|
||||
|
||||
אותם "מאות מעברים" לא מטילים עומס גדול יותר משהטיל המצב הקודם. שוב התרשמות אישית - בגזרה שלנו היה מעבר כזה. שלוש פעמים בשבוע הסיור היה צריך להתיצב שם בבוקר, לפתוח את השער ולהעביר אנשים לפי רשימה - ענין של חצי או שלושת רבעי שעה, ואחר הצהריים אותו תהליך בכיוון השני - רבע שעה. זה חיכוך הרבה יותר קטן מאשר להקים מחסום על הכביש משכם לכיוון קלקיליה, לעצור כל מכונית מקומית ולהודיע לה ש-"הדא טאריק ממנוע". אם כבר אתה בונה גדר אז ההבדל בין תוואי כזה לאחר הוא לא גדול במיוחד. אם השיקול יהיה בטחוני נטו (כפי שהצעתי) מן הסתם יהיו פחות מעברים חקלאיים; אם המטרה של "הגדר הרזה" היא, כפי שאני מנחש, פשוט להיות ניסוח אחר ל-"גדר על הקו הירוק" אז יהיו מעט מאד. לא זה עיקר המעמסה והנטל. הנטל על צה"ל לא ישתנה משמעותית בלי המעברים החקלאיים; הסיורים ימשיכו להיות אותם סיורים, החמ"לים ההיי טקיים עם החיילות שצופות במכשירי ראיית היום והלילה בפלזמות הענקיות אותם חמ"לים, הטרמינלים הגדולים שנבנו במקום המחסומים הישנים על הקו הירוק אותם טרמינלים. הנטל על הפלסטינים יקטן - אבל גם זה די בשוליים; הפגיעה של הגדר היא ממשית וקשה מאד לכפרים שנפגעים ממנה, אבל אם תבדוק בסופו של דבר בכמה אנשים באמת מדובר תגלה שמדובר אולי באחוז אחד מכלל תושבי איו"ש. הנטל העיקרי על הפלסטינים הוא הרבה יותר פשוט: הם כבר לא יכולים לעבוד בחופשיות בישראל. זה יהיה בכל סוג גדר, כי זה בדיוק מה שהיא אמורה לעשות. |
|
||||
|
||||
לפתוח את השער ולהעביר אנשים לפי רשימה -אכן ענין של חצי או שלושת רבעי שעה. להכין אותה רשימה - לגרוע ולהוסיף לה שמות - זאת מהותו של החיכוך. |
|
||||
|
||||
אז יש לנו הגדרות שונות לחיכוך. בעיני חיכוך הוא כאשר חיילים מקימים מחסום על כביש, עוצרים מכוניות, בודקים תעודות, לעתים מורידים את היושבים בהן לבדיקה גופנית או מרוקנים את תכולת המכונית וכן הלאה. כאשר חקלאי מעביר למת''ק את רשימת הפועלים שלו (הוא עצמו, הבן שלו ועוד שלושה שכירים נניח) ומישהו שם מריץ את השמות במחשב ומאשר למי מהם שאין לו הערת אזהרה מהשב''כ - זה בעיני בקושי ''חיכוך לייט''. |
|
||||
|
||||
החיכוך הוא לא כאשר חקלאי (ישראלי) מעביר את רשימת השכירים (הפלסטינאים) שהוא מעוניין לקבל עבורם אישור מעבר לתחומי מדינת ישראל. זהו ''חיכוך טבעי, והיה קיים גם לו הגדר היתה מוקמת על הקו הירוק. החיכוך הוא בכך שחקלאי (פלסטינאי) נדרש לאישור מעבר כדי לעבד את שדותיו שלו. |
|
||||
|
||||
גם אני דיברתי על חקלאי פלסטיני. יש כאן חיכוך, בוודאי, אבל זה עדיין חיכוך נמוך לאין שיעור מהחיכוך של מחסום בכביש או כל פעילות אחרת שצה''ל ביצע בצד הפלסטיני והיום הוא מבצע הרבה פחות. |
|
||||
|
||||
אז אתה לא מודע לעד כמה הנהלים הללו מפריעים לחקלאים הפלסטינים ולאוכלוסיה הפלסטינית. |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על כמה שהם משפילים. |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על הסיטואציה הבעיתית יותר בה על האדמות החקלאיות מצדה השני של הגדר קמה לפתע שכונה בהתנחלות (כמו מתיתיהו מזרח על אדמות שדודות מבלעין) והאדמות אובדות לנצח. |
|
||||
|
||||
או שאתה לא מודע עד כמה המחסומים האלה מפריעים (ומשפילים) לאוכלוסיה. חקלאים שיש להם אדמות מעבר לגדר הם אולי אחוז אחד מהאוכלוסיה. בכבישים נוסעים כולם. זה משפיל כשאתה צריך לבקש אישור לכך שאתה ואחיך תעבדו את האדמה שאבא שלכם הוריש לכם. זה משפיל יותר כשמורידים אותך ואותו מהאוטו (יחד עם הנשים והילדים שלכם), עורכים עליכם חיפוש גופני, כופים עליכם להוציא את כל תכולת האוטו ולפרוש אותה על האדמה ובסוף מודיעים לכם שאתם לא יכולים להמשיך ותסתובבו ותחזרו הביתה (וזה בהנחה שלא משאירים אחד מכם לאיזה תשאול קצר). |
|
||||
|
||||
אבל החומה לא באה *במקום* המחסומים. כיום יש גם מחסומים משפילים וגם חומה משפילה. השאלה מה יותר משפיל לא רלוונטית לויכוח סביב החומה. |
|
||||
|
||||
הגדר מצמצמת את היקף הפעילות בתוך השטחים, ובתוך זה גם את מספר המחסומים. אותם גדודי מילואים שבעבר היו מוזמנים להחזיק סיורים בכבישי איו''ש מוזמנים היום להחזיק סיורים לאורך הגדר. כמו שאני רואה את הדברים, הגדר מאפשרת לקבל אותה רמת בטחון בפחות חיכוך עם האוכלוסיה או רמת בטחון גבוהה יותר באותה רמה של חיכוך עם האוכלוסיה שהיתה לפניה. שתי האופציות עדיפות על המצב הקודם. קבוצה קטנה יחסית של פלסטינים נפגעה מהקמת הגדר, אבל בראיה כוללת נראה לי שהיתרון לרבים מקזז את הנזק למעטים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |