 |
ובמחשבה שניה, אולי יש טעם להסביר הסבר אבולוציוני להתפתחות כזו:
הנחת יסוד: עכבר בריא ושלם הוא אטרקטיבי יותר לנקבות מאשר עכבר פצוע או חולה.
הנחת יסוד: עכבר קטום זנב יחשב עכבר פצוע בעיני הנקבות.
מסקנת ביניים: עכברים בעלי זנב יתרבו יותר מאשר עכברים נטולי זנב, אפילו אם הזנב שלהם יתקיים לזמן קצר בלבד כל פעם (למשל, לקראת תקופת היחום של עכברים(?)).
היפותזה: עכבר שיפתח יכולת לגדל מחדש זנב שנקטם, יזכה ליותר הזדווגויות (ומכאן יותר צאצאים) מאשר עכברים שלא יפתחו את היכולת הזו. אי לכך, היכולת הזו תתפשט באוכלוסיה במהירות מרגע שנוצרה.
הכללה: על פי עקרון ההכבדה, תכונה מסוימת, גם אם היא צורכת-אנרגיה גדולה (taxing), תהיה עדיפה על אי-הוצאת האנרגיה הזו, באם היא מובילה ליתרון משמעותי בהתרבות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש