בתשובה להאייל האלמוני, 28/07/08 16:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זאת בדיוק הטענה שנפרשת בספר החדש על גדר ההפרדה שכתבו שאול אריאלי ומיכאל ספרד(גילוי נאות: אחד המחברים הוא חבר שלי). הספר נסמך על תיעוד מפורט ומראה שברגע שהמועצה לבטחון לאומי והצבא הבינו שהגדר שאריאל שרון הסכים לבנות על כורחו תוכננה כתוואי פוליטי, וכשהתוואי הפוליטי הוצג בצורה שקרית בפני ביהמ"ש העליון כתוואי בטחוני, הם ניתקו מגע והתקפלו. צה"ל ראה את עצמו כקבלן משנה שממלא את הוראות הדרג הפוליטי ולא ראה בפרוייקט הבטחוני הגדול ביותר מאז קו בר-לב ובפרוייקט הלאומי הגדול ביותר מאז הקמת המוביל הארצי, כפרוייקט בטחוני של הצבא. ישעיהו טלמון, שפירסם ספר על גדר ההפרדה, מצטרף לטענה של אריאלי וספרד שבתחילה הגדר הוכרה כצורך ביטחוני, עוד בשנת 1995 בימיו של רבין. אז הוקם הקטע הראשון של הגדר באורך של כ20 ק"מ בסביבות כ"ס כמעט לגמרי על התוואי הירוק, ורבין הורה שהפרקליטות תלווה את בנית הגדר. כששרון סוף סוף הסכים ב2002 לבנות גדר (קטע בן כ 110 ק"מ בין כפר סאלם לכפר קאסם) הוא הדגיש שזו תהיה גדר בטחונית אבל די מהר הגדר הפכה לגדר מדינית שממלאת צרכים אידאולוגיים ולא בטחוניים כמו שמראה הפסיקה הזו וגם פסיקות על קטעים שנבנו באזורים אחרים. בנוסף לעובדה שהגדר ממלאת צרכים מדיניים, כמו למשל הגנה על אזורי פיתוח עתידיים בהתנחלויות שעדיין נמצאים רק בשלבי רעיונות כלליים, הגדר - ולמעשה תוואי הגדר שמהווה מרחב ברוחב של כ 50 מטר של מכשולים שונים (רק כ5% מהגדר נבנתה כחומה עיקר באזורים עירוננים) - משיגה את ההיפך ממטרותיו המוצהרות של משרד הבטחון. משהב"ט הכריז שמטרת הגדר היא להקטין את החיכוך עם הפלסטינאים ולהקטין את הכוחות המיועדים לגדה. אולם מרחב התפר ומשטר ההיתרים שמלווה אותו ("הגדר המשפטית") על מאות המעברים והתוואי המתפתל שעובר במקומות נחותים דווקא מגביר את החיכוך עם הפלסטינאים ולפעמים מסכן כוחות שנועדו לסייר ולשמור עליה. הטענה היא שהמצב החילופי לגדר הוא לא אין-גדר אלא גדר רזה שמלווה במשטר גבול סביבה, שיספק הגנה בטחונית והפרדה בין ישראל לפלסטינאים עד שיבשילו התנאים להסדרים. בזמנו ציפי ליבני אמרה מפורשות שהגדר נועדה לקבוע את התוואי המדיני של מדינת ישראל. הטענה של הספר היא שכולם ידעו שזאת המטרה חוץ מבית המשפט העליון. אבל, בכל זאת בעיקר בזכות המועצה לבטחון ושלום (שאריאלי חבר בה) ושקיבלה מעמד של ידיד ביה"ש שנועץ בה, תוואי הגדר צומצם כך שבמקום להקיף כ25% משטחי הגדה לפי תכנונו הראשון של שרון לתוואי נוכחי שמקיף רק כ8% משטח הגדה, ועדיין משאיר פרצות גדולות ומסוכנות מול לב המדינה. פרופיל המכשול מצב הגדר היום |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזו התממות לחשוב שבית המשפט העליון באמת לא ידע שהגדר משרתת מטרות של סיפוח אדמות. אבל מצד אחד ידיו כבולות (גם במימד המשפטי וגם במימד של מעמדו הציבורי) ומצד שני בית המשפט נהנה בעצמו ''להעלים עין'' ולאשר ולשפר את המבנים החוקיים עליהם מתבסס משטר הכיבוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להתיחס לכלל דבריך, אלא רק לנקודת החיכוך עם הפלסטינים: פשוט לא נכון. ביליתי כמה שעות מחיי (כמה מאות, מן הסתם) במחסומים וסיורים ברחבי השטחים. ביליתי גם כמה עשרות שעות בסיורים לאורך הגדר (שאותם מבצעים בצד הישראלי שלה). אין בכלל מה להשוות את רמת החיכוך. הייתי שמח לשמוע מהי "גדר רזה שמלווה במשטר גבול". אם צריך חמישים מטר כדי לבלום/לעכב/להתריע אז גדר "רזה" לא תיתן את הבטחון שהיא צריכה לתת. אם כבר, אז המצב החילופי הסביר הוא גדר שנבנית לא על פי שיקול מדיני אלא על פי שיקול בטחוני נטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאייל וותיק למדתי שלא צריך ללמוד מהתרשמות אישית על מגמות כלליות. החיכוך המוגבר מתבטא בין השאר בצורך לנהל את מאות המעברים, או במשטר ההיתרים. ה''רזה''לא מתייחס כמובן לרוחב התוואי, שניקבע כך אני מאמין עפ''י שיקולים מקצועיים. ה''רזה'' מתייחס למרחבים אותה היא תוחמת, לעובי המשאבים הנדרשים לתחזק אותה (ראה עניין המעברים לעיל), או לעומס הביורוקרטי על התושבים והן על שלטונות הצבא והממשל, ואפשר אולי להוסיף גם את הנטל החברתי-תרבותי-כלכלי שנופל הן על הפלסטינאים וכנראה גם על הישראלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותם "מאות מעברים" לא מטילים עומס גדול יותר משהטיל המצב הקודם. שוב התרשמות אישית - בגזרה שלנו היה מעבר כזה. שלוש פעמים בשבוע הסיור היה צריך להתיצב שם בבוקר, לפתוח את השער ולהעביר אנשים לפי רשימה - ענין של חצי או שלושת רבעי שעה, ואחר הצהריים אותו תהליך בכיוון השני - רבע שעה. זה חיכוך הרבה יותר קטן מאשר להקים מחסום על הכביש משכם לכיוון קלקיליה, לעצור כל מכונית מקומית ולהודיע לה ש-"הדא טאריק ממנוע". אם כבר אתה בונה גדר אז ההבדל בין תוואי כזה לאחר הוא לא גדול במיוחד. אם השיקול יהיה בטחוני נטו (כפי שהצעתי) מן הסתם יהיו פחות מעברים חקלאיים; אם המטרה של "הגדר הרזה" היא, כפי שאני מנחש, פשוט להיות ניסוח אחר ל-"גדר על הקו הירוק" אז יהיו מעט מאד. לא זה עיקר המעמסה והנטל. הנטל על צה"ל לא ישתנה משמעותית בלי המעברים החקלאיים; הסיורים ימשיכו להיות אותם סיורים, החמ"לים ההיי טקיים עם החיילות שצופות במכשירי ראיית היום והלילה בפלזמות הענקיות אותם חמ"לים, הטרמינלים הגדולים שנבנו במקום המחסומים הישנים על הקו הירוק אותם טרמינלים. הנטל על הפלסטינים יקטן - אבל גם זה די בשוליים; הפגיעה של הגדר היא ממשית וקשה מאד לכפרים שנפגעים ממנה, אבל אם תבדוק בסופו של דבר בכמה אנשים באמת מדובר תגלה שמדובר אולי באחוז אחד מכלל תושבי איו"ש. הנטל העיקרי על הפלסטינים הוא הרבה יותר פשוט: הם כבר לא יכולים לעבוד בחופשיות בישראל. זה יהיה בכל סוג גדר, כי זה בדיוק מה שהיא אמורה לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפתוח את השער ולהעביר אנשים לפי רשימה -אכן ענין של חצי או שלושת רבעי שעה. להכין אותה רשימה - לגרוע ולהוסיף לה שמות - זאת מהותו של החיכוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז יש לנו הגדרות שונות לחיכוך. בעיני חיכוך הוא כאשר חיילים מקימים מחסום על כביש, עוצרים מכוניות, בודקים תעודות, לעתים מורידים את היושבים בהן לבדיקה גופנית או מרוקנים את תכולת המכונית וכן הלאה. כאשר חקלאי מעביר למת''ק את רשימת הפועלים שלו (הוא עצמו, הבן שלו ועוד שלושה שכירים נניח) ומישהו שם מריץ את השמות במחשב ומאשר למי מהם שאין לו הערת אזהרה מהשב''כ - זה בעיני בקושי ''חיכוך לייט''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיכוך הוא לא כאשר חקלאי (ישראלי) מעביר את רשימת השכירים (הפלסטינאים) שהוא מעוניין לקבל עבורם אישור מעבר לתחומי מדינת ישראל. זהו ''חיכוך טבעי, והיה קיים גם לו הגדר היתה מוקמת על הקו הירוק. החיכוך הוא בכך שחקלאי (פלסטינאי) נדרש לאישור מעבר כדי לעבד את שדותיו שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני דיברתי על חקלאי פלסטיני. יש כאן חיכוך, בוודאי, אבל זה עדיין חיכוך נמוך לאין שיעור מהחיכוך של מחסום בכביש או כל פעילות אחרת שצה''ל ביצע בצד הפלסטיני והיום הוא מבצע הרבה פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה לא מודע לעד כמה הנהלים הללו מפריעים לחקלאים הפלסטינים ולאוכלוסיה הפלסטינית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על כמה שהם משפילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על הסיטואציה הבעיתית יותר בה על האדמות החקלאיות מצדה השני של הגדר קמה לפתע שכונה בהתנחלות (כמו מתיתיהו מזרח על אדמות שדודות מבלעין) והאדמות אובדות לנצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שאתה לא מודע עד כמה המחסומים האלה מפריעים (ומשפילים) לאוכלוסיה. חקלאים שיש להם אדמות מעבר לגדר הם אולי אחוז אחד מהאוכלוסיה. בכבישים נוסעים כולם. זה משפיל כשאתה צריך לבקש אישור לכך שאתה ואחיך תעבדו את האדמה שאבא שלכם הוריש לכם. זה משפיל יותר כשמורידים אותך ואותו מהאוטו (יחד עם הנשים והילדים שלכם), עורכים עליכם חיפוש גופני, כופים עליכם להוציא את כל תכולת האוטו ולפרוש אותה על האדמה ובסוף מודיעים לכם שאתם לא יכולים להמשיך ותסתובבו ותחזרו הביתה (וזה בהנחה שלא משאירים אחד מכם לאיזה תשאול קצר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל החומה לא באה *במקום* המחסומים. כיום יש גם מחסומים משפילים וגם חומה משפילה. השאלה מה יותר משפיל לא רלוונטית לויכוח סביב החומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדר מצמצמת את היקף הפעילות בתוך השטחים, ובתוך זה גם את מספר המחסומים. אותם גדודי מילואים שבעבר היו מוזמנים להחזיק סיורים בכבישי איו''ש מוזמנים היום להחזיק סיורים לאורך הגדר. כמו שאני רואה את הדברים, הגדר מאפשרת לקבל אותה רמת בטחון בפחות חיכוך עם האוכלוסיה או רמת בטחון גבוהה יותר באותה רמה של חיכוך עם האוכלוסיה שהיתה לפניה. שתי האופציות עדיפות על המצב הקודם. קבוצה קטנה יחסית של פלסטינים נפגעה מהקמת הגדר, אבל בראיה כוללת נראה לי שהיתרון לרבים מקזז את הנזק למעטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם המלא הוא, אם הבנתי נכון, "חומה ומחדל, גדר ההפרדה: בטחון או חמדנות?" חמדנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והירידה במספר הנרצחים בישראל ע"י רוצחים מהשטחים? זו פשוט שביתה של הרוצחים במחאה על החמדנות. אין לזה שום קשר לגדר. שום קשר. אני לא רוצה לשמוע. אתם לא יכולים להכריח אותי. לה לה לה לה לה לה *מכסה אזניים עם הידיים*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגדר על הקו הירוק לא היתה מונעת את הרוצחים הללו מלהכנס? כנראה שהיתה מונעת, וברוב המקרים אפילו בצורה יותר יעילה. אבל מה לעשות - היא גונבת פחות אדמות לפלסטינים לטובת "עם האדונים" היהודי, ולכן היא מעולם לא נבנתה. שיקולי בטחון היו משניים לשיקולי חמדנות בקביעת תוואי הגדר - אפילו הרמטכ"ל הנוכחי כבר מודה בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 486038 שקולה ל"מרדכי גור: מצביא או סופר? סופר". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי די מובן מאליו שהתוואי מערב שיקולים לא-בטחוניים, והטענות האחרות אינן אלא מס שפתיים לצרכים משפטיים ודיפלומטיים. אני סקרן לדון האם זה רע. כשם שהגדר היא חצי הדרך לסיפוח השטחים שממערב לה, כך היא חצי הדרך לויתור סופי על השטחים שממזרח לה. במובן זה, היא סוג של נסיגה חד-צדדית. נראה לי סביר שבנסיגה חד-צדדית ישראל תנסה להרוויח משהו; אחרת, מה התמריץ לפלסטינים להיכנס למו"מ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה התמריץ? אתה חושב שהמצב הקיים טוב להם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה סקרן, אז בוא נדון: האם לדעתך זה רע שמדינת ישראל משקרת בתצהיריה לבתי המשפט *שלה*? האם זה סוג המדינה, וסוג מערכת אכיפת החוק, בהם היית רוצה לחיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רוצה לחיות במדינה שבה לא עושים את זה תצטרך לקנות אי באוקיינוס השקט ולהקים לך מדינה משלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רעיון רע בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תתמם. לא כל השקרים זהים בכל המדינות - לא בכמות, לא באיכות ולא בהשלכות שלהם. כפי שהטיעון "כל המדינות פוגעות בזכויות אדם" לא הופך את ישראל (כיבוש בן למעלה מ-40 שנים השולל את הזכויות הבסיסיות ביותר ממילוני בני אדם) לשוות ערך להולנד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שלא כל השקרים זהים בכל המדינות, ומדינות שנמצאות במצבים מורכבים יותר עושות (גם) דברים בעייתיים יותר. זה טוב? בהחלט לא. כך פועל העולם? מה לעשות, כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שיש את הדבר הנדוש והמיושן הזה הקרוי "צדק". מדוע אנשי בלעין, נעלין, ג'יוס ועוד כפרים רבים מאוד צריכים לוותר על אדמותיהם החקלאיות, כבשת הרש שלהם, מטה לחמם, רק כי ישראל צריכה "להרוויח משהו"? היא לא הרוויחה מספיק עד עכשיו מהכיבוש? מה שמתרחש בחסות הגדר הוא גזל אדמות נרחב, שנעשה באצטלא של שיקולי בטחון, תוך שקרים לציבור הישראלי, למערכת המשפט הישראלית ולעולם. האם אתה לדוגמא מתעניין בכמה שטחים בדיוק ישראל גונבת בהזדמנות הזו, כדי "להרוויח משהו"? האם בעיניך הרצון הזה "להרוויח משהו" מצדיק גניבה? אולי ראוי לדבר על מקרה קונקרטי: הגדר על אדמות הכפר בלעין, שזכתה לפרסום בזכות מאבק ארוך מאוד של תושבי הכפר כנגדה, תוכננה כך שההתנחלות מודיעין עילית תוכל להתרחב אל אדמות אלו (שכונת "מתיתיהו מזרח"). לא התקבלו ההיתרים הראויים לבניית השכונה, אלא כמיטב המסורת הישראלית בשטחים הכל נעשה "מתחת לשולחן" תוך הסתמכות על סמכויות שונות ומשונות. גם לאחר המאבק הארוך, ולאחר שהובאו הוכחות בפני בג"ץ שתוואי גדר ההפרדה תוכנן מתוך מטרה לספח אדמות ולאפשר את הבניה הבלתי חוקית, ושאנשי מערכת הבטחון והמנהל האזרחי שקרו לבג"ץ במצח נחושה (מה שאתה מכנה "מס שפתיים". אולי "הדרדרות מוסרית" הוא מונח יותר מדויק לתיאור מצב בו באופן מודע ובכוונה תחילה זרועות השלטון משקרות למערכת המשפט ולציבור הישראלי) בג"ץ החליט החלטה שערוריתית בעיני. ההחלטה היא שהאדמות עליהן כבר נבנו חלקים מהשכונה יוותרו ממזרח לגדר, ואילו יתר האדמות יוחזרו לכפר (כמובן שבינתיים מטר אחד של גדר לא הוזז שם, אבל לפחות יש החלטה 1). למעשה בג"ץ הכשיר גניבה בדיעבד. אני תוהה באיזה מובן זה לא "רע"? 1 האם לדעתך גם אי ישום החלטות בג"ץ כנגד שוד אדמות או דברים דומים - אי ישום שהוא נפוץ מאוד בשטחים הכבושים - הוא במסגרת "מס שפתיים" או רצון לגיטימי "להוויח משהו"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" היא [ישראל] לא הרוויחה מספיק עד עכשיו מהכיבוש?" אפשר להתעניין מה ישראל הרוויחה מהכיבוש עד עכשיו? מה היא מרוויחה מהכיבוש בהווה? כי לי נראה שהתשובה לשתי השאלות האלו היא פלוס מינוס כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*בעיני*, כמובן, ישראל רק מפסידה מהכיבוש. אבל בעיני מי שרואה בהשגת עוד אדמות "רווח" הרי שישראל "הרוויחה" אדמות רבות (בגזל, בשוד, בחמס ובמרמה. גם טוני סופרנו מרוויח ככה). מכיוון שלהבנתי ל-"רווח" מפוקפק שכזה כיוון ירדן, שהרי זה הרווח (נמאס מהמרכאות) שמספקת הגדר, לכך התייחסתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון את העמדה של ירדן, הוא מתכוון להשתמש בגזל האדמות כאמצעי לחץ על הפלשתינאים, כדי להגדיל את המוטיבציה שלהם להסכם איתו ישראל יכולה לחיות (כפשוטו), ובמסגרתו יוחזרו להם האדמות שנגזלו. לצערי זה כנראה לא יתרחש, ומה שנגזל ומועבר לאחינו גיבורי התהילה לא יוחזר אלא אם תקרה כאן קטסטרופה גדולה. האחראים העיקריים הם אנחנו, אין להכחיש, אבל חובה לציין שמה שקרה בחבל עזה לאחר ההתנתקות משחק לידיים של המתנחלים ותומכיהם. בחיבוק המוות הזה שני הצדדים אוחזים בחוזקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל עשתה הון גדול מהכיבוש: עבודה זולה, אדמות חקלאיות, גידול עצום בתיירות בשנים ללא אינתיפאדה... אז למי איכפת מעניינים קטנים כאלה כמו צדק?העיקר שאנחנו גדלים ומשמינים מנחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה העניין עם התיירות והכיבוש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צוחק? נוספו לנו כל כך הרבה אתרים ראויים לטיול, או למסע צליינות, שוודאי שנוספו גם תיירים הבאים לראות אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהטענה שלך מוסיפה או מימד של "תודעה כוזבת" או איך שלא קוראים לזה. זה שזה מובן לך, לנו, היום שהתוואי מערב שיקולים לא-בטחוניים (ואני לא נכנס לבעיתיות שעולה מזה שבחרת להשתמש בהקטנה "מערב" בעוד הספר טוען ששיקולים לא-בטחוניים היו המניע העקרי), לא אומר שזה היא הווה מובן לכולם. אני אתן דוגמה: ב2002 צה"ל הציע תוואי לקו בטחוני שצמוד לקו הירוק, וסגן הרמטכ"ל אשכנזי אמר שהוא רוצה תוואי שיכיל מקסימום ישראלים ואפס פלסטינאים (כן, מסתבר שאותו אשכנזי שהרגיז את מי שכתב את תגובה 485976 הוא די עקבי). לעומת צה"ל, שרון רצה להרחיק את הגדר מזרחה, מתוך כוונות מדיניות ועל בסיס תוכנית שאותה שירטט שרון עוד בשנות ה1980 (וכפי שכתבתי בהתחלה, התוואי היה אמור להשאיר 25% משטחי הגדה בידי ישראל, והוא כלל גדר מזרחית לאורך הבקעה). לעומת זאת, התוואי הוצג לציבור ולבית המשפט במונחים בטחוניים בלבד, כשחלק מהנימוקים הבטחוניים סתרו את תורת הלחימה הרשמית של צה"ל. על חוסר הפער המכוון בטחוני/אידאולוגי (כן, אני חושב שזאת הגדרה מדויקת יותר מ"מדיני" או "פוליטי") אתה מוסיף מערכת של חוסר התאמה לה קראת "מס שפתיים לצרכים משפטיים ודיפלומטיים". אבל הצרכים המשפטיים אינם המציאות עצמה אלה הם צרכים שנועדו להגן בצורה קונקרטית גם על מקבלי ההחלטות בישראל, גם על מדינת ישראל הקונקרטית, וגם על האינטרסים הממשיים של תושבי ישרל. אינטרסים אלה ממומשים במונחי בטחון - ראה נושא הפרצות בגדר, במונחי כסף - כמדוני שפורסם בעיתונות על כמליארד דולר בזבוזים עקב שינויים בתואאי הגדר, שינויים עליהם התריעו לפני מעשה, וכמובן במונחים מוסריים ותדמיתיים. ברור שהצרכים המשפטיים באו גם להגן על האינטרסים של הפלסטינאים. מה לעשות מדינת ישראל התחייבה ומחוייבת להגן עליהם. בקשר להנחה שנמצאת בבסיס השאלה שלך. אני חושב שצריך שכל הסכם עתידי עם הפלסטינאים יעמוד בין השאר על שלושה עקרונות שעליהם (או על חלקם) הסכימו בצורה זו או אחרת כל ממשלות ישראל: 1. נסיגה לקו הירוק. 2. תיקוני גבול במקומות בהם לא ניתן לחזור לקו הירוק. 3. חילופי שטחים ביחס 1:1. לישראל אין מספיק שטח להחלפה, אלא אם רוצים לנגוס בשטחים חיוניים ואסטרטגיים. המספרים שאני שמעתי בקושי מגיעים ל 3% משטחי הגדה (כל 1% זה משהו כמו 50-60 קמ"ר)1. כך שמרחב התמרון של ישראל תמיד היה מצומצם ואני חושב שהחל מלוי אשכול 2 והלאה כולם הבינו את זה, למרות שזה לא מנע מנסיונות להתגבר על המכשול הזה בכל מני דרכים יצירתיות, לגיטימיות או לא. אני לא חושב שישראל תרויח משהו מצעדים חד צדדיים, ובכלל צורת המחשבה על רווח נראית לי בעיתית ביותר. הפרמטרים לנקיטת צעדים בהסכם די ברורים, וברור שכמה עשרות אלפי ישראלים יצטרכו לשלם בביתם, כשרובם ישארו מן הסתם בתחומי מדינת ישראל אחרי תיקוני הגבול וחילופי השטחים. אבל קודם שיטפלו בבעית היתושים והמדוזות בקיץ, וד"ל. 1 רעיון החזרת וואדי ערה איננו מעשי מכמה וכמה טעמים אבל זה דיון אחר. 2 צבי יעבץ סיפר שכשאשכול נכנס בפעם הראשונה לעיר העתיקה הוא סימן לחיילים וי ואמר שזה לא בשביל נצחון אלא וי קריכט מן ארויס, איך זוחלים החוצה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |