בתשובה להאייל האלמוני, 13/05/09 11:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שוב, אני צריך לנסות קודם בעצמי לפני שאני שואל אחרים. לפי ים כינרת [ויקיפדיה] נפח המים הקו האדום העליון (מעליו מזרימים את המים לירדן) הוא 4.3 מיליארד ובתחתון הוא 3.6. ההפרש הוא 700 מליון קוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היחס בין הנתונים האלו מעניין. צריכת המים הכללית היא 1,930 מליון קוב. הפער בין הקו העליון לתחתון בכנרת הוא 700 מליון קוב. כלומר, הצריכה היא בערך פי 2.75 ממה שניתן לאגור בכנרת. בהתחשב בזה שגשמים יורדים בישראל רק בתקופה מצומצמת (מתי הפשרת השלגים מסתיימת) ושבקיץ כנראה צורכים לא פחות מבחורף, הרי שנראה שישראל מועדת כרונית למשבר מים. אקוויפר ההר [ויקיפדיה] מספק עוד 350 מליון קוב וגם אקוויפר החוף מספק משהו. נראה שבכל מקרה אנחנו צורכים בשנה יותר ממה שהמאגרים מסוגלים להחזיק. מצאתי את כמות המשקעים כאן, אולם היא נתנת במילימטרים. להכפיל את המילימטרים בשטח נראה לי חישוב גס מדי להערכת המשקעים. מעניין בכמה הוא גדול מה צריכה (עם הוא לא גדול ממנה בסוף לא יהיו פה מים בכלל) והאם קיומו של מקום נוסף לאגור מים היה פותר משבר שנובע לא מצריכת יתר אלא מאי יכולת לאגור מים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטח מדינת ישראל הוא 20,000 קמ"ר בקירוב. הממוצע השנתי המקסימלי לפי הטבלה הוא 960 מ"מ במצפה חורשים. בבאר שבע הממוצע הוא 206 מ"מ ובאילת המינימלי הוא 32 מ"מ. חסם עליון של משקעים בארץ לפי חורשים הוא 20,000*960/1000 שהם 19,200 מיליוני קוב, בערך פי עשר מהצריכה. אותו חישוב לפי באר שבע מוביל ל 4,600, בערך פי שנים מהצריכה. אני מניח שהממוצע בכל שטח ישראל הוא לא פחות מבבאר שבע, למרות אילת. מלבד כמות המשקעים הנ"ל ישראל מרוויחה מים ממקורות הירדן שמנצאים מחוצה לה ומפסידה מים בשל התאיידות. את יתר המים לכאורה ניתן היה לאגור לשימוש. למען האמת, החישובים פה מאד מפתיעים אותי. למישהו יש הסתייגות מהם או הסבר ללמה הדיון הוא ברעיונות של הורדת הצריכה או הוספת מים מהתפלה? כוונתי לדיון הציבורי ולא רק לחלק החשוב ממנו שמתרחש כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנגב, שבאר שבע נמצאת בחלק הצפוני והיותר גשום שלו, הוא 60% משטח מדינת ישראל. אפשר להניח שהממוצע יהיה קרוב יותר לבאר שבע והחסם התחתון יהיה קרוב לאילת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבחנה נכונה וחשובה. בחלק מבאר שבע וצפונה (40% מהמדינה) יורדו לפי החישוב 20* 0.4*206 = 1,648 מליוני קוב, בהנחה של משקעים כמו בבאר שבע. עוד 384 מליוני קוב יגיעו מהנגב בהנחה של משקעים כמו באילת. יחד מתקבלים 2,032 מליוני קוב שהם רק מעט מעל הצריכה. אם החסם הזה מדוייק ובהנחה שחלק ניכר מהגשם שיורד דינו להתבזבז הרי שיש בעיה כבר בכמות המים הנתונה. מצד שני, אני מניח שהכמות ההיא גדולה יותר שכן אם הצריכה היא אכן גדולה מההכנסה הרי שדין כל מאגרי המים להתייבש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''את יתר המים לכאורה ניתן היה לאגור לשימוש'' אחד משורשי הבעיה, אין מספיק מאגרים והמון מים אובדים בים או במי תהום מזוהמים שבאיזורים אסורים בקידוח ובשימוש. לא הורדת הצריכה אלא ייעול ומניעת בזבוז, ומיתקני התפלה חיוניים גם אם תשתמש בכל מי הגשמים, בשנות בצורת עתידיות שיבואו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן להוסיף, כי כל הנהרות (כן, נהרות!) בישראל, אלו שמהווים את האפשרות היעילה ביותר לסכירת מי גשמים, אינם ראויים אפילו לדיג ספורטיבי (תפוס ושחרר). ואיזורי היקוות טבעייפ (חדרה) יובשו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק אעיר, שכשאתה דג ספורטיבית - "תפוס ושחרר", אתה משחרר את הדג לאחר שעשית לו פירסינג רציני בלחי. האם הספורט הזה באמת הכרחי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדייג מסחרי בעברי אני חיב להסכים איתך, בהחלט לא הכרחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילים ''תפוס ושחרר'', אף כי בודאי ניתן לחשוב על דוגמאות שם הן מצביעות על פעולות הכרחיות, מתקשרות אצלי מאוד עם אי-הכרחיות. כמו כן המושג ''ספורט''. מצד שני, כעובד בריכות דגים בעברי, אני יכול לספר לך כי אחוזים ניכרים מקרב ידידינו הדגים, שוחים עם פציעות ועיוותים חמורים בהרבה מפירסינגון, מבלי להראות סימני מצוקה או ירידה משמעותית בתפקוד. (מובן כי כשמדובר בבריכות דגי-נוי (לא הכרחיים) דגים אלו מושמדים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיוני בעבר כתולש רגלי חרקים, אני יכול לספר שג'וק יכול לשרוד יפה גם עם 4 רגליים. השאלה למה לעשות לו את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייבוש הוא בד''כ ע''י שאיבת המים ישירות מהמעיין. לפני שחלק מהם מספיק להתאדות בזרימה. פחות מי גשמים מגיעים לנחלים בין גדרה לחדרה גם מכיוון שהארץ מכוסה שלמת בטון עם מערכת ביוב יעילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיל ב<תגובה 510824 עשה חשבון. לא חשבון מושלם ובסיום שורת חשבונות עם גוון קל של גילוי יבשת מזרחית להודו, אבל העיקר ברור: כמות מי הגשמים שזורמת לים בתקופת הגשמים, גדולה בהרבה מהכמות השנתית הנצרכת. אני לא טוען שאפשר לעצור את התופעה הנ"ל, אלא רק, כי דרך נוחה יחסית לאגור חלק מן המים האלו, היא לסכור את הנחלים הגדולים בקרבת החוף וליצור אגמים מלאכותיים. אפשרות זו חסומה בפנינו בגלל מצב הנחלים. אכן, באיזורים גבוהים יותר במעלה הנחל, קימים בישראל, לא מעט מאגרים ומתקנים להשבת מים. האם מערכת הביוב של, נאמר, גוש דן משיבה כמות ניכרת של מי גשמים, או מנקזת אותם לים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא איך להבדיל בין מי גשם למי ביוב (או סתם מים עם לכלוך). המים מושבים במידה מסויימת: רוב מי הביוב ישמשו בסופו של דבר להשקיית גידולים חקלאיים. ישנם מקומות בארץ שבהם יש מאגרי מי־גשמים. לדוגמה: בגולן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם, היה עדיף ניצול יעיל יותר. היה עדיף לו היה ניתן לנקז את מי הגשמים ולהשתמש בהם ישירות. אגב, אאל"ט, חלק מבעיות המים שלנו נובעות מאספולט-יתר. כשגשם נופל על קרקע חשופה, הוא נספג ובסופו של דבר מגיע אל מאגרי מי תהום. כשגשם נופל על כביש ומדרכה, הוא מגיע לביוב. אני לא זוכרת מי זה היה בזמנו (צור שיזף?) שטען שניתן לאגור מים אם כיכרות יעוצבו קעורות ולא קמורות, ויהיו נמוכות מפני הכביש. כך הגשמים יקוו לשם, והואיל וזו קרקע חשופה, יקוו ויגיעו למי התהום. מה שכן, הוא לא חשב על כך שהמים יאספו בדרך שאריות דלק, מה שעלול לגרום לזיהום מקורות המים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |