|
||||
|
||||
הצורך קיים. פשוט יש אות מיותרת בבטוי ''עובדים זרים''. |
|
||||
|
||||
אכן. אין גבול לאטימות השכל והלב, כנראה. |
|
||||
|
||||
ערלות לב איננה צורך. |
|
||||
|
||||
בעולם האמיתי רשעים כדוגמת גרגמל או דוקטור רשע (בחר את החביב עליך מדיון 2222) לא ממש קיימים. לא מדובר כאן בערלות לב לשמה, אלא כפועל יוצא של חמדנות ותאוות בצע. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך שרוע אמיתי קשה למצוא ואני גם לא אאשים אף אחד בשנאת בצע. אבל היכולת לראות סבל ולהישאר אדיש ויתרה מכך לגרום סבל זוהי ערלות לב. |
|
||||
|
||||
אכן, ערלות לב, אבל לא ערלות לב לשמה, אלא כאמצעי. ___ מה שאומר שבניגוד לתגובה 529417, ערלות לב היא צורך. |
|
||||
|
||||
קודם כל אני מסכים עם הכותרת (נניח שהבנתי אותה). מה שהתכוונתי להגיד הוא שחמדנות וערלות לב אינם צרכים שהחברה צריכה לספק אלא תכונות אופי שהחברה צריכה לשנות. ואם הבנת מה שאני אומר בכללי המילים ''צרכים'' ו''תכונות אופי '' לא כל כך משנות וניתן להחליפם. |
|
||||
|
||||
זו ערלות לב, ולא רוע לב. יש הבדל. |
|
||||
|
||||
ובאותה הזדמנות אפשר גם להיפטר מביטויים גזעניים כמו ''ערלות לב''. |
|
||||
|
||||
באותה הזדמנות שמה? אתה מתכוון להגיד שבאותה הזדמנות שאני מנסה להשפיע על מציאות אמיתית באמצעות מילים אני גם אמחק מהלקסיקון שלי כמה מילים כך שלמילים תהיה פחות השפעה? |
|
||||
|
||||
באותה הזדמנות שבה אתהה מגן על אנשים שחלקם, לפחות, ודאי ערלים. |
|
||||
|
||||
הבן של דובי עובד זר? וברצינות, אנשים שוכחים שבביטוי "רב תרבותיות" יש שתי מילים. כמו שכשאני קורא ספר זר או מדבר עם אדם מתרבות אחרת אני מנסה להבין את הכוונה מאחורי המילים כך אני מצפה שינהגו גם בתרבות שלי. ואני לא מתכוון להתכחש לה רק בשביל שמישהו יוכל להרגיש את עצמו נאור. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק הענין: יתכן ש*יש* עובדים זרים שלמרבה הפלא מבינים את הביטוי בעברית. ואם הם מבינים אותו, סביר שהוא פוגע בהם. הבן של דובי? אתה מתכוון שהוא עובד זר בקנדה? קשה לי להאמין שהוא כבר עובד, אבל בכל מקרה אינני רואה כל קשר. |
|
||||
|
||||
טוב לא הבנתי אותי, לא נורא. אני רק אציין שהתכונתי שהבן של דובי לא מהול (ובכל מקרה זאת היתה בדיחה). |
|
||||
|
||||
נו, ברור שהוא לא מהול. אשכנזי למהדרין. |
|
||||
|
||||
באותה הזדמנות כדאי להפטר גם מהמילה הגזענית (באותה מידה) "מגן". ("ערל": מכוסה) |
|
||||
|
||||
בלי להתעלם מהנקודה הזו, יש עוד נקודה בסיסית פשוטה (אם כי חלשה למדי): יש לי הרגשה שהעובדים המדוברים יהיו עובדים זמניים מאוד. מה שאומר שחלק גדול יחסית מזמנם יוקדש להכשרה בסיסית. וכן, אפילו לעובדים זמניים יש משהו כזה. |
|
||||
|
||||
אתה מוכן לבסס (או להסביר) את התחושה שלך, לפיה שהייתם פליטים מסודן או מאריתריאה תהיה קצרה משהותם של פועלים תאיים1 אשר יש להם לאן (ואל מי) לחזור? ___ 1"תאילנדים" זהו יצור לשוני מעוות. תאילנד היא ארצם של התאיים, כשם שאירלנד היא ארצם של האירים, סקוטלנד היא ארצם של הסקוטים ופינלנד2 היא ארצם של הפינים3. 2 להבדיל מפינלנדיה, שמשווקת בבקבוקים. 3 פ"א רפה, למרות ה"א הידיעה. |
|
||||
|
||||
התחושה שלי: מכיוון שמדובר על מחנה מעבר: - להלכה לבירור מצבם של השוהים - בפועל בדרך למשרה נחשקת יותר במרכז 1 פועלים חופשיים? |
|
||||
|
||||
ואיסלנד היא ארצם של האיסיים (סתם, סתם! הם גרים במדבר יהודה). פ' רפה אם קוראים מלעיל. אילו היה לי כח הייתי מדגיש וקורא מלרע (כמו "משער הפינים"). |
|
||||
|
||||
כמובן, וגרינלנד היא ארצם של הגרינים, הולנד היא ארצם של ההולים (נדרלים בלעז), ניוזילנד היא ארצם של הניוזים, סומלילנד היא ארצם של הסומאלים... |
|
||||
|
||||
אל תהיה מגוחך, כולם יודעים שההולים גרים בישראל (A.K.A הולילנד). |
|
||||
|
||||
גרינלנד היא ארצם של ה־Little Green Men. זילנד זה דווקא "ארץ הים": יש בשם הזה אי בדנמרק, אזור בהולנד שמורכב מאיים, ו(הגרסה החדשה)איים באוקיינוס השקט. באותם איים באוקיינוס השקט יש קיווים. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין הטעם לדגש? האם העברית הרשמית, ושדרני הספורט הותיקים של ערוץ 1, לא מעדיפים כאן מלרע ופ"א רפה? |
|
||||
|
||||
אין קשר, סתם התבלבלתי. בעברית הישנה הפ' היתה מקבלת דגש בכל מקרה, אבל בעברית החדשה שמות פרטיים אינם משתנים (ולכן השדרנים מבטאים כפי שכתבת). דווקא המקרה הזה לא צורם כל כך. "לְפָּרִיז", לעומת זאת, נשמע לי מאוד לא טבעי. למרבה הצער, אפילו אני עצמי עוצר בתמיהה כשאני אומר "לְפָרִיז". |
|
||||
|
||||
יש איזו אנקדוטה לפיה ז'בוטינסקי(?) אמר לביאליק(?) משהו על שהייה בפריז (פ"א רפה), וזה אמר לו להפסיק לדבר כפוץ (פ"א רפה). |
|
||||
|
||||
על פי המאמר הזה, השיחה היתה בין ז'בוטינסקי (?) לביאליק (!) |
|
||||
|
||||
''לפריז'' (בפא רפה) או ''לפריז'' (בפא דגושה), שתיהן נוחות להגיה. לעומת זאת ''בפריז'' בפא דגושה קשה להגיה וקוטעת את רצף המילה. לכן, אני מעדיף את גירסתו של ז'בוטינסקי. |
|
||||
|
||||
''לפריז'' מציק לי כי אני יודע שיש שם שווא ולא צירה. לפעמים אפשר להתעלם ולפעמים לא. |
|
||||
|
||||
עקרונית צריך להיות שם חיריק (ושווא נח בפא), אבל לִפְרִיז זאת כבר פוציות לשמה. |
|
||||
|
||||
לא ירדתי לסוף דעתך |
|
||||
|
||||
לא נורא. לפעמים הבדיחות שלי לא מצחיקות אפילו אותי. |
|
||||
|
||||
ואיסלנד היא ארצם של האיסיים? |
|
||||
|
||||
לא. הם גרו במדבר יהודה. |
|
||||
|
||||
חרומפפתם גדולות תגובה 529498 |
|
||||
|
||||
לזו היתה כוונתי. אבל גם עדכנתי את תגובתך בערך ב־2000 שנים. |
|
||||
|
||||
נו, נו, ככה זה כשמגיבים מה שיש לך להגיב ואז קוראים 3 תשובות למטה... |
|
||||
|
||||
פרט לעובדה שחרומפפת, את שואלת ברצינות? |
|
||||
|
||||
כמו בכתבה שצפריר לינקק אליה רק מובטלות ערביות כפרט ומובטלים בכלל במקום פליטים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
קצת עצוב שכשהחקלאים מתגאים בתנאים של העובדים שלהם, הגאווה היא שהם נותנים להם את המינימום החוקי. כלומר, גם אם נניח שהכותב אכן מייצג את כל המצב בכל המשק, ולא רק אצל שלושה עובדים שהוא מביא כדוגמא - כל מה שהוא אומר לנו הוא 'אנחנו לא עובדים על החוק!'. ואלה העובדים שהוא הביא כדוגמא - כלומר, למיטב ידיעתו אין אף עובד זר שמקבל יותר משכר מינימום (כי אחרת, סביר להניח שהוא היה מביא אותו כדוגמא). אכן, טיעון משכנע בדבר הנזק של העובדים הזרים לשוק העבודה הישראלי. |
|
||||
|
||||
===>"הגאווה היא שהם נותנים להם את המינימום החוקי" אתה לא מתבייש ככה להטיח האשמות? הם נותנים להם את המינימום החוקי ושק אורז. (לא קשור לדיון סתם קטע ששיעשע אותי). |
|
||||
|
||||
אבל לפי מה שכתוב שם, הם מקבלים יותר מהמינימום, אם כי לא בהכרח בצורת כסף: "המעסיק ניכה מהסכום הזה 107 שקל שכר דירה 82 שקל הוצאה לחשמל וארנונה ו-18 שקל עבור ביטוח. כל הניכויים הללו מתחייבים מתקנות משרד התמ"ת. בסוף חשבון קיבל התאילנדי לכיסו 5,071 שקל. עובד נוסף, שעבד באותו חודש שעות נוספות רבות יותר (חלקן לפי תעריף של 150%) קיבל ליד לאחר ניכויים 5,845 שקל. "בנוסף לשכר, מספקים חלק מהחקלאים במושבים לתאילנדים את המזון ללא תמורה ושק אורז לכל עובד לחודש - בקשה מיוחדת של המלך. ויש עוד: המעבידים מציידים את עובדיהם בטלפונים ניידים בהם הם רשאים להתקשר על חשבון המעביד, 80 שיחות בחודש, למשפחותיהם בתאילנד. מבני המגורים שלהם מצוידים במיזוג אוויר, טלוויזיה, מחשב נייד עם חיבור לאינטרנט (להתכתב עם הבית) וציוד רב נוסף." כלומר, כמו שאני מבין, העובדים קיבלו מגורים במחיר הקרן (189 ש"ח לחודש, כולל חשמל וארנונה + מזגן. נדמה לי שזה זול אפילו לקיבוץ - אז כמה ההטבה הזו שווה? אם גרים ארבעה בבית, אז בערך 750 ש"ח בחודש?), מזון בחינם (חמש-מאות ש"ח - אלף ש"ח בחודש? יותר?). שיחות בחינם (כמה זה שווה ערך?). אם נתמחר גם את כל זה, כמה זה יוצא? אפשר להתווכח על אפשרויות הבחירה שלהם, ואפשר לטעון שזה מזכיר "עיירות חברה" של המאה ה-19, אבל לפי מה שאני מבין, הם מקבלים יותר מהמינימום. אולי לא המון יותר, אבל לא מעט יותר. |
|
||||
|
||||
עובד שמשלמים לו את כל הוצאות הלינה, המזון, החשבונות והתקשורת, לא צריך להוציא כמעט כסף מעבר לכך, וחוסך את כל משכורתו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |