 |
לפני שנים סבלתי מכאבי ראש חזקים במשך כמה חודשים, אולי בגלל עומס יתר בעבודה ובעיות אחרות שהיו במשפחתי באותה תקופה. כבר הופניתי למרפאה נוירולוגית בבי''ח, אך מחוסר זמן דחיתי שוב ושוב את התור ואחרי עוד כמה חודשים כאבי הראש חלפו מעצמם. אימי, שהיא מאמינה גדולה בהומיאופטיה, ניסתה לשכנע אותי שאלך להומיאופט שהיא חסידה שלו, אך גם אליו לא הגעתי מחוסר זמן.
לו הייתי לוקחת באותה תקופה תרופות הומיאופטיות - בוודאי הייתי חושבת שכאבי הראש חלפו עקב הטיפול, ואז גם אני הייתי הופכת לחסידה שוטה.
הדבר הזה הוא נכון לא רק לכאבי ראש אלא למחלות קלות ומיחושים שונים החולפים ממילא אחר זמן - קל מאוד לחשוב שמה ש''ריפא'' אותם הוא ההומיאופטיה או רפואה אלטרנטיבית אחרת כלשהי.
כשמדובר במחלות קשות ורציניות, הסיפור הוא אחר לגמרי. הכרתי אשה (ידידה של אימי, הן בדרך כלל מהוות צמדים או שלישיות של חסידות...) שהתגלה אצלה גידול שפיר ברחם, והיא היתה אמורה לעבור ניתוח. ההומיאופט של אימי לפחות היה ישר מספיק לומר לה שהוא אינו מטפל במקרים כאלה, אבל סיפרו לה על איזה הומיאופט גדול ומופלא בחיפה, והיא ביטלה את הניתוח וניגשה אליו. הוא רשם לה תרופות (אא''ט, כמה סוגי טיפות וגם אילו שהם כדורים למציצה) ואמר כי כעבור כמה חודשים של טיפול הגידול יצטמק ו''יהיה כל כך קטן שכבר לא ידברו על ניתוח''. אחרי חמישה חודשים הגידול צמח לממדי ענק והיא הובהלה לניתוח דחוף. במקום ניתוח להרחקת הגידול בלבד, כפי שדובר לפני הסיפור ההומיאופטי - בסופו של דבר, אחרי הצמיחה המאסיבית של הגידול - היה צורך לכרות את רחמה. היא רווקה מבוגרת וערירית.
אימי לא שוכנעה מהמעשה העצוב שהיה עם ידידתה, שאולי יש מקום לבדיקת הנושא ולהסקת מסקנות, ואמרה ש''אולי היא לא לקחה את התרופות בצורה מסודרת כמו שצריך...''.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש