בתשובה לאסתי, 05/11/01 10:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי ידיעת אנגלית הינה חשובה ביותר, אך אחריה אפשר לעצור. אני לא בטוח שבתור בריטי הייתי מתאמץ ללמוד שפה נוספת. בתור ישראלי הרגשתי צורך חזק ללמוד אנגלית, כדי שאוכל להשכיר סרטים ללא תרגום, לקרוא ספרים באנגלית, להתמצא ולתקשר עם אנשים בחו"ל. לימוד שפה הוא תהליך קשה ומייגע לרוב האנשים וצריך סיבה טובה לכך. אני לא מסכים איתך בכלל על תיאוריית צורות החשיבה הזרות שלך, שוב, כל עוד מדובר באנשים דוברי אנגלית. אם צעיר בריטי יכול לטייל עכשיו בכל אירופה ולדבר כמעט עם כל מי שנקרה בדרכו, אני מפקפק ב"צרות אופקים" העלולה להיגרם, לדעתך. לעומת זאת, אנשים שמסרבים ללמוד אנגלית (או שפה נפוצה אחרת) בהחלט לוקים בצרות אופקים; איש האחזקה בחברה שלי מעולם לא היה בחו"ל וטוען ש"בארץ יש הכל" (כלומר, כל האופקים האפשריים קיימים בישראל). מובן שאנגלית לא נראית לו נחוצה. לפחות הוא נחמד. לסיום, אפשר דוגמא לאיך צורת החשיבה של עם משפיעה על מבנה שפתו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדבר הצרפתים שמסרבים ללמוד אנגלית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא יודע. מה איתם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. צעיר בריטי יתקשה לתקשר עם רוב הצרפתים. ממה שהתרשמתי, גם בגרמניה לא ישושו לשוחח איתו באנגלית למרות ששם המצב טוב בהרבה. ב. אמרת שהיה חשוב לך ללמוד אנגלית כדי לצפות בסרטים ללא תרגום ולקרוא ספרים בשפת המקור, אבל חלק גדול מהספרות בעולם נכתב במקור בשפות אחרות, והרבה מהקולנוע הטוב באמת אינו באנגלית. יוצא מכך שהרחבת האופקים של אדם ששולט רק באנגלית, מוגבלת לכיוון ההשפעות התרבותיות האמריקאיות והבריטיות. הטענה שלך שאנגלית מספיקה די דומה לטענה של איש התחזוקה שתיארת ("בתרבות האמריקאית/בריטית יש הכל"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כן, אז של מי הבעיה כאן בדיוק? הבריטי אשם שהצרפתים מסרבים לתקשר בשפה הנפוצה בעולם? עובדת סירובם של עמים אלו או אחרים ללמוד אנגלית אינה מורידה ממעמדה הבינלאומי של שפה זו. ב. לא נכון, כי רוב היצירות הזרות מתורגמות לאנגלית. אם אני רוצה לראות את "החיים יפים", מספיק לי לדעת אנגלית; בטוח שזה יתורגם לאנגלית. אם אני רוצה לקרוא את "הסייבריאדה", מספיק לי לדעת אנגלית. הגריעה של התרגום מהמקור שולית לטעמי. בכל מקרה, אני לא מבין מה הטענה שלך בדיוק. ידיעת אנגלית הינה צעד גדול בכיוון הנכון אל עבר הרחבת האופקים, לא? מובן שנחמד יהיה ללמוד יפנית ולהבין את סרטי האנימה של כליל, אבל בהנחה שרוב האנשים לא יכולים לעשות זאת, אני מתפשר על ידיעת אנגלית ותרגום כל מה שזז לאנגלית. ג. לדעתי דווקא הקולנוע הטוב באמת הוא באנגלית. איזה קטע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא מדובר באשמה, העובדה הפשוטה היא שחלק גדול מתושבי המדינות האירופיות הלא אנגלו-סקסיות לא מדברים אנגלית. בצרפת הדבר בולט בעיקר בשל תיעובם לאנגלתי ולאנגלים. אבל איטלקים הולנדים גרמנים ועוד רבים וטובים פשוט לא יודעים אנגלית. ב. ערכה של יצירה מתורגמת נפגם. הרי אין להשוות בין מלכוד 22 לcatch 22. הספר הראשון לא רע, אבל זה לא אותו הספר. השני הרבה יותר טוב. ג. הקולנוע הטוב באמת הוא צרפתי, ללא ספק. טוב נו אפשר להתווכח על זה, העניין סוביקטבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אז מה הנקודה? ב. אז מה הנקודה? אני מבין שאתה מציע ללמוד את כל שפות העולם, ואם לא מתאפשר אז להחרים את כל יצירות העולם? ג. פויה צרפתי (קולנוע. בכל דבר אחר שקשור לצרפת אני מאוהב לגמרי). אני שונא ריאליזם. אני לא מבין מדוע אני צריך לבזבז שעה וחצי בצפיה בחייה של צעירה קשת יום המתגוררת בדירה מעופשת בדרום פריז ומתמודדת עם קשיי החיים. אני מעדיף נושאים קצת יותר שמיימיים (ואפילו מחוץ לתחום השמיים, לכיוון מרכז הגלקסיה, אם אפשר). מהסיבה הזו בדיוק אני מתעב גם יצירות ישראליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א.''אם צעיר בריטי יכול לטייל עכשיו בכל אירופה ולדבר כמעט עם כל מי שנקרה בדרכו'' הוא לא, מ.ש.ל. ב. ודאי שלא, ''אבל חלק גדול מהספרות בעולם נכתב במקור בשפות אחרות,'' לא נכון, כי רוב היצירות הזרות מתורגמות לאנגלית'' - התרגום פוגם בערך היצירה, ולכן עדיף שלא לעצור אחרי אנגלית. אם אתה לא מבין גרמנית אתה מוזמן להסתבך עם תרגומו העברי של כה אמר זרטוסטרא, אבל אם אתה יכול ללמוד גרמנית, עדיף לקרוא אותו בגרמנית. ג. הקדמתי מראש שאין טעם (לדעתי) להתווכח. ההשואה בין קולנוע צרפתי לישראלי היא, אם תסלח לי, בגדר הוצאת שם רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הסיכוי שהוא יכול לדבר עם כל מי שנקרה בדרכו באנגלית גבוה מאשר בכל שפה אחרת. עכשיו בסדר? מ.ש.ל. ב. מדוע קריאה של "כה אמר זרטוסטרא" בעברית היא "הסתבכות" (עם החוק?) ובגרמנית לא? מ.ש.ל. ג. השם הרע כבר קיים, אני לא הוצאתי אותו משום מקום. מ.ש.ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נראה לי שאיבדת את חוט המחשבה שלך. טענת שאין בעיה של צרות אופקים וחוסר תקשורת, על כך התווכחנו. אני לא חושב שיש שפה יותר אוניברסלית מאנגלית. אני חושב שעדיף לא להעצר אחריה כיון שעדיין יש הרבה מאוד אנשים שלא תבין ולא תוכל לתקשר איתם. ב. סתם דוגמא. התרגום זוועתי, הספר מספיק קשה גם ככה. ג. די לחילול הקודש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מעניין, הצרפתי חושב בדיוק אותו דבר. ב. יצירות מתורגמות יש גם בעברית ולכן איש החזוקה אינו מפסיד את החיים היפים או הקיבריאדה. ג. מה שתגיד, אני רק מקוה שאתה לא מתכוון לסרטים הוליודיים עתירי פעלולים ומעוטי עלילה (ואם כן הרי שאיש התחזוקה שאינו דובר אנגלית יכול להנות מהם לא פחות ממך, כאן התרגום לא פוגע בחווית הצפיה). אם כן אז המרחק ביננו בנקודה הזו גדול מידי ואין טעם להוסיף ולדוש בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה הצרפתי חושב בדיוק, שצרפתית היא השפה הנפוצה בעולם? הוא טועה אם כך, לא? ב. אם מישהו לא מעוניין לצאת מגבולות ישראל אפילו לדקה, ומסתפק בהיצע המצומצם של יצירות שתורגמו לעברית, אז כנראה שעברית בהחלט מספיקה לו. אין ויכוח. האם יש כאן צרות אופקים מסוימת? לדעתי כן. ג. לא כל הסרטים שיוצאים מהוליווד הינם עתירי פעולה ומעוטי עלילה. לא ניכנס לפרוט, אבל בוא נאמר שאת כל הסרטים שזכו באוסקר לסרט הטוב ביותר בעשר השנים האחרונות אהבתי מאוד, ולמרות שכולם הוליוודיים לא זכור לי שסטיבן סיגל או ג'קי צ'אן השתתפו בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. השפה הנפוצה ביותר בעולם היא עד כמה שידוע לי היא דוקא ספרדית האנגלית רק במקום השלישי. ב. עניין היציאה מגבולות ישראל הוא אמנם תמוה משהו אבל בעניין התרגומים, אני לא חושב שיש הרבה יצירות טובות שמתורגמות לאנגלית ולא לעברית. מדובר בהבדל כמותי קטן, לא עקרוני. ג. זה עניין של טעם. אני מוצא שרוב סרטי האוסקר הם עתירי תקציב אך דלים בתחום העלילה, דמויות וכו' (גם ביחס לסרטים אמריקאיים אחרים). אני חושב שאם אי פעם אירתם למשימה המפרכת של בחירת 10 הסרטים שהכי אהבתי בתקופה כמו 10 השנים האחרונות, חלק קטן מאוד מהם יהיה סרטים שזכו לכבוד של להיות מועמדים לאוסקר, שלא לדבר על לזכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה מדבר על "שפה מדוברת", קריטריון המודד את מספר הדוברים של השפה כשפת אם (מדוע אם כן לא הזכרת את סינית, הנמצאת במקום הראשון?), ואני מדבר על "שפה נפוצה", קריטריון המודד את מספר המקומות בהם דוברים אותה ואת הפיזור הגיאוגרפי. אנגלית מנצחת בגדול, למרות שבהחלט יש איזורים עצומים בעולם בהם צרפתית וספרדית דומיננטיות יותר. ב. לפני שנה עשיתי מנוי לבלוקבסטר. תוך חודש צפיתי בכל סרטי ה-DVD שתורגמו לעברית. נשבע בספר התורה. סרטים חדשים לא-מתורגמים מגיעים לבלוקבסטר בקצב של כ-10 סרטים בשבוע. ג. "הכי טוב שיש", "להיות ג'ון מלקוביץ"' (מועמד ב-3 קטגוריות), "אמריקן ביוטי", "פורסט גאמפ", "רשימת שינדלר", "רוקד עם זאבים", "הנהג של מיס דייזי", "איש הגשם", "אמדאוס", "קרמר נגד קרמר", "תנאים של חיבה", "צייד הצבאים", "אנני הול", "קן הקוקיה", "העוקץ". כולם הוליוודיים, כולם זכו בפרס הסרט הטוב ביותר, חלקם הגדול אינם עתירי תקציב וכולם סרטים פשוט מהממים. ונכון, זה עניין של טעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. למיטב ידיעתי הסינית היא במקום השני (אחרי ספרדית) אבל אין לי אישור מוסמך לכך, בכל אופן, בצרפת, איטליה, וגרמניה מדינות חשובות ומשמעותיות באירופה תתקשה למצוא אנשים שיוכלו לכוון אותך איך להגיע למקום מסויים באנגלית (דבר שדורש אנגלית בסיסית ביותר) מחוץ לערים הגדולות (לגבי גרמניה, הרושם שקיבלתי הוא שהם פשוט שונאים תיירים אבל לגבי שאר המקומות הם פשוט לא מצאו מילים). ב. אין לי DVD אז אני לוקח קלטות וידאו. לרוב סרטים שיוצאים ב DVD מגיעים לקלטות עם תרגום בתוך מספר שבועות. אני מעריך שכשה DVD יכנס ליותר בתים, הזמן הזה יתקצר. ג. חלק קטן מהסרטים ברשימה יכולים לקבל את התואר סרטים גדולים (בעיקר הישנים) רוב החדשים נחמדים אך לא יותר מזה וחלקם פשוט נוראיים לטעמי (רוקד עם זאבים ופורסט גאמפ). בכל אופן כולם נגישים לאיש התחזוקה שלא יצא מהארץ מעולם. ואינו דובר אנגלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתונים. האנגלית היום היא השפה-השניה הכי נפוצה בעולם. על פי נתוני האו"ם, רוב המדינות בחרו באנגלית כשפה הרשמית שבהם הם משתמשים במסגרת הזו. אם כך, באופן פרדוקסיאלי, ה-Lingua Franca דהיום היא האנגלית. הצרפתים מבכים לא רק את דחיקתה של הצרפתית אלא גם את עליתה של האמריקאית, בחזקת - מה שלאנגלי דרושה פסקה שלמה, אמריקאי מסתפק במשפט (כדוגמא מכלילה, המינגוואי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אמירה תמוהה משהו. נתחיל עם זה שמרבית הכתיבה האקדמית והמדע-פופולרית נעשית באנגלית ואינה זוכה לתרגום לעברית. אבל אפילו אם נדבוק רק בסיפורת - יש לך מושג כמה ספרים יוצאים במדינות דוברות האנגלית בשנה? יש לך מושג כמה יוצאים בישראל? אחוז פעוט מתוכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי כתיבה מדעית, מדע פופולארי (וגם ספרות טכנית ועיתונות עיסקית) אתה צודק למרות שמי שאינו בעל מקצוע בתחום אלא רק מתעניין יוכל למצוא את רוב מבוקשו בתרגום לעברית. לגבי סיפורת, אני מסכים איתך שיש הרבה יותר כתיבה באנגלית מאשר בעברית ולא כל מה שטוב מתורגם אבל יש לא פחות (ואולי יותר) כתיבה בשפות אחרות רוב הספרים שקראתי בזמן האחרון (אני חושב שכולם חוץ מהארי פוטר) נכתבו במקור בשפות שאינו אנגלית. אני לא טענתי שאין צורך ללמוד אנגלית אלא שהטענה שאנגלית בלבד זה מספיק אינה שונה מהותית מהטענה שעברית בלבד זה מספיק (לא שאני מדבר איזושהי שפה מלבד אנגלית ועברית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלא הבנת אותי - לא דיברתי רק על כתיבה באנגלית, אלא גם על כמות התרגומים לאנגלית, שעולה פי כמה וכמה על כמות התרגומים לעברית. כמו כן חשובה איכות התרגום - תרגומים לעברית נוטים להיות עלובים משהו, בחלק לא קטן מההוצאות (וראה הארי פוטר כדוגמא טובה), בעוד שהרגשתי היא כי תרגומים לאנגלית נוטים להיות צמודים יותר למקור, ומושקעים יותר. ועוד פרט חשוב: השפה העברית משתנה בקצב מאוד מהיר, והמשלב המקובל לכתיבה - בקצב מהיר עוד יותר. תרגומים לעברית שנעשו בשנות ה-50 הינם קשים עד מאוד לקריאה, מה שלא נכון לגבי תרגומים לאנגלית (עבור דוברי אנגלית ברמה סבירה, כמובן). העברית גם מתקשה יותר להעביר שפת רחוב לכתב (דבר שמשתנה בשנים האחרונות - עכשיו קשה יותר לכתוב במשלב גבוה יותר, בלי לצאת פלצן). אם תבחן תרגומים של דיקנס לעברית, תגלה שהשפה רובה ככולה גבוהה מאוד, למרות שדמויותיו של דיקנס, במקור, דוברות שפת ביבים (יחסית לתקופה). חוץ מזה, לעברית יש הרבה פחות כינויי גנאי לעמים השונים. באנגלית אפשר לכנות גרמני בשלל כינויי גנאי שהיו נפוצים בימי מלה"ע השניה, ועוד יותר מכך כינויי גנאי ליהודים. בעברית, כינוי הגנאי היחידי הוא Xון - כושון, יהודון וכיו"ב. לגבי גרמנים, אפילו זה לא עובד (גרמנון?). זה אמנם מציג אותנו כאנשים מאוד נחמדים, אבל זה גם מקשה מאוד על מתרגמים. לא שאני מלעיז על העברית. אני פשוט חושב שזה לא שהיא מתה - זה שהיא נולדה רק לאחרונה. יש לה עוד דרך ארוכה עד שתתבגר היטב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בעניין התרגומים, אני חושב שבכל תרגום משפה לשפה הולך משהו לאיבוד. זו לא חוכמה להשוות את הארי פוטר המקורי למתורגם אלא את התרגום לעברית של, נניח, תולדות המצור על ליסבון לתרגום האנגלי שלו. במקרה הזה אני לא בטוח שתמצא הבדלים משמעותיים. מכיוון שבשנים האחרונות קראתחי מעט מאוד ספרים מתורגמים מאנגלית או באנגלית, אני חושב שלפחות בתחום הזה היה עדיף שאשלוט בספרדית, צרפתית, רוסית או פורטוגזית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''החיים יפים'' ו''הקיבריאדה'' תורגמו גם לעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עכשיו בגרנובל, צרפת. אני לא יודעת כמה העיר הזו טיפוסית, אבל כאן האדם הממוצע ברחוב אינו יודע מילה אנגלית, פשוט כלום. הכל כאן צרפתית בלבד- התוכנות, אתרי האינטרנט, הסרטים, תוכניות הטלויזיה. הצרפתית שלי עדיין חלשה מאוד, אבל אין לי את הרושם שהצרפתים מוגבלים יותר מבחינה תרבותית מארצות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי פעם לכתוב עבודה סמינריונית על הקשר בין סנסקריט לפילוסופיה הודית... (אני לא יודעת סנסקריט, ואת כל החומר שאבתי מספרים באנגלית על הנושא). אשתדל לתת דוגמא או שתיים בקיצור נמרץ- בסנסקריט יש שמוש רב בשמות עצם מופשטים. אם בעברית משתמשים בפועל- הוא מזדקן בסנסקריט אומרים ''הוא הולך לזקנה''. בעברית- ''הפרי מתרכך'' בסנסקריט ''הפרי הולך לרכות''. הנטיה הזאת לשמוש באבסטרקטים היא סמפטום של ראיית עולם שבה מודגש האוניברסלי, ולא הפרטי. במערב רואים עצמים שיש להם תכונות (כיסא חום). בהודו (המסורתית לפחות) רואים את העולם כתכונות שמתבטאות פה ושם בעצם. כלומר לא ''כיסא חום'' אלא ''חומות שהיא (במקרה זה) כיסא''. (זה מתקשר ישירות לפילוסופית ''העולם החומרי כאשליה''.) ולסיום- משהו שאני לא מבינה בו אך אסתכן בכל זאת... ראיית העולם ההודית הזאת מתאימה מאוד לתמונת העולם המצטיירת בפיזיקה המודרנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באומרך "ראיית העולם ההודית הזאת מתאימה מאוד לתמונת העולם המצטיירת בפיזיקה המודרנית" אני מניח שאת מתכוונת לפילוסופיה הרואה את "העולם החומרי כאשליה". המנסח המובהק של הראיה הזו היה הבישוף ברקלי (מאה ה-18). הוא טען שאם דברים אינם נחווים הם לא קיימים, ולא ניתן לדבר על חומר שנמצא מעבר לתפיסתנו. אין העולם חומרי קיים אלא רק החוויה המנטלית קיימת. כדי ליישב את הסתירה בין התזה שלו שלמעשה אומרת - שום דבר לא קיים אלא אם הוא חווייה, כמו חלום שלא קיים אלא אם הוא נחלם, וכדי לסתור את אלה שקראו לו משוגע, הוא הכניס את אלוהים למשוואה. ועל זה לעג לו השיר There was a young man who said God בקלסיקה המזרחית, מהמעט שבמעט שמוכר לי, ישנה הפילוסופיה שאומרת שהתופעות אינן אלא אשליות. חלק מהפרושים טוען שהמציאות היא אשליה מוחלטת ואין משמעות למושג "מציאות". פרושים אחרים כותבים שהעולם הפנומנולוגי הוא אשליתי במובן שהוא השלכה של החומר דרך החושים.must think it exceedingly odd if He finds that this tree continues to be when there's no one about in the Quad Dear Sir: Your astonishment's odd I am always about in the quad and that's why the tree will continue to be since observed by, yours faithfully God הפילוסופיה המערבית הנוכחית הולכת בכיוון הפיזיקליסטי. אני לא חושב שהפיזיקה כופרת בקיומו של עולם חומרי והיא לא תופשת את עולם החומר כאשלייתי. אלא היא לא יודעת מהו"באמת" אטום, למשל, אלא יש לנו תאוריות שונות לגבי מהותו. הפיזיקה לא מתיימרת לייצג אמת כלשהי אלא לתת דעה והסבר טנטטיבי ולנסות לחזות תופעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי שהראיה של תכונה שמתגשמת מתוך האוניברסלי ואחר כך חוזרת לתוכו מזכירה לי את ה-explicate order וה-implicate order של דייויד בוהם. בכתבים ההודים יש גם התיחסות לזמן כאל משהו קונקרטי, כמו מקום. יש באופנישדות קטע שמדבר על מה שקורה לנשמה (!please bear with me ) בצאתה מהגוף- היא נכנסת לשלהבת המוקד,אל תוך היום, אל תוך חצי החודש בו מתמלאת הלבנה, אל 6 החודשים בהם השמש נודדת צפונה, ומשם אל עולם האלים- השמש, הירח, אש הברק, והברהמן. (זו דרך האלים, לנשמות שגמרו את מעגל הקרמה. האחרים הולכים בדרך האבות, שגם בה יש מקומות, וזמנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדבלין, הסיור בטריניטי קולג' שהודרך על ידי דוקטורנט לפילוסופיה חביב ועוקצני, מסתיים בספריה על שם ברקלי. הדוקטורנט לא חסך גם מהבישוף הנ''ל את לשונו החדה. אישית, אני מוכרח לומר שהוקסמתי מהגישה האידאליסטית של ברקלי ומהסגירות שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאור הזה מאד יפה ופיוטי, ואם יורשה לי - רוחני וזו גם תשובה לאסתי1 למעלה - יופיה של תאוריה עומד בנפרד מתקפותה או מידת הרלוונטיות שלה2. לדוגמא, איך אפשר להשאר שווה נפש כשעומדים מול המאמץ האינטלקטואלי הכביר שהושקע במשך אלפי שנים, כשרואים את היופי הפואטי בבנין המקסים הזה שנקרא - דת. 1אולי הגיע הזמן לצרף שם משפחה 2ואני זע בכיסא במבוכה בגלל ההשלכות של המשפט הזה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 כמו שכבר ספרתי ב"זאבי וליברמן פרשו" שם משפחתי וולש. ואני אפילו זוכרת שגם אתה עברת שם וסיפרת על ניב... :) 2 לינק על בוהם שאולי יעניין אותך- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1אהה, הבשר עייף וגו' 2תודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אך הוודקה טובה''. (לקוראי האייל שאינם שולטים בברית החדשה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שיש עוד תרגומים מאותה מכונה ממש: "Out of sight, out of mind" -> "Blind idiot".
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומת החבר רון, מעיין אני שם בעניין. אכתוב לך לאחר שאסיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר מקסים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. מקריאה שלי על פילוסופיה סינית נראה כאילו השפה שלהם משתמשת רבות בשמות עצם קיבוציים, דבר שמוביל אותם לתפיסת העולם כקיבוצים של STUFF שממנה נובעים הרבה התחבטויות מיראולוגיות (היחס שבין החלק והשלם, יש שם לענף הלוגיקה הזה בעברית?) וראיית העולם כמציאות חסרת אבסטרקציה כמעט... אישית אני מסוגל להסתדר עם 4 שפות, רק בעברית אני מרגיש ממש בבית, אבל לפעמים כשמנסים לחשוב על משהו בשפה זרה, הוא פתאום נשמע די אחרת, כאילו כמה צבעים שלא ראית נשפכו להם על המשפטים והקשרים הופכים למשהו קצת שונה. חלק חשוב בפילוסופיה הסינית מקצה מקום לשפה - הסינים מציינים את קונפוציוס כגורס שעל מנת לתקן את אי הסדר החברתי יש לקבוע שמות, והאסכולות הסיניות מתווכחות ביניהם מהם הקריטריונים לקביעת שמות. הדאואיזם מציג תפיסות אנטי-לינגוויסטיות (השפה כמשחיתה) או ליברליות (אין דרך לקבוע שמות, והחוכמה היא בגמישות ובכבוד הדדי), וכל קו החשיבה שלהם וכמובן הויכוח בין האסכולות, מעניין מאוד. אי אפשר בלי להזכיר את סוסיר, פירס וספיר-וורף... לסיכום, נראה לי שאפשר להוסיף את השפה כקטגוריה לתפישת העולם האנושית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ראיית העולם ההודית הזאת מתאימה מאוד לתמונת העולם המצטיירת בפיזיקה המודרנית." אם כבר הסתכנת, אז אולי בכל זאת - למה כוונתך? (כבר שמעתי את האמירה הזאת, אבל עוד לא שמעתי שום הסבר. האם חסידי הפילוסופיות ההודיות מצפים שהאנשים פשוט יסמכו על דברתם כשהם מפריחים לאויר אמירה כה מוזרה?) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |