בתשובה להאייל האלמוני, 05/05/09 12:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל מאיפה יבוא החסכון? זו הבעיה בכל ההצעות האלה. אנחנו משפחה בת חמש נפשות. מבחינת צריכה נראה לי שאנחנו די שגרתיים - לע עושים אמבטיות קצף אבל מתקלחים. אם באמת לא יהיו מים במדינה נעבור להתקלח פעם בשבוע. עד אז, לא ברור לי כמה מים אנחנו יכולים לחסוך. זה מזכיר לי את כל שיטות הקצאת החניה בתל אביב. התכחם כרצונך - כל עוד מספר המכוניות גדול ממספר החניות חלק מהנהגים לא יצליחו לחנות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הנה שיטת חיסכון: ישמנו אותה בעצמנו איזו תקופה. לכיור באמבטיה יש סיפון. פתח אותו. שים דלי מתחת. כל המים מצחצוח השיניים, גילוח, שטיפת ידיים, שטיפת פנים - הם הרי לא באמת מלוכלכים, נכון? כולה קצת סבון. בפעם הבאה שאתה בשירותים, לפני שאתה מוריד את המים, פתח את המכסה. ותביא איתך את הדלי. הורד את המים. שפוך את המים מהדלי לניאגרה. מיכל ממוצע מכיל 6 ליטרים, ובשיטת החסכמים אתה מרוקן חצי מיכל בכל פעם, 3 ליטרים. נמצאת חוסך 3 ליטר. במדינת ישראל 7 מיליון אזרחים. עכשיו תחשוב מה היה קורה אם כולם היו עושים את זה. כל הבוג'רס הזה, ניתן להחסך, אם תותקן מערכת כלל בניינית, לאגירת מים אפורים ולשימוש חוזר בהם. ניתן להכניס למחזור גם מי מקלחות, מי כביסה. מים מהכביסה זה המון מים1. לאמיתו של דבר - יש רעיון טוב יותר. הואיל ולמחזר מים אפורים קל יותר מלמחזר ביוב - להפריד את מנגנון המים האפורים מהמים השחורים. ובמים האפורים אפשר להשתמש לכל מיני דברים, שכרגע מקצצים בהם. השקית גינות ציבוריות, למשל. 1 כמו שגיליתי כשצינור הבניין ניסתם ומי הכביסה של כל השכנים עלו במעלה הכיור שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאותו כיוון, במדינה כמו שלנו אולי יש מקום להשקיע בהפרדת הצנרת העירונית למי גשמים (מהרחובות) מזו של מי הביוב (ממפעלים), אבל המדינה טוענת שזו השקעת ענק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טרנד "ירוק" בין בוני הבתים הפרטיים בזמן האחרון1 הוא מערכת לאיסוף מים אפורים ושימוש בהם להשקיית הגינה הפרטית. מאות בודדות של שקלים (בשלב הבניה) כולל צנרת איסוף, מיכל אגירה ומשאבה. __ 1 מי שגר בבית צמוד קרקע, זה מעט יומרני מצדו להיקרא "ירוק" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו בלי זה - ראיתי חוברת שהסבירה איך ניתן לנתק את מי המקלחת מהביוב, ולנתב אותם למקום אחר - אל מחוץ לבית, שם, באמצעות מערכת של סלי נצרים ניתן לטהר אותם, הישר לבריכה שבה הם יטוהרו טוטאלית באמצעות שלל צמחים ודגה חובבת דטרגנטים, ולאחר מכן ניתן יהיה להשתמש בהם להשקיית הגינה (גינת ירקות, כמובן). זו היתה חוברת מתורגמת. מאנגלית אמריקאית. שם בתים פרטיים וחצר עתירת מטארז' הם חזון נפוץ1. לצערי אני לא רואה איך אני יכולה לעשות את זה בבניין המשותף שבו אני מתגוררת. 1 אבל כו-לם מגדלים דשא ודשא בלבד, משום שלגדל ירקות נתפס כמעמד סוציו-אקונומי נמוך, ממש כמו ליבש את הכביסה על החבל. כך הוסבר לנו כשהיינו שם ותמהנו על ריבוי הדשא ומיעוט הירקות ("מה! אם היה לנו השטח הזה, מה היינו עושים איתו! למה הם לא שותלים עצי פרי, לפחות?"). ואז שמתי לב שגם בארץ הרבה יותר מדי אנשים מגדלים דשא ודשא בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה פעמים שקלתי את האפשרות הזאת, אבל הבלגן בטיפול בדגי השמפו והחיידקים הידידותיים מדאיג אותי. איכשהו אני חושש שזה יותר מסובך ממה שזה נראה. כמו שכתבתי כאן פעם ( אני האלמוני מ תגובה 364385 ) אפשר להשתמש במים הללו להדחת אסלות ( בינתיים התקלקלה לי המשאבה, אז המערכת מושבתת- אם מישהו יודע איך להשיג משאבה טבולה שמגיעה ל 5 מטר, אשמח אם יידע אותי) אבל יש בעיה של אישורים. בין השאר (כך שמעתי) הרשויות חוששות מכניסה של מים מזוהמים למערכת המים השפירים. אני מנוי על ( בהקשר לדיון השני) ירחון אמריקאי לגידולים אורגניים, ולפחות קוראי הירחון אינם בוחלים בגידול ירקות בחצרותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לפרט איך עלולים המים המזוהמים להכנס למערכות המים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עובד במחלקת המים, אבל יש מספר מצבים בהם המערכת הכפולה יכולה להזין את אותו המתקן- למשל ניאגרה שיכולה לקבל גם מים אפורים וגם מי שתיה. מכיוון שכך, היציאות הן סמוכות. עכשיו יש בבית פרטי שתי יציאות למים, זו ליד זו, ואם בעל הבית יחבר את שתי הצינורות, יהיה מעבר. תשאלי מי האדיוט שיעשה דבר כזה, ובכן, ראשית, כשאדם מתעסק במערכת החשמל שלו ומתחשמל, זה לא נעים אבל זה לא מחשמל את השכנים, אבל אם חיידקים מזהמים את מי השתיה, כל השכונה סובלת, ולא עושים מבחני שפיות לפני שנותנים טופס 4. שנית, בעוונותי עשיתי בדיוק את זה: הצינור שהוביל את המים האפורים מהמיכל בגג לניאגרה נסתם, ובמקום לטפס על הגג, הזרמתי מים בלחץ גבוה מיציאת מי השתיה לתוך הצינור שמוליך לגג. גם עצלן וגם אדיוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה ירקות אפשר לגדל כבר בגינה הפרטית? לא יותר פשוט וחסכוני לקנות אותם בסופר? ולתת למים להגיע דרך מערכת הביוב לחקלאים שיגדלו איתם ירקות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גינה פרטית של 250 מ"ר יכולה לספק 75% מהירקות של משפחה בעלת שלוש נפשות. הבעיות הן: 1. הרבה ירקות צורכים שמש (מה שמבטל את מרבית המדינות הגשומות, בהן אפשר לגדל בעיקר ירקות שורש). 2. הירקות יוצאים הרבה פחות יפים וגדולים (הטעם הוא עניין של טעם). 3. המגוון הרבה יותר נמוך (מה שאומר שאתה יכול להתקע כמה שבועות רק עם תפוחי אדמה או ברוקולי). 4. אתה תלוי לחלוטין בתזמון מדוייק ("השבוע אוכלים רק מלפפונים, כי בשבוע הבא הכל ירקב ויש לי כמות שנתית..."). 5. זה מצריך הרבה הרבה יותר עבודה מדשא או פרחי נוי. 6. זה מצריך ידע ונסיון. 7. הגינה נראית פחות יפה, פחות מתאימה לסביבה (אלא אם כן כל הסביבה מגדלת ירקות) ופחות מזמינה לילדים. 8. ובסוף, תולעת אחת, איזה חתול מופרע, והלכה לך ערוגת התירס. מה שכן כדאי לעשות זה לגדל ירקות בחלק קטן מהגינה האחורית, לא כתחליף לכל הירקות בסופר, אבל לחלקם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ברור שזה יותר פשוט ויותר חסכוני, אבל ממתי משכנעים אנשי אידיאולוגיה שהפשוט יותר והחסכוני יותר הוא גם הכדאי יותר? זה כמו עם דת - יש מי שתמיד יהיו להם הסברים מדוע ההיפך הוא הנכון. כבר דובר בנושא הזה פעם, דיון 2544. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושבת שזה אמור להחליף את התצרוכת המלאה של ירקות. בטח ובטח שלא את המגוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יכולה להסביר למה הכוונה ב"מערכת של סלי נצרים", לטיהור המים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. זה היה בחוברת שראיתי פעם, ואין לי אותה לידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נועה לעניות דעתי בארצה''ב מגדלים דשא בעיקר כי זה קל ולא דורש מאמץ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח לרגע שכולנו חכמים, יודעים את התורה ואף מיישמים הלכה למעשה את הצעתך, פעם ביום כל יום. נמצאנו חוסכים 21 מליון ליטר ביום, שהם 21 אלף קוב, שעולים כיום להתפיל כ52 אלף ש"ח. כלומר לאחר מאמץ אדיר לשכנע את כל אזרחי המדינה, בשלל פרסומות, והנחות על דליים, והסברים מפורטים איך לפרק את הסיפון (שזה לא פשוט לאנשים מבוגרים), הצלחת להביא לחסכון שנתי של 19 מליון ש"ח (מבלי לנכות את עלות הפירסום וצוות העבודה ששקד על זה), שהם כמעט שלושה שקלים לאזרח, או לחסכון של 0.3% מתצרוכת המים של מדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
21 אלף קוב. כל יום. שבעה מליון שש מאות ששים וחמישה אלף קוב בשנה. זה לדעתי לא מעט. וזה מדבר אחד. מן הסתם אפשר לחסוך גם בדברים אחרים - שנכנסים על אותו קמפיין. הבעיה שלנו לענ"ד היא לא כסף, אלא מים. וגם מבחינה כלכלית, לחסוך מים, או להשיב מים, זול יותר מלהתפיל מים. שלא לדבר על ההשלכה של התפלה על המלחת הקרקעות. ועל - במישור הרחב יותר, שמשתמשים באנרגיה מתכלה (דלק מאובנים) על מנת להשיג משאב חוזר (מים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר לי לשאול אם באייל היה כבר דיון על השאלה האם המין האנושי באמת משפיע על מזג האוויר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
7.6 מ"ק מתוך 2000, אני לא יודע אם זה מעט או הרבה, רק שזה זניח לחלוטין כשמדובר במאזן המים של ישראל (למעשה את לא תוכלי לראות את השיפור, הוא יבלע בתוך הגידול הטבעי בצריכה). "וגם מבחינה כלכלית, לחסוך מים, או להשיב מים, זול יותר מלהתפיל מים" - זה פשוט לא נכון. מים בארץ הם מוצר זול להדהים להתפלה, ההשקעה בחסכון, במונחי כוח אדם, פירסום, השקעה בחינוך ומוצרי חסכון יקרה בהרבה מהתפלה פשוטה (ברוב המקרים, במיוחד כשמדובר בחינוך הציבור ולא באינטרס פנימי של איזה גוף). אין הבדל בין כסף למים, מים זה כיום מוצר כמו כל מוצר אחר, אפשר לקנות או לא לקנות. במישור הרחב יותר, צריכת האנרגיה של התפלת מים מגולמת במחיר, ולכן גם היא מצחיקה (מזגן צורך 2.4 קווט"ש1 למשל, לעומת 5-5.5 קווט"ש לקוב2), את רוצה לחסוך בחשמל, במקום לחסוך 365 פעמים בשנה 3 ליטר את יכולה לוותר על שעתיים וחצי של מיזוג אוויר בשנה עם אותו אפקט. אני מאוד מזדהה עם הרצון לחסוך ולשפר, כמו גם ההבנה שהסביבה זה דבר חשוב מאוד שחובה לשמור עליו, אבל כוונות טובות זה לא מספיק. לא כל צעד שנראה נכון הוא באמת מועיל לסביבה, צריך להביט על הנושא באופן מדעי ולאמץ רק פתרונות שתורמים לסביבה ולא לתחושת הסיפוק שלנו (ובפרק הבא: למה מיחזור פלסטיק ונייר מזיקים לסביבה ואיך תחנות כוח גרעיניות יצילו את כולנו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה שאת מציעה היא מבחינתי צעד בכיוון של להתקלח פעם בשבוע. הוא אכן חוסך מים אבל פוגע בשגרת החיים. אמנם ללכת להטיל את מימי בחצר (ולהשקות את הגינה!) היה מפריע יותר אבל להתחיל להתעסק עם הדלי הוא לא משהו שיהיה לי נעים לעשות. נקודה נוספת שלא ברורה לי היא באמת עד כמה מדינת ישראל, ואני בטוחה, צריכים לחסוך. האם 7 מליון כפול 3 ליטרים כפול 365 יום כפול מידת השימוש היומית בשירותים היא כמות משמעותית ביחס לכנרת? וביחס לשימוש בחקלאות? ובמשך לקוים האדום והשחור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתאום שמתי לב שבמקום להפריך את השאלות אני יכול גם לענות עליהן. חיפשתי וראיתי שבקוב יש אלף ליטר. מכאן ש- 7 מליון כפול 3 ליטרים כפול 365 יום כפול מידת השימוש בודדת הם 7,665,000 קוב. כלומר, בערך 8 מליון קוב. לפי משק המים בישראל [ויקיפדיה] צריכת המים הכללית היא 1,930 (ואנו חוסכים 0.4 אחוז). צריכה חקלאית היא 920 (ואנו חוסכים בערך 0.8 אחוז ממנה). צריכה ביתית היא 780 ואנו חוסכים בערך אחוז ממנה. נראה לי שהפתרון הזה תורם תרומה לא זניחה אבל קטנה למדי. הוא מטרד די רציני. ברמה האישית, הייתי מוכן לעשות אותו כאשר ארגיש שיש לחסוך באופו קריטי במים. האם אכפת לך לומר מדוע השתמשת בשיטה ולמה הפסקת להשתמש בה? מישהו יודע כיצד ממירים מטרים מהקו האדום לקוב מים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. חישבתי למעלה לפי הדחה בודדת, לא הערכה של מספר ההדחות אלא לבסיס חישוב נוח. את המספרים צריך להכפיל במספר ההדחות היומי (עשר נראה לי סביר) ואז מתקבלים מספרים משמעותיים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, אני צריך לנסות קודם בעצמי לפני שאני שואל אחרים. לפי ים כינרת [ויקיפדיה] נפח המים הקו האדום העליון (מעליו מזרימים את המים לירדן) הוא 4.3 מיליארד ובתחתון הוא 3.6. ההפרש הוא 700 מליון קוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היחס בין הנתונים האלו מעניין. צריכת המים הכללית היא 1,930 מליון קוב. הפער בין הקו העליון לתחתון בכנרת הוא 700 מליון קוב. כלומר, הצריכה היא בערך פי 2.75 ממה שניתן לאגור בכנרת. בהתחשב בזה שגשמים יורדים בישראל רק בתקופה מצומצמת (מתי הפשרת השלגים מסתיימת) ושבקיץ כנראה צורכים לא פחות מבחורף, הרי שנראה שישראל מועדת כרונית למשבר מים. אקוויפר ההר [ויקיפדיה] מספק עוד 350 מליון קוב וגם אקוויפר החוף מספק משהו. נראה שבכל מקרה אנחנו צורכים בשנה יותר ממה שהמאגרים מסוגלים להחזיק. מצאתי את כמות המשקעים כאן, אולם היא נתנת במילימטרים. להכפיל את המילימטרים בשטח נראה לי חישוב גס מדי להערכת המשקעים. מעניין בכמה הוא גדול מה צריכה (עם הוא לא גדול ממנה בסוף לא יהיו פה מים בכלל) והאם קיומו של מקום נוסף לאגור מים היה פותר משבר שנובע לא מצריכת יתר אלא מאי יכולת לאגור מים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטח מדינת ישראל הוא 20,000 קמ"ר בקירוב. הממוצע השנתי המקסימלי לפי הטבלה הוא 960 מ"מ במצפה חורשים. בבאר שבע הממוצע הוא 206 מ"מ ובאילת המינימלי הוא 32 מ"מ. חסם עליון של משקעים בארץ לפי חורשים הוא 20,000*960/1000 שהם 19,200 מיליוני קוב, בערך פי עשר מהצריכה. אותו חישוב לפי באר שבע מוביל ל 4,600, בערך פי שנים מהצריכה. אני מניח שהממוצע בכל שטח ישראל הוא לא פחות מבבאר שבע, למרות אילת. מלבד כמות המשקעים הנ"ל ישראל מרוויחה מים ממקורות הירדן שמנצאים מחוצה לה ומפסידה מים בשל התאיידות. את יתר המים לכאורה ניתן היה לאגור לשימוש. למען האמת, החישובים פה מאד מפתיעים אותי. למישהו יש הסתייגות מהם או הסבר ללמה הדיון הוא ברעיונות של הורדת הצריכה או הוספת מים מהתפלה? כוונתי לדיון הציבורי ולא רק לחלק החשוב ממנו שמתרחש כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנגב, שבאר שבע נמצאת בחלק הצפוני והיותר גשום שלו, הוא 60% משטח מדינת ישראל. אפשר להניח שהממוצע יהיה קרוב יותר לבאר שבע והחסם התחתון יהיה קרוב לאילת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבחנה נכונה וחשובה. בחלק מבאר שבע וצפונה (40% מהמדינה) יורדו לפי החישוב 20* 0.4*206 = 1,648 מליוני קוב, בהנחה של משקעים כמו בבאר שבע. עוד 384 מליוני קוב יגיעו מהנגב בהנחה של משקעים כמו באילת. יחד מתקבלים 2,032 מליוני קוב שהם רק מעט מעל הצריכה. אם החסם הזה מדוייק ובהנחה שחלק ניכר מהגשם שיורד דינו להתבזבז הרי שיש בעיה כבר בכמות המים הנתונה. מצד שני, אני מניח שהכמות ההיא גדולה יותר שכן אם הצריכה היא אכן גדולה מההכנסה הרי שדין כל מאגרי המים להתייבש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''את יתר המים לכאורה ניתן היה לאגור לשימוש'' אחד משורשי הבעיה, אין מספיק מאגרים והמון מים אובדים בים או במי תהום מזוהמים שבאיזורים אסורים בקידוח ובשימוש. לא הורדת הצריכה אלא ייעול ומניעת בזבוז, ומיתקני התפלה חיוניים גם אם תשתמש בכל מי הגשמים, בשנות בצורת עתידיות שיבואו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן להוסיף, כי כל הנהרות (כן, נהרות!) בישראל, אלו שמהווים את האפשרות היעילה ביותר לסכירת מי גשמים, אינם ראויים אפילו לדיג ספורטיבי (תפוס ושחרר). ואיזורי היקוות טבעייפ (חדרה) יובשו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק אעיר, שכשאתה דג ספורטיבית - "תפוס ושחרר", אתה משחרר את הדג לאחר שעשית לו פירסינג רציני בלחי. האם הספורט הזה באמת הכרחי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדייג מסחרי בעברי אני חיב להסכים איתך, בהחלט לא הכרחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילים ''תפוס ושחרר'', אף כי בודאי ניתן לחשוב על דוגמאות שם הן מצביעות על פעולות הכרחיות, מתקשרות אצלי מאוד עם אי-הכרחיות. כמו כן המושג ''ספורט''. מצד שני, כעובד בריכות דגים בעברי, אני יכול לספר לך כי אחוזים ניכרים מקרב ידידינו הדגים, שוחים עם פציעות ועיוותים חמורים בהרבה מפירסינגון, מבלי להראות סימני מצוקה או ירידה משמעותית בתפקוד. (מובן כי כשמדובר בבריכות דגי-נוי (לא הכרחיים) דגים אלו מושמדים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיוני בעבר כתולש רגלי חרקים, אני יכול לספר שג'וק יכול לשרוד יפה גם עם 4 רגליים. השאלה למה לעשות לו את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייבוש הוא בד''כ ע''י שאיבת המים ישירות מהמעיין. לפני שחלק מהם מספיק להתאדות בזרימה. פחות מי גשמים מגיעים לנחלים בין גדרה לחדרה גם מכיוון שהארץ מכוסה שלמת בטון עם מערכת ביוב יעילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיל ב<תגובה 510824 עשה חשבון. לא חשבון מושלם ובסיום שורת חשבונות עם גוון קל של גילוי יבשת מזרחית להודו, אבל העיקר ברור: כמות מי הגשמים שזורמת לים בתקופת הגשמים, גדולה בהרבה מהכמות השנתית הנצרכת. אני לא טוען שאפשר לעצור את התופעה הנ"ל, אלא רק, כי דרך נוחה יחסית לאגור חלק מן המים האלו, היא לסכור את הנחלים הגדולים בקרבת החוף וליצור אגמים מלאכותיים. אפשרות זו חסומה בפנינו בגלל מצב הנחלים. אכן, באיזורים גבוהים יותר במעלה הנחל, קימים בישראל, לא מעט מאגרים ומתקנים להשבת מים. האם מערכת הביוב של, נאמר, גוש דן משיבה כמות ניכרת של מי גשמים, או מנקזת אותם לים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא איך להבדיל בין מי גשם למי ביוב (או סתם מים עם לכלוך). המים מושבים במידה מסויימת: רוב מי הביוב ישמשו בסופו של דבר להשקיית גידולים חקלאיים. ישנם מקומות בארץ שבהם יש מאגרי מי־גשמים. לדוגמה: בגולן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם, היה עדיף ניצול יעיל יותר. היה עדיף לו היה ניתן לנקז את מי הגשמים ולהשתמש בהם ישירות. אגב, אאל"ט, חלק מבעיות המים שלנו נובעות מאספולט-יתר. כשגשם נופל על קרקע חשופה, הוא נספג ובסופו של דבר מגיע אל מאגרי מי תהום. כשגשם נופל על כביש ומדרכה, הוא מגיע לביוב. אני לא זוכרת מי זה היה בזמנו (צור שיזף?) שטען שניתן לאגור מים אם כיכרות יעוצבו קעורות ולא קמורות, ויהיו נמוכות מפני הכביש. כך הגשמים יקוו לשם, והואיל וזו קרקע חשופה, יקוו ויגיעו למי התהום. מה שכן, הוא לא חשב על כך שהמים יאספו בדרך שאריות דלק, מה שעלול לגרום לזיהום מקורות המים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השתמשנו בשיטה כשהכיור שלנו החליט על התנתקות חד צדדית מהקיר, וכל המים זרמו על הרצפה. בן זוגי היקר פתח את הסיפון, שם דלי, והכריז שבמקום שהמים יזרמו על הרצפה1, הם יזרמו לדלי. שלב ב' היה המסקנה שהדלי הזה מהווה לא מעט מים, ושניתן להשתמש בהם שוב. עשינו את זה כמה חודשים טובים, עד שבן זוגי הבהיר שנמאס לו2, חיבר את הכיור אל הקיר, והפסקנו. כמו שטענתי - זה אבוג'רס לא קטן, ושיטה הרבה יותר טובה היא זו שמראש תזרים מים אפורים לשימוש חוזר. 1 הדירה שלנו מהונדסת בתחכום שכזה, שבחדר האמבטיה יש שיפוע. והשיפוע מפתח הניקוז והלאה. ככה שהמים זורמים בטבעיות למסדרון ולשארית הבית, אבל לא לשם. 2 אני הייתי בסדר גמור עם להמשיך עם זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, הכורח הוא אבי ההמצאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה? הנה למדתי משהו. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 כנראה שהדירה שלכם תוכננה ע"י מהנדסי מע"ץ. הסיבה שבחדר האמבטיה יש שיפוע, והשיפוע מפתח הניקוז והלאה היא כדי למנוע את המצב שמים אשר ניגרים על הרצפה יסחפו אתם את הג'יפה ויגרמו לסתימות במערכת הניקוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אני בספק. בראש ובראשונה משום שזה פתח הניקוז הכמעט יחיד שיש לנו, והיחיד שאנחנו אכן משתמשים בו, עקב חוסר רצון להסתכסך עם השכנים מלמטה2. ולפתח יש רשת, כך שהג'יפה היא לא בעיה. אנחנו גרים בבניין רכבת, שנבנה בשנות ה-70 עבור עולים מרומניה3, והבניה בהתאם. הקירות מחמאה מעורבת בגיר. 2 השליטים האמיתיים בבניין שלנו, שמתנהל, ממש כמו גדודי גולני, לפי פז"ם. 3 "נו, נכון שהפסקנו כבר לפני עשור לבנות בניינים כאלה, אבל הנה יש עולים חדשים. ואיפה הם היו ב-67'? ואיפה הם היו ב-56'? ואיפה הם היו ב-47'? ואיפה הם היו ב-37'? אפילו במעברות הם לא ישבו! אז הנה להם! בנייני רכבת! ממש כמו בשנות ה-50!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ואחרי כל זה את בספק שהבית תוכנן ע"י מהנדסי מע"ץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה''אני בספק'' התייחס למטרה שלשמה השיפוע נמצע מפתח הניקוז והלאה, במקום להיפך. לא למהנדסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? זה בדיוק אותו הגיון הנדסי כמו להפוך כל צומת אפשרי לקומפלקס של שני צמתים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כל צומת" זה צומת המוביל וצומת סומך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וצומת התשבי. ויוקנעם. ונחל חדרה. וזה רק במסלול היומי שלי לעבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה אתם מכירים : http://www.646industries.com/beyond_b/archives/2004/... ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הכרתי. מבריק! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכרתי כלב שקיצר אפילו את הדרך הזו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |