בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 31/07/08 4:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שהטענה שלך מוסיפה או מימד של "תודעה כוזבת" או איך שלא קוראים לזה. זה שזה מובן לך, לנו, היום שהתוואי מערב שיקולים לא-בטחוניים (ואני לא נכנס לבעיתיות שעולה מזה שבחרת להשתמש בהקטנה "מערב" בעוד הספר טוען ששיקולים לא-בטחוניים היו המניע העקרי), לא אומר שזה היא הווה מובן לכולם. אני אתן דוגמה: ב2002 צה"ל הציע תוואי לקו בטחוני שצמוד לקו הירוק, וסגן הרמטכ"ל אשכנזי אמר שהוא רוצה תוואי שיכיל מקסימום ישראלים ואפס פלסטינאים (כן, מסתבר שאותו אשכנזי שהרגיז את מי שכתב את תגובה 485976 הוא די עקבי). לעומת צה"ל, שרון רצה להרחיק את הגדר מזרחה, מתוך כוונות מדיניות ועל בסיס תוכנית שאותה שירטט שרון עוד בשנות ה1980 (וכפי שכתבתי בהתחלה, התוואי היה אמור להשאיר 25% משטחי הגדה בידי ישראל, והוא כלל גדר מזרחית לאורך הבקעה). לעומת זאת, התוואי הוצג לציבור ולבית המשפט במונחים בטחוניים בלבד, כשחלק מהנימוקים הבטחוניים סתרו את תורת הלחימה הרשמית של צה"ל. על חוסר הפער המכוון בטחוני/אידאולוגי (כן, אני חושב שזאת הגדרה מדויקת יותר מ"מדיני" או "פוליטי") אתה מוסיף מערכת של חוסר התאמה לה קראת "מס שפתיים לצרכים משפטיים ודיפלומטיים". אבל הצרכים המשפטיים אינם המציאות עצמה אלה הם צרכים שנועדו להגן בצורה קונקרטית גם על מקבלי ההחלטות בישראל, גם על מדינת ישראל הקונקרטית, וגם על האינטרסים הממשיים של תושבי ישרל. אינטרסים אלה ממומשים במונחי בטחון - ראה נושא הפרצות בגדר, במונחי כסף - כמדוני שפורסם בעיתונות על כמליארד דולר בזבוזים עקב שינויים בתואאי הגדר, שינויים עליהם התריעו לפני מעשה, וכמובן במונחים מוסריים ותדמיתיים. ברור שהצרכים המשפטיים באו גם להגן על האינטרסים של הפלסטינאים. מה לעשות מדינת ישראל התחייבה ומחוייבת להגן עליהם. בקשר להנחה שנמצאת בבסיס השאלה שלך. אני חושב שצריך שכל הסכם עתידי עם הפלסטינאים יעמוד בין השאר על שלושה עקרונות שעליהם (או על חלקם) הסכימו בצורה זו או אחרת כל ממשלות ישראל: 1. נסיגה לקו הירוק. 2. תיקוני גבול במקומות בהם לא ניתן לחזור לקו הירוק. 3. חילופי שטחים ביחס 1:1. לישראל אין מספיק שטח להחלפה, אלא אם רוצים לנגוס בשטחים חיוניים ואסטרטגיים. המספרים שאני שמעתי בקושי מגיעים ל 3% משטחי הגדה (כל 1% זה משהו כמו 50-60 קמ"ר)1. כך שמרחב התמרון של ישראל תמיד היה מצומצם ואני חושב שהחל מלוי אשכול 2 והלאה כולם הבינו את זה, למרות שזה לא מנע מנסיונות להתגבר על המכשול הזה בכל מני דרכים יצירתיות, לגיטימיות או לא. אני לא חושב שישראל תרויח משהו מצעדים חד צדדיים, ובכלל צורת המחשבה על רווח נראית לי בעיתית ביותר. הפרמטרים לנקיטת צעדים בהסכם די ברורים, וברור שכמה עשרות אלפי ישראלים יצטרכו לשלם בביתם, כשרובם ישארו מן הסתם בתחומי מדינת ישראל אחרי תיקוני הגבול וחילופי השטחים. אבל קודם שיטפלו בבעית היתושים והמדוזות בקיץ, וד"ל. 1 רעיון החזרת וואדי ערה איננו מעשי מכמה וכמה טעמים אבל זה דיון אחר. 2 צבי יעבץ סיפר שכשאשכול נכנס בפעם הראשונה לעיר העתיקה הוא סימן לחיילים וי ואמר שזה לא בשביל נצחון אלא וי קריכט מן ארויס, איך זוחלים החוצה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |