בתשובה לעוברת אורח, 23/02/13 23:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כי מטרת המאמר היא לפתור, לא לחלק אחריות. אבל הנה שאלה אחרת- האם פושעים אלימים הם באמת פחות חכמים? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אכן זה כך, ולשם בדיוק הדברים שלי חתרו - זו בעיה. ולכן הכותבים היו צריכים לתת על זה את הדעת. ומאין החכמה הופיעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני מקווה שאין וויכוח על עצם העניין - חיוני להפחית חשיפה לרעלנים, ואם נזכה בזאת לירידה משמעותית באלימות בחברה, זו תוצאה טובה מאוד. עד כאן יש הסכמה גורפת? שנית, בחירה היא עניין מוסרי רק אם היתה לך אפשרות לבחור אחרת. קלפטומן הוא לא "סתם גנב". אין לו בחירה חופשית - הוא תמיד יבחר לגנוב. לכן הוא צריך להיות מטופל, ולא כלוא. אם אתה חושף ילדים לעופרת וכתוצאה מכך אתה פוגע קשות ביכולות הקוגניטיביות שלהם, לבוא ולהתלונן על ההתנהגות הפרועה שלהם זה טפשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קלפטומן ... תמיד יבחר לגנוב זו טענה לא נכונה, כי קלפטומנים לא גונבים כשיוצרים אתם קשר עין. הם בוחרים - באופן חופשי יותר או פחות - להימנע מעימות חזיתי. יש להם דחפים לא רציונליים לגנוב (ולהיתפס) אבל על פי רוב הרצון החופשי שלהם בוחר אחרת. כמו כן, לא ברורה המסקנה הלוגית של מניעת הכליאה. למוסד הכליאה יש הרבה ביסוסים (הגנת החברה מפני העבריין, הגנת העבריין מפני עצמו, הרתעת עבריינים אחרים, יצירת תחושה של צדק כללי, נקמה צרופה, ומן הסתם עוד). הביסוסים שהבאתי תקפים גם לגבי קלפטומן, אפילו אם נניח שהוא איננו עבריין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכליאה עשויים להיות נימוקים אחרים, נכון. אבל העניין שהועלה הוא השאלה המוסרית. התלוננו כאן שבירורים מהסוג המתואר במאמר הם מזיקים מבחינה מוסרית משום שהם מסירים את האחריות המוסרית מעל הפושע. נגד זה טענתי. העניין עם הקלפטומן הוא שאנחנו אמנם יכולים להגן על רכושנו מפניו, אבל האחריות המוסרית שלו מפוקפקת, משום שרצונו אינו חופשי, אלא כפוי על ידי בעיה מוחית כלשהי. באופן דומה, אתה לא יכול לטעון ברצינות לאחריות מוסרית נגד אדם שגונב כדי להאכיל את ילדיו הרעבים (במציאות שבה אין ביטוח לאומי), או נגד אדם שהתנהגותו הפרועה נובעת מהצטברות עופרת במוח. אפשר לטעון שכדאי לכלוא אותם כדי להגן על החברה, אבל לטעון לאחריות מוסרית כאן זה מאוד בעייתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאתה דווקא מסכים אם הטענה שבירורים מהסוג המתואר במאמר מסירים את האחריות המוסרית מעל הפושע - רק חושב שזה לא מזיק אלא צודק. העמדה שלי היא שהבירורים האלא עשויים להשפיע בשלב הטיעונים לעונש של הפושע, ולא בשאלת האחריות המוסרית. רוב הקלפטומנים לא גונבים רוב הזמן. רוב הנערים שנחשפו לרמות מוגברות של עופרת בינקותם אינם אלימים. מכאן שבשתי הקבוצות האלה קיים רצון חופשי [*], וקיימת אחריות מוסרית על הבחירות האישיות. ואפרופו בחירות. כולנו שקים של כימקלים. בין אם נשמנו עופרת ובין אם לא. הבחירות שלנו מושפעות מהחומרים שבסביבה שלנו, אבל אנחנו אחראיים עליהן, כל עוד אנחנו בני אנוש. כפי שלא יעלה על דעתנו לשלול זכות בחירה לכנסת ממי שנחשף לחומר מטמטם בילדותו, לא ניתן להסיר ממנו אחריות מוסרית. -- [*] בהנחה ששכ"ג בהסתר פנים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמה שטווידלדי אמר במשפט אחד קצר הוא התשובה הנכונה. רצון חופשי הוא לא כן-או-לא, אלא רצף. מאוד מתיישב עם ההסבר של דנט (תגובה 466941) לרצון חופשי, למרות שנדמה לי שהוא נזהר מלייחס רמות שונות של חופש לאנשים בוגרים. אם מקבלים את זה, נשאלת השאלה מה עושים עם זה מבחינה משפטית. האמת היא שבלי לקבל את זה במפורש, מערכת המשפט כבר עובדת עם דרגות של רצון חופשי, אני לא בטוח שבצורה הכי טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שיש ספקטרום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתת את הדעת על שאלת האחריות? למה? צריך להשאיר משהו למאמר הבא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |