בתשובה לאיציק ש., 08/06/13 13:28
הקיצוץ בביטחון 616572
הפונז • בתשובה לאיציק ש. שבת, 8/6/2013, 20:09
זאת נראית לי דוגמה מצוינת למדרון החלקלק: בהתחלה רק מנכ"לים ובכירים מאד הם עובדי אמון, אחר כך כל מי שמרוויח מעל 30 אלף, אחר כך כל מתכנת שמרוויח מעל 15 אלף - ולא משנה שיש מאות מהם כמו שנועה אמרה - ובסוף זה הופך לנורמה כל כך מקובלת שגם אלה שמשתכרים 6000 סובלים מזה. אילו היית עוצר את זה בשלב הראשון כנדרש, גם עובדי ה-‏6000 שקל היו יוצאים נשכרים.
הקיצוץ בביטחון 616576
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה להפונז שבת, 8/6/2013, 21:22
להבנתי, עובד אמון הוא מי שלא צריך את הגנת החוק כי הוא יכול לדאוג לעצמו.

מנהל בכיר יכול לדאוג לעצמו. מי שמשתכר מעל 30,000 ש"ח: יכול לדאוג לעצמו בהסתברות גבוהה. מעל 15,000 ש"ח - ההסתברות כאן כבר יורדת. 6,000 ש"ח: כאן כבר לא סביר להניח מראש שיש לו יכולת מיקוח והגנת החוק נדרשת.

אתה מניח שאין כלל תועלת מעבודה בשכר גלובלי. אם כך, למה קיימת ההחרגה לשכר גלובלי עבור משרת אמון, לדעתך?

בכל מקרה, כדי שתוכל לקבל משרת אמון, אתה צריך טמפרטורה קרה יותר מ־‎-30°C ואני חושב שזה יהרוס את הבשר.
הקיצוץ בביטחון 616577
הפונז • בתשובה לצפריר כהן שבת, 8/6/2013, 21:36
ספר את זה לכל התכנתים שהרוויחו 30 אלף עד שנת 2000.

ההחרגה קיימת מאחר והחוק הוא עם רגלים על הקרקע, ויודע שאכן יש סוגי משרות (מעטים, צריך לציין כאן) שאי אפשר להגביל אותם בשעות. מנכ"לים ועובדים אחרים של חברות סטארטאפ קטנות שעובדים סביב השעון, מנהלים מדרג מסוים שאמורים להיות פנויים לפניות של לקוחות מכל העולם 24 שעות ביממה, המייסדים של חברה קטנה שכל חייהם סובבים סביבה (אבל מנגד, אם היא תנפיק בכמה עשרות מיליוני דולרים - הם יהיו מיליונרים גם בפאונדים). ואני בטוח שיש עוד דוגמאות טובות משלי.

בעצם סעיף ההחרגה על משרת אמון הוא היוצא מהכלל שקיומו מעיד על הכלל. להפוך את החריג לנורמה היא הפיכת רוח החוק על ראשה.

ואשמח אם תסביר את השנינה הקפואה.
הקיצוץ בביטחון 616578
ידידיה • בתשובה להפונז שבת, 8/6/2013, 21:51
טמפ' רתיחה (ניזול?) של אמוניה, נירלי. שין ימנית.
הקיצוץ בביטחון 616579
ידידיה • בתשובה לידידיה שבת, 8/6/2013, 21:54
אוי לי - עיבוי.
הקיצוץ בביטחון 616613
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לצפריר כהן יום א', 9/6/2013, 21:53
אני מבין את "משרת אמון", בהקשר שלנו, כעובדים שבאמת קשה (מתוך אופי העבודה) לפקח על שעות עבודתם, ו/או קשה לפעמים להגדיר בכלל את שעות עבודתם, ו/או אין מישהו אחר שיכול להגיד להם להפסיק לעבוד (כי הם המנהל).

אם אתה חושב שהשכר הוא אינדיקציה טובה (ביחס לכוונת החוק), מדוע המחוקק לא קבע רף שכר?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות