|
||||
|
||||
ובמחשבה שניה, אולי יש טעם להסביר הסבר אבולוציוני להתפתחות כזו: הנחת יסוד: עכבר בריא ושלם הוא אטרקטיבי יותר לנקבות מאשר עכבר פצוע או חולה. הנחת יסוד: עכבר קטום זנב יחשב עכבר פצוע בעיני הנקבות. מסקנת ביניים: עכברים בעלי זנב יתרבו יותר מאשר עכברים נטולי זנב, אפילו אם הזנב שלהם יתקיים לזמן קצר בלבד כל פעם (למשל, לקראת תקופת היחום של עכברים(?)). היפותזה: עכבר שיפתח יכולת לגדל מחדש זנב שנקטם, יזכה ליותר הזדווגויות (ומכאן יותר צאצאים) מאשר עכברים שלא יפתחו את היכולת הזו. אי לכך, היכולת הזו תתפשט באוכלוסיה במהירות מרגע שנוצרה. הכללה: על פי עקרון ההכבדה, תכונה מסוימת, גם אם היא צורכת-אנרגיה גדולה (taxing), תהיה עדיפה על אי-הוצאת האנרגיה הזו, באם היא מובילה ליתרון משמעותי בהתרבות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |