישראל מושכת הוא לא איכותי פחות1 מכוח האדם ששירות הקבע בצה"ל מושך2. 1 בלשון המעטה. 2 אין לראות בהצהרה זאת בדל של הערכה לאיכות כח האדם שמשטרת ישראל מושכת.3 3 אם זה לא מובן מאליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכנה להסכים שהשקפתי עשויה להיות פרי ניסיוני הצר. עם זאת, תן דעתך. רוב אנשי הקבע בצה''ל, למיטב ידיעתי, נמצאים בתפקידים פיקודיים. חלק ניכר מהשוטרים - חפש''ים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגדים נמצאים ב"תפקיד פיקודי"? תני דעתך שרוב השוטרים היו אנשי קבע... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגדים שאחראים על אנשים אחרים (למשל, קבוצה של חיילי חובה) - כן. יש לך סימוכין לנתון הזה? ________________ אני מקווה שהוא לא כולל שוטרים שהיו קצינים בצה"ל והיו חתומים לקבע ראשון ואח"כ השתחררו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בהייטק החוק הנ''ל לא חל בדרך כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על רובם הוא חל (חוץ מאלה ש"עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי;" או ש"עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם."). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא סיפרו לך, אבל לאחרונה1 ההגדרות שציינת (בייחוד הראשונה), חלות - או 'מוחלות' על כולם, החל מתכנתים שזה עתה סיימו את לימודיהם. ואם אתה לא מבין איך זה עובר את מבחן בג"ץ, כמוך כמוני. 1 ז"א בעשר השנים האחרונות במקרה הטוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה מתבלבל. איזה סעיף בחוק שעות העבודה והמנוחה נראה לך שלא חל על רוב עובדי ההיי טק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסעיף שבו על שעות נוספות מעבר למוגדר כ"שעות עבודה" של משרה מלאה, מגיע תגמול. (סעיף 16 בשבילך, אדוני עורך הדין הנכבד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עורך דין, אבל כן עובד בהיי טק כבר יותר מעשור. החוק אומר: "הועבד עובד שעות נוספות, ישלם לו המעביד בעד שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום שכר עבודה לא פחות מ- ¼1 מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ- ½1 מהשכר הרגיל." בהנחה שאתה עובד 10 שעות ביום מדובר על שעתיים של "שעות נוספות", שזה אומר שצריך לשלם לך 32% "שעות נוספות", או, במילים אחרות, אם המשכורת ברוטו שלך היא 100 שקל אז 78 שקל הם "משכורת רגילה" ו-23 הם "שעות נוספות". בכל מקומות העבודה בהם עבדתי היה כתוב במפורש בחוזה שאני מקבל X שקלים שמתוכם Z% הם בעבור שעות נוספות, ככה שלפחות במקומות בהם עבדתי החוק נשמר לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, זה סוג של תעלול של השנים האחרונות, שהוכנס על מנת להימנע מתביעות. אבל זוהי סוג של הונאה, שמאפשרת תשלום משכורת גלובלית (שהרי המשכורת שלך קבועה על השקל גם אם חודש אחד תעשה 0 שעות נוספות, חודש אחר תעשה את ה-Z% המוגדרים, וחודש אחר תעשה 3xZ שעות נוספות כי היה לחץ.) תוך הצהרה פיקטיבית על שעות נוספות על מנת להסוות את העובדה, שבעצם לא משלמים לך אותן. אלא אם המעסיק שלך אוסר עליך להישאר מעבר ל-10 שעות ביום (יה, רייט), העניין הזה לא מחזיק מים לדעתי. המהלך ההיסטורי שאני מכיר הוא: תשלום שעות נוספות ---> לא נוח למעסיקים, אז נגדיר את כולם משרות אמון ונשלם גלובלי ---> מישהו בעיתון תבע אחרי שפוטר וקיבל שעות נוספות רטרואקטיבית, אז נחתים את העובד על 'שעות נוספות קבועות' ונצהיר עליהן כחלק מהמשכורת. (לא) מיותר אולי לציין שמי שעבר באותו מקום עבודה מחוזה גלובלי (שלב 2) לחוזה השעות הנוספות (שלב 3), לא קיבל אפילו שקל אחד נוסף במשכורתו, אלא פשוט חתם על חוזה חדש שכלל את הסעיף שלך, בשקלול המספרים שיצא באופן מקרי לחלוטין זהה למשכורתו הקודמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות במקום העבודה הנוכחי שלי ובמקום העבודה הקודם זה ממש לא תעלול: על כל שעה מעבר לשעות הנוספות הגלובליות (20% מעבר ל-9 שעות 6 דקות ליום עבודה כפול מספר ימי העבודה בחודש הרלוונטי, כלומר בחודש עם 22 ימי עבודה מדובר בכ-40 שעות נוספות בחודש) משלמים תשלום נוסף. במקום העבודה הנוכחי שלי חריגה מהשעות הנוספות ה"רגילות" מחייבת אישור של מנהל בכיר. מנסיון אישי, לא מדובר באות מתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אני שמח לראות שאנחנו מסכימים שלגבי לשון החוק (אולי להבדיל מרוחו) תגובה 616434 נכונה. אני לא יודע מה זה השנים האחרונות, הפעם הראשונה שאני חתמתי על חוזה כזה היתה לפני יותר מ-15 שנים. אולי אז זה היה חדש... לא עשיתי סקר שוק, מאז לא נתקלתי בחברה שמציעה חוזה שלא מכיל סעיף כזה (מה שיותר חשוב, לדעתי, הוא שעל ה"שעות נוספות" לא תמיד משלמים זכויות סוציאליות). לגבי רוח החוק, אני חושב שהחוק חוקק על מנת להגן על עובדים חלשים, עובדי בניין, עובדים בקו ייצור, עובדים במתפרות, קופאיות... לא עובדים שיושבים כל היום במשרד ממוזג עם גישה חופשית לאינטנט, ארוחות שחיתות ורכב חברה. מה היה קורה אילו בית המשפט היה מחליט שהתרגיל הזה לא חוקי? בו ניקח לדוגמא את יורם, מהנדס תוכנה שעובד בחברת JCN היום. יורם עובד 9 שעות יומיות (בממוצע), מרוויח 20 אלף שקל בחודש ומייצר ל-JCN 25 אלף שקל בחודש ממוצע. עכשיו חוקקו חוק חדש, ו-JCN חייב לשלם ליורם על שעות נוספות, אז JCN בודקים ומגלים שבינואר יורם עבד 24 ימים, ב-15 הוא עבד 8 שעות וב-5 הוא עבד 12 שעות וב-4 ימים הוא עבד 9 שעות. סה"כ תוספת של 8.5 שעות או תוספת של 15% (?). התוצרת שלו נשארה זהה, 25,000 שקל. ל-JCN יש שתי אפשרויות, לשלם ליותם 23,000 שקל ולהקטין את הרווח שלהם ב60%, או להקטין את תשלום הבסיס של יותר בהתאם ככה שהרווח שלהם ישאר זהה. שלוש ניחושים מה הם יעשו? ככה שבסופו של דבר, אם רוח החוק תכול על עובדי היי טק כמו שאתה מבין, הם לא ירוויחו אגורה אחת יותר. חמור מזה, עכשיו הם יראו את הבית פחות (כי אם אתה תרוויח עוד תוספת של 50% על כל שעה נוספת, למה למהר ללכת הביתה?), המעסיקים שלהם ירוויחו פחות (כי לעובדים שמקבלים כסף ביחס ישיר לשעות העבודה שלהם אי אינטרס לעבוד ביעילות) והמרוויחים העיקריים יהיו (כרגיל) עורכי הדין ורואי החשבון שיקבלו הרבה כסף רק על מנת לאזן את הספרים בסוף כל חודש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה משלם לעובדים 50% על כל שעה נוספת, אתה תדאג לזה שהם לא ישארו שעה אחת נוספת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעסיקים רוצים להגדיל את הרווח לא להקטין את ההוצאות. אם הדאגה שהם לא ישארו שעה נוספת תעלה לי יותר מהתוספת של 50% אני לא אעשה כלום. בסוף היום הוא ילך הביתה (או שאני אפטר אותו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחילופין, אתה עשוי לגלות אחד או יותר מהגילויים הבאים: 1. אם יקצצו לעובדים את שעת הישיבה בבוקר לקפה והשעה וחצי לארוחת הצהריים (אני לא אומרת שבכל מקום זה ככה), הם יספיקו להכניס את עבודת יומם במה שמוגדר "יום עבודה". 2. שאם אתה נזקק לשלם להם 50% תוספת דרך קבע, משמע שמצבת העובדים אינה מספיקה לעבודה הדרושה, וצריך לשכור עובדים נוספים. גם ישתלם לך לעשות כן. 3. שדוגרי, לא יקרה כלום אם יקצו שבועיים נוספים לסקג'ואל, כך שהעבודה תתבצע בזמן העבודה הסטנדרטי. 4. שאפשר להעריך את הסקג'ואלים לפי 8.5 שעות העבודה ליום כפול מספר העובדים המוקצים לפרוייקט, ולא לפי 12שעות עבודה ליום כפול מספר העובדים. ושאפשר לא להניח מראש שהעובדים יעבדו גם בשישי ושבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שהבנתי. את חושבת שמקום העבודה צריך לשלם לעובדים יותר כסף תמורת פחות עבודה? אני לגמרי בעד. רק תסבירי לי מאיפה יבוא הכסף ואיך זה קשור למה שכתבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני מעוניינת שמקום עבודה ישלם לעובדים את שכרם בלי קונצים1. שכר עבודה על משרה מלאה הוא השכר שיוסכם בין העובד למעביד. והשעות הנוספות - כמחוייב בחוק. הכסף על השעות הנוספות יבוא מהתועלת המתקבלת מהשעות הנוספות. ואם אין כזו - כנראה שלא צריך את אותן השעות הנוספות. 1 ובלי טריקים מלוכלכים שמטרתם להוריד את סכום ההפרשות לפנסיה ואת דמי הפיטורין והאבטלה, היה ויהיו פיטורין, במיוחד כשלא מדובר בשכר של הייטק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יורם1 עובד 9 שעות ביום ממוצע, 24 ימים בחודש ומקבל 20 אלף שקל. זה שכר העבודה שלו. בלי קונצים. השכר עליו הוא הסכים עם המעסיק. השכר אותו התחייב המעסיק לשלם בחוזה עליו חתמו שניהם. הכל היה גלוי בעת חתימת החוזה, ושניהם יכולים להפסיק את החוזה בכל רגע נתון (בהתראה הוגנת). הכל כמחויב בחוק (כרוחו וכלשונו) ויותר. מה בדיוק את רוצה שישתנה (ולמה)? 1 תגובה 616445 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה 24? למיטב ידיעתי יש כ-22 ימים בחודש. יורם שלך עובד 9 שעות ביום בממוצע. זה אומר שיורם לא עובד שעות נוספות. אם יש - כנראה שמתקזזים עליהן ביום אחר. ואכן זה מצב תקין. יש לי הרושם משוכנע שבאמת משלמים לך על השעות הנוספות על סמך הסעיף ההוא שמגדיר חלק ממשכורתך כ"שעות נוספות" משום שמשכורתך כאיש הייטק גבוהה, ולכן גם אם מנכים חלק משכרך השעתי וההשלמה נקראת "שעות נוספות", זה נחשב כששכר גבוה למדי. האם היית סבור כך לו היית עושה חישוב ומגלה ששכרך השעתי לאחר הפיצול הוא 25 שקלים לשעה? כי במקצועות אחרים גם קיימים חוזים מסוג זה, רק שהשכר אינו שכר הייטק. הבה ניקח את דפנה. דפנה היא מזכירה. היא לא משתכרת 20 אלף, היא משתכרת 6.5 אלף. זה השכר שהיא והמעביד סיכמו עליו כשכר ל"משרה מלאה". אבל בחוזה העבודה של דפנה כתוב, ששכרה מורכב ממשכורת בסיס של 4.5 ועוד תוספת של 2,000. ה-2,000 הם כביכול ל"שעות נוספות". שכר העבודה המקובל במקצוע של דפנה עד לפני כמה שנים היה 6.5 אלף. זה לא שהיא משתכרת שכר עבודה יותר גבוה לכבוד השעות הנוספות הללו. אבל לפני כמה שנים, פתאום מקומות עבודה התחילו להכניס את הפיצול. אז דפנה והמעביד סיכמו על שכר שעתי של 34 ש"ח, אבל הפיצול הוריד אותו ל-27 ש"ח. הפרשות הפנסיה ודמי האבטלה של דפנה יגזרו מ-27 לשעה. והחוזה מאפשר למעביד להעסיק את דפנה עוד שעתיים וחצי *מדי יום* מבלי לשלם שקל נוסף. הכל היה גלוי בעת חתימת החוזה, ושניהם יכולים להפסיק את החוזה בכל רגע נתון - אבל מרגע שנוהל מסויים הופך לנורמה, הוא מופיע ברוב מקומות העבודה. אם זה הנוהג לא רק בCNJ אלא גם בFLN וגם אצל אחים מזרחי - מהנדסים ואצל מוסינזון את בנבנישתי רואי חשבון - זה לא שיש לדפנה יותר מדי ברירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חודשים עם 24 ימים ויש עם 20 ימים (או שלא, סתם בחרתי מספרים). אם מחשבים לאחור ומגלים שמשכורת הבסיס של דפנה נמוכה משכר המינימום אז זאת עבירה על החוק. לא חוק שעות העבודה והמנוחה אלא חוק שכר המינימום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכרה אינו נמוך מהמינימום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עורך דין, אבל למיטב הבנתי זה חוקי. עדיין לא ברור לי מה את (אתם?) רוצה שיקרה? שיעלו את שכר המינימום? שישנו את חוק שעות העבודה והמנוחה באופן שיגדיל את התשלום לשעות נוספות? שישנו את חוק שעות העבודה והמנוחה באופן שימנע שעות נוספות באופן מוחלט? שישנו את חוק שעות העבודה והמנוחה באופן שימנע ממעסיקים לשלם לעובדם שכר עבור שעות נוספות שהם לא עבדו? לשנות את החוק על מנת למנוע ממעסיקים לשלם משכורות גלובליות ולחייב אותם לשלם רק לפי שעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אנחנו (אני, לפחות) רוצים רק שיקיימו את חוק שעות העבודה והמנוחה. החוק דהיום לא מתקיים במקומות רבים. והא ראיה - מודעות "דרוש עובד למשרה מלאה 10 שעות". "דרוש מנהל עבודה למשרה מלאה - 10 שעות ביום, שישה ימים בשבוע" (תהה סמוך ובטוח שגם הפועלים עובדים את השעות האלה). אם זו העבודה על בסיס קבוע, לא משלמים שעות נוספות. למשק כולו תצמח תועלת מזה. אם באמת יש צורך בשעות הנוספות, או שהעובדים ירוויחו יותר, או שישכרו עובדים נוספים לבצע את העבודה. התוצאה - אבטלה קטנה, ואנשים יראו יותר את הבית ואת ילדיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ביננו קצר רציני. החוק מתקיים. נקודה. מעסיק מסויים רוצה להעסיק עובד במשרה של 10 שעות ביממה. למה? כי בא לא. החוק לא אוסר עליו לרצות בזה, כל מה שהחוק אומר הוא שאם זה מה שהוא רוצה, שישלם לעובד תוספת של 25% על כל שעה מעבר לשמונה השעות הראשונות. בגלל שהמעביד יודע מראש שזה מספר השעות שהוא רוצה שהעובד הפוטנציאלי יעבוד בו, הוא מודיע לעובד מראש (ועוד במודעה) שזה מה שהוא דורש, וזאת התמורה שהוא נותן (ויותר מזה). זה חוקי למהדרין. אני עדיין (פעם שלישית שאני שואל) לא מבין מה את רוצה שיהיה? שהחוק יאסור על המעביד לפרסם מודעה כזאת? שהוא יאסור עליו להעסיק עובדים יותר מ-8 שעות ביום (גם תמורת תוספת תשלום)? לפני שאני אצליח להבין איך זה יועיל למשק, תנסי להסביר לי מה זה ה"זה" שמציק לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אסור ליורם לעבור את הממוצע הזה זה עשוי לעבוד1. כידוע, כל הרעיון פה הוא שיורם יעבור את הממוצע הזה ככל שנדרש, בלי לקבל גרוש נוסף כשזה קורה. וכמו שאמרתי זה בדיוק נגד רוחו של החוק, שמטרתו היא א. להגביל את מספר שעות העבודה השבועיות של העובד2 ו-ב. שאדם לא יעבוד שום שעת עבודה בחינם. אגב, אני לא ראיתי בשום מקום בחוק את המילה 'ממוצע'. אין דבר כזה, אדם מקבל משכורת עבור השעות בהן הוא עובד, נקודה. עובד יותר, מקבל יותר, עובד פחות, מקבל פחות. אין דבר כזה משכורת עבור ממוצע השעות (ובצדק). 1 זה אכן היה (אולי עדיין המצב) בחלק מהחברות הותיקות כמו תעשייה אוירית, שבהן חל איסור מפורש לקחת שעות נוספות ללא אישורים ספציפיים הראש בכל חודש. לא מיותר כנראה לציין שזה איננו המצב בחברות ההייטק. 2 כן, אני יודע שזה נשמע מוזר, וכמובן שזה נוגד את האינטרס הבסיסי של המעסיק. בדיוק בשביל זה המציאו את החוק הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הדיל בהייטק: מקבלים שכר גלובלי גבוה, ועובדים כמה שצריך בלי לספור שעות. עובדתית - בפועל - בשורה התחתונה - זה דיל מאד משתלם כלכלית לעובדים בענף, וזה לא משנה איך תהפוך את המספרים. ואגב, זו *בדיוק* רוח החוק. ההחרגה של "משרת אמון" נועדה למנוע מצב אבסרודי בו מנכ"ל טבע מחייב את החברה על שעות נוספות כי הוא עבד 10 שעות באותו היום. ברור למחוקק שעובדים כאלה לא זקוקים להגנה מצד אחד, וכי משרות בעלות אופי כזה עשויה לדרוש עבודה מסביב לשעון מצד שני. הטענה שעובד שמרוויח 30 אש"ח לחודש, מחזיקים עבורו מסזיסט בחדר הסמוך, וארוחות הצהריים שלו מבושלת על ידי שף-סלב - הוא דמות העובד שעמדה מאחורי "חוק שעות העבודה והמנוחה" - מופרכת לחלוטין. זו פרספקטיבה מעוותת. אם כבר אתה מחפש עובדי צווארון לבן שמנוצלים בציניות קשה, אתה יכול לנסות בקרב עורכי הדין. אבל עזוב'תך ממתכנתים, הם מסתדרים נהדר בלי הסוציאליזם שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הידוע לי ומוזמנים החברים שבכאן לשפוך אור1, אין הבדל של ממש במשכורות בין מקום עבודה שמנהיג שעות עבודה ארוכות דרך קבע לבין מקום שעובדים בו 9 שעות ביום או מקזזים את השעות הנוספות עם הימים הבאים לפי הצורך. מתכנתים משתכרים הרבה כי מתכנתים משתכרים הרבה. כי בחברות האחרות משלמים ככה. כי יש הרבה חברות כאלה בשוק. כי בחו"ל משלמים משכורת גבוהה. כי התקבע בציבור שמתכנתים משתכרים הרבה, אז אין עוררין על זה2. וזה מנותק לגמרי מכמות שעות העבודה. 1 אאל"ט easy עובד במקום עבודה שקיבל את דרישותיו באשר לשעות העבודה. 2 ואני יכולה להעיד, שאותם האנשים שקיבלו מבלי לצייץ את דרישותיו של המתכנת לקבל 200 ש"ח לשעה, התקשו עד מאוד לקבל את ה-100 לשעה שאני דרשתי, בהצעת מחיר משותפת. וזה, כשהמוצר ימכר בגלל איך שהוא נראה, כי הקונה לא יודע במעמד הקניה איך הוא מתפקד. 200 ש"ח לשעה זה סביר למתכנת. הבן של זה מתכנת והוא מרוויח גבוה, והבן של ההיא מתכנת ומרוויח הרבה. אבל 100 שעה לעיצוב? מה זאת אומרת? היתה לנו גרפיקאית אין-האוס והיא קיבלה 30 ש"ח לשעה. למה את לא יכולה להסתפק ב-30 ש"ח לשעה? העובדה שהגברת שעבדה אצלם אין-האוס קיבלה גם הפרשות לפנסיה בנוסף לשכר, ושילמו עליה את חלק המעסיק בביטוח הלאומי, ובכלל עבדה שם קבוע ולא שכרו אותה לפרוייקט ושיש הבדל גדול בשכר אם אתה מזמין פרוייקט מאדם או מעסיק אותו קבוע - נבצרה מבינתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 מה את משווה למה? האם ה־200 ש"ח לשעה הם ממשכורת חודשית או תשלום לפרילנסר? ר' גם מי שהחליט שלא משתלם לו להיות עצמאי. הוא סיפר יותר מאוחר שפעם אחת כאשר הוא דן עם לקוח על המחיר הנדרש, הוא הציג ללקוח תחשיב דומה שהראה כמה הוא צריך להרוויח כדי להגיע למשכורת חודשית צפויה כדי להמחיש לו את ההבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 מתשלום לפרילנסר. למעשה, אני פשוט משווה את הנכונות לשלם למפתח מול הנכונות לשלם למעצב, שהוא מנותק לגמרי מהתועלת בפועל[א], לכמות האנשים שיכולה לבצע את העבודה, או אפילו להגיון אם ברצונך להוריד את התמחור: נקל להוריד 50 שקל למי שמרוויח 200 מאשר להוריד 50 למי שמרוויח 100 (הם, למעשה, רצו להוריד 70). והמהלך ההגיוני באמת היה לבקש משנינו להתגמש במחיר. כל זה נבע מהעובדה הבסיסית: למזמיני העבודה בנים מפתחים, הם יודעים כמה הם מרוויחים, ולכן זה נשמע להם הגיוני. פשוט התקבע שמפתח מרוויח כך וכך, ולכן השכר בחברות ההייטק הוא כך וכך. וזה במנותק לגמרי משעות נוספות, כן או לא וכמה. [א] במוצר מהסוג דנן, אם עובדים עליו 2 אנשים, לשניהם תרומה שווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכר המתכנתים נקבע על ידי חוקי הביקוש וההצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לגמרי משוכנעת. משום ששכר המתכנת גבוה תמיד (נאמר ביחס לשכר המעצב כשהם עובדים ביחד), גם כשיש טריליון מתכנתים שיכולים לעשות את העבודה (ויש המון מתכנתים), בעוד שיש מעט מעצבים שיש להם התמחות גם בא', גם בב' גם בג' וגם בד' ואת כל ההתמחויות הנ"ל צריך לעבודה הנדרשת. _________________ וגם אם כן. אז אנחנו מסכימים (בהנחה שאתה אותו האלמוני), שאין שום קשר לשעות הנוספות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר לשעות הנוספות הוא קשר עקיף (בגלל שהם כבר מקבלים הרבה כסף, המעסיק יכול להרשות לעצמו לא להתחשבן על כל שעה בלי לפגוע בזכויות שלהם. בגלל שההצע קטן מהביקוש המעסיק לא יכול לנצל אותם) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך תסביר את זה שהנורמה הזו גולשת גם לתחומים שאינם הייטק, שבהם העובדים אינם משתכרים שכר גבוה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבידים תמיד ירצו לנצל עובדים. כשהעובדים חלשים המעבידים ישמחו לנצל את זה. בגלל זה (ולא בגלל עובדי ההיי טק) יש לנו חוקים כמו חוק שכר המינימום וחוק שעות העבודה והמנוחה. אם יש מעביד שעובר על החוק (החוק האמיתי, לא החוק הדמיוני שאוסר על שעות נוספות לחלוטין) אז הוא עובר על החוק ושייך לדיון אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא טועה. אני עובד כ-9 שעות ביום עבודה רגיל ויש מקרים שבהם אני יוצא יותר מוקדם (לדוגמה, מסיבת סיום שנה של הילדים) ויש מקרים שאני נשאר יותר שעות (לדוגמה, עובד יחד עם עובדים שנמצאים במערב ארה״ב). בשני המקרים לא מורידים ולא מוסיפים לי שכר על השעות האלו. על פי החוזה אני לא אמור לקבל תוספת על שעות נוספות עד ל-20% מעבר לשעות העבודה הרגילות (בחישוב חודשי) ובאופן מעשי מעולם לא התקרבתי לגבול הזה. אני חושב שרוב העובדים (שאינם מנהלים בדרג הבכיר) לא עובדים יותר מ-9.5 שעות יומיות בממוצע. כמו כן, ההפרשה לפנסיה, לפיצויים, ולקרן השתלמות היא על מלוא השכר. אני קורא לכל מי שעובד בהיי-טק בתנאים גרועים מאלו לחפש עבודה אחרת. לא חסרים מקומות עבודה (ובפרט הגדולים שבהם) שאלו התנאים שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן אין הבדל של ממש. ואגב, עבור השכר שאת מציינת, מתכנת היה אמור לקבל 40 אלף בחודש. הממוצע נמוך בשליש עד חצי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, חשדתי שכך הוא. אז זה נשמע סביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציינתי שזו היתה הצעת מחיר משותפת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן זה הדיל. והדיל הזה הוא נוגד את רוח החוק במקרה הטוב, ולא חוקי במקרה הרע, והוא לא משתלם לעובדים, אלא למעסיקים. מאחר שאני עבדתי בהייטק גם בתנאים הישנים עם שעות נוספות, אני יכול להעיד ליעילות העבודה לא היתה פחותה (לטעמי דווקא גבוהה מהיום משמעותית), והעובדים היו הרבה יותר מרוצים. וההשוואה שלך בין איש תכנה למנכ"ל טבע, היא כבר דמגוגיה1 פופוליסטית. מבחינתך משום מה יש קו, שעובר כנראה ב-20 אלף שקל בחודש, שמעליו העובדים לא זקוקים להגנה. זה נחמד שזו דעתך, אבל בשביל זה יש חוקים שחושבים אחרת. אני חושב שהקו הזה עובר גבוה הרבה יותר, ושלהגדיר תכנת אחד מאלף בחברה מסוימת כ'משרת אמון' זה ביזוי לשון החוק ורוחו. 1 תוסיף לכאן את הפנטזיה שלך על שף סלב ומסז'יסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי החוק לא נועד למנוע מעובדים לעבוד הרבה שעות. הוא נועד למנוע מהם לעבוד שעות רבות מדי בתנאי ניצול. החוק נחקק מכיוון שיש חוסר סימטריה בין עובדים למעסיקים. יש יותר עובדים ממעסיקים וללא החוק הזה סביר להניח שיהיו מקרי ניצול: דרישה לעבוד שעות רבות כל יום. לכן החוק מנסה למנוע מעובד לעבוד יותר מדי שעות ביום, למעט כל מני מקרים חריגים שבהם יש לעובד הגנה אחרת מניצול. לדוגמה: אם מישהו הוא עצמאי, אתה לא תמנע ממנו לדרוש מעצמו לעבוד 24 שעות ביממה. זה לא ניצול. מה שנכתב עכשיו מתייחס להבנתי (אלע"ד) את רוח החוק ולא את נוסחו: אם מישהו מקבל משכורת חודשית של 20,000 ש"ח ומעלה בחוזה אישי, כנראה שהוא חשוב מספיק למעסיקו1. יכול להיות שמעסיקו ידרוש ממנו לעבוד מעל 12 שעות ביממה. יכול להיות שאפילו באופן קבוע. אם זה לא מפריע לו: אין בעיה. אם זה מפריע לו, מה שצריך להבטיח כדי להחריג אותו מההוראות הכלליות של החוק הוא שהיא יוכל להתמקח עם מעסיקו (על ידי בקשה, איום בהחלפת עבודה או החלפת עבודה בפועל) כדי להבטיח לעצמו שעות עבודה סבירות, וכל זאת בלי חשש לאובדן פרנסתו או ירידה נוראית באיכות חייו. נראה לי שזה משותף גם למנכ"ל טבע וגם לאותו מתכנת "טיפוסי" שמרוויח מעל 20,000 ש"ח לחודש. 1 נשים רגע בצד את מי שלא עובד בחוזה אישי. שם יש מערכת שיקולים שונה ואוסף שונה של אילוצים והגנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר נכנס לשאלה מה זה "חשוב מספיק". עד כמה עובד זוטר מתוך אלפי עובדי חברה "חשוב מספיק"? ברור שבאופן יחסי לביצועי החברה הוא לא "חשוב יחסית" כמו המנכ"ל. בסטארטאפ של 10 אנשים אני מסכים שכל אחד חשוב מספיק. הסיבה שאותו תכנת מקבל 20 אלף היא לא שהוא חשוב מספיק, אלא שהרווח שהוא מייצר לחברה שקול לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי: כל מקרה לגופו. אבל להערכתי אותו תוכניתן שמקבל 20,000 ומעלה בחודש הוא בעל עמדת מיקוח לא רעה. אם הוא מייצר רווח כל כך גדול לחברה, יש סיכוי לא רע שהחברה לא תרצה לסכן את הרווח הזה. ברור שיש מקרים לכאן ולכאן, אבל אני מדבר על "מקרה טיפוסי" שלדעתי הוא גם מקרה מייצג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו מקבל משכורת חודשית של 20 אלף בחוזה אישי, והוא בכיר בחברה, אז כן. כנראה שהוא מספיק חשוב למעסיקו. אבל אם הוא מתכנת? לא משלמים לו 20 אלף משום שהוא חשוב, משלמים לו 20 אלף כי בפחות לא יוכלו להשיג מתכנת כנדרש. אם יש 100 מתכנתים בחברה, כל אחד מהם חשוב? החוזה האישי לא קשור. חוזה אישי יש היום בכל מקום עבודה שאין בו איגוד. והוא אינו לטובת העובד דווקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משלמים לאותו מנהל מעל 20,000 ש"ח לא כי הוא מספיק חשוב למעסיק אלא כי בפחות לא יצליחו להשיג מנהל כנדרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנאמר, כל המרחם על עורכי דין סופו שיתאכזר לבני אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאני קצת חוזר על עצמי. יורם מקבל גרוש, והרבה יותר מגרוש, כל פעם שזה קורה, וגם כל פעם שזה לא קורה. מה לדעתך היה קורה אילו היו מאמצים את החוק שאתה רוצה? אין דבר כזה " משכורת עבור ממוצע השעות" והסברתי, בפירוט, למה אני מתייחס לממוצע ואיך זה בדיוק מתחלק. תגובה 616445 עכשיו, במקום כל פעם שאני כותב ממוצע של 9 שעות אני יכול להעתיק את התגובה ההיא עוד פעם ועוד פעם, ותאר לך שבאמת היה צריך לעשות את זה לגבי כל עובד בכל תלוש משכורת, ותאר לעצמך שגם היו נכנסים למספר הדקות שכל עובד עבד בכל יום, מי לדעתך היה מרוויח מזה? (רמז, לא יורם, לא המעסיק של יורם, לא אני ולא אתה. אלא אם כן אתה רואה חשבון, עורך דין או עובד מדינה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים יקרים שעובדים בהייטק: בהנחה שאתם עובדים עם משכורת גלובלית, האם אתם מעבירים כרטיס בכניסה וביציאה? אם כן, למה, אם המשכורת גלובלית? _ ורק שתדע. יש מחלקת הנהלת חשבונות לחברה. לכל חברה, אלא אם כן היא זערורית. ובמחלקת הנהלת החשבונות יושבת מנהלת חשבונות שתפקידה לחשב את משכורתו של כל עובד. ההבדל בין להדפיס X שכר באופן קבוע לבין להסתכל בתדפיס סך השעות החודשי1, לגלות שיורם עבד עוד 480 דקות ולשנות את הסכום בהתאם - מינורי למדי. משכורת משלמים לה בכל מקרה. ויש תוכנות שעושות את זה בדיוק. 1 למעשה, כרגע החוק דורש, עדיין, תשלום על שעות נוספות פר יום ולא פר חודש, כי רוח החוק המקורית, כאמור, היא שעובדים יעבדו זמן-עודף רק אם ממש ממש צריך. אבל ניחא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את כמובן צודקת, אנחנו אכן מעבירים כרטיס, והמשכורת הגלובלית היא שקר. כמו שאמרתי, היא גלובלית כל עוד אתה עובד יותר, ולא גלובלית כשאתה עובד פחות. אכן, ההצדקה היחידה למשכורת גלובלית היתה לו לא היו סופרים את שעות העבודה. מה שלא קורה במציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל שהחוק מחייב (http://work-gsob.haifa.ac.il/shil2/jsp/general/Artic...) לפני זה זה לא היה קיים, וגם היום זה מיותר לחלוטין. ---- ההבדל בין לשלם ליורם 20,000 שקל בכל חודש, לבין לחשב כמה שעות הוא עבד בכל יום, לחשב לפי זה כמה שעות נוספות צריך לשלם לו (כן, כמובן, עבור כל יום, זאת הרי הנקודה. זה בדיוק מה שהופך את התהליך ליקר וארוך), לחשב לפי זה מה היתה המשכורת הבסיסית שלו, ולתת לו את אותם 20,000 שקל הוא עוד חצי שעה של חישוב (עבור כל עובד). תנסי לבד לעשות את החשבון עבור הדוגמא (המאד פשוטה ולא מייצגת) שנתתי, זה לא כל כך טריויאלי (וכמובן מיותר לחלוטין). אולי תצוץ איזה תוכנה שעושה את זה, הנה עו מישהו שירוויח. אני מבטיח לך שיורם לא ירוויח מה כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכנת המחשב במקום העבודה האחרון שעבדתי בו אין-האוס1, ידעה יפה מאוד להוריד משעות העבודה היומיות את חצי השעה המוקדשת לאוכל. היא גם ידעה לסכם היטב את סך השעות החודשי שעבדתי (חסר זמן האוכל), כדי שאני אוכל לכתוב חשבונית. כמו שהיא ידעה להוריד חצי שעה מכל יום, היא היתה יכולה, לו זה היה רלוונטי2, גם לנטר לעמודה נפרדת את סכום השעות העודף מדי יום, ולסכם אותן בתחתית העמודה. זה לא מסובך כל כך. אגב, מקום העבודה הנ"ל דרש מעובדיו למלא מדי יום, או לכל המאוחר מדי שבוע, על איזו משימה עבדו, מתי וכמה זמן, באמצעות מערכת בלתי נסבלת עם מערכת קודים מסובכת3. זה, באמת לקח חצי שעה בקירוב בכל פעם. אם החברה יכולה להרשות לעצמה להוציא מכסת שעות עצומה רק על השטות הזו של מילוי שעות ומשימות, היא יכולה להקדיש עוד מעט מזמנה של מנהלת החשבונות לצורך תשלום השעות הנוספות (שוב, לו זה היה רלוונטי2). 1 הגעתי מאוחר מכדי שיקלטו אותי כעובדת מן המניין. 2 לא היה נהוג שם תשלום על שעות נוספות, אבל אאל"ט השכר לא היה מפוצל, והיית יכול לאזן ע"י יציאה מוקדם יותר / הגעה מאוחר יותר ביום אחר. 3 האם עבדת על MQ145 או על TJR56? או שמא על LPR89? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, יצאנו מסינכרון. אני מדבר על מצב בו המעסיק לא ''ישלם יותר'' (אין מצב כזה) אלא על מצב בו המעסיק ''ישלם בדיוק את אותו הדבר''. על מנת שהמעסיק ישלם בדיוק את אותו הדבר הוא צריך לחשב משכורת בסיס כל חודש מחדש, על סמך השעות אותן עבד העובד בפועל. כאמור, זה ממש לא כל כך פשוט (שוב, אני מבקש ממך, קחי דף ונייר ותנסי לחשב את זה עבור הדוגמא שנתתי). אם כל מה שאת רוצה זה שהמעביד ישלם יותר, אז כאמור, אני לגמרי בעד, רק תסבירי לי מאיפה את חושבת שהוא יביא את הכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש תוכנה שעושה את זה בדיוק! לא צריך דף נייר וחישובים. אז מה הבעיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע אין תוכנה כזאת. מישהו צריך לכתוב אותה, מישהו צריך לקנות אותה, הראשון (=לא יורם) ירוויח, השני(=המעסיק של יורם) יפסיד. אם המעסיק של יורם מפסיד הוא יגלגל את ההפסד על יורם (או על הלקוחות שלו, אנחנו). את באמת לא רואה את הבעיה? אולי הדיון יהיה יותר פשוט אם תסבירי לי למי זה יועיל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסיק ישלם אותו דבר, עבור פחות שעות של העובד. שזאת הסיבה היחידה - או לפחות המז'ורית - שבגללה אין שעות נוספות בהייטק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שניחשתי, אנחנו לא מסונכרנים. המעסיק ישלם את אותו הדבר (או פחות). יורם יעבוד את אותן מספר שעות. הסבר היחידי, יחידי, שישתנה הוא מה שכתוב בתלוש המשכורת של יורם תחת המילים ''משכורת בסיס''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טריוויאלי, ואם היכן שאתה עובד צריכים לעשות חישובים כאלה ידנית, אני בספק אם לקרוא לזה הייטק. אתם צריכים איש תכנה ל-3 חדשים שיפתור לכם את הבעיה? הוא אפילו יסכים כנראה לקבל את המשכורת הגלובלית שלכם :) האירוניה כאן היא שממילא התוכנות היום מבצעות את זה גם עבור משכורות גלובליות. אני ורוב אנשי ההייטק שאני מכיר מקבלים לאישור דו"ח שעות חודשי, גם כשהם עובדים במשכורת גלובלית - אז אני לוקח חזרה את מה שכתבתי קודם, זה לא דורש 3 חודשי מאמץ, זה דורש 0 מאמץ בדיוק. (ובמאמר מוסגר - התוכנות האלה כבר היו קיימות לפני 30 שנה, לא צריכים מעבד עם 4 ליבות ומסך רטינה בשבילן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכן שאני עובד, והיכן שאתה עובד, לא עושים חישובים כאלה בכלל1. פשוט מפני שאין בהם צורך. אין היום שום תוכנה בשוק שמבצעת חישוב כזה (ולמה שתהיה) ולא היתה לפני 30 שנה. וזה אולי לא בשמיים לכתוב כזאת, אבל כמעסיק יש לך שתי אפשרויות, לכתוב כזאת לבד או לקחת תוכנה חיצונית. האפשרות הראשונה יקרה ויש בה סיכון מובנה. לכן, רוב החברות יפנו למדף, אף אחד לא מחבר סתם תוכנה מהשוק למערכת ניהול החשבונות שלו, בשביל למכור תוכנה כזאת אתה צריך יצרן עם מוניטין (גם שהוא לא טעה בחישוב, גם שהוא לא יגנוב לך את כל הכסף וגם שאם הוא כן טעה, תוכל להאשים אותו) והמוניטין הזה עולה כסף. מן הסתם הממשלה תשמח לייצר איזה תקן שמפתחים יחוייבו לעמוד בו, וגם זה עולה כסף, אולי לא בשמיים, אבל להזכיר, התועלת כאן היא לא אפסית, היא שלילית, ואת המחיר אתה משלם. אולי אם תצליחו להסביר לי מה אתם מנסים להשיג נוכל להתקדם בדיון... 1 יש לי תחושה מאד חזקה של שיח חרשים. נראה לי שלא הבנת מה צריך לחשב, וברור לי לחלוטין שאני לא הבנתי מה אתה רוצים להשיג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הראשון שלך פשוט לא נכון, לפחות לגבי כל מקומות העבודה שאני מכיר. אז אנחנו כנראה לא מסכימים על העובדות, חבל. מה, אתה צריך את טופס השעות שלי? אמרו לך כאן כמה אנשים שהתוכנות האלה קיימות, עובדות, ודורשות 0 השקעה. אם אנחנו לא מסכימים על העובדות, אפשר להסכים לא להסכים ולכם את הדיון הזה. אנחנו מנסים להשיג רק שוויון בפני החוק, וגם אולי משהו מוסרי - שאדם לא יעבוד שעות חינם ללא משכורת. במאה ה-19 זה היה נפוץ, אנחנו במאה ה-21. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחושה שאנחנו לא מסונכרנים הפכה להיות לוודאית, לפחות מבחינתי. אני לא מדבר על "טופס שעות" אני מדבר על תוכנה שמחשבת <מודגש לאחור< את משכורת הבסיס על סמך אותן שעות. שיוויון בפני החוק כבר קיים היום. אף אדם לא עובד בחינם (בישראל במאה העשרים) מלבד מתנדבים ועבדים. אם אתה עובד בחינם, אז פשוט תלך הביתה, מה יעשו לך, יפסיקו לא לשלם? (וכן, אני שואל את השאלה בפעם החמישית, עדיין לא קיבלתי תשובה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נסתנכרן ע"י כך שתענה על השאלה הפשוטה, הישירה, והפרטנית שכבר שאלתי: אם בחודש הבא תעבוד 20 שעות יותר מהממוצע שלך, האם תקבל משכורת גבוהה יותר עבור אותו חודש? (על השאלה שלך אי אפשר לענות כי היא לא מנוסחת היטב, אני - סליחה, לא אני אלא כל מי שחתום על חוזה כזה - לא עובד חינם כל החודש, אל רק בשעות הנוספות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדות: שכר המינימום הוא 23.12 ש"ח לשעה, ויום עבודה הוא 9 שעות. על השעה הנוספת הראשונה והשניה יש לקבל 125% מהשכר (28.9 ש"ח), ועל השעה השלישית 150% מהשכר (34.68 ש"ח). בסה"כ, שכר המינימום על יום עבודה של 12 שעות הוא 300.56 ש"ח. בחודש של 22 ימי עבודה, זה מסתכם בשכר חודשי (ברוטו) של 6612.32 ש"ח. כל שכר גבוה מזה עבור חודש עבודה של 12 שעות(!) ביום (ההחוק מרשה גם 13 בלי החרגות מיוחדות) הוא חוקי וכשר לפי חוקי מדינת ישראל. אז באמאש'ך, כל השיח הזה על "ניצול", "עבריינות", "שוויון בפני החוק" וכדומה בהקשר של הייטק בישראל - זה אבסורדי. בערך כמו תלונה על אסון הומניטרי בעקבות הרעב שאתה סובל במסעדה, כשהמנה העיקרית קצת מתעכבת במטבח. אתה אפילו לא ב-ballpark. אתה ונועה עוסקים כאן בעיקר בפורמליסטיקה זניחה. מה זה משנה איך חוזה העבודה מנוסח, ואיזה רכיב מהשכר מוצדק באיזו תואנה? בשורה התחתונה, היקף עבודה של 10 שעות ביום תמורת שכר של 30 אש"ח בחודש, לא יכול להחשב לניצול בכל מקום שאינו ללה-לה-לנד. נ.ב. מטבח שמנוהל על ידי שף (למעשה שלושה מטבחים: אחד חלבי, אחד בשרי ואחד לא-כשר) + שני חדרי מסזיסטים מאובזרים - יש בגוגל בתל אביב. זו אמנם דוגמא קצת קיצונית - אבל לא הכי קיצוני, לא רחוקה מהנורמה, ובטח שלא "פנטזיה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום קשר בין חוק שעות עבודה ומנוחה לגובה השכר, הקישור שאתה עושה קיים רק בספר החוקים הפרטי שלך. ואם לא הבנת שאין בטיעון שלי שום התנגדות לשכר של 30 אלף ש"ח עבור 10 שעות עבודה ביום, לא הבנת כלום . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא הבנתי. מה אתה רוצה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה בימים בהם העובד נאלץ לעבוד 10.5 שעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חתמת על חוזה שמדבר על יום עבודה של עשר שעות במאה שקל לשעה, כולל שעות נוספות. דא עקא, ביום זה או אחר מצאת את עצמך עובד 10.5 שעות. כלומר עברו עשר שעות, ואז המנכ״ל ביקש ממך להשאר עוד חצי שעה כדי לסיים את הפרוייקט לדמו של מחר. על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, על המעסיק לפצות אותך... לא? אחרת זה פתח לניצול, ומחרתיים המנכ״ל יכול לבקש ממך לעבוד 20 שעות, או בשבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. משום שמרגע שאתה מסכם על שכר עם עובד, אתה לא יכול להחליט - "זה עדיין יותר המהמינימום, אז כל פגיעה בתנאים היא תקינה". אם קבעת שמשלמים שכר X, אבל מתברר שיש שעות נוספות שעליהן לא משלמים - או שהעובד עובד בלא תשלום, או שהתמורה שהוא מקבל פר שעת עבודה - נשחקת. __ והנה שוב אנקדוטה: בהיותי סטודנטית עבדתי חופש פסח אחד במוזיאון ישראל. הובטח לנו שכר של 20 ש"ח לשעה. בבואנו לקבל את המשכורת, מתברר שלא שולמו נסיעות. מתברר שהם חשבו כמוך. "לא שילמתם נסיעות!" אמרנו להם. "שכר המינימום הוא 17 ש"ח, אתם קיבלתם 3 ש"ח יותר לשעה, זה מקזז את הנסיעות שלא שילמנו. מעדיפים להשתכר שכר מינימום + נסיעות?" כמובן שמינימום + נסיעות היה יוצא פחות ממה שקיבלנו. ועדיין מה שהם עשו לא היה חוקי ולא היה תקין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ואם היית שם לב לדיון היית רואה שהמקום בו אני עובד עבד במודל של שעות נוספות עד לפני 12 שנה. מה אתה חושב, שאז הוא עשה את כל החישובים ביד? על מה אתה מדבר בכלל?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אהה, אבל אני מדבר על מודל אחר לגמרי בו שכר הבסיס מחושב לאחור. יש טעם בלהסביר את עצמי בפעם השלישית אם בפעמיים הקודמות לא קראת ולא טרחת להבהיר לי שלא קראת והתעקשת שאנחנו כן מדברים על אותו הדבר?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר וכיום אין מודל היפותטי כמו שאתה מציע, הבה נצמד לעובדות ולא לספקולציות. המודל החילופי הוא זה שבו יש לך משכורת בסיס קבועה, ואתה מקבל שעות נוספות באחוזים גדלים והולכים על פי חוק מדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המודל ש''אני מציע'' (אני לא מציע אותו, אני טוען שזה יהיה המודל אליו יתכנסו חוזי השכר במדינה אם תאסר משכורת גלובלית) הוא חוקי לחלוטין והולך לפי חוקי מדינת ישראל. אם תאסור גם את המודל הזה הם יתכנסו למודל דומה לו. את הגלגל אי אפשר להמציא מחדש. והחוקים של המשחק הזה הם מאד פשוטים. כל מה שישתנה הוא מה שכתוב בתלוש המשכורת ומה שירוויחו המתווכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השכר אמור להיות מחושב קדימה, ולא אחורה. סגרת על שכר עבור משרה מלאה? משרה מלאה זה 8.5 שעות עבודה ביום כפול 22 ימים לחודש בממוצע אם מדובר במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע? יופי. מכאן אפשר להסיק את השכר השעתי. ובמידה והיו שעות נוספות - תוסיף אותן ואת ה-125% וה-150% בהתאם. מה הבעיה? ________ תשמע, לפני כ-14 שנה עבדתי במסגרת העבודות שאחרי הצבא במוטורולה, דרך חברת כ"א. הייתי מגיעה לעבודה ב-7:30 כי התאים לי1, והבוסית הישירה שלי, וורקוהולית שלא יצאה ממקום העבודה כלל, ככל הנראה, שיתפה עם זה פעולה היטב2. זה נחשב אוטומטית כשעות נוספות. נחש מה? שילמו לי שעות נוספות מהדקה הראשונה. והמערכת שלהם (של מוטורולה? של חברת הכ"א?) לא התקשתה בזה כלל. והיו להם עובדים בכמויות. אני מנחשת שמערכת כזו כבר קיימת במקום העבודה שלך. לענ"ד כל תוכנה סטנדרטית יכולה לעשות את זה. וגם אם לא, העלות שלה מתחלקת על כל כך הרבה עובדים, במשך חודשים ושנים - אולי תשאל מי משלם על המסז'יסט האגדי ועל השף? אם תשים לב, יש מצב שאתה *לא* מקבל שכר זהה בכל חודש. מה קורה כשאתה חולה? בטח משלמים לך על פי חוק? ללא תשלום, חצי, חצי ותשלום מלא (על הימים הראשון, השני, השלישי והרביעי בהתאמה)? יוצא מזה שמשכורתך עלולה להיות נמוכה מהרגיל. ומה קורה כשמפרישים דמי הבראה? הנה המשכורת שלך גבוהה מהרגיל. 1 סבא שלי עבד קרוב והייתי יכולה לנסוע איתו טרמפ. 2 גם היא היתה בעבודה ב-7:30. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר לא רע את שוק העבודה לגווניו. מי ששכרו הגלובלי הוא 20.000 איננו מייצג בעיה -אולי הוא מייצג את הציבור שכותב באייל. הכיוון המעוות והנצלני אליו הלך חלק משוק העבודה, עוסק באנשים ששכרם החודשי הוא 5000-6000 ש"ח לחודש ומשרתם מוגדרת כמשרת אמון גלובלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת נראית לי דוגמה מצוינת למדרון החלקלק: בהתחלה רק מנכ"לים ובכירים מאד הם עובדי אמון, אחר כך כל מי שמרוויח מעל 30 אלף, אחר כך כל מתכנת שמרוויח מעל 15 אלף - ולא משנה שיש מאות מהם כמו שנועה אמרה - ובסוף זה הופך לנורמה כל כך מקובלת שגם אלה שמשתכרים 6000 סובלים מזה. אילו היית עוצר את זה בשלב הראשון כנדרש, גם עובדי ה-6000 שקל היו יוצאים נשכרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, עובד אמון הוא מי שלא צריך את הגנת החוק כי הוא יכול לדאוג לעצמו. מנהל בכיר יכול לדאוג לעצמו. מי שמשתכר מעל 30,000 ש"ח: יכול לדאוג לעצמו בהסתברות גבוהה. מעל 15,000 ש"ח - ההסתברות כאן כבר יורדת. 6,000 ש"ח: כאן כבר לא סביר להניח מראש שיש לו יכולת מיקוח והגנת החוק נדרשת. אתה מניח שאין כלל תועלת מעבודה בשכר גלובלי. אם כך, למה קיימת ההחרגה לשכר גלובלי עבור משרת אמון, לדעתך? בכל מקרה, כדי שתוכל לקבל משרת אמון, אתה צריך טמפרטורה קרה יותר מ־-30°C ואני חושב שזה יהרוס את הבשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר את זה לכל התכנתים שהרוויחו 30 אלף עד שנת 2000. ההחרגה קיימת מאחר והחוק הוא עם רגלים על הקרקע, ויודע שאכן יש סוגי משרות (מעטים, צריך לציין כאן) שאי אפשר להגביל אותם בשעות. מנכ"לים ועובדים אחרים של חברות סטארטאפ קטנות שעובדים סביב השעון, מנהלים מדרג מסוים שאמורים להיות פנויים לפניות של לקוחות מכל העולם 24 שעות ביממה, המייסדים של חברה קטנה שכל חייהם סובבים סביבה (אבל מנגד, אם היא תנפיק בכמה עשרות מיליוני דולרים - הם יהיו מיליונרים גם בפאונדים). ואני בטוח שיש עוד דוגמאות טובות משלי. בעצם סעיף ההחרגה על משרת אמון הוא היוצא מהכלל שקיומו מעיד על הכלל. להפוך את החריג לנורמה היא הפיכת רוח החוק על ראשה. ואשמח אם תסביר את השנינה הקפואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טמפ' רתיחה (ניזול?) של אמוניה, נירלי. שין ימנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את "משרת אמון", בהקשר שלנו, כעובדים שבאמת קשה (מתוך אופי העבודה) לפקח על שעות עבודתם, ו/או קשה לפעמים להגדיר בכלל את שעות עבודתם, ו/או אין מישהו אחר שיכול להגיד להם להפסיק לעבוד (כי הם המנהל). אם אתה חושב שהשכר הוא אינדיקציה טובה (ביחס לכוונת החוק), מדוע המחוקק לא קבע רף שכר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. תגובה 616457 תגובה 616477 תגובה 616442 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל אני מעדיף את ההסכמים על חקיקה, אבל כאן דרושה חקיקה. משרת אמון: שכר בעשירון או בחמישון העליון של השכר בארגון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדרה מצוינת! אני מצטרף בלב שלם. אני מוכן אפילו שהאחוזון יגדל כשהחברה קטנה מתחת 20 איש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכר (כמו הרבה דברים אחרים) נקבע לפי היצע וביקוש. חקיקה מהסוג שאתם מציעים יכולה להסיט את הכסף בין מרכיב שכר א' לב', אבל האפקט העיקרי שלה הוא עוד פריט מידע שחשב השכר צריך להתחשב בו (מה שמעלה עוד קצת את הרף לעסקים קטנים). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |