|
||||
|
||||
יצא לי פעם לכתוב עבודה סמינריונית על הקשר בין סנסקריט לפילוסופיה הודית... (אני לא יודעת סנסקריט, ואת כל החומר שאבתי מספרים באנגלית על הנושא). אשתדל לתת דוגמא או שתיים בקיצור נמרץ- בסנסקריט יש שמוש רב בשמות עצם מופשטים. אם בעברית משתמשים בפועל- הוא מזדקן בסנסקריט אומרים ''הוא הולך לזקנה''. בעברית- ''הפרי מתרכך'' בסנסקריט ''הפרי הולך לרכות''. הנטיה הזאת לשמוש באבסטרקטים היא סמפטום של ראיית עולם שבה מודגש האוניברסלי, ולא הפרטי. במערב רואים עצמים שיש להם תכונות (כיסא חום). בהודו (המסורתית לפחות) רואים את העולם כתכונות שמתבטאות פה ושם בעצם. כלומר לא ''כיסא חום'' אלא ''חומות שהיא (במקרה זה) כיסא''. (זה מתקשר ישירות לפילוסופית ''העולם החומרי כאשליה''.) ולסיום- משהו שאני לא מבינה בו אך אסתכן בכל זאת... ראיית העולם ההודית הזאת מתאימה מאוד לתמונת העולם המצטיירת בפיזיקה המודרנית. |
|
||||
|
||||
באומרך "ראיית העולם ההודית הזאת מתאימה מאוד לתמונת העולם המצטיירת בפיזיקה המודרנית" אני מניח שאת מתכוונת לפילוסופיה הרואה את "העולם החומרי כאשליה". המנסח המובהק של הראיה הזו היה הבישוף ברקלי (מאה ה-18). הוא טען שאם דברים אינם נחווים הם לא קיימים, ולא ניתן לדבר על חומר שנמצא מעבר לתפיסתנו. אין העולם חומרי קיים אלא רק החוויה המנטלית קיימת. כדי ליישב את הסתירה בין התזה שלו שלמעשה אומרת - שום דבר לא קיים אלא אם הוא חווייה, כמו חלום שלא קיים אלא אם הוא נחלם, וכדי לסתור את אלה שקראו לו משוגע, הוא הכניס את אלוהים למשוואה. ועל זה לעג לו השיר There was a young man who said God בקלסיקה המזרחית, מהמעט שבמעט שמוכר לי, ישנה הפילוסופיה שאומרת שהתופעות אינן אלא אשליות. חלק מהפרושים טוען שהמציאות היא אשליה מוחלטת ואין משמעות למושג "מציאות". פרושים אחרים כותבים שהעולם הפנומנולוגי הוא אשליתי במובן שהוא השלכה של החומר דרך החושים.must think it exceedingly odd if He finds that this tree continues to be when there's no one about in the Quad Dear Sir: Your astonishment's odd I am always about in the quad and that's why the tree will continue to be since observed by, yours faithfully God הפילוסופיה המערבית הנוכחית הולכת בכיוון הפיזיקליסטי. אני לא חושב שהפיזיקה כופרת בקיומו של עולם חומרי והיא לא תופשת את עולם החומר כאשלייתי. אלא היא לא יודעת מהו"באמת" אטום, למשל, אלא יש לנו תאוריות שונות לגבי מהותו. הפיזיקה לא מתיימרת לייצג אמת כלשהי אלא לתת דעה והסבר טנטטיבי ולנסות לחזות תופעות. |
|
||||
|
||||
התכוונתי שהראיה של תכונה שמתגשמת מתוך האוניברסלי ואחר כך חוזרת לתוכו מזכירה לי את ה-explicate order וה-implicate order של דייויד בוהם. בכתבים ההודים יש גם התיחסות לזמן כאל משהו קונקרטי, כמו מקום. יש באופנישדות קטע שמדבר על מה שקורה לנשמה (!please bear with me ) בצאתה מהגוף- היא נכנסת לשלהבת המוקד,אל תוך היום, אל תוך חצי החודש בו מתמלאת הלבנה, אל 6 החודשים בהם השמש נודדת צפונה, ומשם אל עולם האלים- השמש, הירח, אש הברק, והברהמן. (זו דרך האלים, לנשמות שגמרו את מעגל הקרמה. האחרים הולכים בדרך האבות, שגם בה יש מקומות, וזמנים). |
|
||||
|
||||
בדבלין, הסיור בטריניטי קולג' שהודרך על ידי דוקטורנט לפילוסופיה חביב ועוקצני, מסתיים בספריה על שם ברקלי. הדוקטורנט לא חסך גם מהבישוף הנ''ל את לשונו החדה. אישית, אני מוכרח לומר שהוקסמתי מהגישה האידאליסטית של ברקלי ומהסגירות שלה. |
|
||||
|
||||
התאור הזה מאד יפה ופיוטי, ואם יורשה לי - רוחני וזו גם תשובה לאסתי1 למעלה - יופיה של תאוריה עומד בנפרד מתקפותה או מידת הרלוונטיות שלה2. לדוגמא, איך אפשר להשאר שווה נפש כשעומדים מול המאמץ האינטלקטואלי הכביר שהושקע במשך אלפי שנים, כשרואים את היופי הפואטי בבנין המקסים הזה שנקרא - דת. 1אולי הגיע הזמן לצרף שם משפחה 2ואני זע בכיסא במבוכה בגלל ההשלכות של המשפט הזה |
|
||||
|
||||
1 כמו שכבר ספרתי ב"זאבי וליברמן פרשו" שם משפחתי וולש. ואני אפילו זוכרת שגם אתה עברת שם וסיפרת על ניב... :) 2 לינק על בוהם שאולי יעניין אותך- |
|
||||
|
||||
1אהה, הבשר עייף וגו' 2תודה |
|
||||
|
||||
''אך הוודקה טובה''. (לקוראי האייל שאינם שולטים בברית החדשה). |
|
||||
|
||||
מסתבר שיש עוד תרגומים מאותה מכונה ממש: "Out of sight, out of mind" -> "Blind idiot".
|
|
||||
|
||||
לעומת החבר רון, מעיין אני שם בעניין. אכתוב לך לאחר שאסיים. |
|
||||
|
||||
2 כמובן. |
|
||||
|
||||
השיר מקסים |
|
||||
|
||||
מעניין. מקריאה שלי על פילוסופיה סינית נראה כאילו השפה שלהם משתמשת רבות בשמות עצם קיבוציים, דבר שמוביל אותם לתפיסת העולם כקיבוצים של STUFF שממנה נובעים הרבה התחבטויות מיראולוגיות (היחס שבין החלק והשלם, יש שם לענף הלוגיקה הזה בעברית?) וראיית העולם כמציאות חסרת אבסטרקציה כמעט... אישית אני מסוגל להסתדר עם 4 שפות, רק בעברית אני מרגיש ממש בבית, אבל לפעמים כשמנסים לחשוב על משהו בשפה זרה, הוא פתאום נשמע די אחרת, כאילו כמה צבעים שלא ראית נשפכו להם על המשפטים והקשרים הופכים למשהו קצת שונה. חלק חשוב בפילוסופיה הסינית מקצה מקום לשפה - הסינים מציינים את קונפוציוס כגורס שעל מנת לתקן את אי הסדר החברתי יש לקבוע שמות, והאסכולות הסיניות מתווכחות ביניהם מהם הקריטריונים לקביעת שמות. הדאואיזם מציג תפיסות אנטי-לינגוויסטיות (השפה כמשחיתה) או ליברליות (אין דרך לקבוע שמות, והחוכמה היא בגמישות ובכבוד הדדי), וכל קו החשיבה שלהם וכמובן הויכוח בין האסכולות, מעניין מאוד. אי אפשר בלי להזכיר את סוסיר, פירס וספיר-וורף... לסיכום, נראה לי שאפשר להוסיף את השפה כקטגוריה לתפישת העולם האנושית. |
|
||||
|
||||
"ראיית העולם ההודית הזאת מתאימה מאוד לתמונת העולם המצטיירת בפיזיקה המודרנית." אם כבר הסתכנת, אז אולי בכל זאת - למה כוונתך? (כבר שמעתי את האמירה הזאת, אבל עוד לא שמעתי שום הסבר. האם חסידי הפילוסופיות ההודיות מצפים שהאנשים פשוט יסמכו על דברתם כשהם מפריחים לאויר אמירה כה מוזרה?) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |