|
||||
|
||||
הלחמים לא נכנסים טוב לפעלים, והם לא מובנים בלי הסבר. נכון שיש כמה יוצאי דופן מוצלחים, כמו "רמזור" שמתארגן מצויין לשורש מרובע רגיל ומאפשר לרמזר צמתים וכן הלאה. לעומת זאת ל"רכבל" אין אפילו צורת רבים נורמלית. המילה "צ'אט" מסתדרת יפה בעברית: יש לה צורת רבים קלה - "צ'אטים", וגם נגזר ממנה פועל - "צ'וטט" על משקל "שוטט". |
|
||||
|
||||
כפי שהשוטה כתב, גם אני לרוב מהמסתייגים מהלחמים, מהסיבות שציינת, אבל 'רשפטת' ו'פטרשת' נשמעות לי דווקא בסדר (כמו גם צ'אט). אפשר אפילו, בנוחות סבירה, לרבות ולפעל אותן. ובעיקר, הן לא זרות ''מוזיקלית'' לעברית, כמו 'שיחדש' ו'זמזומילה' הגרועות. |
|
||||
|
||||
ומה דעתך על דִבורשת? |
|
||||
|
||||
רק אם אתה מוכן לדברש (ב' רפה!). |
|
||||
|
||||
אישית אני מעדיף לדברש על פני לצ'וטט (האמת היא שאני נמנע משניהם), אבל כפי שרמזת השיבוש שידגיש את הבי''ת הוא בבחינת מכשול בפני עיור. |
|
||||
|
||||
צר לי. (כלומר, אם המלה יקרה ללבך, ואם משום מה אתה מחשיב את דעתי.) טוב, יש לה אילן גבוה להיאחז בו: כל החסרונות שיש לה, יש גם ל'כדורגל' המובנת מאליה. אבל אולי עם 'כדורגל' באמת לא היתה ברירה, ופה יש. |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שיש תשובה ברורה למה מילים מסויימות ''תופסות'' ואחרות לא. זה לא קשור רק לאיכות שלהן מבחינת פונטיקה והטיות. למשל, ''מחפרון'' תפס חזק, אבל לאחיו הגדול קוראים בד''כ ''באגר'' ולא ''מחפר'' - אני אפילו לא יודעת מאיזו שפה זה בא. לאח הקטן שלהם קוראים בכלל בשם הגנרי ''בובקאט''. |
|
||||
|
||||
היה לנו פעם בקיבוץ טרנצ'רון שהיה חופר תעלות. |
|
||||
|
||||
זה רק כי את לא מסתובבת עם בנים בטווח הגילאים 3 עד 6. הם מכירים את כל השמות הנכונים. |
|
||||
|
||||
"באגר" ו"בובקאט" נכונים לא פחות מ"מחפרון", כל זמן שמשתמשים בהם לכלים המתאימים. האם ילדי הגן ממכרייך מקפידים לומר "מחפר"? והם גם משתמשים בדוהן במקום בגריז? לאות הערכה, הכיני להם חמיטות עם שרף-אדר! |
|
||||
|
||||
אני ממש לא אוהב את הפועל "צ'טט" (הצליל צ' אינו חלק משפת האם שלי) ונטיותיו ("שמעתי שצ'וטטת עם נחמה, ואולי אצ'וטט איתה מחר") מעצבנות את עור התוף שלי. בעיה פרטית שאולי לא צריכה להטריד את הכלל, כך שאני מציע לפטרש על זה מתישהו :-) |
|
||||
|
||||
אז איך מסתדרים בבנק עם שפת האם שלך? אומרים "נחמה, ההמחאה חזרה"? |
|
||||
|
||||
אני מודה שיש משהו חסכוני ומושך במלים חד-הברתיות, אבל במקרה הבנקאי לפחות אף אחד לא אומר ''צ'קק לי את הכסף'' או ''מה אתה רוצה, צ'וקקתי לך כמה לפני כמה ימים''. |
|
||||
|
||||
הצ'כי בזכר. |
|
||||
|
||||
קשה מאוד להאמין שתשמע משהו כמו ''ואולי אצ'וטט איתה מחר''. הציטוט הסביר הוא ''ואולי אני יצ'וטט איתה מחר''. |
|
||||
|
||||
אני סטודנט לתואר שני, ואני אומר לפעמים "אולי אצ'טט1 איתה מחר". 1 בלי ו' |
|
||||
|
||||
טוב, אם כך נראה שלא צותתתי לצ'יטוטיך.:) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |