|
||||
|
||||
2א. רופאים עם קליניקה פרטית הם גם אנשי עסקים. |
|
||||
|
||||
גם לאנשי עסקים יש אתיקה. |
|
||||
|
||||
אתה מציג כאילו זה או אתיקה או רווח. אם הלקוח מקבל מוצר זהה במחיר זהה והמוכר מרוויח יותר אז מה הבעיה? |
|
||||
|
||||
איפה כתבתי שיש בעיה כאשר מדובר בלקוח ומוכר? |
|
||||
|
||||
במקרה הזה רופא/חולה אנלוגי למוכר/לקוח. אנחנו חוזרים על עצמנו אז יש לך את זכות התגובה האחרונה. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים לאנלוגיה הזאת. זה יותר דומה ליועץ השקעות שמשקיע את הכסף שלך בקרנות שלו, בלי לעדכן אותך שהם שלו, או עורך דין שמציע לך להתפשר אבל לא מגלה לך שהוא שוכר משרד אצל הנתבע. *אולי* העצות שהיועץ או העו"ד נתנו הן טובות במבחן התוצאה, אבל אין ספק שהם לא ממלאים את התפקיד שלהם. |
|
||||
|
||||
אף פעם (או, כמעט אף פעם, ובשוק התרופות, אף פעם) אין שני מוצרים שהם באמת זהים. תמיד יש הבדלים. והשאלה האתית היא האם הרופא קיבל את ההחלטה על בסיס ההבדלים או על בסיס הרווח הצדדי שלו (שלהבדיל מרווח ישיר, הוא לא גלוי לצרכן). אותה בעיה אתית קיימת בכל מקום בו בעל מקצוע מומחה ממליץ ללקוח שאינו מומחה ולא מכיר את תנאי השוק והמוצרים הקיימים בו (סוכני ביטוח, מתווכי דירות, יועצי השקעות, עורכי דין, בנקאים...) ולכל אותם מקצועות יש כללים אתיים. |
|
||||
|
||||
ברנד לעומת גנרי? |
|
||||
|
||||
אולי אין שני מוצרים זהים, אבל בוודאי יש מוצרים דומים מספיק, ודווקא כן בשוק התרופות (שבו יצרניות שונות מייצרות את אותה תרופה גנרית; להבדיל משווקים אחרים, שבהם קשה להוכיח אם באמת פפסי קולה שקול לקוקה קולה, בתרופות יודעים בדיוק מהו החומר הפעיל). ומה שיותר מסבך את החיים, גם כשהתרופות שונות, וההבדלים ידועים, לא בהכרח ההבדלים מצביעים חד-משמעית מה עדיף לחולה הנתון, ובהחלט יש תחום אפור, שנתון לשיקול דעתם של הרופא והחולה - ומועד לבעייתיות אם לשיקול הדעת הזה נכנסים גורמים זרים. |
|
||||
|
||||
דווקא במיקרים של תרופה גנרית חברות התרופות לא כל כך ''דוחפות''. הרווח הגדול הוא מתרופות שעדיין מוגנות בפטנט. |
|
||||
|
||||
סיפור מהחיים: במשך מספר שנים טופלה בתי באופן קבוע ויום יומי באנטיביוטיקה מסוימת כטיפול מונע. בתחילה, סיפקה קופת חולים תרופה של יצרן מסוים (תרופה גנרית, לא תרופת פטנט). לאחר שלוש או ארבע שנים החליפה קופת חולים את התרופה בתרופה מקבילה של יצרן אחר. הילדה סרבה לקחת את התרופה, ופעם אחרי פעם הקיאה את התרופה. גם אם התרופה זהה פרמצווטית, הרי הטעם נקבע גם (ואולי בעיקר) ע"י החומרים הבלתי פעילים. רופא הילדים רשם במרשם במפורש את שמה של התרופה (שהילדה הסכימה לקבל), תוך מחיקת האפשרות להספקה של תרופה מקבילה, ובכל זאת קופ"ח הערימה קשיים. המאבקים מול קופת חולים הלכו והתגברו. יום אחד נשברתי, וביקשתי לקנות באופן פרטי (לא על חשבון קופת חולים) את התרופה המסוימת. התברר שמחירה בשוק החופשי *נמוך* ממחיר "ההשתתפות העצמית" שגובה קופ"ח עבור התרופה. |
|
||||
|
||||
פגשתי רוקח שטען זה נכון גם במקרה של תרופות רבות ללא מרשם רופא (אקמול ואחיותיה), ושכך הקופות גורפות רווח נאה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |