בתשובה לחזי, 05/11/01 9:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אילו מילים חסרות? אנא תרגם לעברית את המילים הבאות: Conscientious, obese, ubiquitous, reluctant, intransigent, remunerative. כמעט בכל המקרים (למעט אולי הראשון) תזדקק לשתי מילים או יותר על מנת להסביר את משמעותה של המילה המקורית. בכל המקרים התוצאה תיראה מגושמת, עלובה, וכמעט תמיד לא תקלע לגוון המשמעות המקורי של המילה האנגלית.אגב, 70,000 המילים שאליהן אתה מתייחס כוללות הרבה שמות עצם ארכאיים שלמעשה אינם נמצאים בשימוש זה זמן רב. 'חביצה', לדוגמא. העובדה הפשוטה, שידועה באופן אינטואיטיבי לכל מי ששולט היטב בשתי השפות, היא שמרחב התמרון בשפה העברית ואוצר המילים שעומד לראשות המשתמש, הוא מצומצם בהרבה מזה באנגלית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קשב לי לחשוב כרגע על מילים עבריות שיקשה לתרגם (אולי "אגב"?) אבל אני תולה זאת בעצמי, ולא בעברית. בכל אופן, כל מה שאתה כותב עד "אגב" נוגע לעובדה הפשוטה והמעניינת שהשפות לא חופפות. בכל שפה ישנן מילים שקשה לתרגם במדויק. עם כל מה שנכתב אחרי "אגב" אני נוטה להסכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגם לאנגלית: משוכלל, יורה, מלקוש. סתם שליפה מהשרוול; יש עוד. כמעט בכל המקרים (למעט אולי הראשון) תזדקק לשתי מילים או יותר על מנת להסביר את משמעותה של המילה המקורית. לגבי מגושמות ועליבות, לא לי לשפוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ. אפשר לקבל את זה במשפט? איך מתרגמים "דווקא לא רציתי ללכת, אך לבסוף הלכתי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא במשפט שלך ניתן לשלב היטב את המילה שהציע ערן: "He's doing it just to spite".
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, רק שהמשפט העברי מדורג כ''לא פורמלי'' או ''קולוקוויאלי'' (לעולם לא תשמע כתב חדשות אומר משהו כזה) ואילו המשפט האנגלי אמנם אינו אקדמי אבל בהחלט לא תשמע אותו בדיבור יומיומי. לפיכך התרגום שלך צורם, לדעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
In spite I didn't want to go, I finally went. מקובל?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. קודם כל, חובה לומר In spite of (או Despite). שנית, שם גוף לא יכול לבוא אחרי ביטויים אלו; עליך לומר: In spite of the fact that I didn't... אוDespite my not wanting to go... (השני לא מומלץ).והכי חשוב: המשמעות של המשפט שלך היא "למרות שלא רציתי...", ולא "דווקא לא רציתי". התרגום הנאמן ביותר, לדעתי, יהיה עם Actually: - רצית ללכת לקולנוע? - לא, דווקא לא רציתי, אבל... Did you want to go to the cinema?
No, I actually didn't want to go, but... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נזכר בשיעור אנגלית ספציפי בכיתה י''א) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי שפיצחת היטב את אתגר "דווקא", הנה האתגר למתקדמים: אמור באנגלית "הרי", כמו במשפט "ואז פתאום הוא הציע ללכת לסרט, והוא הרי בכלל לא אוהב קולנוע". (וכדי לסובב את הסכין בבשרו של המתרגם לאנגלית, יש לנו הרי גם מילה נרדפת במשלב גבוה יותר: 'הלא'). דוגמה אנקדוטלית לחלוטין לנישה מוזרה שבה העברית מכה את האנגלית שוק על ירך (ואני יודע שזה לא מוכיח כלום, ושבטח יש מאה דוגמאות כאלה בכיוון ההפוך): עברית: ינשוף, תנשמת, אוח, כוס, לילית, שעיר. אנגלית: owl. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קונה. אני מבין שאתה מציע לתרגם את המשפט שלי (תזכורת: "ואז הוא הציע ללכת לסרט, והוא הרי בכלל לא אוהב קולנוע") כך, בערך: And then he proposed to go to a movie; but then, he doesn't like cinema at all. (ופתאום נדמה לי שגם המילה "בכלל" כאן היא אתגרצ'יק למתרגם לאנגלית. מה שעשיתי איתה הוא ממש לא קולע).אבל זה תרגום למשפט די שונה בעברית: "ואז הוא הציע ללכת לסרט. אבל בעצם, הוא בכלל לא אוהב קולנוע". ואני חושב שזה די שונה מבחינת "הרטוריקה" של המשפט, ובעצם זה לא נשמע לי משהו שסביר במיוחד לשמוע באנגלית. אבל כאן אני על קרקע מאוד לא בטוחה. בפועל, אולי אין למתרגם מנוס מלתרגם את המשפט כאילו לא היתה שם המילה "הרי" (ואולי גם לא "בכלל"), ולקוות שהתוכן וההקשר יעבירו את המסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשניסיתי לנסח לעצמי את המשפט בראש, זה מה שיצא. ''הרי'' היא מילה רבת משמעויות ופירושים, רובם ככולם תלויי הקשר, ולכן כל תרגום שלה מומלץ שיהיה אף הוא בהקשר (כמו הדוגמה שנתת, בה המשמעות קרובה ל-''למרות ש''). בוא נסכם שאין הרבה טעם בויכוחים האלו, משום שבכל שפה ישנן עשרות מילות קישור כלליות שקשה מאוד לתרגם באופן מדויק לשפות אחרות. כמובן שיכולה להיות בהם הנאה לשונית טהורה, וגם זה טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבת למעלה, התרגום הנאמן ביותר צריך להעביר את המשמעות בצורה הטובה ביותר, גם במחיר של התעלמות מהמילה "הרי" לכשעצמה. הצעתי: And then he suddenly suggested we went to a movie, and he doesn't like movies at all! את and אפשר להחליף ב-while או when, בעיקר בקונטקסט ספרותי יותר.בקשר לינשופים, דווקא יש להם שמות רבים באנגלית: Barn owl, Monkey-faced owl, Grass owl, Masked owl, Sooty owl, Bay owl, Scops owl, Screech owl, Maned owl, Palau owl, Crested owl, Spectacled owl, Desert eagle owl, Great horned owl, Brown fish owl, Snowy owl, Mottled owl, Banded owl, Wood owl, Barred owl, Spotted owl, Ural owl, Grey owl, Pygmy owl, Marsh owl, Hawk owl, Stygian owl... זה אפילו לא חצי מהרשימה. יש להבהיר שלא מדובר בכינויים מקומיים לאותם מינים (כלומר, גראס-אוול אינו סתם כינוי בריטי לבארן-אוול האמריקני) אלא מינים נפרדים, ביניהם לילית ואוח וכל השאר. כן, שמתי לב שבכולם יש את המילה Owl, ולמען האמת לא ברור לי אם ידעת על כל הכינויים האלו אך פסלתם לאור עובדה זו, או שבאמת חשבת שיש רק Owl וגמרנו.בכל מקרה, בהחלט יש לציין את העברית לשבח על כל הכינויים הטקסונומיים (טקסונומיה: מיון אורגניזמים) שהמציאה למינים השונים. כולם מקוריים, עבריים למהדרין (כמו שמות של התנחלויות) ויפים מאוד. דרך אגב, לבת הראשונה שלי אני כנראה אקרא ירדן! אתה מתרגש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי, כמובן, על המינים השונים של owl. לא חשבתי לרגע שצפרים אנגלים אומרים איש לרעהו "ראיתי אתמול נקבה יפהפייה של owl מהמין הזה עם הפסים הלבנים על האוזניים, אתה יודע - לא, לא ההוא שחי במערות, השני". גם בעברית יש ינשוף עצים ויש ינשוף שדות, ויש כוס מצוי, ויש לילית שלג. ההשתדלות בעברית (או שמא הכלל?) היא שלפחות לכל סוג (במובן הטקסונומי) תהיה מילה משלו, ורק המינים יובדלו ע"י מילה נוספת. בעצם, יש דוגמה נגדית מהנישה האהובה עלי, העופות הדורסים: עיט ניצי ועיט (ניצי) גמדי שייכים לסוג אחר משאר עיטי ארצנו. בקשר לבת שלך: כן, אני מתרגש. למעשה, אני מקווה שזה לא קשור איכשהו אלי: אני בספק אם אוכל לעמוד במשא הרגשי. (-: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמר לי פעם מתרגם (לא לציטוט): "תרגום הוא כמו אישה, אם הוא יפה הוא לא נאמן, אם הוא נאמן הוא לא יפה". נשים יכולות להחליף את מין הפתגם, המשמעות תשמר. לא ניסיתי לתרגם, אבל נראה לי שהפסוק "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" (איפשהו בספר בראשית) ידגים יפה מאוד את הנקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני תוהה האם גילי בר-הלל התלבטה לפני שבחרה "ינשוף" עבור ה-owl של הארי פוטר, או שזו ברירת המחדל שנבחרה כלאחר יד. בסרט יש לו דווקא לילית. בר-הלל כמובן לא יכלה לדעת מראש מה יהיה בסרט, אבל נראה לי שבלי קשר היה טעם לבחור "לילית", בגין ההקשרים שיש למלה במקורות היהודיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה יודע הארי פוטר על המקורות היהודיים??? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא יודע כלום. מצד שני, הוא לא יודע על ''ינשוף'' יותר ממה שהוא יודע על ''לילית''. לקורא העברי זה עשוי להעשיר טיפה את החוויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עשוי להעשיר את החוויה, אבל גם די לבלבל. לו תרגמתי את הארי היקר בעצמי, גם אני הייתי בוחרת ''ינשוף''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי מעדיפה תנשמת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שלילית זה ערטילאי מדי. רוצה לומר - סיכוי סביר שהייתי קוראת את התרגום ולא מצליחה לראות בעיני רוחי את הציפור המדוברת. מבחינת ההקשר היהודי, אני לא רואה את הקשר בין לילית "שלנו" לציפור-דוורית של הארי. ינשוף ותנשמת מוכרים מספיק לקורא המקומי. אז למה ינשוף ולא תנשמת? קודם כל, ינשוף הוא זכר ותנשמת נקבה והציפור של הארי היא נקבה. מעבר לכך, ינשוף מתקשר אצלי עם חוכמה והשכלה1 לעומת תנשמת שהאסוציאציות שלי ממנה הן בעיקר של שקט ומסתורין. 1כנראה תוצאה של קריאה חוזרת ונשנית של פו הדוב והינשוף ההוא מרכבת ההפתעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה נשמע משכנע.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הינשוף מציפיטפוט הופיע גם ברכבת ההפתעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, הוא לא היה מרכבת ההפתעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני לא אופ-טופיק - ברכבת אהבתי את נחשון, הדוד טוביה וכמובן בזיק ויויו לא סבלתי את שתי הדמויות האלו עם הגב הכחול והאדום, משהו שם עצבן אותי במיוחד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכר אם אהבתי אותן או לא, אבל אני בהחלט זוכר שהן היו עם גב אפור בהיר ואפור כהה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההורים שלך חיכו הרבה עם הטלוויזיה הצבעונית, אה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקיבוץ (סוג של הורים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאפי שאפו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במבט לאחור הם פחות נוראים ממה שזכרתי - מה שמשאיר את דוט מערוץ המזרח התיכון כדמות המצוירת המעצבנת בהיסטוריה. זאת הדמות היחידה שזיפזפתי בילדותי, כשחיכיתי לסופר-בוק או הבית המעופף ויותר מאוחר לפרגיל-רוק או לספיירל-זון. אח, הנוסטלגיה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Jot, the friendly dot. מאוד נוצרי: http://www.youtube.com/watch?v=qMurvA2aiIc | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשאר מעצבן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני איתך, רק שאף פעם לא חיכיתי לסדרות הנוצריות המעצבנות, רק לסדרות של ג'ים הנסון ולספיידרמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה בהן משהו חביב, משיר הפתיחה הקליט, דרך הדמויות החביבות ועד לסיפורים שאת חלקם הכרתי משיעורי תנ''כ ואת חלקם לא. להגנתי גם הייתי צעיר מאוד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, במחשבה שנייה אולי תנשמת עדיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני היא דווקא בחרה תנשמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שאתה צודק, ונפלתי קורבן לאי-הבנה. שאפו לגילי בר-הילל על הבחירה הנבונה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברתי הרחוק, קיבלתי משימה לתגרם לאנגלית את המשפט - ''אל יתהלל חוגר כמפתח'' תוך שימוש בפחות מעשר מילים. לא הצלחתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"Let not him that girdeth on his harness boast himself as he that putteth it off" - I KIN 20:11 מה לעשות, נראה שיש דברים "בלתי תרגימים" לשני הכיוונים.אולי הדוגמא הכי מובהקת לטקסט בלתי ניתן לתרגום, "הג'ברווקי" של לואיס קרול: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף פעם לא הבנתי מה הקטע של השיר הזה, ומה הביג דיל שעושים ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר בלתי תרגים (1) בגלל שהוא מסתמך כמעט אך ורק על המבניות של השפה האנגלית. לא תוכל להבין את השיר על סמך הכרות עם מילים יסודיות בשפה האנגלית, פשוט כי השיר משתמש בג'יבריש (brillig, mimsy , Jubjub bird...). כל המשמעות שוכנת במבנה. אבל למה עושים ממנו ביג דיל? אה, פשוט כי הוא גרם למספיק אנשי מפתח לבטא מספיק עונג אסתטי ממנו. גלעד (1) טוב, לא בלתי, סתם קשה מאד לתרגום. הוא תורגם לפחות לצרפתית וגרמנית למיטב ידיעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תורגם גם לעברית, כמובן, לא צריך לקפח את איש התחזוקה. כמובן שכל קשר למקור מקרי בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר תרגים מאד, למעשה. הוא תורגם, בין השאר, לאפריקנס, צ'כית, דנית, אספרנטו, פינית, צרפתית, גרמנית, הונגרית, איטלקית, לטינית, נורווגית, פולנית, רומנית, רוסית, שבדית, ולשית, קטלנית, יפנית, אסטונית, יוונית, פורטוגזית, סלובקית, וגם לאידיש ולקלינגונית, שתי שפות פיקטיביות באותה המידה כמעט. ראו: וגם: לחלק גדול מהשפות יש יותר מתרגום אחד - וכך גם לעברית; המתרגמים לעברית, למיטב זכרוני, הם אהרון אמיר, אוריאל אופק, ורנה לטוין (שתרגמה מחדש בתרגום מצויין את שני ספרי אליס, ובכלל זה גם את השיר האמור - לדעתי תרגומו הטוב ביותר לעברית). השיר ניתן לתרגום דווקא משום שהמילים שבו אינן מילים אנגליות1. השאלה היא, "אילו קונוטציות מעוררת בדובר אנגלית המילה", ואז "איך אפשר למצוא מילה המעוררת קונוטציות דומות בשפת היעד של התרגום". 1 אגב, חלק מהמילים הפכו באופן "רשמי" (כלומר, על-פי ה- OED) לחלק מהשפה האנגלית, בעקבות הצלחת השיר. למשל - Brillig. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
nag
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמריקאית יש לומר: Nudnik | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק בניו יורק יבינו אותך, ואני לא ערב לביטחונך אם תנסה את זה בטקסס | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חכם בלילה גדול ממני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, היתה מלחמה? לא מספרים לי כלום. nag nag nag |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Nudge
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא בדוק במילון להבדל בין המילים. הראשונה nag קשורה להתעקשות חוזרת עד מעצבנת על נושא מסוים. השניה nudge היא מהתחום הפיזי, דחיפה קלה, או בהשאלה לתת עזרה קטנה. ראה מונטי פייטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו''נודניק'' היא אפילו לא מילה עברית... עדיף לומר ''טרדן''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה של עמוס עוז 1: הוא פתח פעם סיפור במשפט: "תחילה רגשו הכפרים." (וב-1 הוא מפרט לקורא את האסמכתא המקראית: "למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק"). הסיפור תורגם לאנגלית, ונפתח במשפט: It began with the outbreak of rebeliousness in the villages. נחמד, ובלי ספק מייצג משהו, אבל לדוגמא הספציפית, אני מפקפק אם זה תרגום משובח במיוחד לאנגלית (של המשפט האמור).1 מתוך "הרהורים על השפה העברית: למה רגשו גויים, אייזן בטון, דיין וגלילי", מזכרוני הקודח מימי התיכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מסורבל! מה בדבר: "The villages were the first to rebel". (אני מניח שאפשר למצוא פועל הולם יותר מ-rebel).
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לשמור על המובן הרגשי של "רגשו" ועל החלק ההתקוממותי. אולי במקום rebel: Excitation
Commotion Stirred Set Astir Agitated * |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלה האנגלית בתהלים ב' היא rage. שמוש במלה זאת ישמור על הקונוטציה שאליה התכוון עוז גם באנגלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מומלץ להפוך את סדר המשפט ולתרגם כשתואר הפועל מוזז לסוף והנושא מוזז להתחלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
In the beginning the villages stirred (or raged) מה שכמובן הופך את המשפט לתרגום של "בראשית רגשו הכפרים", אבל למה לא?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי עדיף לא להוסיף קונוטציה שלא היתה במקור. ולכן אולי לא"In the beggining" אלא (אולי)- At) first). אבל אז יש לנו At first the villages raged ומשהו פה לא טוב לי...אולי עדיף לשנות קצת ת'דקדוק (לי מותר...) ולכתוב- first there was rage in the villages
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שכבר נהייתה כאן סדנת תרגום: מה בדבר .First raged the villages ? נדמה לי שזה אפשרי, ונותן אפקט מאוד (מאוד) ארכאי, חגיגי ורטורי, אבל אולי זה לא מופרך בהקשר כזה?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא מה כוונת המשורר - האם כוונתו להתייחס לסדר הדברים באופן כללי (בהתחלה רגשו הכפרים, אחר-כך איציק אכל גלידה), או לסדר ההתרגשות (בהתחלה רגשו הכפרים, אחר כך הערים, ובסוף - הקיבוצים). מישהו יודע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Delay thyne banter 'till after battle's end?
Brag not before thou hast unbuckled thyne armour? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה הודעתו של טל; בנוסף, אני דווקא מעוניין לנקוט עמדה בנושא המגושמות והעליבות ולציין שלדעתי הן לא היו ולא נבראו. בצרפתית, למשל, אחת השפות האהובות והאלגנטיות לדעת רבים, משתמשים רבות בביטויים מגושמים לכל הדעות. בשליפה: צ'אט באינטרנט נקרא Dialogue en direct; אינבוקס נקרא Boite de reception. איפה האסון הגדול? אולי לרשות דוברי העברית יש אוצר מלים מצומצם מזה של האנגלית (גם באנגלית, כמובן, יש כמה עשרות אלפי מילים ארכאיות, כמו Affright (מפוחד)), אבל מה הבעיה בכך? למישהו קשה להתבטא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Conscientious = בעל מצפון. בעל מודעות obese = סאוב. שמן מאוד. בעל גוף ubiquitous = הווה בכל. נמצא בכל מקום reluctant = ממאן intransigent = קיצוני. קשה עורף. תעב פשרות וכו' remunerative = משתלם בחייך...תביא משהו קשה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחזיתו של ניתאי מתגשמת ברוב תרגומיך (לא באשמתך), אשר דורשים יותר ממילה אחת (בעל מצפון), לא קולעים למשמעות המקורית (ממאן זה פועל אקטיבי מאוד, ואילו reluctant מתאר הרגשה) או נשמעים מיושנים או מאולצים (סאוב ובעל גוף, שני ביטויים שכמעט ולא שומעים, לעומת obese השכיח למדי). למרות זאת, אני עדיין סבור שהדבר לא שם את העברית מתחת לאנגלית בשום צורה שהיא (תרשום את התאריך, זו ההצהרה הכי פטריוטית שאי פעם תשמעו ממני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה מתאר זו סתם הרגשה אישית שלך על מילה מסוימת שלא קולעת למטרה. לי המילה ממאן נשמעת כמתארת טוב מאוד מצב רגשי. כל הדרוש למילה היא קבלתה בשפת היום יום. וזה יכסה גם את המילים שלא שומעים ביום יום, או שנשמעים בתחילה כמאולצים או מיושנים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |