|
||||
|
||||
עם כל הכבוד לאבט"שים (ממה שזכור לי שבוע-שבועיים בשנה), עניין חוסר התגמול על שעות נוספות בקבע הוא ההפרש הכלכלי האמיתי. מעבר לזה, אני יכול לומר לזכות השכר הגלובלי בצה"ל, שהוא המקום היחיד שהכרתי שבו אכן השכר הגלובלי עובד לשני הכיוונים - ז"א שאתה לא תקבל תגמול על שעות נוספות, אבל מצד שני אם תאלץ להחסיר שעות עבודה בחודש/שבוע/יום מסוים, אף אחד לא ידרוש ממך להחזיר אותם בימים אחרים. בניגוד למה שקוראים משכורת גלובלית במשק הפרטי, שם היא "גלובלית" - קרי לא תלוית שעות - רק כאשר אתה עושה יותר שעות, ולא פחות. שזה העיוות האמיתי בשיטה הזאת. (ובמאמר מוסגר כל ענין אי-התשלום על שעות נוספות שהפך מקובל הוא לטעמי מעמודי היסוד של הנורמות המעוותות של שוק העבודה, אם לא החטא הקדמון שלו). |
|
||||
|
||||
אמת. במקור, המטרה של חוק שעות עבודה ומנוחה הוא שלא כל חייו של עובד יסבבו סביב העבודה, שהיה וצריך לבצע עבודה מעבר לשעות הקבועות - זה יעלה למעביד יותר ואז: א. המעביד יחשוב פעמיים אם באמת צריך את זה, או שמא העבודה יכולה לחכות למחר. ב. העובד יפוצה על הזמן הנוסף שעבד. המצב הקיים היום הוא שבמקומות עבודה רבים מחזיקים בפחות עובדים מכפי שעומס העבודה הקבוע דורש, או שקובעים לוחות זמנים מתוך הנחה שהעובדים ישארו שעות נוספות וסופ"שים, במקום להביא עובדים נוספים. לו המעבידים היו צריכים לשלם, הם היו שוכרים עובדים נוספים או קובעים מלכתחילה לוחות זמנים הגיוניים לכוח האדם שעומד לרשות החברה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |