בתשובה להאייל האלמוני, 14/05/09 16:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אלמלא היה ידיד כה גדול של ישראל, יכלה אותה חבורת בעלי-עגלות ועמי ארצות הנ''ל לתבוע גם את ברלוסקוני בגין חלקנו בהכנסות מתיירים המבקרים בקולוסיאום שכידוע נבנה ע''י הקיסרים הפלאביינים בכספים שנשדדו בעת שהכניעו את המרד ביהודה (וזה אגב מה שעלה בגורלם של רוב כלי המקדש). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לאמיתו של דבר, הוא גם נבנה ע"י עבדים יהודים, וכמדומני חריטה או שתיים של מנורה בקולוסיאום מעידות על כך. מעתה אמור, אמנם את הפירמידות לא בנינו, אבל את הקולוסיאום כן! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הכוונה שלא בנינו את הפירמידות? אם לא אנחנו, מי בנה אותן? וגם מה מסביר את כאבי הגב שלי אם לא זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבדים אחרים. גם התנ"ך לא מתיימר לטעון שבנינו אותן. אנחנו בנינו ערי-מסכנות. לא פירמידות. יא וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת-פִּתֹם וְאֶת-רַעַמְסֵס. יב וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. יג וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ. יד וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל-עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל-עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ. (שמות א'). וכאבי גב הם דבר נרכש, לא תורשתי. סביר להניח שזה בגלל יותר מדי ישיבה לא נכונה מול מחשב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר למשפט האחרון שלך, מישהו יכול להמליץ על כסא מחשב נוח באמת? בתודה מראש, האייל הסובל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשבגין היה במצרים במהלך תהליך השלום, הוא הביע את רצונו לראות את הפירמידות שבנו אבותינו. זה עורר כעס אצל המצרים והוא התנצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגין היה איש אינטליגנט, אבל בזה הוא טעה והלך אחרי המיתוס, אפילו שמן הסתם הכיר את הפסוקים הנ"ל על בוריָם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא כתוב "ויבן *רק* ערי מסכנות"! אני זוכרת בפירוש שבניתי פירמידות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יודעת ל, אחרי כל השנים האלה, סניליות קלה זה נורמאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי את זוכרת גם מה אמרת לפילאטוס כשהוא שאל אותך על צליבת הבחור ההוא מנצרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה אירוע קצת מינורי מדי מכדי לזכור אותו עד היום, אבל נדמה לי שאמרתי ''אין תגובה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, ממתי נציב רומי שואל את הילידים אם לצלוב עבריינים או לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סתם עבריין, ההוא הבטיח אושר לכל חסידיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? במסגרת המדיניות הרומית הליברלית בענייני דת בא"י, מקובלת היתה מחווה: לשחרר אסיר אחד מבני האוכלוסיה המקומית לקראת חג הפסח. לפי הסיפור בברית החדשה, הציע פילאטוס בפני היהודים את האלטרנטיבות והם בחרו בשודד בשם בר-אבא. הב"ח אמנם אינה נחשבת מקור היסטורי מהימן במיוחד, אבל המקורות לגבי תקופת שלטונו של פילאטוס הם מעטים ובלתי מהימנים ממילא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הברית החדשה אכן מקור לא מהימן, מה גם ש: א. הסנהדרין מתכנסת בימים ספציפיים, וערב פסח, בלילה, אחרי הסדר, לעולם אינו אחד מהם. גם אם יש מצב חירום שבו מחרף ומגדף דוס (כלומר, שממילא לא יצא מהעיר כי חג) נמצא בסביבה. ב. זכותם המלאה של היהודים לבחור בבר-אבא1 ולא בישו, מה גם, שעם כל הכבוד להצעה המפתה של פונטיוס פילאטוס ולשכל הישר שהוא מפגין בסיפור (בטח קיבל מינוי בגלל אבא) - לאנשים יש נטיה לתבוע את דמו של מי שהם מחוממים עליו כרגע, ולכעוס פחות על מי שהם היו מחוממים עליו בשנה שעברה. אם פונטיוס פילאטוס היה כל כך לטובת ישו, היה יכול לגזור עליו עונש אחר, להסתפק במלקות, לכלוא אותו עד עבור זעם ולגרש אותו מהעיר אחרי שהרוחות ירגעו. הוא השופט והנציב העליון, רבאק. אז שיתנהג ככזה. ג. מי שלא רוצה למות, שלא יתחכם. ואם הוא לא מלך היהודים, שיגיד שהוא לא, ולא יתחיל עם "אתה אמרת"2. 1 מה גם, שלכו תדעו, אולי יש יקום מקביל שבו משגשגת דת בר-אבאיסטית, ששורשה בשוליותיו וחבריו של אותו בר-אבא, לוחם חופש שהומת על שאיפותיו לחירות, ורודפת את היהודים שבחרו באחד, ישוע בן-יוסף, להציל מהצלב, במקום אותו. 2 מעניין, אבל בגרסא העברית, שבדקתי, והיא מקבילה לגרסא המקורית, זה מה שכתוב. אבל בחלק ניכר מהתנכב"חים3 שבדקתי - ישו אומר "Yes, I am". 3 תורה-נביאים-כתובים-ברית-חדשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרי הברית החדשה נכתבו מאוחר יותר ובתקופה שבה הנוצרים נרדפו גם על ידי היהודים. רק להדגמה: כדי לקרוא את הערך בירכת המינים בויקיפדיה. על גישה חריפה יותר של היהודים כלפי הנצרות אפשר לקרוא אצל ישראל יובל:שני גויים בבטנך: יהודים ונוצרים –דימויים הדדיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שכתוב בויקיפדיה הוא שנמצא נוסח ארץ ישראלי של ברכת המינים ובו נאמר ''והנוצרים והמינים ברגע יאבדו, ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו''. לא נשמע מפחיד כל כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת הסיבה שכיוונתי גם למאמריו וספריו של ישראל יובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא היה חבל לבזבז את זמננו על קריאה של ערך בויקיפדיה שלא מלמד כלום? עכשיו לא נאמין שכדאי לשמוע לך ולהשקיע זמן בקריאת ספר שלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ביקשתי ממך להאמין לי. אם זמך כל כך יקר, נא לא לבזבזו באייל- תנצל אותו להתעשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת נורא שקט היום. כולם עסוקים בלהתעשר, כנראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו ידעתי איך מתעשרים, הייתי עושה את זה. גם בזבוז זמן מודע באייל הוא מתסכל כששולחים אותך לקרוא מאמרי סרק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הסנהדרין מתכנסת בימים ספציפיים, וערב פסח, בלילה, אחרי הסדר, לעולם אינו אחד מהם". מקובל שסנהדרין אינה מטריחה עצמה להתכנס בערב פסח. מכאן ועד להתנסחות הפסקנית עם ה"לעולם אינו אחד מהם", עוד יש מרחק. על פי לשון הספקנית של קלאוזנר ובייחוד של חיים כהן, שניהם ידעו פחות ממך :). לגבי הסנהדרין יש מקום לויכוח באילו תנאים היא מתכנסת ובאיזה הרכב, וכאן מדובר בביתו של הכהן הגדול, באדם שנעצר על דיבורים שיש בהם חילול הקודש ובלחץ מצד ציבור מתפרע או העומד על סף התפרעות. ובכל מקרה, ושוב, בהתייחס לכך שהב"ח אינה מקור מהימן - הסנהדרין מופיעה רק בגרסת הסיפור בלוקס. במתי ומרקוס מדובר בהמון עם בלתי מוגדר. בעקבות שאלתך מתגובה 511784, עניתי בתגובה 511793 תשובה פשוטה שאינה קשורה בהכרח בב"ח אלא בידע היסטורי כללי: במסגרת המדיניות הרומית להימנע ככל האפשר מעימותים עם האוכלוסיה המקומית בנושאי דת, כן ניתנה לעיתים בחירה באשר לשחרור אסירים, זה הכל. איך הגיעו הדברים מתשובתי הפשוטה לכל ענייני ה"רבאק", קטעי המד"ב והספקולציות לגבי דברים שפילאטוס יכול היה לעשות או להגיד, ובכלל, כל הקטע הזה עם הלהט הבלתי צפוי ומה שנראה כעלייה זמנית ומדאיגה בדופק שלך, לא ברור לי. נפש בחורה מי ידע. שמרי על לחץ דם מאוזן, העיקר הבריאות. כל טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחץ הדם תקין, תודה. אם הבנתי התלהטות יתר מתגובתי - התנצלותי הכנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ערי המסכנות בנו הפולנים שבינינו. לפי תלונותיך הקודמות: את חלק מהצוות. נא לא להכחיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמממ... תראה, נכון שברגע זה אני יושבת לבד בחושך, אבל זה מצב די נזיל אצלי. קורה גם שאני יושבת לבד באור. וחוצמזה, עשיתי עוד כמה דברים בחיי חוץ מבניית ערי מסכנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה למשל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואים שאינך פולני או לפחות לא גזעי אחרת היית כותב: את ערי מסכנות בנו פולנים שבינינו. לפי תלונותיך הקודמות: את חלק מצוות. נא לא להכחיש | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי תלונותייך קודמות: את חלק מצוות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אימי היתה שרה לנכדה שלה -הבת שלי: " בבוקר יום א' זברה קמה..." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קיבלתי חינוך טוב מבית בפולניה אז אני יושבת בשקט וחף'פם לא מתלוננת על כל אנשים שבן גוריון הביא בתוך ארץ הזאת מכל מקומות כל כך פרימיטיביים שזה גועל נפש מתחת לכל ביקורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הפולנים, אלא הפולניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון קטן: בוני הפירמידות לא היו עבדים. הפירמידות שאכן נבנו לפני תקופת האבות, נבנו ע"י בנאים מקצועיים, כאשר את כח העבודה הלא מקצועי גייסו מן העם המצרי. כל החקלאים המצרים היו מחוייבים למספר חודשי עבודה עבור פרעה בכל שנה (בדיוק לפי השיטה המתוארת בתנ"ך כעבודת מס בימי דוד ושלמה. פשוטי העם גם במצריים וגם בישראל היו בעצם צמיתים לפי השיטה הפיאודלית). חודשי העבודה הללו היו בקיץ כאשר הנילוס הציף את השדות והעבודה החקלאית שבתה. באותה תקופה מלאו המצרים את עבודת המס שלהם כאשר עבור עבודתם קבלו המגוייסים בעיקר מזון (לחם) ומשקה (בירה) וכנראה גם תשלום מסויים. עד לתקופה הרומאית העבדות התקיימה באופן שונה ממה שהתפתח אח"כ. עבדים היו בד"כ מבני אותו העם כמו מעבידיהם, שהפכו לעבדים בגלל חובות ופשעים אחרים. הסיבה לכך היתה שהתחבורה בין הארצות היתה איטית ויקרה וכאשר כבשת ארץ זרה היה עדיף להטיל עליה מס עובד מאשר לטלטל את אנשיה לספק עבודה שפשוטי העם סיפקו במילא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחנה עובדים שנחפר ליד אחת הפירמדות, מלמד על כחמשת אלפים עובדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטלטל עם שלם - לא (אלא אם כן קוראים לך תגלת פלאסר). לשעבד את שבויי המלחמה - כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בירה? כבר הייתה להם בירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. הבירה הומצאה בבבל והגיעה גם למצריים העתיקה והייתה פופולרית מאוד כבר בימי העולם העתיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך קראו לה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו לה שמות שונים בעולם העתיק עד שבאירופה של ימי הביניים היא קיבלה את השם בירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשומר היא נקראה שיקארו (ומכאן גם שיכר בעברית וסיקרה ביוונית), קש, קורונו וניוד. במצריים - הגט, קורמי, ויין פלוס. ביוון היא נקראה בנוסף זיטום. בקלטית - סרוואז ומכאן סרוויזיה בלטינית, סרווצה בספרדית וסרווחה בפורטוגזית. בפרו בתרבות הפרה-אינקה - צ'יצ'ה, בקרב ההונים - קמון, הסקיתים - קסיטו והסלבים - פיבו. המילה בירה באה מהמילה הטבטונית לשעורה או דגן (ומשם גם לאנגלית העתיקה, ההולנדית והדנית) או מהמילה הלטינית ביבר שפירושה לשתות. המינוח הרשמי מופיע לראשונה בצרפת במלחמת מאה השנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לימדתני דברים חדשים. רק הערה אחת - מנסיוני צ'יצ'ה זה יין תירס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע יותר מדי:) איפה מצאת את כל השמות האלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיפרו של שלמה פפירבלט, עולם הבירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכרתי שבאיזושהי שפה יש קשר בין בירה לבין שכר. זו כנראה המילה הקלטית שהתגלגלה לסרווצה הספרדית. הקלטים היו ידועים בחיבתם לבירה. כוהנים, לוחמים ופועלים שהיו במשימה קבוצתית כלשהי, קיבלו מכסות יומיות של בירה ולכן נוצר קשר בין בירה לבין שירות (בכוח עבודה מגוייס, בצבא). לכן חשבתי שגם בעברית הדמיון אינו מקרי, למרות שא''י כמו שאר איזור הים התיכון שייכת היסטורית לתרבות היין, בניגוד לתרבות הבירה של צפון אירופה. בקשר לצ'יצה, זוהי מילה משותפת לכל אמריקה הלטינית המתארת משקאות תוצרת בית (בירה, יין וגם משקאות לא אלכוהוליים) המותססים בד''כ מסוגים שונים של תירס אך לא רק. מקור המילה דוקא במרכז אמריקה (מקסיקו) ומשם היא כנראה הגיעה לאנדים. אצל האינקה לשתיית צ'יצ'ה היתה משמעות דתית, כמו יין אצל היהודים והנוצרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "א"י... שייכת היסטורית לתרבות היין"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היא שהמשקה האלכוהולי הנפוץ כאן בימי אבותינו היה יין ולא בירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. מרחב הים התיכון הוא איזור גידול הגפן. א. אפשר לציין כאן את הרומאים שנטו לראות במקומות שלא ניתן לגדל בהם גפן, אזורים שאינם ראויים ליישוב של בני תרבות. יש המסבירים כך מדוע נבלם הכיבוש הרומאי על גדות הריין והדנובה ועבר אותם רק כאשר גידול הגפן חצה אותם. אפשר לומר שהגפן הלכה לפני הלגיונות הכובשים. ב. מצריים אני חושב היתה חריגה עוד לפני האיסלם. יתכן שכלכלת נהר אינה מתאימה לגידול גפנים ושם דוקא הבירה היתה פופלרית יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שגפן צריכה קור שקצת קשה להשיג אותו במצרים. כמו כן, יתכן שהיא מתקשה להסתדר עם השקיה בהצפה, ואילו התבואות מסתדרות איתה טוב יותר. גם גידולים אחרים שמאפיינים את ארצנו ואת המזה''ת וסביבת הים התיכון בכלל (זיתים למשל) נדירים במצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברית=שיכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם לצטט את אבשלום קור, שאפשר להגיד עליו דברים טובים, אבל מחובר לכל קצוות העם הוא לא -- "כמו הצעירים שאומרים היום, "תביא איזה שיכר!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אמר:המוזגת, הבי שיכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אם אני זוכרת נכון, כך אמר. באחת מתוכניותיו בגל''ץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת אף פעם לא בטוחה במה הוא יותר מצחיק - כשהוא מתכוון לשעשע או כשהוא רציני... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזגת, טלי שיכר מבין שנייך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני מדמיין את הברמנית פותחת בקבוק גולדסטאר עם השיניים ומגישה אותו לדוקטור ההולל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכריני ואעגנך ותעדיפיני בשרתייך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שלזה התכוונת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אבל אם אתה רוצה לשכל אותיות זה בסדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שני לוגין שיכר אני תמיד משכל אותיות (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתרי לוגין וכבר משתכלות אותיותיך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה חשבתי שלוג שווה לליטר, בדיקה העלתה שמדובר בחצי ליטר. המוזגת! הבי עוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מזכיר לי את האנגלי שיצא מתנדנד מהפוּב, והסביר זאת בעובדה שהוא ערבב משקאות. הוא ערבב פיינטס, ליטרים, גלונים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כןןן, גלוניםםם... דורון? תהשומעעע... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני זה במקור ''גזזיני ואגרשך, העדיפיני במילייך''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר ליבנת0 את הסוגיה האם היה זה שלונסקי או ביאליק1, שאת פותחת חזית חדשה: האם חציו השני של המשפט הוא בלשון צווי או בזמן עתיד? ___ 0 בלי קשר ללימור 1 אמרו ברדיו2 לא מזמן שזה ביאליק, אבל אני מצדד בשלונסקי3. זה הרבה יותר מתאים לו: הן מבחינת לישת העברית והפיסול בה, והן מבחינת התוכן. 2 אלי לפיד ונועם גילאור ב 88FM, לא תורה מסיני. 3 זה שהעדיף פה רך על פני פרח (וכשנאמר לו כי מדובר בפרח בחי"ת, הוא לקח על עצמו את החטא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנם של שלונסקי וביאליק, טרם נפוץ המנהג הישראלי להמנע מלשון ציווי ולנבא את העתיד במקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
[אתה ודאי זוכר, אז לטובת הציבור] אמנם ויקיפדיה טוענת: "ביאליק", אבל הרשכ"ג פסק "שלונסקי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשכ''ג עוד זוכר את אותו ערב אביבי שבו זה נכתב. (רק מנסה להוציא אותו ממחבואו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יפה :), שכ"ג לא "פסק" אלא אמר "כמדומני", ואחר כך התנצל בנימוס בפני רוח המשורר המת על הטעות, בפתילון מתגובה 93025. ואגב, מפלגת ביאליק נהנתה מניצחון ללא עוררין בנוגע להוגה של "גזזיני.." עוד בילדותי, הרבה לפני שמישהו חלם על הקמת ויקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מביאין ראיה מבת קול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. השורש המשותף של שיכר-שכרות-שכר לדעתי אינו מקרי. במזה''ת היה מקובל לשלם או לתת לעובדים הקצאות של משקאות אלכוהוליים כחלק משכרם. בפרט החיילים והעובדים המצרים קבלו הקצאות של בירה כחלק משכרם. ב. הבירה המצרית לא היתה הרבה יותר מלחם שעורים שהושרה והותסס במים (הכשות לא היתה ידועה אז), כך שקרוב לודאי שאנו לא היינו מזהים אותה כבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מעניין. אבל זו ֹשין וזו שֹין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הבדל מינורי ביחס לשנויים אחרים המוכרים בחקר השפות העתיקות,מם ונון מתחלפות, למד וריש, כל אותיות התנועה ועוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. את יודעת אם ֹשין ו שֹין הן שתי אותיות שהיו לאחת או אות אחת שהתפצלה לשתיים? אני חושב ששמעתי פעם שבמקור ש הפוכה (שהתגלגלה לֹשין) סימלה את מה שהפך אח"כ לסמך. ב. אפשר גם לומר שהשיכר בתנ"ך אינו בהכרח בירה. שיכר בתנ"ך היא מילה נרדפת ליין (תְּנוּ-שֵׁכָר לְאוֹבֵד; וְיַיִן, לְמָרֵי נָפֶשׁ. (משלי ל"א ו')), אולי במובן של משקאות אלכוהוליים שאינם עשויים מענבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סימני הכתב הפרוטו סינאי השתמשו בצורה של שניים, כמו שיני ארנב בסירטי אנימציה, לסמן שין. הסימן לסמך היה עיגול בתוך דג, שממנו שרד רק העיגול, דג בערבית - סמק, בתנ''ך שמך. שוב מלים דומות בשין וסמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שעורה היתה בארץ לפני שהיתה שם גפן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |