בתשובה ליותם, 12/08/09 10:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם החיפוש אחר סיפוק עצמי הוא סיבה טובה מספיק? והאם התבוננות בעבר, בעתיד ושיפוט המצב מסביבנו אינו מה שהופך אותנו (לפחות במידת מה) לבני אדם? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אדם קלין אורון, מדוע אתה מפגין שליליות כלפי? איזה כוח בדיוק ידוע לך שיש לבני-אנוש? מה הם הצפיות שלך מהחיים הנוכחים שלך? באופן מכוון אינני משתמש במילה "בן-אדם" בן אדם יש לו יכולת עשיה לבן אנוש לא. יכולת עשיה פירושו היכולת למנוע. והיכולת למשול בתשוקות. בכדי לאמת את זה עלך להיות. ולהיות פירושו "ער" בן-אדם זה מצב ער בן-אנוש זה מצב יושן. בכדי להיות עלך להתרוקן מאני'ים ובכוח רצונך להיכנס למצב דממה פנימית גם כאשר היסטריה מתחוללת בחוץ וכולם מסביב רצים ומתרוצצים כאחוזיי תזזית. בן-אדם חיי ללא רגשות שלילים, ללא דעות מוקדמות, ללא שפיטה, ללא חשדנות וללא שמירת חשבון. סגולותיו העיקריות הם סבלנות, סבלנות, סבלנות. והוא לעולם איננו ממהר לשום מקום וכול דבר שקורה מסביבו זו הזדמנות לצבור עוד ניסיון להיות נוכח להווה. אני יותם מודה ומתוודה שאינני יודע דבר. וכול רגע הוא הזדמנות ללמוד. כעת אדם קלין אורון יקירי, בדוק היטב היטב את עצמך והיה כנה עם עצמך האם יש לך משהוא מכול זה? האם אתה מתאמן על אחד מהסגולות? האם יש לך שאיפה למושל בתשוקות ובגחמנות האישית? והאם יש בך רצון בכלל ללמוד? ואו לקבל את העובדה שכול מה שאתה יודע זה כלום? האם סבור אתה שגאוותך תאפשר להודות במה שהוא? דרך תגובתך הרשומה בכתב ידך למדתי את העובדה המצערת שאין בתוכך חומר באיכות מספקת שמאפשרת ניהול דו שיח ולימוד הדדי, הבעת השליליות היהירה בתגובתך מונעות זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מפגין שליליות כלפיך. אני מפגין - כנראה בחוסר כשרון מסוים, אם הבנת אותי בצורה שונה כל-כך מכוונתי - שילוב של נסיון להבין את עמדותיך יותר לעומק (ולכן שאלתי "למען מה יש לעשות זאת") ושל שלילה מסוימת של עמדותיך כפי שאני מבין אותן כרגע (שהפגנתי בעיקר בהודעתי השניה). שלילה זו, כמובן, מותנית בכך שהבנתי בצורה ראויה את עמדותיך - שאשמיח אם תסביר אותן יותר לעומק. יחד עם זאת, אני רוצה לחזור לנקודה הראשונה: אפילו אם תצא רק מנקודת ההנחה שבאתי להתווכח עם עמדותיך, מדוע אתה מניח שאני מפגין שליליות *כלפיך* באופן אישי? הרי אינני מכיר אותך כלל, כפי שאתה אינך מכיר אותי. אי-לכך, אשמח אם תחזור בכך מהמשפט האחרון בתגובתך ותנסה, בכל זאת, להסביר לי; ואפילו, אם תוכל, אודה לך אם תחזור בך מהפסקה שלפני כן: מדוע קיום או העדר תכונות ומנהגים אלו באישיותי שלי (או, לצורך העניין, שלך) משנה משהו לגבי התוקף של האידיאולוגיה שבה אתה מחזיק? אחת הבעיות המרכזיות שלי עם האידיאולוגיה שהצגת עד כה היא שאתה קובע קביעות נחרצות מבלי לנמק אותן. מדוע עדיפה סבלנות על פני עשייה? מדוע דממה פנימית והעדר רצון הוא מצב רצוי? מדוע על בני האדם (לפי הטרמינולוגיה שלך) לשאוף להפוך לבני אנוש? תסביר לי. תפגין את אותה הסבלנות שאתה רואה בה תכונה נאצלת כל-כך במקום לשפוט אותי ולמצוא אותי חסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי התגובה שלך לא מופיעה בגופן של כתב־יד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכן גם - האם האידיאולוגיה של יניב, כפי שהיא מצטיירת מתגובה 520315, היא דתית ביסודה, והאם היא נועדה רק לאנשים בריאים (או רק לאנשים בריאים, צעירים ובעלי מקור הכנסה קבוע)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופססס, התבלבלתי - לא התכוונתי לבעז יניב כותב המאמר, אלא כמובן ליותם מן התגובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין אידאולוגיה אין עמדות אין הנחות ואין ויכוח כאן כלל. ולמען מה יש לעשות זאת? אם לא מצאתה את זה עד היום אינני יכול להועיל לך כלל. ורמז בשבילך: השכל פשוט מפריע לגלות את זה. הוא פשוט מסבך את הכול. והתוצאה תמיד היא ערבוביה ואקסטרה סופר סיבוכים. כלומר: הרים וגבעות של מילים שרצות אחרי הזנב של עצמם. אל תחפש הבנה אינטלקטואלית. כלומר: דרך החלקים האינטלקטואלים אין אפשרות להבין. המילים יכולות להביא אותך עד השער ולעולם לא להיכנס דרכו, להכניס אותך פנימה את זה יכול רק הלב ועם הרבה מאמצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה מנקודת הראות שלך, זכותך. אני קראתי מאמרים של מר קלין אורון והתרשמתי שאצלו השכל הוא דווקא גורם חיובי בהחלט. אי לכך הריני פונה אליו בקריאה חמה: עזוב את הלב, תמשיך עם השכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה כיצד הדברים מסתבכים: צינתי עובדה שדי קל לאמת שהשכל יותר מפריע מאשר מועיל, וצינתי שעשיה היא הימנעות, וצינתי שהשכל\\המילים יכול להביא אותך עד השער. לא צינתי שיש משהוא שלילי או חיובי כאן ולא כתבתי משהוא אישי כנגד מר קלין אורון. עם מעט היגיון פשוט אפשר די בקלות להבין שיש בעיה במילים עצמם מהסיבה שהמילים מובילות תמונות והתמונות הללו שדבוקות להם המילים יכולות להיות שונות מאוד מאדם לאדם.לדוגמה כיתה בבי-ספר, מורה אחד ושלושים תלמידים. והתוצאה של מה שהמורה מלמד זה הציונים אם כולם היו מבינים את אותו הדבר סביר שכולם היו מקבלים את אותו הציון, במציאות כידוע לך זה לא כך מהסיבות שצינתי. כמה פעמים אתה נאלצתה לחזור ולהזכיר או להסביר שוב ושוב את אותו הדבר לאדם קרוב? ואו כמה פעמים חשתה פליאה שאנשים מבינים אותך הפוך ממה שאתה התכוונתה? לדוגמה, התגובה שלך למה שכתבתי. אתה כתבתה את מה שאתה סבור שהבנתה מהתגובה שלי. ראיתי שאתה בכלל הולך לכיון אחר לגמרי מאופי הדיון שנאלצתי לכתוב את התגובה הזו במאמץ להבהיר את כוונותי שנראות לי ברורות ופשוטות. ולך? הם לא רק לא מובנות, גם לקחתה על עצמך באופן אישי להגן על מר קלין אורון על משהוא שאין הוא זקוק כלל להגנה. ועוד אתה קורא לי "לעזוב את הלב ולהמשיך עם השכל" כלומר: אתה קורא לי לרצוח את הנשמה שלי. זה בדיוק המשמעות בדיבר החמישי "לא תרצח". כלומר, אל תעזוב את הלב למען השכל. אל תלך אחרי אלוהים אחרים. כלומר: אל תזדהה עם המילים. או אל תזהה את עצמך עם המילים. חיובי או שלילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי לך לרצוח את הנשמה שלך, קראתי לאדם קלין אורון לרצוח את הנשמה שלו, מתוך ודאות גמורה ש*הוא* יידע לזהות חיוך. לא נראה לי שתגובה 520394 מתאימה לדרך שבה אתה מציג את עצמך כאן, אבל מה אני יודע. זה גם לא משנה, כי בסופו של דבר הכל באמת מילים. תודה על התובנה המעניינת ביחס ל"לא תרצח". לא נותר לי אלא לקוות שאלה הדוגלים בפרשנות זו, מקבלים את הצו הזה גם כצו מעשי ולא רק כצו רוחני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל קריאה שאומרת "עזוב את הלב ותמשיך עם השכל" לכול אדם באשר הוא זו קריאה להשמדה מוחלטת של הנשמה! לצערי לא תהינה יותר התייחסויות לתגובות שלך, הקירות השליליות שלך באישורך המלא יצרו את המצב הזה. עמך הסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האייל האלמוני" הוא כינוי המופיע כשהמגיב אינו ממלא שם (וכתובת דוא"ל, אם הוא רוצה) בשדה התגובה. זה מוסבר בדיון 1009, שאלה 23. כך שאתה יכול להבין שיש גם בדיון הזה, כמו בשאר הדיונים האייליים, יותר מ"אייל אלמוני" אחד - אבל אתה יכול להמשיך להחרים את כולם, לא נורא (מסקרן אותי מה זה "הקירות השליליות", אבל אחיה גם בלי ההסבר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקירות השליליות הם קירות מנייר דקופאז', מה שהופך אותם לנקביים משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה שלך, מפתיע אותי שהמלים מביאות אותך אפילו עד השער. דרך קצת ארוכה מדי בשבילן, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה ומתוודה שאני לא מצליח להבין את הערבוביה שאבים1 כותב. 1 יותם? אבים? העיקר שהיה מלך יהודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפריר אינני מבין מה אתה רוצה לומר כאן. אתה יכול להבהיר את עצמך בבקשה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הויפסאנה אמורה לספק את היכולת שיותם מפגין כאן, אני לא קונה. אם מישהו חושב שזה אמור לשכנע, אני כבר מתחיל לחשוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מין הראוי שתמצא את הדברים שיש ביכולתך לקנות ולהסכים למחיר. בחנות שלי אתה צריך לדעת מראש מה אתה רוצה לקנות. בנוסף בחנות הזו ממש מסרבים לשכנע לקוחות לקנות דבר כל שהוא, להפך הלקוח חייב ממש להתאמץ ולשכנע את הספק שיש לו בדיוק את מה שהוא זקוק לו ושהספק חייב למכור לו את זה בכול מחיר שיבקש, ובחנות זו הלקוח חייב להוכיח שהוא מסוגל לשלם כל מחיר שיאמר לו והלקוח ישלם מראש את הסכום לפני קבלת המוצר מבלי להיות בטוח שהסכום הזה מספיק ושאולי תהינה דרישה לתשלום כפול. בנוסף בחנות זו הלקוח עושה את הכול בעצמו וכול תלונה ולו הקטנה ביותר תמנע ממנו את קבלת המוצר ואת התשלום ששולם מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Are we still talkin' about sex? (אא"ט, בחור מ"חברים"?)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותם, לפי כתובת הדואר שלו. וכמובן: אבים [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתובת הדואר האלקטרוני aveym30@walla.co.il היא אך ורק לצורך קבלת עדכונים מהאתר הזה בלבד. אם משהוא מעונין לצור קשר מחוץ לאתר הזה הוא או היא מוזמנים לכתוב לכתובת הזו. בנוגע לשם אבים או יותם הם נבחרו בקפידה ובתשומת לב ושמות אלה הם רשי תיבות של דברים שנועדו להזכיר לי דברים מסוימים שחלילה לא אשכח מאין באתי ולאן תשומת הלב שלי מחויבת לפנות בכל נשימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותשומת הלב שלך לכל נשימה לא דורשת תשומות שכליות או שגם את זה עושים בדממה מוחלטת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיר את הסיפור על הבלונדינית שנהרגה כשהספר הוריד לה את האוזניות שמורות לה לשאוף ולנשוף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, ספר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- "מכיר את הסוף של הסרט שבו מתגלה שברוס וויליס בעצם מת כל הסרט?" - "לא, מה הסוף?" אבל אם כבר, שתכיר את הנוסח הקלאסי (לא פרי עטי) כדי לחברת את הילדים: בלונדינית חבושת אוזניות נכנסת למספרה. הספר שואל אותה איך היא רוצה להסתפר, אבל היא לא עונה. שואל שוב הספר והיא עדיין לא עונה. ביקש הספר שתוריד את האוזניות אבל לא שמעה כלום. מחליט הספר להוריד לה את האוזניות כדי שתישמע ופתאום הוא רואה שהיא נהיית כחולה, סגולה, ירוקה ונופלת על הרצפה ומאבדת הכרה. מאזין הספר לאוזניות ושומע: "לשאוף, לנשוף, לשאוף, לנשוף..." מגוון צר של בדיחות עצובות בעברית קלוקלת: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולצורך תגובות ל"הארץ"? תגובה 138. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נמנע מלהגיב בסגנון היהיר והיודע-כל שמאפיין אותך, מסיבה פשוטה: למרות שאני מאמין שדרך השכל היא דרך מצוינת להשיג דברים רבים - כולל רגיעה נפשית, אם אתה מתעקש - ולמרות שאני יודע שלי אישית היא מתאימה הרבה יותר מדרך האקסיומות העמומה שאתה מציג כאן (ושעד עכשיו לא ברור לי מהי, כי אתה מסרב להסביר), אני מקבל את זה שיש אנשים שונים ממני ויש דרכים שונות משלי. יש אנשים, בלשונך, שלהם "דרך הרגש" מתאימה יותר מ"דרך השכל. אני שמח בשמחתם ואשמח להבין יותר את האידיאולוגיה שלהם. אלא שאת הכבוד שאני מפגין כלפיהם אתה אינך מפגין כלפיי, או, לצורך העניין, כלפי האידיאולוגיה שבה אני מחזיק. אני לא יודע כל, ומשתדל שלא להיות יהיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר קלין, בדוק היטב את תגובותי וראה איזה פלא: המילה "אני" נעדרת לחלוטין. ובנוגע לעמימות: דרך אופי תגובותי באפשרותך ללמוד על אופי חשיבה מופשטת מהי. אינני נגד התפקוד השכלי כלל אלה מתנגד להזדהות עם המילים ומתנגד לפרומטוריות האוטומטית הנובעת מחלק מסוים בתפקוד השכלי הקשורה לעצלות המחשבה. יש לתפקוד השכלי חלק גבוהה יותר שהוא מאוד חיוני לעבודה עצמית והתבוננות עצמית. ואם תרצה דרך הרגש הוא דרך ההתנסות הישירה, ואותו חלק גהוהה בתפקוד השכלי מאוד חיוני להתנסות הזו שבלעדיו ההבנה לא תהיה שלמה. כלומר עם מעט מאוד מילים או מילים בעלות הברה אחת. אין כאן סרוב להסביר. אין מי שמעוניין בכלל לקבל כולל אתה. בכול אופן זו היתה התנסות מעניינת בשבילי. ותודה על כול התגובות שלך ושל אחרים וצר לי שאינני מובן מספיק עבורך ועבור האחרים. כך זה חייב להיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סילוק המילה ''אני'' מנוסח הכתיבה הוא פעולה טכנית מקובלת במסגרת קורסים שונים (גם אקדמיים) ואינו מעיד על שינוי פנימי של ממש, להיפך - לפעמים (אולי כמו במקרה שלפנינו), המילה ''אני'' נעדרת לחלוטין, אך הסגנון כולו מעיד על היות הכותב מרוכז בעצמו יותר מן הרגיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סלק את המילה "אני" מכול התחומים. כלומר: חשוב, דבר, וכתוב. ללא מילה זו. זה שינוי אמתי. ועוד שינוי אמתי זה לא להביע רגשות שלילים במחשבה. ותרכז את תשומת הלב שלא יהיה שליליות אפילו בסאונד של המילה עצמה עוד לפני שהיא נאמרת. כלומר באופן תמידי התבוננות על הרשמים הזורמים מהמילים. את זה לא ידוע לי שלומדים באיזה שהוא קורס. והעדות היחידה שיש לך וגם למגיבים האחרים המתלוננים על יוהרה ועל ריכוז עצמי היא בפשטות העובדה הזו: אתה רואה דרך סגנון הכתיבה והתגובה את תכונת היוהרה האישית שלך או אם תרצה את הריכוז העצמי שלך. תמיד כאשר האינדיבידואל רואה תכונות שהוא מחשיב אותם כשליליות אצל אחרים פירושו שהאחרים הם המראה שלו עצמו, ותמיד כאשר האינדיבידואל רואה את עצמו דרך המראה הזו הוא מפגין שליליות ותוקף את זה שדרכו הוא רואה את עצמו. באופן רגשי האינדיבידואל רוצה שיחשבו עליו כאדיב, צנוע,מתחשב, וכו'... וכל מי שלא יתנהג כלפיו לפי התמונה הדמיונית הזו הוא ירשה לעצמו להיות נעלב להפגין שליליות לשפוט לשמור חשבון וכו'... כן המנטרה הזאת ידועה היטב היטב בכול מקום. ישנם שבעה מיליארד דוגמאות שמסתובבות על הפלנטה החביבה שלנו בכדי להוכיח את זה, מה שנותר זה רק להיתבונן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, כאשר אתה כותב לי "שאין בתוכך חומר באיכות מספקת שמאפשרת ניהול דו שיח ולימוד הדדי, הבעת השליליות היהירה בתגובתך מונעות זאת", עלי להבין שאתה מדבר בעצם על עצמך? שים לב: אני לא.. אה, סליחה, אינני טוען שזה המצב, אלא אתה. ומעניין אותי איך כל זה מסתדר לא רק עם התיאוריה הכללית שלך, אלא עם הטענה הספציפית שלך לגבי יוהרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי מאוד אך סטינו סטיה גדולה מידי מהדיון על הכתבה שמר בועז יניב הואיל לשתף אותנו ברשמיו האישים בקורס הויפאסנה. הוא קרא לזה "להוריד את הזבל" סברתי לתומי שאפשר לשתף אותו ואת האחרים כאן באתר בחוויה דומה ולהצביע על מקור הנביעה של "הזבל" ןלאסוף רשמים פנימים שיועילו לנו להתמודד ביום יום במצבים המישתנים. לצערי אינדיבידואלים שונים ומאוד חדשנים אוהבי פילסוף וסופר התפלספות העבירו את הדיון לפסים שהם מאוד רחוקים מהמקור והוסיפו גוון אישי ונעלב לדיון. רבותי האינדיבידואלים החדשניים אוהבי הפילסוף וסופר התפלספות הנני מודה לכם על תשומת לבכם. הזירה הזו נשארת לכם תמשיכו ותהנו. בשבילי הרכבת עוצרת כאן. נהנתי מאוד. ואישית קבלתי שעור טוב מאוד. תודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שהעביר את הדיון לפסים אישיים הוא אתה. אני מודה שבמישור הרגשי (החביב עליך כל-כך) לא נהנתי מההודעות שלך אלי, אבל לא טרחתי להגיב כיוון שנעלבתי (דהינו, מסיבות רגשיות) אלא כי הצגת את עצמך כגורו בעל תובנות אבסולוטיות - דבר שהיה די ברור מהודעותיך שאינך. כיוון שזהו פורום פומבי, וכיוון שאני חושש שיש אנשים שמתרשמים מדבריך ומסגנונך, היה לי חשוב לנסות ולהבין אם טעיתי בהערכתי אותך ואת דבריך, ואת הבירור הזה לעשות ברבים (דהינו, מסיבות שכליות). נדמה לי שכבר די ברור שלא טעיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושש שיש *כאן*, *באייל* - אנשים שמתרשמים מדבריו ומסגנונו של מר י.? נו שוין, הייתי אומר את ההפך - אם יש אנשים שמתרשמים, כנראה שמר י. זה מה שמגיע להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל החשד הלא הוגן הזה אני מתנצל. אולי אני סתם חייב להיות זה שאומר את המילה האחרונה, לך תדע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה ''אני'' נעדרת כמעט לחלוטין (למעט מקום אחד שבו השימוש בה מודע ומוצהר). המילה ''אינני'' קיימת גם קיימת במגוון תגובות. צורות גוף ראשון אחרות מופיעות גם הן מדי פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבודן של המלים במקומן מונח, אבל גם אם המלה ''אני'' לא מופיעה, האני מופיע שם גם מופיע. בענק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה משנה? הוא במילא לא מזדהה עם מילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) (יא חתיכת פחבלחנאטור שכמוך! תן לו צ'קלאנס! לכל אחד מגיע צ'קלאנס בחיים!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה ברומטר אתה יודע? אז "ברומטריות" היא התכונה המהותית ההופכת ברומטר לכזה. פרומטר מבצע פעולה דומה לברומטר, אלא שהוא מודד פרים ולא ברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, תודה! תודה מקרב הלב! עד עכשיו באמת לא הבנתי מה קורה עם הפר שלי! מהיום אפנה אליך בכל שאלה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלק הפרומטורי בתפקוד השכלי הוא חלק מכני אוטומטי שמסוגל להבדיל אך ורק בין שני הפכים, לדוגמה: כן, לא. יש, אין. מסכים, לא מסכים. אוהב, לא אוהב. וכו'. המילה "או" מאוד אופינית לחלק הזה. "זה" או "זה". שחור או לבן. וכו'. הדואליות היא זו הדומיננטית בחלק זה. התפקיד של חלק זה לאגור את הציורים הסטטיים של החיים. וזה גם מקום מושבו של הזיכרון המכני של התפקוד השכלי. כלומר: הסיפריה האישית. למעשה רוב רובו של הלימודים העיונים בבית-הספר נאגרים בחלק הזה. החלק הזה מכני לחלוטין מהסיבה שהוא איננו זקוק כלל למאמץ כול שהוא בכדי לפעול, כמעט כל דבר וכל רושם מפעיל אותו. בני-אנוש רבים מאוד מכול שכבות האוכלוסיה בכול העולם חיים את כול חייהם בחלק זה של התפקוד השכלי. קל מאוד לזהות אותם. לחלק זה אין אפשרות לשקול דעת או קנה מידה. תמיד הוא מעלה באופן פנימי ציורים דומים או סמוכים. לעולם אין בדיקה לעומק הכול שטחי. תמיד הוא קופץ בראש. מחליט החלטות בלי כול מידע. וקובע עובדות בלי כול בדיקה ואימות. די קל לבדוק עד כמה אנו שקועים בחלק הזה, כל אחד יכול לבדוק את עצמו באופן די פשוט. תוך כמה זמן הוא מאבד עינין ומשתעמם במקומות שבהם הוא ניזקק לריכוז שכלי ותשומת לב? כמה זמן לוקח לו להביע שליליות ודעות על בדברים שהידע שלו בהם הוא אפסי? ובדיקה נוספת היא באיזה תדירות המילה "אני" מתגלגלת על הלשון, כמו גם המילה "אבל" "שלי" וכו'.. לאחר בצוע הבדיקה האם הממצאים מורים על איבוד אנרגיה? והאם זיהתה קושי רב לסלק את את המילים שעולות באופן אוטומטי על הלשון? אם התשובות לשלושת השאלות היא חיובית פירושו שהחלק הפרומטורי הוא הדומיננטי. רק אם התשובה לשאלה הראשונה היא שלילית סביר שחלק יותר גבוהה בתפקוד השכלי הוא מעט יותר דומיננטי בנוגע לשאלה השניה רק כנות עם עצמו תראה לו את מקומו. בנוגע לשאלה השלישית כולם סובלים מהמכניות הזו. ובכדי לבלום אותה יש להתבונן בלשון כול הזמן. עצם פעולת ההתבוננות והמאמץ לעצור את המכניות תעביר את הדומיננטיות בתפקוד השכלי לחלק יותר אחראי שאיננו סומך על הממצאים באופן עיוור ומסגל לעצמו את כושר הבדיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להתעניין מי השרלטן שסיפר לך את הסיפורים היפים האלה, ולמה אתה מאמין לו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>למה אתה מאמין לו? כי תגובה 520827 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל לא שמע על הפרומטור שלך, ויש לי ניחוש די טוב למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מנועי חיפוש חולמים על כבשים חשמליות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפסיק להשמיץ - תגובה 60 עם בונוס: תשובה לתמיהתך שנכתבה שנה מראש! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזו צורת חיפוש השתמשת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה הכי פשוטה שאפשר: כתבתי "הפרומטורי" (גוגל לא יודע לסנן את ה"א הידיעה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חפש את המילה "דּוֹגְמָטִי". פרומטורי ודוגמטי זה אותו הדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שיש כאן עקיצה שאני מפספס. בינתיים מצאתי משהו קטן שאיני יודע להסביר. חיפשתי צירופים שונים (הכל ללא מרכאות) ואלה התוצאות: דוגמטי 8650 הדוגמטי 2990 דוגמטי הדוגמטי 177 דוגמטי -הדוגמטי 8460 הדוגמטי -דוגמטי 2810 אם לוקחים את כל התוצאות ל"דוגמטי" ומפחיתים מהן את התוצאות של "דוגמטי הדוגמטי", מקבלים שלוש עשרה תוצאות יותר מאשר בחיפוש "דוגמטי -הדוגמטי" (בתרגיל ההפוך ההפרש הוא בן שלוש תוצאות בלבד). מה הגורם להפרש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסית לחפש recursive בגוגל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל ניסיתי לחפש "recursion" באינדקס של קרניגן וריצ'י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צא וחפש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב, אני עומד לבצע מעשה כישוף ולמצוא את המילה "אני" בתגובותיך שוב ושוב. להלן מספר מילים מהודעתך לה אני מגיב: תגובותי = תגובות + שלי = תגובות + של + *אני* אינני = *אני* לא [אינני ...,] אלא מתנגד = [אינני...], אלא *אני* מתנגד (כפי שלימדוני בבחרותי, אפשר להשמיט את הנושא כי הנשוא כבר כולל אותו) בשבילי = בשביל + של + *אני* צר לי = צר ל*אני* אנא העבר את התנצלותי לאני'ים שלך שפספסתי, אם יש כאלו. יתכן שנפלה תקלה בהוויה הרוחנית הגבוהה יותר שרכשת, מקווה ששמרת את תעודת הביטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, טוב - אתה מבין שקשה מאוד להסביר במלים דרך הרגש, ואילו כדי להסביר באמצעות השכל צריך שהכלי הזה יהיה זמין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חולים? עיוורים? אנשים אינטליגנטים ששואלים שאלות אינטליגנטיות? - לא בבית ספרנו, דיון 1358. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויפאסנה (+לעצור ולהתבונן בדברים כפי שהם) ומדיטציה הם כלי להכרת דפוסי ההתנהלות שלך וליתר צלילות וחופש בחירה ומכאן ליותר שלוה ואושר בחיים. כשאתה עוצר (ל- 5-40 דקות) בכל יום ויושב בשקט קשוב עולים דברים. מי שהתודעה שלו סוערת ומתרוצצות הרבה מחשבות בראשו, מי שפחדים, שיפוטיות חמדנות או תסכול מניעים אותו - יפגוש בם בישיבה וכאן מתחיל החופש לבחור, יתר מודעות לדפוס ("לאורח") והחלטה האם הוא מפעיל אותי, בעל הבית או שרק אורח שאני מתבוננת בו ובוחרת לפעול אחרת. עולה בראשי מכר שלי שהוא אלוף בעשייה של פנאי ומקצוע, אולם בחיים האישיים הוא בוחר נשים לא מתאימות ונשאר כמה שנים וחוזר שוב. אם היה עוצר ומקשיב, היה פוגש את הרגש שמתחת לדפוס, אולי חשש מבדידות והישארות לבד, והיה יכול לבחור. ככלי, מידת התועלת קשורה גם למצב ההתחלתי. אדם רגוע, שבע רצון מחייו, עיסוקיו וקשריו הבין אישיים, יפיק פחות תועלת מאדם שמצבו שונה. בכל מקרה, ההתמדה בהקשבה ובמדיטציה משנה את התייחסותנו ואופן התגובה שלנו למצבי החיים ובכך תועלתה הרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היומרנות שלך מוציאה אותי מהכלים. תסבירי בבקשה על סמך מה את קושרת "תודעה סוערת" עם "שיפוטיות חמדנות ותסכול"? למה לא לטפח דווקא "תודעה סוערת" בגלל היצירתיות שלה, שמחת החיים, הכיף להיות בחברה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב אתה מבין הפוך, ושוב השכל מסבך את הענינים אצלך. דממה פנימית מובילה ליצירתיות ולהשראה. סערה פנימית מובילה לקיבעון שיתוק וקיפאון. "סערה" פירושו ריבוי אני'ים וריבוי אני'ים פירושו השמדה של הנשמה והדיבר החמישי "לא תרצח" אומר : התרוקן מאני'ים בכדי לחיות ולחיות פירושו התחדשות השראה ויצירתיות. בדיוק הפוך מקיפאון שתוק וקיבעון. והטבע יש לו ארבע עונות בשנה המתחלפות ומתחדשות בניהם כל הזמן וזה כמובן טבעי פשוט ורגיל. קרא שוב את מה שמאיה כתבה והפעם לאט לאט וכמה פעמים במשך כמה ימים קרא את זה כמו שאתה קורא סיפור ללא דעה או שפיטה , מקווה שתבין. ממליץ לך להמתין יום אחד לפני שתגיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פטפוט חסר משמעות וערבוביה מעורפלת של שברי רעיונות. מה הקשר בין לא תרצח לבין השראה? האם מה שכתבת לא בע מהשכל? אם כן כיצד אתה מצליח להביע את עצמך ולהבין את עצמך ללא השכל? אתה נמצא בשתיקה קבועה או שהגרוי למחשבה כדי לענות לי הוא דבר שכלי? ההמלצות שלך נגועות באותה נגטיביטיות של מיה, התנשאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ראיתי שום יומרנות והתנשאות בהודעה של הנ''ל. להפך ראיתי אבחון קולע בתוספת הסבר מאיר. ראה איך התגובה נתונה לשיפוט האישי שלך ואיזה הבדלים יש בין הפירושים של שנינו. אני באתי ממקום של תיקון ושיפור עצמיים עם פתיחות לקבל זאת ואתה באת ממקום של מעין הגיוניזציה אגרסיבית על דבריו של הנ''ל, שכנראה מן הסתם לא הסתדרו אצלך בלוגיקה אז עוררו את זעמך. תקן אותי אם אני טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני רק אדם "סוער" מוחית/רגשית (אובססיבי-קומפולסבי, "לא סגור על עצמו", איך שתרצה) יוכל להבין את האמת העמוקה בדברים האלו. את השפעותיה המרפאות של התרופה רק החולה יוכל לחוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש מצטערת שמצאת בתגובתי יומרנות והתנשאות ושהוצאתי אותך מהכלים . הרגשתי ממש הפוכה, כלומר,ניסיתי (ואולי באמת לא כתבתי בהיר מספיק) לתת דוגמאות בהן אדם עשוי לצאת נשכר מתהליך המדיטציה ולכן התמקדתי בחלק הסוער *השלילי* שאותו היא מרגיעה. יכולתי למנות גם חוסר סיפוק, תסכול, מה שתרצה, אלא אם אתה שרוי בשלווה מתמשכת ומוחלטת (ואתה לא מת)המדיטציה, מתוך זיהוי ומודעות לדפוסי התגובה האופייניים, הדי אוטומטיים שלנו, יעילה בהפחתת עוצמתם ומינונם. חלק שלילי שבמידות מסויימות יש אותו בכולנו, מי יותר, מי פחות. (אני התמודדתי בעיקר עם שיפוטיות יתר שלי, למשל). ה"תודעה הסוערת" החיובית נפלאה וודאי שכדאי לטפח אותה, איני מוצאת כלל סתירה בין השניים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |