|
||||
|
||||
ויפאסנה (+לעצור ולהתבונן בדברים כפי שהם) ומדיטציה הם כלי להכרת דפוסי ההתנהלות שלך וליתר צלילות וחופש בחירה ומכאן ליותר שלוה ואושר בחיים. כשאתה עוצר (ל- 5-40 דקות) בכל יום ויושב בשקט קשוב עולים דברים. מי שהתודעה שלו סוערת ומתרוצצות הרבה מחשבות בראשו, מי שפחדים, שיפוטיות חמדנות או תסכול מניעים אותו - יפגוש בם בישיבה וכאן מתחיל החופש לבחור, יתר מודעות לדפוס ("לאורח") והחלטה האם הוא מפעיל אותי, בעל הבית או שרק אורח שאני מתבוננת בו ובוחרת לפעול אחרת. עולה בראשי מכר שלי שהוא אלוף בעשייה של פנאי ומקצוע, אולם בחיים האישיים הוא בוחר נשים לא מתאימות ונשאר כמה שנים וחוזר שוב. אם היה עוצר ומקשיב, היה פוגש את הרגש שמתחת לדפוס, אולי חשש מבדידות והישארות לבד, והיה יכול לבחור. ככלי, מידת התועלת קשורה גם למצב ההתחלתי. אדם רגוע, שבע רצון מחייו, עיסוקיו וקשריו הבין אישיים, יפיק פחות תועלת מאדם שמצבו שונה. בכל מקרה, ההתמדה בהקשבה ובמדיטציה משנה את התייחסותנו ואופן התגובה שלנו למצבי החיים ובכך תועלתה הרבה. |
|
||||
|
||||
היומרנות שלך מוציאה אותי מהכלים. תסבירי בבקשה על סמך מה את קושרת "תודעה סוערת" עם "שיפוטיות חמדנות ותסכול"? למה לא לטפח דווקא "תודעה סוערת" בגלל היצירתיות שלה, שמחת החיים, הכיף להיות בחברה? |
|
||||
|
||||
שוב אתה מבין הפוך, ושוב השכל מסבך את הענינים אצלך. דממה פנימית מובילה ליצירתיות ולהשראה. סערה פנימית מובילה לקיבעון שיתוק וקיפאון. "סערה" פירושו ריבוי אני'ים וריבוי אני'ים פירושו השמדה של הנשמה והדיבר החמישי "לא תרצח" אומר : התרוקן מאני'ים בכדי לחיות ולחיות פירושו התחדשות השראה ויצירתיות. בדיוק הפוך מקיפאון שתוק וקיבעון. והטבע יש לו ארבע עונות בשנה המתחלפות ומתחדשות בניהם כל הזמן וזה כמובן טבעי פשוט ורגיל. קרא שוב את מה שמאיה כתבה והפעם לאט לאט וכמה פעמים במשך כמה ימים קרא את זה כמו שאתה קורא סיפור ללא דעה או שפיטה , מקווה שתבין. ממליץ לך להמתין יום אחד לפני שתגיב. |
|
||||
|
||||
פטפוט חסר משמעות וערבוביה מעורפלת של שברי רעיונות. מה הקשר בין לא תרצח לבין השראה? האם מה שכתבת לא בע מהשכל? אם כן כיצד אתה מצליח להביע את עצמך ולהבין את עצמך ללא השכל? אתה נמצא בשתיקה קבועה או שהגרוי למחשבה כדי לענות לי הוא דבר שכלי? ההמלצות שלך נגועות באותה נגטיביטיות של מיה, התנשאות. |
|
||||
|
||||
אני לא ראיתי שום יומרנות והתנשאות בהודעה של הנ''ל. להפך ראיתי אבחון קולע בתוספת הסבר מאיר. ראה איך התגובה נתונה לשיפוט האישי שלך ואיזה הבדלים יש בין הפירושים של שנינו. אני באתי ממקום של תיקון ושיפור עצמיים עם פתיחות לקבל זאת ואתה באת ממקום של מעין הגיוניזציה אגרסיבית על דבריו של הנ''ל, שכנראה מן הסתם לא הסתדרו אצלך בלוגיקה אז עוררו את זעמך. תקן אותי אם אני טועה. |
|
||||
|
||||
מצד שני רק אדם "סוער" מוחית/רגשית (אובססיבי-קומפולסבי, "לא סגור על עצמו", איך שתרצה) יוכל להבין את האמת העמוקה בדברים האלו. את השפעותיה המרפאות של התרופה רק החולה יוכל לחוש. |
|
||||
|
||||
ממש מצטערת שמצאת בתגובתי יומרנות והתנשאות ושהוצאתי אותך מהכלים . הרגשתי ממש הפוכה, כלומר,ניסיתי (ואולי באמת לא כתבתי בהיר מספיק) לתת דוגמאות בהן אדם עשוי לצאת נשכר מתהליך המדיטציה ולכן התמקדתי בחלק הסוער *השלילי* שאותו היא מרגיעה. יכולתי למנות גם חוסר סיפוק, תסכול, מה שתרצה, אלא אם אתה שרוי בשלווה מתמשכת ומוחלטת (ואתה לא מת)המדיטציה, מתוך זיהוי ומודעות לדפוסי התגובה האופייניים, הדי אוטומטיים שלנו, יעילה בהפחתת עוצמתם ומינונם. חלק שלילי שבמידות מסויימות יש אותו בכולנו, מי יותר, מי פחות. (אני התמודדתי בעיקר עם שיפוטיות יתר שלי, למשל). ה"תודעה הסוערת" החיובית נפלאה וודאי שכדאי לטפח אותה, איני מוצאת כלל סתירה בין השניים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |