|
||||
|
||||
אני מתנצלת בשם הבחור שהוא לא סבל מסחרחורות והקאות, באמת גידול דה לוקס. מסתבר שיש בראש הרבה מוח, ורובנו לא מנצלים את כולו. אצלו, זה היה באזור לא שימושי, אז לא יותר מדי השפעות. מה שכן היה לו, זה כאבי ראש וירידה באנרגיה, אבל לך תגיד לרופא מערבי ירידה באנרגיה. נתנו לו כדורים נגד דיכאון שרק הזיקו, כי הוא לא היה בדיכאון. אם הפסיכיאטרית הייתה מנסה קצת להבין את המקרה שלו, ולא לדחוף איזה כדור יקר כי היא מקבלת עליו עמלות, דברים היו יותר קצרים. דיקור סיני לא נועד לרפא סרטן, אבל תודה על הבעת האמון הכנה. דיקור סיני היה יכול לעזור בזרימת האנרגיה ופתיחת מרידיאנים. או במילים שגם מערבי יבין, שחרור ורידים ועורקים חסומים, כדי שהדם יוכל לעבור בלי להצטבר בראש ולגרום לכאבים. אם האייל האלמוני מעוניין לקבל מידע אמיתי, בבקשה. השמצות וכינויי גנאי לא ממש מעניינים אותי. |
|
||||
|
||||
אני מנסה להבין את ההסבר הזה מתוך פרספקטיבה של "רפואה הוליסטית" ושל "טיפול בגורם ולא בסימפטום". איך בדיוק אמורים היו לטפל בגידול שבראשו? ע"י יצירת זרימת דם טובה יותר מסביב לגידול? נשמע לי סוג של טיפול בסימפטום. |
|
||||
|
||||
למעשה, אחת מגישות הטיפול המבטיחות ביותר כנגד הסרטן היא מניעת זרימת דם לגידול- אם ע''י מניעת יצירת כלי דם שיובילו אליו חמצן, ואם בדרכים אחרות. לא נראה לי שכדאי יהיה לשפר את זרימת הדם לשם... |
|
||||
|
||||
איזה פסיכיאטר מקבל עמלות על גלולות? הם מקבלים, מפעם לפעם, הזמנות לכנסים שממומנים ע"י חברות התרופות, אבל ההזמנות האלה אינן ניתנות עפ"י מספר הגלולות שהפסיכיאטר רשם. אם השמצות לא מעניינות אותך, כדאי, אולי, שלא תשתמשי בהן. דיקור סיני אולי פותח מרידיאנים (מה קרה לצ'אקרות? לאן נעלמה הצ'י?), אבל הוא לא פותח ורידים ועורקים חסומים. זאת הסיבה שגם בסין המודרנית הטיפול המקובל לטרשת העורקים הוא סטטינים ולא מחטים. יש לשער, אגב, שכאבי הראש נבעו מלחץ תוך גולגלתי כתוצאה מהגידול ("תהליך תופס נפח" בלשון הרפואית המכובסת של ימינו) ולא מהצטברות של דם בגולגולת, אבל אלה כבר דקדוקי עניות. מידע? אם יש לך כזה, הצלחת להסתיר אותו מאיתנו. |
|
||||
|
||||
צ'אקרות הן מונח הודי ולא סיני, ולא קשורות לדיקור. (אני יודעת שאתה יודע, אבל בחייאת, אתה רוצה לעשות התקפה ניתוחית על הרפואה הסינית, אז תדייק כמו שאתה דורש דיוק מהצד השני). |
|
||||
|
||||
עיסוק בדיקדוקי עניות הוא בנפשינו. בין ''הם מקבלים, מפעם לפעם, הזמנות לכנסים שממומנים ע''י חברות התרופות, אבל ההזמנות האלה אינן ניתנות עפ''י מספר הגלולות שהפסיכיאטר רשם'' לבין ''לדחוף איזה כדור שהוא מקבל עליו עמלה'' - בדיוק באמצע, ניצבת האמת על היחסים המורכבים בין חברות התרופות למערכת הרפואית ונציגיה. אולי זו השמצה, אבל אם תתעקש אני אגבה אותה בכמות כזו של עובדות עד שאצא יותר זכאי מרוזנטל. |
|
||||
|
||||
רופאים מקבלים הרבה יותר מאשר הזמנה לכנסים עם ארוחות חינם. הם מקבלים שי לחגים, ביקורים קבועים של נציגי החברות עם שפע מתנות ותופינים ועוד. שלא לדבר על קופות החולים, שבכוונה תחילה מעודדות את הרופאים לתת תרופות יותר זולות ופחות יעילות, כדי לחסוך בעלויות. מה בדיוק לא ברור בדוגמא שנתתי? זה שקופת חולים לא שלחה אותו לMRI אלא התעלמו מהתלונות שלו ושלחו אותו לפסיכיאטר? זה שהגידול לא גרם לתופעות לוואי קשות, חוץ מדיכאון וחולשה שלא מומלצים בפני עצמם? זה שתרופות נגד דיכאון לא גרמו לשיפור במצב אלא רק להחמרה, כי הבעיה שלו היא לא דיכאון אלא הגידול שמונע מעבר של דופאמין? איזה מידע אתה רוצה? חשבתי שהכול יש בגוגל. הנה כמה מילות מפתח שיעזרו במיקוד החיפוש: אוליגודנדרוגליומה, דופאמין, עמלות, מיקי רוזנטל, אפקסור, ריטלין, היפריקום, פסיכו אונקולוגיה, פרופסור שמגר בן אליהו, הקשר בין לחץ נפשי לסרטן. רוצה צילום של אישור שחרור מבית חולים? אולי תצא מהאלמוניות שלך, שנבין עם מי אנחנו מדברים. לכל אחד יש אינטרס, מה שלך? |
|
||||
|
||||
רופאים מקבלים הזמנות לכנסים ושי לחגים: לפי מספר המנות שהם רושמים? תרופות החולים מעודדות רופאים לתת לחולים תרופות זולות יותר: מכיוון שיש לקופות החולים תקציב מוגבל. לא נעים להגיד, אבל אין כסף לממן את כל הטיפולים שבעולם. |
|
||||
|
||||
אני לא בקיא במה שקורה בארץ בעניין הזה אבל בחו"ל כל הנושא הזה, בפרט אצל פסיכיאטרים, נראה די שערוריתי. פסיכיאטרים מוזמנים להרצות (בתשלום) בכנסים שחברות תרופות מארגנות, ובחירת הרופאים איננה מיקרית. יש אפילו מקרים של חברות תרופות שכותבות מאמרים בעזרת "כותבי צללים" ואז משכנעים פסיכיאטרים לחתום על המאמר. |
|
||||
|
||||
שוב: הטענה לגבי "תמלוגים לפי מספר מנות" היא הרבה יותר קיצונית ממה שאתה מציג. |
|
||||
|
||||
נכון. אבל הדינמיקה עשויה להיות כזאת ( אני לא רופא, ורק מסכם מה שהבנתי ממקורות אחרים. כמו כן, המקור שלי מדבר על ארה"ב ובאופו ספציפי על הרפואה הפסיכיאטרית שם): בארה"ב לפחות, אפשר לבדוק אלו רופאים רושמים אלו תרופות לפציינטים שלהם. מי שרושם יותר מתרופה מסויימת יקבל יותר הזמנות להרצאות וכולי. אגב, מי שבאמת מקבל תמלוגים ישירות הם התועמלנים של חברות התרופות, שמציעים מיני מתנות קטנות, ארוחות "חינם" וכולי לרופאים. התועמלנים מספקים דגימות חינם לרופאים, שמעבירים אותם למטופליהם. זה כנראה לגיטימי, כל עוד לא נוצרת "התחייבות מוסרית" מצד הרופא להעדיף דווקא את התרופות הללו להמשך הטיפול. אז נכון, הרופאים לא מקבלים את התמלוגים *ישירות* אבל יש מעקב מצד חברות התרופות לגבי הרגלי הקצאת התרופות של רופאים וזה כנראה סוד ידוע שיש מנגנוני תיגמול. עד כמה שידוע לי אין כרגע הנחיה אתית ספציפית הדורשת מרופאים להמנע מקבלת תגמולים כאלו. |
|
||||
|
||||
אנחנו מודעים לכך שהעולם אינו גן עדן של צדיקים. מכאן ועד האשמתם של הפסיכיאטרים כציבור בנתינת תרופות שלא לצורך הדרך - לשמחתי - ארוכה. גילוי נאות: תרופות פסיכיאטריות הופכות את חיי לנסבלים. |
|
||||
|
||||
גילוי נאות: גם חיי אדם קרוב אלי חזרו למסלולן בעקבות תרופות פסיכיאטריות ואני ממש לא מזלזל בהן. מצד שני לא האשמתי את *ה*פסיכיאטרים כציבור וכולי. מה שכן, אם באמת הסתכלת קצת על הנושא, אתה בוודאי יודע שיש הרבה חופש בבחירת התרופות, משום שקשה מאוד לדעת איזו תרופה תעבוד. לא מדובר כאן על תרופות "שלא לצורך", אלא על בחירת תרופה ספציפית אחת בשל העדפה לא עניינית. כמו כן, אולי שמעת שבמקרים רבים קשה מאוד "להגמל"1 מתרופות פסיכיאטריות, ולכן הבחירה הראשונית הזאת עשויה להיות קריטית. אם רופא מקבל טובות הנאה מחברות התרופות על בסיס התרופות שהוא רושם, יש כאן טעם לפגם. 1 אני כותב את המילה במרכאות מכיוון שלא מדובר על התמכרות במובן של צריכה הולכת וגוברת של תרופה, אלא במובן שתהליך הירידה מהתרופה כרוך בקשיים פיזיולוגיים רבים. |
|
||||
|
||||
גם אני בעבודתי, קורה ואני ממליץ ללקוחותי על מוצר מסוים. במקרים מסוימים מדובר על מוצר אחד ולא אחר, אשר לצורך העניין מקביל לו. במקרים מסוימים הבחירה עשויה להיות בחירה לשנים ולרכישות עתידיות.1 אני לא מקבל מתנות משמעותיות או מוזמן לסמינרים באיי סיישל, ובכל זאת, אין לי ספק, שלמוצרים מסוימים יש לי סימפטיה ביחס למוצרים אחרים, גם אם המפרטים שלהם נראים דומים. מה לעשות. כולנו בני אדם (וכמו שאמר אשכול: לפעמים גם זה לא). ___ 1 נכון, לא נכנסים מזה ל"קריז", אבל כשיש לך סטנדרט, זה עושה את החיים פשוטים הרבה יותר |
|
||||
|
||||
אתה באמת לא מבין את ההבדל בין יש *לי* סימפטיה למוצרים מסויימים לבין *המשווק* של המוצר מעניק לי אחוזים כדי להמליץ על המוצר הזה? באחד, אתה מביע את דעתך והתרשמותך, בשני אתה סוכן של החברה. השאלה היא של גילוי נאות. הרופא שלך לא אמור להיות נציג של חברת תרופות מסויימת, הוא אמור לייצג את האינטרסים שלך. |
|
||||
|
||||
ומה רע שבהינתן שני מוצרים די זהים אתה ממליץ על המוצר שממנו אתה מרוויח יותר? |
|
||||
|
||||
שתי בעיות: 1) אם המוצרים "די" זהים, מן הראוי שגם החולה יהיה מודע לכך. אם הרופא מרוויח מבחירה מסויימת, מן הראוי שהוא יתחלק ברווח עם החולה. הידע הספציפי הזה של הרופא אינו ידע רפואי ולכן אינו זכאי לפרמיה עבורה. המושג "המלצה" בהקשר הזה הוא מעורער לגמרי. 2) קיום מוצרים מהם אתה מרוויח יותר או פחות הוא פתח להטיה כאשר המוצרים אינם זהים. כדי לסגור את הפינה הזאת, עדיף לא להכנס אליה. הרופא אמור לייצג את האינטרסים של החולה בלבד, ולא את אלו של חברות התרופות. |
|
||||
|
||||
1) המחיר לצרכן זהה. אני לא רואה סיבה מדוע הרופא יתחלק עם החולה ברווח. 2. אם שני המוצרים די זהים והרופא הצליח לקבל דיל טוב מהספק הוא לא מייצג את האינטרס של חברות התרופות/ספקיות. |
|
||||
|
||||
ברגע שהרופא מודע לזה שהוא מרוויח אישית מאחד המוצרים הוא יטה באופן מודע או לא לראות אותו כטוב יותר או להתעלם מחולשות שלו. חוץ מזה, בעתיד זה יתן בידי הספק כלי ללחץ על הרופא גם לגבי מוצרים אחרים. יתכן שעל רוב הרופאים זה לא ישפיע משמעותית, אבל אם אתה מאפשר את זה יהיו רופאים שעליהם זה ישפיע. הדרך היחידה למנוע את זה היא ניתוק מוחלט של בחירת התרופות מאפשרות לרווח אישי. מעשה שהיה בימים האחרונים: קרובי משפחה שלי רצו לקנות מחשב נייד. הם פנו לבן שלהם שעובד בסניף האיזורי של חברת היי טק גדולה בצמידות לבחור שאחראי שם על רכש ציוד מחשוב. הקניין פנה לספק שלו וההוא נתן הצעת מחיר. כששמעתי על כך יעצתי לבחור ולהוריו להמנע מקניה בדרך הזו. אם הספק נותן הצעה שטובה מתנאי השוק אז אפשר להציג את זה כשוחד מצדו לקניין (אף על פי שהקניין הוא לא הלקוח הסופי והבחור לא משפיע על החלטות קניה); אם הוא לא נותן הצעה טובה מתנאי השוק אז למה לקנות ממנו? כך או אחרת, הם מכניסים את עצמם למצב שהרבה טוב לא יכול לצאת ממנו. |
|
||||
|
||||
בעולם מושלם וכו'. בעולם רגיל לפעמים אפשר לקבל דיל טוב על מוצר א' ואז להציע אותו לצרכן/חולה ובפעמים אחרות הרופא יקבל דיל על מוצר ב'. אם שני המוצרים זהים פחות או יותר, מה הבעיה שהרופא ירוויח מהכישורים העסקיים שלו מול ספק התרופות? |
|
||||
|
||||
לא. בעולם מושלם הרופא תמיד יעמיד לנגד עיניו קודם כל את טובת החולה ורק אם אין הבדל מבחינת טובת החולה הוא יכניס למשוואה שיקולים פרטיים. בעולם רגיל רופא שיתרגל שרווח מהצד הוא חלק מהמשחק יהפוך אותו בהדרגה לשיקול שיעמוד מול טובת החולה (''נכון, היה מחקר שאמר שבתרופה הזו יש יותר סיבוכים אבל זה רק מחקר אחד והיו שלושה שלא מצאו הבדל, ובכלל אני לא לגמרי בטוח במתודולוגיה שלהם והסיכוי הוא ממילא קטן מאד גם לפי המחקר הזה אז לא נראה לי שצריך לקחת אותו בחשבון'') ובסופו של דבר יתן לחולה טפול פחות טוב. |
|
||||
|
||||
סתם אתה מתווכח :) הלא כתבת בדיוק את מה שאמרתי. אם שתי התרופות זהות והמחיר דומה אז אין בעיה מיוחדת אם הרופא ימליץ דווקא על התרופה שעליה הוא מרוויח יותר. הוא יכול להרוויח יותר על תרופה X בגלל שמנהל המשרד שלו הצליח להתווכח עם הספק וכדומה. |
|
||||
|
||||
יש בעיה אם רופא ממליץ על תרופה כי הוא מקבל על זה כסף לכיס שלו. אני רוצה שהרופא שלי *לא יוכל להרויח אגורה לכיס שלו* מבחירת התרופות שהוא רושם לי כדי שאני אהיה מסוגל לסמוך עליו שזו באמת התרופה שמתאימה לי ולא זו שמתאימה לו. אם שתי תרופות הן זהות אז הוא מוזמן להגיד לי ואני אבחר ביניהן לפי השם המסחרי, צבע העטיפה או כל פרמטר שיתחשק לי. אני משלם לו כדי שהוא יטפל בי, לא כדי שיחפש איך להרויח עוד מהצד. רוצה עסקים פרטיים? בבקשה, שיפסיק לטפל בחולים ויהיה תועמלן רפואי של חברות התרופות על בסיס פרמיות. |
|
||||
|
||||
1) שוב, יש כאן עניין של גילוי נאות. לרופא יש כוח שאין לחולה. החולה לא בוחר בין שתי תרופות ונעזר ברופא כדי להחליט. הרופא *מכתיב* לו איזה תרופה לקנות. בעצם, הבחירה של החולה היא בין התרופה שהרופא "ממליץ" עליה לבין כלום. אם המודל היה שהרופא חושף בפני החולה את השיקולים הכלכליים שלו בבחירת התרופה, ונותן לחולה לבחור בין כל התרופות הרלוונטיות, הייתי מסכים איתך שזה מודל אפשרי. אמנם מודל שונה לחלוטין ממודל היחסים היום בין רופא לחולה. במקרה זה הבעיה האתית הרבה יותר קטנה. ההנחה כיום היא שההמלצה של הרופא אינה מבוססת על שיקולי רווח שלו. 2) אז איזה אינטרס הוא מייצג ? בוודאי לא של החולה. אני מניח שבמקרה ההיפוטתי של שתי תרופות זהות, הבעיה האתית היא קטנה יותר (זה נהנה וזה אינו חסר), אבל בתחום העדין של תרופות מרשם, בעיקר ביקרות ובמסוכנות שבהם ( כמו תרופות פסיכיאטריות) אני מצפה מהרופא שדעתו לא תוסח על ידי שיקולים כספיים שאין לי ידיעה או שליטה עליהם. 2א)"דיל טוב מהספק"? הרופא אינו סוחר בתרופות, ולהתייחס לדילים כאלו משנה את מעמדו למעמד של פרזנטור או קימונעי. עוד גילוי נאות - לקראת ראש השנה החברה שאני עובד בה מקבלת כל מיני פיצ'יפקס מספקים שונים. נכון, זאת בעיה דומה, אבל אצל רופאים אמריקאיים אנחנו מדברים על סכומים משמעותיים ( ראיתי עדות של פסיכיאטר שהרוויח 30K$ בשנה מ"מפגשים עם רופאים") ולא לוח שנה או בונבונירה. כולנו בני אדם, אבל חלקנו בעמדה שמנסים להשחית אותנו. על אלו צריך להסתכל. |
|
||||
|
||||
2א. רופאים עם קליניקה פרטית הם גם אנשי עסקים. |
|
||||
|
||||
גם לאנשי עסקים יש אתיקה. |
|
||||
|
||||
אתה מציג כאילו זה או אתיקה או רווח. אם הלקוח מקבל מוצר זהה במחיר זהה והמוכר מרוויח יותר אז מה הבעיה? |
|
||||
|
||||
איפה כתבתי שיש בעיה כאשר מדובר בלקוח ומוכר? |
|
||||
|
||||
במקרה הזה רופא/חולה אנלוגי למוכר/לקוח. אנחנו חוזרים על עצמנו אז יש לך את זכות התגובה האחרונה. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים לאנלוגיה הזאת. זה יותר דומה ליועץ השקעות שמשקיע את הכסף שלך בקרנות שלו, בלי לעדכן אותך שהם שלו, או עורך דין שמציע לך להתפשר אבל לא מגלה לך שהוא שוכר משרד אצל הנתבע. *אולי* העצות שהיועץ או העו"ד נתנו הן טובות במבחן התוצאה, אבל אין ספק שהם לא ממלאים את התפקיד שלהם. |
|
||||
|
||||
אף פעם (או, כמעט אף פעם, ובשוק התרופות, אף פעם) אין שני מוצרים שהם באמת זהים. תמיד יש הבדלים. והשאלה האתית היא האם הרופא קיבל את ההחלטה על בסיס ההבדלים או על בסיס הרווח הצדדי שלו (שלהבדיל מרווח ישיר, הוא לא גלוי לצרכן). אותה בעיה אתית קיימת בכל מקום בו בעל מקצוע מומחה ממליץ ללקוח שאינו מומחה ולא מכיר את תנאי השוק והמוצרים הקיימים בו (סוכני ביטוח, מתווכי דירות, יועצי השקעות, עורכי דין, בנקאים...) ולכל אותם מקצועות יש כללים אתיים. |
|
||||
|
||||
ברנד לעומת גנרי? |
|
||||
|
||||
אולי אין שני מוצרים זהים, אבל בוודאי יש מוצרים דומים מספיק, ודווקא כן בשוק התרופות (שבו יצרניות שונות מייצרות את אותה תרופה גנרית; להבדיל משווקים אחרים, שבהם קשה להוכיח אם באמת פפסי קולה שקול לקוקה קולה, בתרופות יודעים בדיוק מהו החומר הפעיל). ומה שיותר מסבך את החיים, גם כשהתרופות שונות, וההבדלים ידועים, לא בהכרח ההבדלים מצביעים חד-משמעית מה עדיף לחולה הנתון, ובהחלט יש תחום אפור, שנתון לשיקול דעתם של הרופא והחולה - ומועד לבעייתיות אם לשיקול הדעת הזה נכנסים גורמים זרים. |
|
||||
|
||||
דווקא במיקרים של תרופה גנרית חברות התרופות לא כל כך ''דוחפות''. הרווח הגדול הוא מתרופות שעדיין מוגנות בפטנט. |
|
||||
|
||||
סיפור מהחיים: במשך מספר שנים טופלה בתי באופן קבוע ויום יומי באנטיביוטיקה מסוימת כטיפול מונע. בתחילה, סיפקה קופת חולים תרופה של יצרן מסוים (תרופה גנרית, לא תרופת פטנט). לאחר שלוש או ארבע שנים החליפה קופת חולים את התרופה בתרופה מקבילה של יצרן אחר. הילדה סרבה לקחת את התרופה, ופעם אחרי פעם הקיאה את התרופה. גם אם התרופה זהה פרמצווטית, הרי הטעם נקבע גם (ואולי בעיקר) ע"י החומרים הבלתי פעילים. רופא הילדים רשם במרשם במפורש את שמה של התרופה (שהילדה הסכימה לקבל), תוך מחיקת האפשרות להספקה של תרופה מקבילה, ובכל זאת קופ"ח הערימה קשיים. המאבקים מול קופת חולים הלכו והתגברו. יום אחד נשברתי, וביקשתי לקנות באופן פרטי (לא על חשבון קופת חולים) את התרופה המסוימת. התברר שמחירה בשוק החופשי *נמוך* ממחיר "ההשתתפות העצמית" שגובה קופ"ח עבור התרופה. |
|
||||
|
||||
פגשתי רוקח שטען זה נכון גם במקרה של תרופות רבות ללא מרשם רופא (אקמול ואחיותיה), ושכך הקופות גורפות רווח נאה. |
|
||||
|
||||
לא אתה האשמת. העוף בעל הצבע המשונה האשים. |
|
||||
|
||||
הפסיכיאטרים איתם היה לי קשר עסקו די הרבה בשיטת ניסוי, תעיה וטעיה עד שהתקבלה תוצאה משביעת רצון (''החולה מאוזן'' הם צרחו בהתרגשות כשאחת התרופות גרמה לי סחרחורת שהפילה אותי ארצה). יש אפשרות זניחה שהם הפלו לטובה את התרופות שיצרניהן הגישו את הכיבוד המשובח ביותר בכנס האחרון, אבל תרשה לי להיות טיפה פחות ציני מהרגלי ולא להאמין בזה. |
|
||||
|
||||
(למיטב הכרתי, ברגע שהיית שרוע מלוא קומתך על הרצפה - היית, אכן, במצב מאוזן) |
|
||||
|
||||
לזאת כיוונתי. וואו, נעשיתם קהים כאן. |
|
||||
|
||||
אז הרופאים היו בסדר. יופי. אבל חברות התרופות לא טמבליות. אם היה רק מדובר על כיבוד בכנסים הייתי מוותר להם. אגב, אני לא יודע מה נעשה בישראל. אני קראתי קצת על הנעשה בארה''ב, והקטע של האוכל בכנסים זה החלק הקטן. |
|
||||
|
||||
לא ברור למה כוונתך במשפט "מסתבר שיש בראש הרבה מוח, ורובנו לא מנצלים את כולו. אצלו, זה היה באזור לא שימושי, אז לא יותר מדי השפעות". מכל מקום, רק למניעת טעות נפוצה: אנו משתמשים בכל המוח, רק לא בכל חלקיו בו-זמנית. האגדה האורבנית ועוד לפניה האמונות העממיות, הגורסות, בניסוחים שונים (מפורסם עניין ה"עשרה אחוז"), שאיננו מנצלים את כל מוחנו, הן מוטעות. מאז שקיים ה-MRI (דימות מוחי), הדבר גם ברור ונראה לעין. ובעברית: ".. מיתוס שמסתובב כבר זמן רב ולא ברור מה מקורו. האמת היא שאנו משתמשים בכל חלקי המוח שלנו מדי יום." ואפילו כאן באייל טרח דובי לספר את החדשות כבר מזמן, תגובה 81198, תגובה 230584. |
|
||||
|
||||
כמו שהערת ברוב צדק, המוח מחולק לאזורים שונים, ולכל חלק יש את התפקיד שלו. חלק יותר שימושי, חלק פחות. גידול, מעצם טבעו, הוא תוספת למוח, ולכן להסרה שלו אין השפעה על תפקודים. בנוסף לכך, אם אותו גידול אינו לוחץ על שום דבר, הוא אינו משפיע בצורה ישירה. גידול יכול להשפיע בצורה עקיפה בכך שהוא מפריש חומרים שונים המונעים מהסרוטונין, דופאמין ואדרנלין להקלט בצורה טובה, ועקב כך נגרם דיכאון, חולשה ועוד. MRI זה באמת מגניב, עשיתי כמה פעמים, לטובת המדע כמובן. רואים בבירור איך אזור מסוים במוח עובד, בעוד שאר האזורים במוח נמצאים במנוחה. חומר קריאה להנאתך: http://www.ofek-liyladenu.org.il/ofek21/remember.php ברקת עם עובדות נוספות:http://www.tasmc.org.il/imaging/fMRI/1364.htm http://www.hayadan.org.il/wp/taaluleimoah-150504/ תגובה 81198 דובי מוסיף מידע: תגובה 81589 |
|
||||
|
||||
תגובה 81198 היא של דובי, לא של ברקת, ולינקקו אותה כבר בתגובה שמעליך. למגיבים בפתיל ובייחוד למגיב "שחף ירוק": עם כל הכבוד להורים לילדים לקויי ראיה, אין טעם ללנקק לכתבות-ידיעות מסוג זו של "אופק לילדינו". מי שהנושא הוא בשבילו עוד שאלה ברמת חידוני טריוויה יכול לגלוש ברשת בעצמו. לעומת זאת, בשביל מי שהנושא כן מעניין אותו אבל לא הולך ללמוד אותו בצורה אקדמית, יש, תודה לאל, את אמאזון. בקצת מאמץ ניתן למצוא ספרים שנועדו לקהל הרחב אבל ערוכים ביותר פירוט ובצורה רצינית שמכבדת את האינטליגנציה של הקורא. |
|
||||
|
||||
שחף ירוק היא לא מגיב, היא המגיבה buttercup, בפתיל מתגובה 261488. |
|
||||
|
||||
נכון שהאייל ידוע בכך שדיונים סוטים מהנושא, אבל בדרך כלל זה מגיע לשכ"ג ולאלוהים, ואני לא אף אחד משניהם. ואחרי שהוכחנו שכולם יודעים ללנקק, ואפילו באנגלית, שנחזור לנושא? מה שאני אמרתי בהתחלה, שרפואה מערבית היא זו שמתמקדת בסימפטום ואינה מקדישה מספיק תשומת לב למכלול של האדם. כדוגמא נתתי סיפור של חבר שבמשך כמה שנים התלונן על כאבי ראש ודיכאון, ורק אחרי שהוא התעלף שלחו אותו לMRI וגילו גידול סרטני. יש גם את המקרה של הבחור שהיה איתי בצבא, והתלונן במשך שנה על כאבי בטן אבל חשבו שהוא מתחזה. בסוף גילו שיש לו סרטן בבטן, לא זוכרת בדיוק איזה סוג, והוא נפטר זמן קצר אחר כך. לפחות התנסיתי בלוויה דרוזית תודות לו, והיה די מעניין. אני קוראת מספיק ספרים, בעברית ואפילו באנגלית. המטרה שלי הייתה לשמוע מה אנשים באתר חושבים, לא לפתוח בתחרויות לינקוק אין סופיות. ואכן, הכינוי הקודם שלי היה buttercup. לפחות לי היה כינוי, בניגוד לאייל האלמוני שיודע לחפור בנבכי הארכיון של האייל, אבל לא לבחור לעצמו/ה ניק. |
|
||||
|
||||
דווקא במקרה של רפואה בצבא בהחלט מדובר על רפואה הוליסטית. הרופא מכיר בכך שיש בצבא סימפטומים נפוצים של התחזות. אבחון של חייל כמתחזה הוא בהחלט סוג של ''ראיה כוללת'' ולא של ''התמקדות בסימפטום''. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שאני מבין איך הרפואה הלא מערבית הייתה מטפלת בבעיית הכאבי-ראש-ודכאון באופן שכן היה נותן תשומת לב למכלול של האדם. אני גם לא ממש מבין מה הכוונה ב''מכלול'' - כאבי ראש ודכאון הם סימפטום כללי, שאני מניח (אולי בטעות) שמתאים למגוון רחב של מחלות ובעיות, כל אחת עם הבדיקה היקרה שלה. נראה לי שהתייחסות ל''מכלול'' תצריך בדיקה פרטנית של כל הבעיות הללו. |
|
||||
|
||||
כמעט כל רפואה היתה מתיחסת ל''מכלול'' במקומות בהם זה רצוי (לא תמיד. אני מעוניין, לפעמים, בטיפול נקודתי בבעיה נקודתית) וביחוד במקומות בהם זה אפשרי. אם לרופא בקופ''ח היו מקציבים שעה לפגישה עם כל פציינט, ולא עשר דקות, היה לו זמן לחקור בעיות מערכתיות ולא לבחור את הדיאגנוזה הראשונה שמתבססת על התלונה המיידית. זאת לא בעיה של הרפואה הקונבנציונלית אלא בעיה כלכלית. |
|
||||
|
||||
גדי באמת שאל על הרפואה הלא-מערבית, ה"אלטרנטיבית" - ולא על הרפואה הקונבנציונלית. ובלי קשר, לדעתי אתה צודק - ברפואה ה"קונבנציונלית", כלומר - ברפואה האמיתית, המתבססת ככל האפשר על ידע מדעי - קיימת בעיה מערכתית של זמן וכסף. לעומת זאת, הבעיה עם הרפואה האלטרנטיבית, זו שגדי קרא לה ה"רפואה הלא-מערבית" - היא פשוט שזאת לא רפואה. במקרה הטוב היא לא מועילה ולא מזיקה, במקרה הרע היא הורגת. בצירוף לסיפור העכשווי העצוב מתגובה 524127, הנה רק עוד שלושה סיפורים יותר ותיקים, מכאן, מהאייל, סיפורים שהם כמובן קצה קצהו של הקרחון: תגובה 326469, תגובה 326472, תגובה 129631. |
|
||||
|
||||
הכתבה היא לא של האתר ''אופק לילדנו'' אלא כתבה ממדור המדע של ''הארץ'' (על הטוב והרע שבזה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |