בתשובה לדנידין, 10/01/02 9:34
למארק וחיות אחרות 52018
דומני שגם דארוויניאינית ניתן ליצור זן עם זנב מנוון ע"י קיצוץ סבלני דיו של זנבות דורות של עכברים. בהיעדר זנב, אין העדפה אבולוציונית לעכברים עם זנב יפה על פני עכברים עם זנב מוטנטי, וכך בסופו של דבר הגנים של זנב העכבר יתמלאו בזבל ויצאו מכלל שימוש. לא?
תספר את זה לענת רפואה 52035
למארק וחיות אחרות 52113
באותה מידה, אתה עשוי ליצור זנים בעלי זנב כפול, זנב ארוך פי שתיים, זנב עם פרצוף, או זנב בעל אינטליגנציה. אם האבולוציה לא פועלת על הזנב, הוא לא יעלם - הוא פשוט ישתנה באופן מגוון.
בטווח הקצר אתה צודק 52153
בטווח הארוך כל קטע קוד שהולך וסופג שגיאות יתכנס לנקודה שבה הוא לא ימצא בשימוש יותר וזהו. אם אני זוכר נכון, יש קוד 'התחל כאן' בתחילת כל גן, המודיע ל'מפענח' מאיזו נקודה בשרשרת מתחיל קידוד חומצות האמינו עבור החלבון המסוים המקודד. ברגע שהוא נדפק אין יותר חלבון. אני מניח שתהיה העדפה אבולוציונית לעכברים שיודעים להתמודד עם זנב חתוך (קרישה מהירה בזנב, גלד עמיד לזיהומים, ספוילר עכבר-שודים, וכו').
בטווח הקצר אתה צודק 52655
ואולי יתפתח עכבר-שממית, כזה שיכול לגדל את הזנב מחדש?
בטווח הקצר אתה צודק 52658
ובמחשבה שניה, אולי יש טעם להסביר הסבר אבולוציוני להתפתחות כזו:

הנחת יסוד: עכבר בריא ושלם הוא אטרקטיבי יותר לנקבות מאשר עכבר פצוע או חולה.
הנחת יסוד: עכבר קטום זנב יחשב עכבר פצוע בעיני הנקבות.

מסקנת ביניים: עכברים בעלי זנב יתרבו יותר מאשר עכברים נטולי זנב, אפילו אם הזנב שלהם יתקיים לזמן קצר בלבד כל פעם (למשל, לקראת תקופת היחום של עכברים(?)).

היפותזה: עכבר שיפתח יכולת לגדל מחדש זנב שנקטם, יזכה ליותר הזדווגויות (ומכאן יותר צאצאים) מאשר עכברים שלא יפתחו את היכולת הזו. אי לכך, היכולת הזו תתפשט באוכלוסיה במהירות מרגע שנוצרה.

הכללה: על פי עקרון ההכבדה, תכונה מסוימת, גם אם היא צורכת-אנרגיה גדולה (taxing), תהיה עדיפה על אי-הוצאת האנרגיה הזו, באם היא מובילה ליתרון משמעותי בהתרבות.
למארק וחיות אחרות 52661
נראה שכן.
עם זאת 200 דורות של יהודים כרותי עורלה לא הביאו להתנוונותה. יש להמשיך ולנסות.
למארק וחיות אחרות 53823
מעניין. האם התופעה של תינוקות הנולדים ללא עורלה נפוצה יותר אצל יהודים מאשר בקבוצות אוכלוסיה שבהן לא מלים תינוקות?
למארק וחיות אחרות 54008
א. לא יודע.
ב. הדוגמא הזו הובאה כבדיחה.
ג. מובן שכאבולוציוניסט/דארויניסט אינני מאמין שבצורה זו ייוולדו יותר תינוקות חסרי עורלה, משום שאין כל ברירה טבעית לכיוונם. הרעיון היה לתת דוגמא לכך שלמארק שגה, אך מובן שאין בכך כל הוכחה. בהחלט יתכן ש-‏200 דורות לא יספיקו לכך.
ד. יהודים הם די מובדלים גנטית מאחרים. יש כל מיני מצבים תורשתיים הנפוצים בקרב יהודים יותר מאשר אצל אחרים (למרות שאינני מכיר אף מחלה הנפוצה בכל עדות היהודים ונדירה אצל אחרים). אם יתברר שהיעדר עורלה הוא כזה אין בכך כדי להוכיח את התזה (ואם יתברר ההיפך, אין בכך כדי לשלול את התזה).
לגבי ג' 54013
אני לא לגמרי בטוח.

לפחות עד העידן המודרני, היו ודאי תינוקות שמתו בגלל זיהומים שלאחר המילה. בנוסף, נדמה לי שמי שנולד ללא עורלה נחשב למשהו מיוחד, כך שיתכן שהושקעו בגידולו יותר משאבים.

מכל מקום, כנראה שהלחץ האבולוציוני לא היה חזק מספיק כדי שתהיה לו השפעה תוך כמה מאות דורות.
למארק וחיות אחרות 52697
מדבריך עולה הנחה כי לזנבם של עכברים יש יתרון אבולוציוני.
יש לשים לב כי אנו נוטים לייחס יתרון לכל תכונה שאנו מוצאים מתוך הנחה כי מה ששרד מהווה יתרון בסך הכולל (גם לפי תאוריית ההכבדה).
הנחה מתעתעת זו אינה ראויה.
למארק וחיות אחרות 52698
אמרתי שלעכברים עם זנב יפה יש יתרון אבולוציוני על-פני עכברים עם זנב מוטנטי. למה? כי עכברות חושבות שהם יפים יותר. למה? לויודע. עכשיו מה לא נכון?
למארק וחיות אחרות 52706
הזנב שלהם לא יפה (לפחות כך טוענת הכלבה שלי)
למארק וחיות אחרות 53905
נכון.נכון.

יופי הוא מדד לתקינות גנטית.
הנקבה, אשר ברב האורגניזמים מהווה הסלקטור לאיכות הקשר (הזכרים מטפלים בעניין הכמות), מוודאת כי הזיווג שלה יעשה עם זכר בריא ומוצלח גנטית ככול האפשר, כי היא זו שתתקע אחר-כך עם הצאצאים ותטפל בהם (כן..יש גם דוגמאות אחרות).
לכן,
עכברות חושבות שעכברים שלמי-זנב יפים יותר,
ולא יעזור לעכברון המסכן שנקטע זנבו במהלך חייו ולא בלידתו, לך תשכנע את הנקבה...
זה לא פוסח גם עלינו,
לא שאנחנו מעריכים את זנבות כל כך,
אבל גם אנחנו לא מתלהבים במיוחד ממומים
ואידאל היופי תמיד מעוגן בסימטריה גופנית (מדד לגנטיקה טובה)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים